בת 12 עם קשיים חברתיים

[תמי*]

תודה למשה ואוריאל.

[אנונימי]

כדאי להיכנס ל- מדור ילדים ונוער|

---

[תמי*]

שלום לכולם.
יש לי מטופלת כבת 12 . עם הרבה מאוד קשיים. ביניהם: קשיים מוטוריים. קשב וריכוז. מסורבלות . דימוי עצמי נמוך מאוד.ועודדדדד
לאחר טיפול של כשנה היא מאוד השתפרה בכל הקשיים שמניתי.
קושי נוסף שגורם לה קשיים ותיסכלים הוא המראה החיצוני שלה.
הילדה שמנה מאוד . בעלת ראש גדול יחסית לגילה. שעירה ומסורבלת.
היו לה בעבר קשיים חברתיים . כיון שבנוסף לקשיים הנ"ל היא מגיבה בילדותיות . פורצת מכל תגובה קלה בבכי וצעקות או הסתגרות.
לאחרונה הוחרף המצב כיון שהבנים בכתה עשו עליה חרם.משום שהם מסרבים לשתף אותה בשעורי התעמלות.(הילדה מאוד נקייה ומסודרת.
יש לה מספר מועט של חברת בכתה. כתוצאה מהחרם הילדהמסרבת ללכת לביה"ס.
האם דיברה עם האם של הילד הממריד .אך תגובתה היתה שבנה אינו קשור לעיניין.
היא שיתפה גם את המורה , אך זו השיבה לה כי ילדים בגילה אמורים להסתר בעצמם.
מנהלת ביה"ס הגיבה שכל עוד אין אלימות אינה מוצאת סיבה להתערבות .
לדברי האם , המנהלת מראש לא ששה לקבל את הילדה לביה"ס (דתי) כיון שההורים אינם דתיים.
ההןרים אינם רוצים להעביר את הילדה לבית ספר אחר.
אשמח לקבל את חוות דעתכם בנושא .

[אנונימי]

תמי,
בוקר-טוב.

נראה כי הילדה מתמודדת עם קשיים יומיומיים לא פשוטים בכלל!
ילדה שכזו, לא מפליא שהגיעה לרגע שבו מסרבת ללכת לביה"ס אחרי כל הקשיים המשמעותיים שמנית.
הילדה מעוניינת להימנע מכל אותם הגירויים והאירועים הבלתי נעימים, היומיומיים, שעימם היא נאלצת להתמודד.
התמודדות זו שואבת ממנה כוחות אדירים עד שהיא אינה פנויה ומתקשה לצמוח ולגדול .

מה שלי באופן אישי הכי כואב מהדברים שנאמרו כאן בין השורות...
זה, העדר סביבה תומכת.
ידוע לנו לא פעם שהילדים " קטנים " יכולים ומסוגלים להיות אכזריים.
וכשזה קורה אנו מצפים לתמיכה משמעותית מצד המבוגרים.
אך מה עושים כשאפילו זה אינו???

אינני יודעת עד כמה את כמטפלת מעורבת בנדון (האם התקיימה פגישה עם המחנכת\מנהלת, האם הילדה מודעת לקשייה, מה המסר שהיא מקבלת מהוריה, עד כמה הוריה תומכים בה,איזה מסר המחנכת משדרת לה ביום יום? וכדומה...)
ומה אופי זרימת המידע בין הגורמים השונים?.
לדעתי, מקרה כזה מחייב התערבות מידית ומערכתית!
צריכה להיות כאן חשיבה מעמיקה -כיצד החברה\סביבה יכולה להוות עבורה קרקע פוריה להתפתחות מה שישפיע בהמשך הדרך על שאר ילדי הכיתה.
כאשר, הסביבה תאפשר לה את המקום הזה, אין ספק, שהילדה תהיה פנויה להתמודדות עם קשייה הספציפיים.
כרגע היא פשוט לא מסוגלת!

בהצלחה רבה

[משה_אלבאום*]

תמי בנוסף לדבריה הנכונים מאוד של אורנה פרידמן אני שואל האם ישנו איבחון המסביר את האופי, הייתרונות והחיסרונות של הילדה? קשה לטפח מישהו כשלא יודעים מה הבסיס שלו.

ניתן להפנות לכל מיניי מסגרות מטפחות, אבל מה מתאים לילדה?

למה הילדה עדיין שמנה מאוד (לאחר שנה של טיפול) מה מסתתר מתחת להשמנה? האם משפחתי? גנטי? רגשי?

למה ההורים מתעקשים על מסגרת דתית כשהם לא דתיים?

האם העבודה עם הילדה נעשתה ברמה המשפחתית גם?
הרי ישנם ילדים רבים בעולם שהם גם שמנים וגם לא הכי יפים אך בעליי כישרונות מפותחים וביטחון עצמי טוב.

[תמי*]

תודה למשה ול- אורנה פרידמן על תשובתכם והתייחסותכם.
באשר לאופיה של הילדה . זו ילדה שמאוד מחוברת לאורגניזם שלה.חושנית . נהנתנית .ילדה עם יד בשרנית מלאה . גבהות מלאות. אצבעות קצרות ומלאות.
האינטלגניציה החשיבתית מתחת לממוצע.
אילו הייתי צריכה להמליץ על תחום שמתאים לה הייתי ממליצה על פעילות בחווה, בעלי חיים ,משתלה . אפייה בישול , עיסוי.
לימוד עם טווח ימים ושעות קצרים בהם המעשיות היא הדומיננטית.(מה שפחות חומר עיוני)
להורים שהם קשיי יום אין את המשאבים להשקיע בנושא.
לשאלותיך , משה.

למה הילדה עדיין שמנה מאוד (לאחר שנה של טיפול) מה מסתתר מתחת להשמנה? האם משפחתי? גנטי? רגשי?
האב מאוד שמן . האם רזה. זו משפחה שאוהבת לאכול והרבה.
בזמנו דיברתי עם האם לגבי נושא ההשמנה . הבהרתי לה את הסיכון הבריאותי , החברתי והרגשי .
שאלתי אותה עד כמה היא אוהבת את הילדה ומוכנה לעזור לה להתמודד עם הבעיה?.המלצתי לשלוח אותה לקבוצת תמיכה של ילדיםבשניידר ומקומות נוספים.
האם בדרכה אוהבת את הילדה ונלחמת למענה בנושאים מסויימים אך חלשה מאוד בנושא התזונה הנכונה.
הילדה מאוד מסורבלת . טונוס השרירים נוקשה . ממעיטה בפעילות גופנית .
משמע : גנטיקה+ תזונה לקויה+חוסר פעילות גופנית+ נהנתנות+ קושי לדחות סיפוקים+ כעסים מתחים ותיסכולים=השמנה.

_למה ההורים מתעקשים על מסגרת דתית כשהם לא דתיים?

הילדה עברה מבית ספר חילוני לפני שנה גם כן בגלל סיבות חברתיות והתייחסות קשה של המורה.
האם חשבה שבית ספר דתי יכיל אותה יותר ועל כך נלחמה על מנת שתתקבל
היא. הבטיחה להנהלהשחייבה אותה לא לנסוע בשבת . מבחינתה זה וויתור ענק והקרבה רבה לטובת הילדה .

האם העבודה עם הילדה נעשתה ברמה המשפחתית גם?\

נעשתה עבודה עם מגבלות רבות . האב לא היה מוכן לוותר על הרגלי הקניה ואכילה שלו.המכילים המון מתוקים, פיצוחים, פיצות ועוד.
לאם אין כוח להתמודד ולא פעם כעסה על הבת ואמרה לה:" את תהיי שמנה כמו האבא שלך" ....
למרות שכיום אינה מתבטאה כך ובקשה סליחה מהבת . הילדה מאוד כועסת עליה ונראה לי שקשה להוציא לילדה את המנטרה הזו מהראש.

[טליה*]

לתמי.
את מעלה נושא כאוב וקשה של ילדה עם קשיים רבים .
המצב האידיאלי היה , אילו היה מענה בבית הספר לקשייה החברתיים . הורים תומכים בכל מה שנחוץ לילדה הכוללים שנויים בהרגלי האכילה.
מאוד קשה לילדה וגם למבוגרים להתמודד מול "הפתויים" הרבים המצויים בבית.
ההתמודדות שלך כמטפלת קשה מאוד. כיון שעליך להתמודד עם הילדה וקשייה, ההורים, ביה"ס והחברה.
באין תמיכה מגורמים אלה הטיפול הופך לסזיפי.
במידה ואת מוכנה להאבק ולעזור עליך להפעיל אנרגיה רבה . השאלה היא האם את מוכנה לכך?

אם כן, הייתי מציעה לך בשלב ראשון . לשוחח עם המורה . להסביר לה מה קורה לילדה כיצד ישפיעו עליה הדברים בעתיד..
דברי אל מצפונה ורגשותיה.. האם היא מוכנה לקחת על עצמה את האחריות לעזור לך ולתמוך ? המריצי אותה כאתגר חינוכי .עד כמה ישתנו חיי הילדה "בזכותה".....
הציעי לה להרצות בכתה על קבלת האחר . מאחר ומדובר בבית ספר דתי.הדגישי את הפסוק:" ואהבת לרעך כמוך.".....האם הם מקיימים מצווה זו.?
הייתי עורכת פעילות בכתה של: קפיצות מורכבות בהן הילדה מתורגלת. יש מצב בו הילדה תבצע זאת טוב יותר משאר ילדי הכתה.
פעילות של מעבר מתחת לכריות .(כרית עולה וכרית יורדת בהצלבה)יש לשער שגם בפעילות זו הילדה תצליח.
להסבייר לילדים שלכל אחד יש קשיים וכמה חשוב לתמוך, לאהוב ולקבל. ועוד.....
במידה ודרך זו לא תהיה מקובלת על המורה . הייתי פונה לפסיכולוגית של ביה"ס .באין מענה גם ממנה...לפיקוח על מוסד זה.
אכן, תהליך ארות , מתסכל ומייגע. אך לגבי הילדה הוא משמעותי. כך היא יכולה להרגיש דמות חזקה התומכת בה ...
המשך ההצעות מאוחר יותר....

[אנונימי]

לתמי
הסרוב ללכת לבית הספר נובע באופן ישיר מהחרם, וחרם הוא לא משהוא שילד מתמודד איתו בעצמו (כפי שסבורה המורה).
חשוב שדוקא את ולא האם תגשי ותדברי עם המורה כי יש לך יותר אפשרות להאיר את עיניה לגבי הנזק הגדול שחרם גורם לנפש. את מגיע ממקום יותר נטרלי ופחות אמוציונלי מהאם, וכן ממקום מקצועי. דבר שעשוי להקל על המורה להקשיב.
הצעותיה של טליה טובות ונכונות.
יש תחושה שקצת ויתרו על הילדה קצת הרימו ידיים, בנושא ההשמנה למשל.
לגבי המראה יש לחפשש כל דרך על מנת לשפר הופעה.
יד בשרנית ומלאה מזכירה לנו ידיים של תינוקות, וברור לנו שתינוק הוא תלותי במלא מובן המילה- מה קורה איתה בנושא?
גבעות מלאות מספרות לנו שיש דגש על ביולוגיה, דחפים, חושים, רגש, פקטורים של הגוף. ההתנהגות מוכתבת עלידי דחפים וצרכים אורגנים.
אצבעות קצרות מספרות שאין סבלנות לפרטים יש תמונה כוללת. קיים קושי להפריד בין רגש למחשבה. יחד עם זה יש חשיבה מהירה.
קשר עם אנשים אוטנטי ראשוני.
חשוב לא לותר במקום של אינטילגנציה, יותר ויותר אנו שומעים על הפלסטיות של המוח ועל היכולת ליצור שם שינויים. דבר שמושה דיבר עליו כבר לפני עשרים שנה.
ממליצה לקרוא את הספר "המוח הגמיש" של נורמן דוידג', ספר חשוב ומשמעותי עבורינו .

משה
אני נהנת מהספר שהוצאת למרות שלא קל לי עם האנגלית.
אבל זה עוד אתגר, ואני אוהבת אתגרים.
ראיתי שאתה מחפש מאבחנת באזור חיפה ואני מציעה את עצמי.

[משה_אלבאום*]

לתמי אני מאוד מקבל את דברי טליה וניצה, אין לי מה להוסיף על מה שהן כתבו בנושא.

[פלוני_אלמוני*]

חרם זה דבר מזעזע שיכול להביא לתוצאות הרסניות ביותר ולשינוי מבנה האישיות של האדם

ולכן חייבים בכל דרך לעצור אותו

מעבר לכל העזרה והדיבורים, הדבר הראשון שצריך לעשות זה פשוט להפסיק את החרם לטובת הילדה.
ולא לתת לו להימשך - חרם זה שיא האלימות ואף איש חינוך לא יכול להגיד שכל עוד אין אלימות לא תהיה התערבות כי זה אלימות לשמה.