_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: יונת שרון

כשמגיעים לשלב ריהוט החדרים, חשוב לבחור את הרהיטים באותה תשומת לב כמו זו שהוקדשה לעיצוב הבית, כדי שכל פריט ריהוט, בנוי או חופשי, יהיה בעל אופי אורגני וייחודי כמו שיש לחדרים ולגומחות -- סדרת מקומות ישיבה (142), מעגל ישיבה (185), ספסל בנוי (202).
לאנשים שונים יש גודל שונה; הם יושבים במגוון תנוחות ישיבה. אבל הנטיה המודרנית היא לרהט בכסאות זהים.
כמובן שהנטיה לאחידות נובעת מהייצור ההמוני והחסכון שיש בו לכאורה. כבר שנים שמעצבים יוצרים "כסאות מושלמים" -- כסאות שאפשר לייצר בזול על פס ייצור המוני. הכסאות האלה מתוכננים כך שיהיו נוחים לאדם הממוצע. מוסדות קונים כסאות כאלה מתוך שכנוע שהם יענו על כל צרכיהם.אבל זה אומר שלאנשים מסוימים אף פעם לא נוח לשבת; ושמגוון מצבי הרוח שאפשר לבטא בישיבה נעשה דל להחריד.
אמנם לחלק מהאנשים נוח לשבת "בכסא הממוצע", אבל לא לכולם. לאנשים נמוכים או גבוהים מהממוצע לא נוח בו. ולמרות שלכאורה יש סביבות שהדרישות בהן אחידות תמיד -- במסעדה כולם יושבים לאכול, במשרד כולם יושבים לעבוד -- בכל זאת יש הבדלים חשובים: אם יושבים למשך זמן קצר או ארוך, אולי מתרווחים לאחור להרהר, לפעמים נשענים קדימה בויכוח סוער, או יושבים זקוף בהמתנה קצרה. אם הכסאות זהים, ההבדלים האלה מודחקים, ולחלק מהאנשים יהיה לא נוח.
מה שפחות קל לראות, אבל אולי חשוב מכל, זה העובדה שאנחנו משליכים את מצב הרוח שלנו ואת האישיות שלנו על הכסא שבו אנו יושבים. יש מצב רוח לכורסה ויש מצב רוח לכסא נדנדה, יש לכסא עץ פשוט ויש לשרפרף מוגבה. וזה לא רק עניין של מצב רוח, יש לכל אחד כסא אהוב, שנותן לו תחושת בטחון ונוחות; והכסא הזה הוא שונה לכל אדם. סביבה עם מגוון גדול של כסאות שונים זה מזה, מיד יוצרת אווירה שתומכת בעושר חווייתי; סביבה שבה כל הכסאות זהים מטילה הגבלה סמויה על האפשרויות לחוות.
לכן:
אין לרהט מקום בכסאות זהים. בחרו מגוון כסאות שונים: חלק גדולים, חלק קטנים, חלק רכים יותר, חלק כסאות נדנדה, חלק ישנים, חלק חדשים, עם מסעדים ובלי מסעדים, חלק עם מושב מרופד, חלק מעץ, חלק מבד.

בין אם כסא ניצב בודד ובין אם בקבוצה, הדגישו את אופי מקום הישיבה באמצעות בריכות אור (252) מעל הכסאות.