פתרון רדיקלי

[with_passion*]

רדיקלי

מקור המילה מלטינית, 'רדיקס' משמעו "שורש".

כשאני מציג פתרון רדיקלי, אני נוגע בשורש הבעייה.

לכן לפי דעתי, השימוש במילה למעשה יוצר ברירת מחדל שהיא פתרונות שאינם רדיקלים. פתרונות שאינם מטפלים בשורש הבעייה הם לדעתי לא ממש פתרונות.

בדומה לכך שברגע שיצרנו "חקלאות אורגנית", למעשה נתנו קיבוע מילולי לכך שחקלאות ללא המילה "אורגנית", היא חקלאות בשיטת ההירושימה, החקלאות השגורה בעולם "המתפתח" מאז מלחמת העולם השנייה.

המשקל שיש לשפה בה אנו בוחרים להשתמש הוא גדול, אין להתכחש לכך. בשפה האנארסית (בספר "המנושל") למשל, לא הכניסו מילים שכוללות בתוכן אלמנט של בעלות. יש רק "אני משתמש בזה עכשיו", ואין "זה שלי".

שפה זה דבר חי, ולדעתי חשוב שאנשים פעילים, יתרמו לעיצוב השפה כך שתתאים לעולם בו הם רוצים לחיות. לכן לדעתי חשוב לקרוא לחקלאות הירושימה כך, ואת החקלאות המקורית כפשוט חקלאות. במקום להכנס לחנות ולשאול "יש לכם אורגני?" לשאול:
צרכן: "האם יש לכם ירקות ופירות שגודלו בצורה טבעית ללא ריסוסים רעילים שהורגים לנו את העולם?"
מוכר: "אה אתה מתכוון לאורגני.."
צרכן: "אני מתכוון לירקות ופירות שגדלו בלי רעל"
מוכר: "לא אין לנו"
צרכן: "תביא מחר?"
מוכר: "לא אין לזה ביקוש"
צרכן: "אבל אני מבקש.."

כאן המוכר צריך ש-20 לקוחות קבועים יבואו ויבקשו בשביל לנפץ לו את המיתוס שאין ביקוש לזה. אז לארגן את השכונה על ידי חפלק משובח והסברתי.

יש עוד מילים עם אותה הבעייה: אמיתי, ירוק, הוליסטי... הרי אין כזה דבר פתרון לא-אמיתי, ואין כזה דבר פתרון שמתעלם מאיכות הסביבה, ואין כזה דבר פתרון שלא לוקח בחשבון את כל התמונה... כלומר יש, אבל אז זה לא ממש פתרון...

למעשה, ברב הפעמים שאני שומע את המילה רדיקלי, משתמשים בה כדי לא לקחת ברצינות פתרונות שנוגעים בשורש הבעייה:

פלונית: ראית את הסרט הזה
אלמונית: כן, איום ונורא, טוב שאני ממחזרת את כל הפלסטיקים שלי.
פלונית: תזכירי לי איך זה הולך בדיוק?
אלמונית: אני שמה במיכל ומשאית גדולה באה ולוקחת את זה.
פלונית: לאן?
אלמונית: לבאר-שבע.
פלונית: משתלם להסיע אשפה חד-פעמית מהגליל לבאר-שבע? ומה עושים עם זה שם? בקבוקים חדשים?
אלמונית: לא.. עושים מזה מוצרי פלסטיק גס כמו קורות, אבל שמעתי בעצם שהרבה פעמים לא ממחזרים את זה ופשוט זורקים את זה עם כל השאר...
פלונית: אז אין כאן שום מחזור בעצם. כי זה לא הופך שוב לבקבוקים.
אלמונית: לא...
פלונית: אז מה דעתך פשוט לא לקנות פלסטיק יותר בכלל. הרי האנושות ייצרה כל כך הרבה פלסטיק עד עכשיו, שגם אם נחליט מעכשיו רק למחזר פלסטיק לפלסטיק עמיד ובר-מחזור ולא לייצר חדש... יהיה עודף של פלסטיקים בסביבה.
אלמונית: וואו חלום.. אבל זה רדיקלי מדי. את כזו רדיקלית!

אלמונית למעשה כאן מוותרת על הזכות שלה להציל את העולם ובוחרת להמשיך בהרגלים שעולים הרבה ומכמירים בעיות בתקווה שילדיה ונכדיה יצליחו לפתור.

בשלב זה כדאי שפלונית תרגע ותעשה הכל לא להכנס לשיחה בנוסח "מי צודקת". אפשר להעריך את החברה על דברים שונים וגם לתת לה אמפטיה לצורך שלה בנוחות וקלילות ראש. חשוב שפלונית תסביר (אולי בפגישה הבאה..) לאלמונית שהיא בוחרת שלא להשתמש בפלסטיק ושאם רק היא תעשה את זה זה לא יפתור כלום, ולכן היא בוחרת לקחת חלק בהגברת המודעות לנושא על ידי אמצעים שונים. היא יכולה גם להדגיש שהיא אמנם שופטת את השימוש בפלסטיק, אולם היא לא שופטת את חברתה ואוהבת אותה מאד ומודעת לכך ששינויים לא קורים בין לילה (אבל הם יכולים לקרות די מהר כשרוצים).

מכיוון שהנושא חשוב לפלונית, ובגלל שהן חברות שמבלות הרבה זמן ביחד, אלמונית הולכת לשמוע על נושא הפלסטיק מדי פעם, ויתכן מאד שאלמונית, מתוך כך שהיא מרגישה לא טוב עם עצמה תתעצבן על חברתה בנושא ובדומה לאיך שהיא קראה לחברתה "רדיקלית", היא תעשה שימוש במילים כמו:

• קיצונית
• פנאטית
• דתייה
• זה לא שחור ולבן

(ובנושאים אחרים היא יכולה גם להתקשר עלייה לעובדת הסוציאלית..)

ועל עצמה היא תעשה שימוש במילים כמו:

• מתונה
• באופן לייט
• נורמלית

וכאן הגענו לעוד בעייתיות באופן בו משתמשים במילים כמו "רדיקלי" (בניגוד למשמעות של המילה). אלו הן תוויות מאד סוביקטיביות (תלוי מי מסתכל ומאיפה) שבד"כ נותנות לנו סימן שהבעייה היא לא כל כך קשורה לפלסטיק... אלא קשורה לדברים עמוקים יותר.

מצד אחד פלונית רוצה לחיות את חייה לפי החזון שלה... מצד שני כל בחירה ששונה מחברתה יכולה להתפרש כ"מה שאת עושה זה רע", "אני יותר _ ממך". השימוש בתוויות אלו הוא למעשה סימן לחומה שהולכת ונבנית בין החברות.

אם החומה עוד לא נבנתה אבל אתם מרגישים שיש פוטנציאל שהיא תבנה, אז אפשר להפנות לדף זה. אם כבר יש חומה הדף הזה לאו דווקא יעזור.

אז מה עושים.. אני לא מאמין בפתרונות שמשמרים את החומה והולכים מסביב - אלו הם פתרונות כמו "לא לדבר על פלסטיק". גאנדי התנגד תמיד להפרדה בין הודו ופקיסטן, הוא לא האמין שחומה תיגע בשורש הבעייה (פחד בין אנשים מאורח חיים שונה), להפך, היא תשמר אותה ותייצר בעיות חדשות עם הזמן. כמו כן אני לא מאמין בפתרונות של "סיום החברות". אלו פתרונות מסוג הירושימה (או _היטלר.. איך שאתם רוצים לקרוא לזה..) אלו הם פתרונות של "עקירה" או "ריסוס". פוקואוקה לא מאמין בגיזום, עקירה או ריסוס בגינה (לגנן ולצמוח בהשראת פוקואוקה).

אז מהו הפתרון [הרדיקלי]...?

יש אינסוף...
אבל כאן אני אקח הפסקה ואפנה את "הבמה" לאחרים.

[בבקשה רק פתרונות ודיון בפתרונות... לא פותח כאן עוד דף דיון ללא תכלית חוץ מדיון וארוך מדי .. אין כאן כוונה להתווכח על פלסטיק או חקלאות..]

[סוסת_פרא*]

נהנית לקרוא.
(גם אותך אופק, וגם את ניצן).

[דליתוש_ב*]

השימוש במילה_ פתרון בעיני, _למעשה יוצר ברירת מחדל שהיא "בעיות" רדיקליות למדי.

להבנתי מי שמחפש פתרונות יוצר בעיות.
אפשר לראות את זה קורה כשאנשים שמתחילים לחפש "תשובות" מתמודדים "פתאום" עם הרבה יותר "שאלות" ממקודם

אני מעדיפה למצוא אופן חשיבה או התיחסות למצבים ונסיבות. אני גם מעדיפה לעשות את זה באופן בלתי רדיקלי, אלא כזה שמתיחס למרכיבים שונים ולא רק לשורש.
בחירת המרכיבים הרלוונטים בעיני תמיד עונה על הכלל "כל מקרה לגופו".
זה כמובן יוצר מצב קשה לחסידי התורות האידיאולוגיות והעקרונות המנוסחים היטב. אבל זו בעיה שלהם P-:
וכאן בעיני מתחיל הדיון המעניין, כי מקורם של רוב הדברים שאני ואתה נגדיר כ"בעיות" הוא בפתרונות שהציעו תורות, אידיאולוגיות ועקרונות מנוסחים היטב.
הבעיות של היום הם הפתרונות של אתמול, הבלתי רדיקלים בעליל בהשוואה לאלו משלשום או מחמישים שנות אתמולים קשות וקצרות.

הרי הפלסטיק "פותר" בעיה ודווקא משום כך וויתור על שימוש בו נחשב "רדיקלי".
אי שימוש בפלסטיק נחשב רדיקלי כי הוא מתכחש לכך שפלסטיק הוא פתרון לבעיה כלשהיא (כמו ההתנגדות לרוב אי השימוש במוצרים המודרניים).
אם הייתי עושה או אומרת משהו בנדון זה יהיה בכיוון של לתהות מהי הבעיה או השאלה עליה פלסטיק עונה או פותר (כל מקרה לגופו) ולראות איך התיחסות אחרת לסוגיה תבהיר כי מדובר לכל הפחות בפתרון גרוע מאוד מבחינות משפיעות מאוד על כולנו ויש או יכולים להיות פתרונות טובים יותר.
בנוסף לשקול האם הבעיה או השאלה המקוריות מתאימות לאורח חיי או לתפיסת עולמי ולמתקדמים\ות גם האם זו השאלה או הבעיה הדומיננטיות איתה יתמודדו ילדי בעתיד הקרוב.
בדוגמא של הפלסטיק, אפשר לראות שהמצב הוא שאלמונית מעידה על הגישה הרווחת לפיה ה"פתרון" לפלסטיק הוא מיחזור. זו גישה רווחת בטירוף, גם בסרט עצמו נשמע קול שאומר "מקומם של פלסטיקים הוא בפח המחזור"... אז אולי עדיף פשוט לא להראות לאלמונית דווקא את הסרט הזה?
בסרט כבר על ההתחלה הקריין מציג את העניין כ"השפעה של המין האנושי" שזו גם טעות נפוצה למדי שהרי מדובר ב"תרבות" אחת שיצאה מפורפורציות והשתלטה על ההיסטוריה האנושית וכלל תהליך האבולוציה מטעם עצמה בלבד.
ואני מודה (ומצרה), בינתיים לא מצאתי הרבה טקסטים או סרטים או מה, שבעיני שווה לתת לאנשים לקרוא או לראות אותם מלבד כמה בודדים (ספרים בעיקר), שלמרבה הפליאה (שלי) עדיין הרבה אנשים מתקשים "להתחבר" אליהם. וזה עוד עניין, מאיפה אנשים אמורים לגייס מוטיבציה לתהות על קנקן הפלסטיק שלהם? יש להם ערימות בלתי נדלות ובלתי נגמרות של בעיות אישיות קשות ומכאיבות לתהות עליהם וגם את זה הם בד"כ נמנעים מלעשות.

אני חושבת שאין פתרונות רדיקלים כי מזוית המבט שלי נדמה שכל דרך התמודדות אנושית שהיא עם כל דבר ועניין היא תהליכית מיסודה ומטבעה ועדיף בדרך כלל להמנע מקיצורי דרך רדיקלים שכן הם מביאים מנסיוני בעיקר לתגובות לקחניות (של אנשים מערביים מודרנים ) מוקצנות. כלומר, למציאת בעיות מוקצנות שיש בפתרון המוצע, אלא אם הוא כולל שימוש בתעשיות המודרניות (כולל תעשיית השלטון, תעשיית החינוך, תעשיית הרווחה וכאלו, כל אלו שהן תעשיות טובות כי הן חייבות "לצמוח" כדי לשגשג).

הכנסת המילה פתרון מכניסה איתה בהכרח גם את תחושת ה"בעיה". אני חושבת שתחושת ה"בעיה" היא היא החומה שעליה אתה מדבר.

אולי אין בעיות בעולם בכלל? אולי זה ממש בסדר והגיוני שכך הם פני הדברים?

[דליתוש_ב*]

ואם כבר, עדיף בעיני להתמקד ב"בעיה הרדיקלית" או ב"שאלה הרדיקלית" ולא בתשובות ובפתרונות. אם כבר חייבים את המושגים האלה, כלומר. או גם אם סתם מרגישים שטובת העניין דורשת להתשתמש דווקא בהם.

[אלמונית*]

אני אופטימית ומאמינה שאם מספיק אנשים יאמינו אז ימציאו חומר שהופך פלסטיק לזבל אורגני מתכלה ומעשיר את האדמה והעולם.

באופן כללי הכיוון של ראיית המציאות כרעה: מנציחה אותה. גם אם מדובר בדברים שנראים רעים באמת .
כשמקבלים שזו המציאות, שהיא ככה ולא סתם, שהיא נובעת מחוסר מודעות... אז מתחיל שינוי. וכששינוי מספיק גדול: ימצאו גם פתרונות שיבטאו אותו.

אינשאללה

[אילה_בשדה_הדגן*]

יש דברים שהייתי מחשיבה את עצמי לגביהם כרדיקלית, יש דברים שממש לא ויש דברים, רוב הדברים , שאני נמצאת בתהליך לגביהם.
אני מבינה ומעריכה את הרדיקליים, את האנשים שממש נמצאים 'שם '.
שעושים את מה שהלב שלהם אומר ,שמאמינים בצדקת הדרך.
שגם אם זה קשה הם לא מותרים ,
והרי הכי קשה זה לשחות נגד הזרם, או לפרוץ ערוץ חדש ,,
יותר קשה מתכלס לעשות את זה.

הכי חשוב מבחינתי הוא לא להכנס יותר מדי לעינינים של אחרים ,
לא בשביל לברוח מבעיות , לא כדי לזרוק את האשמה על הממשלה שלנו שלא עושה מספיק , וכ'
לא כדי פתח חומה ,לשבת בשתיקה זועמת .
כדי להבין שנדרשת כאן עשיה .
למשל , לדאוג לכך שהיו מפות בד למסיבות ואירועים ולהתנדב לכבס אותן.
תמיד יש מקום לעשיה .
אלא בשביל להביט פנימה .לעסוק בעינינים שלי ובדברים שעליי לפתור .ויש כאלה .איפה הגבולות שלי ? , איפה טוב לי ואיפה רע ? מה לעשות עם הילדים ?
למשל , האם להחזיר לסבתא את הצעצועי פלסטיק (קופסאת חיסכון בדמות טום וגרי )?
אני מאמינה שברגע שהפיתרון ימצא ואני אתחזק ובבית שלי יהיה יותר נקיון , זה יהדהד , בלי ששום אנרגיה תנזל ממני .

[מודי_תאני*]

אם מספיק אנשים יאמינו אז ימציאו חומר שהופך פלסטיק לזבל אורגני מתכלה ומעשיר את האדמה והעולם
וחמישים שנה אחרי שימציאו אותו יגלו שפירות שגדלו על זבל כזה גורמים לסרטן קרום המוח