בואו נחשוב על זה: מדובר במקום אורבני יחסית- שזה אומר שיש אפשרות תיאורטית להתפרנס במקום בלי לנסוע מרחקים, ויש בו מספיק תושבים ושירותים מלאים לתושב. מצד שני יש בו חלקות אדמה המאפשרות גידול חקלאי עצמי. המרחקים בין התושבים לא גדולים וניתן ללכת ברגל ממקום למקום , כולל מכולת/ירקן/ בית-ספר וגן (למי שנזקק) וכו'.
היתה שם קהילה קיימת אליה התווספה באופן אורגני ולא מתוכנן קהילה אלטרנטיבית -( ובהנחה שהקהילה החדשה לא עצרה את הקהילה הישנה מלצמוח גם היא, הרי שבמונחי טבע מדובר בתהליך אקולוגי).
אז האם מי שגר שם מרגיש שהוא חי במקום אקולוגי? וחשוב יותר, איך יכולים מקומות אחרים ללמוד מפרדס חנה? האם אנחנו יכולים לאתר מקומות עם פוטנציאל דומה עבור קהילות אקולוגיות נוספות?
הרי ישנם כולכך הרבה ישובים שמוכרזים כאקולוגיים אבל בפועל מדובר בישובים חדשים מבודדים למספר קטן של משפחות , בדרך דורשים רכב או שניים למשפחה מפאת המרחק, לעיתים מהווים פגיעה בנוף , בחי ובצומח המקומי (ולשם גילוי נאות, גם אני חוטאת בפזילה לישובים שכאלה
האם הפתרון הוא הקמה של ישובים חדשים או אולי דווקא בהרחבה של ישובים עירוניים או עירוניים למחצה? (מושבות, עיירות פיתוח)
וכמה שאלות:
- למה פרדס-חנה? - האם היו אלה המחירים הזולים שמשכו את ה"המונים"

- מי היה הראשון? - האם זה התחיל ממשפחה אחת שהתישבה במקרה ולאט לאט באו עוד אחריה, או אולי היתה זו קבוצה שהתארגנה, חיפשה מקום בו ניתן יהיה לקנות שטחים נרחבים יחסית בזול?
- מהו הקסם שאנשים מוצאים בפרדס חנה?
- האם באמת אנשים מתפרנסים במקום? (או שזה רק נראה ככה מבחוץ)
- כמה אנשים מגדלים איזשהו גידול חקלאי /בע"ח בחצר שלהם?
- כמה אנשים משתמשים באופניים או ברגליים ככלי תחבורה עיקרי?
- איך הגיבו ה"מקומיים" לפלישה? - אני מניחה שיש כאלה שמסתכלים על ה"חדשים" כמוזרים...

- האם נוצר קשר עם הקהילה המקומית?
- האם ישנם חיי קהילה בקרב המתיישבים החדשים?