מתכונים של בשר שילדים אוכלים

שליחה על ידי אשה* » 22 אפריל 2011, 19:37

הילדים שלי לא ממש בקטע של בשר גם לא קטניות. אוכלים שניצל במקרה הטוב. קציציות, אולי פעם ב........ ובולונז ילד אחד אוכל ושניים אחרים ממש לא.
עוף אני שונאת להכין, אבל את של אמא שלי(סויה, דבש וחרדל ושום) הם אוכלים. פעם הכנתי בבית ולא נגעו.
בקיצור אני זקוקה בדחיפות להמלצה על מה אפשר להגיש לארוחת צהריים.
בעבר, עד לפני שנה וחצי אכלו בשמחה עדשים וגם שעועית, לא יודעת מה קרה, אבל מתישהו פשוט הפסיקו וזהו. גם בחומוס לא נוגעים.

חבל לי לראות שאת מנסה לדחוף בשר בכח
זה לא מוסרי ולא ברור עד כמה בריא, אם בכלל.

מנגד, אם תרצי מתכונים מהצומח, עם חלבון וויטמינים כרצונך. אשמח לעזור

מנגד, אם תרצי מתכונים מהצומח, עם חלבון וויטמינים כרצונך. אשמח לעזור
אני אשמח למתכונים עשירים בחלבון, כי גם הילד שלי לא אוהב בשר

זה לא מוסרי ולא ברור עד כמה בריא, אם בכלל.
לא אתווכח לגבי המוסר, אבל לגבי הבריאות - בני אדם נועדו לאכול בשר.
מצד שני, הואיל ורוב הבשר/העוף/הדגים בארץ מורעלים במידה זו או אחרת, אכן יש דילמה.

אשה, לא בטוחה שיעזרו לך מתכונים.
אולי כדאי להתחיל מהשאלה: מה הם כן אוכלים? איך נראה היום שלהם? איפה הם אוכלים?
אם תנתחי את התזונה שלהם ואת אורח החיים שלהם, אולי תגלי מה קורה.

אולי מרק עוף מכנפיים אורגניות? חלק זול יחסית של הבשר האורגני. ואז הבשר יוצא רך וגם המרק עצמו טעים (אם יש שם הרבה שורשים).
חוץ מזה כללית לצהריים אפשר טופו. חותכים לקוביות, משרים בסויה וקצת דבש, ואז מאדים במחבת על אש קטנטנה ומחבת מכוסה. מאוד טעים ויענה על העניין של החלבון.
גם שווה להמשיך להציע מה שפעם הם אכלו. אם את אוכלת הם יום אחד יכולים לחזור לזה. הרי יש גיל כזה שיותר בררנים, ואז אם ממשיכים להציע זה יכול לחזור.
בתיאבון @}

שליחה על ידי אשה* » 22 אפריל 2011, 23:49

אני עצמי הייתי צמחונית רב השנים
אני לא משתמשת בסויה בגלל שזה דומה להורמונים(אסטרוגן).
מה הם אוכלים? בבוקר גרנולה עם יוגורט \קוטג' \חלב או בלי כלום
אח"כ כריך עם גבנ"ץ או אבוקדו או חלבה מלאה
בצהרים........ זה בעיה. אורז מלא עם קטשופ או פסטה כאמור לא כ"כ בקטע של חלבונים.אוכלים מעט מהשניצל\קציצות\וכיוב, לפעמים סלט. היו תקופו ת שאכלו סלט עם טונה או בולגרית
אחה"צ פירות וממתק
בערב חביתה,ירקות , פרוסת לחם עם טחינה\אבוקדו\קוטג, ועוד יוגורט לפעמים.

אני מכינה את הבשר בשבילם, אוכלת קצת כדי לעורר בהם רצון. אני אוכלת דגנים וקטניות מבושלים והן לא נוגעים בקטניות כאמור.

עם הסויה זה שנוי במחלוקת. רק מעטים אומרים לוותר בכלל. הרוב ממליצים שתי מנות בשבוע.

עם הסויה זה שנוי במחלוקת. רק מעטים אומרים לוותר בכלל. הרוב ממליצים שתי מנות בשבוע
לא יודעת מי אלה הרוב ומה הידע התזונתי שעליו הם מתבססים.
כמעט כל מוצרי הסויה שנמכרים במערב הם המצאות של המערב שמבוססות בעיקר על העובדה שארצות הברית רוצה לשווק את גידולי הסויה הזולים שלה. לכן בכל המוצרים התעשייתיים יש המון סויה ותירס. כי זה הגידול הזול הנפוץ בארה"ב. אין שום סיבה לאכול מוצרי סויה, אולי חוץ ממיסו ורוטב סויה מסורתיים וגם זה בכמות קטנה מאוד.

אני מכינה את הבשר בשבילם, אוכלת קצת כדי לעורר בהם רצון
אהה. לא נראה שזה עובד. יכול להיות שהם קלטו ממך את הגישה שלך, ולמה שיאכלו משהו שאת בעצם רק מעמידה פנים שאת אוכלת?

אגב, גם מטונה כדאי להמנע. זה אחד הדגים הכי מלאים בכספית.

האם בדקת להם לאחרונה את מצב הברזל?
אולי כדאי לבדוק שהם לא אנמיים. ואם כן, אז לבדוק לא רק המוגלובין, אלא גם מאגרי ברזל, פריטין וטרנספרין. ההמוגלובין בעצמו לא אומר הרבה.

אנמיה היא אחד הגורמים לחוסר תיאבון ולבררנות באוכל.

אנמיה היא אחד הגורמים לחוסר תיאבון ולבררנות באוכל.

וחלק מהסיבות לאנמיה היא לפעמים עודף חלב. כי הרי הסידן בחלב מפריע לספיגה של הברזל.
כמובן שקביעות כאלה דרך הרשת הן מאוד לא מקצועיות. אבל זה כוון שקל יחסית לנסות. מפחיתים קצת חלב ורואים מה קורה.
אמא שלי תמיד אמרה שהרופא ילדים שלי אמר לא להגזים עם חלב, זה יכול לפגוע בתיאבון... והבת שלי פעם בגיל שנתיים, כשהפסקנו הנקה התמכרה לכמויות אדירות של חלב. ולא אכלה כלום חוץ מזה. ממש רזתה. צימצמתי לה והיא חזרה לאכול.
כי אם יש בבוקר יוגורט, אח"כ גבנ"צ, צהריים בולגרית ובערב קוטג', אולי זה יותר מדי.

לגבי הסויה - אין לי מספיק ידע. ככל שקראתי ראיתי שיש מגוון אדיר של דיעות. אישית לא השתכנעתי לפסול. וגם לא להגזים כמובן.

ילדים הם מאד חכמים ומאד מחוברים לגוף שלהם. ברור שהם לא יסכימו לאכול בשר מטוגן, חרוך, לא אורגני/אוכל עשב. אלה מוצרי אוכל ירודים ולא בריאים.
כבד עוף אורגני, קרפצ'ו חי איכותי, סשימי מסלמון, סרדינים, קובה ניא (קציצות חיות) מבשר אורגני טחון במקום, הם דברים שיאכלו בשמחה אם לא ילמדו אותם את העכבות התרבותיות שלנו.
שניצל זה מיסוך על ידי טיגון, מלח, ודגנים. ממש דרך לא מומלצת להאכיל ילדים בבשר.

כבד עוף אורגני, קרפצ'ו חי איכותי, סשימי מסלמון, סרדינים, קובה ניא (קציצות חיות) מבשר אורגני טחון במקום, הם דברים שיאכלו בשמחה אם לא ילמדו אותם את העכבות התרבותיות שלנו.
ניצן, כמה ילדים מונה קבוצת המדגם שלך?
(יש לי תחושה שהילדים שלך מיוחדים)

גם אצלנו זה תופס(קובניא וכאלה) וגם השניצל(-;

שליחה על ידי אשה* » 23 אפריל 2011, 10:27

התחלתי לאכול בשר כיוון שהייתי מתעלפת למרות שלקחתי 3 פעמים ביום ברזל. אין לי בעיה לאכול שניצל וחבריו. אני אוכלת כי אני חשה שהגוף שלי זקוק לזה. .עוף יותר מסובך לי. דגים הם בכלל לא נוגעים. פעם אכלו אבל ראינו פעם שקנאי טורף דג ומאז הם הפסיקו........
אני לא אתן להם בשר לא מבושל . יש הבדל אם אתה צד חיה ואוכל אותה במקום מול אם היתה במקררים של הסופר ויש בה סלמונלה וליסטריה(רק לפני שבועיים עשו בדיקות בארץ) .בעצם גם אם צדת אותה אולי היתה חולה בסלמונלה. .בכל מקרה אין סיכוי. אולי שיגדלו.
כמויות מוצרי החלב לא גדולות זה לרב או בבוקר או בערב .

מה את אוכלת?

בעיני (ואני מקווה שזה בסדר לכתוב את זה כאן) זה פחות שאלה של מה אין וצריך להוסיף, ויותר שאלה של מה יש וצריך להוריד.

גרנולה עם יוגורט \קוטג' \חלב - גרנולה זה סוכר, ואת מציינת גם מוצרי חלב.
גבנ"ץ או חלבה מלאה - מוצר חלב מעובד, סוכר
עם קטשופ או פסטה - סוכר
ממתק - סוכר וחומרים משמרים/צבע/ריח
פרוסת לחם עם טחינה\אבוקדו\קוטג, ועוד יוגורט לפעמים. קוטג' ויוגורט - מוצרי חלב

תקופות של בררנות אינן בעיה כשלעצמן, אלא שהשאלה היא מתוך מה בוררים.
אני לא חושבת שיש בעיה עם זה שהם בוחרים לא לאכול בשר, שלא יאכלו, בשר ממילא איננו ערובה לברזל.
חשוב יותר מזה - להוריד את כמות הסוכר ומוצרי החלב. אלה מונעים ומקשים על ספיגה של ויטמינים ומינרלים.
למשל, קטשופ רק פעם בשבוע (אצלנו זה אצל הסבים ולא בבית), ממתק - כנ"ל, או להכין בעצמכם. יוגורט מאגוזים אם מתאים לך להכין.
מה עם ביצים?

~זאת, בכל אופן, דעתי על סמך המידע המועט ששיתפת בו.
אם יש משהו שלא מתאים לך בדברים שכתבתי את מוזמנת למחוק~

אמא מגבעתיים ואשה, אני מרגישה שלכתוב בדף הזה זה קצת כמו להיות נציגת הימין הגסה בדפי האבל באתר, לא תפקיד שאני אוהבת לקחת.
תוכלו להציע דף מתאים לכתוב בו מתכונים צמחיים בריאים ועשירים בחלבון שילדים אוהבים? בטוח כבר יש - אני רק לא זוכרת את שמם.

אני לא אוכלת בשר כבר 15 שנה, ונמנעת ממוצרים מהחי בכלל מזה 5 שנים. אני בריאה חזקה ותורמת דם.
את ילדי אגדל טבעונים, לא רק כי נוחתי שאין זה מזיק, אלה כי בנוסף לבחירה המוסרית שלא לפגוע באחרים כשאני יכולה להמנע מכך, ובנוסף לפגיעה האקולוגית, בה גידול בעלי חיים תעשייתי מזהם עיקרי, ראיתי שילדים טבעונים גדלים בריאים ומאושרים, ולרוב גאים בבחירתם וממשיכים אותה גם בחייהם הבוגרים.

אם הרגשת חולה וסחרחרה, כנראה שפספסת את העיקרון החשוב ביותר בצמחונות וטבעונות - העיקר הוא לא לא לאכול בשר אלה לדעת מה כן לאכול וכיצד

עוזבת את הדף ואת תפקיד המטיפה, תוכלו ליצור איתי קשר בדף הבית. תודה

בולונז ילד אחד אוכל ושניים אחרים ממש לא.
היתה תקופה שהאחיין שלי היה אוכל רק בולונז שנטחן בבלנדר מוט למרקם חלק, אולי יעבוד גם אצלכם, אפשר להוסיף לזה גם ירקות ירוקים ועדשים.

מבשר אורגני טחון במקום
היכן ניתן לקנות את הבשר?

שניצל זה מיסוך על ידי טיגון, מלח, ודגנים. ממש דרך לא מומלצת להאכיל ילדים בבשר.
אני עושה שניצל בתנור, עוטפת את הבשר בקמח מלא, ביצה, ובפרורים מקמח מלא (הכל אורגני), לפרורים מוסיפה שמן זית (אפשר גם אגוזים)
תנור מחומם טוב מראש, 15 דקות 180 מע' . מעדן!

העיקרון החשוב ביותר בצמחונות וטבעונות - העיקר הוא לא לא לאכול בשר אלה לדעת מה כן לאכול וכיצד
זה נכון גם לאוכלי בשר.

מתכוני עוף ובשר שהילדים שלי אוהבים:
כדורי בשר: מטגנים בסיר רחב שני בצלים קצוצים דק. מערבבים חצי מזה עם חצי קילו בשר טחון, ביצה, בטטה או גזר מגורר, חצי כוס פירורי לחם או קמח מצה או פרוסת לחם מושרית במים וסחוטה, פפריקה, פלפל ומלח.
לבצל שנשאר בסיר מוסיפים שתי עגבניות מגוררות, רסק עגבניות קטן, שלוש כוסות מים, פפריקה, מלח, פלפל, אפשר גם קצת סילאן.
מרתיחים את הרוטב שבסיר, יוצרים כדורים מהעיסה ומניחים אותם ברוטב. מבשלים בערך עשרים דקות על אש קטנה.

עוף בגריל: מורחים עוף שלם בשמן זית, פפריקה, שום, מלח, פלפל. שמים בגריל במאתיים מעלות. פותחים מדי פעם וכשנראה שחום למעלה הופכים. כשנראה שחום מהצד השני, מוציאים. בערך שעה וחצי.

עוף עם תפוחי אדמה בתנור: שמים בתבנית של התנור קצת שמן, בצל קצוץ, תפוחי אדמה ובטטות חתוכים לקוביות, עליהם כרעיים שבסופר כבר חתכו וניקו. מתבלים בפפריקה, אבקת שום, מלח ופלפל. אופים בחום גבוה בערך רבע שעה, מוציאים מהתנור, שמים נייר כסף ומחזירים לתנור לחום בינוני לעוד שעתיים.

שווארמה: קונים בסופר שווארמה חתוכה לקוביות, בבית מקפיצים אותה עם קצת שמן ותבלין שווארמה. אוכלים עם תפוחי אדמה אפויים בתנור עם שמן זית (כמו צ'יפס) וסלט ירקות בפיתה.

אני גם בדילמה הזו של "מה להכין לארוחת צהריים", לשמחתי הבנות שלי אוהבות מג'דרה..
אבל אי אפשר רק אורז עם עדשים כל הזמן.
גם אני אשמח למתכונים ורעיונות לגיוון, עדיף צמחוניים.
הסתכלתי במדור מתכונים, אולי פיספסתי אבל לא מצאתי דף שזה המיקוד שלו, אז אשה,
אם זה בסדר מבחינתך, אולי נשנה את הדף ל: "מתכונים לארוחת צהריים לילדים" ?
ולמי שמתאים - אולי פשוט תכתבו מה המנה החביבה על הילדים לצהריים וכך יווצר מאגר
(בתקווה שלא אצל כולם זה שניצל...)

המאכל החביב עלינו לארוחת צהריים:
מג'דרה עם סלט ירקות. המג'דרה הכי פשוטה שיש:
עדשים שחורים מבושלים (להוסיף מלח רק בסוף)
אורז לבן מבושל בשמתי או יסמין
לערבב ואפשר להוסיף קצת שמן זית ותבלין בהרט אבל לא חייבים.

עוד דברים שאוהבים אצלנו -

כרובית או ברוקלי מבושלים/ מאודים (בלי מלח)! אחרי שפעם שכחתי מלח גיליתי שזה ממש טעים בלי
ירקות חתוכים למקלות וטחינה למי שרוצה לטבול
לפעמים - קינואה מבושלת עם הרבה גזר מגורר, קישוא מגורר ובצל ועגבניה חתוכים - פעם אנסה לעשות מזה קציצה, אולי זה ילך יותר טוב

בהצלחה!

איזה מבאס זה כשפותחים דף עם שאלה ספציפית ובמקום תשובה זוכים בעיקר להטפות מוסר...

אה, ושכחתי את המתכון שרציתי להציע לך, לקחתי אותו מניקי ב והוא הפך אצלי ללהיט גדול.

מצרכים:
חצי קילו בשר טחון
בטטה קטנה רכה מעוכה
2 בצלים קצוצים מטוגנים
חצי כוס פירורי לחם
חצי כפית א. סודה לשתיה
ביצה
פטרוזיליה קצוצה
מעט קינמון (לא חובה)
א. מרק
מל"פ
הכנה:
לחמם תנור בחום בינוני, לערבב את כל המצרכים.
לרפד תבנית בנייר אפיה משומן,ליצור מעין קבבונים ולשטח.
לסדר בתבנית, להכניס לתנור, בסביבות 30 דקות בתנור.
10 - 15 דקות כל צד עד שמשחים - מזהיב

כיוון שאני מכינה בעיקר לילדים אני מגרדת מעט בצל לבשר במקום להוסיף מטוגן כפי שהיא מציעה. וגם נמנעת מהפטרוזיליה.
בהצלחה!

שליחה על ידי אשה* » 23 אפריל 2011, 17:12

בכיף אפשר לשנות את שם הדף, לא מצאתי דף עם מתכונים צמחוניים עשירים בחלבון לילדים.
אני לא מרגישה שאני צריכה הטפה לצמחונות, הרגשתי רע מאד לעבור לבשר אחרי שנים של צמחונות וגם קיבלתי יעוץ תזונתי שלא ממש שיפר את המצב. אני שלמה עם עצמי ואני חושבת ש אלה לי לה מהירה מדי לשפוט את הזולת. אבל זה לא מכעיס אותי, אני זוכרת שכצמחונית לא יכולתי להבין את האנשים שאוכלים בשר.
לגבי אכילת סוכר ומה שטלי מא כתבה:אין לי בעיה שכתבת את זה בדף, אבל לא יודעת מה היית מציעה במקום?אני אוכלת הרבה מאד קטניות במהלך היום והילדים לא מגלים עניין בקציצות עדשים\שעועית וכל מני תבשילים אחרים. אני מניחה שזה חלק מהסביבה שאנו חיים בה. אשמח לשמוע על שינוי התזונה

תודה רבה על המתכון של השניצל בקמח מלא. תוכלי להמליץ על מקום שאת קונה את הפירורי לחם ?או פירמה ספציפית? וגם באיזה עובי השניצל. תודה
ותודה לתבשיל קדירה ולפלונית שהוסיפו קצת קומון סנס לתבשיל
וגם להצעות המתכונים
ואין לי בעיה להפוך את זה לרעיונות לצהריים. אבל הילדים שלי אין מצב שיאכלו קינואה וגם לא ברוקולי. דווקא אחד היה אוכל קינואה פעם(אח, היו ימים........!)

שליחה על ידי אשה* » 23 אפריל 2011, 17:15

אה, וגם אוכלים ביצה בערב.לא כתבתי את זה?
לא רואה את הילדים אוכלים ממתק מאגוזים והשד יודע מה. במלחמה הזו החלטתי להפסיד, הם אוכלים ממתק ביום ואני מפסיקה להיות אמא קרציה בזה. התיעצתי עם פסיכולוגית מאד באופנית בנושא הזה והחלטנו שבריאות הנפש חשובה לא פחות כאן. וגם אני אוכלת שוקולד מדי פעם. לא מאמינה במשטר אכילה מאד נוקשה אלא אם מישהו מחליט לקחת את זה על עצמו מרצון.

שליחה על ידי אשה* » 23 אפריל 2011, 17:18

אתמול אצל סבתא בארוחת שבת היה סטייק(אוהבים מדי פעם), כדורי בשר מבושלים(לא נגעו) שניצל(אכלו מעט), סלט טונה עם ביצים(אוכלים אצל סבתא, בבית לא) בטטות(שניים אכלו מזה) ומצות(אכלו ........).וגם סלט שאכלו כדי לשמח את אמא. הגדול שלי אמר:הנה אמא תראי אני אוכל סלט. לא לשם רציתי להגיע.

לא מאמינה במשטר אכילה מאד נוקשה
צודקת.
יש המון דפים ב מדור מתכונים עם שפע של רעיונות. אני לא בטוחה שצריך דף מיוחד למתכונים צמחונים וחלבונים.
ועוד משהו- ילדים (וגם מבוגרים) משנים את טעמם מדי תקופה. לא כדאי להלחץ מזה. אני נוהגת להכין את מה שמתאים לכולנו +משהו שחלק לא אוהבים. לפעמים זה שלא אהב, פתאום היה מעז לטעום ומצרף למגוון ה"כן אוהב" שלו.

הילדות שלי מקבלות מדי פעם כדורי שוקולד או בראוניז מאגוזים, תמרים וקקאו. טעימים מאוד.
הן מקבלות את זה בשמחה כי נדיר שיש פה שוקולד "אמיתי".
כדורים כאלה הם אוכל לכל דבר בעיני (פחות או יותר) ויש להם טעם שהוא כמו אור רך של לפנות ערב לעומת שוקולד שהוא פרוז'קטור לפנים. ובתור אחד שניקתה קצת סוכר מהמערכת אני יכולה להעיד שההשפעה המיידית על הגוף שונה: שוקולד זה עודעודעוד וכדורי שוקולד זה עוד-קצת-ודי. כי זה אוכל מלא. זה לא מכניס את המערכת לבלבלה.
זה קשה עם השפעות של בני משפחה שלא מבינים מה רע בבמבה או שוקולד מדי פעם. זה בהחלט עלול לקלקל. אבל בסופו של דבר - אם זה מה שיש בבית, זה מה שהם יאכלו (נכון לשני הכיוונים). .
(כשארוחה מתעכבת כאן הילדות מוצאות לבד את התפוחים והבננות).

אתמול הכנתי לראשונה בחיי עוף בתנור. בגלל שסוףסוף מצאתי עוף ראוי (חופשי ומקומי).
המרכזית הבררנית ואחותה הקטנה (הבררנית למחצה) אכלו בהתלהבות וביקשו עוד.
(חבל שקניתי רק 8 עופות.... המשלוח הבא בעוד חודשיים).
צריך למצוא מה הילדים כן מוכנים לאכול ולנסות להרחיב משם.

הקטנה, לדוגמא, לרב לא תאכל בשר אדום (כסטייק או כקציצות) אבל כנקניקיה כן. אז השגתי נקניקיות כשרות (ר"ל - מקומיות, מבשר ראוי, עם רשימת רכיבים קצרה שכולם מקובלים עלי).
עם המרכזית (שאוהבת רק עוף) אנסה להתקדם לכיוון של נקניקיות מעוף ומאכלים מעוף טחון ומשם כבר נראה. חוץ מזה שבסוף היא תגדל אל מחוץ לבררנות הזאת.

הילדות שלי מקבלות מדי פעם כדורי שוקולד או בראוניז מאגוזים, תמרים וקקאו. טעימים מאוד.
גם אצלנו הם אהובים. בד"כ הם עם אבקת חרובים. לעיתים רחוקות, עם קקאו. בשתי הוורסיות הם מעולים. גיליתי שהם נאכלים בהתלהבות ככל שהם קטנים יותר ולאחר שגילגלתי אותם באבקת חרובים/קקאו ולפריזר.

גם גלידות ביתיות יכולות להיות מאוד טעימות, אהובות ומזינות. בננות קפואות כבסיס, ועימן להשתולל. אצלנו אוהבים עם טחינה גולמית, אגוזים, אבקת חרובים. לפעמים הגדול מבקש שוקולד מנטה - ואז תוספת של טיפת שמן מנטה מספיקה. אפשר לגוון עם בסיס של פירות קפואים אחרים, אגוזים שונים, שקדים/שקדיה

בימים בהם אין כאן התלהבות מקינואה ותבשילים אחרים, כל גלידה כזו היא מבחינתנו ארוחה מזינה(אפילו יותר ממה שאנחנו תופשים כמזין, שניצל ושאר חברים,כי ככה למדנו ועל זה גדלנו).

בימים בהם אין כאן התלהבות מקינואה ותבשילים אחרים, כל גלידה כזו היא מבחינתנו ארוחה מזינה
או במקרים בהם אין זמן להכין ארוחת צהרים ובפריזר יש בסיס גלידה מוכן (יוגורט מבלונדר עם תמרים). זה פאסט פוד קייצי

אפונה ירוקה של סנפרוסט זה גם קטניה, אולי הם יאהבו את זה?

אני פורסת את חזה העוף לשניצל דק דק. ממש. ואחרי זה עוד דופקת עם הפטיש...
אני טובלת בביצה טרופה, ואחרי זה בשילוב של פירורי לחם עם נבט חיטה. נבט חיטה גרוס יבש, שקונים בחנויות טבע בשקית. לפעמים רק בנבט חיטה ולא בפירורי לחם בכלל.
לא מוסיפה תבלינים כי התברר שהילדים שלי לא אהבו שניצל עם תבלינים.
את זה מקפיצה במחבת עם שמן זית. האיש עושה ניסויים לאפות אותם בתבנית, אבל לא תמיד הילדים שמחים לאכול שניצל אפוי.

לבן, שהיה לו מחסור בברזל וגם היה מאוד אלרגי, למדתי לעשות מתכון מאוד פשוט, שבת דודתי היתה עושה לתינוקות שלה:
שמים כמה ירקות בסיסיים בסיר עם מים על האש: תפוח אדמה, קישוא, גזר, ענף סלרי, שתי כפיות מלח בישול.
מערבבים כמות קטנה (אני עושה מרבע קילו, כי הפטנט אצלנו זה אוכל טרי. אם אני עושה כמויות גדולות זה שוכב ומתקלקל )-: ) של הודו אדום טחון עם בצל לבן קצוץ דק מאוד ועם פטרוזיליה קצוצה דק מאוד. הכמויות לפי הטעם והעין.
מגלגלים לכדורים קטנים וברגע שהמים מתחילים לרתוח, זורקים אותם אחד אחד פנימה, בקצב ההכנה של הכדורים, עד שנגמרת הקערה.
מבשלים עוד 20-30 דקות (עד שנראה לך שהכדורים מבושלים, וזה הכל לפי הכמויות וכו') ומכבים את האש.
מוכן.
הבן שלי משוגע על המרק הזה ואוהב את קציצונות ההודו החמודות (קטנות וחמודות).
הבת לא נוגעת בזה...

אני עושה קבב מבשר טחון מאוד דומה לכדורי הודו של בשמת. חצי קילו בשר טחון, בצל קצוץ דק, די הרבה פטרוזיליה קצוצה, מלח ופלפל.
עושים קציצות ושמים על המנגל או בתנור. יוצא טעים.
אם טוחנים את הבצל והפטרוזיליה ועושים עיגולים שטוחים, זה המבורגר. (-:

המתכון של השניצל בקמח מלא. תוכלי להמליץ על מקום שאת קונה את הפירורי לחם ?או פירמה ספציפית? וגם באיזה עובי השניצל
בכל חנויות הטבע/אורגניות יש פרורי לחם מקמח מלא, ואפשר גם להכין לבד מלחם (טוסט ואז לפורר במג'ימיקס ).
נדמה לי שהפירמה אולי אדמה, אבל לא בטוחה כרגע.

העובי - עבה, כדי שישאר עסיסי. חזה עוף מתייבש נורא מהר ונהיה קשה כמו סוליה . להיזהר לא לאפות יותר מידי.

אם כבר מתכונים אז אפשר לעשות משהו ממש דומה עם חתיכות אחרות של עוף (כנפיים, ירכיים/כרעיים או שוקיים) לא כשר

טובלים בחלב שתובל בפפריקה וקצת מלח, מצפים בפרורי לחם ומכניסים לשקית "קוקי" ולתנור.

מתכון אחר: פסטרמה.
מכינים מרינדה - 1/4 כוס שמן זית, כפית פפריקה, כף חרדל, כף דבש, 1/2 כפית מלח. מערבבים טוב.
מורחים בעיסוי טוב על חזה הודו (חצי פרפר שלם), מניחים בתבנית ולתנור, עדיף שחומם מראש.
אפשר לגוון עם שיני שום או רוזמרין, תלוי מה אוהבים.
1/2 שעה בתנור ולהוציא. לא לתת לבשר לעמוד יותר מידי בחום, הוא מתייבש.
זה מעדן

חם וגם למחרת קר

שליחה על ידי אשה* » 23 אפריל 2011, 20:49

נשמע טעים! תודה
אשמח לקבל את המתכונים של כדורי התמרים שצוינו.
עוד משהו לגבי אכילה נוקשה:היו תקופות שהקפדתי מאד ואז הרגשתי שכל היום זה "סביב האוכל" וזה לא עשה לי טוב. המטרה שלי זה ארוחות קלות להכנה,עיכול ואכילה.

הנה המתכון, אבל תכלס כל שילוב של תמרים ואגוזים וקקאו יתן תוצאות טובות. נסי ותיהני.

בראוניז פשוטים להכנה המתכון מכאן:

רכיבים:

1 כוס (100 גר') אגוזי מלך
1 כוס (125 גר') תמרים מגולענים
5 כפות (31 גר') אבקת קקאו
4 כפות (32 גר') קוקוס טחון. כמה שיותר טרי
2 כפות (60 גר') דבש או סירופ אגבה
1/4 כפית מלח

הכנה

כל העיבודים – במידה. כדי לקבל בראוניז ולא ממרח.

במעבד מזון עם להב פלדה שמים את האגוזים. מעבדים עד שהם פירוריים.
מוסיפים את התמרים ומעבדים עד שהם מתפוררים. (אם מדובר בתמרים יבשים מאוד אז עדיף לעבד אותם בנפרד לפני הכל).
מוסיפים את כל היתר ומעבדים עד שנראה אחיד. לא להגזים.
משטחים בתבנית בגודל מתאים.
כדאי לצנן לפני שחותכים לקוביות.

_ניצן, כמה ילדים מונה קבוצת המדגם שלך?
(יש לי תחושה שהילדים שלך מיוחדים)_
ניסית? בגיל צעיר מספיק?
הילדים שלי בכלל לא מיוחדים. זו אני שמיוחדת.
צריך להחליף רק את אמונות הבסיס שלנו, לא את הילדים.

צריך להחליף רק את אמונות הבסיס שלנו, לא את הילדים
לדעתי לא.
צריך להחליף ככה:

את אמונות הבסיס שלנו.
את הטעם שלנו באוכל, כי בלי דוגמא אישית לא יעזור כלום.
את האבא של הילדים שלנו.
את היחסים עם המשפחה המורחבת. אבל זה מותנה ב-#3
צריך להתחיל מגיל אפס.
וצריך שבגיל אפס לא יהיו בעיות מיוחדות באוכל שגורמות לתינוק לסרב למזון מוצק.

תודה, עוגיה.
מצחיק, אבל התרגום (בעיקר לכפות) עושה את זה להרבה יותר פשוט.

אני לא מרגישה שאני צריכה הטפה לצמחונות, הרגשתי רע מאד לעבור לבשר אחרי שנים של צמחונות וגם קיבלתי יעוץ תזונתי שלא ממש שיפר את המצב. אני שלמה עם עצמי ואני חושבת ש אלה לי לה מהירה מדי לשפוט את הזולת. אבל זה לא מכעיס אותי, אני זוכרת שכצמחונית לא יכולתי להבין את האנשים שאוכלים בשר.
גם אין לה ילדים, למיטב ידיעתי, מה שגורם לה לא לגמרי להבין את הסוגיות האלה לעומק...

בשמת, סבבה, ועם זאת, לא מסכימה עם 5. אפשר בכל גיל (אני אולי יהירה, אבל אני חושבת שכמעט כל ילד בלי בעיות מיוחדות שישימו אצלי מספיק זמן, כמעט בכל גיל, יתחיל לזלול בשר

)
כלומר, מספיק 6. אם יש בעיות מיוחדות - זה מסבך את העניינים בלי קשר לגיל, ואם אין בעיות מיוחדות, אז אני חושבת שמספיק 1-3 יחד עם 7. בשר מעולה ומתכונים פצציים. וכל ילד בכל גיל יאכל בכיף.

צריך להחליף את הטעם שלנו באוכל ואת האוכל שיש בבית. וכמובן, לא להתרגש אם הילדים לא יאכלו.
אבל מאחר שרובנו לא הולכים לעשות אף אחד מהשלושה האלה....
השאלה שלי לפותחת הדף היא: היא מה מטריד אותך בעצם?
שלילדים יחסר בברזל?
שהם לא אוכלים ארוחת צהרים "כמו שצריך"?
שהם עושים לך המון עבודה (כי כל אחד מוכן לאכול דברים שונים)?
אני חושבת שאם נבין איזו בעיה את רוצה לפתור נוכל לעזור לך יותר טוב, וזאת במקום שכל אחד ירצה לך על שלל אמונותיו בנושא מזון וגידול ילדים...

חבל שקניתי רק 8 עופות....
איפה איפסנת 8 עופות?!

לפעמים הגדול מבקש שוקולד מנטה
כמה בריטי מצידו!

אפונה ירוקה של סנפרוסט זה גם קטניה
ויש בה גם הרבה ברזל (יחסית, ופחות זמין מאשר בבשר, בלה-בלה-בלה...).

היום הילדים טרפו פסטידת בשר שהכנתי, אבל הם תמיד אוהבים בשר.
1 ק"ג בקר טחון
1/2 ק"ג הודו טחון
2 בצל מרוסק
3 קישואים מרוסקים
8 שיני שום כתושות
מלח
לסדר בשתי תבניות בינוניות
40 דק' 180 מעלות

טליה, יש לנו דיפ פריזר גדול

שליחה על ידי אשה* » 26 אפריל 2011, 15:42

אני אוהבת איך הדף מתפתח.
אני אשמח לשלוח את הילדים שלי לניצן(אפשר באוגוסט???). אבל זה עוסק באיך אני יכולה שהילדים שלי יאכלו בשר במגבלות שיש, וביתרונות שיש.
קשה לי להאמין שאהפוך לקרניבורית.
מה מפריע לי ? למה פתחתי את הדף?
בגלל כל הסיבות , אבל בעיקר בגלל נושא הברזל. אם היו אוכלים קטניות (שאלתי את עצמי) הייתי חשה בנוח עם זה. וגם עוד נושא שולי לכאורה אבל חשוב, שאני מאד מטרדת כל יום ויום ממה אני אכין שיהיה מזין ושיאכלו אותו . אני מרגישה שזה לוקח ממני הרבה. אז עשיתי החלטה להוציא הרבה כסף ולהזמין מאשה שמבשלת אוכל בריא. זה עזר במובן שלי היה טעים מאד אבל הילדים שלי לא נגעו.

בעיקר בגלל נושא הברזל
מעבר לחששות שלך, יש סיבות אובייקטיביות לדאגה? הילדים אנמיים?
אני שואלת מפני שיתכן מאד שילדים ללא נטיה לאנמיה יכולים לעבור תקופה ארוכה שבה יאכלו כמויות מאד מצומצמות של בשר ובכל זאת לא יושפעו לרעה. וכיוון שכולנו יודעים שמה שאכלו היום לא יסכימו לטעום מחר ולהיפך, אולי בעוד חודשיים תיפתר לך הבעיה?
במילים אחרות: אולי כדאי לטפל בכך שאת מוטרדת יותר מאשר בתזונת הילדים.

<את בטח מבינה שהגישה שלי לתזונה בכלל ולתזונת ילדים בפרט היא הרבה פחות קפדנית משמקובל באתר. אם זה לגמרי לא מתאים לך - רק תגידי>

מעבר לחששות שלך, יש סיבות אובייקטיביות לדאגה? הילדים אנמיים?
אם כבר הרמת להנחתה, אני מוסיפה קצת משלי:
הילד שלי היה אנמי הרבה פעמים, בגלל איבוד דם (בקצרה, אלרגיות).
אנמיה גורמת בין היתר לחוסר תיאבון וגם לבררנות באוכל.
אני יודעת כי גם אני רוב חיי הייתי אנמית, מעבר לידיעה מחומר מדעי רפואי.
אין מצב עם בני המשפחה שלי, כשהם בררנים, לשכנע אותם לאכול דברים שהם לא רוצים לגעת בהם, והבן שלי ממש כמוני, בואי נגיד בלשון המעטה, לא חובב בשר ובכל מצב של חולשה מוריד דווקא את זה עוד יותר (אבל גם לא נוגע אז בשום דבר אחר עתיר ברזל).
הפיתרון שלי: פלורדיקס, שלהפתעתי הוא גם אוהב. מזכיר לו טעם של מיץ ענבים אורגני.

אני רואה שיפור פיזי ומנטאלי בילד מפלורדיקס. ובהדרגה זה גם משפיע לטובה על התיאבון ועל הבררנות.

אז עשיתי החלטה להוציא הרבה כסף ולהזמין מאשה שמבשלת אוכל בריא. זה עזר במובן שלי היה טעים מאד אבל הילדים שלי לא נגעו.

גם לי יש @} אחרת היינו אוכלים פה פסטת אורז ומקושקשת כל יום. כבר אין לי זמן לבשל הרבה.

תמשיכי לנסות. מה עם סמבוסק אפוי בתנור (אפשר חצי או שליש מהקמח שיהיה כוסמין מלא) ובפנים בשר טחון? כמו שיש במסעדות?

שליחה על ידי אשה* » 27 אפריל 2011, 15:54

הי סאלי, נשמע מעניין ,אני אנסה למה לא? הרבה פעמים אני לא מכינה כאלו כי אז הם מוציאים את הבשר ואוכלים רק את הבצק. אבל אני יכולה לנסות.
תודה!
הי בשמת.
בעבר שניים מילדי היו אנמים ואחד מהם התעלף(מפחיד מאד!!) כיוון שהם שונאים בדיקות דם אני משתדלת לא לעשות להם בדיקות דם אלא לעיתים רחוקות(עד שאני וגם הם מתאוששים מהפעם הקודמת;-) )
מאד יכול להיות שחסר להם ברזל, חשבתי שהפתרון יהיה להביא להם כמה שיותר בשר, מתוך מחשבה שעדיך לקבל ברזל מאוכל ולהמעיט כמה שניתן ב"רופות" ודברים ש"חייבים " לקחת.
עכשיו שאני חושבת למה פתחתי את הדף עכשיו , יכול להיות שזה קשור לזה ששמתי לב שאחד הילדים (זה שהתעלף) נראה לי קצת חיוור.
מצד שני הוא היה חולה, אז אולי זה קשור.
עכשיו הוא נראה יותר טוב. הוא כל כך מתעב בדיקות דם שאני מתלבטת אם לעשות. חשבתי שיהיה קל יותר להעשיר את האוכל שלו בברזל.

הרבה פעמים אני לא מכינה כאלו כי אז הם מוציאים את הבשר ואוכלים רק את הבצק
חחח (-: אני אישית לא אוהבת סמבוסק עם בשר. איכס (כן כן, אסור להגיד איכס על אוכל). סמבוסק רק עם גבינה מלוחה. בקיצור: אם זה לא עבד, לא בטוחה שכדאי לך לנסות שוב...

גם אני מעדיפה לתת פלורדיקס מאשר לדקור אותם. הקטן שלי עבר מספיק מזה )-:
הרופא שלנו בבית החולים (בתהליך הארוך שבו ניסו לאבחן את האלרגיות של הילד) לימד אותי, שלא חייבים לדקור תינוקות/ילדים כדי לדעת אם יש אנמיה. הוא הראה לי על השפתיים, הציפורניים והחלק התחתון של העיניים. הוא אמר, שאם רואים שאלה חיוורים, די ברור שלילד יש אנמיה אז למה לענות אותו.
אגב, לי היה חשד שיש לי מחסור בויטמין B12. אז לקחתי כ-20 יום רצופים מתחת ללשון, עד שהגוף לא רצה את זה יותר (לא זוכרת מה היתה התגובה). היה לי ברור שלקחתי מספיק, וזהו.

להיט מתחום החלבונים אצלנו בבית - ביצה קשה - רק הלבן, שקדים, אגוזי פקאן, אפונה ירוקה רק לשים במים רותחים לדקה, לא ממש מבושלת.
הבן (4) וגם אני לא חובבי בשר, הדבר היחיד שהולך מעולה אצלו - לבבות עוף מוקפצים עם פלפל, מלח, בהרט. צריך לבשל טוב. יוצא מאוד "חטיפי"

כדורי הודו אדום ברוטב אדום עם אפונה, מוגשים עם פתיתים בצורת אורז (יש להם טעם מיוחד לדעתי)
הפתיתים פחות מזינים אבל הם הופכים את המנה למשהו שלא ניתן לעמוד בפניו (אפילו הבת שונאת הקציצות אוכלת ואומרת יאמי- בעיקר ביום הראשון).
גם לי ילד אנמי בטירוף ומצידי שיאכל את הבשר בתוך גלידה רק שיאכל אותו...
דרך אגב גם נוסה עם קציצות בקר וגם הולך.

1/2 ק"ג בשר בקר או שווארמה הודו טחון
בערך חצי חבילת כוסברה קצוצה.
3 כפות פירורי לחם
שן שום
ביצה
מל"פ
אגוז מוסקט
אם זה הודו אז להוסיף גם שמן זית

לרוטב- לחמם קצת שמן זית ,להוסיף שתי קופסאות רסק עגבניות 100 ג'
מל"פ, אגוז מוסקט, ושן שום.
להוסיף מים. (בכמות שתספיק לבישול קציצות ו800 ג' אפונה בפנים)
כשהמים רותחים לשפוך פנימה שקית אפונה קפואה של סנפרוסט ולהביא לרתיחה.
להוסיף את החצי השני של חבילת הכוסברה, קצוצה.

להכין כדורים מתערובת הבשר ולהכניס לסיר.
לבשל לפחות שעה.
למזוג עם קצת רוטב על הפתיתים.

שליחה על ידי אשה* » 28 אפריל 2011, 11:12

יאמי, נשמע טוב!

שיאכל את הבשר בתוך גלידה רק שיאכל אותו
(-:
זה לא יועיל, כי נוכחות של מוצרי חלב מונעת את ספיגת הברזל.

זאת היתה בדיחה להדגשת האבסורד שאליו אני מוכנה להגיע..

מהחוויות שלי עד כה זה פחות המוצר עצמו ויותר השיווק שלו.
זאת אומרת שסיטואציות מסוימות יכולות לגרום לילד לנסות אוכל חדש או להתלהב יותר מאוכל שכבר מכיר ולא ממש אוכל.
כל אחת יכולה להיזכר בחבר שהתארח בזמן האוכל והביע התלהבות עצומה מאיזו מנה מה שגרר את הילד שלה לאכול גם או בפיקניק/אירוח אצל סבתא שגרם לאותו מאכל להיראות אחר לגמרי בגלל הסביבה השונה או בגלל שהיה חתוך אחרת. וזה עשה את השינוי.

אז מעבר לזה שיש טווח גילאים בו אפשר לומר בהכללה שעדיף לו לאוכל להיות בלי "דברים" ועם תיבול מתון (מה שנקרא - למצוא את המתכון הנכון), זה הרבה עניין של שיווק.
(ואחרי שהילד הסכים לאכול את כדורי הבשר הבלתי אכילים האלה בלי ירוקים ובלי בצל ובלי ובלי ובלי, אפשר להתחיל להפוך אותם לאוכל של בני אדם בהדרגה...).

קוביות חזה עוף עם ירקות בתנור:
מכינים משרה:
שמן זית, שום כתוש, מלח, פלפל, רוטב סויה, כורכום, כמון, אפשר גם עלי דפנה.
מחלקים את המשרה לשתי קערות גדולות.

בקערה אחת שמים חזה עוף חתוך לקוביות, מערבבים היטב ומכניסים לתבנית תנור ואופים בחום בינוני עד שכמעט מזהיב.

בינתיים, בקערה השניה מערבבים ירקות חתוכים (טבעות בצל, פלפלים ב3 צבעים ואפשר גם פרוסות קישואים דקות)
העוף כמעט הזהיב? סבבה.
זה הזמן להניח מעליו את הירקות ולאפות עוד כ20 דק' עד שגם הירקות צלויים (והעוף סופג מיצים וטעמים...)
טעים באופן ממכר...מעולה עם אורז או בפיתה מלאה...

אגב, אם יש לך טוסטר לחיצה חזק, המתכון מעולה גם לשיפודים של חזה +ירקות שיוכנו בו.
וטוסטר כזה נהדר גם לחזה עוף במישרים שונים.

מהחוויות שלי עד כה זה פחות המוצר עצמו ויותר השיווק שלו.

הרבה זמן פיקפקתי בזה, עד שלכבוד פסח קנינו אוזי מלך בקליפתם ופיצחנו כבילוי משפחתי. תפסתי את שני הבנים טועמים ואוכלים מידי פעם. עד אז לא הסכימו אפילו לטעום קצת.

שליחה על ידי אשה* » 28 אפריל 2011, 19:12

הי יעל יש לנו טוסטר לחיצה
תוכלי להסביר איך להכין בו חזה עוף? עדיף בלי סויה כי סויה "זה מסריח"
נכון שהשיווק עובד, אני מאד מסכימה עם זה . לכן אני מזמינה חברים לאכול.אולי אני צריכה לעשות את זה יותר.

פשוט וקל: מכינים משרה שאוהבים בבוקר או עדיף לפחות 3 שעות לפני האכילה ומשרים בו את החזה.
וכשרוצים לאכול מחממים טוסטר ומכניסים.
אגב, אני מקווה שהבנת שהכוונה לא לטוסטר "עדין" פלסטי לטוסט גבנ"צ אלא לטוסטר גריל מאסיבי. נגיד כזה:
http://www.nanashops.co.il/[po]wbl vcs31 P Images[/po]/cnk/pic/1HU10032 5.jpg
איזה משרה? יש אינספור כיוונים...לא מכירה את הטעם שלכם. אצלנו הבסיס תמיד שמן+ תיבלון כלשהו.
אוהבים מזרחי? לכו על כמן+שום+כרכום+ראס אל חנות
אוהבים הונגרי? שמן+שום+מלח+פלפל חריף ופפריקה יהיו נהדרים

המילים "משרה חזה עוף" בגוגל נותנות המון כיוונים.

אם שיווק עובד לך נסי לשים בטוסטר כשהבשר על שיפודי עץ...
כמו נגיד כאן:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3875750,00.html

בהצלחה.

אשה - סחתיין על פתיחת הדף, שבזכותו כולנו זוכים לשפע מתכונים חדשים ומעוררי תיאבון (נקווה שגם תאבון של ילדים...)

בקיצור: אם זה לא עבד, לא בטוחה שכדאי לך לנסות שוב..

פה אני מרשה לעצמי לחלוק.
לפעמים צריך להחשף למשהו כמה וכמה פעמים.
את הילדים שלי אני מלמדת שהם צריכים לטעום משהו 10 פעמים עד שהם ידעו איך זה בשבילם.
לא שהם תמיד מסכימים... לרוב לא. אבל אני מביאה להם את הקונספט. שיש דבר כזה טעם נרכש. ואז לפעמים הם מסכימים לטעום שוב.

הקטע של טוסטר כזה לבשר - וואלה לא שמעתי על זה. לאמא שלי יש אז ננסה אולי... תודה!

את הילדים שלי אני מלמדת שהם צריכים לטעום משהו 10 פעמים עד שהם ידעו איך זה בשבילם.
אוסיף על זה את הבנתי הצנועה בעניין...
לפעמים, הם ממש אוהבים משהו ופתאום ביום אחד כבר לא. וההפך. לא אוהבים הרבה ימים - ואז פתאום כן.
אם הם מרגישים חופש לאהוב או לא לאהוב מאכל מסויים, זה מה שחשוב בעיניי. להרגיש את החופש להגיד שעכשיו אינם אוהבים את זה, גם אם אכלו כבר חצי מנה ושהאימא לא תתווכח עם זה. לא תוכיח אותם שאיך זה יכול להיות שהם כבר אכלו חצי מנה והם לא אוהבים.
בעצם אני מציעה שהאימא (או מי שנותן את האוכל) תשמע את זה כמו "סיימתי עם הטעמים האלה, רוצה טעמים אחרים".

אני זוכרת שהבת שלי היתה ממש קטנה ורק התחילה להתנסח, היא היתה אוכלת משהו, ואחרי כמה זמן מצהירה שהיא לא אוהבת את זה.
דאגתי לחזור על דבריה ולהוסיף לזה "עכשיו". את לא אוהבת את זה יותר עכשיו.
או שהייתי עוזרת לה להגיד ש-זהו, מספיק לה עם הטעם הזה.

אני באופן אישי ממשיכה לבשל דברים גם אם הוצהרו כ'לא אוהבים אותם'. לפעמים הם נאכלים ולפעמים לא.
אני ממש משתדלת לא לקבע את הילדה ורצונותיה תחת הקביעה - שאת זה היא לא אוהבת (גם אם היא אומרת את זה).
הרבה פעמים ילדתי אמרה לי שהיא לא אוהבת משהו, בתחילת הארוחה ובסופה אכלה את זה.
או שאמרה ולא אכלה. ואכלה את זה בהזדמנות אחרת. או שלא.

באופן אישי גיליתי שהגיוון של האוכל, השיתוף שלנו באכילה ובבישול - יכולים לעזור.

אגב, ניסיתי לעשות, בעקבות דף זה, פשטידת רועים (בשר טחון ומעליו פירה) ויצא מצויין. סיימתי עוד לפני שנתתי לה לטעום. אדווח אם זה ערב לחיכה.

רק שוב מדגישה לגבי עניין הטוסטר (שלא יהיו פאדיחות של בשר נא...) שזה צריך להיות טוסטר מאסיבי שמיועד לבשר ולא קטנצ'יק של טוסטים.
זה עולה יותר, אבל שלנו מחזיק כבר יותר מ9 שנים, ובכלל קנינו אותו בגלל "סודוך" שזה פסטרמה בלחמניה עם ירקות בטוסטר לחיצה.
(עובד נהדר כמובן גם עם פסטרמה ביתי בלחמניה מלאה...ועם רטבים ביתיים ובריאים.)

שליחה על ידי אשה* » 29 אפריל 2011, 13:17

וואלה יעל, לא ידעתי שיש טוסטר ככזה בכלל, מזל ששאלתי, האמת שנראה מצויין, בלי שמן ובלי טיגון. תודה!

אני ממש משתדלת לא לקבע את הילדה ורצונותיה תחת הקביעה - שאת זה היא לא אוהבת (גם אם היא אומרת את זה).

נהדר לקרוא. אם אנחנו לא מקבעים אותם, הם מקבעים את עצמם פחות...

וכן, יש שנים שהם כנראה יותר בררנים. אבל גישה פתוחה כזו עוזרת לזה לעבור, אני חושבת.

מעדכנת לגבי recipes]פשטידת הרועים column[/po]-meat/Recipe-53737eed6f89c11004.htm. הילדה טרפה את זה. (וגם אני... כבר אמרתי את זה?)
עד כדי כך שביקשה שכל יום שישי זה יהיה בצהרים.
האמת, נראה לי רעיון לא רע בכלל, למרות ששוב, לא יודעת אם נתקבע על זה גם...
(קן ממש מאשרת לבת שלה לא לאהוב את זה בפעם הבאה

)

למה אי אפשר עם טוסטר לחיצה רגיל?