_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: שני פביאן
מתחמי השינה הוגדרו להיות בתוך אזור זוגי (136) ו{{}}אזור הילדים (137). מעבר לכך הם נמצאים במקומות הפונים למזרח על מנת לקבל את אור הבוקר שינה בכיוון מזרח (138). דפוס זה מגדיר את קיבוץ המיטות בתוך מתחמי השינה, וכן עוזר ליצור את מתחמי השינה עצמם.
כל ילד במשפחה זקוק למקום פרטי, אשר על פי רוב בסביבת המיטה שלו. אבל, בתרבויות רבות, יתכן שבכל התרבויות, ילדים צעירים מרגישים מבודדים אם הם ישנים לבדם, אם איזור השינה שלהם מבודד מדי.
הבה נבחן את התצורות האפשריות לסידור מיטות הילדים. בקצה האחד, ניתן לסדר את כולן בחדר יחיד, חדר שינה משותף. בקצה השני, ניתן לדמיין סידור בו לכל ילד יש חדר פרטי. ובין שני הקצוות הללו, ישנו סידור בו לילדים יש מרחבים פרטיים משלהם, קטנים מחדר, המקובצים סביב לאזור משחקים משותף.ננסה להראות ששני הקצוות רעים, ואילו גרסה כלשהי של אשכול גומחות נדרשת על מנת לפתור את הקונפליקט בין הכוחות השונים בחיי ילד צעיר.
שלוש תצורות (משמאל לימין): חדר שינה משותף, חדרים מבודדים, אשכול גומחות.
ראשית נדון באפשרות של חדר השינה המשותף. הבעיות במקרה זה ברורות. ילדים מקנאים בצעצועי הילדים האחרים. הם רבים על האור, על הרדיו, באיזה משחק לשחק, האם להשאיר את הדלת פתוחה או סגורה. בקיצור, עבור ילדים צעירים, במיוחד בגיל בו מתפתחים רגשות הבעלות והשליטה, פתרון חדר השינה המשותף הוא פשוט קשה מדי.
בניסיון לפתור את הקשיים הללו. אין זה מפתיע כי הורים רבים פונים לקצה השני, אם הם יכולים להרשות זאת לעצמם -- סידור בו לכל ילד יש את החדר שלו. אבל זה יוצר קשיים חדשים, מסוג שונה לגמרי: ילדים צעירים מרגישים מבודדים כשהם נאלצים להיות לבדם.
הצורך בקשר באזורי השינה נכון במיוחד בתרבויות מסורתיות כגון פרו והודו, שם גם המבוגרים ישנים בקבוצות. בארצות הללו, אנשים פשוט לא אוהבים לחוש מבודדים ושואבים מידה רבה של בטחון ונחמה מעובדת היותם מוקפים בבני אדם כל הזמן. אבל אפילו בתרבויות "מוכוונות-פרטיות" כגון ארה"ב שם הבידוד שכיח ומובן מאליו, ילדים לפחות, מרגישים אותו הדבר. הם מעדיפים לישון בחברת אחרים. לדוגמא, אנחנו יודעים כי ילדים צעירים אוהבים להשאיר את דלתם פתוחה בלילה ולישון עם אור. הם אוהבים ללכת לישון בזמן שהם שומעים את קולות המבוגרים בבית.
האינסטינקט הזה מפותח בצורה כה חזקה אצל ילדים מכל התרבויות, עד כי אנו מאמינים כי יתכן וזה לא בריא עבור ילדים צעירים שיהיה להם חדרים שלמים משל עצמם, ללא קשר להרגל התרבותי. לרלטביסט תרבותי קל מאוד לטעון שזה תלוי במסגרת החברתית, וכי תרבות שמעריכה מאוד פרטיות, עצמאות ויחידנות יתכן שתבחר לשים כל ילד בחדר משלו על מנת לטפח גישות אלו. אבל למרות ההיגיון לכאורה ברלטיביזם חברתי זה, נראה לנו כי אף שמבוגרים אכן זקוקים לחדר משלהם, לילד קטן הבידוד שבחדר פרטי אפשר שאינו תואם באופן בסיסי התפתחות פסיכו-סוציאלית בריאה ואפשר שגורם לנזק. יש משמעות לכך שלא קיימת עוד תרבות בעולם מלבד ארה"ב ושלוחותיה, שבה תבנית החדר אחד לילד אחד נפוצה. והתצפיות שלנו בהחלט מצביעות על כך שתבנית זו קשורה עם ריחוק רגשי ותפיסות מוגזמות של עצמאות, אשר בסופו של דבר מביאות אדם לקונפליקט פנימי בין הצורך בקשר והצורך בריחוק.
וכך אנו עומדים בקונפליקט בין שני כוחות. ילדים זקוקים לפרטיות מסוימת, דרך לסגת מוויכוחים אינסופיים על טריטוריה, איזושהי גרסה מיניאטורית של "חדר משלהם". ועם זאת, הם גם זקוקים לקשר נרחב, כמעט חייתי עם אחרים, עם הדיבור שלהם, הדאגה שלהם, המגע שלהם, הקולות, הריחות.
אנו מאמינים כי קונפליקט זה יכול לבוא לפתרונו בסידור הנותן הזדמנות לשני הכוחות. סידור של מרחבים אישיים "משלהם", מקובצים סביב אזור משחק משותף, כך שכולם בטווח ראייה ושמיעה אחד של השני, אף פעם לא בודדים מדי. בתרבויות שבהן הצורך בפרטיות מועט יחסית, אשכול מיטות מאפשר פרטיות מספקת בכך שהוא מסודר בגומחות מיטה פשוטות עם וילון, ראו גומחה למיטה (188). בתרבויות שבהן הצורך בפרטיות גדול יותר, אשכול המיטות יכול להיות מסודר בחדרים זעירים המקיפים מרחב משותף.
לבסוף, שתי דוגמאות. האחת מראה את הצורה שבה מעצב חובב העובד עם שפת התבניות פרש את התבנית הזאת. והאחרת מראה אשכול מיטות בחווה בברטון.
שני אשכולי מיטות תוצרת בית
לכן:
מקמו את מיטות הילדים בגומחות או חדרי גומחה קטנים מסביב למרחב משחק משותף. הגומחות צריכות להיות גדולות דיין להכיל שולחן או כיסא או מדפים - לפחות קצת שטח רצפה שבו לכל ילד חפצים משלו. התקינו לגומחות וילונות המשקיפים על המרחב המשותף, אבל לא קירות או דלתות, אשר יבודדו את המיטות יותר מדי.
גרסה אחרת של הדפוס הזה, המתאימה יותר למבוגרים, ניתנת בדפוס שינה משותפת (186). בשני המקרים, בנו כל אחת מהגומחות בהתאם לדפוס גומחה למיטה (188). באשכול לילדים בנו את מרחב המשחקים במרכז בהתאם לדפוס ממלכת הילדים (137) ויצרו מעבר המוביל מן המיטות, דרך המטבח החוצה בהתאם לדפוס זה. השתמשו במיקום חדרי ההלבשה והארונות לעזור לעצב את אשכול המיטות והגומחות הבודדות -- חדר הלבשה (189), ארונות בין החדרים (198). צרו פינות קטנות ונקיקים -- מערה לילדים (203). ותנו לכל המקום אור משני כיוונים (159). לפירוט נוסף של צורת החלל ובנייתו התחילו עם צורת החלל הפנימי (191) ...
משתמשת