פרדס חנה האם דוגמא לישוב אקולוגי

אני זוכרת את פרדס חנה כישוב בעל שם מפוקפק משהו, שניתן היה לקצר דרכו למחנה 80, הצטיין בעיקר בפלאפל טוב (או ליתר דיוק בפיתות מצויינות) וזהו בערך. והנה חלפו מספר שנים ופרדס חנה-כרכור (וישובי האזור) הפכו למקום בו יושבות משפחות המחפשות אורח חיים אחר. לאחת כמוני שגרה רחוק מהאיזור עושה רושם שקמה שם קהילה יפה ופורחת. אני לא בטוחה שאנשים שגרים שם מגדירים את פרדס חנה כמקום אקולוגי אבל יתכן שבלי לשים לב, הוא בעצם כזה?

בואו נחשוב על זה: מדובר במקום אורבני יחסית- שזה אומר שיש אפשרות תיאורטית להתפרנס במקום בלי לנסוע מרחקים, ויש בו מספיק תושבים ושירותים מלאים לתושב. מצד שני יש בו חלקות אדמה המאפשרות גידול חקלאי עצמי. המרחקים בין התושבים לא גדולים וניתן ללכת ברגל ממקום למקום , כולל מכולת/ירקן/ בית-ספר וגן (למי שנזקק) וכו'.
היתה שם קהילה קיימת אליה התווספה באופן אורגני ולא מתוכנן קהילה אלטרנטיבית -( ובהנחה שהקהילה החדשה לא עצרה את הקהילה הישנה מלצמוח גם היא, הרי שבמונחי טבע מדובר בתהליך אקולוגי).

אז האם מי שגר שם מרגיש שהוא חי במקום אקולוגי? וחשוב יותר, איך יכולים מקומות אחרים ללמוד מפרדס חנה? האם אנחנו יכולים לאתר מקומות עם פוטנציאל דומה עבור קהילות אקולוגיות נוספות?
הרי ישנם כולכך הרבה ישובים שמוכרזים כאקולוגיים אבל בפועל מדובר בישובים חדשים מבודדים למספר קטן של משפחות , בדרך דורשים רכב או שניים למשפחה מפאת המרחק, לעיתים מהווים פגיעה בנוף , בחי ובצומח המקומי (ולשם גילוי נאות, גם אני חוטאת בפזילה לישובים שכאלה

).
האם הפתרון הוא הקמה של ישובים חדשים או אולי דווקא בהרחבה של ישובים עירוניים או עירוניים למחצה? (מושבות, עיירות פיתוח)

וכמה שאלות:

למה פרדס-חנה? - האם היו אלה המחירים הזולים שמשכו את ה"המונים"
מי היה הראשון? - האם זה התחיל ממשפחה אחת שהתישבה במקרה ולאט לאט באו עוד אחריה, או אולי היתה זו קבוצה שהתארגנה, חיפשה מקום בו ניתן יהיה לקנות שטחים נרחבים יחסית בזול?
מהו הקסם שאנשים מוצאים בפרדס חנה?
האם באמת אנשים מתפרנסים במקום? (או שזה רק נראה ככה מבחוץ)
כמה אנשים מגדלים איזשהו גידול חקלאי /בע"ח בחצר שלהם?
כמה אנשים משתמשים באופניים או ברגליים ככלי תחבורה עיקרי?
איך הגיבו ה"מקומיים" לפלישה? - אני מניחה שיש כאלה שמסתכלים על ה"חדשים" כמוזרים...
האם נוצר קשר עם הקהילה המקומית?
האם ישנם חיי קהילה בקרב המתיישבים החדשים?

נקודה למחשבה...

הראשונים, לפחות על פי המיתולוגיה המקומית, היו הנס ואילנה פלדה מפלסטיק פלוס,

שהם גם היו מהראשונים שהפכו את רח' שנקין למה שהוא.

שמוביל לעוד עניין, פרדס חנה הפכה למין שלוחה שנקינאית למי שרוצה בית עם אדמה. מאז שעברתי הנה (לפני חצי שנה) פגשתי המון פרצופים שלפני שנים הייתי נתקלת בהם בחוצות העיר.

אני עברתי לשכונה שעוד נשארה מאוד אוטנטית, שנחשבת לפחות מבוקשת פה, ולכן גם מחיריה ידידותיים בהרבה. סביבי גרים אנשים מזרחיים, סרטים כתומים עוד מתנפנפים על חלק מהמכוניות, בית הכנסת ממולי שוקק חיים, אצל השכנים ממול, מדי שבת, קולות המולה של כל הנכדים ולעיתים אף ניחוחות מנגל מבאסים. השכנים מהצדדים צורחים לפעמים זה על זה (בתוך המשפחה) ... אבל אלי והם נורא חמים ונחמדים, המון פעמים שמעתי את המשפט - אם את צריכה משהו - תבטיחי לי שתבואי לבקש. וכאלה.

מבחינת אקולוגי, אני לא בטוחה יש על זה ויכוח ויש הטוענים שהכי אקולוגי זה בתי קומות שלא תופסים כל כך הרבה שטח אדמה.

לי בכל אופן יש 3/4 דונם שאני מתכוונת להפוך לאקולוגי ביותר, as soon as אסיים את סדנת הפרמקלצ'ר שאני עוברת עכשיו אצל טליה שניידר - שהיא אייקון אקולוגי ופרדסחנאי בפני עצמו.

כשגרתי יותר למעלה במרכז (בזמן ששיפצו לי את הבית) אז התניידתי על אופניים, אבל עכשיו אני רחוקה מידי או לחילופין לא מספיק בכושר. ואני מקווה שהמצב הזה ישתנה עם הזמן (הכושר) ואחזור לדווש.

אתמול, נהגתי למרכז לאיזה עניין והרגשתי איך הלב שלי מתרחב מכך שזה הישוב שאני גרה בו. ובאמת שאלתי את עצמי למה? והרמתי קצת מבט וראיתי שיש קו ירוק, בין המושבה לשמיים, של עצים. וזה כל כך יפה. וגם, הרחובות ריקים, אווריריים כאלו, אין הרבה תנועה (חוץ מכמה שעות ביום) הכל ישן במידה, כמו בגד אהוב, לא ממש מוזנח אבל גם לא חדש דוקרני, ואווירה באמת רגועה נעימה כזאת, "שלוות עולמים, פרדס חנה כרכור". אכן ואכן.

לגבי קהילה - אני לא בדיוק יודעת מה פירוש המילה הזאת. יש כמה וכמה דרגות של קהילתיות אני חושבת. יש לי פה חברים, ויש עוד כמה בדרך לעבור לפה. זה לא משהו אינטנסיבי יומיומי, אני חושבת שלמשפחות עם ילדים יש צורך יותר גדול לחברה על בסיס קבוע. אבל כרווקה עם חבר, אני יכולה לדווח שכיף לי עם החברים שלי פה וזה מאוד דומה למה שהיה לי כשהייתי בתל אביב.

אני עובדת מהבית (עורכת וידאו ובונה אתרי אינטרנט) (פרסום סמוי) אז כן, עובדת במקום.

האם זה התחיל ממשפחה אחת שהתישבה במקרה ולאט לאט באו עוד אחריה, או אולי היתה זו קבוצה שהתארגנה, חיפשה מקום בו ניתן יהיה לקנות שטחים נרחבים יחסית בזול?

ככל הידוע לי, זה התחיל בכמה כייונים. היו הנס ואילנה וחבר'ה שבאו בעקבותיהם. משפחות תל-אביביות עם ילדים, עיסוק באמנות (שלא מחייב מגורים בעיר).
הגיעו הרבה אמהות חד הוריות צעירות - בגלל המחיר (פעם היה הרבה הרבה הרבה יותר זול) והיכולת לתת לילד לשחק בחוץ בלי לפחד. הגיעו הרבה חבר'ה מ שבט הריינבו בזכות האפשרות לארח חבר'ה באוהלים בחצרות הענקיות ולעשות בהן חפלות סביב מדורות (וכך נוצרו הכינויים "פרדס חפלה" ו "פרדס גנג'ה" - איזו תקופה יפה זו היתה, האם היא חלפה?) והרבה זוגות צעירים שחזרו מהמזרח או חו"ל אחר בלי הרבה כסף, עם סלידה מ"בבילון" (פעם פרדס חנה היתה הרבה הרבה פחות בבילון ממה שהיא עכשיו, וגם עכשיו היא לא. פעם זה היה די מערב פרוע, משהו מחוץ לעולם הרגיל - בהרגשה לפחות) ועם תוכניות להקים משפחה. הרבה זרמים שונים של "פריקיוּת" במובן הטוב שנפגשו והתחברו והתמזגו.
זה בעיניי היופי במקום הזה, המיזוג בין אוכלוסיות שונות. אלטרנטיביים ומיינסטרים, חדשים וויתיקים, צעירים וזקנים, ישראלים ועולים, חילונים ודתיים, עשירים ועניים, חקלאים ואמנים, אנשי עבודה ואנשי רוח... יש שם הכל ואף אחד לא מפריע לשני.

יישוב אקולוגי? לא יודעת אם הייתי מגדירה אותו כך. כשאני חושבת על יישוב אקולוגי אני חושבת על חשמל סולרי, בנייה שחוסכת אנרגיה - נו, כל הדברים האלה.

האם ישנם חיי קהילה בקרב המתיישבים החדשים?

קחי בחשבון שיש "חדשים" שגרים שם כבר 15 שנה... רוב החבר'ה שאני מכירה בפרדס חנה גרים שם בין 5 ל-8 שנים. יש חיי קהילה מדהימים. אני לא יודעת אם יש עוד מקום כזה בארץ. כולם מכירים את כולם, בדרך זו או אחרת.

לא חושבת שהיא דוגמא לישוב אקולוגי.
אין פה הרבה אקולוגיה מעשית, למרות שבהחלט יש הרבה נסיונות, הרבה יוזמות, הרבה אנשים שזה בראש מעייניהם שגם מחנכים לכך וגם עושים.
ובכ"ז ותיקי המקום הם כמו בכל מקום אחר. ייתכן והם מרוויחים מכך שיש הרבה "אלטרנטיביות" בסביבה, בעצם בטוח מרוויחים!
יש יותר אמנות, יותר הוליסטיות, יותר רפואה משלימה, יותר אקולוגיה וחשיבה על הטבע שמסביב, יותר אופציות חינוך, קהילתיות וכו' וכו'
גמני כמו יעלי לה חושבת על יישוב אקולוגי ככזה עם חשמל סולארי וכו'.
חוצמזה מאד כייף פה, לדעתי, וגמני ממש אוהבת את המיקס האנושי המעניין שיש פה. הרבה לאומים ומסורות זה לצד זה

וגם יש לנו אתר קהילתי

קודם כול למדתי כמה דברים חדשים על פרדס חנה - אז תודה למגיבים

_לא חושבת שהיא דוגמא לישוב אקולוגי.
אין פה הרבה אקולוגיה מעשית, למרות שבהחלט יש הרבה נסיונות_
יישוב אקולוגי? לא יודעת אם הייתי מגדירה אותו כך. כשאני חושבת על יישוב אקולוגי אני חושבת על חשמל סולרי, בנייה שחוסכת אנרגיה - נו, כל הדברים האלה.

אקולוגיה היא תורת הסביבה, ולמעשה עוסקת ביחסים שבין יצורים שונים לסביבתם - ובכללם בני אדם. יש לה כולכך הרבה צדיים ויישומים. יש ישובים אקולוגיים, ויש חיים אקולוגיים, יש אקולוגיה מעשית ויש תיירות אקולוגית וכו'.
אפשר לגור במקום קטן בו כולם ממחזרים, מקמפסטים, בונים ירוק וכו'אבל היישוב קם תוך כדי הפרעה לחי ולצומח
ישנם מקומות אקולוגיים אך מרוחקים שמאלצים את תושביהם לנסוע מרחקים אדירים לעבודה
יש מקומות בהם אנשים גרים במבני קומות והולכים ברגל, או משתמשים בתחבורה ציבורית - אבל האוויר מזוהם, וגם התושבים עצמם אינם מיישמים אקולוגיה בחיי היומיום.
אז מהו באמת ישוב אקולוגי? והאם ישוב אקולוגי ו תושבים אקולוגיים זה אותו דבר?

ומאחר וקשה להביא מכלול של אנשים שכבר גרים איפשהו להתחיל חיים של אקולוגיה מעשית, הרי שהנטיה היא לרצות להקים ישובים אקולוגיים חדשים -מתארגנות קבוצות שאומרות, אנחנו רוצים משהו חדש, טהור, אקולוגי... ויש עם זה בעיה גדולה, כי החדש הזה תמיד יהרוס את הטבע הקיים. הכוונה של האנשים נהדרת, באמת! השאלה היא האם זהו באמת ישוב אקולוגי?
דרך אגב, ההגדרה לאדריכלות אקולוגית ע"פ איגוד האדריכלים האוסטרלי (בתרגום חופשי ) היא: בניה תוך שימוש בחומרים מקומיים ככול האפשר ותוך חסכון באנרגיה, ובאופן שימנע פגיעה בקיים ככול האפשר (וברור שתמיד הקיים יפגע במידה זו או אחרת...)

בעיני בכול אופן אין הגדרה אחת מוחלטת וכול אחד לוקח את זה למקום אחר.
כשאני מסתכלת על מקום כדוגמת פרדס חנה אני רואה פוטנציאל לישוב אקולוגי. מה אנשים עושים עם זה -אולי זהו השלב הבא?

לא בטוחה שאני מבינה לאיזה רווח התכוונת ורד . מבחינתי כילידת המקום פרדס חנה הנה מקום עצוב ומכוער .
דווקא בנעורי לומר אני מפרדס חנה היה גאווה רבה . איש לא הכיר את המקום איש לא ידע היינו מושבה קטנה וכולם מכירים את כולם . כולם בתנועה , בית ספר אחד אינטימיות שאם השנים הפכה גם למעט מאוסה .
אז האפרוריות של מרכז המושבה התקבלה בהבנה , ושולי הדרכים חסרי המדרכות נראו הגיוניים , והכל היה ירוק וריח הדרים הציף את האף בעונה ,ואפשר היה לרדת לפרדס במרחק של 2 דקות הליכה .

היום , הכל נראה אותו דבר הזמן עמד מלכת וזה כבר לא ממש יפה ומיוחד אלא נראה יותר מוזנח . ובכדי לשחק עם בני עלי ללכת קצת יותר כדי להגיע לפרדס כי זה שהיה בצמוד לרחוב כבר מזמן הפך לשכונה . וגן המשחקים מלא שברי זכוכית ומסוכן לקטן .
ושולי הדרכים שנשארו ללא מדרכות התמלאו בלכלוך וזוהמה ואיש לא אוסף אותו מביתו . ואני חייבת לציין שכל הבניה הצפופה חסרת חן ויופי ונראה מהר מאוד עלובה . ( בלי לפגוע - אחוזה ירוקה וכד')

פעם כל יום אחרי בית הספר היינו רצים אל הרחוב ונשמעו בו עד שעות הערב קולות המולה ומשחק ,היום הרחוב מסוכן מפאת התנועה הרבה .
ומרכז המושבה כמו עיירת פיתוח נטושה וחרבה .
ושוק מזהם ומעליב והככר בכניסה יבשה כמו השדה שמאחורי ביתי .

אני לא חושבת שלתושבים החדשים יש זכות או חובה לגבי מראה המושבה , ויש לזכור שבתוך כל הקהילה היפה שהצטרפה לכאן גדלה לה גם אוכלסית נזקקי הרווחה לממדי ענק .
אני רק חושבת שביישוב אקולגי אמיתי הכל יהיה נקי יותר נעים יותר ,ואוכל לטייל אם הילד שלי בלי לחשוש מהרכב הבא שיוריד את העגלה אל החול .

ולסיום , לכל מי שמגיע לרחוב שלי מגד , אני מוכנה להראות את אותם הבורות בכביש שמאז ילדותי לא סודרו ותוכלו להסביר לי מה אקולגי בזה ?

בני קטן בן שנה ומגד נותנת לו כרגע את כל מבוקשו חצר גדולה פרדסים וחבר אחד או שניים ,אך כשיגדל ויבין אני מקווה בשבילנו שכבר לא נהיה כאן .

I would like to clarify that you probably meant to identify Pardes Hannah as a sustainable (Bar kaima) town and not as ecological town. Ecological refers to the relationships between the air, land, water, animals, plants, etc., in the scientific study of it, where sustainablity is a more borader term. When you look at sustainability issues you will probably be looking at a more holistic apporach that might include this:

Recognition of the interdependence of social, economic and environmental wellbeing;
A focus on equity and fairness, and that we need to take account of the effect of our actions on others in an interdependent world;
and recognition that meeting the needs of today must not be at the expense of future generations being able to meet their own needs

When looking at ‘ Pardes Hannah’ study- case, u can try to look at the points that אמא של נבט raised and ask yourself whether the place is enviornmetally/ socially and economically sustainbale.

והיום?

באופן טבעי

באופן טבעי