אדם מרצה

[אנונימי]

_{הדיון הועבר מדף אלבאום דף חדש}

[טליה*]

לפלוני, מ,אוריאל.
איך מתקדם הטיפול. ? אשמח לקרוא.

[דניאל*]

היי, אני שנה ג' בלימודי השיטה ובמסגרת ההתנסות שלי אני מטפלת במטופלת שלא יודעת להגיד לא ונמצאת במקום של לקחת על עצמה יותר מדי דברים בבת אחת. במסגרת המפגשים שלנו עולה די הרבה הנושא. היא מודעת לענין של לרצות את האחר וגם אותי, ובעקבות תרגילי הכוח זה בלט במיוחד.
הנושא עולה כמעט בכל מפגש שלנו שהיא אומרת שעשתה את התרגיל מתוך מקום של לרצות אותי, באותו אופן היא מספרת שהיא לוקחת על עצמה מטלות שונות בעבודה , מצד אחד היא אומרת שהיא שמחה אבל באותה נשימה היא מתמוטטת מעומס והדבר בא לידי ביטוי בגוף, הרבה נוקשות בגוף, חריקות שיניים ומיגרנות. היות והנושא של הריצוי עולה כמעט בכל מפגש ונאמר במפורש על ידה חשבתי לעבוד איתה על ה"לא" במסגרת הטיפול . האם מישהו יכול לעזור לי ברעיונות? יש לי רעיון אחד בלבד של אמירת לא חוזר על ידי המטופלת ואמירת כן מצידי ולראות כיצד היא חשה את ה-לא בגוף, אבל אני אשמח לקבל רעיונות נוספים לעבודה.

[טליה*]

היי, דניאל.
חסרים פרטים נוספים לגבי כף היד.כמו: האם קיים אצלה הפרמטר של : "חזק כחלש" "מוותרת על עצמה".רמת אנרגיה גופנית ,האם היא יכולה לתפקד תחת לחץ...האם קיים בה צורך לחיזוקים רבים(האם היא אהובה?)מה מצב הגבולות אצלה, יכולת התארגנות .היכולת להבדיל בין עיקר לטפל. עד כמה היא מחוברת ואוהבת את עצמה?
הבנתי .שמדובר במטופלת בוגרת .
הייתי מבקשת ממנה לרשום משימות שהיא שמבצעת מתוך רצון. הנאה וברמת יכולת סבירה .
מתי ובאיזה הזדמנויות מבצעת משימות מעל ליכולתה.(בבית , בעבודה. בחברה וכ'ו)
מבחינה חברתית - מתי נענית מתוך הנאה וכיף שבעשייה ובנתינה / מתי לא
רגשית - באיזה הזדמנויות מרגישה עם העשייה והנתינה . כעס. תיסכול .רגשות אשמה וכ'ו.
אנרגטית - מתי מרגישה תוך ביצוע המשימות ,עייפות וחוסר אנרגיה.
הייתי שואלת אותה. מה יקרה במידה ותפחית מאותן ההתחייבויות שסוחטות אותה . כמו מנתינה ועשייה מעבר ליכולתה .מה תפסיד ומה תרוויח?
אשמח לקבל יותר פרטים ולעזור.

בהצלחה

[דניאל*]

הי טליה, במקרה יש אצלי איבחון שלה שפעם עשתה לפני שנים על מנת ולהתקבל ללימודים, היא רשמה לעצמה נקודות מהם הוצאתי את הנתונים הבאים: " חווה פעמים מרגישה שלא מבינים אותה" נוטה למצבי רוח, צורך לרצות (עולה מהמפגש השלישי לערך הענין בטיפול עצמו),חיה בכאן ועכשיו, דימוי עצמי נמוך, תחושה של חוסר מימוש ורצון עז לרצות". בהרבה מקרים תוך כדאי עבודה היא אומרת שהיא מובכת לעשות תנועה מסויימת אבל עושה כדאי שלא ל"באס אותי" , היא ביקשה להחליף תפקיד בעבודה אבל כועסת על כל מה שנותנים לה ואומרת שהכל לחץ לחץ לחץ. שאני שאלתי אותה מה היא אוהבת בעבודה התשובה הייתה - כלום. אז למה את נשארת בה, היא לא ידעה לענות. לרב היא באה מאוד עייפה מבחינה פיזית ונראית עייפה לגמרי, ישנה נפיחות באיזור הגרון, שאלתי אותה עם בדקה את זה אמרה שכן אין בעיה של בלוטה אבל תמיד שהיא בדאון רואים את האנרגיה כתקועה בגרון, ממש נפיחות.
אומרת שיש לה קושי בלהירדם ממחשבות שרצות לה בראש וגם מאוד קשה לה בבוקר לקום, מעדיפה לישון והרבה כמה שניתן. מבחינת גבולות היה לנו אישו בתחילת הדרך עכשיו כבר פחות שלפחות חצי מהמפגשים שלנו היא או איחרה או הקדימה בהרבה. כשרציתי לעבוד איתה על תנועה משלה, אותנטית היא לא רצתה כי זה מביך "מה פתאום שתעשה" , אבל מצד שני בחרה להראות תנועה כמו של ריחוף ששאלתי אותה מה היא כן הייתה עושה בכל זאת , תנועה אחת בלבד. תמיד הענין שאני לא אתבאס אז היא עושה בשבילי כמו בכוח רצון היא ירדה וחזרה לתרגיל בשביל שאני לא אשאר לבד למרות שסבלה וקיטרה בלי סוף, היא אומרת שהיא תמיד מרצה את המשפחה והחברים ואף פעם לא עושה דברים שהיא רוצה , כמו לצאת לא היא שבוחרת לאן יוצאים עם החברות, מספרת הרבה שסוחבים אותה לבילויים למרות שלר רוצה בכלל לצאת. ולכן עלה בי הרצון להתחיל במעט המפגשים שעוד נתרו כן לעבוד על המקום של הלא ועל הגבול שלה. מה דעתך? אשמח לשמוע מכולם.

[משה_אלבאום*]

דניאל, נראה שזוהי הדוגמא הטובה ביותר מדוע אסור לטפל ללא אבחון הקובע תוכנית תרגול מתקבלת על הדעת על פי ממצאי האבחון.
עד כמה שידוע לי, התרגול של שנה ג' אינו אמור להפגישך עם בעיות עמוקות כל כך, אלה לנסות ולתרגל את הנושאים השונים הניתנים לתרגול על ידי מוטוריקה גסה ועדינה, ונושאי תנועה ועיסוי שונים.
כל מה שאמרת לה או שהיא אמרה לך, כל מה שעושים בטיפול ללא התחשבות ראשונית בסיבות ובגורמים, יכול במקרה להצליח, אך יכול גם לסכן את המטופל.
אנא ממך, הפני אותה לאבחון עדכני על מנת שתצליחי לעזור לה באמת. הקשיים שאת מתארת עמוקים, ויכולים לנבוע מסיבות וגורמים שונים ורבים. אנא התחשבי בכך.
לדוגמא: האם ידוע לך אם מותר לחזק את האני הפנימי שלה מבלי שזה ידחוף אותה למצב אובדני?
אני מתנצל אם אני חד משמעי, אבל אסור לטפל בה בנושאים שהעלית, ללא הבנת האבחון. לדעתי זוהי חוסר הבנה היכולה להזיק למטופלת, כמובן שללא כוונת תחילה ובעיקר מתוך זה שכנראה לא הסבירו לך מה את יכולה ומה לא.
אנא ממך פעלי במקצועית הראויה לשיטה, והמוכתבת מכלליה.

[דניאל*]

היי משה, תודה על התשובה הכנה. אין ספק שהקשיים שהמטופלת העלתה הם גדולים ואין ספק שאי צריכה לעבור איבחון וטיפול מקצועי ואני בהחלט אקח את דבריך ואמליץ לה לפנות לאיש מקצוע. אין ספק שהעבודה שנעשית בשנה ג' הינה מלמדת ותורמת לעתיד ונכון שישנה בעיה במקרים ובתכנים שעולים במהלך המפגשים שלנו במסגרת ההתנסות הרי המטופלים של רובנו לא עברו איבחון מעמיק או איבחון כלשהו . ונכון כי ישנם הגבלים והתרים של עבודה בשנה ג' אבל יחד עם זאת נשאלת השאלה כיצד נתנו לי להמשיך על סמך הדוחות ולעבוד מול המטופלת ובתכנים שהעולו שמה??? ברור לי שלך אין תשובה ואני שמחה כי לקחתי את הכלי הנהדר הזה של האתר וקיבלתי התייחסות כי עם הכלים והידע הדל שיש לי בשלב הזה אני לא מצאתי את התשובה לקושיי שלה ולכן שוב אני מודה על התשובה גם עם היא חדש הרי שהיא הנכונה עבודה. תודה. אגב בחלונית בדיוק יש לי "קושי אינו בהכרח סבל"...... משפט יפה.

[דניאל*]

תודה לטליה , הדסה ומשה על תשובתיכם. בכל מקרה לא היה בי הכוונה להיכנס איתה אל האני הפנימי שלה, מה שכן היות ונרשם לי בדוח משוב של הצוות כי אולי יש מקום ללמד אותה להגיד לא, הביא אותי לידי מחשבה שכדאי לנסות, אבל אני בהחלט מקבלת את התשובה של משה מפני הסכנה בעבודה ללא איבחון יסודי. לגבי המגע היא מאוד אוהבת מגע, את כל סוגי המגע, היא גם אוהבת שאנחנו עושים תרגילי נשימה והרפיה. היא מודעת לגבי הגוף שלה ולמצבים בהם היא חורקת יותר שיניים, ולמצבים בהם מתחיל לה כאבי הראש, היא מודעת לצורך שלה לרצות ואפילו יותר מזה היא רוצה לשנות את המצב. ידוע לי שתקופה מסויימת היא נעזרה בפסיכולוג כי הרגישה צורך. אין לי ספק ממה שאני רואה והספקתי להכיר כי היא מודעת לקשר בין הכאבים של הגוף וללחץ שמסביבה. אין לי כל כוונה להיכנס לעבודה אל הרגש (שאסור לנו), אלא באמת חיזוק גופני, אני עד כדאי כך יקית שדף ההגבלים והמותרות נמצא לי מול העיניים תמיד. בכל מקרה אני אציע לה לבחור לפנות לאיבחון. ובחלונית לסיום- "כולנו זקוקים לחסד". וכמובן תודה על התייחסות

[הדסה*]

לדניאל, נושא שלא הועלה כאן בכלל והוא כן בחלק שמותרת לך בטיפול זה האם בדקת נושא גבולות שלה בהשלכה לגבולות גוף, רגישויות ובעיקר במגע , ורגישות אנרגטית . הרבה פעמים כל זה יכול להביא למקום שמלחתחילה בכלל לא יודעת בביטחון מה היתה רוצה לענות כן /לא מה באמת היא רוצה לעשות , לך כרגע במקום שאתה נמצא יש לך הרשות כן לבנות לה את הישות הגופנית של האני בלי לטבוע באני הפנימי בנית ביטחון עצמי ישות עצמית דרך האני הגופני ., בחלונית בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה , בעצם צורך מאוד ראשוני הוא הצורך שיאהבו אותי להיות שייך ל..והשאלה היא רק איך אני משיג זאת ועד כמה אני מוכן לותר בשביל זה.כמה תירוצים ומניפולציות אינטלגנטיות אני בונה לטשטש את הצורך הפשוט הזה.

לטליה תמשיכי לכתוב ותדעי שלפחות אני לא מגיבה כי אני עדיין עסוקה בלהתפעל מיכולת ההקשבה הנתינה והאילתור שלך.
והשאלות שהעלת אותי לפחות מלוות בכל אבחון, שיחת יעוץ וטיפול .נשאר לי רק כל בוקר לקום עם תפילה שאני יזכה להיות שליחה נאמנה ,שדרכי תשלח רק ברכה ומזור לכל אדם שפונה אלי לעזרה , ושיהיה בי הכוח לבטל את הצד הרע שביצרי ,ושאוכל לטפל ללא פנות אישיות ,שאוכל לעשות באמת חסד עם הבריות מתוך ענווה ולא מתוך גאווה ,ושתהינה כל מחשבותי ודברי לסיוע ולחיזוק להגיע לדרך האמת.

[טליה*]

לדניאל.
מאחלת לך להצליח לעזור למטופלת בכל מה שניתן לעזור לה כפי יכולתך . לא תמיד יש ביכולתינו לעזור מסיבות שונות. . כולנו היינו במצב דומה .(הצלחה חלקית וחוסר הצלחה בטיפול) מחזקת את ידייך .

[משה_אלבאום*]

טליה כנראה שמה שנלמד בכאב רב, משמש היטב בהמשך הדרך. כל הכבוד.
אני אוהב את הדרך בה את מטפלת בה. הגישה הפרקטית מאוד חשובה על מנת לעזור לאנשים במלכודת. כל הכבוד.
נראה שהאם יכולה לקנא בה ולגרום לצרות שונות. יכול להיות שהיסום של העצמאות גורם לחידוד הצורך הסימביוטי. נראה שכולנו נשמח לדעת שהאם קבלה זאת באהבה ופרגון. ומה עם האב? יכול להיות שחוסר הפרגון והדגש לאורך השנים נובע ממניעים כמוסים?

הדסה האם לדעתך סטודנטים לומדים לאבחן רגישות חושית? אשמח לדעת שהנושא נלמד כיום בקורס בהרחבה הנדרשת.

[טליה*]

להדסה.
תודה. אהבתי מאוד את תפילתך....
למשה.
"כנראה שמה שנלמד בכאב רב, משמש היטב בהמשך הדרך".
אוסיף. יזע ,דמעות והמון כוח רצון...
אציין , שאת הרעיון לטיפול בדרך הפרקטית למדתי בין השאר ממך. מאוד התחברתי לדרך זו. הקשבתי בקשב רב למשימות שנתת לתלמידים בקבוצתי.
ניסיתי להבין מדוע בחרת במשימה זו או אחרת לכל אחד מאיתנו.? זה היה שיעור גדול.......
ישנה משימה . שהצעת לי לבצע בזמנו, עדיין לא ביצעתי.....(אך עדיין זוכרת )
דבר האומר לי....1. יש תמיד לאן לשאוף.

1. כנראה , שישנם דברים אותם לא נשנה.....
2. לעולם . אין לדעת....

[משה_אלבאום*]

הדסה לי אין קושי לענות על השאלה, סטודנטים לא לומדים לאבחן רגישויות. לכן להפנותם לעבוד ללא אינפורמציה מדויקת קשה לי.

טליה אני אכן זוכר את המשימה, ולא רציתי להיות זה שהעלה את הנושא. אבל ללא ספק שלמדת את הדרך. כל הכבוד.