חינוך ביתי וצדק חברתי

אנונימי

נתקלתי היום לראשונה בתחום החינוך הביתי כעולה ומתפתח בישראל. על פניו הכל נראה טוב ויפה, אך מה שמטריד אותי הוא העובדה שההורים שמסוגלים להעניק לילדיהם את אותו חינוך ביתי, הם אך ורק אנשים שמצבם הכלכלי מאפשר להם להשאר בבית ולעסוק בחינוך. מה על אותם ילדים שלא שפר עליהם מזלם, והוריהם חייבים לעבוד שעות ארוכות על מנת להשיג דברים חיוניים כמו אוכל, לרוב מאוד בסיסי. מה עם אותם ילדים שלא חיים בסביבה עשירה בגירויים, ושחינוכם, בסופו של דבר תלוי במה שיקבלו בבית הספר? ומה לגבי לימודים גבוהים? הללו מחייבים, לפחות לעת עתה, עמידה בקריטריונים נוקשים, המושגים רק בתוך מערכת החינוך המקובלת. איך זה משרת את המטרות הללו?
שירותי הצבאי עבר עלי כמורה חיילת, ואין צורך לשכנע אותי שמה שמתרחש בבתי הספר מחריד. אבל האם לא יהיה נכון יותר לפעול למען שינוי השיטה, מאשר להפנות את הגב לכל אלו שלא יכולים להרשות לעצמם את הפריווילגיה של חינוך ילדיהם וילדותיהם בבית? האם לא כדאי לנו להיות הורים שמעורבים בתכנים שבית הספר מעביר לילדים, באמצעות פיקוח על ספרי הלימוד ותוכניות הלימודים? לדאוג שרמת המורים תהיה ראויה על מנת שלא יביישו את המקצוע?
כפי שאמרתי בתחילה, זו לי הפעם הראשונה שאני נתקלת בשיטה הזו, וטרם קראתי חומר נרחב על הנושא, ובכל זאת הייתי שמחה לקרוא את תגובותיכם לשאלות שהעליתי.

אורלי,
דווקא החינוך הביתי במתכונתו הוא-הוא שעשוי לעשות שינוי גם במוסדות. זו מהותה של כל "מהפכה שקטה", מהפכה שצומחת מלמטה. היום, לאחר כשבע שנים לאחר שרעיון החינוך הביתי נטמן כזרע, נבט והבשיל, היחס של המוסדות השתנה, הם, ניתן לומר, השלימו עם קיום קהילת החינוך הטבעי, ומחוייבים להתייחס אליה. בין השאר, מתוקף התחרות שמתייצרת בעקבות היות החינוך הביתי אלטרנטיבה אמיתית למערכות החינוך, יש לקוות שגם אלה ישתפרו.
מעבר לכך, אם ברצונך להשפיע מתוך המערכת הנך מוזמנת לעשות כן. ושיהיה לך בהצלחה (מכל הלב). אנו (אורנה וצפריר) באופן אישי מאמינים שהסיבה האמיתית לחינוך ביתי איננה נובעת מהמוסדות הגרועים שבחוץ אלא מתוך הבנה וידיעה עמוקה שהאחריות על ילדינו מוטלת עלינו בלבד. אנו רוצים לגדול עם ילדינו. לתפישתינו, מה שקורה בבתי הספר איננו רלוונטי לחיים שלנו, כמו גם נושאים רבים בהם יש מקום גדול לשיפור.
כל משפחה שמעוניינת בכך יכולה לקיים חינוך ביתי. יש בינינו עם בעיות כלכליות לא פשוטות, יש בינינו עם בעיות באופן כללי, באופן טבעי יש מכל הסוגים.
חינוך ביתי הוא עניין של השקפת עולם ודרך חיים. זה לא יותר או פחות נכון או צודק. זה רק עניין של החלטה.

אורלי, אם את מכירה את מערכת החינוך את ודאי יודעת שהיא פוגעת הרבה יותר במי שעני וחלש מאשר במי שעשיר וחזק. זו תמימות לחשוב שהישועה למעוטי היכולת תבוא דווקא מבי"ס. כל הנתונים מראים שדווקא ההפך נכון: בי"ס לא מצמצם פערים חברתיים, אלא מנציח אותם. (ואולי זה לא במקרה, לפחות לפי איוואן איליץ').

לגבי שינוי מערכת החינוך, אני מאחלת לך בהצלחה - את תזדקקי לה בכמויות גדולות. הרבה אנשים ניסו ומנסים. בינתיים השינויים שקורים הם אלה שצומחים מלמטה, כמו שצפריר כתב.

אני ממליצה לך להעיף מבט גם בדיון בדף חינוך ביתי ואליטיזם. ולגבי לימודים גבוהים, תציצי בדפים תעודת בגרות ו-מקצוענים בלי תעודות.

אורלי, מצטרפת לצפריר וליונת.
רק להדגיש שתי נקודות:

הנחתך שחינוך ביתי קיים רק אצל אנשים שמצבם הכלכלי "שפר עליהם" לא מתאימה למצב בארץ ובעולם. בפועל, זה קודם כל עניין של סדר עדיפויות.
לגבי החינוך הגבוה, אני בין השאר עובדת האוניברסיטה הפתוחה. אצלנו אפשר ללמוד מגיל 15 ואין שום דרישות קבלה.

אגב, "עוני" גם הוא לעתים קרובות עניין של סדר עדיפויות ומנטליות של ניהול כספים, ולא שאלה "פשוטה" של "כמה כסף מרוויחים".

שליחה על ידי רותי* » 10 יולי 2002, 21:03

שירותי הצבאי עבר עלי כמורה חיילת, ואין צורך לשכנע אותי שמה שמתרחש בבתי הספר מחריד. אבל האם לא יהיה נכון יותר לפעול למען שינוי השיטה, מאשר להפנות את הגב לכל אלו שלא יכולים להרשות לעצמם את הפריווילגיה של חינוך ילדיהם וילדותיהם בבית? האם לא כדאי לנו להיות הורים שמעורבים בתכנים שבית הספר מעביר לילדים, באמצעות פיקוח על ספרי הלימוד ותוכניות הלימודים?

האם היית שולחת את ילדיך לבית חולים "מחריד" כדי להיות מעורבת ולהשפיע מבפנים? האם בריאותם הנפשית אינה חשובה כמו בריאותם הגופנית?

רותי ,נכון כל כך.אורלי אולי הזמן הנכון לפעול לשינוי יהיה כשהילדים יגדלו,כשיהיה לנו זמן...(-: (נכתב עם חיוך אבל ברצינות) .ובינתיים- עצם ההיעדרות משם הוא אמירה בפני עצמה. העמדת השירות שנותן משרד החינוך כמוצר צריכה, שיותר ויותר אנשים לא מעוניינים בו, אולי יביא לשינוי, כמו חדרי לידה, כמו מזון בחנויות.

הי אורלי, מנסיוני האישי למדתי שלא ניתן לשנות מערכת מבפנים. אפשר רק להטמע לתוכה (מבלי לשים לב שזה קורה) אין לנו את העוצמה המספקת לעמוד מול מערכת ואם את נכנסת לתוכה אז נהיית המערכת בעצמך.

שלום, קראתי את דבריה של אורלי, הביעה שהיא העלתה מטרידה אותי באופן אישי גם כן. ניסיתי למצוא תשובות בתגובות ולא מצאתי - קשה לי התייחסות לעוני כעניין של סדרי עדיפויות ו'ניהול כספים' בלבד, אני מניחה שגם בין אנשי החינוך הביתי יש כאלו עם קשיים כלכליים ואחרים - ועדיין הרבה אנשים לא יכולים להפסיק לעבוד בלי קשר לסדרי עדיפויות וניהול הכספים שאין להם (חברתי המפרנסת היחידה של שלושת ילדיה למשל), אני גם חושבת שההבנה העמוקה שהאחריות על ילדינו מוטלת עלינו בלבד לא כל כך עונה על שאלתה של אורלי וגם לא מובילה בהכרח לחינוך ביתי. הנושא בקיצור נראה לי מטריד ביותר - אולי לא היתי שולחת את ילדי לבית חולים מחריד בשם 'מעורבות' אבל בהחלט היתה לי בעיה להסביר לו למה אני חיה בחברה שבה לו ניתן טיפול מעולה בעוד לילדים אחרים מקסימים כמוהו ניתן טיפול מחריד... אני אישית לא כל כך מאמינה באפשרות גדולה של שינוי בתוך המערכת אלא כזה שיעשה באיטיות 'מבחוץ' ע"י קיום מערכות אחרות. היתי שמחה מאוד לראות יותר 'בתי ספר' פרטיים בהם ניתנים לילדים אהבה כבוד וחופש להתפתח באופן יחודי ועצמאי בזמנם שלהם (ובחברת ילדים אחרים) - שהתשלום אליהם יהיה כזה שיכיל בתוכו אפשרות לקליטת ילדים שהוריהם גם צריכים לעבוד וגם אינם יכולים לממן אותו. כך או אחרת חוסר התייחסות לבעיה, בהסבר זה או אחר, נראית לי מאוד בעייתית. לאורלי בהצלחה לך בכל מקרה.

פלוני,

אני מסכים מאוד ומזדהה.
נדמה לי שבתי הספר הדמוקרטיים עונים על מה שאתה "מחפש". מצד אחד
ניתנים בהם לילדים אהבה כבוד וחופש להתפתח באופן יחודי ועצמאי בזמנם שלהם ,.
מצד שני, חלקם לא עולים כסף להורים (אני מקווה שכאן אני לא טועה).

שליחה על ידי אמא* » 04 יולי 2005, 23:45

שבתי הספר הדמוקרטיים עונים על מה שאתה "מחפש".
בתי הספר הדמוקרטיים שאני שמעתי עליהם הם מאד מאד יקרים! רון ג האם יש בתי ספר פרטיים אלטרנטיביים שלא עולים כסף?

בהשוואה בין החינוך הבית ספרי לחינוך הביתי, אני חושבת ש הרבה יותר זול לחיות בחינוך ביתי . וזה דווקא מתאים לאנשים שמתקשים או מסרבים להתחייב לרמות הכנסה גבוהות.
האם חינוך חובה חינם הוא באמת חינם? האם החיים סביב החינוך הבית ספרי לא מצריכים רמת חיים גבוהה הרבה יותר מאשר בחינוך הביתי? (ואני לא מתכוונת רק לכמה העולה ה"חינם" הזה, אלא לכל המסביב, צרכנות לפי צווי חברת הילדים בבית הספר ובגן, בגדים חדשים, מותגים, מתנות יקרות לימי הולדת, עריכת ימי הולדת ראוותניים, מטפלות ביביסיטרים וצהרונים, חוגים אופנתיים, מזון מהיר, עזרה בנקיון הבית, אחזקת שתי מכוניות, חיתולים חד פעמיים ואבקות סינטטיות להזנה, ועוד ועוד...
(הורים בחינוך בית ספרי מוזמנים להוסיף...)

היתי שמחה מאוד לראות יותר 'בתי ספר' פרטיים בהם ניתנים לילדים אהבה כבוד וחופש להתפתח באופן יחודי ועצמאי
באלה, בניגוד לחינוך הביתי, יש כניסה רק לעשירים.
רוב המשפחות שאני מכירה בחינוך הביתי הן "עניות" - ז"א, לא ניתן להגדירן עשירות לפי אמות המידה המקובלות.

שליחה על ידי אמא* » 04 יולי 2005, 23:56

כך או אחרת חוסר התייחסות לבעיה, בהסבר זה או אחר, נראית לי מאוד בעייתית.
ההתייחסות היא בעצם היותינו. השכנים שלי מימין ומשמאל, יודעים, בזכות משפחתי, שאפשר אחרת. אחינו הצעירים מאיתנו גם כן רואים ומבינים שאפשר אחרת. המוכרת במכולת גם כבר יודעת. כל מי שפוגש בנו, רואה שאפשר אחרת מאשר בתוך המרוץ המטורף. הוא לא בהכרח רץ לשנות את כל חייו בהתאם לנו, אבל בעצם קיומנו, אנו תורמים לחברה.
האתר הזה, אם אינני טועה הוא בין הכי נצפים בארץ. עולה בכל חיפוש בגוגל. ז"א יש לו המוני קוראים, שנחשפים בזכות כתיבתם של אנשי חינוך ביתי לדרך הזאת. זו היא תרומה משמעותית לחברה בישראל ולהרבה הורים והורים שבדרך.
מי שמתוודע אל הדרך הזאת לעומק ובוחן אותה באמת, יודע שאין קשר בין עוני ועושר לבין חינוך ביתי. ושכמובן, אין שום צורך להיות עשירים כדי לעשות חינוך ביתי. כאמור, זה הרבה יותר זול.

לאמא,
אני לא חושבת שיש צורך להיות עשיר כדי לבצע חינוך ביתי אבל אני מאוד לא מסכימה להגדרת 'עני' כמי שלא ניתן להגדירו כעשיר...אני גם לא מבינה איך יותר זול לחיות בחינוך ביתי לאותם רבים (מאוד) שיוצאים לעבוד כדיי לממן דברים כל כך בסיסיים שבינם לבין התאור של החיים בחינוך הבית ספרי אין כמעט כלום. אני חושבת שהתאור שלך על עלות החינוך הבית ספרי בהחלט נכון אך לא לגבי אותם אנשים אליהם התכוונתי, אני בטוחה שלעשירים או לא עניים שעדיין יכולים להרשות לעצמם לא לעבוד חינוך ביתי זול יותר -אך לא לאותן משפחות (חד הוריות ואחרות) שאין להם לא שני רכבים ואף לא אחד, שום עזרה בבית, מטפלות, מותגים (שואגב חיים שסביבה שלמה שבה אין רכבים להורים וכו,)..אני מדברת על הרבה אנשים שהמשכורת שלהם מספיקה בקושי למחיה בסיסית, שנאלצים (כמו חברתי למשל) להעזר בעמותות שונות - ושוב יש רבים מאוד כאלו. גם לגבי התייחסות בעצם היותנו - נכון כל אחד בהתנהלותו בין אם זה חינוך ביתי או אדיבות , סבלנות, אמפטיה , חיים בקיבוץ ועוד' מראה שאפשר אחרת, הלא לא בשביל זה אנשים בוחרים בדרך זו או אחרת, זוהי תרומה עקיפהלא - שבהחלט משפיעה ותורמת אבל שוב - מה עם אותם אנשים שגם ככה מחוץ למירוץ? אגב לגבי נצפות האתר,למיטב ידיעתי, בגלל המבנה שלו (שקשור ללינקים בין הדפים) וכו' הוא תואם מאוד את צורת החיפוש של גוגל ובהחלט עולה בהרבה חיפושים, אבל לא היתי אומרת שהוא בין היותר נצפים בארץ.
אני יודעת שבתי ספר פרטיים יקרים, מה שחשבתי הוא לאפשר כניסה אליהם ללא תשלום למי שבוחר בהם כדרך ע"י מימון מקרנות, מאנשים שילדיהם לומדים בבתי הספר הנ"ל ויכולים לשלם קצת יותר..זה לפחות משהו שהיתי שמחה לראות ולתרום לו , אני עדיין חושבת שחינוך ביתי הוא לא אופציה להרבה מאוד אנשים

עוד הערה, יש ערבוב של הרבה דברים יחד, חינוך ביתי קשור לאחזקת רכבים? מזון מהיר? אבקות סינטטיות להאכלה?
אני מכירה אנשים מחינוך ביתי שמחזיקים 2 רכבים (בין השאר להסעת ילדים למפגשים) ואוכלים מזון מהיר ואנשים שאינם בחינוך ביתי ולא מחזיקים כלל רכבים או רכב אחד ואוכלים מזון אורגני וכו', לא מחזיקים טלויזיה בבית - העולם והאנשים שבו מסתבר הרבה יותר מגוונים ....

שליחה על ידי אמא* » 05 יולי 2005, 13:26

חינוך ביתי קשור לאחזקת רכבים? מזון מהיר? אבקות סינטטיות להאכלה?
בהחלט! אני לא אומרת שכל העושים חינוך ביתי הם ככה, ברור שלא. אבל כאשר עושים חינוך ביתי אפשר להניק בנחת לתקופה ארוכה כי את לא ממהרת לחזור לעבודה אחרי שלושה חודשים. (גם מי שלא עושה חינוך ביתי יכולה וכו'...אני לא רוצה להלאות את עצמי ואותך באיזון של כל משפט.)
כאשר את בחינוך ביתי יש לך פנאי לבשל ואינך תלויה במוצרים קנויים מוכנים מפאת חוסר זמן. (שוב הכללה, אבל תופסת במרבית הבתים שאני מכירה)
וכשאת רוב הזמן בבית, ההכנסה של המשפחה קטנה, קשה להחזיק שני רכבים ולרוב גם לא נחוץ. (גם כשזה קשה, זה אפשרי.)
החיים בחינוך ביתי מאפשרים בחירה ב פשטות מרצון כי יש יציאה ממעגל הצריכה המקובל.

לגבי עניים אמיתיים, אין לי שום זכות להוסיף דבר. מעולם לא רעבתי ללחם ולא ידעתי מחסור אמיתי. למרות (ואולי בגלל) שגדלתי בבית די דל אמצעים. גם אין לי מכרים כאלה, למרות שכל מכריי לחוצים בכסף. אז אני משאירה את זה לשניה בצד, ברשותך, עד שאחשוב על זה קצת.

לגבי הויכוח על המוסריות של מי שעושים חינוך ביתי בשעה שיש עניים שם בחוץ- עדיין לא ברור לי אם הוא מרתק בעיני או טפל לחלוטין, ואני צריכה לחשוב על זה עוד קצת. אני מסתייגת מהנושא כי מתרשמת ששוב, יש רמיזה לכך ש"היפי נפש צריכים לדאוג לכולם ולא רק לביתם אם יש להם כאלה רעיונות והם כאלה מיוחדים", כמו שלדתיים אסור לשקר ולגנוב.
אם זה לא הכיוון שלך אז סליחה.

אבל אני מאוד לא מסכימה להגדרת 'עני' כמי שלא ניתן להגדירו כעשיר... את צודקת. וזה אכן נושא רב פנים שהגבתי עליו מעט בפזיזות.

חושבת שהתאור שלך על עלות החינוך הבית ספרי בהחלט נכון אך לא לגבי אותם אנשים אליהם התכוונתי זהו, שלא ראיתי את האנשים שאת מכירה בעיני רוחי, אלא את אלה שאני מכירה, שאומרים לי ש"לא יעמדו בזה כלכלית".

שליחה על ידי אמא* » 05 יולי 2005, 13:33

אני גם לא מבינה איך יותר זול לחיות בחינוך ביתי לאותם רבים (מאוד) שיוצאים לעבוד כדיי לממן דברים כל כך בסיסיים שבינם לבין התאור של החיים בחינוך הבית ספרי אין כמעט כלום.
איפה הילדים שלהם בזמן הזה? וכמה זה עולה להם שהם שם? (שואלת באמת ולא בקנטרנות ומקווה לתשובתך.)
<בואי נסכים שאנחנו מבינות שיש עניים אמיתיים, ויש אמהות חד הוריות שהן לא בהכרח עניות (אמא חד הורית היא בעיני אף פעם לא עניה, זה סוג של אוקסימורון) והם לא יכולים לעשות חינוך ביתי. אוקיי ?>

רק בקצרה עכשיו, אין לי שום עניין במוסריות של מי שעושה חינוך ביתי או חי בכל צורה שנראית לו ואם כך הובן אז אני מצטערת. אני מוטרדת מזה שיש אנשים שלא יכולים לעשות חינוך ביתי (וזה לא הדבר היחיד שהם לא יכולים לעשות ומטריד אותי) ואפילו לא משנה לי אם הוא מטריד אותך או לא,או הוא נראה טפל או מעניין בעינייך,פשוט חיפשתי או נכנסתי ללינק שחשבתי שאני אמצא בו התייחסות.
אם את שואלת באמת ברצינות אז הילדים של אותה חברה שלי בבית ספר, היא עובדת קשה מאוד ולא תמיד מצליחה לעמוד בתשלומי שכר דירה של דירת שיכון באזור לא יקר בכלל. אין לה רכב או טלפון סלולרי והילדים שלה אינם בחוגים ואין להם בגדים חדשים וכו' , וכשהם לא בבית הספר הם בבית לבד, בריאים או חולים...אני לא באמת יודעת אם זה מעניין אותך, יש עוד הרבה כמוה. חד הוריות - כמפרנס יחיד של משפחה, אלא אם כן הן ממשפחות עשירות ונתמכות, מעצם היותן אמהות ונשים שמביאות משכורת אחת לא גבוהה בדרך כלל הביתה - כן מצבן קשה יותר. ובמקרה של משכורת יחידה ושוק עבודה נוכחי חינוך ביתי לגביהן הוא לא כל כך על הפרק..

שליחה על ידי אמא* » 05 יולי 2005, 14:32

בוודאי שזה מעניין אותי. למה את חושבת שנכנסתי לדיון איתך?
ומצער אותי שלא משנה לך אם זה מטריד אותי או לא. כי אותי דווקא מעניין אם זה מטריד אותך. לא יודעת אם נשמעתי לך מזלזלת ומשום כך הטון הזה, אבל שיהיה ברור שאני לא מזלזלת כלל.
את מדברת ספציפית על חד הוריות?
את מוטרדת מזה שיש אנשים שלא יכולים לעשות חינוך ביתי?
אני שמחה לשוחח על הדברים האלה.
בקשר לחד הוריות, גם לי עצוב שחלקן לא יכולות לעשות חינוך ביתי למרות שהן רוצות. יש כאן (באתר) משפחה חד הורית שחיה עם משפחה דו הורית. הם מצאו פתרון.
לא לכולן יהיה פתרון. לא לכולן פתרון כזה יתאים.
בכלל, חינוך ביתי הוא דרך חיים שמצריכה להתקרב ולהתאחד, בגלל סיבות נוספות לסיבות פרנסה, ואולי במיוחד אצל חד הוריות.
אני מבינה שאת כואבת את כאבה של חברתך. זה באמת נשמע קשה מאד. ואני יודעת שיש עוד רבות כמוה. והפתרונות היצירתיים ממש לא מתאימות לכל אחת. (לא כל אשה רוצה פתאם לחלוק דירה עם עוד משפחה). אין לי תשובה ואני מסכימה איתך שזה באמת מטריד.

ובקשר לאנשים שלא יכולים לעשות חינוך ביתי- זה כללי מדי. הכרתי המון אנשים שטוענים שהם לא יכולים לעשות חינוך ביתי בגלל בין השאר בעיה כלכלית. אז אם מדובר במפרנסת יחידה, דרוש אומץ ומעוף ויצירתיות כדי להצליח, וכנראה שבחלק מהמקרים זה מצליח.
אם מדובר במשפחה בת שני הורים, שטוענת שלא יכולה לעשות זאת אבל רוצה, אז לדעתי יש דברים שהם פשוט לא רואים או מסרבים לראות. שינוייים מפחידים וקיצוניים בחיים שהם מסרבים לבצע. וויתורים. כולנו מקובעים במידה זו או אחרת. ויש אנשים שכל כך מקובעים שלא יעזו לעשות את החשבון, שמה שמשתכר אחד ההורים הולך על הוצאות שלא היו אם הילדים וההורה השני היו בבית.
שוב מצטערת אם הטון בדבריי נקרא לך לא נעים. זו לא היתה הכוונה בכלל.

יש לך רעיונות, אגב, איך כן לשפר את המצב הקיים?

בקשר לרעיון שלך, לבתי ספר פרטיים ואיכותיים שבהם ההורים שכן יכולים לשלם יממנו גם את מי שלא....)-:
את מכירה מישהו כזה?

כן מצבן קשה יותר אני לא מתווכחת עם זה.

ובקשר לאנשים שלא יכולים לעשות חינוך ביתי....הכרתי המון אנשים שטוענים שהם לא יכולים לעשות חינוך ביתי בגלל בין השאר בעיה כלכלית. אם מדובר במשפחה בת שני הורים, שטוענת שלא יכולה לעשות זאת אבל רוצה, אז לדעתי יש דברים שהם פשוט לא רואים או מסרבים לראות. שינוייים מפחידים וקיצוניים בחיים שהם מסרבים לבצע.
אני נוטה להסכים. נראה לי שבמקרה כזה - מי שרוצה, אבל באמת רוצה, יכול.

וכרגע אני מדברת באמת על מקרים "רגילים", זוג הורים, 2-3 ילדים, מצב כלכלי סביר.
אנשים כמונו למשל.

אני מאמינה שאם (נניח) הייתי מרגישה בוודאות שאני רוצה חינוך ביתי ולא יכולה אחרת, הייתי מוצאת את הדרכים להסתדר גם עם העניין הכלכלי. לא זה היה עוצר אותי, גם אם בחישובים פיננסיים טהורים היה יוצא שכן "כדאי" לי להמשיך לעבוד ושהילדים יישארו בגן/בית ספר.
ואם הייתי מחליטה שאני פשוט מוכרחה לעבור לחינוך ביתי, הייתי כנראה מוכנה לעשות ויתורים ושינויים רבים כדי לעשות את מה שאני מאמינה בו. עובדה שאנשים עושים את זה.
זה דורש כנראה הרבה גמישות ויצירתיות, אבל אפשרי.
ואני מודה שעדיין נראה לי שכדאי שלפחות אחד מבני הזוג ירוויח משכורת סבירה פלוס. אחרת גם לי לא ברור (עדיין) איך זה אפשרי... @}

פלוני אלמוני , כתבת:
אני מוטרדת מזה שיש אנשים שלא יכולים לעשות חינוך ביתי (וזה לא הדבר היחיד שהם לא יכולים לעשות ומטריד אותי)
אז זהו בדיוק. שיש הרבה דברים שאנשים מסוימים לא יכולים לעשות וזה מטריד ועצוב. אבל לא נראה לי שזה קשור לעצם הבחירה של אנשים אחרים בחינוך ביתי.