לידה ויבק של רבקה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אחרי שנתיים וקצת אני מוצאת את עצמי קוראת על סיפורי לידות ואגינליות לאחר קיסרי וזה עושה לי חשק לכתוב את הסיפור שלי: זהו, שנה וחצי בדיוק לאחר הקיסרי בה"א הידיעה (קיסרי חירום בהרדמה כללית עם התאוששות קשה במיוחד) אני שוב עומדת ללדת וזה ברור לי שזה הולך להיות טבעי לחלוטין!
בזמן ההיריון שמעתי על הסיכונים לכאן ולכאן אבל אותי זה לא מעניין אני לא עוברת קיסרי שוב ויהי מה! הצירים התחילו בשבוע ארבעים, עדינים כאלו, ממש כמו כאבי מחזור... אני מתרגשת זה מגיע. קבעתי פגישה עם הדולה והיא עושה לי מסאז שמנים עמוק איזה כיף! בלילה אני שוכב במיטה ופתאום אני מרגישה זרם דקיק של מים. אוקיי ירידת מים. אבל הי להיכן נעלמו הצירים? אוף! אין צירים, בכלל. כאילו ממש אין. דבר ראשון טלפון לאמא: "אמא, ירדו לי המים מה לעשות?" חייבים להגיע לבית הרפואה יש חשש לזיהום. אוי רק לא זה, שלא יעשו זירוז שיסבך את העסק. מגיעה לבית הרפואה וכצפוי אני מאושפזת עם מוניטור ואנטיביוטיקה לווריד. אז מה עכשיו אני שואלת? יש לך 48 שעות להתפתחות צירים ואם לא... ניתווווווח. אוקיי אני פותחת את ספר התהלים וקוראת קצת... טלפון לחברה ועוד אחת ועוד אחת וכולם מנדבות טיפים. תשתי תה פטל, ורק חליטה חלילה לא משקיק. תעסי פטמות, תקראי את ספר יונה, בעצם שבעלך יקרא. חשיבה חיובית, מדיטציה, דברי עם העובר, לכי לכי לכי. אוי כמה עצות אני טובעת!!! וכמובן שאין צירים נאדה. עובר יום שלם... אני מחליטה לשחרר ולמסור את זה לידי אלוקים. הלחץ לא מיטיב איתי בלשון המעטה. הדולה מגיעה ומביאה לי טיפות הומאופתיות שאמורות לזרז את העניינים. תשתי כל שעה עגולה ארבע טיפות. אני שותה כמו ייקית גרמניה. בלילה אני שוכבת בשקט ומרגישה את הצירים המבורכים מגיעים. ישששש! אני רצה לאחות ואומרת היי, יש לי צירים כל חמש דקות, יופי, היא עונה ברוגע... נחבר למוניטור ונראה מה המצב...
אלה הם צירים לא סדירים היא אומרת. אנחנו צריכים גרף בן עשרים דקות של צירים סדירים, אין לי מושג מה הכוונה המדויקת אני יודעת דבר אחד יש לי צירים והם כואבים! באחת בלילה יש לי כל שתי דקות ציר... אני מרימה טלפון לדולה ואומרת: בואי מהר... הלידה מתחילה. אחרי חצי שעה בערך היא מגיעה ולפתע אין צירים! הצירררים הבוגדניים הללו. איזו פאדיחה! הם פשוט נעלמו... לא נעים לי מהדולה. היא מחכה בערך שעה והולכת לה טרוטת עיניים. גם אני מותשת נרדמת וקמה ליום חדש. שעון החול מתחיל לאזול, נשארה לי עוד יממה ללדת ואחר כך... אני מעדיפה לא לחשוב על כך. כל היום אני בתנועה והליכה אבל הצלחתי לשבור את המיתוס. אין קשר בין הליכה לצירים, בדוק! אני משלימה עם מצבי ומנסה פשוט לא לחשוב, טקטיקה חדשה. לא חושבים. חברה טובה מגיעה ומלטפת את הבטן: "מאמי, תצא משם. יהיה לך טוב מחוץ לרחם תאמין לי" אולי המגע שלה עזר, אולי הצחוקים שחררו משהו. אין לי מושג אבל אחרי שהיא עזבה מתחילים שוב צירים. כואבים. אני הפעם לא מיידעת שום אחות ושום נעליים זה רק אני, העובר ואלוהים. באחת בלילה הצירים מתגברים, אני עדיין שוכבת במחלקה של יולדות בסיכון, כולן נמות את שנתן ורק אני מתהפכת, מתהלכת, מתקלחת (פעמיים) נושמת בשקט ומחכה לגל הכאב הבא. בשלוש לפנות בוקר אני פונה לאחות ואומרת לה שיש לי כאבים חזזזזקים סוף הדרך. האחות מסתכלת עלי בספקנות משהו... בואי נתחבר למוניטור היא מציעה. לא רוצה מוניטור, תבדקי כמה פתיחה יש לי. אני רוצה חדר לידה, לעזעזל. אהה זה בעייתי לבדוק פתיחה, חשש לזיהום. טוב, היא מתרצה בואי תעלי על איזו מיטה מאולתרת ונבדוק... היא בודקת... ונותנת צעקה: "את בפתיחה שמונה!!!" את לא זזה. היא עושה טלפון בהול, מהר תכינו חדר. יש לי יולדת. היא מביאה כסא גלגלים ורצה איתי כמו בסרטים! בחיי, איזה סרט. מגיעים לחדר לידה והמילדת אומרת לי. טוב נתחבר למוניטור.! לא צריך מוניטור יש לי צירי לחץ אני צועקת. טוב, תעלי ונבדוק. אני בקושי עולה ואז היא אומרת: הראש בחוץ תלחצי. אני בחיים לא צעקתי באף לידה (שלוש הקודמות חוץ מהקיסרי) ופה אני צועקת, צורחת. כמו בנסיעה ברכבת הרים. זה שורף וכואב. עוד לחיצה, עוד צרחה, הפוגה שוב לחיצה והפעם הכי חזק, צא החוצה ננננננו. וזהו! הוא יצא! מזל טוב זאת בת!!! אני בהלם אחרי ארבעה בנים בת! איזו הפתעה. כולי כואבת, הרגליים רועדות לא נורמלי ועכשיו כל הגוף רועד. התינוקת עלי אבל אני מרגישה סחרחורת. קחי את התינוקת אני לוחשת, אני לא מרגישה טוב. מפה ולשם דממתי המון קצת יותר מהרגיל. כמעט העבירו לניתוח והרדמה כללית אבל בסוף הסתדר! וכל הזמן הזה אני לבד בלי אמא, בעל, דולה! רק אני ואלוהים בדיוק כמו שרציתי. איזה מרגש. אני מרימה טלפון לאמא ואומרת: אמא, ילדתי בת! "ומנתקת. מרימה טלפון לבעלי ולוחשת בנונשלנטיות הי, מגיע לך מזל טוב.... ילדתי בת! איזה מטורף!

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שכחתי לכתוב: תודה לך אלוקים על המתנה! תודה!

[אפרת*]

מזל טוב!
כ"כ מרגש.
שיהיה בשמחה, בצמיחה, בבריאות ובטוב.