כמה אתם לועסים את האוכל שלכם

[אורי_יורמן*]

בהשראת הדף איזה מים אתם שותים
(בטח חלק יתהו מה הקשר בכלל)

כמה אתם לועסים את האוכל שלכם בכלל?
אשמח לתשובה מפורטת, גם לגבי מאכלים שונים: (מהנוזלי למוצק)
מרק, דייסה, שייק פירות (או רסק-ירוק), פירות, אורז ותפו"א, בשר.

ולמה אתם לועסים כמו שאתם לועסים?
וגם, למי שלועסים פחות - האם הייתם רוצים ללעוס יותר?

[אורי_יורמן*]

אני לועס הרבה.
לוקח לי 20 דקות לאכול שייק פירות. לוקח לי 5 דקות לשתות מיץ-גזר.

הסיבה שאני לועס הרבה, היא כי התנסיתי בזה ומאז שאני עושה את זה אני מרגיש קלילות בבטן לאחר האוכל, ואחלה עיכול.

[יעלפו_מהמושב*]

אני לועסת לא מספיק עם שייקים אין לי בעיה, וגם עם מזון מעובד לא הייתה לי, אבל מאז שיש לפחות ארוחה אחת ביום שמתבססת על לעיסת ירוקים, ממש קשה לי! אני לועסת ולועסת ואני מרגישה את המאמץ בחניכיים (עד כדי מיני דלקת בסמוך לשן אחורית אחת) ולועסת ולועסת ובסוף בולעת ויודעת שהיה כדי שאלעס עוד קצת (קשה ללעוס כרוב!). בימים האחרונים יוצא לי לאכול כשאני רעבה אז גם אין לי המון סבלנות ללעוס כל ביס חמש דקות, אני רוצה לאכול ולשבוע, ואולי גם זה חלק מהעניין.

[אלמונית_על_מונית*]

אני מקפידה ללעוס. כמובן שזה קל יותר ללעוס הרבה מזונות שיש בהם הרבה סיבים, כמו לחם מלא, אורז מלא, ירקות ופירות. אני משתדלת למשל שארוחה לא תיקח פחות מחצי שעה. זה אכן עוזר לעיכול, וגם לא לזלול יותר מידי.
חוץ מזה, אני לעסנית מסטיק מושבעת. זה אולי לא הכי בריא כי זה שוחק את השיניים, אבל ממש קשה לי בלי זה, אז אני חושבת שזה הרע במיעוטו. אני לועסת תמיד מסטיקים ללא סוכר. אני משתדלת לא ללעוס מסטיקים גדולים, כדי לא להעיק על הלסתות ועל האנשים בסביבה. לפעמים אני מרגישה צורך ללעוס מסטיק אחרי ארוחה- ייתכן שזה עוזר לי לעכל. לפעמים אני לועסת מסטיק בשביל להתרכז, ולפעמים בשביל להשאר עירנית.
יש טעמים מאוד מעניינים של מסטיקים בלי סוכר בשם ג'ו-סי, שיש בינהם גם פסיפלורה, דבש וג'ינג'ר.

[בולעת_אנונימית*]

שלום, קוראים לי בולעת, ואני לא לועסת... (אוהבים אותך, בולעת!)
אני כל כך חסרת סבלנות, שאני פשוט מכניסה את האוכל לפה, נותנת 2-3 לעיסות ובולעת. על מרק ודייסה אין בכלל מה לדבר- מה יש ללעוס?! דברים רכים או חתוכים קטן, כמו סלט קצוץ או אורז, גם אין שום צורך ללעוס, ובשר או ירקות קשים- עד שזה נחתך בפה לגודל שמאפשר בליעה בלי חנק... חוץ מזה שמאז הילדים גם כל ארוחה הפכה להיות מרוץ נגד השעון, ביס לעצמי, ביס לתינוק, להביא מים לגדולה, ביס לתינוק, שני ביסים לאמא, לנגב את המים שנשפכו, התינוק עייף הגדולה משועממת, להרים את התינוק- לתקוע את שאר המנה בעמידה או תוך כדי הנקה וכו'.
מה שמדהים הוא שבשלב שבו ילדי התחילו לאכול מזון מוצק, ראיתי איך הם לועסים כל דבר המון זמן- גם את המחיות החלקות ביותר. לאט לאט נוצר כנראה איזשהו תהליך של חיקוי וראיתי שהלעיסות הולכות ומתמעטות

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אני לועסת אפילו את עלה הסלרי היחיד שבמרק צח
עניין של רגישות תחושתית כנראה..

[אילה_א*]

אני כל כך חסרת סבלנות, שאני פשוט מכניסה את האוכל לפה, נותנת 2-3 לעיסות ובולעת. על מרק ודייסה אין בכלל מה לדבר- מה יש ללעוס?! דברים רכים או חתוכים קטן, כמו סלט קצוץ או אורז, גם אין שום צורך ללעוס, ובשר או ירקות קשים- עד שזה נחתך בפה לגודל שמאפשר בליעה.
נכנסתי לכתוב בדיוק אתזה
ומישהי כבר כתבה אתזה פעם אחת שיכנעו אותי ללעוס את האוכל והאוכל הפך לי לאיכס בפה .אוכל לעוס זה מגעיל
יחי גושים שלמים כבדים מיושבים טוב בבטן .יחי יחי יחי

[סתם*]

אורי, למה צריך מילה מיוחדת אחרי "בשר"? פשוט הורדתי את הסוגריים...
(הערה למחיקה אחרי שתראה)

[אורי_יורמן*]

קיבלתי

[חתולת_בית*]

וואו, איזו שאלה מעניינת. אף פעם לא שמתי לב כמה אני לועסת. אני אנסה לשים לב. מה שכן שמתי לב אליו בעבר זה שתמיד היו מתנפלים על האוכל אצלנו בבית. דווקא אני הייתי היחידה שהיה לוקח לה המווון זמן לאכול. עם או בלי קשר, אחת מאחיי פיתחה הפרעת אכילה בגיל מבוגר יותר.
עם הבנזוג בהתחלה הייתי ממש צריכה להאבק על לאכול מהר, כי אחרת הוא היה גומר לי... ממש פחדתי שזה יגרום להפרעות אצל הילדים (שיהיו), אבל היום אני פשוט מתעקשת תמיד שכל אחד מאיתנו ימזוג לצלחת (ולא יאכל ישר מהקערה של הסלט, לדוגמה) וזה יצר חלוקה יותר בריאה. עכשיו הבנזוג שם לב למה שהוא אוכל ולא סתם בולס.

[אבישג_א*]

לא מספיק
באמת חשוב ללעוס

אז הנה, תזכורת לכולם
לאכול בנחת