רפואת נשים אמיתית

[תמרוש_רוש]

"קיימת אפליה נגד נשים גם בבריאות. נכון שלכאורה מתעסקים בבריאות האשה, אבל לא בדיוק דואגים לה, אלא ליכולתה להמשיך את הדור. במה עוסקים מרכזי בריאות האשה? בנושאים גינקולוגיים, שדיים ורחם. זה בריאות האשה? בריאות האשה מתייחסת למחלות רבות שצריך לתת עליהן את הדעת".
_{פרופ' חוה טבנקין, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האשה במשרד הבריאות}

נשים יקרות, אנא קראו את הכתבה הבאה, שפורסמה ב"הארץ":
רפואה נפרדת לגברים ולנשים

מתוך הכתבה:
"זה שנים שהעוסקים ברפואה מודעים לכך שההבדלים הגופניים בין נשים לגברים משפיעים על שני המינים באופן שונה: המחלות מתפתחות אחרת, התסמינים אינם זהים, וגם התגובה לתרופות ולטיפולים שונה בין גברים לנשים. אולם הדרך לשוויון ברפואה בין גברים ונשים עדיין ארוכה: מהמחקר הרפואי, דרך הכשרת רופאים וכלה בטיפולים ובתרופות, הכרת ההבדלים לא באה מספיק לידי ביטוי - ובדרך כלל אלה נשים שבריאותן נפגעת.

"הרפואה תיראה אחרת", מנבא גלזרמן באופטימיות, "תהיה התייחסות נפרדת לנשים וגברים ברפואת הלב, המעי, הכבד, העור, השיניים, העיניים ועוד. ייקחו בחשבון שכל מערכות הגוף [אצל גברים ונשים] דומות מבחינה מורפולוגית - אבל בפועל הן עובדות אחרת. אנחנו עוד נשאל את עצמנו, איך לא הבנו את זה קודם".

---

מעבר ל"וואללה" אין לי הרבה מה להגיד בנושא... כך שאולי זה לא מצדיק פתיחת דף... אבל, אבל, זה נושא כל כך חשוב!

אז אם יש לכל אחת מכן מה לתרום בנושא - כולל ידע על מצב המחקר, כולל דעות על אופן היישום, כולל הצעות פרקטיות איך אנחנו יכולות לעזור לרופאים להשתפר בכיוון הזה, ולחולל שינוי (או לפחות לדרבן אותו) ברמת המיקרו, ביחסים היומיומיים שלנו עם [השלימי את החסר] - אנא הוסיפו אותו.
_{צוללת בחזרה לחיים "האמיתיים". להתראות עוד שבועיים-שלושה...}

תודה @}

[תמרוש_רוש]

היה על זה דיונון (דיון קטן) באיזה פורום.

אחת המשתתפות כתבה:

היה כנס מאוד גדול על רפואה מגדרית ב-2009. העניין הזה לא פשוט.
ראשית - קשה מאוד להשיג אישור הלסינקי לכלול נשים בקליניקל טריאלס תחת ההנחה שלא יודעים איזו השפעה תהיה על הפריון למשל... ואז יוצא שרוב התרופות בשוק מותאמות לגברים.

כבר ב-1992 כתבה קרול טאבריס ספר בשם the missmeasure of women (הכותרת מתכתבת עם גולד שכתב את "אין מידה לאדם"). היא עוברת בכל פרק על תחום מדע אחר ומראה כיצד הוא מתעלם מנשים.
בפרק על רפואה היא מתייחסת לסוגיה הזו וגם מציעה דרכים איך כן לכלול נשים בקליניקל טריאלס של תרופות, ובמיוחד, עד שזה יקרה - איך צריך להתייחס בזהירות ליישום ממצאים שמתעלמים ממערכת הורמונלית על מערכת כזו בדיוק.

---

ואשה אחרת הוסיפה:
_מאוד נפוץ שאם את בהריון אז הרופא לא התייחס לאף קריטריון רפואי אחר בנוגע אלייך.
כל התלונות הבריאותיות שלך - ייוחסו להריון ולו בלבד._
(מה שעלול להיגמר באסון - כי בינתיים המחלה לא מטופלת)

[פלוניה*]

מרק גלזרמן הזה עזר לי בעבר להבין שהעולם לא שחורלבן. טריוויאלי, אני יודעת, אבל לפעמים מופתעים לגלות.

(למתעניינות על מה אני מדברת, מוזמנות להציץ בשני קישורים. לא מפרטת כאן תוכן כי לא רלוונטי לנושא הדף
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3833805,00.html
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1101124.html )

[אמל_ית*]

אין לי ידע פרקטי וחכם להוסיף פה, אבל אני רוצה שהדף יחיה אז הנה סיפור אישי שאולי קצת מדגים.
יום אחד לפני כמה שנים כאבה לי הבטן. מאוד. מאוד מאוד. עד כדי כך, שהלכתי למוקד, וקבלתי הפניה למיון. ממש לא אני! (שלא לוקחת אפילו אקמול). עד כדי כך כאב לי. רצה הגורל, ובמקרה הייתי גם במהלך הווסת בדיוק באותו הזמן.
לרופאים לקח מעל יומיים לאבחן אותי, כאשר כל אחד מהם, שוב ושוב, מנסה לשכנע שזה בטח כאבי מחזור. ואני מתעקשת, שזה לא ואני מכירה את הגוף שלי ויודעת את כאביו. אבל אם אשה מווסתת, וכואב לה משהו, זה בודאי קשור.
<אבנים בדרכי הכליה זו הייתה התשובה הסופית. התגלתה כשהווסת הסתיימה ועדיין כאב לי אז טרחו לשלוח אותי לבדיקות מעמיקות יותר>

[ענבל_נתן_בר*]

_מאוד נפוץ שאם את בהריון אז הרופא לא התייחס לאף קריטריון רפואי אחר בנוגע אלייך.
כל התלונות הבריאותיות שלך - ייוחסו להריון ולו בלבד.
(מה שעלול להיגמר באסון - כי בינתיים המחלה לא מטופלת)_
היה את הסיפור על האישה ההרה שהתלוננה על כאבי ראש וסחרחורות, שלחו אותה בכל פעם הביתה בטענה שזה בגלל ההריון. רק לקראת סוף ההריון, כשהיא איבדה הכרה, והחלה לפרכס, עשו לה MRI וגילו גידול ענקי במוח. נאלצו לנתח אותה מיד, כי היא כמעט מתה.

[אביגיל*]

השאלה היא מה הפער בארצות לא מערביות, אולי שם, ללא התערבות, נשים חיות יותר, והפער גדול מחמש שנים (בממוצע)?

[מיכל_בז*]

העובדות הן שנשים בעולם המערבי חיות חמש שנים (בממוצע) יותר מגברים. כך שהייתי אומר שהרפואה המערבית קידמה יותר את הנשים מאשר את הגברים כך שמי שמקופח הם הגברים (לפחות לפי התוצאות).

השאלה היא לא בנוגע לאורך החיים אלא לאיכותם.
הנשים שאני מכירה ואנוכי סובלות משפע כזה של בעיות שהן נחלת המין הנשי בלבד. דלקות בדרכי השתן, פטריות ודלקות וגינאליות ומה לא. קללות ארורות, בחיי.

ברור שזה מושפע מאנטומיה שונה. גברים לא יכולים לסבול מפטריות בנרתיק הרי. אבל משונה בעיני שהבעיות האלה פשוט ממשיכות וממשיכות ללא שום פתרון.
אני לא מספיק מכירה את הסטטיסטיקות ואני מוכנה לבלוע את הכובע אם יוכח לי אחרת, אבל יש לי הרגשה שבבעיות הנשיות האלה מושקע הרבה פחות מחקר מבעיות שהן רק גבריות. אני כן יודעות, מנסיון, שהבורות של הרבה רופאים (גניקולוגים!) בזיהומים נרתיקיים היא עצומה.

אורך חיים הוא מדד מסוג מסוים. בסופו של יום, לא אכפת לי למות לפני אם אני אוכל להעביר את הימים שלי קצת יותר בסבבה ובבריאות.

[רוזמרין*]

הנה הסבר של אחד המגיבים לכתבה שהביאה תמרוש בתחילת הדף:

שם השולח: ביולוג

כותרת התגובה: נושא חשוב ומעניין, אך הנימה הביקורתית כלפי המדע והרפואה עושה עוול

המדע והרפואה לא נמנעו ממחקר פיסיולוגי בנקבות בגלל שובינזם או טמטום, כפי שרומזת הכתבה המצויינת הזו ללא הרף. עפ"ר, ההבדל הביולוגי בין עכבר זכר לעכברה נקבה, זניח ביחס להבדל בין שניהם ובין האדם. מעבר לכך, קשה ביותר לבצע מחקרים עם נקבות עכברות, בשל ההשפעה העצומה של ההורמונים המופרשים במהלך המחזור, על תפקודים פיסיולוגיים. תארו לכם שביצענו מחקר מבוקר עם קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי, שבשתיהן נקבות בלבד. ותארו לכם, שבמקרה כל נקבות קבוצת הביקורת, נמצאות בשלב במחזור שהוא שונה מן השלב בו נמצאות כל נקבות קבוצת הניסוי (העובדה שכל נקבות קבוצה נתונה נמצאות באותו שלב במחזור, איננה מקרה, כפי שרבים יודעים. אבל העובדה שקבוצה אחת נמצאת בשלב אחר ביחס לקבוצה אחרת, יכולה להתקיים במקרה). ועתה, תארו לכם, שהמשתנים הנמדדים במחקר, מושפעים מפעילות הורמונלית, ובפרט מן השלב במחזור. אפשר שנמצא הבדל בין הקבוצות ("אפקט לטיפול"), גם אם המניפולציה הניסויית לא עשתה כלום - משום שהשלב במחזור הוא שקבע את ההבדל. איך נימנע מכך? אנליזה ביוכימית לדם או שתן לכל החיות על בסיס קבוע. זה מאוד מסבך את המחקר!

[רוזמרין*]

אבל אני רוצה להגיד שההתקדמות האמיתית תהיה כשברפואה הרגילה יבינו שכל אדם שונה מהשני.
את זה כבר הבינו בהומיאופטיה. הכלים במחקר הרגיל אינם יכולים לבדוק שוני פרטני שכזה ולכן הפתרונות שלהם דומים לבריכת שחיה בעומק ממוצע של חצי מטר... חלק יטבעו.

[ענבל_נתן_בר*]

אפשר שנמצא הבדל בין הקבוצות ("אפקט לטיפול"), גם אם המניפולציה הניסויית לא עשתה כלום - משום שהשלב במחזור הוא שקבע את ההבדל.

זה בדיוק העניין!!!!!
אז כשנותנים לאישה תרופה, בלי שנבדקה ההשפעה שלה על כל שלב במחזור, בלי שנבדקה התגובה של התרופה עם ההורמונים השונים שמופרשים בכל פעם- זה פשוט חוסר אחריות, מסוכן, פושע, ולא מדעי בעליל!!!
הרי ידוע שהורמונים שונים מעלים או מורידים את השפעת התרופות, לעתים עד לרמה של חוסר השפעה, או להיפך- השפעה קיצונית מדי.
כל אלה יכולים להיות מסכני חיים.

[תמרוש_רוש]

אני לא מסכימה עם ביולוג על הפרשנות לכתבה.
לא נראה לי שמישהו אמר שם שזה שוביניזם או טמטום. אפחד גם לא רמז.
הבעיות שהוא מצביע עליהן אמיתיות.
אלא מה, בגלל שהן אמיתיות אז צריך להתמודד אתם!
זה מסבך מאוד את המחקר - נו, מה, ומשתנים אחרים לא מסבכים את המחקר? אז עובדים כדי לבודד ולבדוק אותם אחד אחד.
מחקר זו עבודת נמלים מסובכת טיכו. תמיד.
העניין הוא שעד שלא נצברו ראיות אנקדוטליות ששווה להשקיע בסיבוך הזה - וזה לדעתי כן קשור לת]יסות חברתיות - זה לא התחיל לקרות.

אבל אני רוצה להגיד שההתקדמות האמיתית תהיה כשברפואה הרגילה יבינו שכל אדם שונה מהשני.

מבחינה היסטורית זה קצת הפוך. התקדמות ענקית ברפואה מערבית התחילה כשרופאים הבינו איך אנשים שונים דווקא דומים אחד לשני, ואיך אפשר לחקור אותם כקבוצה.
אני לא בקיאה בתאריכים, אבל כשהתחילו הניסיונות לרפואה מבוססת מחקר, המון רופאים טענו שאי אפשר לחקור "מחלה", כי כל אדם הוא שונה, לכולם תופעות שונות ותסמינים שונים וכו' וכו'.
ואז גילו שאפשר, וזה גם נותן תוצאות, והטיפול השתפר.

כמובן שיש מקום לעוד ועוד אינדיווידואליזציה של הטיפול, ושגם היא תהיה מבוססת מחקר. יש שאיפות לזה, ויש אנשים שעובדים בכיוון.

(למשל, כבר עכשיו ידוע בישראל שיהודים אתיופים מפרקים תרופות באופן שונה משאר האוכלוסיה, ולכן - בניגוד לרושם הדקיק והשברירי שהם עושים - הם זקוקים למינון יותר גבוה של הרבה תרופות. זו אידיווידואליזציה של קבוצה אתנית. אני חושבת שלאט לאט הם ירדו לקבוצות יותר ויותר ספציפיות)

העובדות הן שנשים בעולם המערבי חיות חמש שנים (בממוצע) יותר מגברים. כך שהייתי אומר שהרפואה המערבית קידמה יותר את הנשים מאשר את הגברים כך שמי שמקופח הם הגברים (לפחות לפי התוצאות).
נו, ברור, כי ברפואת חירום מצילת חיים אנחנו טובים.
אבל מה בנוגע לאבחנה מוקדמת? טיפול שמתאים למחלה מהתחלה? קיצור משך המחלה? צמצום תופעות לוואי?
אלה נתונים חשובים בפני עצמם, בכל דיון על בריאות, ומובילים רק לעתים נדירות למצב מסכן חיים.

תוחלת חיים זו רק עובדת קצה, והיא נותנת לנו אינפורמציה מאוד מוגבלת ומצומצמת על בריאות האוכלוסיה.

כך שהעובדה הזאת (בדבר תוחלת חיים) בכלל בכלל לא סותרת מצב של הזנחת נשים ברפואה.

[ענבל_נתן_בר*]

העובדות הן שנשים בעולם המערבי חיות חמש שנים (בממוצע) יותר מגברים.
תוחלת החיים ארוכה, אבל איכות החיים גרועה. לכי תראי איך קשישים חיים היום. אלה לא חיים, ואני לא מכירה אנשים שהיו רוצים לחיות כך. לדעתי, אם נשאל אנשים מה הם בוחרים- למות עשר שנים קודם, או לחיות עשר שנים יותר עם חולי- הרוב המוחלט היה בוחר בחיים קצרים יותר אך איכותיים, מספקים.
קשישים 'חיים' עם עשרות כדורים ביום, כאבים קשים, גופים מנוונים, נכים חלקית או לא חלקית, לעתים קרובות לא שולטים בצרכים שלהם, לעתים לא בשכלם.
אלה חיים?

(וזה גם מה שאני עונה לאנשים שטוענים בגנות הרפואה הטבעית- מה שווה לחיות עד גיל מבוגר אם אתה לא יכול לעשן- לשתות- לאכול מה שבא לך: אני עונה- זה לא כמה אתה חי, זה איך אתה חי)

[בשמת_א*]

בכל מקרה אורך החיים לא רלבנטי לרפואה. השיפור בתוחלת החיים חל כתוצאה א. מירידה דראסטית בתמותת התינוקות, ב. משיפור ענק בהיגיינה (מערכות ביוב במקום ביוב שזורם ברחובות, פינוי אשפה במקום גלי זבל ברחובות, מים זורמים לבתים ועוד) ג. משיפור גדול בתזונה.

[אביגיל*]

לא בטוחה אם זה בדיוק מתאים לדף הזה, אך מסתבר שעכשיו מתחילים לתת תרופות נגד סרטן השד גם לנשים בריאות שבסיכון. לתרופות תופעות לוואי, אחת מהן סרטן הרחם (!), ובכתבה שקראתי לא מוזכר שום דבר על עידוד הנקה, או על הימנעות מגלולות אסטרוגן. זה כבר נעשה בארה"ב ובאנגליה שוקלים להתחיל. רק לי זה נראה כרשלנות רפואית ברמה לאומית?
http://www.telegraph.co.uk/health/[po]women shealth[/po]/8410262/Breast-cancer-drugs-for-healthy-women.html

[ציל_צול*]

הנשים שאני מכירה ואנוכי סובלות משפע כזה של בעיות שהן נחלת המין הנשי בלבד. דלקות בדרכי השתן, פטריות ודלקות וגינאליות ומה לא. קללות ארורות, בחיי.
אכן ארורות. אבל אני חושבת שעצימת העין של רפואה הובילה נשים לחקירה משלהן. וזו גילתה שאת מרבית הבעיות הללו ניתן לפתור בעזרת שינויי תזונה, מודעות ווסת והימנעות טוטאלית מפדים ותחבושות חד פעמיים, כמו גם מגולות למניעת הריון.
יכול להיות שבעולם שלנו היה ראוי לאפשר לנשים לחיות כפי שנראה להן ולספק פתרונות רפואיים לבעיות האלה. העניין הוא שהפתרונות הרפואיים הרבה פעמים פשוט יוצרים בעיות חדשות, כמו במקרה של סרטן הרחם שהוזכר למעלה.
זה קצת מילכוד...

[פלוני_אלמונית*]

_אכן ארורות. אבל אני חושבת שעצימת העין של רפואה הובילה נשים לחקירה משלהן. וזו גילתה שאת מרבית הבעיות הללו ניתן לפתור בעזרת שינויי תזונה, מודעות ווסת והימנעות טוטאלית מפדים ותחבושות חד פעמיים, כמו גם מגולות למניעת הריון.
יכול להיות שבעולם שלנו היה ראוי לאפשר לנשים לחיות כפי שנראה להן ולספק פתרונות רפואיים לבעיות האלה. העניין הוא שהפתרונות הרפואיים הרבה פעמים פשוט יוצרים בעיות חדשות, כמו במקרה של סרטן הרחם שהוזכר למעלה._

לגמרי.
אבל רוב הנשים כן הולכות לרופאי נשים כשמתגלה אצלן בעיה ורוב רופאי הנשים מפגינים בורות איומה בטיפול בבעיות האלה.
יש המון דוגמאות לקונפליקטים המשונים האלה. למשל - הטיפול הקונבנצינאלי לפטריה וגינאלית יהיה נרות אגיסטן. בנרות אגיסטן יש חומרים משמרים. החומרים המשמרים האלה גורמים ל... ובכן.. גירוי. כשתלכי לרופא נשים בטענה שהגרד לא עובר סביר להניח שתקבלי נרות לחמישה ימים ואחר כך לשמונה ימים. ואולי ל-14? כי גם כאלה יש בשוק.

זה מרתיח! (ואולי זה לא קשור לדף בכלל תכלס.)

אני מעודדת חקירה של נשים, אבל אני גם רוצה שלרופאים יהיה את המידע הזה ויותר מזה, שזה יהיה להם חשוב.
גניקולגים מתמחים בילודה, הם מתמחים בסרטן, כמה גניקולוגים את מכירה שמתחים בזיהומים? שלא יתמחו, אבל רבאק, שידעו.

( מיכל בז ממחשב אחר.)

[ע_ע_ע*]

ההודעה הפרסומית נמחקה.