תכנון מטבח

שליחה על ידי מ_י* » 20 מרץ 2006, 20:26

אנחנו משפצים, כמעט בונים מן היסוד, בית עתיק יומין.
אני רוצה לחשוב על המטבח.
למשל, אני רוצה לחשוב אולי להמנע מארונות המטבח הסטנדרטיים. האם הם הכרחיים? האם הם באמת נוחים? מה הם מכתיבים? מה הם מונעים?
ומה אתם אוהבים / לא אוהבים במטבח שלכם, מה מוצלח / לא מוצלח לפי הנסיון שלכם?

מממ... לתכנן מטבח

כמה שהייתי שקועה בזה רק לפני כמה שבועות!
ועכשיו אני עם המטבח החדש שלי, מתוק מתוק ואהוב.

אני מתחרטת על דבר אחד שעשיתי, המגרות המתוחכמות האלה שנסגרות באלגנטיות - גם נורא יקרות, וגם צריך להפעיל כח בפתיחה שלהן.
בהתבוננות שלי על מטבחים, קלטתי שלאחרונה אנשים נמנעים מהארונות העליונים. לי היה קשה לוותר עליהם כי המטבח שלי הוא די קטן ואני צריכה את המקום, אז מצאתי פתרון יפהפה - קלאפות! הן בגובה של 35 ס"מ, ונפתחות כלפי מעלה. מסגרת עץ של כ 7 ס"מ וזכוכית חלבית.
גם יפה וגם נוח.
אם את באזור פרדס חנה את מוזמנת לראות.

דבר נוסף שהולך היום, להבדיל מהארונות שגדלנו איתם, זה שהכל במגרות - לא דלתות שנפתחות ויש מדפים.
זה נוח מאוד כי הכל נגיש לך, גם מה שבעומק.

היות ועברתי למטבח החדש שלי רק לפני 3 ימים אין לי הרבה התנסות אבל נראה לי שזה ממש נוח.

יש את העניין של הארונות הפינתיים. הם הכי פחות נוחים, לוקחים הרבה מקום שחלקו לא ממש מנוצל, וגם יקרים, כי גם הנגר וגם השיישן מחשבים אותם כפול - משהו דפוק כזה שנחשב משום מה ללגיטימי. אני התווכחתי וזה קצת עזר לי, אבל עדיין.
לי לצערי יש שתי פינות כי ככה השטח של המטבח שלי בנוי, כ - ח. בפינה אחת עשיתי קרוסלה ובשניה מדף צר. ז"א, המשטח התחתון נשאר חשוף בחלקו.

הנגר שלי היה אריק כהן- דוקטור עץ נגרות מדוייקת, ואני ממליצה עליו בחום.

זה על רגל אחת. אם יש לך עוד שאלות והתייעצויות אז בכיף.

זה גם תלוי בגודל המטבח שלך וכמה כלים את צריכה שם.
אצלי יש שיש בצורת האות ח' כשמתחת הכל מדפים פתוחים וכשאני עומדת במרכז אני רואה את הכל.
בצלע שמפרידה בין המטבח לפינת האוכל שמתי וילונות מהצד השני כך שכשיושבים לאכול אז
לא רואים את המדפים.
לא שמתי ארונות למעלה כי כך נכנס לי האור מהחלונות ונותן הרגשה פחות גדושה.
חוץ מזה, המטבח ופינת האוכל הם חדר נפרד מהסלון וזאת היתה הברקת חיי.

לדעתי ולפי ניסיוני ארונות המטבח הם נוחים, יעילים ומאוד חשובים בייחוד בבית לא גדול ובמטבח ממש לא גדול.

החסרונות של מדפים פתוחים (לדעתי):
א) מצטבר אבק עליהם ועל החפצים המונחים עליהם
ב) מצטברים ריחות אופייניים לבישול, עשן וכו' שגם הם מלכלכים את המדפים ואת החפצים
ג) את החפצים צריך לסדר בצורה נאה, כלומר אפשר לשים פחות חפצים
ד) חפצים עלולים ליפול מהמדפים ולהישבר אם הם שבירים
ה) אם המטבח פתוח ואין לו דלת, כל אדם שנכנס הביתה יכול לראות את כל החפצים (והרי ברובם לא מדובר בחפצי נוי, אלא בסירים, מחבתות, צלחות וכו') ואני באופן אישי לא אוהבת את זה
ו) הם אינם מנצלים את כל הקיר, ולעתים במקום ארון קיר ארוך ועמוק שאפשר להניח בו המוני דברים, יש מדף או שניים שמכילים ביחד 10 כוסות או 5 כוסות ועוד כמה פיצ'יפקס.

הייתרונות של ארונות סגורים, כלומר שיש להם דלתות, עונים בדיוק על כל זה:
א) לא מצטבר אבק על החפצים
ב) ריחות בישול ועשן לא מלכלכים את החפצים
ג) אפשר לאחסן המוווווווווווון חפצים בתוכם, אחד בתוך השני, ואחד על השני. למשל, הרבה צלחות זו על גבי זו
ד) החפצים נשמרים הרבה יותר טוב
ה) החפצים אינם גלויים לעין כל
ו) ארונות המטבח (ארונות הקיר) מנצלים את כל שטח הקיר

מבחינתי, הייתרון הגדול ביותר של ארונות המטבח הוא שהם מהווים שטחי אחסון נפלאים להמון חפצים ודברים: הן חפצים כגון סירים, מחבתות וכו', הן חפצים כגון צלחות, כוסות וכו', ואפשר להפוך ארון אחד למזווה למזון יבש (אורז וכו'), ובארון אחד למטה לשים את כל מוצרי הניקוי, וכו'. ובעצם אפשר לשים בארונות המטבח המון דברים (למשל, מוצרי חשמל), הרי הם ארונות לכל דבר!

מבחינתי, הייתרון הגדול ביותר של ארונות המטבח הוא שהם מהווים שטחי אחסון נפלאים להמון חפצים ודברים

לזה התכוונתי. שאדם שמתכנן את ביתו ומטבחו צריך להיות מחובר למה שהוא אוהב או יותר
נכון, להכיר את עצמו.
המדפים הפתוחים אצלי גרמו לכך שכמות הכלים היא בדיוק מה שצריך ליומיום ולכן כל הכלים משומשים,
שטופים ונקיים מדי יום. אילו היה סגור- היה מתמלא בדברים מיותרים לי...

שאדם שמתכנן את ביתו ומטבחו צריך להיות מחובר למה שהוא אוהב
נכון מאוד! ואין בכוונתי חלילה לנסות לשכנע, בסך הכל כתבתי מה מתאים לי. ולי לא מתאים שיראו את הסירים והמחבתות (יש סיר קטן וסיר בינוני וסיר גדול יותר ולא כולם בשימוש כל יום). מה גם, שכפי שכתבתי, ארונות המטבח משמשים עבורי גם כמזווה (בחלק אחד מונחים כל מוצרי המזון היבש) וגם כארון שירות (בחלק אחר מונחים כל מוצרי הניקוי), ועוד. ובחלק אחר מונחים מגש וכלי אירוח, ובחלק אחר מונחים כלי הפסח. וכו' וכו'.

חוץ מזה, המטבח ופינת האוכל הם חדר נפרד מהסלון וזאת היתה הברקת חיי
אשמח לשמוע למה. תכננו מטבח שמופרד מהסלון ע'י פינת האוכל ותו לא.

אני אישית בעד ארונות,עדיף לרכז אותם למטה. ולשלב בין מדפים ומגירות.

אני אישית מאוד דומה ל לי אורה בהעדפות שלי, וחוץ מזה:

אני דווקא אוהבת מאוד ארונות עליונים. גיליתי שוב ושוב שהרבה הרבה יותר נוח לי להושיט יד לארון עליון מאשר להוציא מארון תחתון.

כמו כן, אני מאלה שאין להם כלי אחד מיותר (פליי ליידי ) אבל לא כל יום מבשלים בכל המחבתות והסירים ואוכלים בכל הצלחות, אז אני אוהבת הרבה שטח איכסון, שהכל יהיה מרווח, ולא לחוץ (לא כדי שאני אמלא את שטח האיכסון...).

אני דווקא מאוד רוצה מטבח וסלון במרחב אחד, שמופרדים על ידי שולחן אוכל.
הכל שאלה של אורח חיים:
אני לא מארחת "אירוח רשמי" אף אחד.
מי שנכנס אלי הביתה הם המשפחה הקרובה והחברים הקרובים. את אלה בכל מקרה אני רוצה איתי במטבח.
כיוון שאני רוצה אך ורק ארונות סגורים (ולא זכוכית ולא נעליים), חוץ ממדף מתחת לחלק מהארונות העליונים עבור כוסות וספלים שבשימוש יומיומי, אז לא מפחיד אותי ש"ייראו את הבלגן".
מה, ייראו שעוד לא רחצתי כלים? ביג דיל. הבית הוא מקום שחיים בו.
ומבחינתי, אני אוהבת שמארחים לי לחברה כשאני רוחצת כלים, אז שהחברה או אחותי תגרור כורסא למטבח ותפטפט איתי כשאני מנקה.
גם כשאנחנו מבקרים את אבא שלי, למשל, שאצלו המטבח והסלון יחידה אחת כשהשולחן הגדול באמצע המטבח, אנחנו בדרך כלל יושבים מסביב לשולחן ומקשקשים. הוא מוציא כל מיני מטעמים, או לא (אם רעבים או לא, ולכל אחד משהו אחר), שוטף כלים או מכין אוכל. לפעמים עוברים להתפרקד על הספה, אבל בדרך כלל מתרווחים במטבח.
בקיצור - עניין של סיגנון חיים.
מי שרגיל לזה, וזה הסיגנון שלו, הכי נוח ונעים לו שאיזור המחייה הוא בדיוק כזה - איזור מחייה. זה לב הבית.

אני מקווה שזה עוזר להחליט אם זה מתאים לאורח החיים שלכם או לא.

הבית הוא מקום שחיים בו.
כ"כ מסכימה איתך, בשמת.
זה לב הבית.
בתכנון הבית זו היתה נקודת ההתחלה שלנו - המטבח ושולחן האוכל הם לב הבית...
המקום בו המשפחה מתכנסת יחד כל יום, האזור הכי דינמי בבית בו מבשלים, שוטפים כלים,פותחים מקרר- מנשנשים, יושבים עם כוס תה וספר לרגע, מדברים... מבחינתי זו הצמת הכי פעילה, הכי חיה בבית.

כשתכננו את הבית (לפני המון זמן, עשר שנים), חשבנו עלינו ועל מי שאנחנו ולא על רעיונות
ממגזינים. כך יצא שהבית שבנינו מותאם לנו פיקס. זה בית מארח, לא גדול במיוחד, לא
מסודר במיוחד וגם לא מסוגנן...
את המטבח ופ.האוכל בנינו כחדר נפרד מתוך מחשבה ששם נשב ונקשקש עם חברים, נשתה
קפה, נקרא ונכין שעורי בית. (טוב, וגם נאכל).
בזמן הזה הילדים והחברים שלהם נמצאים בסלון, חלקם מול המחשב, חלקם בטלויזיה וחלקם במשחקים.
חדרי השינה הם קטנים ונועדו לשינה. החדרים המרווחים הם הסלון, המטבח והמקלחת.
אנחנו כבר 8 שנים בבית והוא אכן מותאם לנו ככפפה ליד.
ולכן, אני חוזרת שוב על דבריי:
_שאדם שמתכנן את ביתו ומטבחו צריך להיות מחובר למה שהוא אוהב או יותר
נכון, להכיר את עצמו._

_אני דווקא מאוד רוצה מטבח וסלון במרחב אחד, שמופרדים על ידי שולחן אוכל.
הכל שאלה של אורח חיים:
אני לא מארחת "אירוח רשמי" אף אחד.
מי שנכנס אלי הביתה הם המשפחה הקרובה והחברים הקרובים. את אלה בכל מקרה אני רוצה איתי במטבח._
גם אצלנו זה ככה. והמטבח+סלון זה החדר שאנחנו כל הזמן נמצאים בו. גם כשיש אורחים. ואצלנו קוראים לו "החדר הגדול" ולא הסלון. זה המרחב המשותף הכי חשוב של חיי המשפחה.
השיחות הכי טובות שלנו מתרחשות סביב שולחן האוכל. ואם למישהו נמאס לשבת (הכיסאות לא הכי נוחים) הוא עובר לספה שנמצאת באותו חלל, ולא צריך לקטוע בגלל זה את השיחה.
ואחרי קבלת שבת, בדרך כלל מי שמתמוטט ראשון תופס את הספה ונשכב עליה... ולפעמים נרדם שם...

אני דווקא מאוד רוצה מטבח וסלון במרחב אחד
אני שיניתי את דעתי בנושא זה, במעבר מבית לבית. הבית הקודם היה בנוי בסגנון ישן יותר, עם הפרדה והבחנה כשלכל חדר היתה פונקציה משלו. הבית כלל הול ובו היה שולחן וכיסאות, והסלון היה רחוק מההול, והיה מטבח סגור (שאפשר לסגור את הדלת). לי זה היה מאוד נעים שכאשר אנשים שאינם משפחה או חברים באים (זה מהוועד, האיש מהביטוח וכו') סוגרים את דלת המטבח ויושבים בהול וסוגרים את כל העניינים בלי שהוא ממש נכנס הביתה.

הבית הנוכחי בנוי בסגנון החדש: פותחים את הדלת והופ נכנסים ישר לסלון ובצד יש מטבח פתוח. בהתחלה היה לי קשה להתרגל והייתי צריכה לעבור שינוי רגשי ושינוי בתפיסת הבית ובתפיסת הפונקציות הפרקטיות והרגשיות שלו. חשבתי והגעתי למסקנה שאני לא צריכה "סלון" משום שאני מארחת לעתים ממש נדירות, וגם זה באווירה נינוחה ולא רשמית. יש לי חדר מגורים=חדר משפחה=איזור מחייה, שמורכב משני חדרים שפתוחים זה לזה ואחד מהם המטבח. זהו המקום שבו משפחתי חיה ורוב הפעילות המשותפת וגם הפעילות של כל אחד מבני המשפחה נעשית כאן. ולעתים נדירות החדר משמש גם בפונקציה של חדר לאירוח.

שליחה על ידי מ_י* » 22 מרץ 2006, 12:55

אני חושבת על הענין של המטבח כלב הבית, האם זה נכון לבנות הכל סביב האוכל דווקא.
אולי שהספריה תהיה לב הבית?
ברוב הבתים כיום נדמה שהטלויזיה היא לב הבית...
בכל מקרה בבית שלנו באמת יוצא שהמטבח יהיה במרכז.

אשמח לעוד מחשבות לגבי הארונות. האם אפשר להימנע מן הארונות הקונוונציולנליים? הבית שקנינו הוא בית עתיק מאד. אני משתעשעת ברעיון לעשות מטבח עתיק: ארונות עץ אולד פאשן לכלים, שולחן עבודה גדול שיחליף את השיש המסורתי, תנור גדול לאפיה ובישול ויחידה אחת של כיור ומה שמתחתיו, כי בכל זאת צריך כיור. אה, כן, וגם ארון לאוכל. פעם היו ארונות אוויר כאלה בשביל אוכל. אולי זה לא רעיון כל כך גרוע.

חושבת כ בשמת א ש איזור מחייה. זה לב הבית.
כלומר, לא המטבח בלבד, אלא האיזור הכולל מטבח+"סלון"
(ואני כותבת "סלון" משום שמבחינתי זה לא חדר אורחים, אלא חדר המשפחה)
הספרייה ממלאת פונקציות מסוימות, בעיקר אינטלקטואליות. ואילו איזור המחייה הוא האיזור שכל המשפחה חיה בו רוב הזמן, והוא ממלא המון פונקציות, כולל אינטלקטואליות.
וכמובן אני רק מציגה את דעתי האישית, לא מתווכחת חלילה.

_האם זה נכון לבנות הכל סביב האוכל דווקא.
אולי שהספריה תהיה לב הבית?_
זה מאוד מעניין.
אני קוראת בעניין רב את התגובות.
במקרה שלי, הספרייה שייכת ל"לב הבית" (וגם אצלנו קוראים לזה "החדר הגדול"...).
במוקד החדר הגדול הנוכחי שלנו עומד ארון הספרים הגדול (4.5 מטר מלא ספרים מן המסד עד הטפחות), והוא מתוכנן להמשיך ולהיות במוקד המרחב שיכלול את המטבח, את שולחן האוכל, ספה וכורסאות.
לא יכלול טלביזיה (שכרגע כן נמצאת אצלנו בסלון, בדירת 49 מ"ר).

כמו כן, זה לא שהמטבח הוא סביב ה"אוכל".
פשוט, לפחות שלוש פעמים ביום צריך להכין אוכל, לאכול אותו ולנקות אחריו.
בחינוך הביתי נמצאים בבית. כשהילדים קטנים צריך 5 ארוחות ולא 3.
בקיצור: זה חלק מרכזי מהעבודה של הבית.
זה, והטיפול בכביסה.

מבחינה פמיניסטית, זה קריטי שהמטבח יהיה לב הבית ולא דחוק בחדר נפרד.
הקונפציה של המטבח בצד בנפרד מרחיקה את מי שמטפל בהכנת האוכל ובניקוי אחריו (לרוב: האשה) מהעניינים. הופכת את המטבח למקום "נסתר", שמחביאים.
החזרה אל הקונצפציה של המטבח הכפרי (שחלל המגורים של הבית הוא בעצם המטבח ושולחן האוכל הגדול ורהיטי ישיבה שלידו) מסמלת גם את הפיכת "הטריטוריה של האשה" ל"טריטוריה של הבית".
זה איזור המשפחה, שבו האשה במרכז העניינים, לא מבודדת ב"איזור השירות" (שבשום פנים ואופן איננו "חלון הראווה" של הבית).
עיקר העבודה במטבח איננה ה"אוכל" אלא דווקא הכנות וניקוי.
האכילה היא החלק הקטן, ושולחן האוכל הגדול גורם גם הוא שהמוקד יהיה "המשפחתיות" ולא האוכל.

לגבי שאלת ההול - אני לא אוהבת את הקטע הזה שנכנסים ישר לסלון.
אני רוצה חלל כניסה נפרד, שבו ארון גדול למעילים ולתיקים, וממנו נכנסים לחדר המגורים+מטבח, או לחדר העבודה, או עולים לחדרי השינה.

_האם זה נכון לבנות הכל סביב האוכל דווקא.
אולי שהספריה תהיה לב הבית?_
האוכל הוא מוקד של פעילות חברתית- אוכלים ביחד, אפשר גם לבשל ביחד או לארח לחברה למי שמבשל/מנקה/שוטף כלים וכו'. קריאה, לעומת זאת, היא פעילות אינדיוידואלית (אלא אם כן אתם נוהגים לקרוא בקול רם באזני כל בני הבית). לכן בתכנון בית יש הגיון לתכנן דווקא את המטבח במרכז, בתור החלל שבו מתרחש עיקר הפעילות המשפחתית, ולא את הספריה.
אני גם בגישה שהמטבח צריך להיות משולב עם חדר המגורים, או מטבח שמחובר לסלון או כמו שרוזמרין תארה, מטבח נפרד מהסלון שמכיל שולחן גדול ואולי גם ספה ואפשר לשהות בו בכיף ולא רק לאכול.
לגבי משטח עבודה, חשוב מאד שיהיה עמיד לחום/ נוזלים/חומצות (כמו מיץ לימון) וכו'. שלא תצטרכי להזהר כל הזמן לא להרוס אותו. אפשר משטח עץ אם הוא מעובד היטב. אני אישית אוהבת את השיש הצבעוני שהיו עושים בשנות הששים (שלמעשה הוא סוג של גרניט אאל"ט) שאפשר להניח או לשפוך עליו כל דבר ולא קורה לו כלום. הכי אני שונאת את המשטחים הסינתטים שעושים היום. גם מכוערים וגם לא הכי עמידים.

_האם זה נכון לבנות הכל סביב האוכל דווקא.
אולי שהספריה תהיה לב הבית?_
אוכל והתהליכים סביבו זו הפעילות הכי משפחתית, שבטית ומקרבת בחיי היומיום.
נראה לי שאין אדם שלא זוכר את התחום הזה במשפחת המוצא שלו. לטוב או לרע. זה חלק נורא מהותי מאופי המשפחתיות של כל משפחה (שהוא שונה). אני חושבת שאחד הגורמים ומאד מפוררים במשפחות כיום, הוא שסדר היום יוצר מצבים שכל אחד אוכל בזמן אחר, ואין כמעט או בכלל ארוחות משפחתיות.

ועוד משהו: אם אפשר, ממש עדיף שהטלויזיה לא תהיה באותו חלל עם שולחן האוכל. המצב שבו מישהו אוכל והטלויזיה דולקת הוא מנכר, מרחיק אותנו מהקשבה לעצמנו ולמי שסביבנו, גורם לנו לא לשים לב למה שאנחנו אוכלים ואני בטוחה שהוא נורא לעיכול.

בשמת א
מבחינה פמיניסטית, זה קריטי שהמטבח יהיה לב הבית ולא דחוק בחדר נפרד
לא חשבתי על זה! הארת את עיניי (-:
ומסכימה גם לשאר דברייך.

_לגבי שאלת ההול - אני לא אוהבת את הקטע הזה שנכנסים ישר לסלון.
אני רוצה חלל כניסה נפרד_
יופי נחמה! עד שהצלחתי להתרגל למצב... נו שוין

העניין הוא שקניתי בית שיכולתי להשפיע מעט על המבנה הבסיסי שלו, לא בניתי בית (כלומר לא תכננתי בעצמי את המבנה וכו'). ברור לי שאם הייתי בונה בית, הייתי בהחלט מוסיפה הול ועוד כמה דברים. מכל מקום, אני אוהבת את מה שיש לי

תזמורת הים
לגבי משטח עבודה, חשוב מאד שיהיה עמיד לחום/ נוזלים/חומצות (כמו מיץ לימון) וכו'. שלא תצטרכי להזהר כל הזמן לא להרוס אותו.
נכון מאוד. ואני מוסיפה: חשוב לזכור מה הפעולות שרוצים לעשות על משטח העבודה ובאילו חומרים משתמשים. עץ נוטה לספוג ריחות, אם שופכים עליו שמן הוא יכול לספוג מעט מהשמן, אם חותכים עליו ישירות עם סכין עלולים להיווצר חריצים, אם נשפכים מים רותחים זה יכול להשפיע לרעה על העץ, וכו' וכו'.
כל החסרונות הללו אינם מאפיינים משטח עבודה שמכוסה באבן. אפשר אפילו אבן לא יקרה ומאוד יפה בעיניי: אבן חברון.

ומסכימה לכל מה שכתבתן על לב הבית. ואכן ברור שאין הכוונה רק למטבח כשלעצמו ולא רק לפונקציה של בישול-אכילה-ניקוי אלא כמובן לעצם הישיבה והשהות ביחד. ולכן מדגישה כמותכן את חשיבות המטבח המחובר בצורה זו או אחרת עם חדר המגורים, שביחד כל הקומפלקס = איזור המחייה והמגורים של כל המשפחה.

היתה לי עכשיו הארה קטנה:

א) מטבח+"סלון" = אין הפרדה בין אנשים שונים במשפחה, והאימא אינה מבודדת במטבח.
ב) הול = הפרדה בין זרים לבין איזור המחייה המשפחתי.
עכשיו אני שוב נזכרת בהול שהיה בבית הקודם: הול עם שולחן וכיסאות וראי ומדף קטן שעליו מונחים חפצים שונים וטלפון ומתקן מיוחד למגזינים ועיתונים ואפילו ספרייה קטנה. אז אם מישהו היה מבקש רק להתקשר, או היו באים מהוועד או היו באים אנשי שירות שונים או אנשים זרים שאין שום כוונה לארח או להכניס הביתה (כלומר לחדר המגורים המשפחתי) - הם ישבו בהול. ורצוי גם שהמטבח לא יהיה בטווח ראייה ישיר שלהם. טוב, זה מתחיל להסתמן כפתח הבית האידאלי שלי (-:

אני רוצה חלל כניסה נפרד, שבו ארון גדול למעילים ולתיקים, וממנו נכנסים לחדר המגורים+מטבח
אמנם סטינו מהנושא המקורי אבל חשוב מאד! כשמקצים שטח לכניסה כזו בבית זה הופך את החיים לקלים מאד. ככה אף פעם לא שוכחים כלום בדרך החוצה. אני מקצה גם מקום לשים נעליים,כי אצלינו לא נכנסים בנעליים לבית.

ונזכרתי בעוד רעיון שאני אישית כן אוהבת. אם יש אפשרות מבחינת שטח הבית,להקצות מקום למזווה צמוד למטבח. כך לא חייבים שטחי איחסון גדולים בשטח המטבח עצמו והאנרגיה זורמת יותר טוב. זה נכון גם לגבי חדר ארונות במקום לתקוע אותם בחדרים.

_עיקר העבודה במטבח איננה ה"אוכל" אלא דווקא הכנות וניקוי.
האכילה היא החלק הקטן, ושולחן האוכל הגדול גורם גם הוא שהמוקד יהיה "המשפחתיות" ולא האוכל._
אתן שוכחות שהמטבח הוא לב ההתרחשויות של כל מסיבה טובה

תמיד קורות שם הסצינות הכי עסיסיות, הווידויים הכי אישיים, הבדיחות הכי הזויות של אלה שנכנסו לרגע (מהסלון) למזוג עוד וודקה או להביא עוד פיצוחים.

אצלי המטבח הוא חדר נפרד, ואני שמחה שזה כך - לא רק מפני שאין לי עניין שריחות הטיגון/בישול יציפו את כל הבית (נשמע רומנטי, אבל בסופו של דבר זה נספג באריגים...). גם מפני שזה מקום להכין תה לחברה טובה ולשבת איתה לשולחן לשתות אותו רגע, ולעבור לסלון רק אחר כך.
הקונספט של מטבח כלב הבית נהדר בעיני, בתנאי שמדובר על מטבח+חדר אוכל. לא על מטבח+סלון.

מבחינה פמיניסטית, זה קריטי שהמטבח יהיה לב הבית ולא דחוק בחדר נפרד
תלוי מי גר בבית

בשבילי המטבח הוא מקום נעים לשמור בו את ספרי הבישול, להעמיד צנצנות עם קטניות שממתינות לבישול, לתת לילד לזרוק אוכל מהכיסא שלו, להשריש בטטה... אלה פעילויות שיכולות להתרחש גם במרחב הפתוח, ב"חלל הציבורי" של הסלון, אבל באופן הרבה פחות נעים (לי).

משהו חשוב - תשתדלי שהשיש יהיה כמה שיותר רחב.
הסטנדרט זה 60 ס"מ, אבל אם מתעקשים אפשר "לגנוב" עוד כמה.
זה ממש משמעותי בהמשך לגבי נוחות העבודה.

לגבי אבן חברון - לא מומלצת. לא עמידה, נהרסת מהרבה חומרים, למשל מחומצות (הלימון מטפטף), מסבון, נשברת.

מ י,
מה לגבי מטבח בנוי? לדעתי זה הכי מתאים לבית ישן. הכוונה היא לכך שבונים מבלוקים את כל המחיצות בין הארונות מתחת לשיש, ומטייחים. אפשר גם לרצף את המדף התחתון. המדפים יכולים להיות מעץ. חלק אפשר להשאיר פתוח וחלק לסגור עם דלתות. הדלתות יכולות להיות מעץ מלא או מסגרת עץ שבמרכזה מתכת מרוקעת (נגיד לוח נחושת מחורר) או בד או זכוכית. אפשר גם להשאיר את הכל פתוח ורק לכסות בוילון.
לגבי ארונות עליונים, הם אולי נוחים יותר(לדעתי רק המדף התחתון שלהם נוח), אבל הם נותנים תחושה קלסטרופובית במטבח. אפשר לנצל את הקירות העליונים לאחסון בצורה יותר נעימה אם משתמשים במדפים פתוחים שאינם עמוקים. במטבח אחד שהיה לנו בדירה בנינו מערכת מדפים מלאטות ברוחב 10 סמ בערך, ועליהם הנחנו את כל הצנצנות. המדפים תמיד מסודרים, כי לכל צנצנצת יש מקום משלה, ואין מקום על המדף לדברים נוספים.
אפשר גם להוסיף למטבח ארון גבוה שלם מהרצפה עד למעלה ובו להניח את הצלחות והכלים בהם משתמשים ביום יום, ואז הם בגובה נוח. הארון יכול להיות כולו דלתות או שתי דלתות למטה ומדפים פתוחים למעלה. כלים בהם משתמשים כל יום אינם צוברים אבק במדפים פתוחים.
יש לי כמה ספרים טובים של מטבחים בסגנון כפרי שקניתי ויש בהם המון רעיונות. אולי גם אפשר למצוא באינטרנט תמונות של מה שנקרא country kitchen שמאפיין בתי חווה ישנים באירופה.
אנחנו תכננו את המטבח כחדר הגדול ביותר בבית. ראיתי מהבית של הורי שרוב הזמן יושבים שם. ובכלל, מי שרוצה לאכול בריא ומשתדל לא לקנות אוכל מעובד ולהכין בעצמו דברים כמו ריבות/חמוצים/לחם מבלה המון זמן במטבח. אז למה שלא יהיה נוח? ראיתי אפילו שבמטבחים גדולים במיוחד נהוג להשים במטבח ספה זוגית

נראה לי דווקא נחמד ליד המדף של ספרי הבישול.

אפשר גם להוסיף למטבח ארון גבוה שלם מהרצפה עד למעלה ובו להניח את הצלחות והכלים בהם משתמשים ביום יום
אצלי יש ארון כזה ואני מחזיקה בו את כל מצרכי המזון. זה מאד נוח. זה גם עוזר לתכנן את הקניות כי קל מאד לראות מה יש ומה אין.
לגבי מטבח בנוי- היה לי כזה. זה מאד חינני ומאד מוזיל עלויות, אבל לטעמי מאד לא נוח להגיע למה שמאוחסן בחלק האחורי של המדפים של הארונות מתחת לשיש (אלה ארונות עמוקים), ואם אין דלתות (אצלי היה רק וילון) כל מה שנמצא במדף התחתון מתמלא אבק. לדעתי בחלק התחתון עדיף שיהיו רק מגרות ואז יש גישה נוחה לכל מה שמניחים בהן. בעצם אולי אפשר לבנות את המחיצות של הארון אבל במקום מדפים להתקין מגרות? יותר יקר, אבל לדעתי הנוחות שווה את ההשקעה.

אנחנו תכננו את המטבח כחדר הגדול ביותר בבית. ראיתי מהבית של הורי שרוב הזמן יושבים שם. ובכלל, מי שרוצה לאכול בריא ומשתדל לא לקנות אוכל מעובד ולהכין בעצמו דברים כמו ריבות/חמוצים/לחם מבלה המון זמן במטבח. אז למה שלא יהיה נוח? ראיתי אפילו שבמטבחים גדולים במיוחד נהוג להשים במטבח ספה זוגית נראה לי דווקא נחמד ליד המדף של ספרי הבישול

אני חושבת שזו לא בעיה להתקין מגירות, פשוט מחברים את המסילה לקיר או לעץ בקיר.

בקש לפינות של המטבח - ראיתי בבית אחד שפשוט השאירו את כל החלק התחתון של הפינה פתוח לגמרי (במטבח בנוי) ונוצר שם חלל גדול ובו הניחו בקבוק זכוכית ענק עם יין תוצרת בית. זה גם מקום טוב לצנצנו של חמוצים וכאלה.
אנחנו לאחר התלבטויות רבות מיקמנו את התנור+כיריים בפינה אחת. בשניה שמנו את המקרר.

ובמרכז החדר יהיה שולחן גדול במיוחד, אליו אפשר לשבת לעבוד. לא אוהבת איים.

לא אוהבת איים
אני סקרנית: למה לא?
<גילוי נאות: גמני לא>

לדעתי בחלק התחתון עדיף שיהיו רק מגרות ואז יש גישה נוחה לכל מה שמניחים בהן
רעיון מעולה

אפשר לנצל את הקירות העליונים לאחסון בצורה יותר נעימה אם משתמשים במדפים פתוחים שאינם עמוקים
זה מה שיש אצלינו במטבח וזה רע! המדפים נהיים דביקים שומניים.יאק. גם למי יש כוח לנקות את זה כל הזמן?
לא ממליצה.

ממה הם נהיו דביקים? בדרך כלל זה קורה רק באזורים שקרובים לכיריים, מהאדים (אני חושבת שאם יש קולט אדים זה פותר את הבעיה).

לא יודעת למה אני לא אוהבת איים. זה פשוט נראה לי מוזר ומלאכותי. יותר מדי מודרני..

אני מאוד אוהבת איים. הם מאפשרים עבודה מול בני הבית ולא עם הגב אליהם. כרגע יש לי מטבחון שכשאני שם אני עם הגב אל כולם. מסביב לאי אפשר להושיב את בני המשפחה או האורחים ולבשל תוך כדי.
אני חושבת שעדיף אי אמיתי עם כיור וכיריים ולא סתם אי שהוא משטח עבודה לחיתוך וזהו, כי כשצריך לבשל שוב עומדים עם הגב לכולם.

למה אני לא אוהבת איים:

יש לי תחושה של ביזבוז מקום. אם יש אי באמצע המטבח, אז זה אומר שהמטבח מספיק גדול. אז יוצא מטבח שיש בו גם שולחן על האי, וגם שולחן אוכל גדול נפרד ליד. לא ברור לי בשביל מה הכפילות הזאת.

יקר נורא. נראה לי יותר יעיל, הגיוני וחסכני לתלות ארונות על הקיר במקום האי. אבל מובן שאופנת ה"אי" כרוכה באופנה של הימנעות מארונות עליונים.

אופנה. משהו שתמיד גורם לי לחשוד. פתאום יש "אופנה" של אי במטבח. כל מי שרוצה להיות "נחשב" עושה אי במטבח.

אם האי משמש גם כשולחן, הוא מחייב כיסאות בר. אני אוהבת כיסאות גבוהים, אבל זה לא נראה לי רעיון טוב במטבח משפחתי. גם לילדים זה בעייתי, ולא פחות מזה - לזקנים. ואני לא אוהבת בתים שבנויים רק לשיכבת הגיל שמצטלמת לדוגמנות.

כשהאי משמש לבישול, הוא גורם לי לתחושה של מחנק במטבח. כאילו גוש שתקוע באמצע המטבח ועוצר איזו זרימה אנרגטית. לא ברור לי למה.

לאי יש גם ייתרונות:

הוא מספק תוספת של איזור איכסון.

הוא מספק תוספת של שטח עבודה (במיוחד במטבחים שבהם השיש לאורך הקירות נתפס על ידי שורה של מכשירי חשמל, קערות, צנצנות ועוד שלא תיכננו עבורם מקום).

הוא מאפשר לבשל עם הפנים אל המשפחה והאורחים, בעוד שברגיל העובד במטבח נמצא עם הגב למי שיושב במטבח, ועם הפנים לקיר (או לחלון, אם יש).

אביב חדש, כתבנו ביחד! (-:

כשהאי משמש לבישול, הוא גורם לי לתחושה של מחנק במטבח. כאילו גוש שתקוע באמצע המטבח ועוצר איזו זרימה אנרגטית. לא ברור לי למה
בוודאי. השילוב של מים,אש ועץ הוא אסון מבחינה אנרגטית.

בדרך כלל זה קורה רק באזורים שקרובים לכיריים, מהאדים
צ'מעי לא לכולם יש מטבח גדול.

גמני לא אוהבת אי. בלי הסבר. לא יפה בעיני, וגם לא נוח.

אנחנו בשלבים ראשוניים של תכנון מטבח (דווקא גדול, אבל עם כמה אילוצים).

מאד חשוב לנו לסגור אותו לחדר נפרד בגלל רגישות יתר לריחות (שהיום גורמת להמנע מהרבה בישולים).

שולחן האוכל יהיה בחלל שנקרא "סלון" (והוא מיועד לנו, לאו דווקא לאורחים).

הוא מספק תוספת של שטח עבודה (במיוחד במטבחים שבהם השיש לאורך הקירות נתפס על ידי שורה של מכשירי חשמל, קערות, צנצנות ועוד שלא תיכננו עבורם מקום).
אם השיש רחב מספיק, יש מקום מאחור למכשירי חשמל וכו, ומקדימה מספיק מקום לעבוד.

הוא מספק תוספת של איזור איכסון.
לא נראה לי שאי מוסיף יותר מדי שטח אחסון, במיוחד אם הוא משמש גם לישיבה, כי אז כל המקומות בהם יש כיסאות כבר לא יכולים לשמש לאחסון.

ובקשר למשהו שכתבו קודם, על משטחי עבודה. היה לנו משטח עבודה מעץ (שבנזוגי בנה לבד, במחיר זול מאוד, מכמה קורות "עץ גלריה" מחוברות יחד). אם לא מנסים לשמור על העץ שיישאר במצב חדש, אלא ההיפך, כל סימן מוסיף לו אופי ומיישן אותו, אז כבר לא נורא אם סיר חם משאיר עיגול או אם הוא "נדפק" ממשהו אחר. חיתוך המשכנו לעשות על קרש החיתוך.

עוד רעיון שראיתי לאחסון, הוא מגירה לסכום מתחת לשולחן האוכל.

יש למישהו נסיון עם תנור וכיריים בפינה? האם זה נוח/לא נוח ?

ובמרכז החדר יהיה שולחן גדול במיוחד

אני בבית שכור, מטבח גדול ונפרד עם שולחן ענק שאכן משמש מרכז להרבה דברים אבל, הוא גדול מידי ובשעת בישול
או הגשת ארוחת ערב למשל הוא מפריע במעבר בין מקרר-כיור-כיריים וכו.

משטחי העבודה מפורמייקה בדוגמת דמוי-עץ. לא יפה במיוחד אבל עמיד לכל ואני חושבת שזה זול.

3 . מדפים פתוחים מתחת לגובה השייש - יכולה להיות בעיה כשיש קטנטנים בבית, אפילו כמתארחים.

ראיתי איכסון של סירים ומחבתות על ווים כקישוט - מאד מגזיני. האם זה עובד?

שני כיורים. (אם אין מדיח) (ואם יש תקציב)

לא נראה לי שאי מוסיף יותר מדי שטח אחסון
ולא רק זה. ממה שראיתי ב"איים" כאילו-יש עליהם כזה באלגן שפליי ליידי היתה חוטפת ממנו פריחה אביבית במיוחד. האי נותן אשלייה של מקום ואז מרגישים נוח לבלגן ולזרוק עליו כלמיני שמוענצס שלא ממש צריך.
אנחנו מתכננים מטבח(ובית),לא ענק. לדעתי משטח עבודה בצורת ר' הוא מאד פרקטי. עוד לא סגורה על הארונות.אבל יהיו ארונות ולא מדפים,זה בטוח.

בשמת א לגבי אבן חברון - לא מומלצת. לא עמידה, נהרסת מהרבה חומרים, למשל מחומצות (הלימון מטפטף), מסבון, נשברת.
אבן חברון אכן יותר רכה מאשר למשל אבן גרניט, אבל לא עד כדי כך. אני מכירה בתים בני 30 שנה ויותר שיש להם 30 ושנה יותר אבן חברון במטבח והיא ממש יפה ונראית חדשה, שום חלק לא שבור או הרוס.
אני אוהבת את אבן חברון בגלל הצבע הבהיר. לגרניט יש צבע שחור כהה, ויש גרניט שהיא פלפל-מלח ובכל זאת כהה מדי לטעמי. בקיצור, זה עניין של טעם. אז מי שאוהבת צבעים כהים במטבח, יכולה לבחור באמת את הגרניט.

ובשמת, גמני לא אוהבת אי באמצע, מכל הסיבות שמנית. ובקשר למה שכתבת על אחד מיתרונות האי: הוא מספק תוספת של שטח עבודה (במיוחד במטבחים שבהם השיש לאורך הקירות נתפס על ידי שורה של מכשירי חשמל, קערות, צנצנות ועוד שלא תיכננו עבורם מקום).
שורה של מכשירי חשמל, קערות, צנצנות ועוד אפשר להניח בתוך ארון סגור, ולא על השיש=משטח העבודה.

ואני רוצה להוסיף, שנוסף לתקיעות האנרגטית שעליה כתבת (וההסבר של בת ההרים לפי הפנג שואי נשמע לי ממש הגיוני) זה גם גורם לסרבול תנועתי כזה: אי אפשר ללכת "ישר", צריך ללכת סביב-סביב כדי לא להיתקע באי. וחוץ מזה, ברור שניתן לבנות אי רק במטבח מאוווד גדול, ואם היה לי מטבח כזה גדול, הייתי מעדיפה שכל החפצים יהיו סביב הקירות ועל הקירות ולא באמצע הרצפה, מה שמקטין את המטבח.

ועכשיו כשאני חושבת על זה, באופן כללי ובכל החדרים אני אוהבת שהרהיטים והחפצים יהיו לאורך הקירות ועל הקירות, כך שהרצפה תישאר כמה שיותר פנויה להליכה. ולכן אני לא אוהבת גם שולחנות במרכז הבית או ספה במרכז הבית וכו'. מאוד לא אוהבת את סידור הריהוט שהועתק מארה"ב: שהספה במקום להיות צמודה לקיר, מוצבת פתאום באמצע החדר עם הגב לדלת. גם מבחינת הפנג שואי זה לא נכון שאנשים ישבו עם הגב לדלת וגם עם רווח בין הספה לדלת כך שאנשים אחרים יכולים ללכת מאחורי הספה ולהפתיע את היושבים עם גבם לכל האקשן. זה עושה הרגשה לא נעימה, של חוסר ביטחון. לדעתי (ואני מסכימה לפנג שואי וחשבתי כך עוד לפני שקראתי זאת) הכי נעים וטוב לשבת עם הגב לקיר ועם הפנים קדימה, כך שאפשר לראות את כל החדר וגם את הדלת.

בת ההרים _זה מה שיש אצלינו במטבח וזה רע! המדפים נהיים דביקים שומניים.יאק. גם למי יש כוח לנקות את זה כל הזמן?
לא ממליצה._
מסכימה מאוד. וזו אחת מהסיבות המרכזיות שעדיף ארונות סגורים עם דלתות.

אם כבר הנושא עלה
להפריד במטבח בין התנור/כיריים(אש) לבין המים(כיור,מדיח).
וגם כדאי מאד חלון שפונה למזרח/דרום-מזרח. וכדאי למקם המטבח באיזורים אילו(כלומר מז'/דר' ממרכז הבית).
צבעים;ירוקים וכחולים,שילובים שלהם,שמנת.לא שעכשיו חובה להביא ארונות בצבעים כאילו אבל להכניס מהם למטבח.

לא נראה לי שאי מוסיף יותר מדי שטח אחסון, במיוחד אם הוא משמש גם לישיבה, כי אז כל המקומות בהם יש כיסאות כבר לא יכולים לשמש לאחסון
לאו דווקא.
הרי האופנה של האי הולכת יד ביד עם אופנת הארונות התחתונים בלבד. לכן, האיכסון באי מחליף את הארונות העליונים שלא נבנו.
לגבי הכסאות - מה שעושים הוא למתוח את לוח האי (שיש או עץ) מעבר לקווי הארונות, כך שנשאר מקום לרגליים. אבל זה עוד מאפיין של אי + כסאות בר: שבאמת אין מרחב לרגליים. אי אפשר לפשוט אותן קדימה. ולזה כסאות הבר מספקים משענת לרגליים מתחתיהם.

להפריד במטבח בין התנור/כיריים(אש) לבין המים(כיור,מדיח).
למה הכוונה ב"להפריד"? הרי ברור שיש ביניהם משטח עבודה (רצוי שיהיה בן 60 ס"מ לפחות, אבל לא הרבה יותר גדול, כי עיקר העבודה במטבח נעשית במרחב שבין הכיור לכיריים) והם לא צמודים. תוכלי לפרט?

צבעים;ירוקים וכחולים,שילובים שלהם,שמנת
למה? אני מאוד סקרנית.
למשל, האם יש בעיה עם לבן ועץ בהיר? האם יש בעיה עם אדום? (אני אישית אוהבת אדום באביזרים הקטנים - כפפות לתנור, מרית, קערה. ולא הייתי רוצה ירוקים וכחולים במטבח - אלה דווקא צבעים שאני משלבת בחדר הגדול [משלבת = לא שולטים ולא יחידים]) .
אשמח מאוד להרחבה!

לגבי צבעים ארחיב בהמשך.פתאום נראה לי שבעצם יצאתי מנקודת הנחה שהמטבח הוא במזרח/ד'ר מז' ולכן אילו יהיו הצבעים המתאימים לכיוון זה.מעניין....שמת לב היכן המטבח ממוקם אצלך בבית? אם אדום מייצג אלמנט אש(ואש מזינה אלמנט מתכת/מערב) הרי שהמטבח אצלך "אמור" להיות לכיוון מערב(?)-ניחוש פרוע.
לא תמיד יש הפרדה. אצל אימי התנור/כיריים צמודים למדיח.ועדיף לא לשים כיריים באותו קו/משטח עבודה של הכיור. מבחינת פנג שואי(ובעצם בטבע בכלל) אילו שני אלמנטים מנוגדים לחלוטין וחיבור לא נכון/לא מאוזן ביניהם במטבח יכול להביא לסכנה;תאונות,פציעות,תקלות,חוסר חשק לבשל.

יש מן עקרון כזה של תכנון מטבחים שצריך להיווצר משולש לא גדול מדי בין מקרר-כיריים-כיור על מנת שיהיה נוח לעבוד במטבח.

משטחי העבודה מפורמייקה בדוגמת דמוי-עץ. לא יפה במיוחד אבל עמיד לכל ואני חושבת שזה זול.

לאאאאאאאאאאא... יש לנו מטבח (אנחנו חיים בבית שכור) עם משטחי פורמייקה. המים עושים רע מאוד למשטחים. צריך להיזהר מאוד עם שלוליות מים על המשטח. המים לעתים מחלחלים בין הפורמייקה לכיורים (כיורי נירוסטה) וזה פשוט רע.

"אמור" להיות לכיוון מערב
הוא באמת ייצא כנראה לדרום ולמערב.
והכיור מתוכנן ממתכת (נירוסטה).
זה משמעותי?

הכיריים והתנור מתוכננים על צד אחד (או דרום או מערב) והכיור על צד אחר (או דרום או מערב), כשביניהם פינה, שממנה עד להתחלת האחד 60 ס"מ וממנה ועד להתחלת האחר 30 ס"מ (אני מודדת את הצד שקרוב למי שעובד במטבח, לא את הצלע הארוכה שליד הקיר). גם לזה יש משמעות?

וחיבור לא נכון/לא מאוזן ביניהם במטבח יכול להביא לסכנה;תאונות,פציעות,תקלות,חוסר חשק לבשל.
מדהים. זה מה שקורה לי אצלי במטבח (מטבחון) הנוכחי!
המון תאונות, פציעות, ותקופות קשות של חוסר חשק לבשל.
כרגע, החלק של הכיור (ושיש וארונות) הוא 1.70 מטר על קיר מזרחי פנימי, כשהכיור 40 ס"מ מהקיר הצפוני שבו חלון (גבוה, בגובה הארונות העליונים). שיש חברון (לי אורה - הוא ממש גרוע. אולי יש הבדלי איכות גם בשיש חברון בעצמו), כיור חרסינה ישן, ארונות מהסוג הישן (מין תוצר עץ צבוע לבן כלשהו, לא שלג).
התנור הענתיקה צמוד לקיר הצפוני, במרחק של 60-70 ס"מ מקצה השיש. בין הארונות והכיור לבין התנור - רווח (ככה שהרבה מטפטף על הרצפה במעבר מהכיריים לכיור ובחזרה...).
יש לזה משמעות?
חשבתי שדווקא מבחינת המשולש מקרר-כיור-כיריים זה מסודר בסדר (בסוף ה-1.70, בצד הדרומי של המטבחון, עומד המקרר, ככה שהמקרר והכיור על אותו צד, והכיריים בקצה הצלע השנייה.

יש לי כמה לקחים מהמטבח שאנחנו בנינו. בסך הכל מאוד מאוד נוח, מפנק, כיף מאוד לבשל ולאכול..

אני ממליצה לא ללכת על כיורים החדשים האלה של התקנה שטוחה. כלומר - ההתקנה השטוחה נורא נוחה ולא מצטבר לכלוך בין הכיור לשיש, וזה מעולה. אבל החומר שממנו עשוי הכיור נורא מעצבן וקשה לנקות אותו (איכשהו צובר כתמים). רק עם חומרים אלימים (כוללים אקונומיקה) יש סיכוי לנקות, וגם אז לא תמיד "עד הסוף". אם יש כיור עם התקנה שטוחה, אבל מחומר כמו ניירוסטה או חרסינה - אני חושבת שזה השילוב האולטימטיבי.

אני יודעת שאתן לא בענין של מדיח, אבל עבור מי שכן בעניין - למקם את המדיח ככה שיהיה ניתן לרוקן אותו בלי לעשות סיבובים במטבח לארונות. כלומר, קרוב לארונות, שאפשר בהושטת יד לרוקן את הכלים לארון. אצלנו זה ככה וזה מאוד מאוד נוח.

שיש עמוק - אנחנו עשינו 70 ס"מ עומק, וזה מאוד כיף ונוח. נותן הרבה מרווח לעבודה וגם לשים מאחורה מכשירים אם יש.

ארונות - לנו יש ארון אחד עליון, ורוב המטבח (תנור, כיור, מדיח, שיש), עם חלון גדול. זה מספיק לנו לגמרי, יש המון מקום (ואנחנו אנשים שמשבלים המון ומגוון). מעל המקרר עשינו גם ארון קטן, וזה שטח אחסון נוסף.

ואני יכולה להעיד שבמטבח של במבי גם יש תחושה נעימה, מאווררת ומרווחת.

אביב חדש - אולי בבית בו אני גרה זה עשוי אחרת אבל זה פשוט עובד. אטום ועמיד. אולי מתאים למשטחים שלא על יד הכיור . אבל האמת - מי הולך פה לשים פורמייקה?

דגנית - אני שמחה שיש אופציה יותר טובה ממה שיש לנו. מזל שהבית שכור.

במבי ובשמת. אני לא אוהבת ולא אהבתי מעולם ארונות למעלה. וגם בריהוט, אני לא אוהבת מדפים עליונים או כונניות שנמשכות עד התקרה. זה נותן לי תחושת מחנק. במטבח של הוריי יש ארונות מכל עבר והמטבח מחניק אנרגטית למרות שבאחד הקירות יש חלון גדול. אם היו מוותרים על מדפים עליונים והולכים על חלון גדול במקום, היה עדיף יותר.
אני מסכימה עם בשמת לגבי כמויות החפצים שאנו אוגרים אם יש היכן לאחסן. אם יש הרבה מקום איחסון, מאחסנים הרבה דברים ובאופן טבעי גם הרבה ג'אנק שלא משתמשים בו. אני נגד כלי הגשה מיוחדים לחגים וארוח. במה שיש לי אני משתמשת כל הזמן. זה חוסך הרבה מקום.
גם לגבי אחסון מזון - הרבה מקום אחסון למזון מביא איתו קנייה מיותרת של מזון ובזבוז אדיר של כסף.
כרגע אין לי הרבה מקום לאחסון ואני קונה כל הזמן מה שצריך.

לגבי המדיח (אני מפעילה אותו הרבה, לעתים גם פעמיים ביום), חשוב שיהיה קרוב לארונות האחסון וגם קרוב לכיור שלא יטפטפו בדרך את הלכלוך והמים.

אפשר לקבל הסבר מה זה כיורים החדשים האלה של התקנה שטוחה?

המטבח שלנו בצורת ח, והצלע האמצעית הכי ארוכה.
הדבר הכי גאוני שעשינו ואני מאד ממליצה עליו זה להוציא את המקרר למרפסת שרות שצמודה למטבח. המקרר תופס המון מקום ובעיקר עושה המון רעש ואוירה חשמלית בלתי פוסקת, כל היום והלילה. נפלא לסגור אותו מאחורי דלת.
גם חלק מהמזווה שלנו נמצא במרפסת הזו במדפים פתוחים (שם פחות מפריע לי הבלגן).
די באמצע הח' נמצא שולחן האוכל, הגדול למדי.
באמת יוצא ללכת קצת מסביבו במטבח, אבל מצד שני, הקירבה של יושבי השולחן כל צידי השיש, הכיריים (שנמצאים באחד הקצוות) והכיור שנמצא באמצע - נוחה למי שאוכל ולמי שמאכיל, ולפעמים חוסכת קימות מהשולחן. ככה גם מאד נוח לילדים האוכלים ולי ששוטפת כלים או מכינה משהו, לשוחח בשקט בינינו כמעט כאילו ישבתי איתם בשולחן (מה לעשות, בערב אני לא רעבה בשעות שהם אוכלים).

גם אני לא אוהבת ארונות עליונים. תמיד נראה לי שתוקעים לתוכם דברים שלא משתמשים בהם כמעט, אז אולי אפשר לוותר עליהם (על הדברים האלה...)
גם להתכופף לרצפה לארונות התחתונים זה לפעמים קצת מבאס, אבל זה לפחות מאפשר גישה גם לילדים.

אני נגד כלי הגשה מיוחדים לחגים וארוח. במה שיש לי אני משתמשת כל הזמן.
זה כמובן עניין של העדפות רגשיות, פרקטיות ואחרות. לפי הרגשתי האישית (ממש לא מחייב אף אחת מלבדי) הכלים שבהם משתמשת המשפחה הם רק של המשפחה. קצת מגעיל אותי לחשוב שאנשים שאינם בני המשפחה יאכלו וישתו מהם. וכן, אני יודעת שסבון הכלים רוחץ ומנקה, ובכל זאת. עניין של תחושה. אז בפעמים הנדירות שאני מארחת, בהחלט מעדיפה שהאורחים/ות יאכלו וישתו מכלים יפים המיועדים לאירוח: זה גם חגיגי ויפה, וגם מונע שימוש בכלים המשפחתיים.

_הרבה מקום אחסון למזון מביא איתו קנייה מיותרת של מזון ובזבוז אדיר של כסף.
כרגע אין לי הרבה מקום לאחסון ואני קונה כל הזמן מה שצריך_
גם כאן כמובן זה עניין של גישה, טעם אישי וכו'. יש מוצרים שממילא קונים בכמות מסוימת שקבע היצרן, כגון מלח, קמח, שמן, וכו' וכו'. אז יש את שקית המלח הגדולה, שמתוכה ממלאים מלחיות קטנות לשימוש היומיומי. ובינתיים, את השקית הגדולה אני מאכסנת בארון המטבח שייחדתי כמזווה. וכנ"ל שאר מוצרי המזון היבשים. אני לא נוטה לאגור מזון, כלומר לא רוכשת כמה חבילות עם מלח למשל, אבל כאמור גם חבילת מלח אחת תופסת מקום. וכנ"ל חבילת אורז, קטניות אחרות, וכו' וכו'.

וחוץ מזה, אני לא אוהבת ללכת כל יום לסופר ולא אוהבת לקנות כל הזמן מה שצריך, אז פעם בכמה זמן אני קונה בבת אחת כמה מוצרים ומאכסנת במזווה. ואז אני רגועה ויודעת שתמיד יש אוכל בבית.

התנור הענתיקה צמוד לקיר הצפוני
שורש הבעיה לדעתי. הכיריים והתנור מייצגים אלמנט אש. הצפון מייצג אלמנט מים. מים מחלישים את האש[המים מזינים את העץ(מזרח) והעץ מזין את האש(דרום)]. בפנג שואי מדברים במושגים של לשמר אנרגיה(צ'י),להאיץ או להרגיע. מה שאת צריכה לעשות זה....
או להחליף בין מיקום המקרר והתנור אם זה אפשרי
או להרגיע את המים ע'י הכנסת אלמנט עץ לפינה הבעייתית הזו. ככה המים "ילכו" אל העץ והחשק לבשל יחזור אלייך.

עוד עניין,חוסר באור.אם הבנתי נכון נכנס אור מהצפון ומטבח רוצה אור והרבה.
המטבח שלך "סובל" מעודף מתכת(בגלל המערב) ומים-שהם פסיביים/יין. וזה בא על חשבון החיות והיאנג שמייצגים העץ והאש.הם נאכלים מהר מידי. צריך לחזק אותם. להכניס עוד צבעים כמו כתום,צהוב,ירוק,חום לגווניו. להאיר את המטבח.

לא למדתי מעולם פנג שואי. ז'א איני ברת סמכות לייעץ בצורה מקצועית. כל הידע שלי נצבר מקריאת ספרים(המועדף עליי הוא "פנג שואי מעשי"-כשמו כן-הוא) . קריאה מעמיקה וחוזרת ונשנית.בשמת,כמו שאני מכירה אותך את בולעת ספר כזה ביומיים ומיישמת בשבועיים גג.

<אבל אני מרגישה שיש לי את זה. אולי כשאצא לפנסיה.... p-: >

שליחה על ידי מ_י* » 26 מרץ 2006, 21:24

איזה כייף לחזור ולמצוא את כל מה שכתבתן! קראתי בעיון.

בקשר למטבח כ"לב הבית" - אני מסכימה עם מה שנכתב למעלה ותודה בשמת (אגב, גם אני אוהבת כל מיני צ'ופ'צ'יקים באדום) - אבל יש גם כמה בעיות.
למשל, זה המצב אצל הורי, אבל בצורה כזאת שהמטבח הוא גם בעצם מעבר מן השטחים הציבוריים (ההול והסלון וחדר המשפחה-טלביזיה) לשטחים היותר פרטיים (חדרי שינה ושירותים) והתוצאה של מטבח-מעבר היא מאד בעייתית. לכן חייבים לתכנן את זה כך שהמטבח הוא בכל בנישה של עצמו ולא משמש מעבר לשום מקום, ומי שמבשל נמצא שם בלי שכל העם מסתובב לו בין הרגליים ("תפסיקו להסתובב לי בין הרגליים!")

נדמה לי גם שכאשר המטבח מול העינים כל הזמן מנשנשים יותר. לא גומרים ארוחה ושוכחים מן הענין עד הארוחה הבאה, אלא כל הזמן חולפים ליד המקרר כמו גירוי מתמיד. נראה לי בריא יותר שאפשר "לשכוח" מן המטבח. גם זה מחזק את הענין של המטבח בנישה משל עצמו, בחלק מן החלל המרכזי אבל לא

טרה רוסה, הרעיון של ארונות בנויים מוצא חן בעיני. וגם התמונה ששמת! זה קרוב לדמיון שלי. בדיוק דמיניתי תנור כזה, גדול ויצוק, כמו של פעם, ואווירה חמימה של "חדר". הרבה יותר נעים מן האווירה של "מעבדה" שמאפייינת הרבה מן המטבחים שמעצבים היום. וגם אני לא אוהבת ארונות עליונים. אבל זה בכפוף לקיומו של ארון נוח למוצרי המזון, שלא מסתדר לי משום מה לשים אותם "למטה".

בקשר לכלים מיוחדים לחגים, לי יש כאלה ואני מאד אוהבת את זה. נחמד להפגש עם הכלים היפים בשבתות וחגים. זה גם סט גדול לשמונה עשר איש, ושמאפשר לי לארח בלי להתעצבן. כמובן שגם ליום יום יש כלים יפים שכייף להשתמש בהם. מחשבה שיש לי בקשר לכלים היפים, שאפשר לשים אותם בארון כלים אולד-פאשן ליד שולחן האוכל. אני צריכה עוד לחשוב על זה.

נראה לי כמסקנה מכל הנ"ל שהאידאלי הוא מצב בו המטבח פתוח אל החלל המשפחתי אבל ממוקם בצד, כך שאינו מעבר, ואולי אפילו אם חלק ממנו שכן סגור כלפי החלל המשפחתי. במבנה שיש לנו אפשר לעשות בצד המטבח מזווה (יש שם מין חדרון קטן שיוכל לשמש לזה) ובו לשים נניח את המקרר וארונות לאחסון., ואולי גם מדיח. (אחרי שלוש שנים אני כעת שוב בלי מדיח, ומרגישה כמה שהוא חסר. אנחנו עם ארבעה ילדים בבית וכל יום אני מבלה למעלה משעה בשטיפת כלים. כשהיה לי מדיח הייתי ממלאה אותו במשך היום ומפעילה בערב, וזה היה נהדר: גם שמר על המטבח נקי מכלים מלוכלכים וגם חסך את שטיפת הכלים הארוכה בערב). בחלק הגלוי של המטבח אני חושבת למקם את התנור היצוק ושולחן עבודה וארון כלים נאה, נניח. כך אפשר יהיה לעבוד בתוך החלל הגדול ולהיות חלק ממנו, מבלי להעמיס עליו מכשירי חשמל עם כל הזמזומים שלהם וארונות אחסון עם כל מה שכרוך בהם.

אבל עדיין יש לי בעיה עם השולחן: אני רוצה במטבח שולחן מטבחי שהוא גם שולחן עבודה וגם משמש לארוחות פחות פורמליות של רק חלק מבני המשפחה, ארוחות בוקר וכולי, אבל מצד שני, צריך להיות גם שולחן גדול לארוחות של כל המשפחה + אורחים. קשה לי לראות את שני אלה מתאחדים לאותו שולחן, וקשה לי גם לדמיין את החלל שלנו בתור מטבח + פינת ישיבה סלון יענו + פינת האוכל עם שני שולחנות. זה לא כל כך מסתדר לי. מדובר, אגב, בחלל של 6X8 מטר.

מעבר לזה שגם אני מאוהבי המטבח כ-לב הבית, רציתי להוסיף פנטזיה שיש לי על המטבח שיום אחד אבנה בבית חלומותיי:
המון המון המון חלונות. תחושה של חוץ - כמה שיותר.
אני לא יודעת בדיוק להסביר, אבל מאז שאני חיה בבית עם חצר (בניגוד לדירה ב- קרוטונית מהמרק הגדול בלי מעלית), החוץ הוא חלק כל כך גדול וכל כך קריטי בחיים שלי. היום נראה אחרת לגמרי כשאני פותחת אותו בארוחת בוקר בחוץ (מרפסת פתוחה שמחוברת לבית). ולכן, אני חושבת שאותו לב הבית - המטבח הגדול שבו הכל מתרחש, צריך להיות מאוד מואר ומאוורר, וכמה שיותר טבע בו (נוף החוצה לעצים, שמיים, עננים, אדניות עם תבלינים על החלונות וכו') - כך ייטב. לדעתי.

אני רוצה במטבח שולחן מטבחי שהוא גם שולחן עבודה וגם משמש לארוחות פחות פורמליות של רק חלק מבני המשפחה... צריך להיות גם שולחן גדול לארוחות של כל המשפחה + אורחים. קשה לי לראות את שני אלה מתאחדים לאותו שולחן,

הרי מדובר בחדר גדול למדי מדובר, אגב, בחלל של 6X8 מטר. מה גם שהוא לא יכלול מקרר, ארונות, מדיח וכו'. אז בהחלט ניתן לכלול בו 2 שולחנות שונים לפונקציות השונות. ויש לך כמה אפשרויות:
א) שולחן מתקפל (כלומר שמשני הצדדים אפשר לקפל וכשרוצים - פותחים ואז הוא בהרבה יותר ארוך) למטבח, שימלא את כל הפונקציות:
במצב המקופל = שולחן עבודה+שולחן לארוחת בוקר
במצב הפתוח = שולחן גדול לארוחות של כל המשפחה+אורחים
ב) שולחן אירוח קטן ונמוך ב"סלון", ליד פינת הישיבה בצד השני של החדר

או
א) שולחן בינוני למטבח, שיהיה גם שולחן עבודה וגם שולחן לארוחת הבוקר
ב) שולחן גדול ומתקפל, שיהווה שולחן אוכל גדול לכל המשפחה+אורחים (ואז לא צריך שולחן אירוח קטן ונמוך)

או
2 שולחנות מתקפלים - בינוני וגדול:
א) הבינוני במטבח - לעבודה+ארוחת בוקר
ב) הגדול ב"סלון" - שולחן אוכל למשפחה+לאורחים
אגב, ככה זה אצלי, ואצלי חדר המגורים (מטבח+"סלון") הרבה יותר קטן משלך. הוא בנוי בצורת L ובכל צלע יש שולחן המיועד למטרות שונות וליד כל שולחן יש כיסאות.

מקווה שעזרתי.

אבל החומר שממנו עשוי הכיור נורא מעצבן וקשה לנקות אותו (איכשהו צובר כתמים). רק עם חומרים אלימים (כוללים אקונומיקה) יש סיכוי לנקות, וגם אז לא תמיד "עד הסוף"
אוי, במבי, אחותי, צרת רבים נחמת טיפשים, אבל אני שמחה לשמוע

. אמנם הכיור שלנו הוא לא בהתקנה שטוחה, אבל הוא עשוי מחומר שלא מתנקה בקלות, ואני שייכתי את זה עד היום לכושר הניקוי הקלוקל שלי, ולא לחומר עצמו, ובבית הזה לראשונה בחיי התחלתי להשתמש באקונומיקה , לצורך ניקוי הכיור.

במבנה שיש לנו אפשר לעשות בצד המטבח מזווה (יש שם מין חדרון קטן שיוכל לשמש לזה) ובו לשים נניח את המקרר וארונות לאחסון., ואולי גם מדיח
נשמע מצוין!
לגבי המדיח, לדעתי הוא חייב להיות צמוד לכיור. הרי הכלים עוברים כמעט תמיד בכיור לפני שהם נכנסים למדיח, והכיור צריך להיות באזור העבודה. זה אמר שגם הכלים צריכים להיות באזור העבודה, שיהיה קל לפנות את המדיח, וזה גם הגיוני כי תוך כדי בישול תמיד צריך כלים בהישג יד.

אני מסכימה שלא כדאי לשים שני שולחנות. יש לכם חצר או מרפסת? כי אם יש, קחי בחשבון שרוב הארוחות הפורמליות יהיו שם, להוציא ימי חורף נוראים במיוחד, אז בכלל לא כדאי שתהיה פינת אוכל בנוסף לשולחן המטבח.
במקומך הייתי שמה במרכז המטבח שולחן עץ ענק פשוט בסגנון ישן, מספיק גדול כדי שחלק ממנו יהיה מיועד לארוחות יומיומיות וחלק יהיה מיועד לעבודה. במקום כסאות אפשר ספסלים (או ספסל בצד אחד וכסאות בצד שני). אם השולחן לא יהיה במרכז אלא לאורך אחד הקירות, אפשר לבנות ספסל בקיר שישמש גם כשטח אחסון, עם כריות על המושב.
יש עוד אפשרות- לא לשים שולחן במטבח אלא רק שולחן אוכל בסלון. בדירה הקודמת שלי היה מטבח בצורת ר פתוח לסלון ולא היה לי שם שולחן, השולחן היה בפינת אוכל שחצצה בין המטבח והסלון.

אבל החומר שממנו עשוי הכיור נורא מעצבן וקשה לנקות אותו (איכשהו צובר כתמים). רק עם חומרים אלימים (כוללים אקונומיקה) יש סיכוי לנקות, וגם אז לא תמיד "עד הסוף"
אני חושבת שגם הכיור שלי עשוי מהחומר הזה. ממש גועל נפש.
אבל לא חייבים אקונומיקה!
אפשר למלא אותו במים רותחים עם אבקת הלבנה של אקובר או טיידי, או לשפוך על קרקעית הכיור הרבה סודה לשתייה, ועליה לשפוך חומץ (הכי פושטי). הם מתחילים לתסוס ואז משפשפים טוב טוב עם סקוץ'. זה לא יוצא מבהיק כמו אחרי אקונומיקה אבל מוריד 95% מהג'יפה (אותי זה מספק). אם מנקים לעתים קרובות התוצאה כמובן טובה יותר.

או להחליף בין מיקום המקרר והתנור אם זה אפשרי
לא אפשרי, כי אז התנור יימצא בתוך הבית, בלי איוורור, ומטר מהמיטות שלנו, והמקרר יחסום את החלון.

או להרגיע את המים ע'י הכנסת אלמנט עץ לפינה הבעייתית הזו
מעניין! הרעיון שהיה לי הוא להכניס משטח עץ מתקפל אל הרווח שבין התנור/כיריים לבין השיש, ככה שיהיה משטח עבודה מעץ שמחבר בין איזור התנור לאיזור הכיור, אבל שהוא מתקפל כדי שתהיה גישה אל הארון התחתון. נראה לי שהרעיון הזה מוצלח...

עוד עניין,חוסר באור.אם הבנתי נכון נכנס אור מהצפון ומטבח רוצה אור והרבה.
נכון. לכן גם בבוקר צריך להדליק שם את האור.

המטבח שלך "סובל" מעודף מתכת(בגלל המערב
את זה לא כל כך הבנתי. תוכלי להסביר?
אולי מה שמבלבל הוא שדיברתי על שני מטבחים: אחד בביתי הנוכחי (מעט אור, מטבחון קטנטן, בערך 1.70 על 1.80, התנור הענתיקה בצד צפון, וגם מין מתקן מתכת קטן על גלגלים צבוע באדום ובו שלוש סלסילות לתפוחי אדמה ולבצלים וכדומה. בקיר המזרחי, שהוא פנימי, השיש והכיור והארונות, ובקצה, מטר מחדר השינה, המקרר, ובקיר המערבי, שהוא פנימי, שולחן קטן מתקפל ממסגרת מתכת עם פורמייקה כתומה (שונאת כתום...).
המטבח השני - בבית שאני עומדת לבנות. בו המטבח יהיה כנראה עם קירות חיצוניים לדרום ולמערב. אלה גם יהיו הצדדים עם החלונות, ואלה יהיו הצדדים עם הכיור והתנור (כל אחד בצד אחר).

אבל אני מרגישה שיש לי את זה
בהחלט!
וקראתי כבר איזה ספר פנג שוואי או שניים, אבל עוד לא נכנס לי מספיק (-:

במקומך הייתי שמה במרכז המטבח שולחן עץ ענק פשוט בסגנון ישן,
שולחן ענק יכול למלא את כל הפונקציות, לדעתי.

לגבי המדיח, לדעתי הוא חייב להיות צמוד לכיור.

תיכנסי לחנות ספרים ותחפשי ספר על מטבחים כפריים או ספר על עיצוב פנים בסגנון צרפתי/איטלקי/יווני/אנגלי כפרי. התמונות יתנו לך המון השראה.

שולחן קטן מתקפל ממסגרת מתכת עם פורמייקה כתומה (שונאת כתום...).
יש אפשרות גם בינתיים, עבור הבית שממנו רוצה לעבור, לקנות שולחן עץ קטן ולא יקר שימצא חן בעיניך? ואולי אפילו שולחן עץ שאפשר יהיה להשתמש בו בבית החדש? לא רצוי שיהיה לך בבית משהו שאת ממש שונאת את צבעו. ואם אי אפשר לקנות שולחן, אפשר לשים מפה על השולחן הזה בצבע שאת אוהבת. ואפשר מפה שעשויה מחומר רחיץ (לא בד).

ואגב, שימי לב כמה חפצים ממה שפירטת (בוודאי לא פירטת כל מה שיש במטבח וכל החומרים שבו) הם ממתכת.

שליחה על ידי מ_י* » 27 מרץ 2006, 13:37

בקשר למזווה מורחב, יש את השאלה עד כמה המרחק בין המקרר ווארונות האחסון ובין התנור והכיור מפריע בעבודה. אני מתכוונת לתת את דעתי על כך בימים הקרובים בשעה שאני מבשלת, עד כמה אני חוזרת שוב ושוב למקרר או לא. נדמה לי שלא: אם אני מכינה משהו אני בדרך כלל מוציאה את כל הדברים הנחוצים מן המקרר מראש וזהו. הכיור והתנור, לעומת זאת, חייבים להיות קרובים כי ממש עובדים עם שניהם במקביל.

המטבח בבית המתוכנן שלנו לא יהיה מאד מואר, לצערי. אם נקדיש לו חדר מואריותר זה ייצא על חשבון חדרי השינה, שחשוב לי שיהיו מרווחים, וגם ייצא במפלס גבוה ויחייב אותי לרדת מדרגות בין המטבח ופינת האוכל, ובמקרה שלי רק מהדמיון של עצמי משתטחת עם איזה מגש על האורחים החלטתי לגנוז את התוכנית. במקום זה אנחנו מכניסים את המטבח לתוך החלל המרכזי, שהוא כפי שכתבתי גדול ומרווח אבל דווקא ההכי פחות מואר בבית: הוא מקבל אוויר ואור בעיר מפטיו קטן עם קירות גבוהים מכל צדדיו. אמנם נרחיב חלון קיים למקסימום האפשרי ונגדל בפטיו קצת עציצים, אבל בכל זאת - זה לא חלונות החוצה אל המרחבים. ובגלל זה אני גם מסתבכת עם הפטיו, האם לקרות אותו או לא. מצד אחד, הוא במרכז הבית ויהיה מוזר לעבור בין החדרים בלילה או כשקר בפטיו לא מקורה. מצד שני, אם אני מקרה, אני מאבדת את החוץ של החלל המרכזי שלנו. אנחנו מחפשים פתרון בינים, נגיד קירוי שאפשר לפתוח ולסגור בקלות, או משהו מזכוכית עם חלונות שאפשר לפתוח ולסגור. ואז כמובן גם מתעוררת השאלה איך לנקות את התקרה השקופה הזו, שתתכסה עד מהרה אבק וכל מיני.

אפשרות גם בינתיים
זה שולחן מתקפל, בגודל שמתאים בדיוק להיכנס בין העמוד שיש שם לבין הדלת. אי אפשר שם משהו לא מתקפל, כי אז אין גישה למרפסונת המטבח (הכל פה מאוד קטן קטן) וגם אין שם מקום לרגליים של שולחן...
אבל עכשיו, שכל איזור השיש-כיור-ארונות תחתונים מתפרק כבר וצריך להחליף, אני אחליף את לוח השולחנון בעץ.
אי אפשר לשים עליו מפה - זה משטח עבודה. הוא בשימוש לאותן מטרות שהשיש (שטח העבודה שנשאר נטו לבישולים על השיש הוא בערך 30 ס"מ...).
עכשיו אני תוהה מה צריך להיות הצבע של לוח העץ שיחליף את הקיים.
הנגר חשב לבן, כמו הארונות, אבל אני - שאוהבת לבן במטבח - דווקא לא התחברתי לצבע הזה בשביל השולחן. מעניין מה עדיף שם. צריך "ללכת עם" המתכת (כי זה במערב) או להיפך, לאזן אותה בצבע של אלמנט אחר?
ואם לאזן, אז במה? מה מאזן את המתכת? אדמה? אם כן, אז כתום היה הצבע הנכון שם...

כמה חפצים ממה שפירטת (בוודאי לא פירטת כל מה שיש במטבח וכל החומרים שבו) הם ממתכת
נכון.
וגם המקרר והתנור והכיריים הם ממתכת, בעצם, לא?
אבל לא הייתי רוצה להחליף את העגלה הקטנה עם הסלסלות לאחת מפלסטיק. זה פלסטיק מדכא.

אני בדרך כלל מוציאה את כל הדברים הנחוצים מן המקרר מראש וזהו
אצלי זה לא עובד. אני צריכה צעד אחד בין המקרר הכיריים והכיור. ככה גם אם שכחתי וגם אם הידיים לא מספיקות להעביר בפעם אחת לפחות זו לא צעידה.

הכיור והתנור, לעומת זאת, חייבים להיות קרובים
את התנור דוקא לא אכפת לי למקם במרחק גדול יותר. ההתעסקות סביבו היא מעטה: מכניסים, מקסימום בודקים אם מוכן ומוציאים.

המטבח השני - בבית שאני עומדת לבנות. בו המטבח יהיה כנראה עם קירות חיצוניים לדרום ולמערב. אלה גם יהיו הצדדים עם החלונות, ואלה יהיו הצדדים עם הכיור והתנור (כל אחד בצד אחר)
אני דיברתי כל הזמן אך ורק על המטבחון שלך.
כשאת מתייחסת לכיוונים בבית זה לא משנה כל כך קירות וצדדים. יותר חשוב לקחת את מרכז הבית ובאופן יחסי אליו לראות היכן ממוקם כל חדר ואיזור בבית.
אני ארחיב אחרי זה על מטבח דרום מערבי......

הכיור והתנור, לעומת זאת, חייבים להיות קרובים כי ממש עובדים עם שניהם במקביל
אבל מבחינה אנרגטית זו טעות.

המטבח בבית המתוכנן שלנו לא יהיה מאד מואר, לצערי. אם נקדיש לו חדר מואריותר זה ייצא על חשבון חדרי השינה, שחשוב לי שיהיו מרווחים, וגם ייצא במפלס גבוה ויחייב אותי לרדת מדרגות בין המטבח ופינת האוכל,
לדעתי מבלים הכי הרבה זמן במטבח, ובשעות היום, כך שיותר חשוב דווקא שם שיהיה מואר.
אם המטבח כל כך גדול, ואת שמה בו שולחן אוכל גדול, למה צריך גם פינת אוכל ?

אתם עובדים עם אדריכל?

אם נקדיש לו חדר מואריותר זה ייצא על חשבון חדרי השינה
אבל חדרי שינה לא זקוקים לאור של יום. מספיקה להם שמש מערבית,למשל. את מבלה בחדרים הללו בעיקר בשעות הלילה. בחדרי המגורים ובמטבח את זקוקה לאור מזרחי ודרומי.

עכשיו אני תוהה מה צריך להיות הצבע של לוח העץ שיחליף את הקיים
כשקראתי את זה, לא הבנתי למה צריך לצבוע עץ! הרי עץ זה חומר מקסים כשלעצמו וכשצובעים אותו הצבע והמרקם הופכים לאחידים, ולא רואים את כל העיגולים וכו'. אז אם ממילא משטח העבודה שלך הוא לוח עץ, אז למה שהוא לא יהיה בצבע עץ? וכמובן את יכולה לא לחתוך עליו ישירות, אלא על קרש עבודה מעץ וכו'.
ואז נזכרתי ש בת ההרים כבר כתבה לך כך:
_הכיריים והתנור מייצגים אלמנט אש. הצפון מייצג אלמנט מים. מים מחלישים את האש[המים מזינים את העץ(מזרח) והעץ מזין את האש(דרום)]. בפנג שואי מדברים במושגים של לשמר אנרגיה(צ'י),להאיץ או להרגיע. מה שאת צריכה לעשות זה....
או להחליף בין מיקום המקרר והתנור אם זה אפשרי
או להרגיע את המים ע'י הכנסת אלמנט עץ לפינה הבעייתית הזו. ככה המים "ילכו" אל העץ והחשק לבשל יחזור אלייך_
ומשום שלדברייך אי אפשר להחליף את מיקום המקרר והתנור, אז ניתן לחזק את אלמנט העץ ע"י קרש עץ בצבעו הטבעי. ויש דרכים נוספות לחזק את אלמנט העץ במטבחך הנוכחי: לשים עציץ, פרחים, להוסיף אלמנטים בצבע ירוק לגווניו השונים, לשים תמונה של עץ, פרחים וכו'. ואגב, בקשר ליסוד המתכת, גם הצבע הלבן שייך ליסוד זה.

אבל לא הייתי רוצה להחליף את העגלה הקטנה עם הסלסלות לאחת מפלסטיק
למה פלסטיק? בפנג שואי ממש לא "מחזיקים" מפלסטיק... אולי אפשר סלסלות מקש (קש גם הוא מחזק את אלמנט העץ).

ואגב, גם לפי הפנג שואי לא מצפים ש"תלכי לפי הספר". נראה לי שכדאי לך לבטא את עצמך, את הטעם שלך וכו'. אז בחרי בצבעים אהובים עליך, והימנעי מצבעים שאינם אהובים עליך (כגון כתום). אם המטבח יהיה נאה ונעים בעיניך, נראה לי שיהיה לך נעים לשהות בו.

וגילוי נאות: כל מה שאני יודעת על פנג שואי נובע מקריאת ספרים, מאמרים, הודעות בפורומים שמוקדשים לכך, מחשבה על הנושא, בדיקת העיצוב בביתי והשפעתו וכו' וכו' וכו'. ממש לא מומחית, רק מתעניינת. אז קחי בערבון מוגבל.

אם המטבח יהיה נאה ונעים בעיניך, נראה לי שיהיה לך נעים לשהות בו
משפט מפתח. בשמת,עוד לפני שקיבלת הסברים,הרגשת בעצמך איפה ומה את רוצה לשנות.ולמשל הבחירה שלך בחפצים אדומים...

פנג שואי "מחמיר" מתייחס גם לכל אחד ואחד מבני הבית. למי כדאי לשבת איפה,עם הפנים אל והגב אל. וזה משתנה משנה לשנה.
גמאני לא חושבת שצריך להחמיר. אבל כשמתכננים בית,זו הזדמנות(אולי חד פעמית)לעצב את הבית בצורה הרמונית ולא לחזור על טעויות שאח'כ כבר קשה לתקן.

התקנה שטוחה - שהכיור ממשיך את קו השיש ולא מודבק מלמטה. זה מאוד נוח ולא צובר לכלוך. כאילו הכיור הוא כמו "בור" בתוך השיש.

אורית - אני אנסה את הטיידי, לא ידעתי שיש אבקת הלבנה. אולי את הסודה לשתיה גם. אני מאוד רגישה לאקונומיקה, בעיקר לאדים של הנוזל, זה מייד עושה לי כאב ראש וטשטוש. אז אני משתמשת בחול ניקוי שזה פחות אדים לפחות. אני מאוד אוהבת כיור נקי, אבל 95% זה בהחלט מספיק לי... ניסיתי פעם עם לימון וזה לא עבד. גם את הכיור באמבטיה אני מנקה עם חומר מכיל אקונומיקה, בעיקר בגלל שאנחנו הרבה פעמים שוטפים שם קקי. וגם את האמבטיה. אני באמת מאוד רוצה למצוא תחליף טוב ופחות רעיל.

החומר הזה ממש מעאפן, אני כועסת עליו בכל פעם (כבר המצאתם התקנה שטוחה, שזה גאוני, לא יכולתם לעשות את זה עם כיור מחומר נורמלי שמתנקה???)...

שליחה על ידי מ_י* » 27 מרץ 2006, 22:34

את התנור דוקא לא אכפת לי למקם במרחק גדול יותר. ההתעסקות סביבו היא מעטה: מכניסים, מקסימום בודקים אם מוכן ומוציאים.
אני מתכוונת לתנור שהוא גם כיריים

דעתי מבלים הכי הרבה זמן במטבח, ובשעות היום, כך שיותר חשוב דווקא שם שיהיה מואר.
אם המטבח כל כך גדול, ואת שמה בו שולחן אוכל גדול, למה צריך גם פינת אוכל ?
החלל שציינתי הוא לא רק למטבח - זה החלל המרכזי כולו, שצריך לשמש גם לחדר מגורים ולפינת אוכל ולמטבח ביחד.

בקשר לאדריכל, עכשיו אנחנו בחיפושי אדריכל. זה קצת מסובך כי אנחנו רוצים מישהו שמבין בבתים כאלה - בתים בוכריים שנבנו בירושלים לפני מאה וחמישים שנה.
זה צריך להיות מישהו שגם מבין לגבי טכניקות הבניה האלה (למשל, כל הענין של לפתוח חלונות או להזיז דלתות בבתים כאלה זה סיפור אחר לגמרי מאשר בבניה חדשה, כי הבית לא מוחזק על ידי קורות אלא על ידי הקירות העבים, כל קיר מטר), וגם מישהו שמבחינת הראש העיצובי יוכל להתאים את עצמו סגנונית מפני שחשוב לנו לשמר את האופי המיוחד של הבית ולא ללכת "נגדו".

אם עדיין לא מצאתם אדריכל, הייתי מחכה עם השלב של להחליט איפה כל חדר יהיה, כי אולי הוא ימצא פתרונות שלא חשבתם עליהם מבחינת מיקום החדרים ביחס לקירות חיצוניים.
ואולי אתם צריכים למצוא אדריכל שיעזור לכם עם תכנון הפנים ומהנדס שיעזור עם הקטע של הבנייה?

<נשמע בית מגניב>

שליחה על ידי מ_י* » 27 מרץ 2006, 22:55

ואגב, תראו את זה. יש פה שניים או שלושה שממש מדברים אלי
WWW.COUNTRY-KITCHEN.CO.IL

שליחה על ידי מ_י* » 27 מרץ 2006, 23:05

ועוד משהו - מה הקטע החדש הזה של ארונות מטבח על רגליים נמוכות? נראה לי מאד לא נוח, אני מדמיינת שממש קשה לנקות מתחת לזה.

טרה רוסה, באמת אנחנו חייבים מהנדס. קיבלנו כבר המלצה על מישהו שמבין בבתים האלה, שלגבי מהנדס זה ממש קריטי (אנחנו צריכים לדעת שכל העסק לא עומד להתמוטט, למשל, מה גם שמתחת לסלון שלנו יש בור מים ענקי), וחוץ מזה צריך את האדריכל. בענין חלוקת הפנים, אין פה אינספור אפשרויות מפני שהבית בנוי בצורה שדי מכתיבה את החלוקה שלו.

לפני כמה שנים התקנו מטבח חדש.
לקראת השיפוץ עברנו בבתים אחרים ששופצו לאחרונה ובדקנו את המטבחים שלהם. וחשוב יותר: התחלתי לשים לב לכל תנועה שאני עושה במטבח (מה שנקרא "ניתוח עיסוקים"), מה הדברים שאני צריכה שיהיו זמינים, איפה הם נמצאים במטבח הקיים, מה במטבח נוח לי ומה מפריע לי ודורש שינוי.
ניתוח-עיסוקים זה, שגרם לי להיות מודעת לכל הצרכים והעשיה במטבח, עזר לנו מאד לתכנן את המטבח החדש.

זה צריך להיות מישהו שגם מבין לגבי טכניקות הבניה האלה
יש מעט מאד אדריכלים שמבינים בטכניקות בנייה מסורתיות מעבר לתיאוריה. לדעתי אתם זקוקים למישהו שיודע איך עובדים בתכלס עם בנייה מסורתית ולא יהרוס לכם את הבית עם טיח צמנטי מודרני. נסי פה

לדעתי אתם זקוקים למישהו שיודע איך עובדים בתכלס עם בנייה מסורתית ולא יהרוס לכם את הבית עם טיח צמנטי מודרני.
אני מכירה מישהו שהוא כמו שאורית אמרה, מומחה מעשי לשיטות בנייה עתיקות. אם את צריכה את הטלפון שלו, תודיעי לי.

באמת אנחנו חייבים מהנדס
מנסיוני קונסטרוקטור טוב יכול גם לעשות עבודה שבדר'כ האדריכל עושה.

חיפשתי משהו לתכנון הבית שלי ותראו מה מצאתי על מטבחים. נותן חומר למחשבה.

מנסיוני קונסטרוקטור טוב יכול גם לעשות עבודה שבדר'כ האדריכל עושה
אבל פה הם צריכים מישהו שמבין בבניה מסורתית. רוב הקונסטרוקטורים מכירים רק מבני בטון וזה משהו אחר לגמרי.

אני רואה שהוא מופיע בדף שאורית הפנתה אליו.

אני רוצה לחדד- את צריכה אדריכל כדי לתכנן את החלוקה לחללים, איך להגדיל או לשנות פתחים וחללים קיימים מבלי שהבית יאבד את הצביון המקורי שלו וכן הלאה. אחרי האדריכל, בשלב הביצוע, את צריכה איש שיודע לעבוד בטכנולוגיות מסורתיות ולא שיפוצניק מצוי. רצוי שהאדריכל ידע משהו על בתי אבן כדי שהתכנון שלו יקח בחשבון את המגבלות של מבנים כאלה, אבל זה פחות קריטי. בעל המלאכה לעומת זאת חייב לדעת איך בונים באבן, איך מטייחים בית אבן וכן הלאה.
באתר שהפניתי אליו תמצאי גם אדריכלים וגם אנשי שימור. את יכולה להתפשר ולקחת אדריכל שהוא לא מומחה בבניה מסורתית, אבל ממש ממש ממש לא כדאי להתפשר על בעל המלאכה.

שליחה על ידי מ_י* » 29 מרץ 2006, 23:52

תודה על העצות והקישורים. חשבנו גם על אדריכל שמבין את הסוג הזה של בניה וגם על קונסטרוקטור, כי גם האדריכל צריך לקחת בחשבון את האילוצים.

שליחה על ידי מירב* » 09 מאי 2006, 18:50

במקרה או לא, אני עוסקת בין היתר בעיצוב מטבחים, ובמקרה או לא אני גם שותפה בחברה קטנה ואיכותית שמיצרת אותם
מה שאני יכולה לומר בנושא הוא קודם כל שזה מאוד אישי- גם המראה וגם הפונקציונליות של המטבח.
לכן, אני חושבת שחברה קטנה שיכולה לתת יחס אישי תתן מענה טוב יותר למי שמחפש משהו לא סטנדרטי
אנחנו עובדים בעץ. (אני אישית לא אוהבת מטבחי פורמייקה) וחשוב לנו שהמטבח יראה כמו משהו שאדם עשה ולא מכונה.
תהליך של תכנון מטבח מתחיל בשרטוט החלל ושיחה לגבי הצרכים הרצונות והאהבות, לאחר מכן אני מכינה שרטוט תלת מימדי
ומכאן ועד לתחילת ההכנה של המטבח עצמו, עוברים הרבה מיילים בצינורות הרשת- עם שינויים שונים- אני משנה בשרטוט, הלקוח רואה, מגיב, וכך הלאה
לבסוף, כשכולם מרוצים, זה עובר ליצור.
בקיצור , יש הרבה דיאלוג עם הלקוחות, בשונה מחברות המטבחים שם בוחרים דגם מסויים
אשמח לענות על שאלות ממוקדות בנושא

מחפשת עזרה בתכנון מטבח עבור חמותי, תמורת בארטר כלשהו.

לאורלי רובינזון יש סדרת ספרים על בתים ובין השאר ספר על מטבחים. אני מאוד ממליצה "לעבור דרכו" בדרך לתכנון או שדרוג מטבח.
בספר היא מפרטת את המרחקים המומלצים בין "קודקודי המשולש" (= מקרר, כיור וכיריים) ומרחיבה הרבה על תכנון המטבח, על חומרים (לא מזווית הפאנג שווי) ועל סגנונות שונים .
וחוצמיזה יש שם תמונות משגעות ורעיונות עיצוביים מדליקים- של בתים אמיתיים - עם מטבחים עמוסים ושמישים (ולא מתוך קטלוגים מינימליסטיים).

בפעם הבאה שתגיעו לחנות ספרים גדולה...

לדעתי מאוד יפה לשלב במטבח רהיט עם ניחוח ישן וכפרי - ( בסגנון ה"שאבי שיק"= סגנון ביקתה), אפשר לקחת רהיט ישן (קונסולה, ויטרינה או ארון מדפים עומד- יש המון בשוק הפשפשים) ולצבוע אותו בצבע בהיר (שמנת) או פסטלי (=ירקרק או תכלכל או צהבהב בהיר) עד לכיסוי ניכר (כמה שכבות) ואח"כ לשייף בנקודות הבולטות ולחשוף פסים קטועים של העץ ממתחת. אפשר לשלב גם ידיות בסגנון ישן (מקרמיקה לדוגמה) וליצור בקלות אוירה כפרית נושנה ועם זאת רומנטית ואצילית (- תלוי בסגנון הרהיט) ולגוון את המטבח.
המטבחים בהם הכל נראה סט תואם נורא משעממים וחסרי אופי.... שלא לדבר על ה"קליניקות" מהנירוסטה... ממש לא לטעמי.

מדפים תחתונים פתוחים שנבנו ע"י בעלת הדירה:
http://www.bvd.co.il/site/article.php?i ... E%E8%E1%E7
(התמונה השמאלית מבין השלוש)

חסרונות: מתלכלך; נגיש לילדים קטנים, חמותות וכלבים.
יתרונות: אישי, קל לבנייה. אם יש נמלים, השביל שלהן ניתן לאיתור ואינו מוסתר מאחורי שכבות של חומרים שונים.

ועוד משהו - מה הקטע החדש הזה של ארונות מטבח על רגליים נמוכות? נראה לי מאד לא נוח, אני מדמיינת שממש קשה לנקות מתחת לזה.
אותו יתרון נגד נמלים וג'וקים. הן בכל מקרה יימצאו שם, גם אם לא תראו אותן.

ולגבי הלכלוך:
ממה הם נהיו דביקים? בדרך כלל זה קורה רק באזורים שקרובים לכיריים, מהאדים (אני חושבת שאם יש קולט אדים זה פותר את הבעיה).
בעיניי, קולט אדים הוא עוד מכשיר יקר ומודרני שנועד לטייח פגם בתכנון. לטעמי הבישול המסיבי בכלל לא צריך להתבצע בבית (והריוניות רבות יסכימו אתי), אלא בפינה מאווררת כלפי חוץ, עם אפשרות לסגירה כלפי פנים. רק כך אפשר למנוע אפקטיבית את הצפת הבית באדים שמנוניים, שהם הבעייתיים במדפים פתוחים. זה גם מרחיק את האש מהילדים. שאר איזורי המטבח - כיור, משטחי עבודה, ארונות אחסון, מקרר, פינת אוכל יכולים להישאר פתוחים כלפי מרחבי המגורים.

_אני חושבת על הענין של המטבח כלב הבית, האם זה נכון לבנות הכל סביב האוכל דווקא.
אולי שהספריה תהיה לב הבית? ברוב הבתים כיום נדמה שהטלויזיה היא לב הבית..._

מצד שני, לשבת בחורף עם ספל תה מהביל במטבח קטן שהוא חדר זה מאוד ביתי ואינטימי.