תפילה לתינוק

מיכל שץ ילדה ביום ראשון, 20.2.2005, ב-08:45 בן, פגון פצפון.
היא מתאוששת לאיטה, הוא - מטופל בפגיה, בבי"ח העמק.

מיכל ביקשה שתתפללו למענו, תשלחו לו אנרגיות ומחשבות חיוביות - כל אחד בדרכו.

תודה (-:

שולחת לך כל טוב, תינוק קטן.
שולחת לך כוח.
שולחת לך בריאות טובה.

מחשבותיי איתך, מיכל.

חושבים עליך, מיכל, ושולחים כוח לתינוק.

שולחת אנרגיות של גדילה ובריאות טובה לתינוק הקטן ולאימו.
ומקוה שהתקופה הקשה תחלוף במהירות ותשובו הביתה

חושבת עליך ועל התינוק. מתפללת למענכם.

שולחת.

מיכל והתינוק, מתפללת למענכם.

מתפללים עבורכם, לבריאות וטוב

חושבת עליכם. שולחת אנרגיות לגדילה ובריאות.

נר דולק גם כאן
תגדל ותפרח

מתפללת ושולחת מחשבות טובות.

והרבה כוח..

חושבת עליכם. מתפללת.

מתפללת בשבילו
צמח וגדל
וגם את מיכל
באיזה שבוע הוא נולד?

תינוק, מתפללת בשבילך, בשביל אמא שלך, וכל המשפחה.
שיהיה למשפחה הרבה כח לתת לך
תחזיק חזק עלה קטן שלי.

מיכל יקרה,
שולחת לך ולפיצפון כוחות וחיבוקים המון. גם לשאר המשפחה.
מדליקה נר ומחזיקה אצבעות חזק חזק.

שתעברו את התקופה הארוכה והקשה ושהכל יהיה בסדר. אמן.

אני חושבת עליכם,
שולחת הרבה אנרגיות מחזקות וחיוביות.

לרך הנולד ולכל המשפחה, שתגדלו ותתעצמו, הרבה חום ואהבה,
נושמת אתכם עמוק.

מתפללת למענך תינוק קטן שתצמח ותגדל ותתעצם ללא הפסק. המון רוך ואהבה

מתפללת למען התינוק. הרבה בריאות. @}
והרבה כוח למיכל והמשפחה.

מצטרפת לתפילות. הרבה בריאות, כוחות ואהבה.

אוי, מיכל. ליבי איתך כי בסרט הזה בדיוק (אבל בדיוק) גם אני הייתי.
שתתחזקי, שיהיה לך כוח לחזק גם את הגורון הפצפון. שיהיה חלב בשפע ושינשום בכוחות עצמו בהקדם האפשרי.

לתינוק הקטנטן, שתגדל ותתחזק ותאכל ותהיה בריא
והרבה כוח למשפחה שלך

830 גרם, שבוע 27, וגם מיכל צריכה להתאושש ולהחלים בעצמה...
מיכל שמחה לשמוע שהדף נפתח (תןדה לגילה

) וחשוב לה מאוד כל אנרגיה שכל אחד יכול לשלוח (כולל הילינג מרחוק, רייקי, ותפילות).
עוד אין לו שם, אבל בן מיכל צריך להספיק בינתיים, נכון?
ואני מצרפת שגם מיכל בעצמה זקוקה לאנרגיות חיוביות מאיתנו.

חיבוקים לאם ולתינוקי

תתחזק תינוק מקסים.יש פה עולם נפלא לגלות.
בא אלינו. הצטרף.
יש לך אמא נפלאה, ואבא אוהב, וגם אחות שנורא חכתה לך.
תתחזק תינוק קטן. הייה עטוף באור, בחדות החיים.
אנחנו פה איתך.

Lots of positive vibes from Japan.

(())(())

וגם מאנגליה @}

חיבוקים וחיזוקים לך מיכל, ולתינוק הקטן תפילה אילמת, חיים ובריאות.
רוצה לשלוח לכם כוח.

מיכל והמשפחה, שלוחות לכם תפילותינו, וזכרו שהרבה מכוחות הריפוי נמצאים בנו.
(ענת שן לוי - כוחות הריפוי האמהיים - מהגיליון האחרון)
כל טוב לכם ולתינוקי, הרבה כוחות וסבלנות, ושיהיה טוב.

תפילותי נשלחות עבורכם כל הזמן.

חיבוקים וחיזוקים גם ממני.

חיבוקים וחיזוקים גם ממני.

שולחת מחשבות טהורות לחוזק ואהבה ומלאה בתקווה שהכל יהיה טוב

גם אני מצטרפת לכולם בתפילה, בשליחת הילינג ורייקי.
זה הקטן - גדול יהיה.

כ

יפרח.
וחיזקו גם אתם - הוריו וכל התומכים בהם.
נשימה עמוקהההההה.....

עוד אין לו שם, אבל בן מיכל צריך להספיק בינתיים, נכון?
מכיוון שהחוק הקוסמי אומר ש האנרגיה הולכת בעקבות הכוונה ובאנגלית:
Energy Follows Thought מספיקה הכוונה שלנו ל"תינוק של מיכל" ואין צורך בשם שלו. האנרגיה, כוח הריפוי, האהבה - או בכל שם שנרצה לקרוא לזה הרבה יותר חכמה מאיתנו, ויודעת בדיוק מה עליה לעשות, ואיך לעשות זאת. כמה שנרשה לעצמנו פחות "לדעת", "לעשות" "לרצות" - אנרגיית ההילינג תהייה יותר, נקיה, ישירה ומרפאה, ותגיע ליעדה בקלות רבה יותר.

מיכל יקרה, הרבה בריאות וכוחות

תפילותיי שלוחות למיכל ולתינוק הפיצפון
צמח וגדל והתחזק

(())(())(())(())(())(())(())(())(())

המון המון בריאות וכח

המון בריאות לאם ולתינוק הרך
הרבה אהבה ואנרגיות טובות
מיכל= מי יתן כח לגדול
בן= בבריאות נתחזקה

מיכל מבקשת למסור תודה רבה לכולם על האנרגיות החיוביות שאתם שולחים.
היא מעדכנת שלקטנצ'יק יש בעיה קשה עם התפתחות הריאות והחימצון, ומבקשת שכל מי שיודע לשלוח הילינג ורייקי וכל דבר, בבקשה תתמקדו בבעיית הריאות שלו, שיבשילו ויתפתחו ויתקדמו.
כל מה שאתם מאחלים ושולחים עוזר למיכל

יש ל|תינוק| שם: נתנאל.

האל נתן לך את הכוח להתפתח ולהפתח לעולם
שולחת לך הרבה מחשבות טהורות לגדילה ונשימה

נתנאל בן מיכל
שולחת תפילה מהלב לבריאותך, להתחזקותך, לחיים עצמאים ונשימה עצמאית! אמן!

למיכל ולכל משפחתך,
ליבי מתמלא באהבה וחום לכם ול נתנאל. שם מאוד יפה.
מתפללת לבריאותכם לכוח שיחזק אותכם.

גם אני שולחת לכם המון אנרגיות ומחשבות חיוביות. נתנאל גדל ומתפתח,
המון

חושבת עליכם. מתפללת לבריאות וכח.
מדליקה נר להתחזקות ונשימה עצמאית.

חיבוקים ושלל אנרגיות למשפחה שגדלה@}

רפואה שלמה לנתנאל ולמיכל.

מיכל ונתנאל, אתם בתפילותי
התחזקו במהרה

מחשבות ושלומות גם מכרכור לנתנאל ולמיכל

יש חדש?

אתמול נערכה תפילה גדולה גדולה לשלומו של נתנאל בן מיכל.

ממשיכים להתפלל!

מאחלת לכם שבקרוב תוכלו לשבת עטופים מחובקים חייכנים ובריאים בבית

לכל המשפחה!

עירית_לוי

שולחת לכם חום ואהבה.

תמונה

מדליקה לכם נר (אחד כאן ואחד בבית).

שבת שלום!

עדכון קצר, לבנתיים.
אני בבית , של אמא שלי, אנחנו פה בנתיים בהתנחלות... אני במצב די טוב...
נתנאל הקטן והמתוק (עוד צריכה להתרגל לשם) , משתפר לאט-לאט, עדיין מונשם, אבל יש קצת התקדמות, ובכלל אנחנו מעודדים מ-48 שעות יציבות ברציפות.
אנחנו מרגישים בהחלט את גלי האנרגיה החיובית על כל צורותיה, היא מעודדת אותנו ומאפשרת לנו לשמור על אופטימיות!

תודה ענקית לכולם!!!

אתם נהדרים! אין מילים!

<מחריכים אותי פה לאכול צהריים אז אני בורחת>

להורים,ביטחון בחוסנו ובחיותו של ילדם,
לנתנאל,גוזל קטן,הסתקרנת לראות מה יש בחוץ ?בקרוב בקרוב תוכל גם לנשום לבד !
אהבה מקטלוניה

מיכל... הופתעתי לשמוע!
המון המון כח ובריאות וחוזק וחיוניות וחיוביות לך ולנתנאל הקטנטון @}
ולכל המשפחה- מחשבותינו ותפילותינו איתכם

נתנאל, 830 גרם, שבוע 27
וואו! לא ידעתי סליחה שלא נכנסתי עד כה לשלוח אנרגיות חיוביות וירטואליות.

מיכל, תזכירי לי - האם הוא קטן לגילו או תואם? האם היתה לך רעלת הריון? האם הלידה היתה בגלל צירים מוקדמים שלא נעצרו, או השראת לידה עקב מצב דחק עוברי כלשהו?

אמרי לי כיצד אני יכולה לעזור.

ראיתי רבים רבים כאלה. שבוע 27 זה עדיין פגון קטן, אבל זה עדיין לא שיא הפגות. זה כבר נחשב פג סביר בגילו, מבחינת סיכויי השרדות. (תמחקו אותי מהר אם זה לא נשמע מעודד. קראתי את המשפט הזה כמה פעמים ולא הצלחתי להגיע לידי מסקנה)

האם היתה לך רעלת הריון?
כן. וזו הסיבה שהוחלט לנתח.

תמחקו אותי מהר אם זה לא נשמע מעודד
לי זה נשמע נוסך אופטימיות. אם דעתי נחשבת

האם הוא קטן לגילו או תואם?
מתאים לגיל, אחוזון 22, קצת קטן , אבל בסדר... (כמובן שהיינו שמחים להיות בצד השני של הסקאלה, אבל זה מה יש)
תמחקו אותי מהר...
דווקא נשמע בסדר, יותר מעודד אפילו מחלק מהניסוחים ששמענו בביה"ח ("פגות קיצונית" למשל, מזעזע!)
אמרי לי כיצד אני יכולה לעזור.
בעצם נוכחותך , ובעיקר בזה שיהיה מישהו שאפשר לשאול אותו שאלות קצת יותר מקצועיות וטכניות ולהכנס לפרטים כאלה שלפעמים גם בפגיה לא רוצים לענות לנו , בעיקר בגלל שהם רוצים לשמר את תחושת העליונות שלהם... הגישה של ביה"ח העמק היא מאוד פטרוניסטית וכזאת שמאמינה שהתינוק הזה הוא שלהם, ולא שלנו (ההורים שלו).
אני אנסה לסכם את מה שהיה עד עכשיו ואז יש לי כמה שאלות...

קיצור תולדות הזמן
ביום שני לפני שבועיים , שבוע 26 פלוס אחד, קמתי בבוקר ומהר מאוד הבנתי שהמצב חמור ואני צריכה להגיע לבי"ח , זה לקח כמה שעות שבהן (כפי שקורה במקרים כאלה) המצב החמיר. הגעתי למיון עם ל.ד. מאוד גבוה, חלבון בשתן ובצקת במקומות שאפילו לנשים בהריון אין. בקיצור האבחנה הידוע מראש - רעלת הריון קשה. הטיפול במקרה כזה הוא קודם כל מתן מגנזיום בעירוי - חוויה "מרנינה" בפני עצמה... ותרופות לוריד להורדת ל.ד. כל זה קורה במחלקה שהשם הרשמי שלה הוא "טיפול נמרץ יולדות" או כפי שהוא מכונה "חדרי לידה" (שתבינו איפה רוב הנשים יולדות, בטיפול נמרץ...). תוך שעתיים בערך הל.ד. התייצב על ערכים סבירים, ואחרי לילה בטיפול נמרץ הועברתי למחלקה לטיפול באם ובעובר הידועה יותר כ" היי-ריסק". במהלך ה-48 שעות הראשונות גם הספקתי לקבל זריקה להבשלת ראות העובר (שלא בטוח שעזרה בכלל). בקיצור אחרי שהוציאו את העירוי של המגנזיום ונתנו לי לרדת מהמיטה , הייתי בטוחה שאני הולכת לבלות לפחות 6 שבועות באישפוז (שזה כנראה המקסימום שהיו נותנים לי למשוך לפני שהיו מוציאים אותו גם אם המצב שלי היה טוב).
הצלחתי להחזיק מעמד שבוע... ביום ראשון לפנות בוקר, התחיל לכאוב לי הראש, ובעצם היתה עוד אפיזודה כזאת של עליית לחץ-דם, רק שהפעם הרבה יותר גרוע, מלווה בכאבים איומים ותחושה פיזית כללית נוראית. הפעם גם לא עזרו התרופות, ואז הבנתי שאני חייבת לשמור על האמא של הבת שלי בחיים, גם אם המחיר שנשלם יהיה המחיר הכבד ביותר שאפשר לחשוב עליו... והודעתי לרופאים שאני מוכנה שינתחו אותי , ויוציאו אותו...(הרופאים כמובן הסכימו עוד לפני שביקשתי) החלטה לא קלה בכלל, אבל למרות שהלב מתקשה לקבל את זה , הראש יודע שזאת ההחלטה הנכונה, ולא היתה ברירה אחרת.

אני חייבת ללכת לישון, המשך יבוא

רק עכשיו ראיתי, ואני מצטרפת לכל התפילות.

אנו שולחים מכאן כוחות והרבה בריאות וגדילה לנתנאל, מיכל, וכל המשפחה.
מקווים שתעברו את זה טוב וכולם ייצאו מזה גדולים וחזקים.

_האם היתה לך רעלת הריון?
כן. וזו הסיבה שהוחלט לנתח._

_האם הוא קטן לגילו או תואם?
מתאים לגיל, אחוזון 22, קצת קטן , אבל בסדר... (כמובן שהיינו שמחים להיות בצד השני של הסקאלה, אבל זה מה יש)_

טוב, אז לפני שאני קוראת את כל הסיפור: היתה לי סיבה מאד טובה לשאלה.
ידוע שתינוקות שגדלו בסטרס תוך בטני (רעלת הריון, למשל), ואלה שיוצאים קטנים יחסית (שזה גם ביטוי למצב דחק תוך בטני) סיכויי ההשרדות שלהם טובים יותר מאלה שנמצאים על הצד השני של הסקאלה. מצב הדחק גורם להפרשת סטרואידים שגורם לבשלות מהירה יותר של מע' הנשימה, וגם של מערכות נוספות מן הסתם. ה"שמנמנים" הם יותר בעייתיים לרוב. למרות שלא ניתן להתעלם מהמשקל המיניאטורי, פחות משקית חלב, עדיף שבוע 27 קטן על פני שבוע 27 גדול.

כך שאולי זריקת הסטרואידים לא הספיקה לעבוד, אבל לנתנאל יש "פור" של כמויות הסטרואידים שאת והוא הפרשתם בתקופה האחרונה, בגלל כל הבלגן שלך.

"פגות קיצונית" למשל, מזעזע!
טוב, אכן פגות משמעותית. אם כי הקיצוניות היא בשבוע 24. הבעיה העיקרית היא המשקל. זה מה שנקרא extremely low birth weight.
אינני רוצה להפחית מחומרת המצב. הסיכוי של שבוע 24 הוא סביב 50% אם אני זוכרת נכון. אז זה מציב את נתנאל קצת יותר גבוה.
הסיבה שאמרו לך "פגות קיצונית" היא שרצו לא לטפח אצלך יותר מדי ציפיות. הורים לא תמיד מבינים את חומרת המצב, וכדי להוריד את רמת הציפיות לעיתים הצוות נוקט בניסוחים כאלה.

למיכל ולנתנאל -
שולחת הרבה תפילה וברכות שיהיה לכולם הרבה כוח.
מאחלת לך נתנאל שתתפתח ותצמח ותגדל וגם הרבה בריאות .
מאילנה

מיכל וכל המשפחה -

חושבת עליכם.

גם מאיתנו המון ברכות לגדילה והתחזקות!

מיכל יקרה, קבלי חיבוק חם.
אך אפשר לעזור?

מצטרפת לתפילות. הרבה כח! תתחזקו מהר.

מיכל - שהסיבוב השני בפגיה יהיה משעמם ככל האפשר (-: כשקראתי אותך הופיעה על המסך כיתובית "נא לא להתקשר - שידור חוזר". העתק די מדוייק של מה שהיה אצלי.
אל תתרגשי מהגדרות כמו "פגות קיצונית" או ELBW, איך אומרים באידיש - אוז איך געזוקט. (אז הם אמרו). בפגיה אין אתמול ואין מחר, יש רק היום, עכשיו, זה מה שהחזיק אותי והציל אותי מהתפרקות טוטאלית.
מסתובבת אצלי בבית הוכחה לכך שלא ממש משנה מה כתוב בגליון הרפואי - גם מי שמתחיל את חייו במשקל 700-800 גרם יכול לטפס על שולחנות בגיל שנתיים.

מתפללת לכם מניו ג'רסי

הנה כבר עבר שבוע ונתנאל ממשיך להאבק, לחיות ולגדול. ממשיכים להתפלל עבורכם.

המון תודה לכולכם על הכל! אנחנו מרגישים שזה עובד!
ההשפעה ניכרת, גם על מצב הרוח שלנו, לי באופן אישי זה גם עוזר לכוון את האנרגיה שלי (בעיקר כשאני לא שם, לידו), הידיעה שיש עוד אנשים שעוזרים.
בנתיים אתמול בבוקר נכנסתי לפגיה וקיבלתי 2 הפתעות 1. הטיפול באור הסתיים (שאצל פגים הוא רצוף, וכל הזמן העייניים מכוסות), ומעכשיו גם יש לנו תינוק עם פרצוף 2. המצב הנשימתי השתפר מאוד, והוא הרבה יותר יציב, וזה היה פשוט כיף לראות! בערב עמדנו שנינו לידו , וליטפנו והחזקנו ודיברנו והרגשנו שהוא מרגיש שאנחנו שם, וכמה זה משפיע עליו לטובה, וזה עשה לנו ממש טוב.
בצד הפחות משמח, הוא מאוד אנמי, ואתמול הוא קיבל עירוי דם, אותי באופן אישי זה די מזעזע, הרופאים לא מתרגשים, זה נחשב להליך מקובל אצל פגים...

קצת שאלות ל שרון ג
הדוקטוס לא נסגר והתחילו טיפול באינדומד - כל מידע נוסף בנושא יעזור, כמה הטיפול הזה מצליח? לא מצליחה לחשוב על עוד שאלות, אבל מה שתוכלי לספר... (גם אם רק תתני קישורים, זה בסדר...)
לגבי הטיפול באנמיה יש טיפולים אחרים מעבר לעירוי דם? איפה אפשר לחפש מידע? ת'אמת הייתי מעדיפה שהוא יקבל את הדם שלי, אבל אני לא בטוחה שהוא יכול.
רציתי לשאול אותך על ההנשמה בתדר גבוה, אבל אני לא בטוחה שאני יודעת מה, ו/או שאני רוצה באמת לדעת עד כמה זה גרוע (כל מה שלא מספרים לנו בפגיה)...

בפגיה אין אתמול ואין מחר, יש רק היום, עכשיו,
א"א אין כמוך! (זוכרת את קבוצת התמיכה? אז הנה היא עושה קאמבק...) רשמתי לי על היד, להזכיר לי...

שבוע טוב לנתנאל ולכל המשפחה

רק עכשיו ראיתי את הדף . אוי! כולי איתכם .
מזל של נתנאל שיש לו משפחה עם כוחות .
תגעו בו כמה שאפשר!!!

אני אחשוב עליו ואנסה לשלוח לו את מיטב התפילות הוחיזוקים , שיגדל ויתחזק
וגם לכם , מיכל חגי ותאיר שתהיו חזקים ותעברו את התקופה הזו יחד.

מיכל יקרה
בפגיה אין אתמול ואין מחר, יש רק היום, עכשיו,
כמה נכון, כמה חשוב לזכור.
שמחה על ההפתעות, אצלנו הטיפול באור היה בא והולך, הינו חושבים שנגמר, ופתאום שחזרנו גילינו שלא...
ואיזה יופי עם הנשימה שמתייצבת ומשתפרת.
ליטפנו והחזקנו ודיברנו והרגשנו
כמה מרגש. נתנאל הולך ומתחזק הולך וגדל.

אותי באופן אישי זה די מזעזע, הרופאים לא מתרגשים, זה נחשב להליך מקובל אצל פגים...
בכלל, אפשר לחוות אותם קרים לגמרי, חסרי רגש. אני הסברתי את זה לעצמי כך שאחרת לא יוכלו לעשות את העבודה הזו. לי זה עזר "להבין" אותם, ופחות לכעוס.
(כל פעם שרצו לדחוף מחט גירשו אותי, כעסתי אבל מצד שני לא הייתי יכולה לעמוד בזה.)

איך את מסתדרת עם החלב? יש לי משאבה של מדלה, מיני אלקטריק, יכולה לתת לך אם את צריכה.
אם כן, מחר אוכל לנסוע צפונה.
בכלל, אם את צריכה משהו - תיצעקי! בטוחה שיש פה מלאן כמוני שמתות לעשות משהו על מנת להקל עלייך.

שולחת חיבוקים לכח, התחזקות, גדילה, ובעיקר מאחלת נשימה עצמאית שלווה ומלאה, ומתפללת לבריאות שלמה.

מיכל ונתנאל,
אני חושבת עליכם המון ומתפללת שנתנאל יגדל ויתחזק!
כמה כוחות יש לך!!
האם את זקוקה למשהו? יש לי חברה טובה-טובה שעובדת שם.

אוי נעה, עכשיו אני נוזלת בגללך (גם, לא רק...)
התינוק שלנו חולה, התחילו במתן אנטיביוטיקה, כ"כ מבאס

מה שגורם לו להתקשות יותר בנשימה, בכלל היה לנו בוקר מבאס...
זרקו אותי מהפגיה אז אני יושבת במרפאת יום לילדים חולי סרטן בבי"ח העמק, עבודת הקודש של חמותי (אחות אחראית).
יש פה כיתה, ואין ילדים אז אני "מנצלת" אותה לגלוש...

איך את מסתדרת עם החלב?
מסתדרת יופי, אולי אפילו יותר מדי... (המון המון חלב), יש לי לקטינה (גם של מדלה) שלקחתי מיד שרה, המיני אלקטריק לא מתאימה למצב כ"כ קיצוני (כשאין בכלל הנקה), ובכלל יש לי זכרונות רעים ממנה.

בכלל, אפשר לחוות אותם קרים לגמרי
הם ממש לא, לפחות רובם (הרופאים) כ"כ משתדלים להסביר וחלקם אפילו משתדלים לשדר אופטימיות, אבל ממה שלא צריך להתרגש לא מתרגשים.
היתה סיטואציה עם אחת הרופאות, כשהמצב שלו היה די חמור, כשהיא דיברה איתנו היא התאפקה לא לבכות בעצמה.
ולשאלת השאלות - איפה הייתם?
אני תוהה עם הפגיה פה באמת נחשבת לטובה ביותר בארץ או שזו סתם שמועה שהבי"ח הזה הפיץ.

אצלנו הטיפול באור היה בא והולך
גם אצלנו, מסתבר, הם גם לא מחכים לתוצאות של הבדיקות, הוא נראה צהוב אז החזירו, אוף! לפחות הספקנו לצלם אותו קצת אתמול.

נתנאל הולך ומתחזק הולך וגדל.
הנה זה המשפט שחיפשתי, כזה שאפשר לחזור עליו 200 פעמים ביום (עפ"י המלצתה של לואיז היי) מי שרוצה להצטרף מוזמן.

<חוזרת לפגיה>

מיכל,

ממשיכה לעקוב להתפלל ולקוות שכל יום נתנאל (איזה שם מקסים) יתחזק ויגדל עוד קצת
מחשבותיי ותפילותיי איתכם

(())

נתנאל הולך ומתחזק הולך וגדל

מיכל ונתנאל
אתם בתפילותיי, שולחת אור ואהבה

|H|

נתנאל הולך ומתחזק הולך וגדל|L||H|

[h=3]

נתנאל הולך ומתחזק הולך וגדל

|H|[/h]

גם מחזיקה אצבעות...
>לא ממש טובה במילים במצבים האלה<

הוא קיבל עירוי דם, אותי באופן אישי זה די מזעזע, הרופאים לא מתרגשים, זה נחשב להליך מקובל אצל פגים...
כן, בהחלט נחשב להליך מקובל. קחי בחשבון שהוא לא הספיק ליצור לעצמו מאגרי ברזל מספיקים. יש שיטות טיפל אחרות - למשל מתן אריתרופוייטין, אבל זה ממש לא בשימוש ברוב המקומות, ויש מעט מדי נסיון איתו בפגים (הוא בשימוש בחולי כליות).
מנת דם לא כ"כ נוראה, מה גם שבודקים התאמה גם לסוג דם אם, וגם שאין CMV. מה שיותר נורא הוא מתן אימונוגלובולינים, שמכינים מ- POOL של תורמים. זה כמו חשיפה לאני-לא-יודעת-כמה מנות דם.
אגב, נדמה לי שאצלנו בבנק הדם היו שומרים את המנה שממנה נלקח דם לפג ונותנים לו את ה"המשך" שלה בפעם הבאה שהוא צריך (וכך לא לחשוף אותו להרבה מנות), אבל יכול להיות שאני כבר לא זוכרת טוב. השנים, והסקלרוזה...

הדוקטוס לא נסגר והתחילו טיפול באינדומד
מצויין. בד"כ עובר ללא סיבוכים ונסגר. לעיתים יש צורך בטיפול נוסף. אצלנו עשו מחקר ונתנו נורופן, שזה בעצם בן משפחה של אינדומד שאפשר לתת דרך הפה/בזונדה. זה עבד מצויין. סיבוכים אפשריים - דימום למע' העיכול, פגיעה כלייתית. אבל לא ממש שכיח.

ההנשמה בתדר גבוה
HFV. נותנים אותה למי שהנשמה רגילה לא מספיקה. זה עובד על ויברציות שגורמות לשחלוף הגזים. אני מצטערת אבל (שוב) מרחק השנים והסקלרוזה...אני לא זוכרת מה הייתרונות שלה. נדמה לי שיש פחות פנאומוטורקס. מה שבטוח - היא עובדת מצויין על קטנטנים שלא נושמים טוב על IMV - הנשמה רגילה.

קרים לגמרי, חסרי רגש. אני הסברתי את זה לעצמי כך שאחרת לא יוכלו לעשות את העבודה הזו.
כן. חייבים לתפוס מרחק מסויים. ובכל זאת, אחדים מאיתנו היו חוזרים מיד לאחר ביצוע הפרוצדורה המכאיבה, להיות לצד ההורים.
וזה מה שגורם לחלקנו (ואני ביניהם) למצבים כגון:
כשהיא דיברה איתנו היא התאפקה לא לבכות בעצמה

ואז הייתי תוהה אם זה בעצם טוב להורים, לראות שגם לי קשה, ושאולי עדיף שהייתי דג קר ושומרת על דיסטנס.
יש ילדים שעד היום כשאני נזכרת בהם עולות דמעות בעיניי.

הדוקטוס, אגב, למי שמתעניין, הוא כלי דם עוברי שאמור להיות פתוח בגיל הזה כל עוד העובר נמצא בבטן אימו.
השם המלא הוא - ductus arteriosus. כשהוא פתוח מוסיפים לתחילת שמו את המילה patent, יעני -פתוח. או בקיצור: PDA.
המדובר בכלי דם שיוצא מעורק הריאה אל העורק הראשי תוך שהוא עוקף בעצם את הריאות.
הרי אצל העובר דם מחומצן מגיע דרך וריד הטבור אל הוריד הנבוב התחתון שנכנס לעליה הימנית. דם לא מחומצן מגיע מפלג הגוף העליון דרך הוריד הנבוב העליון.
הזרימה בבנאדם מבוגר היא בסדר הזה - וריד נבוב עליון+תחתון (דם בלי חמצן) נכנסים לעליה הימנית ->חדר ימני->עורקי הריאה-> ריאה (הדם הופך מחומצן)->עליה שמאל->חדר שמאל->עורק ראשי.
אצל המבוגר הדם מתחמצן בריאה. אצל העובר הוא מגיע מחומצן מהאמא (כך שבעצם התהליך די הפוך).
הדם המחומצן שנכנס לעליה הימנית בעובר, עובר אל העליה השמאלית דרך חור בין העליות (foramen ovale), אבל בעיקר ממשיך לכיוון החדר הימני. משם, במבוגר, הוא היה אמור להמשיך אל הריאות, אלא שהריאות מלאות במי שפיר, וקיימת התנגדות לזרימת דם דרך הריאות בשל כך. לשם כך קיים הדוקטוס, שמעביר את הדם ישירות את "הצד השמאלי" של הלב, ובעצם לעורק הראשי שמספק דם לכל פלג הגוף התחתון. מעט דם עובר אמנם דרך העליה השמאלית (שקיבלה אותו מהעליה הימנית דרך ה- foramen ovale) אל החדר השמאלי ואל העורק הראשי, אך רובו זורם בתחילת העורק הראשי ויוצא לכיוון פלג הגוף העליון.

זהו. קרדיולוגיה ילדים על קצה המזלג. הכל מהזכרון אז תסלחו לי אם פישלתי איפשהו (רופאי ילדים - תרגישו חופשי לתקן אותי אם טעיתי היכנשהו.)

אגב, בעיה שכיחה בילודים היא patent foramen ovale - שהמעבר בין העליות לא נסגר. אז עכשיו אתם יודעים בדיוק איך העניינים עובדים בפומפה שלנו...
<טוב, עכשיו תכניסו ספרים ותוציאו דפים - בוחן פתע!>

מיכל, תודי שהנסיון להבין את סבך ההודעה הזאת העביר לך 5 דקות מהחיים בלי שתחשבי רק על נתנאל...

אני תוהה עם הפגיה פה באמת נחשבת לטובה ביותר בארץ או שזו סתם שמועה שהבי"ח הזה הפיץ.
נחשבת שווה. יש להם ECMO שזה סוף הדרך. אני לא חושבת שהיא "הכי טובה" בארץ (ככלל הפגיות בארץ ממש טובות), אבל בוודאי אחת מהטובות, במיוחד בהתחשב בעובדה שהיא נמצאת בעפולה.
הרי אתם יודעים למה לכביש הסרגל קוראים ככה? כי הוא ישר כמו סרגל ובקצה יש לו חור.... (וסליחה מכל העפולאים. זה לא אישי. הייתי חייבת

)

ולשאלת השאלות - איפה הייתם?
אנחנו בלניאדו. לא יכולה היום בדיאבד לבוא בטענות רבות כי בעיקר לאחר שהשתחררנו והינו צריכים מעקבים צמודים בגלל בעיה שהיתה מנהל הפגיה התגלה כמלאך. בי"ח פרטי עם גישה של קודם כל לטפל ולעשות מה שצריך ואח"כ לדאוג אם כן או לא יהיה טופס 17.
מגיעה לו תודה ענקית.
אבל.. אני גם זוכרת שהוא דיבר אלי "לא יפה" כששמתי לב שמשהו לא בסדר וביקשתי לדבר איתו, עוד בזמן שהותנו בפגיה. בכלל לדבר אם רופא לא היה קל, אולי זה כי אני כזו... כי כשכבר פניתי הם כן ענו.
לא יודעת מה להגיד על הבדלי הפגיות. בלניאדו בזמנו לא היה מקום להורים להיות ( אמרו אז שבונים אגף חדש )
ולא היה עידוד מפורש לקנגרו, אבל שוב לדעתי גם תלוי מה את יודעת ובעיקר מה את רוצה.
אני הייתי בהלם טוטאלי ולא היה לי שום ידע.
מה שכן, אם יש בעיות נשימה, אני אישית חושבת שהיה לי קשה לזוז ( נורא מקווה שלא מקשה עלייך כאן ). פשוט ראיתי מקרים... שהאחיות עסוקות וזה קורה ( בהתאם לעונה ולתפוסה ) שצריך להזעיק את הרופא והוא בכלל בחדר מנוחה.. והזמן כאן הוא קריטי.
אוי, יקירתי, כמה שזה לא קל... אבל יעבור! בטוח!
המקום הזה - בית-חולים, יש לו מין אנרגיה כזו שכל הזמן מתעסקת בחולי, מחפשת, ומתמודדת. זו העבודה שלהם.
התינוק שלנו חולה, התחילו במתן אנטיביוטיקה, כ"כ מבאס
גם אצלנו היה, וככה זה, כאילו כל הזמן מגיעות "בעיות" חדשות. ומצבי הרוח עולים ויורדים כמו רכבת הרים.
ואל תשכחי שאת מפוצצת בהורמונים... וזה לא נותן הרבה הקלות.
תזכרי שהוא עוד לא בשל, ושהוא זקוק לזמן שלו לבנות את המערכות.
(תנשמו אתם עמוק ואולי תעבירו לו כך את המסר לנשום.)
הלוואי שאפשר יהיה להגיד שילך לכם קל ומהר, אבל זה פשוט לא הטבע של הדברים.....
אני יודעת וחשה אותך כאילו אני שם עכשיו, מחבקת חזק.
נסו לא להיבהל ממונחים רפואיים,( אולי אפילו קצת פחות לשאול, אם אתם יכולים) ולעלות מעבר לרמה הפיזית,
להבנה שהוא כאן, כי לא יכולתם יותר לחכות..... רציתם להיפגש וכך קרה.
ועכשיו נתנאל לוקח לו את הזמן להבשיל.

[h=2]

נתנאל הולך ומתחזק הולך וגדל[/h]

חייבת לרוץ. אחזור אח"כ להתעדכן.

נכנסתי לראות מה קורה תוך כדי הכנות ללכת ללמד...
התבאסתי מהמחלה )-:
נתנאל הולך ומתחזק, הולך וגדל, ומתגבר על כל המכשולים! חזק ואמץ!
וגם אתם

חיזקו ואימצו!

מחבקת חזק

נתנאל הולך וגדל הולך ומתחזק ונושם היטב !!!!!!!!!!!

נתנאל הולך ומתחזק הולך וגדל

והרבה כוחות וחיזוקים גם לאמא של נתנאל...

תפילה ועידוד גם ממני.

נתנאל הולך ומתחזק הולך וגדל

מקווה שהאוויר והשמש הנהדרים של היום מגיעים איכשהו גם לתודעה שלו.