משפחתון וחינוך ביתי

[רולילולי*]

תמיד האמנתי שאין מקום לפתוח משפחתון כשמחנכים מהבית.
אני בבית עם הילדים כדי שאוכל לתת להם, להיות קשובה לצרכים שלהם ולהיות רגועה והאמת שזה ממלא אותי ואלמלא הצורך בכסף זה היה נשאר כך.
בוא נגיד שאני לא הבנאדם הכי רגוע בעולם. כל עוד זה רק אני והילדים אין בעיה (הילדים היוו בשבילי את הכח לעשות שינוי בעצמי ולהיות אמא רגועה יותר כי אני לא רציתי שהם יחוו את חוויות ילדותי בצל אמא עצבנית)
ברגע שאני צריכה לשלב את החינוך ביתי עם עבודה אני נעשית פחות רגועה ונינוחה ובכלל אני לא טובה במצבי לחץ.
אחת מהסיבות (אמנם לא העיקרית בכלל) שאני איתם בבית היא שאני יודעת שאם הייתי צריכה לקום בבוקר ולהכין אותם לגן ולבי"ס הם היו אומללים מאוד.
לאור מצבנו הכלכלי שדובר בו רבות באתר עושה רושם שהדבר היחיד שעולה על הפרק כרגע זה פתיחת משפחתון (דבר שחשבתי עליו בעבר אבל פסלתי אותו והשארתי אותו כאופציה אחרונה, כמצב חרום בהחלט)
אין ספק שמשפחתון יכול להוות הכנסה יפה מאוד וקבועה ותהווה פתרון מידי ומהיר למצוקותינו הכלכליות (להבדיל משרותי גיהוץ, הקלדה וכיוצ"ב שאף פעם אתה לא יודע כמה גיהוץ או הקלדה יהיה לך החודש אם בכלל)
אממה, חלק מהרעיון בחינוך ביתי הוא זה שקמים בבוקר בלי לחץ, שלא צריך לקום בשש או שבע בבוקר לעוד יום של מרתון מטורף.
אם אני מחליטה לפתוח משפחתון זה אומר שאני צריכה לקום בשש - שש וחצי (מה שאומר שאם אני קמה גם הם קמים כי ככה זה עובד אצלנו... לא כי אני מעירה אותם)
בנוסף לזה אני מרגישה שלהביא עוד ילדים הביתה זה סותר את הרעיון של חינוך ביתי, אומנם יש לזה יתרון שיש לילדים חברה (אם כי אולי לביתי בת ה-11 חודש זה יהווה חברה אבל לבני בן ה-5 אני לא בטוחה שהוא ימצא את עצמו בחברת ילדים בני שנה שנתיים או שלוש.
אף פעם לא אהבתי את הרעיון של להשאיר את הילדים בבית ולעשות משפחתון (תמיד חשבתי לעצמי מה הפואנטה כאן בעצם) .
אני מאמינה שלפחות עד גיל שנתיים הילד צריך לקבל את שלו ולהיות לבד, כמובן אם יש אחים אז זה המצב, אבל בוא נגיד שאני לא אכנס להריון לפחות עד שלילד ימלאו שנתיים כדי שאוכל לתת לו את מה שמגיע לו ואת מה שהוא צריך בעיקר במובן הרגשי (ואני לא מדברת על מירכוז הילד)
אני כותבת את זה לאחר שזמן רב אנו חושבים על אופציות להכנסה נוספת. מודה ומתוודה שכל רעיון עבודה אחר מלחיץ אותי כי אני מרגישה שביום יום יש לי די והותר עבודה ממילא (גידול הילדים, ניקיונות, בישול, כביסות וכיוצ"ב)
אני חושבת שכרגע אנחנו נמצאים מרחק פסיעה מלחזור לגור אצל ההורים של בעלי (שאני ביחסים טובים איתם אבל זה קושי לא יתואר לגור אצלם וזה משבשב סדרי בראשית, עשינו זאת בעבר) ושמשפחתון זה הברירה היחידה..
אנא אל תשפטו אותי ותחשבו שאני איזה פרזטית (לפעמים אני חושבת שאני כזו.. אני חושבת לעצמי כאילו מה הקטע שלך? תפסיקי לבכות ותתחילי לעשות).
אשמח לשמוע תובנות ותגובות! תודה!

[אילה_א*]

טוב אני עוד לא בחינוך ביתי (מתחילה עוד ארבע חודשים וחצי )
אבל ברור לי שהילד שיהיה לי יגדל עם עוד ילדים שגורלם שפר עליהם קצת פחות ובמקום שההורים שלהם ישמרו עליהם אני והוא נשמור עליהם .
והאמת היא שזה נראה לי אחלה פתרון להמון בעיות שיש בחינוך ביתי כמו חברה, עניין .
כן זה לא הטוב המיטבי , אבל אני לא באמת רואה בכך משהו רע , אני חושבת שזה בסדר שילדים ידעו שעובדים כדי להתפרנס .
אני הייתי מתחילה מלקחת עוד ילד אחד ולראות איך זה מסתדר
ואז ממשיכה להוסיף ילדים כדי לראות כמה בדיוק את יכולה שיהיו בלי שתהפכי להיות חסרת סבלנות .

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

יש לי חברה שעושה את זה. הולך לה מעולה. הגדול בן 6 הקטנה בת 3 ועוד אחד בדרך.
יש לה עוד 6 ילדים שאחת מהן בת 6 אחד בן 4 ועוד כמה קטנים.
הגדול שלה מבסוט עד הגג שכל יום באים אליו חברים (הם הפכו להיות ממש חברים טובים), היא מבסוטית שיש
לה הכנסה והיא יכולה בשקט להיות בבית, אין לחץ על מפגשים או חברים בגלל שכל יום יש אורחים עד שעות
הצהריים וכאלו שהולכים הביתה בארבע.
בקיצור. סבבה לה. לפעמים אנחנו באים אליהם ותאמיני לי איזה שקט יש שם. לא יאמן. כולם מעסיקים
את עצמם שחבל על הזמן.

[רולילולי*]

הקוסמת מארץ עוץ

לחברה שלך קוראים מאירה במקרה?

[תזמורת_הים*]

ארני ש מפעילה קבוצת משחק שמשתלבת מצוין עם ילדים בבית (ואני די בטוחה שהיא לא קמה בשש וחצי...). אני בטוחה שהיא תשמח לשתף ברעיונות.

[רולילולי*]

כמה תגובות קוראות/מגיבות יקרות!

אילה א

קודם כל בהצלחה בחינוך הביתי העתידי לבוא!

_אני הייתי מתחילה מלקחת עוד ילד אחד ולראות איך זה מסתדר
ואז ממשיכה להוסיף ילדים כדי לראות כמה בדיוק את יכולה שיהיו בלי שתהפכי להיות חסרת סבלנות ._ רעיון טוב, שווה לנסות. תודה לך!


בקשר לרעיון של הצהרון אז זה משהו שגם אני חשבתי עליו אבל די פסלתי אותו ואפילו נראה לי יותר נורא ממשפחתון.
כשהילד שלי היה בערך בן 3 עבדתי כשכירה בצהרון והילד שלי התלווה אליי, אחרי 4 חודשים עזבתי. הנקודה היא שאני הרגשתי שזה תקוע: באחת את חייבת לאסוף את הילדים מהגנים, זאת אומרת שאם בא לך לטייל ולילדים הטיול זורם בסבבה את חייבת לקטוע להם אותו כדי להיות באחת בגנים (חוויתי את זה על בשרי) ובארבע כשהצהרון נגמר אז אין לך כח כבר לכלום ובכלל בחורף בארבע נגמר היום..

אבל תודה על הרעיון!

תזמורת הים

ארני ש מפעילה קבוצת משחק שמשתלבת מצוין עם ילדים בבית (ואני די בטוחה שהיא לא קמה בשש וחצי...). אני בטוחה שהיא תשמח לשתף ברעיונות.

נכנסתי לאתר שלה ואין לי את התנאים הפיזים לעשות דבר כזה. אנחנו גרים בשכירות בדירה שהיא בעצם דירת משנה. שלושה חדרים 50-60 מטר עם סלון פצפון כך שזה נשמע מפתה אבל לא בר ביצוע...

[ליהי_פאי_תפוחים*]

אולי אני יכולה לעזור קצת כמישהי שהייתה בדיוק בסיטואציה שלך.
אם חד הורית, תינוק בן 10 חודשים, חינוך בייתי, קשיים כלכליים.....
המשפחתון נפתח בהצלחה רבה לפני כמה חודשים. מעט ילדים. הכסף נחמד. תענוג של עבודה למרות שאני לא מרגישה שאני עובדת אלא פשוט נהנית. הקטן שלי מחכה בבוקר לשאר הילדים. הם מעסיקים את עצמם רוב היום.
מצב אידיאלי לכל הצדדים. אני שם בשבילו כשהוא צריך אותי. וזה מה שחשוב.
בהחלט שווה לנסות. בהצלחה.

[רולילולי*]

ליהי פאי תפוחיםיקרה!

תודה על התגובה!
כרגע ירדתי מזה. בינתיים מאלתרת (קצת גיהוץ, קצת הקלדה).
משאירה את זה כאופציה אחרונה ונואשת...
יש לי חברה בחינוך ביתי שעושה את זה ועכשיו היא בחופשת לידה והמשפחתון עבר למטפלת אחרת.
הבן הבכור שלה די מבואס מזה שכבר לא באים ילדים.
היא אפילו אמרה שאם הוא לא נפגש כמה ימים הוא נכנס "לדיכאון" כזה.
זה גרם לי להיות היותר בטוחה בכך שזה לא בשבילי. לא רוצה להרגיל את הילדים שלי למצב כזה שכל יום באים אלינו ילדים ואז"לקחת" את זה מהם.
ואני חס וחלילה לא מאשימה אותה. ברור לי שהיא לא "לקחה" את זה מהם וזה רק מצב זמני (עד ספטמבר).
מקוה שלא הלחצתי אותך עם זה..

בכל אופן נחמד מצדך לחזור אליי ולעדכן אותי.

בהצלחה לך!

[עשב_השדה*]

היה לי משפחתון עם חמישה ילדים אחת מהם היתה בתי
היה קשה והיה טוב ,עבודה אין סופית ,ותענוג גדול בעת ובעונה אחת.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אופציה קצת יותר קלה ממשפחתון היא צהרון ביתי - אמנם לילדים קצת יותר גדולים, אבל פחות שעות ויותר גמיש. זה גם יכול להיות הרבה יותר נעים לילדים עצמם בהשוואה לצהרון של הגן (שלעתים יש הסעה אליו לעתים האוכל בו גרוע ולעתים יש בו "חוגים" מתישים. לא כל הצהרונים כאלה אבל לא מעט מהם).