עברנו דירה ונשארנו בבית

בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

רשמי לך בלו"ז, כשתגיעו לארץ, אני מוכן לעשות עוד ניסיון
רשמתי!! |Y| (-: מה נכין? :-9

אז חזרנו מהטיול.
היה נהדר. גדול. עשינו קמפינג בלב שמורת ביצות, איילים באו לבקר אותנו פעמיים (איתי עמד שלושה מטר מהם!), שטנו בסירה, ראינו מאות אליגטורים, ציפורים, צבים... מקסים. וזו עוד בכלל לא עונה טובה כי כמעט לא ירד פה גשם השנה (נשמע מוכר?! )-: ) והמפלס נורא נמוך, כלום לא פורח, הרבה אזורים יבשים.
ובכל זאת היה לנו טיול משובח. חוץ מהטבע, נהננו מאוד מהקמפינג עצמו. הבישול, הלינה, תחושת הבית באוהל. זו פעם ראשונה שנשארנו יותר מלילה אחד באותו חניון, וזה הבדל מאוד גדול. גם הילדים הרבה יותר גדולים מקודם (משפט מבריק, בלה!), ופשוט נורא כיף לעשות איתם כל מיני דברים.
אתמול היינו במסיבת חנוכה שאני לא רוצה להיזכר בה כל כך (כבר אמרתי לכם שאני גרועה בסמול טוק? מילא סמול טוק, אבל להתחיל אחד כזה אני בכלל לא יודעת בדרך כלל, וכל האנשים שהיו שם נראו לי מאוד לא נחמדים משום מה. מין הסתם אני בגישה לא ידידותית בשנה האחרונה באופן כללי, מה שלא מאוד מקל עליי ליצור קשרים חברתיים.),
.......והיום הלכנו לשמוע שלישיית נשים שהופיעה בחינם בחנות הספרים Borders לא רחוק מהבית. הם שרו בעיקר שירי חג המולד, אבל גם שיר חנוכה אחד (בספרדית דווקא), וניצלנו את ההזדמנות להעשיר את אוסף ספרי דוקטור סוס שלנו.

המשך סוף שבוע נעים לכולם {@
תכתבו מה שלומכם גם....
מא_צ'י*
הודעות: 293
הצטרפות: 28 ספטמבר 2004, 20:36
דף אישי: הדף האישי של מא_צ'י*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי מא_צ'י* »

הי בלה,
לפני כמה ימים קראתי את כל הבלוג שלך ביום אחד (ואז נסעת, אז חיכיתי שתחזרי..).
מאוד מענין לקרוא אותך.
לפני שלוש שנים חזרנו מטיול ארוך בארה"ב ואני עדיין מתגעגעת.
מרתק לשמוע על קורותיכם בג'ורג'יה {@

<מא>
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

איזה כיף לכם...

וניצלנו את ההזדמנות להעשיר את אוסף ספרי דוקטור סוס שלנו.
איזה כיף.. הוחלט שבנסיעה הבאה זה מה שאבא יביא לנו מארה"ב [למרות שאנחנו מקווים דהנסיעה תהיה עוד הרבה זמן..]..
אני נורא אוהבת את הספרים האלה ויש בהם משהו שלא עובר לטעמי בתרגום.. למרות שגם בעברית הגדולה שלי אוהבת את הספרים..
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

הי מא צ'י, איזה כיף שבאת.
(לא להתבלבל עם רינ צ'י ורונ צ'ה)


לפני שלוש שנים חזרנו מטיול ארוך בארה"ב ואני עדיין מתגעגעת.
אני מאוד מבינה את ההרגשה שלך, אני בטוחה שגם אני אתגעגע להמון דברים פה. החיים פה באמת נורא נוחים, וכבעיקר כשמטיילים, נראה לפעמים שעושים פה הכל רק כדי שיהיה למטיילים נוח ונעים. פשוט תענוג. נקי, מסודר, מאורגן, ברור, נגיש. חוויה, באמת.

ושיחקת אותה עם השיר, באמת! |Y|
אני מנחשת שאת יודעת, ולא במקרה שלחת את השיר הזה, שבכניסה למדינת ג'ורג'יה (מכל כיוון שהוא בדרך היבשה), כתוב על שלט ה'ברוכים הבאים' גם "We are glad Georgia is on your mind" (-:

אגב נוחות החיים פה.. :
אתמול גיליתי שבכניסה לאחד הסופרים שאנחנו פוקדים פעם בשבוע-שבועיים יש פחים למחזור שקיות פלטיק!! עד עכשיו ידעתי רק על החנות הטבעית-אורגנית שאותה אנחנו פוקדים לעתים רחוקות יותר.
וחוצמזה, גיליתי שם גם פח למחזור תבניות וקופסאות שעשויות מפוליאתילן מוקצף. רוב תבניות הביצים כאן עשויות מזה (ועוד דברים), והעירייה לא לוקחת אותם. ניסינו.
העירייה אוספת שני ארגזי מחזור מכל בית - אחד לנייר והשני למיכלי פלסטיק, זכוכית ומתכת.
הילדים כבר התרגלו לשאול "לאיזה פח?!" לפני שהם משליכים משהו.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

חשבתי להשכיב את איתי מוקדם, כי הוא היה נראה לי מאוד עייף.
טכנית, הוא היה מוכן ללכת לישון בערך בשמונה, אבל לא רצה.
לקח לוח מחיק, התחיל לצייר. אחר כך לקח את המחברת שלו וכתב תרגילים.
הוא מבקש ממני לעשות לו קוקווים, ואז הוא עובר עליהם. (תעשי לי קוקווים של שלוש ועוד אחד שווה ארבע....)
תמר בזמן הזה הכינה כרטיס ברכה לחברה שלה, זאת שגרה בבית ממול וחצי מהזמן גרה באילינוי , שחוזרת השבוע לעוד כמה שבועות כאן.
השמחה רבה.
בתשע וחצי ניסיתי להשכיב אותם שוב, אבל רק תמר שיתפה פעולה.
איתי הלך לחדר, החליט שהוא רוצה להרכיב פאזל, וכך עשה. הוא היה מאוד נחוש.
לקח את הפאזל של ארצות הברית, והרכיב אותו. החלקים הם בצורה של המדינות, אבל הוא הרכיב אותו כבר בערך עשר פעמים בשבועיים האחרונים, הוא בטח יכול לעבור עם ציון מאה את המבחן שעושים כאן לילדים בכיתה ה' על המפה של ארה"ב. ;-)
אחרי שסיים וקרא לי נרגש להראות לי, פירק אותו ורצה להרכיב את הצד האחורי של החלקים, שזו מפת העולם.
עד כאן! אמרתי. עכשיו - לישון!
שאלתי איפה הוא רוצה לישון - במיטה שלו או במיטה שלנו.
בסלון...... לא, בעצם אני רוצה לישון על המזרון שלי, אבל על הרצפה.
אני מורידה לו את המזרון לרצפה, והוא מסביר שהוא ישכב עליו בזמן שהוא מרכיב את הפאזל.... (לא מוותר!)
לא, חמוד. אני מכבה את האור ותרכיב את הפאזל בבוקר.
טוב, אז אני לוקח את החלק הזה איתי למיטה....
הוא נרדם עוד לפני שהספקתי לצאת מהחדר, ובידו החלק של הפאזל - מצד אחד מדינת מיסיסיפי ומהצד השני הודו. (-:

השעה היתה אז עשר וחצי. עכשיו כמעט חצות. לילה טוב. @
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

מצד אחד מדינת מיסיסיפי ומהצד השני הודו.
ילד טרנס אטלנטי ;-)

ועדכנתי גם, שלא תגידי שאני רק מתעלקת עליך....
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

שמונה וחצי בערב, כולם ישנים בבית. (חוץ ממני...)
איזה שקט. איזה כיף.
זה השבוע של הקריסמס, העיר ריקה כמעט לחלוטין, כי כל הסטודנטים נסעו להורים או השד יודע לאן.
ביום שני, בקריסמס עצמו, עברה ליד הבית שלנו מכונית אחת בשעה בערך.... וזה רחוב די סואן בימים רגילים.
כדי להוסיף לתחושה שרק אנחנו נותרנו בעיר הנטושה, מזג האוויר הפך להיות אפור, חורפי, גשום וקר.
כך ששאר האנשים שנותרו בעיר לא יצאו החוצה, מה גם שכל החנויות היו סגורות, כך שבאמת לא היה להם למה לצאת....
כמעט שכחנו מה זה חורף, כי עד עכשיו היתה שמש ונעים ובהיר ונהדר.

זוכרים את השכנים שגרים מולנו אבל חצי מהזמן גרים במדינת אילינוי?
אז מחר הם חוזרים!!! איזה כיף. וכדי להוסיף על השמחה, יש לבת שלהם יומולדת מחרתיים, ותמר מלאת ציפייה והתרגשות בגלל זה.
הם שלחו לנו הזמנה ביום ראשון כבר, אז היא החליטה להכין לילדה נר במתנה. ממילא התכוונו להכין נרות - קנינו אפילו כוסיות זכוכית בשביל זה ואספנו נרות חנוכה שבורים - אז תמר החליטה שנכין נר בשבילה.
היו לנו כמה ימים לצורך העניין, אז השקענו והכנו נר בשלושה צבעים, בשכבות. יצא ממש יפה.
אני מאוד שמחה שהיא הציעה להכין משהו במקום לקנות. לא בנוסף, אלא פשוט במקום. היא אפילו לא דיברה על זה כתחליך למתנה שקונים, אלא פשוט כרעיון. היא גם לא רואה את זה פחות ערך לעומת מתנות אחרות גדולות יותר (ויקרות יותר) שילדות אחרות יביאו.

נמאס לי מהמשפחות בקבוצה שלנו. משבוע לשבוע מתגברת אצלי התחושה שרק אני מעוניינת במפגשים האלה. או שרק אני מוכנה ליזום אותם.
אם אני לא אכתוב אימייל ואשאל איפה ומתי המפגש הבא, לא יקרה כלום. |אוף|
לא נפגשנו כבר שלושה שבועות לפחות מכל מיני סיבות, ולא זוכרים מי אמורה לארח, לא ממש יש יום קבוע, וזה מתפוגג כזה....
אז השבוע, אחרי שרק אחת ענתה לי על המייל, גיליתי שממילא יש לנו שבוע קצת עמוס, אז הודעתי שאין מפגש השבוע. זה התחיל מזה שתמר גילתה שאין לנו מתי ללכת לספריה, אז היא אמרה שמצידה אפשר לא להיפגש השבוע עם הקבוצה. טוב, אז לא.

אני מודיעה בזאת על פתיחת הספירה לאחור לקראת בואנו ארצה!!!!
אנחנו ממריאים בעוד ארבעה שבועות ויומיים!!!! |יש| |בלונים| 8-) D-:
פמיניסטית*
הודעות: 16
הצטרפות: 11 אוקטובר 2006, 11:33

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי פמיניסטית* »

אנחנו כבר מזמן התחלנו לספור עד לבואכם..............
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

ארבעה שבועות פחות יום. (אבל מי סופר?) ;-)
פמיניסטית*
הודעות: 16
הצטרפות: 11 אוקטובר 2006, 11:33

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי פמיניסטית* »

האם אני טועה, או שמה עברה שנה בדיוק (!!) מאז הביקור האחרון שלכם?
רמז:מעניין למה נזכרתי בזה היום...
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

את לא טועה. וגם ברור למה נזכרת....
(())

שלושה שבועות ועוד ארבעה ימים. (צריך להתחיל לארוז??) S-:
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

תמר שאלה אותי אתמול מה זה עין-תו.
'עת', אני אומרת. עת זה זמן.
אני מסבירה לה שהמילה 'עיתון' באה מהמילה 'עת', ושואלת אותה למה....?
תמר: כי לוקח הרבה זמן לקרוא אותו? D-:

בלי להתכוון ובלי לתכנן, היה לנו אתמול שיעור גיאוגרפיה למתקדמים. פתחנו את האטלס כדי לראות איפה אלסקה, ומצאנו את עצמנו משחקים: אחד אומר שם של מדינה, ארץ או יבשת, והאחרים צריכים למצוא אותה. (איתי היה צריך שאני אלחש לו מדי פעם רעיונות למקומות באוזן .....)
שיחקנו ממש הרבה זמן ככה, ואז עברנו לדגלים. |Y|
היום שיחקנו צוללות על דף. כמו שהיינו משחקים בכיתה. (נו, אל תעשו ת'עצמכם שלא שיחקתם בזמן השיעור.... ) זה מין שדרוג לפשטות של המשחק שיש לנו בקופסא. האמת שאני צוברת רעיונות להעביר את הזמן בטיסה.... (-:
עוד רעיונות? {@
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

רביעיות. אחלה מעביר זמן, ותופס כלום מקום. היינו עכשיו שבוע בבית חולות. זה עובד....
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

רביעיות
|Y|
נסענו היום לפארק, ופגשנו שם משפחה שאנחנו מכירים בקושי מה- Religious School. רק שלום שלום כזה. לא יותר.
הם היו עם עוד משפחה, והילדים עשו פיקניק על הדשא והזמינו אותנו להצטרף. היו שם שתי ילדות בערך בגיל של תמר והיה לה נורא כיף איתן. היא ידעה להתחבר איתן, איכשהו השתלבה בטבעיות. נשארנו שם המון זמן. לכולם היו אופניים, והם רכבו יחד. תמר אמרה שהיא נהנתה מאוד מאוד.

שלשום, כמו ביומיים שלפניו, ירד גשם. אז נסענו לגן החיות הקטן שבעיר, לראות מה החיות עושות בגשם. (התשובה: אותו דבר, רק בגשם. (-: )
חזרנו ברגל (אני והילדים) והיה ממש כיף, למרות שנרטבנו. הלכנו יותר מחצי שעה, אבל היה ממש משחרר אחרי כמה ימים שהיינו בבית.

ואתמול סופסופ הכנו עוגיות-צורות:
פעם, כזכור, היתה לי רתיעה מכל מה שקשור לבצק שצריך לגעת בו בידיים. עכשיו זה עבר, וכבר כמה שבועות אני מנסה לשכנע את הילדים להכין עוגיות כאלה. אז אתמול תמר הלכה לחברה, השכנה הזאת שחלק מהזמן גרה פה. איתי גם רצה ללכת, אבל לא הוזמן. ולא התאים לי לשאול אם הוא גם יכול ללכת, ואני גם ככה לא בטוחה שזה לעניין. מגיע לתמר להיות גם לבדה.
בקיצור, כדי לפתות אותו במשהו משמח הצעתי שנכין עוגיות....

ביום ההולדת הזה שתמר הלכה אליו בשבוע שעבר, היא שיחקה עם אחת הילדות שלא הכירה קודם וכנראה מצאה חן בעיניה. אז היא ניגשה לאימא של הילדה וביקשה ממנה את הטלפון שלהם!!! (-8
התפעלנו ממידת האסרטיביות. {@ (עכשיו אימא של תמר צריכה להיות מספיק אסרטיבית כדי להתקשר לשם... /-: )

קראנו ספר מהספריה, שנקרא - Goin' somewhere special
ה- g החסרה זו ההגיה הדרומית. (בעצם לא רק, אבל יותר אופיינית ומודגשת כאן)
מסופר על ילדה כושית שנוסעת למרכז העיר, ונתקלת שוב ושוב באיסורים על שחורים - הספסל ללבנים בלבד, הפרדה באוטובוס בין אזור שחור ללבן, מסעדה ללבנים בלבד, מלון שהכניסה אליו לכושים מותרת רק אם הם סבלים...
וכל הזמן נשואות פניה אל המקום שהיא קוראת לו - Somewhere special.
ובסוף היא מגיעה ל....... ספריה. ושם, לשם שינוי, כתוב: All are welcome
(-:

אחת אימהות שפגשנו בפארק היום, היא ממוצא יפני. (אגב, איתי ביפנית פירושו כאב /-:).
היא סיפרה שאח שלה התארס, והחתונה תיערך ביפן בחודש אפריל. הם לא יוכלו לנסוע כי זה עולה ה-מון כסף, וזה נופל על אמצע שנת הלימודים (בעלה מרצה באוניברסיטה). וזהו. ככה. היא לא תהיה בחתונה של אח שלה. )-:
אני לומדת להעריך את קשרי המשפחה, את קרבת המשפחה שלי.
כל מה שנראה לנו כל כך מובן מאליו - ארוחה משפחתית, סבא וסבתא לגדול איתם, אחים לבלות איתם - הוא בגדר חלום לרבים מהאמריקאים. אז מה אם יש להם בית גדול, חצר ענקית וכסף לקנות המון דברים מיותרים? הילדים שלהם מכירים את סבא וסבתא מהתמונות.
(אני יודעת שאני רחוקה, ואין לי כל אלה עכשיו. גם איתי לא סגור על איזה סבתא הולכת עם איזו סבא.
אבל בגלל שאני לא מוותרת על זה אני חוזרת אל זה.)

{@ {@ {@
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

אני מודיעה בזאת על פתיחת הספירה לאחור לקראת בואנו ארצה!!!!
אנחנו מחכים..

הילדים שלך כרגיל נשמעים נפלאים..

אני בהחלא מקווה שנצליח להיפגש כשתהיו פה..
ענבלולי*
הודעות: 97
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 00:58

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ענבלולי* »

הי בלה, גם אנחנו מחכים ומצפים ומכינים את הקרמבואים... (אני חייבת להודות שגם אני כבר התרגלתי מחדש לטעם של הזוועה הזאת...)
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

כבר פחות משלושה שבועות.... !! {@

אני חייבת להודות שגם אני כבר התרגלתי מחדש לטעם של הזוועה הזאת...)
אז הנה הזדמנות מצוינת להכין קרמבואים כמו שצריך עם חומרים טובים.....

קבענו אצלכם? ;-)
ענבלולי*
הודעות: 97
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 00:58

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ענבלולי* »

בכייף! אבל רק כאלה שמתחילים לאכול את הקרמבו מלמעלה כמו שצריך. :-)
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

נגמר לי הכוח. אולי זו התרופפפות לפני הנסיעה (עוד שבועיים!!), אולי משהו אחר... מקווה להתאושש בקרוב.
כמו שיעצה לי אישה חכמה במעלה הדף -
ולהסתפק בלנשום בתוך המצב הזה. אז בזה אני מתמקדת.
לתמר היתה חברה טובה למשך שבועיים (אלה שגרים ממול), שכנראה נסעה אתמול חזרה לאילינוי הקרה. אני אומרת כנראה כי למרות שהן נפגשו כמעט כל יום ושיחקו שעות יחד, הם נסעו אתמול מבלי להגיד דבר. תמר חיכתה כל היום שיחזרו כבר, כי מהבוקר היא תיכננה לשחק יחד (וערב קודם הכינה תיק לקחת אל החברה הביתה), ובערב הבינה שכנראה הם נסעו חזרה.. )-:
היא דוקא התגברה לא רע. נראה שאני נעלבתי בשבילה. סתם חוסר הבנה או משהו. |אוף|

היה לנו סופשבוע עמוס. בשבת בבוקר יובל והילדים הלכו לפסטיבל מספרי סיפורים, וצפו בהופעה של מספרת מוכשרת במיוחד. אני יצאתי לריצה, כשחזרתי ועשיתי מתיחות בחוץ, הגיע משומקום הרבי החרדי, חובש שטריימעל ומעיל שחור ארוך ושואל אותי אם יובל בבית. הוא מדבר עברית במבטא אמריקאי יידישאי.
הם כבר חזרו בינתיים מהסיפורים, יובל יוצא והרבי (קוראים לו שמואל) אומר ליובל: "עם ישראל זקוק לך"
"לי?!"
"כן, בוא תעשה מצווה ותשלים מניין. חסר לנו אחד."
מזל שבדיוק חזרתי מהריצה, אחרת עם ישראל עוד היה זקוק לי כדי להיות עם הילדים.... D-:
שתבינו, הרבי בא מהילל, בערך עשר דקות הליכה מפה, כדי לחפש השלמה למניין.
כשיובל חזר, הלכנו לאותו הרבי לארוחת צוהריים. הם הזמינו אותנו כבר יום קודם. הם באמת זוג נחמד, לא מעיקים בחרדיות שלהם. התינוקת שלהם, בת חודשיים, היתה רוב הזמן בלול ליד השולחן, קצת בוכה מדי פעם, ורק לקראת סוף הארוחה לקחו אותה על הידיים. לא העזתי להציע קודם לקחת אותה, אבל כשאבא שלה החזיק אותה ביקשתי רשות ולקחתי אותה אליי, סתם כי התחשק לי... ואחרי חצי שעה היא נרדמה על הידיים שלי. איזה כיף זה.
קיבלנו אתמול עוד קטלוג בגדים עם דוגמניות יפות. תמר הצילה את הקטלוג מפח המחזור, ועכשיו היא יושבת ומכינה ספר. היא גזרה עשרות פרצופים של הדוגמניות, מדביקה אותם, מציירת... ביקשה ממני לכתוב את הסיפור עצמו. כמובן שהיא מכתיבה לי....
ברור שכל דוגמנית מופיעה כמה פעמים בקטלוג. תמר הדביקה שני פרצופים של אותה דוגמנית והחליטה שהם אחיות תאומות. אחר כך עוד זוג פרצופים של דוגמנית אחרת, ועשתב מהם זוג תאומות נוסף. ;-) לפי דעתי אין לה מושג שזו אותה אחת....
הרעיון ליצור ספר בא לה מהגיליון החדש של "עיניים" שקיבלנו אתמול.

נחזור לפעילויות הסופש...אחרי הצוהריים הלכנו לתחרות התעמלות נשים בקמפוס. ג'ורג'יה נגד אונ' סטנפורד. היה מרשים מאוד. זה בערך חלום ילדות שלי, ללכת לתחרות התעמלות. זה אחד מענפי הספורט שאני הכי אוהבת לצפות בהם. היה נהדר. כמובן שלא נחסכו מאיתנו גינוני הטקס של האמריקאים - קבלו את מתעמלות השנה הראשונה, קבלו את.... יורדות מלמעלה המתעמלות הותיקות מלוות בבני זוג חנוטים בטוקסידו, לתוך הרחבה המוארת באור הזרקורים, להקת המעודדות לא מביישת כמובן.... הפאדיחה, ששכחנו (שוב!) להתלבש בהתאם לאווירה. צבעי הקבוצה הם אדום ושחור, אני הייתי בחולצה ירוקה ואיתי בחולצת פסים ירוק כחול. |N|
למחרת תמר הקריאה סיפור לכלב. האמת שזו כלבה בשם Macon, שמתנדבת בספריה פעם בחודש, יושבת בשקט ליד ילד שמקריא לה סיפור. היא אומנם מאומנת לסיוע לנכים ומוגבלים, אבל בתפקידה הנוכחי כשומעת חופשית בספריה היא לא עושה הרבה..... גם כלבנו המיתולוגי קקטוס (הי"ד) יכול היה להצליח בתפקיד הנחשק.... אני מקווה שמייקון אהבה את הסיפור על לביבות חנוכה שתמר הקריאה לה..... (-:
פמיניסטית*
הודעות: 16
הצטרפות: 11 אוקטובר 2006, 11:33

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי פמיניסטית* »

הלב לגמרי מתרחב לכבוד בואכם ומהמחשבה עליכם. נשיקות וחיבוקים מגיסה רחוקה.
מתנדבת לתפקיד "כלבה מקשיבה לסיפורים" כשתגיעו.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

תודה לשתיכן, יקרות. (()) {@
הלב לגמרי מתרחב לכבוד בואכם
הלב מתרחב מלקרוא אותך... |L|
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

נראה מה הם ימצאו פה באזור...
לא מצאו כלום. לא נורא.
מאידך, מסתבר שהחברה השכנה של תמר לא נסעה הביתה, אלא לסבתא שלה או משהו. חזרו בלילה, ותמר כבר שוב אצלה. |Y|
ענבלולי*
הודעות: 97
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 00:58

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ענבלולי* »

מסתבר שהחברה השכנה של תמר לא נסעה הביתה, אלא לסבתא שלה או משהו

הייתי לי הרגשה שזה העניין כשקראתי קודם אבל לא היה לי זמן לכתוב. יופי, האפשרות האחרת באמת נשמעה מבעסת...
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

חזרתי. כמעט חודשיים.
הספקנו להיות בישראל ולחזור, וגם להתחיל לתכנן את השיבה שלנו הביתה לתמיד.
אבל היום יום עם הילדים וההתבוננות בהם ללא ספק מרגשים יותר מכל תוכנית אחרת.
הם יושבים יחד לקרוא סיפור, תמר מקריאה לאיתי. כן, אנחנו עדיים בשוק מזה שהיא פשוט קוראת בטבעיות כל מה שהיא רואה. כבר כמעט בלי לשבור את השיניים. בכלל, תמר פתאום נורא גדולה ויכולה המון דברים. היא גם מאוד אוהבת לעזור, ותמיד שמחה כשמבקשים ממנה משהו.
אתמול בסופר היא ספרה שיש לנו 12 יוגורטים. איתי סידר אותם יפה יפה על המסוע של הקופה.
שאלתי כמה נצטרך לשלם עליהם אם כל שישה עולים ארבעה דולר.
תמר ספרה שלושה, שלושה, שלושה, שלושה.
אחר כך עצרה לשמוע שוב מה השאלה, ואז אמרה - בוא נראה כמה שש יש ב-12.
שתיים.....
ארבע... שמונה!!!
היא החליטה להתחפש לפיה. כל השבוע כמעט היינו עסוקים בלארגן לה את התחפושת - שרביט, כתר, שמלה וכנפיים. ביקרנו בשלוש חנויות כדי לקנות את כל החומרים, ובסוף יצא לא רע. היום בערב הלכנו לקריאת מגילה בבית הכנסת, והיא הורידה את הכנפיים אחרי עשר דקות כי הן גדולות. נו מילא. מעניין כמה זמן הן יחזיקו מחר בקרנבל של הרליג'יוס סקול. עבדתי עליהן היום כמה שעות, עם החוט ברזל, הגרביונים וכל זה.

שמתם לב שנעלמה אפשרות העריכה והמחיקה של הודעות? מבאס. צריך לשים לב למה שכותבים. ;-)

בביקור בישראל הזדמן לנו - לי וליובל - לחשוב מהם הצרכים החברתיים של איתי. הבנו שהם שונים מאלה של תמר, גם בגלל הגיל שלו אבל גם כי הוא פשוט ילד אחר, שצריך פחות חברה סביבו מאשר תמר. בהתחלה דאגתי קצת שהכישורים החברתיים שלו לוקים קצת בחסר כי היו לו בחצי השנה האחרונה מעט הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות, וכולן באנגלית שלא חזקה אצלו. במהלך הביקור בארץ היו לו המון הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות עם ילדים בכל הגילים, והוא ממש עשה קפיצה גדולה ביכולת שלו לתקשר. או לפחות ככה נדמה לי. מה שהיה טוב, זה שלמשל את בני הדודים שלו שקרובים אליו מאוד בגיל הוא פגש כמה פעמים בתדירות גבוהה, כך שהקשרים נבנו בהדרגה והתחזקו מאוד. הם רבו, ושיחקו, והתחרו על תשומת הלב של תמר.... איתי גם השתולל בקרב של בנים עם ילד שגדול ממנו בשלוש שנים, מישהו שלפני שנה אפילו לא ירק לכיוון של איתי. אני שמחה שאנחנו חוזרים לארץ. עד הביקור לא תיארתי לעצמי שהשפה כאן היא מגבלה לאיתי. הוא משתמש באנגלית, אומר משפט כאילו שלם עם מעט המלים שבלקסיקון שלו, אבל רק בארץ הבנתי כמה נוח לו יותר בעברית....

מיום ליום יש לי יותר ויותר דברים לומר בשבח החינוך הביתי ודרך החיים בכלל, ואני מברכת על שנחשפתי לרעיון ועוד יותר על שהעזתי ללכת בו. עם זאת, קשה לי להתפנות לילדים שלי כמו שהייתי באמת רוצה. אני עסוקה בכל כך הרבה עניינים טכניים שלא סובלים דיחוי (ואולי רק לכאורה לא סובלים?), שבדרך כלל אני מקווה שהם יעסיקו את עצמם פשוט, כמה שיותר. מנסה לשכנע את עצמי שזה רק בגלל שאני עצמי בודדה ולכן קשה לי להתפנות אליהם (משהו כמו שאין מי שיכיל אותי ולכן קשה לי להכיל אותם), ומקווה מאוד שבישראל איכשהו הכל יהיה טוב יותר מהבחינה הזאת.
כאילו מחכים לי עשרות חברים במקום שאליו אנחנו עוברים.... גם שם נהיה לבד בהתחלה. אבל שם לפחות מדברים עברית.

קיבלתי המון מחמאות על תמר ואיתי כשהיינו בישראל. כמעט כל אחד שפגש אותם אמר לי כמה שהם מקסימים ונהדרים. <אייקון מוחמא ומסמיק>
זה לא סתם בפולנית מדוברת, מה שאמרתי. באמת הייתי צריכה אישור חיצוני לדרך שלי. שלנו. או: רציתי שעוד אנשים יתפעלו יחד איתי מכמה שהילדים שלי מקסימים. כנראה שזה היה מאוד חסר לי בכל החודשים האלה בבדידות כאן בניכר.
הכי כיף ,שאימא של יובל אמרה: הם באמת מקסימים. רואים את ההשקעה. <שוב האייקון ההוא....> אבל תבינו - זה לא אני, זה הם. אני רק משמרת את הקסם שהם נולדו איתו כנראה, קצת משקה ומזבלת מדי פעם, וזהו. זה פורח. רק צריך לא לרמוס את כל היופי שהם נולדו איתו והשאר כבר יקרה מעצמו. {@

אפינו אתמול אוזני המן, ומחר נכין משלוחי מנות ונחלק לכמה חברים.
פורים שמח. <שכחתי את כל הקיצורים של האייקונים ואני מתעצלת לפתוח לראות>
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

פורים שמח גם לכם...
כרגיל כיף לקרוא אותך..

רק מצטערת שלא נפגשנו כשהייתם פה..
[POOH והתוספות ממחשב אחר]
טלי_מא*
הודעות: 1707
הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי טלי_מא* »

נהנית לקרוא אותך.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

מאד יפה מה שכתבת לגבי החינוך הביתי - רק לא צריך לרמוס את כל היופי.. כל כך נכון. הבעיה שאנשים לא מבינים עד כמה 'המערכת' רומסת.
קשה להבין את זה עד שלא רואים את האלטרנטיבה. איך באמת אותו הילד יכול להיות.
מזמינה אותכם בכ"ז לבקר אצלנו במיתר כשתחזרו. (-;
[עיר ואם]
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

(()) תודה על התגובות החמות.

היה לנו יופי של פורים, באמת.
בבוקר הלכנו למסיבת פורים ברליג'יוס סקול, והיו הופעות נורא מצחיקות של הכיתות הגבוהות. אחר כך היה שוק פורים, עם תחנות משחק כאלה, רגילות. אבל הילדים נורא נהנו ואני ממש נהניתי לראות איך איתי, למשל, מסתדר עם הכרטיסים, והכסף שנתתי לו כדי לקנות עוד כרטיסים. הוא כבר כל כך גדול פתאום!!! אימאל'ה!
הם צברו כרטיסי פרסים בתחנות ובסוף הלכנו לשולחן הפרסים כדי לבחור משם. היו פרסים בשני כרטיסים, ופרסים בשלושה, בארבעה וכן הלאה. כל אחד מהם צבר חמישה כרטיסים. עוד לפני שהספקתי להגיע לשולחן תמר כבר באה לקראתי והודיעה לי שהיא מחלקת את הכרטסים שלה לשניים - אחד ועוד ארבעה. איתי בחר מטוס הרכבה קטן, שעלה לו רק שלוש נקודות, ואז הוא החליט שזהו, כי הוא פשוט לא מצא עוד משהו שהוא באמת רצה, אז הוא נתן לתמר את העודף שהיה לו. (-: וגם חילקנו וקיבלנו משלוחי מנות, וזה מנהג מאוד נעים ומומלץ.
אחרי הצוהריים הלכנו למסיבה אצל הרבי והרבנית. תמיד נחמד אצלם.

תקופה די מטורפת צפויה לנו - אנחנו מחפשים בית בארץ, ומנסים להשכיר את הבית פה, כי יש לנו חוזה עד הקיץ ואנחנו עוזבים מוקדם יותר ומחפשים מי יחליף אותנו. בפסח אנחנו נוסעים לטיול בקליפורניה (צרות של עשירים, ללא ספק), ועוד צריכים כמובן לארוז, למכור, לשלוח.....בלאגן.

בזמן הביקור בארץ היו לי הרבה שיחות טובות על החינוך הביתי עם חברים. אפחד מהחברים לא בחינוך ביתי בעצמו. מה שהיה כיף כל כך, זו התחושה שאפשר לדבר בפתיחות, בהקשבה, בקבלה, בעניין אמיתי. למרות השוני. בלי להרגיש שאני מבקרת מישהו, בלי שיפוטיות, בלי לתקוף או להרגיש מותקף. ממש תחושה מחבקת שמאוד חסרה לי.

לילה טוב.
ענבלולי*
הודעות: 97
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 00:58

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ענבלולי* »

בלה, איזה חדשות! מה, מתי אתם חוזרים?
אני שמחה מאוד שהצלחנו להפגש, היה כייף לראות אתכם וגם אני מצטרפת לדעות על חמידות ילדיכם.
מעניין היה לי לקרוא את התובנות שלך על החינוך הביתי ויכולות התקשורת של איתי, פשוט כי זה מאוד מעסיק אותי בימים אלה בנוגע לפיצ שלי, שקטן בהרבה (בן שנתיים ורבע), אבל נראה לי טיפוס דומה. למעשה הרבה פעמים אני שואלת את עצמי - אם הוא היה הרבה יותר תקשורתי ומחפש חברת ילדים האם ההחלטה שלי להמשיך להיות איתו בבית עכשיו היתה שונה, או האם הייתי מרגישה יותר שזו בחירה שנעשתה כשהאופציה האחרת היא אפשרית? מעניין אותי לשמוע תובנות שלך בנושא כשיש לך שני ילדים ששונים, כפי שאת מספרת, בצרכים החברתיים שלהם.
מה עם הקבוצה שארגנת, האם היא שרדה את היעדרותכם?
פורים שמח! ענבל

<אז מה, כבר לא נדמה לך? :) >
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

בלה, איזה חדשות! מה, מתי אתם חוזרים?
נו, מהר מהר! בואו להוד השרון - שמעתי שיש שם אחלה משפחות בחינוך ביתי ;-)
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

הנני שוב.
ימים עמוסים והזויים מעט.
אני יושבת בחדר השינה שלנו, עלהשולחן לשמאלי תוכנית הטיול שלנו בקליפורניה. עשרה ימים נטו, מסן פרנסיסקו, דיסני לנד, יוסמיטי ואזור החוף המרכזי, חזרה לסן פרנסיסקו. את ליל הסדר נבלה בפארק הסקוויות (Sequoia NAtional Park).
לימיני ארון ספרים מרוקן מתוכנו כמעט לחלוטין. שלשום מיינו (ניירת ישנה), אתמול זרקנו (למחזור), היום ארזנו את מה שנשאר.
מאחוריי ערימה לא קטנה, שגובהת מיום ליום. זו ההתחלה של מה שיהיה ה- moving sale שנעשה ממש לפני שניסע. יש שם בערימה ספרים ומשחקים, נעליים ובגדים, תיקים, קופסאות עץ יפות לבית, צעיפים,מפות, וגם בקבוק שמפו ענק שקניתי ולא השתמשתי בו, מודם למחשב, מחממי אוזניים אדומים שהיו של תמר לפני שנתיים, אלבום תמונות שהבאנו איתנו מישראל לא ברור למה, ועד השבוע נאספו בו 20 תמונות בערך. די, כל התמונות במחשב כבר הרבה שנים. מישהו עוד מדפיס ושם יפה באלבום? בסלון מוכנים כבר ארגזי ספרים למשלוח בדואר (הכי זול).

לכל מקום שאפנה את ראשי אני רואה עוד ארון שזקוק למיון. אז אני פשוט לא מזיזה את הראש. ;-) מסתכלת לרצפה, שם אין מה למיין.
אף חברת הובלה לא מוכנה לעבוד איתנו כי כמות הציוד שאנחנו רוצים לשלוח לארץ היא מגוחכת. בערך 10 אחוז ממשפחה ממוצעת של ארבע נפשות (כלומר הם מוכנים, אבל לא משתלם לנו כי הם גובים מחיר מינימום כאילו יש לנו פי שלוש ציוד.). אין לנו רהיטים ששווה לשלם כדי לשלוח אותם לארץ, ודברים אחרים פשוט אין לנו הרבה. כלי מטבח אנחנו לא לוקחים כי בארץ נחזור לכשרות, וכאן הכל מעורבב לנו, אין לנו פטור ממכס על מכשירי חשמל.. מה נשאר? ממש מעט. אומנם אין לנו פטור ממכס, אבל יש לנו זכות למזוודה נוספת לכל אחד בטיסה (המוזלת) של אל על לארץ. אז הרבה נכנס למזוודות ולארגזים, וכל השאר נשלח בדואר.
מחר, במקום לארוז, אנחנו נוסעים לעיר Macon לא רחוק מכאן, לפסטיבל פריחת הדובדבן. בחיי, ככה זה נקרא. איזה כיף. אספר לכם מה היה כשנחזור, כי אין לי מושג למה לצפות. יובל אחראי אצלנו על תכנון טיולים. אני אחראית על המבנה הכללי וקצת על לוגיסטיקה. (-:
טוב בלה, די להתחבא מאחוריי העניינים הטכניים. תגיעי למה שבאמת לוחץ לך.
אני מגיעה, מגיעה. כבר.
זוכרים איך רציתי לחזור לארץ? תגלגלו כמה סנטימטרים למעלה בדף, ותראו. ומה עכשיו? נכון, ניחשתם. לא רוצה לחזור. כלומר רוצה לא רוצה. פתאום אני לא זוכרת למה רציתי לחזור לארץ. מין ערפול כזה, מצליחה להיזכר רק בצדדים הפחות נעימים בארץ, שבולטים עוד יותר לעומת החייים הנעימים בארצות הברית. אני יודעת שזה נורמלי. אנחנו עוברים לעיר שלא גרנו בה אף פעם, וכמעט לא מכירים בה אפחד. מה כמעט?! לא מכירים בה אפחד! (אבל לפחות כולם שם מדברים עברית |Y| ) . נהיה רחוקים מהמשפחה, ויובל יעבוד חלק מהשבוע רחוק (מאוד) מהבית וייעדר לכמה ימים כל פעם. )-: בקיצור הרבה לחשוש ממנו. דברים קטנים, מובן שנתגבר ויהיה אחלה, אבל להסתכל על זה מכאן זה קצת מפחיד.
וכאן אביב מקסים עכשיו, העצים התחילו ללבלב השבוע, מזג האוויר מדהים, ואנחנו חיים בהרמוניה משפחתית נפלאה שאני מאחלת לכל אחד מאהוביי. אז למה לעזוב, תזכירו לי?
ובאופן מוזר מאוד, יש לשנינו, לי וליובל, הרגשה כאילו נגמר ירח הדבש שלנו, מסתיימת החופשה הארוכה מאוד של השנתיים וחצי האחרונות, ואנחו חוזרים לעולם אחר, שבהכרח יהיה פחות נעים. ממה זה נובע? למה?
יכול להיות שיש לנו בראש את מה שהיה לפני שבאנו לארה"ב - היינו צעירים יותר, חכמים פחות, עם שני ילדים קטנים. דוקטורט, תואר שני, עבודה..... בלאגן רגיל, אתם יודעים. חיים צפופים כאלה. צמחנו והתפתחנו כל כך מאז, מכל הבחינות. וממש ברגעים אלה אני מצליחה לשכנע את עצמי שאנחנו לא חוזרים למה שעזבנו, אלא למה שאנחנו היום. אנחו לא משאירים את עצמנו כאן בארה"ב. אנחנו לוקחים איתנו את חוויות החינוך הביתי שצברנו בשנה האחרונה, את הזוגיות שבנינו, את ההרמוניה המשפחתית שטווינו - כל אלה חוזרים איתנו ויעשו את הנחיתה שלנו קלה יותר. {@
תודה שהקשבתם. עכשיו אני יכולה ללכת לישון בלב קל יותר. (())
להתראות בקרוב.
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

להתראות בקרוב.
מחכה לכם כאן... :-)
נעמה...*
הודעות: 284
הצטרפות: 13 דצמבר 2006, 04:58

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי נעמה...* »

)-
בהצלחה בדרך החדשה
ציפ_ציף*
הודעות: 1700
הצטרפות: 05 מרץ 2006, 14:45

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ציפ_ציף* »

לא תגמרו את החופשה,פשוט תתחילו משהו אחר,לא חדש,פשוט אחר.
וזה יכול להיות ממש טוב !
תחשבו טוב ויהיה טוב @}
בהצלחה!
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

אהלן, כיף שבאתן.
{@
שרה_ק*
הודעות: 1317
הצטרפות: 05 יוני 2003, 21:32
דף אישי: הדף האישי של שרה_ק*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי שרה_ק* »

היי בלה! קראתי את הבלוג שלך במכה אחת בנשימה עצורה! למדתי ממך המון על חינוך ביתי. אנו שוקלים ברצינות חינוך ביתי. הנסיבות גם הכריחו אותנו ללכת לכיוון הזה. הבתי ספר יקרים נורא, וגם כן הבית הספר זרק את שלום בגלל שהוא לא מחוסן. המשפחות שלנו משני הצדדים לוחצים עלינו נורא להחזיר את הילד לבית הספר. אספר את הסיפור שלי במלואו בדף חינוך ביתי בהזדמנות.
אולי אפתח גם אני בלוג כאשר הדברים יסתדרו קצת.
אז מתי אתם עוברים לארץ?
אנו גרים בארה"ב ושוקלים לעבור לארץ ורוצים לגור באזור שיש בו הרבה משפחות חינוך ביתי. כדי לחיות את החיים שלנו בלי המשפחות שלחצות עלינו ;-)
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

הי!
מה קורה כאן?
מתי אתם חוזרים, ולאן, והאם כבר ארזת את המחשב (ובגלל זה נסתתמו העדכונים?)
יובל_ספיר*
הודעות: 21
הצטרפות: 23 ינואר 2006, 03:49
דף אישי: הדף האישי של יובל_ספיר*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי יובל_ספיר* »

על תקן "ממלא מקום" של הכותבת הקבועה.
לא, אלודאה, עוד לא ארזנו את המחשב. זה יקרה מחר. בינתיים אנחנו עמוסים בהתארגנויות, סגירת קצוות, ואריזת כל הבית. מחרתיים yard-sale, ביום ראשון פרידה מחברים ונקיונות, וביום שני מסדר המפקד, אה, סליחה, מסדר בעלת הבית, ומרימים קלאצ' (באוטו האוטומטי). אנחנו נוסעים דרומה למיאמי, פלורידה, משם תצא טיסת אלעל שתנחת ביום שישי בבוקר בארץ הקודש.
שבוע ולילה לנחיתה. הספירה לאחור מתחילה.
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

לקבועה ולממלא, להרים טלפון כשאתם מגיעים, כן?
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

שבוע ולילה לנחיתה. הספירה לאחור מתחילה

ברוכים השבים, נסיעה נעימה ובטוחה, טיסה קלה ונטולת משברים, וקליטה נפלאה חזרה בארץ הקודש מלאת המהמורות.

(()) וירטואלי עד שיגיע מקומו של האמיתי.
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

נו...
כבר הגעתם, לא?

מחכה על קוצים להמשך העדכונים מארץ הקודש (())
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

צ'מעו, כל כך הרבה זמן לא פתחתי את באופן, אפילו לא ראיתי שממלא המקום מילא את מקומי. הוא שכח לעדכן. (-:
באמת היו חודשיים מטורפים לגמרי, אבל עמדנו בזה בגבורה. כבר התנחלנו בביתנו החדש בבאר שבע, אבל אינטרנט עדיין אין שם. מקווה שיהיה בתחילת שבוע הבא. (בינתיים נמצאת אצל ההורים של ממלא המקום) טלפון, לעומת זאת, כבר יש, ואשמח לקבל שיחות נכנסות. (-;
054-7842276

חיבוקים לכולם,
להתראות בקרוב. (())
נשוי_לסוציולוגיה*
הודעות: 12
הצטרפות: 09 אוקטובר 2006, 21:52
דף אישי: הדף האישי של נשוי_לסוציולוגיה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי נשוי_לסוציולוגיה* »

או במילים אחרות: שוב עברתם דירה, ושוב תשארו בבית (-:
ציפ_ציף*
הודעות: 1700
הצטרפות: 05 מרץ 2006, 14:45

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ציפ_ציף* »

ברוכים השבים !
אמא_של_יונת*
הודעות: 2560
הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אמא_של_יונת* »

בלה,
ברוכים השבים!
ברכות גם לממלא המקום וגם להורים שלו.
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

וואו!
ברוכים הנוחתים!
התגעגענו!
(())

טוב, נחכה שתתארגנו, ואז נתחיל להפגיז בדרישות (למשל, לדעתי קבענו דייט קרמבו, לא?)
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

אהלן, איזה כיף שאתם פה. אני מרגישה לא הוגנת, כי אתן מבקרות וקוראות (בעצם קוראים, הנשוי לסוציו גם כאן... (()) ) ואני בקושי מספיקה לראות מי כתבה מה. )-:
אני עוד לא לגמרי התאפסתי על המקום הזה שנחתנו בו, על מטלות החיים העכשוויים, על מי מה כמה למה איפה מתי ובכלל..... אני מתפקדת ביומיום, נוסעת באוטובוסים, לא הולכת לאיבוד, זוכרת לדבר עברית ומנסה לא להיות מנומסת מדי..... אבל דברים גדולים כמו להגיש בקשה לחינוך ביתי (או אפילו לקבוע עם חברים להיפגש....) - רחוקים ממני מאוד.
ויש עוד מה לסדר בבית (המון!) ואין לנו עדיין אוטו, כך שהכל קצת מסובך יותר וזה גם מעכב אותנו בכל מיני עניינים, ואני גם מלמדת וזה גוזל ממני זמן... בקיצור - אין לי מושג מה חדש ב באופן טבעי, ומזל שמיהרתי להירשם לשתי רשימות תפוצה של חינוך ביתי בארץ הקודש, משם אני יודעת שיש יום עיון בסוף החודש..... מקווה לראות שם את כולכן, יקרות. טוב, לאט לאט. חברה חכמה הזכירה לי היום שלא היינו כאן כמעט שלוש שנים, ובזמן הזה השתנו כאן המון דברים, אנחנו השתנינו, ביחד ולחוד, וההתאמה לוקחת זמן. חוצמזה שבחרנו לגור בבאר שבע, שהיא ממש בסדר בינתיים (לא להגיד מילה על מזג האוויר!), אבל אנחנו מאוד רחוקים מכל המשפחה והחברים שלנו, שרובםבאזור המרכז. זה קצת מוזר, כי אנחנו סופסופ בישראל, אבל לא יכולים להזמין חברים סתם לארוחת ערב כמו שנהגנו פעם, כי אנחנו בבאר שבע, לא ליד תל אביב.
טוב, זה לא לתמיד.
גם יש לי צורך בחיים בתוך קהילה, להרגיש שייכת לקבוצה של אנשים שיש לי איתם משהו במשותף, ובעיר זה נדיר, ונראה לי שבבאר שבע במיוחד (אלא אם כן אתה הולך לבית כנסת באופן קבוע, וגם זה לא בכל מקום). מישהי מקומית אמרה לי שבאר שבע ומרכז הארץ זה כמו ישראל ואמריקה. לב"ש מגיעים דברים, אופנות, טרנדים - בערך עשור אחרי שהם מגיעים לתל אביב, למשל.....
לא סיפרתי שהיינו במפגש של משפחות חינוך ביתי בשבוע שעבר, בחוות אמאדמא במושב ניר משה. היה נחמד מאוד, פגשנו אחלה חבר'ה, ואנחנו מצפים למפגשים הבאים. מחר גם יכול להיות שיהיה מפגש בב"ש עצמה, אבל עוד לא שמעתי על זה מהמארגנת. אם שאלתן, בבאר שבע עצמה יש כנראה רק עוד משפחה וחצי בחינוך ביתי חוץ מאיתנו. אבל באזור הרחב יש קצת יותר.....
אני הולכת לבלות "זמן איכות" עם בעלי. ;-)
{@

להתראות,
בלה
טלי_מא*
הודעות: 1707
הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי טלי_מא* »

ברוכים השבים !
{@

וואו, באר-שבע, איזה שינוי...
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

(())
אין לחץ, יקירתי - תתארגנו, תתאפסו, תפרקו, ואז נפגש.
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

חזרתי, לפחות למשרה חלקית. ;-)
היום הנהגתי שיטה חדשה בניסיון להתמודד עם תרבות השיח של ילדיי. לאחרונה הם מאוד חסרי סבלנות זה אל זה, כל דבר קטן - אי הסכמה, אי הבנה - מביא להתפרצות, שזה אומר מכות, צרחות, צעקות..... אני לא מתערבת בדרך כלל, כדאי שלפחות אני אשאר שפויה כאן, אבל כל פעם שאני שומעת שהם מתקרבים לאיזו מהמורה ביניהם, אני נדרכת, ואז בשיא המודעות למצבי אני מזכירה לעצמי שזו בעיה שלהם, לא שלי. אבל זה קשה.
היום ציירתי טבלה על הלוח המחיק במטבח, וכל אחד מהם מקבל נקודה טובה כשהוא מתאפק, מפגין סבלנות, תופס מרחק במקום להיכנס לריב, מדבר בצורה נעימה, מוותר.... הם היו כל כך עסוקים בזה כל היום, ניגשים בעצמם ללוח ומחלקים לעצמם נקודות זכות. לא אכפת לי, אני שמחה שהם לוקחים על זה אחריות ומודעים להתנהגות של עצמם לשם שינוי.

טוב, אז אנחנו בבאר שבע. עדיין אין לנו אוטו (בעצם כבר יש לנו, אבל הוא עדיין לא אצלנו.....) אז אנחנו מסתובבים ברגל ומשתמשים בתחבורה הציבורית. פעם ראשונה שיש לנו כרטיסיות, אנחנו הופכים בקיאים בקווי האוטובוסים השונים, בתחנות, בכיוונים... הבטחנו שנמשיך להשתמש גם כשיהיה לנו אוטו. ב"ש היא עיר ענייה למדי, או לפחות כך היא נראית. טוב, כנראה שזה לא היה מאוד חכם לעבור מארה"ב ישירות לכאן, מבחינה הסתגלותית. חברה אמרה לי - הייתם צריכים לעשות תחנת התאקלמות ברעננה. כן, רק שלא מצאנו ספונסר בשביל זה. :-P
די מלוכלך פה, המון צואת כלבים על המדרכות, אפחד לא שמע כאן על מיחזור..... עד עכשיו קשה לנו לזרוק מיכלי פלסטיק וקרטון לפח הרגיל. מחזרנו כל כך הרבה בארצות הברית, וקשה לחזור אחורה מהבחינה הזאת. יש לנו באחד החדרים ערימה ענקית של קרטונים ופסולת נייר, שמחכה שניקח אותה לפח מחזור הנייר הקרוב. שהוא די רחוק, כנראה.......
גילינו את עם הנמלים החרוצות לאחרונה, וכל יציאה מהבית מלווה בהתעכבות ליד קן אחד לפחות. רואים מי מביאה אוכל לקן, מי מוציאה אשפה (לאן?), כמה רחוק הן הולכות אחר מזון, כמה נקי השביל שבו הן הולכות, כמה כבד המטען שהן סוחבות.... עולם מרתק ממש. יש לנו עיר נמלים להרכבה, שאפשר לשכן בה נמלים ולחקור המון שאלות, הבעיה שהאדמה כאן בנגב קשה מאוד וכמעט בלתי אפשרי לחפור לעומק הקן.

חברים עדיין אין לנו פה. בעצם, לא פגשנו אף ילד מאז המפגש האחרון לפני כמעט שבועיים. היה באמצע מפגש עם בני הדודים, ואתמול בגן המשחקים פגשנו כמה ילדים נחמדים, אבל זהו. אוי, אני מרגישה אימא נוראית. כמות המפגשים עם ילדים אחרים הפכה להיות אצלי המדד להצלחת האימהות שלי משום מה. נכון לעכשיו אני כישלוון גמור. זה לא זמן מתאים להירשם לחוגים, אבל התחלתי לחפש קייטנות נושאיות - אומנות, מדע, ספורט...- אבל משום מה אני קצת סקפטית למצוא פה משהו כזה.

ועוד לא אמרנו כלום על נושא האישור לחינוך ביתי. רק מלהזכיר את הנושא אני מתחילה להזיע. שמעתי כבר מכמה מקורות שעדיף כרגע לא להגיש בקשה לאישור לפחות עד שיתברר העניין בבג"ץ. הבעיה שבמצב כזה אנחנו לא יכולים לקחת חלק בפעילויות של בית הספר, להשתמש בספריה, להכיר ילדים מהשכונה.... לא עדכנו את הכתובת שלנו כדי שלא יחפשו אותנו פה, ובכתובת הקודמת אפחד לא שאל עלינו כל זמן שנעדרנו. יש כל כך הרבה עניינים בירוקרטיים לסדר, כך שתמיד יש לי תירוץ טוב למה לדחות את העיסוק באישור. אפילו את הדף המתאים בבאופן לא פתחתי מאז שחזרנו.

ולסיום, פנינה:
איתי הציע שהוא יתחתן עם תמר.
אי אפשר, היא אומרת לו.
למה?
כי אז לא יהיו לילדים שלנו דודים.
(-:

לילה טוב {@
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

(())
שמחה שחזרת לעדכן.
אולי נצליח דרך לצמצם את המרחק ביננו?
אצלנו זה חצי שעה ברכבת עד תל אביב, ועוד שעה וחצי עד אליכם.
יש תחנת אמצע שבה נוכל להפגש, שלא תדרוש עודף תכנונים משני הצדדים?
נשוי_לסוציולוגיה*
הודעות: 12
הצטרפות: 09 אוקטובר 2006, 21:52
דף אישי: הדף האישי של נשוי_לסוציולוגיה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי נשוי_לסוציולוגיה* »

אתמול ראינו את "שושלת אנטוניה" הנהדר (אני - לראשונה, בלה - נקודה שחורה), בהקרנה של "אישה לאישה" בסינמטק חיפה. ההקשר היה - כצפוי מהמארגנות - פמיניסטי, אבל תוך כדי קריאה כאן היום, עלה בדעתי שזהו סרט שמקדש ממש את החינוך הביתי.
זוכרות?
הנכדה גדלה בחינוך ביתי למהדרין, אצל פילוסוף מעמיק, גם אם דיכאוני-משהו, קוראת ניטשה מגיל צעיר, מעמיקה במתמתיקה ובמוסיקה... טוב, נו, לא חינוך ביתי רגיל, אם יש משהו כזה בכלל... ואח"כ היא מסיימת בבי"ס, שדווקא מצליח לזהות את כישרונותיה ולתת להם מקום - בתיגבור מחוץ לשעות הלימודים, כמובן.
הבת שלה בכלל יושבת באסם וכותבת שירים בגיל הרלבנטי.
אולי החוויה החזקה יותר היא לאו דווקא החינוך הביתי גופא, כמו עניין החיים בכפר, שמזמנים כל כך הרבה לראות ולחוות ולהתנסות, והרבה לעזור למבוגרים ולעשות לבד.
מקסים - ממליץ לראות שוב למי ששכח.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

בלה - נקודה שחורה
לא הבנתי על מה ולמה.... 0-:

זוכרות?
לא. )-:


אולי החוויה החזקה יותר היא לאו דווקא החינוך הביתי גופא, כמו עניין החיים בכפר, שמזמנים כל כך הרבה לראות ולחוות ולהתנסות, והרבה לעזור למבוגרים ולעשות לבד.
נו, ברור. הלואי שיכולנו לחזור למושב היום.....
אז מתי אתם עוברים לכפר? ;-)
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

טוב, אפשר להגיד שאנחנו מתחילים להתאקלם ולהרגיש בבית. חשבתי על זה, שבשנה האחרונה עברנו דירה פעמיים, כל פעם לארץ חדשה, לסביבה לא מוכרת. לא פלא שהילדים שלי מגיבים בצורה קשה, מתפרקים, הופכים להיות חסרי סבלנות. היתה לנו תקופה לא קלה. זה לא חדש שבתקופות קשות ממעטים לכתוב, כי זה מבאס לכתוב כמה רע לנו. עדיף לקרוא משהו משמח במקום... אבל אנחנו כבר מרגישים במקום, מכירים קצת חברים, מטיילים.... נרגענו.
לא במקרה התיישבתי לכתוב דוקא עכשיו. כבר למעלה משעה הילדים נתונים באיזו תוכנית משחק שאין לי מושג מה קורה בה, אני אפילו לא יודעת מיהן הדמויות המשתתפות. שקי שינה, בקבוקים, ארגזים, תיקים, חבלים.... עוגן הרם! פתאום שמתי לב כמה מזמן הם לא הפכו את הבית למרחב דמיוני משלהם.

ראשית, הפסקתי לראות בהתפרצויות של איתי משהו שנוגע אליי. הוא יודע שאם הוא רוצה הוא יכול לבוא להתרפק, אבל התערבות שלי לא עוזרת. רק מחמירה את המצב וגם הופכת אותי למעורבת רגשית ומותשת. תוך פחות משבוע הוא הבין שלא שווה לו להשקיע אנרגיה בצרחות ובסצינות אחרות, וההתפרצויות הולכות ומתקצרות. מדהים איך הסבלנות שלי וההבנה שלו שיפרו את איכות חיינו.
חוצמזה, ואני יודעת שכתבתי את זה בתחילת הבלוג לפני כמעט שנה, אבל התקשיתי להתמיד בזה במלואו לאורך זמן.... רגע הולכת לראות מה עם העוגיות שבתנור..... לאיתי יש היום יומולדת חמש ומחר אנחנו מביאים לחווה עוגיות לכבד את החבר'ה. (מפגשים בצפון הנגב) הפסקתי להתערב במריבות ביניהם. לגמרי. סופית. במאה אחוז. התערבות שלי לא עוזרת. רק מחמירה את המצב וגם הופכת אותי למעורבת רגשית ומותשת. תוך פחות משבוע הם הבינו שלא שווה להשקיע אנרגיה במריבות, והמריבות הולכות ומתקצרות ומתמעטות. מדהים איך הסבלנות שלי וההבנה שלהם שיפרו את איכות חיינו.

טוב, אני צריכה לארגן ארוחת ערב כי אנחנו הולכים לפסטיבל סמילנסקי בעיר העתיקה כאן, עם כל מיני מופעים ושאר הדברים הרגילים בפסטיבל מהסוג הזה. נדווח כשנחזור.
אה, ועוד לא אמרתי מילה על היומיון באופן טבעי הראשון שלי....
{@
ציפ_ציף*
הודעות: 1700
הצטרפות: 05 מרץ 2006, 14:45

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ציפ_ציף* »

אה, ועוד לא אמרתי מילה על היומיון באופן טבעי הראשון שלי.... מחכים לשמוע.... :-)
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

טוב, אז ככה:
אני מקווה שזה לא יגרום שיברון לב לאף אחד ;-) אבל אני נפרדת בזאת מהבלוג שלי.
עוד לא עברה שנה מאז שנשארנו בבית, וזה כבר נראה לי כמו עשור. כשנהנים הזמן עובר מהר, לא?
אני יכולה למלא מחברת שלמה כל יום מחוויות השהייה במחיצת ילדיי. בהתחלה כתבתי גידול ילדיי, ומחקתי. כתבתי מחויות החינוך הביתי, ומחקתי.
אבל בגלל המדיום הזה, שחשוף לכולם, אני מרגישה שאני מוגבלת בכתיבה שלי. כאילו אני צריכה לעמוד באיזה סטנדרט, גם ברמת הכתיבה וגם בתוכן.
ואני רוצה לכתוב הכל, לטוב ולרע, בלי לסנן. כן, אני יודעת שאתם מוכנים לקרוא הכל, אבל זה לא זורם לי.
וגם - נוח לי יותר לכתוב על דף. אפשר בגן משחקים, אפשר במפגשים של חנ"ב, אפשר ברכבת או בטיול. עד שאני מגיעה למחשב לפעמים אני פשוט שוכחת מה רציתי. או שאני עיפה מכדי להתרכז בזה, או שיש עוד דברים חשובים לא פחות לעשות על המחשב, וכבר כמעט אמצע הלילה....

אני מודה מעומק לבי, באמת, לכל מי שהשתתף איתי בחווית השנה הראשונה של החינוך הביתי. לכל מי שתמך, עודד, קרא, הקשיב, והיה איתי ואיתנו. נתתם לי המון בכך שהייתם כאן איתי. (()) אבל עוד ניפגש, אתם יודעים. (-:

להתראות בקרוב,
בלה {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@
נעמה...*
הודעות: 284
הצטרפות: 13 דצמבר 2006, 04:58

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי נעמה...* »

בלה יקרה
תודה על השיתוף בחוויות חייכם.היה לי מעניין מאד.
מוזמנת להמשיך לקרוא אותי,על אף שיחסר לי לקרוא אותך...
גם אני סגרתי את הדף של _חיים חדשים במדבר 2 לזמן מה
אבל פתחתי דף המשך,חדש: _חיים חופש בערבה בלוג משפחה בחינוך ביתי

מוזמנים לבוא לבקר בכל עת. אנחנו על הדרך לאילת/סיני.
בטח יש לכם חופשה שנתית,לא?

בהצלחה בכל

נעמה
רסיסים_של_אור*
הודעות: 3305
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי רסיסים_של_אור* »

אבל בגלל המדיום הזה, שחשוף לכולם, אני מרגישה שאני מוגבלת בכתיבה שלי. כאילו אני צריכה לעמוד באיזה סטנדרט, גם ברמת הכתיבה וגם בתוכן.
מבינה ומזדהה כל-כך. חבל חבל...
(())
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

הי, נעמה ורסיסים. תודה תודה על ההבנה ועל ההזמנה. אין לנו חופשה שנתית, בדיוק חזרנו מאחת ארוכה שנמשכה שלוש שנים.... D-:
מה, לא ידעת? חינוך ביתי זה כמו חופשה כל הזמן.
בדיוק סיימנו לאכול, ותמר הרי אוכלת מ א ו ד מ א ו ד ל א ט אז היה לי זמן לכתוב כשאני לידה בזמן שהיא עדיין אוכלת, וככה בקלות מילאתי שני עמודים ואני הולכת להמשיך.... מהר, שלא אשכח מה שרציתי....
חיבוק גדול.
טלי_מא*
הודעות: 1707
הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי טלי_מא* »

(())

ואני הייתי מהשמחות לקרוא.
{@
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

וממלא המקום מוסיף:
בהעדר מנהיג גם הזנב מאבד תפקיד.
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

אוף, חבל
נהניתי מאוד. זה היה כמו להיות איתך בקשר רציף, למרות המרחק, למרות הארועים....
שתדעי שאת כותבת נפלא. גם כשאת לא מתכוונת. כי זה מהלב (אני שר מהלב)
אוהבת אותך תמיד
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

עולם יקרה, תודה.
זה היה כמו להיות איתך בקשר רציף, למרות המרחק, למרות הארועים....
כן, אני יודעת. מזדהה. לכן היה לי כל כך חשוב לכתוב כשהיינו בחו"ל.....
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

זה היה כמו להיות איתך בקשר רציף, למרות המרחק, למרות הארועים...

נפגש, נכון?
(())
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

איתי קורא!!!!! אני מודה שאם יש משהו שקצת הטריד אותי עד לאחרונה בעניין הרכישה הטבעית, ללא הוראה, של נושאים שונים, היה רכישת הקריאה אצל איתי. עד לאחרונה הוא אמנם ידע את כל האותיות אבל רק בקושי הראה הבנה מתקדמת יותר של קידוד צלילים והתקשה לפרק מילים להברות (אני יודעת שזה נשמע כמו דו"ח של כיתה א' אבל מה אני אעשה, זה נושא שמרתק אותי).
שלשום היינו במוזיאון ג'ו אלון לתרבות הדואים, יש שם תשבץ ענק על הקיר עם מלים מוכנות שצריך להתאים לציורים. איתי נרתם לאתגר וממש קרא מלים!!! הייתי נרגשת כל כך..... הוא ביטא את הצלילים של כל האותיות במילה! הוא עדיין לא מוסיף את התנועות, אבל קלט את הרעיון. איזה כיף!!!!
אתמו להוא שאל אותי: בכל השפות יש אותיות דפוס ואותיות כתב?

חוצמזה, הוא חזר למשחק ההרכבה שלו, שעד הטיול לקליפורניה הוא היה עסוק בו יומם וליל ללא הפסקה. אני רואה בזה ביטוי לחזרה לנורמליות.
קנינו מערכת סטריאו בשעה טובה ואפשר להאזין למוסיקה ולסיפורים. מהבוקר הם יושבים ושומעים סיפורים, נמרחים על הספה, מדפדפים בספר תוך כדי. זה כל כך כיף לראות אותם שלווים ככה.

חשוב לא פחות זה הקשרים החברתיים שהם מצליחים ליצור. כמה בנאלי זה לחשוב שבלי חברה של בני גילם, יום יום במשך חמש או שש שעות לא יהיו להם כישורים חברתיים.
במפגשים השבועיים עם קבוצת החינוך הביתי הם מצליחים לריב ולוותר ולקנא ולצחוק ולשחק... להתנסות בהכל. הם משחקים בקבוצה עם קטנים מהם וגדולים מהם, הם מתחברים בקלות עם ילדים שהם לא מכירים, אחרי שהם מתגברים על הבושה הראשונית ויוצאים ממחבואם מאחורי גבי. (-:
בשני המפגשים האחרונים תמר היתה הגדולה בקבוצה אבל היא ממש נהנתה מזה! היא יצרה קשר נהדר עם ילד בן ארבע וחצי, ובבית היא אמרה לי שהוא ילד מאוד נחמד. אני חושבת שבעבר היא היתה מחפשת מיד ילדים בני גילה ואם לא מוצאת היתה באה להגיד שמשעמם לה.

ובכתובת הקודמת אפחד לא שאל עלינו כל זמן שנעדרנו
לפני מספר שבועות התקשרה אל יובל קצינת ביקור סדיר מהמועצה האזורית שגרנו בה לפני ארה"ב, לשאול למה תמר לא רשומה לשום מסגרת כבר שלוש שנים..... /-: כמובן שיובל לא אמר לה כלום, רק שחזרנו זה עתה מחו"ל....
התחלתי להתארגן לכתיבת בקשה לאישור לחנ"ב.

הכל טוב! {@
ציפ_ציף*
הודעות: 1700
הצטרפות: 05 מרץ 2006, 14:45

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ציפ_ציף* »

הכל טוב! @}
וטוב שאת עדיין כותבת :-)
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

וטוב שאת עדיין כותבת
זה לא עדיין. זה שוב. ;-)
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

(())

וטוב שאת שוב כותבת

<אלודאה מתקנת תוך כדי ציטוט...>
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

נסענו לסופ"ש לקפריסין בלי הילדים.
היה מה זה כיף! כל כך נהננו כזוג, כבר מזמן שלא היה לנו זמן נטו יחד ארוך כל כך.
לאיתי היה קצת קשה בלילה הראשון (שמעתי אותו בוכה והתחלתי גם כן....), וגם כשהתקשרנו להגיד שבת שלום הוא התחיל לבכות כששמע את קולי, אבל נרגע מהר מאוד. הם עשו חיים אצל סבא וסבתא, ארגנו שבת נכדים בלי הורים (שבעה במספר, רק הגדולים) ועשו שמח.

אבל יותר חשוב - איתי למד לכתוב את השם שלו! זה נרוא מצחיק איתו, איך שהוא לומד לעשות דברים. הוא פת-אום יודע לעשות משהו. תמר היתה משרבטת המון זמן את השם שלה, כל פעם משתפרת עוד קצת, עד שהשתכללה.
לפני שבוע הצעתי לאיתי לכתוב את השם שלו על הציור שצייר, והוא לא רצה בטענה שהוא לא יודע. והיום פתאום - כתב. יפה, מסודר. אני המומה.
זה מאוד פשוט - עד עכשיו לא היה לו מספיק חשוב לעשות את זה בעצמו ולהתאמץ בשביל זה. לא יודעת מה השתנה, אבל זה לא משנה.

לילה טוב, תשתו הרבה. {@
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

{@

(ועלה לי המרגיעון - 'שבעים פנים לתורה', שמשום מה מתקשר לכתיבת השם...)
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

ואי, יותר מחודש לא כתבתי.
השבוע אזרתי עוז (והילדים לא היו בבית, מה שעזר ודירבן אותי לעשות מעשה) והתקשרתי למפקחת שמרכזת את הטיפול בחנ"ב פה בדרום. היא היתה מאוד נחמדה וחביבה, הסבירה לי מה צריך לעשות. בין השאר -לכתוב תוכנית לימודים לכל ילד. כאילו שלא ידעתי. היא ניסתה להסביר לי - "תכתבי מה תעשו בשנה הקרובה" רציתי להגיד לה שאין לי מושג מה נעשה בשנה הקרובה, אבל התאפקתי. ובאמת אין לי מושג. באופן כללי ביותר אני יודעת שנעסוק במספרים, באותיות, בגיאוגרפיה, בטבע....אבל לא יכולה לפרט הרבה יותר מזה. מה שיבוא יבוא. זה הרי תלוי במצב רוח ובכמה ישנו בלילה, ובשאלה אם אני מרשה לשחק במחשב או לא, ובכמה תוכניות מחוץ לבית יש לנו וכמה מהן יצאו לפועל, זה תלוי במזג האוויר, בספרים שייקרו על דרכנו בספריה, באנשים שנראה ברחוב, במצב בטחוני, הכלכלי.....אני רצינית, הכל קשור והכל משפיע על החיים שלנו, על מהלכם ועל זרימתם על מקצבם ועל הנושאים שמעסיקים אותנו. כמה חבל שאני לא יכולה להסביר את כל זה למפקחת. לא רציתי להסתבך למרות שיכולתי באמת לשכנע ולדבר איתה המון זמן. בסוף היא שאלה למה אנחנו בחי"נב ומה יהיה כשהם יצטרכו לקבל מרות בצבא, ומה אם ירצו ללמוד באוניברסיטה... לא, בעצם היא לא שאלה מה אם ירצו ללמוד, אלא הניחה שזו משאת נפשו של כל ילד, ושאלה איך הם יוכלו ללמוד...מילא. האישור שלנו, למקרה ששאלתם, כבר כמעט מוכן.
לא הכנתי תוכנית לימודים לכל ילד, אלא כתבתי באופן כללי מה שיכולתי לצפות שיקרה, וחוצמזה פירטתי לגבי נושאים שמעסיקים אותנו באופן כללי.

היום איתי לקח את המחשבון (הוא משחק איתו המון) ופתאום היתה לו הארה: "אני יכול לכתוב פה שאלה וזה יגיד לי את התשובה". הסברתי לו איך כותבים תרגיל, הוא ניסה בעצמו, קיבל תשובה וקפץ בשמחה: "ענו לי, ענו לי" כאילו הוא מחובר לאיזה מרכז תמיכה, או שגמדים קטנים יושבים בתוך המחשבון ומחשבים עם חשבוניית חרוזים את התרגיל שלו....

לילה טוב {@
ציפ_ציף*
הודעות: 1700
הצטרפות: 05 מרץ 2006, 14:45

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ציפ_ציף* »

"ענו לי, ענו לי"d-:
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

נזכרתי במשהו. היינו בפארק אשכול באחת השבתות לא מזמן, ויש שם שלט עם איסור כניסה למים ליד אחת הבריכות, כתוב באנגלית ערבית ועברית. איתי עמד וקרא את השלט, ואז בא ובישר לנו: עברית כותבים ככה (מראה באוויר עם היד מימין לשמאל), ערבית כותבים ככה (כנ"ל) ואנגלית ככה (הפוך). שאלנו אותו איך הוא ידע, אז הוא הסביר שלפי סימן הקריאה שבסוף כל משפט!
טוב, האמת שזו לא כזאת חוכמה לילד בן חמש ומשהו, אבל אני התלהבתי. מה 'כפת לי. (-:

זה התחיל מאחת בנות הדוד של הילדים, אבל הפך להיות עסק כלכלי מניב. במפגש האחרון הילדות התחילו למכור פירות שלקחו מסבתא ועוד כל מיני דברים שאספו (צברו כמה שקלים בודדים), ועכשיו לקראת המפגש הבא הן אוספות דברים מהבית, כדי שיוכלו למכור (למי? לנו ההורים כמובן). תמר חשבה להכין כרטיסי שנה טובה, והציעה להביא את קופסת האיפור שלה. היא אפילו פזלה לכיוון אוסף התכשיטים שלי...אבל שם עצרתי אותה. היום היא התאפרה וכשסיימה ביקשה שאצלם אותה, אמרה שנלך לחנות הצילום כדי להדפיס את התמונות, כדי שהיא תוכל להראות איך היא יכולה לאפר למי שמתעניין בזה....0-:
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

הי, ציפ ציף מה נשמע? מזמן לא נפגשנו.
רציתי לכתוב עוד משהו כדי לא לשכוח: כבר אמרתי כמה כיף להיות פה בין חברים בארץ? אתם לא מאמינים איזו תחושה נהדרת זו להיות מובנת בכל מילה שלי, להרגיש בנוח לבקש משהו ממישהו, לדעת שזה בסדר, שהוא מבין את הקטע. כל מיני דברים קטנים שעושים הבדל עצום בתחושת השייכות. מאוד קשה להסביר את זה ואולי קשה להעריך את זה אם לא חווים את החסר. תודה.
והמסר: "נוכחותך חשובה לי מדעתך"
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

(())
עלה לי הגריין - "המציאות היא החלום האולטימטיבי", שמתקשר נהדר לפוסט האחרון שלך.
יופי שהאישור בדרך - מחזיקה אצבעות שלא יהיו תקלות של הרגע האחרון.
ומתי נפגשים באמצע?
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

יופי שהאישור בדרך
האישור לא בדרך כי עדיין לא הגשנו את הבקשה... /-:
אבל היום התקשרה מפקחת, וביקשה לתאם ביקור אצלנו... אז ביום ראשון יש אצלנו ביקור ממלכתי - המפקחת והקב"סית. {@
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

אז ביום ראשון יש אצלנו ביקור ממלכתי - המפקחת והקב"סית
איך היה?
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

היה בסדר, כבר הספקתי כמעט לשכוח. הן שאלו על האידיאולוגיה, על האישור, על חברה לילדים, על למה לא בית ספר... ועל תוכנית הלימודים. כיוון שבבקשה לאישור אין תוכנית לימודים מפורטת, לפחות לא כמו שהם רגילים לראות, היא שאלה ביתר פירוט ואני התחלתי לחשוש שעל זה ניפול, אבל יובל אמר אחר כך שלא הבנתי כלום. P-: אולי הוא צודק. נראה ונדע.
אחר כך התחלנו להתווכח מה נעשה אם לא נקבל אישור. לי ברור שנמשיך לעשות את אותו הדבר, וקבלת או אי קבלת היאשור לא תשנה לי כלום. יובל לא מסכים. טוב, נראה. דיה צרה לשעתה. ;-)

תמר שאלה השבוע - למה הדמעות לא שורפות בעיניים אם הן מלוחות?

וחוצמזה, היום לראשונה תמר קראה לעצמה בספר שהיא לא מכירה, הרבה זמן. אנחנו קוראות ספר בפרקים מהספריה, אני קראתי שניים שלושה ואמרתי די. היא החליטה שמסקרן אותה והתיישבה, וקראה בעצמה איזה חמישה פרקים והפסיקה כשהתעייפה. היא סיפרה לי בראשי פרקים, אז אפשר להיות בטוחה שהיא הבינה ולא סתם קראה טכנית. ואו, כבר חשבתי שזה לא יגע לעולם!
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

וואו! הילדה שלך נהדרת!
(()) חזרה על החיבוקים שאצלי.

מקווה שהאישור יגיע בקרוב ותוכלו לשקוט בבית הנפלא שלכם.
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

איתי ביקש להדליק מזגן באוטו, ואני הסברתי שכבר קריר ונעים, לא חם כמו שהיה, כבר כמעט כמעט סתיו.
"יופי" הוא אמר "אז אפשר להתחיל"
להתחיל מה? 0-:
"לא להתקלח!" D-:
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה* »

הגיע האישור!! |יש|
בכלל לא ממנכ"ל משרד החינוך.
כנראה שהוא עסוק ומאציל סמכויות, ומנהלת המחוז אישרה וחתמה. מה 'כפת לי אני?!
הלכתי אחורה לראות מתי בדיוק הגשנו את הבקשה - לפני פחות מחודש! לא ייאומן!
{@

בפארק הירדן הסבירה לי אימא מנוסה אחת (לילה טוב, אני חושבת, או שמא זאת היתה אביב חדש ?) למה חשוב שתהיה חברה של ילדים בחינוך ביתי - היא סיפרה על משפחה שבגלל שהילדים נפגשו רק עם ילדים רגילים שהולכים לבי"ס, הם הפעילו לחץ מאוד גדול ללכת לבי"ס כדי להיות כמו כולם...ובסוף הלכו. לא חשבתי על זה, אבל הסבירו לי שילדים מדברים המון על בי"ס, גם בשעות אחרי הצוהריים. זה ברור, כי הם מבלים שם הרבה ויש לזה תפקיד מרכזי בחוויה שלהם, בעיצוב הזהות.... וכו'.

אז כדי להוכיח לי שזה נכון, היום אחרי שיעור אומנות תמר הודיעה שהיא רוצה ללכת לבי"ס.. 0-: ..
אוקיי, אמרתי ולא יספתי. נרגעתי וניסיתי לחשוב מאיפה זה הגיע פתאום. ואז נזכרתי במה שלמדתי לא מזמן, ושאלתי אם זה בגלל הילדם בקבוצה שבחוג האומנות.
כן, היא אישרה. /-:
היא סיפרה שהם כל הזמן מדברים על בי"ס והיא לא יכולה להשתתף בשיחה... )-: (())
הצעתי לה שתדבר על חינוך ביתי ואז הם לא יוכלו להשתתף.... ;-)
שאלתי את תמר אם היא סיפרה למישהו שהיא בחינוך ביתי, אז היא אמרה שהיא שיתפה רק ילדה אחת מחוג בלט, שהיתה נדהמת.
טוב, הנה עוד משהו ללמוד אותו. לא חשבתי שהילדים שלי יצטרכו להתמודד עם היותם חריגים, אבל כנראה שהייתי תמימה....
אחות_של_המחליף*
הודעות: 43
הצטרפות: 02 אוקטובר 2007, 17:03
דף אישי: הדף האישי של אחות_של_המחליף*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אחות_של_המחליף* »

היי
מזל טוב על האישור!
אני האחות הקטנה של הממלא מקום (לא הי לי מספיק מקום לרשום את כל השם.. P-: )
רציתי להגיד (לכתוב, בעצם) שקראתי את ה'בלוג' שלך במשך לילה אחד שלם בלי להפסיק.
היה ממש מרתק.
גיליתי דברים חדשים על האחיינים החמודים שלי ועל ההורים המשקיענים.
תמשיכי לכתוב. זה מעניין ועושה חשק להיות גם כן במקום שלכם..
(())
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

ואו!!! איזו אורחת!!!
(())
תודה על המלים החמות. {@

ואם אני כבר כאן, אז הנה בדיחה טרייה:
איתי שאל אותי היום אם בעל הבית שלנו עובד (הוא בן 55-60 בערך...). אמרתי שכנראה שלא, כי אני יודעת שבבקרים הוא בבית.
אז תמר אמרה (בשיא הרצינות!): הוא בחינוך ביתי! D-:
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

:-D
ברכות לקבלת האישור. היום חשבתי עליכם - יושבים בבית ביחד וחיים. המון אושר יקירה, משתינו (היא עדיין בתוך הבטן...)
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אנחנו משתתפים לעתים די קרובות במפגשים שיש בהם הרבה ילדים גדולים מאיתי, בני 7 - 10 או אפילו יותר. גם במפגשים קבועים אצל אחת המשפחות, וגם בערך אותם הילדים שמגיעים לסיורים שונים ולפעילויות בכל מיני מקומות.... העניין הוא, שאיתי בוחר להצטרף לקבוצת הגדולים, בין השאר בגלל שאחותו היא חלק מהם והוא לא רואה למה הוא לא שייך לקבוצה שהיא משתייכת אליה. מן הסתם יש לו עוד סיבות שנעלמות מעיניי. יוצא שהוא הכי קטן בקבוצה הזאת (שההרכב שלה משתנה מאוד) וסובל לא מעט. בשבועיים האחרונים קרו כמה מקרים שבהם איתי ספג הערות על זה שהוא בכיין, יללן, ועוד כל מיני התייחסויות מעליבות (כמו ילד בן עשר שמתעלם ממנו יום שלם ולא מגיב כשאיתי פונה אליו שוב ושוב) שלדעתי נבעו מזה שהוא פשוט הכי קטן. הוא תמיד יהיה אחרון בתור לאיזה דבר שרק אחד יכול להשתמש בו, למשל.
בכל הפעמים האלה לקח לי הרבה יותר זמן ממנו להתאושש מהמקרים האלה. ממש סחבתי את זה יומיים איתי.... נראה שהוא בוכה, נעלב, שם כתף עליי, מרים את הראש וממשיך הלאה. לעתים הוא בוחר שלא לחזור לקבוצה מיד אלא להתאושש בשקט בצד....
הוא סופג ומתרומם, נעלב וחוזר לשחק, נפגע וממשילך הלאה... ככה, בשניות. ממש ראוי להערכה. לא מוותר. וזה לא רק ההערכה כלפיו, זאת גם הבחירה שלו שאני מכבדת. למרות שלי קשה לראות אותו בוכה ונעלב שלוש או ארבע פעמים במפגש, ולמרות שאני אולי הייתי נוהגת אחרת.

והיום היינו במפגש שבו הוא היה בין הגדולים, או שלפחות מצא את עצמו בין מספיק ילדים בני גילו או קטנים ממנו, וצפיתי לפחות בשני מקרים שבהם הוא נפגע, נעלב, אבל התמודד בעצמו בלי לבוא אליי בוכה והמשיך כאילו כלום. היה מרשים. האם זה בגלל שהוא בעמדת כוח אחרת שבה הוא מרגיש חזק יותר?
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

תמר הפכה לתולעת ספרים. בולעת ספר ביומיים - רציני כזה, עם פרקים, בלי ניקוד. הולכת לישון נורא מאוחר, וגם זה רק כי אני הולכת לישון והיא לא אוהבת ללכת לישון אחריי..... מבלה יום שלם בקריאה. ירשה את זה מאבא שלה. |Y|
שליחת תגובה

חזור אל “בלוגים”