התמודדות עם טראומה

[אנונימי]

ראו גם

---

[משה_אלבאום*]

מחיר ההתמודדות עם טראומה
מהו המחיר של התמודדות עם טראומות שונות. זוהי שאלה חשובה לכל מטפל ולכל אדם שהתמודד עם טראומה.

האם ישנו מחיר?
האם המחיר ברור לנו?
האם ניתן לשקול את המחיר?

שאלות אלו עולות בי לאחרונה, בעיקר מפני שעברתי טראומות רבות בעשור האחרון.

נראה שהתמודדות עם כאב, צער, חסך, כעס ורגשות אחרים, יכול לשחוק מאוד, ולגרום לכך שמאגרי האנרגיה יתדלדלו.
יחד עם התדרדרות המאגרים, יכולה להגיע ההשפעה של ההתמודדות.

נראה שגם כשדנים בטראומה, מטפלים בה ומטפחים את האני, המחיר קיים וקשה, אם בכלל, לברוח מהתשלום שלו.

אני יכול לעיד על עצמי שתהליכי שיקום רבים עברתי בשנים האחרונות, ואני מאמין שאת רוב הנושאים הטראומטיים הצלחתי לפתור ולהשתחרר מרמת הטראומה.
למרות זאת, אני מוצא שקשה מאוד להגיע לרמות האנרגיה שהיו לפני הטראומות. אני מתקשה גם לזכור חלק גדול ממה שהיה.

היום, נתקלתי במצב מביך במיוחד. ידידה שהיתי איתה בקשר חברי קרוב, נפגשתי עם בעלה ואיתה מספר פעמים, אבחנתי את בנם, יעצתי למשפחה מספר רב של פעמים, התכתבתי עם האם לאורך תקופה ארוכה התכתבויות משמעותיות ביותר ברמה הפילוסופית ונפגשתי איתה לאחרונה לפני כשנה וחצי בביקורי בישראל.
למרות זאת, כשפגשתי אותה היום במקרה, ידעתי שאני מכיר אותה, זכרתי היטב את פניה ובעיקר את חיוכה, אך לא הצלחתי למקמה בתמונת העבר שלי.
לקח לי כמה דקות עד להצלחתי למקמה. ראיתי שהיא מתקשה עם זה מאוד, אך לא יכולתי לעשות עם זה דבר.
רק לאחר שמיקמתי אותה, הבנתי למה היא כל כך נדהמה. הרי אני מחשיב אותה כידידה טובה שלי והיא אותי.

האם יכול להיות שהצורך להתמודד עם טראומות מפרק חלק מהתקשורות המוחיות ועל כן גורם לשיכחה של נושאים שונים?
סביר להניח שכן.
המאמץ להתגבר דורש המון אנרגיה ועל כן הוא צורך את כל האנרגיה שהוא יכול לגייס. סביר מאוד להניח שהמוח עושה ראורגניזציה של חלוקת המשאבים על מנת לשאוב כל טיפת אנרגיה להתמודדות.
זה כנראה חייב לבוא על חשבון תפקודים שונים. אצלי זה בא על חשבון זיכרון של מקרים, פנים ואנשים.
אני יכול לראות אדם שאני יודע שאני מכיר אותו אפילו דיברתי איתו לאחרונה ובכל זאת איני מסוגל להיזכר מי הוא.

המצב הזה קשה ומבעס. נכון שככל שעובר הזמן ואני מתרחק מהטראומות, קל לי יותר לגייס את המשאבים הנדרשים על מנת לזכור.

מעניין לציין שאם היא הייתה שולחת לי אימייל מייד עם קיראת שמה הייתי ניזכר בה ובכל ההסטוריה שלנו, אך ההיזכרות דרך רייאת פניה, למרות שאמרה לי את שמה היה מאוד קשה לי.

אשמח לקרא חוות דעת וסיפורי התגברות על טראומות ומחירי ההתמודדות.

[טליה*]

"_*מחיר ההתמודדות עם טראומה
מהו המחיר של התמודדות עם טראומות שונות. זוהי שאלה חשובה לכל מטפל ולכל אדם שהתמודד עם טראומה.
האם ישנו מחיר?
האם המחיר ברור לנו?
האם ניתן לשקול את המחיר*?"...._

בתור אחת שחוותה מספר טראומות בחיים. ...
המחיר ששלמתי עבור כל אחת מהטראומה היה רב , כבד מאוד וקשה לעיכול.(קשה מאוד לתמחר זאת)
הדבר התבטא במספר רב של סימפטומים כמו: כעס, פחד, מתחים קשים,מחלות , עייפות , חוסר אנרגיה, הסתגרות, מופנמות , ועוד....
מצד שני - הטראומות הביאו אותי לגדילה, צמיחה , התפתחות , מודעות , תובנות רבות וצורך "בתיקונים" רבים.צורך לעזור ,לשפר, לטפל ולשנות.
במבט לאחור. אילמלא אותן טראומות אינני יודעת אם הייתי מגיעה למקום בו אני נמצאת כיום.
מבחינת המימוש העצמי, התובנות , ההרגשה, הביטוי העשייה והאושר.
בעבר תהיתי ועסקתי ביני לבין עצמי. "איך היו נראים חיי ללא הטראומות"???
מתוך התובנות שחוויתי, אחת ממטרות הטראומות היא להביא אותנו לשינוי בדפוסי החשיבה ,ההתנהגות, ההרגשה והמעשים.מימנה אנו אמורים
לגדול ולצמוח.במילים אחרות.למרות הקשיים והסבל הרבים,הטראומות גרמו לי לשינוים רבים בחיי ועליהם אני מוקירה תודה. הן חיזקו בי מאוד את החלק הרוחני , היצירתי והמעשי. את המודעות והתובנות אשר הביאוני עד הלום.
צלקות ישנן והן תמיד יישארו עימי חרוטים בנשמתי ובגופי. אך אלה באות להזכיר לי תמיד כי עליי לעבוד קשה כל חיי כדי לשמור את הקיים, להודות ולהעריך
את מה שהשגתי ולאן הגעתי. להקשיב לדפוסים שליליים ולשנות אותם. לקבל דברים בפרופורציה.להפוך את תהליך הסליחה לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום.
ההתמודדות והדרכים בהם נאלצתי להתמודד גרמו לי לחשוב, להבין ולקחת את האחריות לטפל בעצמי. דבר שחסך ממני ביקורים רבים אצל פסיכולוגים ורופאים.
על כל אלה אני מבקשת ומתפללת:"אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון".........


בנימה אופטימית זו ברצוני לאחל לך משה ולכל באי הפורום
שנה טובה ומבורכת.
בריאות ,פעילויות , הגשמה והתנסויות מהנות ומועילות.
שיתוף רב יותר בפורום.

[מלכה*]

התמודדות עם טראומה...???!!!
אני מאמינה שכל אחד מאיתנו ברמה זו או אחרת במשך חייו התמודד עם יותר מטראומה אחת בחייו.
בד"כ טראומה,מעצם שמה היא חוויה משמעותית לאדם ומשמשת ציון אבן או דרך בחייו ויש לה מחיר. יכול להיות ששני אנשים שונים,לפעמים מאותו בית יתייחסו לאירוע מסוים באופן שונה.
אחד יחווה טראומה והשני לא יבין...כמו שאמרתי לאחותי לא מזמן על חוויה כזו בפליאה..."גדלנו באותו הבית...?"
ברמה הבסיסית ,מה שלא הורג,מחשל...לפעמים אפשר להתגבר לבד ולפעמים צריך עזרה חיצונית כדי להתגבר...זה לא חייב להיות פסיכולוג...אפשר ללבן חוויות גם עם חבר/ה טוב/ה...וזה לא פחות מוצלח. אבל חובה על האדם לעבד את החוויה...ולא להדחיק אותה...כי הופכת למין רעלן שיושב בגוף/בנשמה ומחבל באישיות ובחיי האדם...לעיתים פוגע לא רק בו אלא גם בסביבה הקרובה/משפחה..."כדור שלג"...
המדד של הטראומה הוא אישי,לא ניתן לשקול אותו מאחר והוא סובייקטיבי...ויש לו מחיר...כמה ?...תלוי באדם...ולאיזה מחוזות זה יביא אותו...
ככל שאנחנו עולים בגיל או/ו בניסיון כך אנו אמורים לשלוט בו יותר (ולא שהוא ישלוט בנו..) לזרום עם החיים ולהבין ...בכדי להביא אותנו למקום חדש יותר נקי יותר וגבוה יותר...
ובנימה אופטימית זו אומר שנה חדשה טובה יותר לכולנו...אמן (-:

[משה_אלבאום*]

מלכה נראה לי שהמחיר תלוי קודם לכל בגודל וחוזק הטראומה ולא כל כך בגיל ובניסיון.
יכול להיות שעם הגיל והנסיון אנחנו יכולים להיות כהים יותר, אך במידה ולא או להיפך מפותחים יותר, המחיר יכול להיות כבד מאוד.

עבורי לפחות, אני מוצא שהטראומות שעברתי החלישו אותי כל כך, שכיום לפעמים קשה לי להתמודד עם דברים קטנים שלפני כן לא הייתי שם לב אליהם בכלל.

כיום אני יכול לראות עד כמה דברים שלא שמתי לב אליהם קודם, הפריעו. לא התייחסתי אליהם כי היה לי המון אנרגיה להזיזם הצידה, אך לא מכיוון שהם לא הפריעו.
מצד שיני, הסבלנות והסובלנות גדלו עשרות מונים. יפה לא??

כיום, בגלל המצב האנרגטי החדש, אני מסוגל, מוכרח, ללמוד להתמודד עם המון דברים שלא ידעתי שצריך להתמודד איתם בכלל. לפחות זה החלק היפה המעניין והמוסיף לחיים. כל חולשה מחזקת

שלא נצטרך לעבור עוד טראומות למיניהן

שנה טובה וגמר חתימה טובה.