הולכת והרוח בפני

[יעלי*]

הי. באתי מככר השוק. ובאמתחתי בעיקר חיבוק.
יש לי המון ניסיון (כבר נער) ומעט תובנות.
אולי התובנה החשובה היא: זה הילד. ככה הוא. זה לא משתנה או משתפר. המופעים של זה משתנים קצת עם הגיל, האימפולסיביות מתמנת או בעצם אולי רק מתבטאת באופן אחר. אבל זה מה יש. עם היתרונות והקשיים.

[תמרוש_רוש]

היי הולכת.
לפני כמה חודשים רצית ליצור אתי קשר ואני לא הייתי זמינה.
את מוזמנת לפנות אלי דרך האימייל בדפבית שלי

[הולכת_והרוח_בפני*]

אני באמת רוצה לתת לו כלים. אני מבינה אותו, כי אני זוכרת מופעים דומים אצלי בתור ילדה, ולקח לי עבודה של שנים (ועדיין) ללמוד לחיות ולהסתדר עם זה. גרביונים הוציאו אותי מדעתי, הייתי תמיד האחרונה להצליח להכניס לתיק את כל הציוד לתיק בכיתה, והכנת שיעורי בית בחשבון, שדרשו ריכוז, היה דם יזע ודמעות. אני רוצה לתת לו כלים. אני גם רוצה לתת לנו כלים, בתור משפחה, כי הדרמות האלו שלו מוציאות ממני את הצדדים הרעים - אני רואה בהן התבכיינות, התפנקות ועוד המון דברים לא מחמיאים ואני רוצה להאמין (ומאמינה) שאפשר אחרת. שמישהו רק יספר לי סיפורי הצלחה...

[בשמת_א*]

זה האח של התינוק שיושב בגב כפוף? אז המון המון פעילות גופנית מכל מיני סוגים, ובמיוחד כל פעילות שבה יש סירוג בגוף: הליכה בשמיניות, ציור שמיניות שוכבות ועומדות, קפיצות JUMPING JACK לכל הכיוונים, הליכה שבה מרימים כל ברך ונוגעים במרפק ימין לברך שמאל, מרפק שמאל לברך ימין ועוד ועוד - יכולה לעזור מאוד.
אם גם את סבלת כילדה, אז כל הפעילויות האלה חשובות מאוד גם לך, גם היום.
אני מדברת על שעות כל יום. את ושני הילדים שלך תרוויחו המון.
המחקר כבר גילה מזמן את הקשר בין הפעילויות הגופניות לבין הביצועים הלימודיים, הידע הזה פשוט לא מחלחל לרוב הציבור ובכלל לא לבתי הספר S-:

הוא לא "מתבכיין" ולא "מתפנק", מסכנון. פשוט קשה לו פיזית מאוד. דברים שנראים פשוטים למבוגרים, קשים לו מאוד והוא נכנס למצוקה.
ככל שתתייחסי לזה קודם כל כקושי פיזי (שיש לו פתרונות), כך יהיה יותר קל גם לילד.

[עירית_י*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אני באתי מככר השוק.
רק רוצה להציע בזהירות כיוון לגמרי לגמרי אחר.
האם (במקרה) הילד נושם מהפה? פשוט נחשפתי בשנה האחרונה להמון מידע בתחום. מסתבר שיש קשר מובהק בין נשימה מהפה לבין התנהגויות שמאובחנות כבעיות קשב וריכוז למיניהן.
אם זה רלבנטי, אשמח לפרט.
עירית
עדיף לשלוח לי הודעה כתובה לנייד.
אפס חמש אפס- מאתיים ושתיים- שמונים ושלוש- ארבעים ושמונה.

[יעל_מורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי הולכת,
כמורה להוראה מותאמת שעובדת הרבה עם ילדים אלו,
אני ממליצה לך מאוד מאוד לפנות למרפאה בעיסוק. אני חושבת שבגיל היסודי יש גם מימון של הקופה אבל לא בטוחה.
כל העניין של הויסות החושי בהחלט קשור לריפוי בעיסוק,
אך גם קשב והריכוז- באוני' העברית פותחה שיטה חדשה שנקראת קוג-פאן והיא טיפול קוגנטיבי בקשיי קשב/התארגנות/אימפוסליביות.
אמשעתי על השיטה הזו דברים מאוד טובים מאנשי מקצוע מתחום הקשב והחינוך.
(זה לא מצריך אבחון רפואי של הפרעת קשב)
את יכולה לקרוא עוד פה https://medicine.ekmd.huji.ac.il/he/occ ... ldren.aspx
את יכולה לכתוב למייל הזה ולבקש פרטים של מרפאות בעיסוק שעובדות לפי השיטה באזור מגורייך orit.fisher@mail.huji.ac.il

דבר אחרון: אל תאמיני לפרסומות "האמת הזאת הצליחה לרפא את הילד שלה מהפרעת קשב ב8 שבועות". זה לא נכון, וזה לא יקרה.
אולם בהחלט בהחלט אפשר לשפר את איכות החיים והתפקוד!!