אבל רגע לפני זה, רוצה לומר: ילדים הם עם רעב למדי (לפחות הבנים שלי, ונדמה לי שאני לא לבד). הם קמים בבוקר- רעבים. ובעשר שמחים לעוד נשנוש. בשתיים עשרה לגמרי מוכנים לארוחת הצהריים ומעוררים משנ"צ כשהם מוכנים לטרוף.
באופן אישי, ו באופן טבעי, אני כל בתהליך תמידי עם ענייני התזונה, שלי, ובתוך כך גם של המשפחה כולה.
מה הייתי רוצה בשבילנו, תזונתית:
ובמובן התפיסתי, משהו שאני לא מצליחה לשחרר- כשאני חושבת על ארוחה, ארוחה ביתית טובה, אני חושבת על ארוחה חמה ומבושלת. אני יודעת, בראש, שארוחה של סלט פירות או שייק או בטטה בתנור, זו ארוחה. אבל... לא לגמרי קונה את זה, שזה ישביע את הילדים (כנראה שלא רק בפן הפיזיולוגי).
מוזמנות לשתף ולהשתתף...