קט קטית מגיעה לנחלה

[מי_מה*]

קאפיש?
כן
_{השאכטה עזרה}

[הגבירה_בחום*]

קטקטת
קודם כל, איזה כיף, עכשיו גם את בין היוגיוגיות!! - הייתי מוכרחה לשנן את המנטרה הזו גם (-:
דבר שני, סתם יש איזה נתון מדעי מטורף שכמות החמצן שנכנס אל הגוף בתרגול פראניאמה (הכוונה לכל תרגול הנשימה. פראנה= אנרגיית החיים יאמה = שליטה. תרגול השליטה בנשימה) גדולה פי 10 מהחמצן שנכנס בנשימה רגילה. זו גם הסיבה שאחרי תרגול קפלבהטי אפשר להחזיק את הנשימה כ"כ הרבה. מסתבר שמה שגורם לתחושה המ-ד-ה-י-מ-ה הוא באופן מפתיע הצטברות של פחמן דו חמצני בגוף לפני שחרורו. ככל שמתרגלים יותר, נכנס יותר חמצן והיכולת לשמר ולצבור co2 בגוף לארוך זמן גדלה. מה שעוד יותר מטורף הוא שמבחינת היוגה, שמנסה כמה שאפשר לעורר את הפראנה ולהזרים אותה בגוף, המצב שבו הפראנה הכי פעילה וזורמת הוא המצב שבו אין נשימה. דווקא אז הפעילות הפראנית וזרימת האנרגיה בגוף מאוד מוגברת אל התאים והמוח.
עד כדי כך שבסופו של דבר, כהיוגים מגיעים למצב מאוד מתקדם בתרגול, נוצר מצב שנקרא קייבלה קומבהקה והוא מצב שבו הנשימה נעצרת מעצמה להרבה זמן (הרבה הרבה זמן. שעות, ימים...) כמובן שתהליך תחלופת הגזים בגוף ממשיך להתקיים כי הבנאדם ממשיך לחיות, רק אין לו יותר צורך באקט השאיפה והנשיפה (הפיסיים יותר) כדי לאפשר את תחלופת הגזים בגוף, הכל קורה במישור הרבה יותר מעודן ופנימי.
ואז כבר אני התפלאתי - מה קשורה הקיבולת?
היא קשורה. כשיש קיבולת ריאה קטנה מאוד, אי אפשר להגיע לתחושה המדהימה הזו, אלא אם כן.... התודעה כ"כ שקטה ויציבה שזה משפיע ישירות על מצב הנשימה. ממש כפי שמצב הנשימה משפיע ישירות על מצב התודעה. מסקנה: הנשימה והתודעה קשורות אחת אל השניה לגמרי, ולכן המוח שלך הרגיש בחצי קיפאון (-:
קאפיש? (-:

[קט_קטית*]

תודה גבירה.
זה באמת הרגיש כאילו יש בגופי מספיק מהכל, ואין שום צורך בנשימה, או בנשיפה.

קאפיש?
לגמרי

הולכת לשחק עם זה

אבל לא עכשיו...
למה התמחזרתי.
אחרי שנה ושש של הנקה פלוס תשע חודשי הריון.
ראיתי את זה בא.
לפני חודש בערך, כששירי בן דב ילדה, בוקר אותו היום הרגשתי חשק ברור לעוד ילד.
ואז החרמנות החלה לעלות, יחד עם חרמנות של כל החברות שלי, כל אחד וחרמנותה היא בבלוגה האישי שלה.
לפני שבוע בייצתי, בכאבים רבים, וניסיתי לשכנע את עצמי שאולי זה בכל זאת נעים.
לא הלך.
כמה פעמים במהלך היום סיפרתי לבעלי שכואב לי, ושאני מבייצת.
הוא הקשיב בחצי אוזן, ובלילה בא ל*יין אותי.
ישנתי ולא זוכרת באיזה שלב התעוררתי, אבל כבר היינו עמוק בתוך העשיה.
שאלתי את עצמי אם להזכיר לו לשים קונדום, בכל זאת - מבייצת,
ואז שאלתי את עצמי- סליחה למה לי?
וכמובן גמר בפנים, וצחקתי לאללה
הוא לא קישר, למה רגיל שאני מצחיקה את עצמי...
בכל מקרה, כעבור שבועיים קיבלתי מחזור.
אני בשוק שלא התעברתי חחח
עכשיו התמעט לי החלב והקטנה לא יורדת מהציצי
הסברתי לה שהיא כבר גדולה, היא מוזמנת לאכול בהתאם,
הנה תפוח אדמה, עוף, מצה עם ממרח תמרים.
הקשיבה בחוסר סבלנות והתחננה לצייייייייציייייייי אהההההההההה!!! ציציציציציצי!!!! אההההההההה!!!!
היום שאלו אותי חמותי וגיסותיי מתי אני מתכוונת לגמול אותה.
אמרתי עוד לא חשבתי על זה... לא נראה לי שאגמול אותה.
חמותי אמרה בטח אניק אותה עד בת מצווה.
ואני אמרתי שהיא תתחמק מהצבא בתירוץ שקמה לינוק בלילה...
פעם השיחות האלה היו מציקות לי.
עכשיו הן רק מצחיקות אותי.
חשוב לציין ששתי הגיסות שלי הניקו, אך לא למרחקים, ובעינהן אני מצטיירת כסוטה D-:

[קט_קטית*]

חלום ממזמן, שעכשיו נזכרתי בו
אני נמצאת באיזו מסיבה.
לא מבינה איפה אני, מלא אנשים בדירה ברוכת חדרים.
נכנסת לאיזה חדר עם מיטה זוגית וטלויזיה קטנה מולה, יש שם זוג שמתחרמן או מתנשק, הם לא קולטים אותי, אני עושה אחורה פנה כדי לצאת בשקט-בשקט,
ופתאום רואה במסדרון גברים לבושים שחור, עם מסכות (כובע-גרב עם חורים בשביל עיניים ופה), נכנסים מלא מהם דרך דלת הכניסה לדירה, שהיא ממש ממש פה ליד החדר.
אני חושבת שהם חמושים.
הם דוחפים את הזוג שהיה בחדר החוצה, האישה צורחת כמו משוגעת.
אני עומד ליד הדלת בפה פעור, מנסה להבין איך נקלעתי לכל הסיפור הזה.
מאחורי יש שידה עם טלפון עליה, מרימה שפופרת ומחייגת 100.
אין מענה, יש תקליט.
שני גברים במסיכות עומדים בדלת ומסתכלים עלי.
נבהלת ומניחה את השפופרת ליד הטלפון, על השידה.

• מה עם זאת? - הוא מצביע עלי עם הנשק שלו, פונה לחברו
• היא לא מזיקה. נשים את יוחנן (אני חושבת שכך קראו לו) לשמור עליה.
• ומה אם היא תברח?
• היא לא.

הם מגלגלים את יוחנן לחדר ישוב על כיסא גלגלים.
גם הוא חובש מסיכה.
אני קצת בהלם שיש גם שודדים על כיסאות גלגלים.
מעבירים אותו מהכיסא אל המיטה, בצד הרחוק ממני, ויוצאים מהחדר.
הוא מוריד את המסיכה, נאנח בהקלה ומדליק טלויזיה.
אני מהופנטת ממנו.
הוא בלונדיני יפה תואר, עם שיער מלא, גלי, זקן מסודר ועיניים כחולות עמוקות ורכות.
הוא יפה כמו כל שחקני הוליווד ביחד - והוא אמיתי.
הפנים שלו כאילו קורנות אור.
אני נמשכת אליו בטירוף.
מסתכלת איך אוכל להתגנב לצד שלי של המיטה מבלי שהוא ישים לב.
מעניין אם הוא משותק מהמותניים, או רק בגפיים?
כלומר, אם מה שיש לו בין הרגליים...
הוא מסתכל עלי ועונה על מחשבותי:

• לא, זה לא מתפקד,- בקול עייף, כאילו נשאל על זה מלא פעמים, והמבט שלו אומר בערך "כולכן אותו דבר".

ואז חוזר להביט בטלויזיה בחוסר עניין.
אני חושבת שעוד שניה אני מתה מפאדיחה.

• הלו? הלו? -שואל קול חלש מאחורי.

וואי שכחתי לגמרי שהתקשרתי למשטרה! סוף כל סוף ענתה לי מישהי!
אני מתה מפחד, לא יודעת אם לדבר איתה, או לסגור את הטלפון,
ואז מחליטה שיוחנן בכל מקרה שקוע בטלויזיה, אעמיד פנים שסתם משוחחת בטלפון.

• אההה... שלום
• שלום. למה התקשרת גבירתי?
• אההה... <אין לי מושג מה להגיד>

אההה... אני כאילו במסיבה, ויש פה כאילו אההה...

• שוד, - עוזר לי יוחנן
• כן, יש פה שוד.
• איפה את נמצאת גבירתי?

בא לי לבכות מרוב תסכול. אני מסתכלת מהחלון החוצה, לא מזהה שום פרט שיכול לעזור לי.

• את נמצאת בשדרות העצמאות 125/45, - אומר לי יוחנן

וזה סוף החלום

לקח לי זמן לקשר שיוחנן הוא מלאך, וכידוע מלאכים הם א-מיניים, משמע אי אפשר ל*יין אותם,
למרות שהיה ברור שאחת כמוני בכל זאת תנסה אז הוא בחר להפיע על כיסא גלגלים, שלא יהיו טעויות...
שזה גם מצחיק וגם קצת מפדח: באיזה קטע אני מנסה ל*יין מלאכים? [-:

[קט_קטית*]

חלום שחלמתי הים בשנ"ץ

בהתחלה משהו לא ברור איזה מופע של חברה שלי שהיא לבושה כמו זמרת אופרה,
בשמלה אדומה מנוצות.
כולם מוחאים כפיים, ואני רק מחכה לצאת החוצה.
הולכת בצעדים מהירים, דוחפת עגלה עם שתי בנותיי,
מדברת עם בעלול בנייד:

• אנחנו חייבים לעבור דירה. קבעתי עם מישהו, הולכת לראות איזה בית באיזור שלנו
• ..ה... (לא שומעת את מה שהוא עונה)
• טוב מותק, לא שומעת מה אתה אומר, נדבר
• ביי מותק

אני באה לנקודת ציון שקבעתי עם בעל הבית, אבל ה וא לא שם.
במקום זה אני מקבלת טלפון ממנו.
גם אותו אני לא שומעת טוב.

• אמרת שתהיה פה..
• ה..ה... פה קרוב
• מה?
• ה..ה... זה פה קרוב
• אני לא מבינה אותך
• אני אוסף אותך
• טוב

אנחנו נוסעים בג'יפ אני נוהגת ומגיעה לשכונה של אבא שלי (שזה כבר בעיר אחרת)
זה לא מוצא חן בעיניי

• אמרת שזה קרוב. של מי הבית שאנחנו הולכים לראות?

הוא מרים טלפון, מברר משהו ואומר לי את שמו של אבא שלי.
אני בהלם. יש לי תחושה מאוד לא טובה לגבי מה שמתרחש.

• אתה יודע דברים עלי. אתה מחרטט אותי. אני לא אוהבת את זה.

עכשיו אני רואה יותר טוב את הפנים שלו.
מרוקאי מבוגר, פנים אדומות בשרניות עם זיפים משמעותיים.
פתאום ההגה בצד שלו.

• שאלתי מי התקין את הבית הז'ה, וז'ה מה ענו לי. מה את רוסה ממני?

אני חושבת קצת, בהתחשב במקצוע של אבא שלי יכול להיות שהוא התקין שם משהו.
אבל "התקין"? אני שאלתי "התקין"?
עולה כמה מדרגות, פותחת דלת מרשת, נכנסת אל הבית המיועד.
הבית קטן ולא ממש מוצא חן בעיניי.
הנה נכנס בעלי.
משהו מוזר בו.
הוא מדבר, הטון שלו לא רגיל, כאילו שמח מדי.
הוא אומר שהולך להתקלח, כאילו נונשלנטי,
אבל אני קולטת שהוא מנסה להסתיר משהו,
הפחד עולה לי מהגפיים כמו גל של קפאון עד שמגיע לליבי ועוצר אותו.

• שתית? שתית?

אני מכירה את ההתנהגות הזאת מאבא שלי.
בעצם זה אבא שלי.

• אני הולך התקלח, - אומר לי, ואני לא יודעת להחליט אם זה בעלי או אבא שלי.

מה שבטוח, עכשיו הוא פותח את המים וממשיך לשתות מהבקבוק שהחביא בשקית.
יש לי כמה דקות בהן אספיק לאסוף כמה בגדים ולעוף מפה.
מי סידר את הארון הזה? לא מוצאת פה כלום. הנה חולצה של הקטנה. לא חשוב.
זורקת כמה בגדים לתיק, מהר.
לפני שייצא ויתחיל לחפש אותי, אותי ואת הבנות שלי.
הבנות שלי?
איפה הבנות שלי?
רואה שקית זבל גדולה צהובה עם ידיות ירוקות.
פותחת אותה. בפנים יש כמה בגדים ו.. שתי הבנות שלי. חיוורות, שקטות, מחובקות.
זה לא יכול להיות.
אני כורעת לידן, מניחה עליהן את שתי ידיי.
מדברת אליהן בקול רגוע:

• אתן בסדר. אתן בחיים, אתן בסדר.

הן פותחות עיניים, מסתובבות אלי, צוחקות.
מחבקת אותן:

• שיחקתן, ידעתי. רק העמדתן פנים.

עכשיו בואו נשחק שאנחנו בורחות.
נותנת להן ידיים, באה לצאת מהבית, אבל לא מצליחה לפתוח את הדלת.
אבא שלי חוסם אותה מהצד השני.
ממש נתלה עליה.
אני רואה דרך הרשת שהוא לובש חולצה אדומה עם פסים צהובים בכתפיים.
צהוב חזק מאוד.
דוחפת את הדלת בכל הכוח ואבא שלי עף מהמדרגות - הצידה.

• חה-חה-חה! אוי ^{_{(הוא צוחק ואז בוכה מהמכה, כמו שהרבה פעמים קרה לו כשהיה שיכור)}}

נהיה לי עצוב שככה הכאבתי לאבא שלי, בכל זאת אדם מבוגר...
חושבת אולי לגשת לעזור לו לקום.
מחליטה שלא ובלב שלם מסתובבת ורצה עם הבנות.
חייבת למצוא מקום שלא ישיג אותנו.
נוותר על המזונות, העיקר שיניח לנו לנפשנו.
ממה נתקיים?
הכי טוב לחבר מאמץ עם איזו אמא חד הורית,
נגור ונפרנס ביחד.
מיד נזכרת שבאמת יש לי חברה חד הורית,
ומתעוררת

[הגבירה_בחום*]

וואו, איזה חלום...
אין לי הגיגים ותובנות לגבי פשרו, אבל פחדתי. נשמע סיוט. מן תחושה כזו שאתה קולט שרימו אותך...לא יודעת...

[קט_קטית*]

מה הפשר של הצבע הצהוב?

החלום אכן היה סיוט, אבל סיוט שנפתר בתוך החלום עצמו, כלומר יש סוף טוב
התחושה הייתה תחושה של מרדף
אבל שמתי לב שבעצם התעלתי מעל הסיוט ושלטתי בעצמי בחלום,
וזה הרגיש נפלא,
כאילו עברתי איזה מבחן ואני יכולה לסמוך על עצמי שברגע האמת אדע לעשות את הדבר הכנון
ובפרט לקיים הבטחה לא לחיות עם בן אדם שמתעלל בי,
כמו שאמא שלי עשתה.
ובאמת בעלי הוא מאוד מאוד מאופק ורגוע, לא יודעת איך הוא התערבב לי ככה בחלום.
פרט לכמה דברים, יש לי פרשנות כמעט מלאה לכל החלום.
escape

[הגבירה_בחום*]

כאילו עברתי איזה מבחן ואני יכולה לסמוך על עצמי שברגע האמת אדע לעשות את הדבר הנכון
כן, כך גם אני הרגשתי. היית מאוד בשליטה, מאוד קונקרטית. זו באמת תחושה טובה של בטחון בעצמך. @}

[קט_קטית*]

תודה מותק

[מדרגות_לרקיע*]

-את נמצאת בשדרות העצמאות 125/45, - אומר לי יוחנן
כלומר: את נמצאת בשדרות העצמאות מהעשרים וחמש עד ארבעים וחמש.
זה הזמן שלך להיות עצמאית.

[קט_קטית*]

אההה יפההההההההה
תודה

[חוחית*]

מה הפשר של הצבע הצהוב?
צהוב הוא הצבע של מקלעת השמש, ה"מנוע" שלנו. וגם קשור בשינוי.

[קט_קטית*]

מקלעת השמש...
הממממ.....

שליטה?

[צפריר_שפרון*]

_מקלעת השמש...
הממממ.....
שליטה?_
אשליית השליטה.
יותר שער דרכו אנו קולטים את מאות אלפי נימי האנרגיה המתרכזים במקלעת השמש, ומכאן נמצא בוהק, כמעט מסנוור, שכן אזהרה מפתיחת מקלעת השמש יותר מדי.
מאידך, נמצא השער הזה, גם מקרין מפנימיותנו החוצה, כלומר, תחושת הבטן הידועה, היא חישת המרחב, בחושים לא מודעים, ומאידך מתוך השער הזה, אותה אנרגיה אישית, של האדם שהוא הוא, נמצאת מקרינה מעצמה על סביבתה.
פעימה זו אם כך, של קבלת אור ושליחת אור, מתאפיינת כמקום הפתוח ביותר לקבלת קרני השמש, ובאופן לא מודע, כאשר מקבלת את קרני השמש, בפועל - מקיימת אותה.

תודה רבה.

<שלם>

[מי_מה*]

אני מבינה את מקלעת השמש דוקא כמקום של יצירה ולא של שליטה. כמו שחוחית כתבה "המנוע" שלנו. הדחף לעשות. כאן מתקשר גם כוח הרצון, ההתמדה בלעשות את הדברים שהדחף מבקש. ומהמקום הזה גם לספק כוח, בכל זאת זו בטן.

[עפרה*]

_הוא הקשיב בחצי אוזן, ובלילה בא ל*יין אותי.
ישנתי ולא זוכרת באיזה שלב התעוררתי, אבל כבר היינו עמוק בתוך העשיה._

סליחה על החטטנות, אני באמת מנסה להבין.
את ישנה, הוא בא ומעיר אותך ?
רק לי זה מרגיש כמו "חדירה גסה"? זה בכלל לא מפריע לך או קשה לך, את לא לפעמים פשוט גמורה ?
(באמת סקרנות ותמיהה רבה)

[קט_קטית*]

זה בכלל לא מפריע לך או קשה לך...
זה דווקא נחמד

רק לי זה מרגיש כמו "חדירה גסה"?
זה תלוי אם מחרמנים אותך לפני החדירה או לא

את לא לפעמים פשוט גמורה ?
אחרי זה אני באמת גמורה

[ציפורה*]

מה כבר אפשר לעשות מתוך שינה ? איך יכול להיות נחמד אם בעלך חושב על צרכיו ומתעלם לחלוטין מהיותך ישנה ?

[זהרירה*]

(סתאם, "זו אני הגבירה בחום". התחשק לי לבחור ככה סתם שם חדש שמתחרז עם שתי הכותבות האחרונות (-:)

רק לי זה מרגיש כמו "חדירה גסה"?
מה כבר אפשר לעשות מתוך שינה ? איך יכול להיות נחמד אם בעלך חושב על צרכיו ומתעלם לחלוטין מהיותך ישנה ?

כותבת כאן הגברת הנכבדה (והשובבה (-:) קט קטית, שנחמד לה כך, שטוב לה ונעים, שאישה בעלה שיחיה חופן חמודותיה בעודה נמה. למה לחפור? למה לקדוח?
לי, זאת נראית כמו חדירה גסה, או אולי לא גסה, אבל סתם ניג'וס דודתי. מה הסיפור? הרי רואים בברור לפי מספר האייקונים המציפים את המסך שהגברת מאושרת (-:

[ציפורה*]

אין לי טענות לגברת הנכבדה והשובבה - להפך, אשמח לשמוע ממנה איך היא מצליחה להיות כזו בכל שעות היממה.
מה, לא מגיע לכל הפולניות להיות מאושרות?

[ציפורה*]

איך יכול להיות נחמד אם בעלך חושב על צרכיו ומתעלם לחלוטין מהיותך ישנה ?
זו שאלה של פולניה מתוסכלת (אני) שמרגישה שבעלה "דורש" מעבר למה שיכולה לתת. דורש ולא בטוח מתחשב.

[הגבירה_בחום*]

מה, לא מגיע לכל הפולניות להיות מאושרות?
מגיע, מגיע. בטח שמגיע. אם למישהו מגיע להיות מאושר זה לפולניות! לכל הפולניות! (-:

[קט_קטית*]

מה כבר אפשר לעשות מתוך שינה ?
לא זוכרת, ישנתי...


מה, לא מגיע לכל הפולניות להיות מאושרות?
מה, לא?
0-:
D-:
פולניות מאושרות כאן ועכשיו

[קט_קטית*]

חלום ישן
חלמתי פעם בשנ"ץ חלום מאוד מוזר
מוזר בעיקר בתחושות שלו
הייתי בשמים

ראיתי חזיר בר ענק רץ בעננים
על גבו רוכבים ילדה וילד
הילדה יושבת מקדימה, תופסת את פרוותו המבריקה של החזיר
והילד מחבק את הילדה מאחור .

פתאום החזיר מסובב את ראשו - אלי
מסתכל לתוך עיניי
מבטו חודר פנימה ומצמרר אותי
אני מרגישה אותי נשאבת החוצה, אליו
דרך הלב
ושניה אחרי זה זו אני שדוהרת עליו
האויר הקר חותך את נחיריי

המסר הוא חזיר בר, אמרתי לעצמי תוך כדי התעוררות

בערב ישבתי לחפש תמונות באינטרנט.
חיפשתי את חזיר הבר כפי שהופיע בחלום:
ענק, דוהר, עם מבט חשדני וחודרני .
לא מצאתי אף תמונה מספיק דומה.

חיפשתי פירוש לסמל של חזיר הבר,
וכבר כמעט התיאשתי...

[מתחדשת*]

_חיפשתי פירוש לסמל של חזיר הבר,
וכבר כמעט התיאשתי..._

כשאני לא מצליחה למצוא משמעות לאובייקט עצמו, אני בדר"כ מנסה דרך הצליל של המלה.
חזיר - מהשורש ח.ז.ר, לחזור, חזרה
חזיר בר = חזרה אל הבר, חזרה לפראות

@}

[קט_קטית*]

תודה מתחדשת
דייקת מאוד

לבסוף מצאתי קישור של חלומות על פי מסורת של אינדיאנים (כלשהם),
שאבד לו בינתיים ברחבי הרשת,
אבל המסר המרכזי הלך ככה:

חזיר בר הוא חיה זהירה מאוד (לא לבלבל בין "זהירה" ל"פחדנית"),
שלא מרבה לתקוף,
אף על פי חזותו המאיימת.
הוא מקשיב לרחשים הקלים ביותר,
רואה היטב גם בלילה,
מריח את מזונו - ואת סכנתו -
מרחוק.
כשנדרש לפעול - עושה זאת ללא היסוס ובמלוא העוצמה.

לראות חזיר בר בחלום פירושו:
הקשב לכל החושים שלך - ונע קדימה בעוצמה ובבטחון.

כעבור כמה זמן מצאתי את דיוקנו של חזיר הבר,
בדיוק אותו אחד שפגשתי בחלום.
זה היה תליון שאמי נהגה לשים כשהייתה צעירה.
לפני כמה שבועות נזכרתי בחלום וענדתי את הטליון.
אני מרגישה שזהו סוג של חותם, או קמע.
משהו שמרכז את ההתכווננות שלי וממחיש לי אותה.
נראה לי שהקמע מניב תוצאות.
החלום עם אבא שלי, שם פעלתי בחדות, בדיוק, בבטחון-
מאוד מזכיר את התחושה
של להקשיב לכל החושים ולנוע קדימה.

[קט_קטית*]

ולמה אני מספרת את כל זה...
בסוף שבוע היינו באיזה פסטיבל
שאנטי-בנטי
היה שם צוות מדהים מפרגן ומתחבר לילדים
בערב היה אפשר להרדים ילדים במקום מסודר עם בייביסיטר ולהמשיך בפעילויות
אמרתי יאללה, ננצל את ההזדמנות
הבנות היו כבר עייפות מהיום העמוס, ללא שנת צהריים מסודרת-
ובניתי על הרדמות קלה.
כידוע, ציפיות יש רק לכריות.
הבנות לא מיהרו להרדם,
טיפסו אחת על השניה ועלי,
ברחו מהמזרנים, התרוצצו בחדר החשוך והציקו למי שכבר נרדמו.
לא נעים...
פתאום מישהו מהצוות נגש אלינו והתחיל לעזור לי עם הגדולה.

• בואי נלטף ביחד את הבובה שלך (הענקתי בובה לכל אחת מהבנות כדי שיתחבקו איתן בשינה)
• ככה מלטפים את הבובה, ככה.

לוקח את היד שלה וביחד הם מלטפים את הבובה.
אני יושבת על מזרן ליד, מניקה את הבטטה צהעירה.
העניינים נרגעים.
השלווה יורדת על כולנו.
השמרטף מלטף את הבובה, ולפעמים גם מלטף לילדתי את השיער ואת כף היד.
אני רואה שתנועת הליטוף שלו מתרחבת, מתחילה לעלות ביד, בזרוע, גולשת לכתף.
פתאום הוא קולט שאני מסתכלת ולוקח את ידו במהירות בזק חזרה אל הבובה,
בתנועה חדה.
אני לא אוהבת את מה שראיתי.
עצם הליטופים לא עוררו אצלי חשש, אבל התגובה שלו -כן.
למה הוא לקח את היד?
למה הוא בודק אם אני מסתכלת?
האם הוא יודע שיש לו מה להסתיר?

הקטנה מבקשת פיפי, השירותים מטר ממני,
מפשפשת אותה מעל האסלה בדלת פתוחה.
חצי דקה.
ילדה טובה!
מסתובבת לחזור וראה שהשמרטף כבר יושב בתנוחה מזרחית,
הבת שלי יושבת עליו.

אני בהלם.
חצי דקה.
הוא ללא ספק זריז מאוד.
חודר את גבולות האינטימיות במהירות ובבטחון.
עכשיו הוא מחייך אלי חיוך תמים.
אל ת-פאקין-בלבל אותי!
אני יודעת מה ראיתי קודם.
ראיתי את מה שראיתי.
חצי שניה של הבילבול שלך.
ולי זה הספיק בהחלט.

נכנס בעלי, רואה שהבנות כבר בחצי הדרך להרדם...
אומרת לו:

• בוא נלך מפה, נלך לישון כולנו.
• מה, עזבי, הן כמעט נרדמו, יהיה לנו את הערב לעצמנו.
• לא, לא בא לי להשאיר אותן פה.

הבחור קם, מפנה את מקומו לבעלי.
בלחש בלחש משתפת אותו בכל מה שראיתי.
בעלי חושב שזה שטויות.
הבחור הזה לא נראה מזיק.
הוא נראה טיפוס הומו אולי...

• באמת? לי הוא נראה הטיפוס שמלטף בנות קטנות.

אני לא משאירה כאן את הבנות שלי.
קמה, לוקחת את הבנות ויוצאת מהחדר, בעלי משתרך אחרינו.
בדלת תופס אותי הבחור, כולו קטן ועדין עם פרצוף תמים ורוחני:

• מה, אתם הולכים? אתם יכולים להשאיר לנו את ג', אנחנו נרדים אותה.
• ממש, אבל ממש לא. אבל תודה. אתה חמוד.

אלהים??!! למה? למה אמרתי את זה? למה אמרתי שהוא חמוד במקום להביא לו נוקרה בראש אחת ככה מכל הלב?
אני מבולבלת... הוא באמת נורא חמוד.
ואז נזכרת איך החשש כולו עלה, נזכרת ביד המתגנבת -
אני יודעת מה ראיתי.
התגובה שלי, מהבטן - לא טועה.
ולמה בכלל הוא בא לבקש שהיא תשאר?
שאר השמרטפיות ישבו להן בנחת בחלון ענק עם נוף פסטורלי ועישנו.
לא ממש חיפשו לעצמן עבודה.
רק השאנטיק הזה מנדב את עצמו.
לא-לא, לא קניתי.
מודה לאל שהשכלתי לזהות את הסכנה ביום הראשון של שהותי,
ופקחתי עין כל הסוף שבוע.

בעלי חושב שהזיתי.
אבל אני יודעת מה ראיתי,
חזיר בר שכמותי D-:

[חוחית*]

_אני יודעת מה ראיתי.
התגובה שלי, מהבטן - לא טועה._
אין כמו אינטואיציה ולא צריך להסביר, מספיק להרגיש וכידוע לכולנו, הגברים ניחנו בקצת פחות ממנה.

דרך אגב, בטוח שלא היינו באותו מקום, אני קפצתי בסולמות ונקיקים פחות או יותר באותם רגעים.
נשיקות

[קט_קטית*]

כשסיפרתי לשירי על זה שכנראה אעשה מעגל ביומיון,
ושאני עוד לגמרי רואה את עצמי עושה את זה,
היא אמרה: אם את יכולה לדמיין את זה - תעשי. אם לא יכולה לדמיין אותך עושה את המעגל - אל תעשי.
טוף, עכשיו אני לגמרי יכולה לדמיין את זה.
כמעט לחוש.

יום אביבי עד כדי קיצי.
שמשי.
אבל לא חם מדי.
אנחנו יושבים מתחת לעץ רענן.
נשים עייפות מניקות עם ציצים שלופים.
כמה גברים עם שרוואלים.
מסביב למעגל פעוטות לא נימולים מ*רבנים על הדשא באופן טבעי.
כושי זקן מנגן על קונטרבס בשיחים.
פם-פם-פם, פים-פם-פום-פםםםםם
והמעגל נקרא
"על ה*ין שלי: זוגיות בלי חיתולים"

[מי_מה*]

נשמע אחלה מעגל!
_{(אם אספיק עד אז להפיל ולהתאושש, את יכולה לספור אתי בין הנשים העייפות, רק בלי ציצים בחוץ, סופסוף)}

[ראויה_לאהבה*]

"על ה*ין שלי: זוגיות בלי חיתולים"
D-:
נשמע מסקרן...

[קט_קטית*]

אפשר גם:

"מי הזיז את הציצים שלי?"
מין במיטה המשפחתית

רוצה לגעת בנושאים, בדעות, אמירות

המחקרים אומרים שהגבר הישראלי הוא הכי חרמן,
ועושה סקס פעמיים בשבוע, וזה רק בתוך התא המשפחתי!
האם הגבר הישראלי הוא אכן הכי חרמן או שמא הכי שקרן?
ומיהו אותו הגבר הישראלי ?

מה יותר קובע?
הכמות, האיכות או הגודל? (כלומר הרוחב)

האם מוסרי להרדם באמצע האקט?

רק דולפינים ובני אדם עושים סקס בשביל הכיף .
כל השאר סובלים מוות.
האמנם?

בעקבות החשק האובד :
אמצעי מניעה וחשק מיני
בריאות התות וחשק מיני
האם פירות ומאכלים מסויימים מעלים את החשק המיני?


הפסקתי לגלח, להתקלח ולדבר,
ובעלי עדיין רוצה סקס - מה אפשר לעשות ?

האם לפולניות יש נקודת הג'י?
מה לומדים גברים מסרטים כחולים ואיך המציאות מכה אותם בפנים?

[חוחית*]

אוי קט קט, הורגת ברכות (או שלא)

[קט_קטית*]

בקשר לרגל ימין
הצולעת
למי שזוכרת
אחרי שכתבתי פה, הגעתי למסקנה שמצבה מאוד גרוע
ולא הגיוני שמדובר בפציעות העבר
התחלתי ללכת יחפה הרבה
הטלתי ווטו על כפכפים (וקבקבים) גם על הנוחים שבינהם ו...
בינתיים זה מחריף
כשאני יחפה - קשה לי מאוד להניח את כף רגלי על הקרקע
זה מרגיש לא נעים
המגע עצמו עם הקרקע אינו נעים
במיוחד אם יוצא לי לדרוך על משהו, ולו הזעיר ביותר,
מיד הופכת את הרגל על הצלע החיצונית,
ומתקדמת ככה:
רגל שמאל על הקרקע, רגל ימין על הצד.
במהירות גבוהה 0-:
וברגע שמניחה את כף רגל ימין בשלמותה על הקרקע -
מאטה, מכריחה את עצמי להשאיר את הרגל בתנוחתה המיועדת,
למרות אי הנעימות.
כשעומדת דום - מקפלת רגל ימין כמו חסידה.

והכי הזוי - אני מתנהגת כך כבר חודשים,
אבל הבחנתי בעובדה זו רק שלשום,
ומאז אני מכריחה את עצמי לדרוך תקין.

הגעתי למסקנה שזהו ביטוי של הקושי להתחבר לקרקע...
ואכן אחרי שהכרחתי את עצמי לעמוד על שתי רגליי -
כל מיני דברים קטנים שריחפו בראשי התחילו לצאת לפועל

מה נסגר איתי?

הארות, הערות, עצות, אבחנות, המלצות, הפלצות -
יתקבלו בברכה.

[חוחית*]

הארות, הערות, עצות, אבחנות, המלצות, הפלצות -
באתי להפליץ בעיקר אבל לפני זה:

ראשית, חשוב חשוב חשוב לחלק את המשקל שווה כמה שיותר בין שתי כפות הרגליים, המשמעות של הנחת מרבית המשקל על רגל אחת היא פיצוי של כל הגוף, זאת אומרת, כל האיברים יחמירו את הא-סימטריה שלהם וזה כמובן יכול להוליד כאבים שונים ומשונים ועוד כולרות.
אם כואב לך, אני מציעה לך להתחיל מתרגול בישיבה על כיסא:
לשבת כך ששתי כפות הרגליים במגע עם הקרקע ולוודא שכל כף הרגל מונחת רחבה, זה כדי להרגיל את כף הרגל להשתרש אל הקרקע עוד לפני שמניחים עליה את כל משקל הגוף.
להיות בתשומת לב מתמדת למנח כף הרגל ולמשקל שהיא נושאת ולתקן אם אפשר כשתרגישי שאת הופכת את כף הרגל על הקשת החיצונית.
חוצמזה, את עדיין מתמידה בשיעורי היוגה? תבקשי מהמורה שלך לעבוד על זה בשיעורים.
אולי הייתי אפילו אומרת ללכת לתרגל בשיטת איינגר (שאני לא כל כך מחבבת יסלחו לי היוגיגיות האיינגריסטיות) אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו, את הדיוק בעבודה עם כפות הרגליים, כמובן שעוד הרבה מורים עובדים על זה באופן מדוייק אבל באיינגר מתחילים מזה.
מקווה שקצת הארתי והמלצתי ולא רק הפלצתי לך פה בנחלה שלך.
צ'או בינתיים
(לא שכחתי את מפגש השרמוטות, אני עובדת על זה).

[קט_קטית*]

חוצמזה, את עדיין מתמידה בשיעורי היוגה? תבקשי מהמורה שלך לעבוד על זה בשיעורים.

הגזמת
אין להן מושג ירוק
רק נשימות וברברת
לסטלנים בלבד
כל שאלה הכי תמימה ובסיסית מלחיצה אותן וגורמת להן לדבר באנגלית עם נגיעות סנסקריט
אבל הסטלה סוף...
אולי אעבור? אולי אשאר?
ואולי אצטרך לשים רגל על הקרקע בטרם אחליט?

תודה על ההמלצות, עזרת לי המון.

אני עדיין תוהה איך הדרדרתי למצב הזה - באמצע החיים?

[הגבירה_בחום*]

אהלן
פה, זה הכנס הפלצות ליוגיגיות??
ובכן, מצטרפת בחום לדבריה של השושנה בין החוחית וחושבת שאם את עדיין בשעורי יוגה, יכול מאוד לעזור לעבוד על זה.
אני מניחה שהמורה לקונדליני לא תדע לעבוד איתך על זה, אבל בשיטות אחרות כן (מסכימה עם חוחית גם עם כל מה שנאמר לגבי איינגר. לא מלבבת השיטה שלו, אבל מאוד מאוד מאוד יסודית)
אם אין מצב לקבל ישועה משעורי יוגה קבוצתיים, אפילו הייתי מציעה לך לקחת כמה שעורי יוגה פרטיים, שיטפלו נקודתית בבעיה הזו ספציפית ויתנו לך כלים, לחזק, לרכך, להרפות את אותה רגל ולהגיע לאיזון טוב יותר בין שתי הרגליים ובכלל.
כך גם תוכלי לטפל בבעיה באופן ממוקד, גם תהני משעור פרטי שזה עולם אחר משעור קבוצתי (כך מעידות תלמידותי הפרטיות (-:), וגם לא תפשטי את הרגל (-:
מה תאמרי?

[הגבירה_בחום*]

עכשיו משקראתי את מה שכתבת אודות כל שאלה הכי תמימה ובסיסית מלחיצה אותן וגורמת להן לדבר באנגלית עם נגיעות סנסקריט , זה ממש מחזק את דעתי בעניין.
מכיוון שבענייני תעופה וסטלה אין לך בעיה, אבל בעניין השתרשות יש. תמצאי מורה טובה באיזורך (אם תרצי המלצות, בכיף) עם שתי רגליים על הקרקע שיש לה מושג בתפקיד כפות הרגליים בתירגול ובחיים בכלל ותיראי שהמצב יכול להשתפר פלאים תוך זמן קצר מעצם הפעלה נכונה של כפות הרגליים והגוף @}

[חוחית*]

הגעתי למסקנה שזהו ביטוי של הקושי להתחבר לקרקע...
שכחתי גם- ללבוש צבעי אדמה (אדום, חום) וללכת הרבה יחפה על אדמה, בחוף הים, על הדשא.

[קט_קטית*]

ללבוש צבעי אדמה (אדום, חום) וללכת הרבה יחפה על אדמה, בחוף הים, על הדשא.
איזה קטע חוחה
לגמרי זנחתי את הצבעים האלה
יש לי תקופות עם צבעים...
עכשיו אני בתקופה של כחול וירוק
לפני כמה זמן אפילו אמרתי לבעלי שהחום עושה לי רע,
מחוויר אותי,
ואני מסרבת ללבוש אותו
(פעם קראתי שמי ששונא צבע חום יש לו בעיות אגו. פתאום נזכרתי בזה)

{@{@

גבירה, את בעצמך מאיזור המרכז, לא?
או שאני הוזה?

ברירת המחדל שלי היא לחזור לטלי מסטודיו רמת גן, שהיא מצויינת,
אבל מתארת לעצמי שלא אוכל לעמוד במחיר של השיעורים הפרטיים איתה...
בקיצור, כן, דברי איתי תכל'ס, נקרקע אותי.

[הגבירה_בחום*]

אני מאיזור השרון ועובדת גם במרכז. זה נכון.
אני לא אוהבת שאנשים משווקים את עצמם עבורי ולכן מאוד לא אוהבת לשווק את עצמי ישירות לאנשים. יחד עם זאת כמובן שאשמח לעזור, לכבוד יחשב לי (-:
מאמינה שמי שצריך להגיע אלי ספציפית בסוף מגיע, וזאת הסיבה שאני מעדיפה להפנות אנשים לקולגות שלי באיזורם (והנה לך הבעיה שלי עם השפע על רגל אחת (-:)
אם יש לך מישהי שאת מכירה ויודעת שהיא טובה, ליד הבית, אז לכי על זה. על תחסכי בעניין הזה. אפילו תקציבי לעצמך כמה שעורים קצובים (5,6,8.....) כדי לרכוש כלים, ולתת פוש במקום הזה, כך שתוכלי גם לתרגל אותם בבית.
אשמח לדבר איתך ת'כלס, כבר מזמן חיכיתי לזה (אייקון של הפשלת שרוולים) ועוד יותר מזה לקרקע אותך (-:, למרות שאני מניחה שמבחינת מחיר של שעור פרטי, לא יהיה הרבה הבדל, דברי איתי }

[עדינה_ניפו*]

היי קטקטית
קראתי מעט על העניין שלך עם הרגל.
מכיוון שאני מגיל צעיר עם בעיות חמורות בגב וברגלים... מאד מזדהה.
תמיד שאלתי את עצמי מה הקטע עם בעיות כאילו בגיל צעיר כל כך?
בקיצור, ראיתי שאת בקשר עם הגבירה לגבי שיעורים (סליחה גבירה) אבל אם תחליטי שאת רוצה לנסות את מזלך בתל אביב אני יכולה להמליץ לך על המקום שאני תרגלתי בו שנים.
שם עברתי גם תקופה ביוגה הטיפולית...
אני יכולה להגיד שממש ממש הצילו אותי.
כיום המצב הפיזי שלי לא דומה כהוא זה למצב בו הייתי כל שנות נעוריי ועד הלידה הראשונה שלי.
לי זה עשה פלאים.
אמנם זאת יוגה הרבה יותר אקטיבית ממה שאת מתרגלת היום, אז אני לא יודעת אם את בעניין.
בכל מקרה, אם תרצי פרטים רק תגידי.

[הגבירה_בחום*]

(סליחה גבירה)
על מה?
התכנסנו כאן כדי לעזור לקטקטית ולא כדי לדאוג לפרנסה שלי (-: (אם כי גם זה יהיה נחמד, אולי נפתח דף בסדרת להתפרנס מהתשוקה של....(-:)
כך יש לקטקטית יותר אופציות לבחון ולקלוע לפתרון שמתאים לה במדוייק מכל הבחינות @}

[קט_קטית*]

בכל מקרה, אם תרצי פרטים רק תגידי
עדינה, אשמח ליותר שיתוף
מה היה, מה נשתנה, מה עשית, כמה, ומה קורה עכשיו
במידה ומתאים לך לשתף כמובן
מבחינת המיקום מעדיפה למצוא בר"ג,
קשה לי להתרחק מהבית,
במרחב ובזמן...
תודה לך

גבירה, תבדקי ת'מייל

חוחה,
בדקתי מה יש לי מהחולצות בצבע חום או אדום ,
וגיליתי שלקיץ אין כלום בגוונים הנ"ל
כבר חצי שנה מתכננת קנית בגדים,
ובינתיים לא קרקעתי את הנושא...
אבל!
אני יכולה לדמיין את עצמי לובשת חאקי

תודה לכן

[מי_מה*]

אני רק בשביל חיבוק
נגמרו לי כל התובנות להיום.

[טליה_טקאוקה*]

גם- ללבוש צבעי אדמה (אדום, חום) וללכת הרבה יחפה על אדמה, בחוף הים, על הדשא.
וגם תזונה מחזקת אדמה (ירקות כתומים, דגנים מלאים, אוכל מבושל ובטח יש עוד...) גם דיקור סיני או יפני יכול אולי לעזור או טיפול כלשהו במגע (יכול לקרקע).
זה גם מתקשר למין וזה מעניין כי את כותבת הרבה על מין ,לא??
לפעמים כשיש חוסר באדמה אז יש גם קשיים עם מין, מזון, ממון (עניני כספים)-דגש על הממים...
מקווה שיצא לי ברור...
אם לא אז תשאלי
@}

[קט_קטית*]

טליה,
לא יודעת אם אני כותבת המון על מין, לתחושתי - כלל וכלל לא,
הרבה פחות מכמה אחרות שאני מכירה מהאתר
בעיקר רווקות
לא נרשמו בעיות מיניות, להיפך, מאז שחזרתי לבייץ בעלי מבסוט (גמני, גמני...).
אתמול שוב בייצתי בכאבים עזים.
רק לחשוב שיש נשים שלא מרגישות שהן מבייצות!
<רק לחשוב שיש נשים שלא שמות לב שהן כלל לא דורכות על רגל ימין...>
גם מבחינת המזון הכל טוב, עליתי יופי בחגים D-:
דגנים מלאים וירקות כתומים אלו דברים שאני אוכלת בכמויות
<בימים האחרונים נסחפתי עם , חשוב לעצור לפני שמכתימים D-:>
הממון... אפשר לאמר שבסדר.
בכל זאת ספירת עומר, אין חתונות...
אבל!
לא חסר לי דבר, טפו-טפו
אלא אם כן להסתפק במעט זו בעיה בפני עצמה

אהה אתמול שמתי לב שהרגל פשוט תפוסה מכל הכיוונים.
ככל שאני מנסה "ליישר" אותה יותר, היא נתפסת יותר -
והבהונות נפתחות בצורת מספריים.
אז אני איתך - יש מצב שמגע/דיקור ישחררו אותה לאלתר.

תודה על כל הרעיונות, החיבוקים ועל נוכחותכן, יוגיגיות יקרות

[שמש_בחורף*]

רק לחשוב שיש נשים שלא מרגישות שהן מבייצות!
אני
ואני די מקנאה במי שמרגישה (לא על הכאבים, אבל בכל זאת).
אני יודעת מתי סביבות הביוץ, אבל לא מתי היום המדויק. רק מתי הוא כבר עבר.

ובקשר לרגל - אולי פלדנקרייז?

[קט_קטית*]

ובקשר לרגל - אולי פלדנקרייז?
למה לקלל?

[חוחית*]

סתם באתי להגיד בוקר טוב.
ומעניין שדבריה של טליה דיברו דווקא אלי
_זה גם מתקשר למין וזה מעניין כי את כותבת הרבה על מין ,לא??
לפעמים כשיש חוסר באדמה אז יש גם קשיים עם מין, מזון, ממון (עניני כספים)-דגש על הממים..._

לוקחת את המשפט הזה בהשאלה אלי.
נשיקות וחיבוקים
אה וגם, נראה לי שעצם זה שאת בתוך זה, בתשומת לב למה שקורה לרגל, בחיפוש אחר ריפוי, כבר עושה הרבה מאוד.

[קט_קטית*]

נו, אחות שלו חוחה, צ'אקרה ראשונה כבר אמרנו?
אצלי זו לא הצ'אקרה הזאת... משהו אחר עף לי
וכן, כמובן, עצם תשומת הלב מרפאת
תשומת לב והתבוננות... וזה שאני מקפידה לדרוך
יש מצב שתוך X זמן ייפתר מעצמו
בדיוק חשבתי על המחלה כביטוי חיצוני לחוסר איזון פנימי,
או כחוסר איזון בין הפנימי לחיצוני.
כלומר המסר מעצמי אלי הוא שאני לא עומדת יציב על הקרקע,
או כמו שאמרה הגבירה בחום - לא משתרשת...
אז ברגע שאעמוד יציב על הקרקע (מבחינת העשייה) יש מצב טוב מאוד שגם הכל יעבור מעצמו.
הולכת לחשוב על זה

שוב תודה לכל המאירות מעירות ומחזקות,
חיבוק

[מי_מה*]

יש לי כל מני מחשבות לא מסודרות. חיכיתי קצת שיסתדרו, אבל הן לא, אז אשחרר אותן כך (מי אמר הפלצות?).
צד ימין וצד שמאל. אצל ההודים צד ימין הוא הצד של השמש, הגבריות , הוצאה מהכוח אל הפועל, נתינה, עשיה גשמית. אצל הסינים הפוך - ירח, נשיות, קבלה, רוחניות.
חושבת גם על רגליים בהקשר התנועתי שלהם, התקדמות, הליכה. לא רק השתרשות.
ואם את כבר בחיפוש, אז אולי רפלקסולוגיה?
הרבה בריאות, יקרה. @}

[שמש_בחורף*]

למה לקלל?
לא הבנתי

[מי_מה*]

נראה לי שבעלת הבית לא יודעת מה זה פלדנקרייז.
אני אסביר בקצרה ואם יש השגות תקנו/ מחקו/ מה שבא.
פלדנקרייז היא שיטה הקרויה על שם מייסדה. זו התעמלות מאוד עדינה ומודעת. בעיקר בשכיבה. אחד המתרגלים המפורסמים היה דוד בן גוריון.

[קט_קטית*]

_למה לקלל?
לא הבנתי_
אני לא הבנתי קודם..
תודה על ההסבר, מימה
בן גוריון זה אחלה D-:
תודה על ההמלצה, אפונה
אתן לא תאמינו נזכרתי שפעם עשיתי את זה
פעם אחת כלומר...
הייתי מנויה בהולמס פלייס והלכתי לדגום כל מיני חוגים
פעם אני באה, מחכה לאיזה חוג שקשה לבטא את שמו,
נראה לי שזה בדיוק זה, של הבן גוריון.
שאלתי איזו בחורה שחיכתה איתי (בת 50 בערך) אם זה קשה -
היא אמרה ככה, סביר.
כשנכנסנו כולנו גיליתי שהיא ואני הכי צעירות בקבוצה.
דווקא היה נחמד.
פעם ראשונה בחיי הרגשתי שהכי מצליח לי מכולם D-:
<בד"כ אני הבעייתית שהמורה צועקת לה "הפוך, גוטה, הפוך!">
אחרי השיעור הרגשתי כאילו מתחו אותי לכל הכיוונים ומילאו אותי אויר
תחושת התרחבות
אכן מומלץ מאוד, עדין ופורה בצורה שלא תאמן

בשורה תחתונה אני בעד כולם
בעד לעשות משהו
זאת הבעיה שלי, לא?
לא עושה מספיק...
אז הפעם אני מסכימה לגמרי עם מימה,
פחות חשובה השיטה, יותר חשוב המורה.
אבחר לפי התחברות.
בינתיים יש לי מישהי בראש (יוגיגית, כפי שכתבתי),
באם לא יסתדר איתה אבוא לקצור המלצות.

תודה לכוללללללללכן

[טליה_טקאוקה*]

קט קטית סתם כתבתי מה שעלה לי לראש....אולי באמת הייתי אמורה לכתוב את זה בדף של החוחית והתבלבלתי...בכל מקרה, שמחה שעזרתי לחוחית..(-:
ושלא תביני לא נכון, אני אוהבת לקרוא אותך, את מצחיקה ומקסימה בעיני@}

[קט_קטית*]

תודה טליה,
ו{{}}שלא תביני אותי לא נכון גם את, אני מודה לכולכן על כל מה שאתן כותבות,
פשוט לעולם התשובה כבר נמצאת בפנים...
סומכת על עצמי שאקח מה שמתאים לי ואניח למה שלא.
בוחנת, בוררת,
מתהלכת בתהליכי הקרקוע.
ולכן כל פרשנות עוזרת, גם אם (לכאורה) איננה נכונה-
מאירה על עוד נקודות.

תודות


_{*בין הפותרות נכונה תוגרלנה שתי פותרות לא נכונה}

[עדינה_ניפו*]

קטקטית,
אז ככה, כמה דברים,
קודם כל, לגבי היוגה בשבילי.
אני מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי עם כאבי גב (בילדותי נלקחתי לאינספור רופאים אבל לא מצאו כלום).
במשך שנים כאב לי לעמוד על רגל ימין, יותר מדויק כאב לי בעקב של רגל ימין.
כשעמדתי סטטית ממש סבלתי, היה יותר טוב בתנועה אבל גם זה לקצר...

בחו"ל נעזרתי בסוגים שונים של כירופרקטיקה שאכן עזרו מאד אבל רק כל עוד המשכתי ללכת לטיפולים.
ואז פה בארץ אחרי שנתקפתי בהתקפי חרדה קשים נעזרתי באיזה ספר של איורוידה (רפואה הודית) ונכנסתי לתקופה מאד אינטנסיבית בה אכלתי וחייתי בדיוק לפי סוג הגוף שאליו אני משתייכת לפי הרפואה ההודית.
חלק מזה היה לעשות יוגה כל בקר.
אמנם התאמנתי רק לפי ספרים שונים שרכשתי אבל התוצאות היו מופלאות.
פיזית כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
(לא עשיתי את זה בנסיון לטפל דווקא בגוף אלא בנפש אבל זה עבד חזק על הגוף)
ואז עברתי להתאמן בסטודיו ליוגה של גבי ברחוב שלוּש בנווה צדק.
שם הם מתאמנים בשיטה של איינגר.
זה מאד אינטנסיבי.
בכלל לא שנטי או רוחני...
המורה מדבר ומסביר הרבה בזמן השיעור.
וביוגה הטיפולית בכלל אין "אוירה", זה יותר מרגיש כמו קליניקה בו יש לכל אחד מלווה אישי.
הסטודיו עצמו נעים מאד.
וגבי (בעלת המקום) מהממת!
זה כבר כמה שנים שאני לא מתאמנת שם (מאז הרחקנו דרומה) אז אני לא מכירה את שאר המורים כבר, אבל אני יכולה להגיד לך שהם עזרו לי מאד מאד וחייתי במשך הרבה זמן ללא כאבים בכלל.
ממש ממש בתקופה האחרונה אני מתחילה להרגיש שהגוף "חורק" במקומות שונים (זה כבר 3 שנים שלא התאמנתי כלל) ואני זקוקה לחזור להתאמן.
אבל אין שום דבר שעזר לי כמו היוגה.

רוצה רק להוסיף שאני תמיד הייתי אתלטית מאד, אהבתי לרוץ ולהתעמל ולכן התאים לי סוג היוגה הזה.
היום הייתי כבר מתאמנת שונה מבעבר, אולי יותר רך וקשוב.
ואני יודעת שגם שם בסטודיו בשלוש הם כבר התרככו ויש כיוון יותר עדין וקשוב היום.

ועוד סיפור,
לי יש כאב בכתף ימין כבר הרבה זמן שלא מרפה ואז בשבת לפני שנכנסתי למיטה הרגשתי את אותו הכאב גם בכתף שמאל.
עשיתי כמה תרגילים עם הכתף ושאלתי את עצמי מה העניין עם הכתפיים שלי?
נכנסתי למיטה, ניסיתי להרפות ואז פתחתי ספר חדש שקיבלתי בשם "גן האמונה המבואר".
החזקתי את הספר בשתי ידיי, עצמתי את עיניי ואמרתי "אני פותחת את הספר הזה בכוונה גדולה וחזקה לקרוא משהו שאני מאד זקוקה לשמוע."
פתחתי ישירות לפרקון קצרצר בשם "תכף לנטילה ברכה".
שם היה סיפור על רב אחד (נקרא לו רב א') אשר היה לו כאב עז בכתפו!!
הוא בא אל רב אחר (נקרא לו רב ב') ושאל מה פשר הכאב.
רב ב' שאל אותו האם הוא מקפיד להגיד את ברכת המזון תכף לאחר נטילת מים אחרונים?
הרב א' אמר שלא.
אז רב ב' אמר שה כתף_ הוא רמז ל _תכף .

זהו, אני הייתי די בהלם שפתחתי ישר לזה וחשתי שאני לא יכולה להתעלם ממה שקראתי.
לי זה אומר כל מיני דברים, במיוחד ביחס ל"תכף" כל מיני תכף-ים שיש לי לסדר ואני דוחה.

בעניין שלך, "רגל" ביהדות זה "הרגל", לא יודעת אם זה מדבר אליך?

בכל אופן נשמע לי שאת כבר עושה לא מעט עבודת הקשבה והתבוננות בעניין, בהצלחה!

[עדינה_ניפו*]

וואו, יצא ארוך לאללה, סליחה!

[קט_קטית*]

בעניין שלך, "רגל" ביהדות זה "הרגל", לא יודעת אם זה מדבר אליך?
מדבר אלי בינגו


וואו, יצא ארוך לאללה,
תבורכי


מאוד מעריכה את הפתיחות וההשקעה ,
והכוונה, מעל לכל

תודות

[קט_קטית*]

בזמן האחרון יש לי קטע עם יהדות
רק שתבינו את מידת החומרה:
בעלי שהוא "מה זה אנטי" במקור,
עונה לאנשים על כל השאלות:
"בעזרת השם, אם ירצה השם, נבוא"
"הכל טוב, ברוך השם"
אנחנו פה בסביבה של דוסים,
נראה לי עשו בנו כשפים.
אולי סתם תהליכי דיפוזיה שגרתיים...

בהקשר של ה"רגל"
ההרגל שלי הוא השגרה שלי שבלעה אותי ושכחתי שאפשר גם אחרת.
הלו, יש חיים מחוץ לבית!
_{^{הממממ... מוזר...}}

[קט_קטית*]

במסגרת החיים שמצאתי בחוץ הנחתי מעגל ב{{}}יום עיון באופן טבעי 2008
אלה הטיוטות שלו (כלומר מה שהכנתי בבית, במציאות יצא הרבה יותר רחב והרבה פחות מסודר D-:)

הדבורים עושות את זה
הציפורים עושות את זה
הארנבות עושות את זה בפינת הליטוף
וגם אמא ואבא עשו את זה
יותר מפעם אחת

יש האומרים – רק בני אדם ודולפינים עושים סקס בשביל ההנאה
שאר בעלי החיים רק מתרבים, באופן פונקציונלי
משהו כאן לא נראה לי סביר
לא מזמן שמעתי מבעד לחלון חתולים מתרבים
ואיזה צעקות הם הרימו תוך כדי...
קיוויתי שהם לא סבלו,
יצאתי לחפש ברחבי האינטרנט מה באמת קורה בטבע...

מתוך ויקיפדיה:
בקרב בעלי החיים קיום הזדווגות שלא למטרת רבייה שכיח פחות לעומת האדם אבל מצוי אצל כמה וכמה בעלי חיים כדוגמת חלק מהקופים (שימפנזים ובונובו) והדולפינים. אצל רוב בעלי החיים קיים חלון הזדמנויות צר מאוד, פעם או פעמיים בשנה, שבו הנקבה מתייחמת ומוכנה להזדווג (תקופת הייחום).
כלומר, הזכר רוב הזמן זמין לפעולה, פשוט הנקבה מאפשרת רק כפעמיים בשנה.
שאר הזמן היא עייפה.
אולי כואב לה הראש.
אולי מעדיפה סתם להתחבק.
במינים בהם מתקיים ייחום כחלק ממחזור הרבייה, הנקבה אינה מעוניינת בהזדווגות ואינה יכולה להיכנס להריון, אלא בתקופת הייחום.
גם אנחנו בנות החוה מכירות את מחזור הרבייה
גם לנו לפעמים יש חשק, לפעמים אין חשק
לפעמים אנחנו מניקות תינוק מסביב לשעון ומערכת הרבייה מודיעה שלא תודה, כרגע ממש, אבל ממש אין צורך בעוד צאצא
לילה טוב, חלומות פז
ואז התירוצים מנסים להסביר : "כבר נרדמתי" , "הילדים ישמעו", "הפטריה חזרה", "היום לא יום בטוח",
"כואב לי הראש", "כואבים לי התפרים", "כואבות לי הפטמות", "התייבש לי הפת", "שכחתי לקנות קונדומים/לקחת גלולה", "שכחתי לספר לך שאמא שלך התקשרה", "קיבלתי מחזור".
כאשר הסיבה האמיתית היא "אין חשק", כי אם היה חשק – על כל המכשולים היה ניתן להתגבר.
החדשות הטובות הן: מותר שלפעמים לא יהיה חשק. ככה הטבע עובד, ככה המחזוריות עובדת.
אנחנו לא מכונות סקס, כמו שאנחנו לא בית חרושת לילדים (-;
לכל דבר הזמן שלו.
כשיבוא השזמן להביא עוד צאצא, האישה תדע ממי לבקש (-;
החדות הטובות יותר הן שלא חייבים לחכות עד שהחשק יופיע באופן טבעי.
אפשר לעורר אותו.
כמו שנוהגים לאמר – עם האוכל בא התאבון.
לפעמים אנחנו רעבים לאוכל, לפעמים – לא.
לפעמים בא לנו רק לנשנש.
לפעמים נדמה לנו שאנחנו שבעות, אבל אז מציעים לנו עוגה עשירה ומעניינת ופתאום – הופ!
יש מקום בקיבה!!
אם מעירים אותנו באמצע הלילה רק בשביל קישוא אני בספק אם נתפתה...
למה כדאי בכלל לעורר את החשק לסקס?
מה אנחנו "מרוויחים" מקיום יחסי מין?
(בכוונה מרוויחים ולא מקבלים – כי מדובר גם בהנאה שבלתת)
<פותחת את השאלה לקהל הרחב!! אינשאללה>
(למה הבונובואים עושים סקס בלי הפסקה???)
-------- כי זה כיף!
ממה מתחיל הסקס?
האם מתחיל במיטה?
או בחיבוק שלפני?
או בנשיקה ארוכה מהרגיל כשהוא חוזר הביתה?
אולי בזה שעשית לו עיניים?
ויש גברים שיגידו "אין לי כוח למשחק מקדים, אני רוצה סקס!" – ויתכוונו בעיקר לחדירה...
בזמן שאפשר לעשות אקט שלם, מהנה ורווי אורגזמות – בלי חדירה.

בעיניי סקס – הוא קודם כל מגע. מגע שהוא כיף לשני הצדדים.
מגע מקרב.
מדענים גילו, כי אפילו מגע קל מסוגל להעלות את רמת הסרטונין (נורמון "מצב רוח") בגוף
שזה משהו שתרופות נוגדות דכאון עושות... בקושי רב
יצא לכם פעם לשכב במיטה אחרי אורגזמה טובה ולהרהר: איזה חרא של בן זוג, איזה חרא של עולם,
חבל שאי אפשר להפסיק את כל זה כבר עכשיו...
???
סקס טוב לא הולך יד ביד עם דכאון
בעצם הסקס עצמו טוען אותנו באנרגיה, בחיות וברצון לעוד סקס.
מאזן את הגוף – ומאמן אותו.שומר עליו צעיר יותר,
מונע בעיות ברצפת האגן.
כמו בתרגילים של קייגל/פילאטיס/יוגה
כל אורגזמה מפעילה שרירי רצפת האגן,
גלים של עונג שמגיעים עד לרחם,
מחסנים אותו, מכינים ללידה
(אצל הרבה נשים בשליש השני של ההריון יש עליה בחשק, וגם אורגזמות חזקות – יחסית לתקופה שלפני ההריון),
מחזירים את הנרתיק למצב הדוק יותר – אחרי לידות,
מונעים בריחות שתן.
גם מבחינה הורמונלית, גוף שמקבל סקס טוב (כולל פליטה של זרע בנרתיק!)
שומר על איזון במחזוריותו,
מונע תופעות לוואי של "גיל המעבר".
גם אצל גבר, מין תקין שומר על בריאות הפרוסטטה.
טוב, מניחה שנשתכנעתם שנורא בריא להרבות בפעילות מינית,
אבל!!!
כמו שלא נרצה שיאכילו אותנו בניגוד לרצוננו עם אוכל בריא אך לא טעים,
ככה אין שום טעם להקריב את הגוף לטובת סקס סדיר.
סקס עושים בהנאה, או לא עושים בכלל
(אחרת זה ניצול מיני! הקץ להתקרבנות!)
גישה שמקריבה את גוף האשה לטובת הסקס לדעתי צמחה מהנצרות,
שבהתחלה הגדירה את הסקס כמשהו מלוכלך, חטא,
כך שישו לא נולד חלילה כתוצאה מאקט מיני, אלא לאמא שלו היה פטנט אחר.
אבל מה לעשות, יש את הגבר עם הצורך החייתי שלו, והאשה מדי פעם נכנעת.
זוהי חובתה כאשה נוצריה – להכנע לגבר.
ובהקשר הזה התנוחה הכי נוצרית, הכי נכנעת היא... התנוחה המיסיונרית.
התנוחה המיסיונרית הולידה את ה"פולניה" הקלאסית, שתוך כדי הסקס חושבת באיזה צבע לצבוע את התקרה.
לעשות סקס על הגב זה כמו ללדת על הגב – זה אפשרי, אבל מפספסים את כל הפאן.
זה קצת לעשות סקס – וקצת לישון.
כמו שאומרים צריכים שניים לטנגו – וזה בעייתי כשאחד רוקד והשניה מנמנמת,
ובמקום שהאגן שלה ירקוד עם האגן שלו – המזרן סופג את הכל
אפילו כרית קטנה מתחת לתחת משפרת את המצב פלאים
מותר לזוז בזמן הסקס, מותר להשמיע קולות!
גם אם בהתחלה נראה לך שאת סתם משחקת – די מהר תגלי שזה באמת עוזר,
נותן תשובה, פידבק לדחף של הגבר, פותח ערוץ תקשורת.
לדבר על סקס זה לא רק "לא פה", "לא ככה", "לא עכשיו" – אלא בעיקר מה כן.
ולא חייבים להגיד במילים : אתה בומבה, אתה תותח!
אלא מספיק לשחרר את קולות ההנאה שממילא עולים
(הם עולים מעצמם, כשמפסיקים לחנוק אותם... שמעתם פעם חתוילם?!)
מה שהכי מחמיא לאגו הגברי – זה לראות את האשה שלו מתענגת
לדעת שהוא מספק אותה



מה האחריות של הגבר בנושא?

לעשות סקס עם אישה זה קצת כמו לצאת לטיול עם פעוטה

אתה אומר לה: בואי לטיול בפארק,
היא אומרת יאללה.
כל הדרך אתה ממהר, והיא נתקעת שעה ליד כל עץ,
בוחנת עלים, אוספת פרחים...
אתה אומר לה: יאללה, בואי מהר לטייל בפארק!
גורר אותה אחריך, מגיעים לפארק שעושועים, אתה עולה לפניה על המגלשה הכי נמוכה שיש,
מגלש, והולך לישון.

מה הלחץ?
גם הדרך לאורגזמה היא טיול,
והמהירות שהולכים בה נקבעת על ידי זה שהצעדים שלו יותר קטנים.
אם רוצים לצעוד ביחד ולהינות מהדרך – כדאי להיות קשובים זה לזה,
ואז כשנגיע לפארק שעשועים יהיה כיף להתגלש ביחד ונרצה לחזור לשם.

מה הכוונה להיות קשובים?

הרבה פעמים יש לאנשים חוסר ביטחון לגבי האם מה שהם עושים במיטה הוא "טוב" או "נכון",
האם יש משהו שהם מפספסים...
כידוע בקטע המיני אין לנו לא חינוך ולא עיקרון הרצף, האבות לא מלמדים את הבנים,
ומדריכות הכלה גם לא מדגימות איך להשתחרר במיטה.

רוב הידע שגברים צוברים על סקס (חוץ מניסיון אישי) מגיע מסרטים כחולים
שם מציגים לו נשים דמיוניות, חרמניות בטירוף, שמגיעות לאורגזמה מלאה
(או ככה זה לפחות נשמע) מלרדת לשני כושים בו זמנית, תוך כדי שתקוע להן מטאטא בתחת
ואז הגבר יכול לחשוב: חכי חכי, אישתי, עכשיו אני יודע מה את באמת רוצה!

סרטים רומנטיים עשו לנשים מה שהסרטים הכחולים עשו לגברים,
האישה יכולה להתמרמר מזה שהגבר שלה לא קונה לה מתנות ומביא פרחים ומחזר אחריה ללא הפסקה.
הנסיך הרומנטי מהאגדות דומה לגבר מציאותי,
כמו שאנחנו דומות לשחקניות פורנו

אז איך נדע מה הגבר רוצה? מה האשה רוצה?

פשוט נקשיב.
קודם כל לעצמנו.
מה אנחנו באמת רוצות כשחולמות על ארוחה רומנטית? או על זר פרחים?
האם מה שבא לנו זו הגלויה המושלמת הזאת מהספר –
או שאנחנו רוצות להרגיש נחשקות?
להתחיל לקבל את העובדה שאנחנו כבר נחשקות, ואם בא לנו חיבוק –
אפשר לגשת לגבר ולחבק אותו,
גם אם זה לא נעשה בתוך ספא ארומטי 700 ש"ח מסאג' זוגי חינם.
ואם כבר מסאג' – אז למה ממישהו אחר?
שהוא יעשה לך.
בבית בחינם.
רק תבקשי, אולי תצליחי
ואם אחרי זה יתפתח לכם סקס סוער-
הוא ימסג' אותך ברצון על בסיס קבוע.

האם יש מאכלים מסויימים או תרופות מסויימות מעלות את החשק המיני?

[קט_קטית*]

עוד נושאים שדיברנו עליהם:
ריבוי אורגזמות (מולטי-אורגזמה),
דרכים להגביר את עוצמת האורגזמה,
ריכוז מיני (פה תחתון סגור),
דרכים ליזום (ולמה לא כדאי לשאול אשה אחרי לידה "בא לך סקס?")
זרמו הרבה מילים, הרבה משפטים - מי יזכור את הכל?

רגע קוסמי מהמעגל.
קט: בלה בלה בלה בלה...<בורחת לה מילה מהראש> אהה... איך אומרים "בתחת" בצורה מתורבתת?
המעגל: <חושב...> אהה... /-: ככה אומרים:"בתחת!" D-:

[אמא_ללי*]

נשמע מעגל מדליק, בכל במובנים. חבל שלא יכולתי להיות....

[הגבירה_בחום*]

נשמע מעגל מדליק, בכל במובנים. חבל שלא יכולתי להיות....
וגם מאוד מסכימה עם זה שחשוב המורה. פחות מסכימה עם זה שהשיטה חשובה פחות.
מכיוון שכמו שכתבו לך פה למעלה רבות וטובות (מה טובות? מעעווולות) שלביטוי חיצוני של כאב בגוף יש רבדים שונים של סיבות, וסביר להניח שיש קצת מן האמת (לא ברור באיזה אחוזים) בכל דבר שתורם למצב להיות כמו שהוא.
שיטות מסויימות כמו פלדנקרייז למשל, יכולות לעזור ולפתור מקומית בעיה פיסית. הן עדיין נשארות בגדר התעמלות ואם שורש הבעיב נמצא במקום עמוק יותר סביר להניח שהיא תישנה ותחזור או תצוץ בצורה אחרת. שיטות אחרות כמו איורוודה, יוגה, רפואה סינית, הומאופטיה וכ', הגם שהן מטפלות ומשפרות באופן ישיר בעיה פיסית, מתייחסות ותופסות את האדם בצורה הוליסיטית ולכן מביאות בחשבון עד לפרטי פרטים את הרבדים השונים בחייו.
כמובן שלא אעז אפילו לומר עד כמה אני משוכנעת ששיטה אחת במיוחד יש בכוחה להזיז הרים (ואני הגעתי אליה קבורה מתחת להר במצב מזזעזע... (-:)
ויחד עם זאת מאוד אוהבת לשלב ולפגוש ולהעזר בשיטות הוליסטיות אחרות כדי להשלים, להאיר פינות ששיטה אחת שמה עליה פחות דגשים ולקבל תמונה רחבה יותר. כשבאופן כללי כל שיטה מביאה איתה את הבלים שלה וככל שיש לנו ארגז כלים גדול יותר, יש לנו יכולת בחירה ומענה ליותר סוגיות. ואת האפשרות לדעת שלפעמים תוקפים את השניצל עם פטיש שניצלים ולפעמים עם סכין ומזלג, ולפעמים בלי השניצל בכלל....(-:

בכל אופן נשמע לי שאת כבר עושה לא מעט עבודת הקשבה והתבוננות בעניין @}

[קט_קטית*]

לפעמים תוקפים את השניצל עם פטיש שניצלים
אני דופקת אותם ככה, עם הראש!

[הגבירה_בחום*]

ככה?? עם הראש???
אני מוכרחה לרשום את זה.
מעניין מי נשבר קודם, מי מיצמץ ראשון...(-:

[קט_קטית*]

מעניין מי נשבר קודם
קודם נשבר הפטיש של השניצלים,
ולכן עכשיו עובדים עם דברים יותר עמידים,
כמו המצח הנחושה שלי למשל.
יש הרבה עדות שמשתמשים באברי הגוף ככלים להכנת אוכל.
על מרק רגל שמעת?

[הגבירה_בחום*]

על מרק רגל שמעת?
ודאי...!
גם על קישקע שמעתי. ומאז, את המרקים שלי אני מערבבת רק עם הקישקע (-:
_{לא באמת, קשקע זה אחד הדברים הבודדים שמגעילים אותי} (-:

[סקרנית*]

_עוד נושאים שדיברנו עליהם:
ריבוי אורגזמות (מולטי-אורגזמה),
דרכים להגביר את עוצמת האורגזמה,
ריכוז מיני (פה תחתון סגור),
דרכים ליזום (ולמה לא כדאי לשאול אשה אחרי לידה "בא לך סקס?")
זרמו הרבה מילים, הרבה משפטים - מי יזכור את הכל?_


קטקטית, אולי אפשר לפתוח דף על המעגל שלך והנושאים שהיו/לא היו בו ?
מסכימה להרים את הכפפה?
קצת חבל פה בבלוג שלך , ויש (בטח שיש) שאלות ועיניינים בנושא.
אולי משהו כמו מיניות בזוגיות מעגל יומעיון
מה את אומרת ?

[קט_קטית*]

קצת חבל פה בבלוג שלך
למה חבל?
מה ההבדל? /-:
בכיף ארחיב בכל מקום
מה השאלה? D-:

[בשמת_א*]

מה השאלה?

תרחיבי, תרחיבי!

[סקרנית*]

תרחיבי, תרחיבי!
אז אולי נתחיל בפיתוי האישה.
איך להסביר לו בדרך עדינה ולא פוגעת שאני זקוקה לזמן, לחימום, לאינטימיות מחבקת כשהוא כבר מוכן ממזמן ?
איך לעזור לעצמי לרצות, להתעורר, לחשוק שוב? כל אלו נזנחים סביב ענייני ילדים-בית-עבודה-עיפות.
מה לעשות כדי שמין לא יתחיל כשאני מגיעה למיטה בשעה 2300 וימשך עד אין קץ כי אני מתה מעיפות ומצד שני לגמרי לא מחורמנת ?

זהו (בנתיים).
תודה. את מקסימה

[קט_קטית*]

במחשבה שניה הבנתי למה לא שייך לפה שאלות של המעגל.
נראה מה נעשה עם זה.
הבלוג הזה באמת נשאיר להתעסק עם עצמי.
אז ככה.
בלילות האחרונים אני חולמת חלומות לא נעימים.
עולות בהן תחושות לא נעימות.
כלומר תחושה אחת.
בהתחלה לא הצלחתי אפילו להגדיר אותה, לתת לה שם,
מה שבטוח לא אהבתי להרגיש אותה.
ובהתאם, לא זכרתי את החלומות.
זוכרת קטע אחד מחלום לפני כמה ימים.
אני מסתכלת דרך חלון,
בחוץ שדה ירוק, עד האופק, שני עצים, שמים, שמש...
יום יפהיפה
והתחושה הזאת עולה בי,
זה סוג של געגוע, אבל לא געגוע נעים
משהו שעולה לי בגרון
כמו לשמוע Moby
עצוב לי
מעיק לי
אני שואלת את השמש:
למה אני חולמת את התחושה הזאת?

• זה תמיד היה ככה. אלו החלומות היחידים שאת חולמת.

ניסיתי להזכר אם אי פעם חלמתי משהו שלא התלוותה אליו התחושה הזאת,
והגעתי למסקנה שלא (כל זה בתוך החלום).
אני משלימה עם התחושה הזאת (ממילא אי אפשר לחלום משהו אחר) והיא עולה עוד,
אבל הופכת לפחות מעיקה.
עצובה, אבל לא מעיקה.

ואין לי שום רמז או אובייקט לקשור אותה אליו.

מועקה

[קט_קטית*]

חלום מאתמול

בעלי ואני נמצאים בנופש יחד עם הילדים
במקום שנפשנו בו פעם על אמת, באיזה קיבוץ
התחושה הזאת עולה בי
אני מבינה שהולכת להיות מלחמה
חייבים לברוח
נגשת לארון, מתחילה לארוז מהר
יש שם חולצות בצבע ירוק זית, של הצבא
אני פוחדת נורא שלא אספיק
ואז נכנס בעלי שואל מה אני עושה
מסבירה לו שהנה, מלחמה מתקרבת לאיזור שלנו
הוא אומר : שטויות, אין שום מלחמה!
ואז מגיעים שני פליטים מאיזור בו כבר מתרחשת מלחמה,
הם מספרים שכן, המלחמה תגיע בקרוב גם לכאן .
אבל בעלי לא מאמין, הוא רגוע, הולך לנוח על הספה.
ואני מרגישה חוסר אונים, תסכול, עצב עמוק,
הלב שלי נקרע.
אם זה היה קורה במציאות כבר מזמן הייתי בוכה.
אבל בחלום כאילו עברתי את נקודת הרתיחה הזאת,
הגרון כל כך חנוק שאי אפשר להוציא שום צליל,
גם לא הגבוה ביותר.
אני מחפשת דרכונים, לראות אם הם בתוקף,
והם לא, אבל זה כבר לא משנה, כי סגרו את הגבולות,
לא נוכל לברוח...
התחושה של התסכול והצרימה ממריאה לשחקים חדשים .
מתעוררת עם מחשבה שאני לא רוצה יותר לחלום...

[קט_קטית*]

_ואני מרגישה חוסר אונים, תסכול, עצב עמוק,
הלב שלי נקרע_

פוענחה החידה...
חשתי סבל
כמו הסבל של הכאב -
רק בלי הכאב
בלי סיבה
סבל בלי סיבה
סבל - כי זה תמיד היה ככה
והוא אפילו לא שלי |-:

ואגב אחרי שאמרתי לעצמי שאני לא רוצה יותר לחלום את זה -
הפסקתי לסבול בחלומות.
נחמד מצידי להתחשב בי

[רוני_חרובים*]

בתחילת הבלוג כתבת על הסרט התיעודי שראית (במאי שמתעד את בתו ושואל אותה מספר שאלות קבועות מדי כמה שנים) אז זה באמת סרט מקסים בשם "אנה" - שמה של בתו של הבמאי ניקיטה מכלקוב. תודה שהזכרת את הסרט אני הולך לחפש אותו.

[סוסת_פרא*]

וואו, סוף סוף ישבתי לקרוא את הבלוג שלך. ומרגע שהתחלתי לקרוא, חשבתי שחבל שלא הגעתי לזה קודם.

אז, כראוי לפרפקציוניסטית שכמותי, קראתיהו מתחילה עד סוף, והיה ממש סוחף.
אהבתי במיוחד את החלום שתיארת בתחילת הדף (על התינוקת בלול - כמה יפה), ודיבר אליי מאוד החלום על אמא שלך שהייתה ילדה - ממש בכיתי כשקראתי אותו !

אני הולכת להעתיק לעצמי כמה וכמה דברים לדף שלי.

רק להתייחס לשני דברים:

לא חשוב מה לומדים , חשוב אצל מי.
לא לגמרי מסכימה עם זה.
כפי שכתבת - מכל אחד לומדים. העובדה היא שבכל זאת יצאת עם הרבה לימוד מסמבביה - גם לימוד ישיר שלמדת ממנה (שמתי לב שבכל זאת נשארת עם הרבה הבנות חדשות), וגם מה שלמדת מהמקרה (נראה לי שלמדת המון).
לדעתי, בסופו של דבר לא משנה מי האדם שמולי ואיזה טיפוס הוא - מה שמשנה לי זה מה הצלחתי ללמוד מהמפגש איתו.
אבל נכון, שכשמחפשים מורה, אז כן עדיף שיהיה אחד שאפשר ללמוד ממנו על דרך החיוב ולא על דרך השלילה.

_ובהקשר הזה התנוחה הכי נוצרית, הכי נכנעת היא... התנוחה המיסיונרית.
[...]
לעשות סקס על הגב זה כמו ללדת על הגב – זה אפשרי, אבל מפספסים את כל הפאן._

בזה, תרשי לי לחלוק עלייך לחלוטין.
אחת התנוחות האהובות עליי ביותר היא על הגב. (אני אוהבת שהגבר עובד, ואני נהנית )
ודרך אגב, אין לי שום בעיה עם 'כניעה'. כשזה מבחירה, יכול להיות בה משהו מאוד מתוק. התמסרות מוחלטת.
אני אוהבת את ההתמסרות הזאת, ומצדי רק יותר ויותר מהתנוחה הזו, ומתחושת ההתמסרות. (למרות שאני יכולה ליהנות מאוד גם מתנוחות אחרות. אבל ה'מיסיונרית' פשוט ממכרת...)
חוצמזה,
מותר לזוז בזמן הסקס, מותר להשמיע קולות!
ומי אמר שעל הגב לא זזים ולא משמיעים קולות?

<ואם מישהו פקפק, אז במבחן של ה'דורקס' שהבאת למעלה יצא לי 'הר געש מתפרץ של תשוקה מינית'. >:)
וגם על הגב אפשר להסתכל בעיניים, ולא על צבע התקרה...>

[קט_קטית*]

סוסת פרא על הגב, ברגע זה קיבלת פטור משאר התנוחות

[אגרונום_וחללית*]

התאהבתי!

מקווה שנפגש בקרוב!
מחבקת ומקווה שלא נתשקשק מרוב הצהרות אהבה לכשנפגש(-:
@}

[פלונית_אלמונית*]

וגם על הגב אפשר להסתכל בעיניים, ולא על צבע התקרה...>
ועל החיוך....וללטף את הפנים והעורף והכתפיים והזרועות......

סוסת פרא על הגב?, ברגע זה קיבלת פטור משאר התנוחות
D-:

[רוני_חרובים*]

אח.... איזה עמוד כיפי. סופסוף גמרתי לקרוא. מחכה לעוד.

[קט_קטית*]

וללטף את הפנים והעורף והכתפיים והזרועות......
לתפוס אותו בתחת, להצמיד אלי חזק ולתת ביס בפטמה!
נהייתי חוחית, בא לי דווקא כשהוא ישן
מזל שמחר יש יום חדש!

^{אבל אם כבר על הגב, בחייאת נשים, תרוממו את האגן!}

[אילה_א*]

לא על הגב?
אז איך ? את יכולה לתת דוגמאות לאלה ביננו שמכירות רק את האופציה הזאת ועוד אחת ?

[חוחית*]

אני נדחפית פה רגע:
אז איך ? את יכולה לתת דוגמאות לאלה ביננו שמכירות רק את האופציה הזאת ועוד אחת ?
על הצד כשהוא מאחורייך, על הבטן כשהוא מאחורייך, על ארבע כשהוא...
אם את מעליו והוא שוכב על הגב אז אפשר להתמקמם בהרבה כיוונים וגם לזוז באמצע אבל בזהירות שלא ישבר ה ז'.
יש לי עוד אבל אסתפק (D-:) בזה בינתיים.

נהייתי חוחית, בא לי דווקא כשהוא ישן אבל הוא כל הזמן ישן!! (או עובד)

אבל אם כבר על הגב, בחייאת נשים, תרוממו את האגן! הכי חשוב במין זה להפעיל את שרירי רצפת האגן!
האנרגיה המינית באתר עולה ועולה.

[קט_קטית*]

האנרגיה המינית באתר עולה ועולה

גדול
בחיי


נותר רק לעורר את החוחון...
תני לו לקרוא בבאופן

[ענבל*]

יש לי עוד אבל אסתפק בזה בינתיים.

אני נדחפית פה רגע:
בחייאת חוחית, תני עוד !

_האנרגיה המינית באתר עולה ועולה
נותר רק לעורר את החוחון..._


(מה עושה לו טוב? מה משחרר אותו? אולי קצת יין..
האם יכול להיות שהוא חושש מהריון? )

[אורי_יורמן*]

אפשר להתמקמם בהרבה כיוונים וגם לזוז באמצע אבל בזהירות שלא ישבר ה ז'.
איזו התחשבות! כל הכבוד!

[מי_מה*]

איזו התחשבות! כל הכבוד
נשות באופן ידועות בהתחשבות המופלגת שלהן (אחר כך הולכות לקטר ב סקר לנשים על תדירות היחסים ).

[חוחית*]

בחייאת חוחית, תני עוד ! אני חייבת לכתוב שלמרות שאני יכולה לדלות עוד לא מעט תנוחות, אני באופן אישי הכי אוהבת את המיסיונרית, ככה אני הכי מרגישה, הכי רואה, הכי שומעת, הכי נוגעת וגם הכי גומרת...

ולגבי זה _(מה עושה לו טוב? מה משחרר אותו? אולי קצת יין..
האם יכול להיות שהוא חושש מהריון? )_ על ענייני המין שלנו את מוזמנת לקרוא ב{{}}בלוג אימון ואי השתוקקות (או שאולי את כבר קוראת שם) ובכלל קט קטית תגרשי אותנו כבר מהנחלה שלך עם כל האנרגיה המינית שלנו.