סבטקסט כפול בלוג

[אום_שלום*]

גם לי יש ימים שאין לי כוחות לכלום.
כמו טנא אני משתדלת לשמוח על מה שכן עשיתי- נגיד הצלחתי לשטוף כלים, לבשל משהו אחד, לעשות מכונת כביסה אחת וכו'.
לא לחשוב על הררי המשימות שיש אלא לבחור אחת ולעשות. לפעמים משם מתגלגלים להמשך המשימות ולפעמים מתיישבים מותשים וזה בסדר לדעתי.
מחזקת אותך.

[סבטקסט_כפול*]

תודה לכן

[טנא_מלא_כוכבים*]

ומה שלומך היום? (או מתי שאת קוראת).

[טליה_אלמתן*]

דף תמיכה

[טליה_אלמתן*]

את האמא הכי טובה לילדים שלך. תזכרי כל הזמן שאת עדיפה על כל אפשרות אחרת, עבורם. מה שחשוב זו האהבה שלך אליהם, וכל השאר (ובמיוחד לסדר לקטנה את השיער) בעדיפות עשירית ומטה.
היתה לי שכנה שהבית שלה היה תמיד כמו הבתים בירחונים המהודרים האלה. לבן מבהיק, הכל בדיוק במקום.כל פעם שהייתי נכנסת והייתי מתפעלת, היא היתה אומרת ש"מה פתאום! היום היא לא הספיקה לעשות כלום וממש מלוכלך". לאמור: תמיד יהיה בית שנראה ומתפקד יותר טוב משלך. להשתתף ב"תחרות" הזו (מול חמותך, מול שכנתך, וגם מול עצמך במחשבות) זה פשוט גזל. גזל כוחות נפש שלך שאמורים להיות מופנים לדברים חשובים הרבה יותר. כמו למשל: אהבה.
אני שמחה לקרוא שאת מטופלת כמו שצריך, וגם שיש סביבך אנשים שאוהבים אותך ודואגים לך. קחי את האגה והעזרה, ואת כל השאר תשאירי בחוץ

[טליה_אלמתן*]

ואני מתנצלת שאני לא מצליחה להגיע. בחופש הגדול אין חוגים ואנחנו נהיה יותר פנויים!
אולי תהיו בבית גם בבוקר? או שיש קייטנות?

[סבטקסט_כפול*]

היום אני מרגישה מצוין ,למרות שאני מחכה לבעלי שיגיע,הספקתי הרבה היום,ומחר אולי גם אצא קצת עם הילדים החוצה, אני מתלבטת לגבי המדרשה אני לא בטוח רוצה את זה בעלי חושב שככה אמצא חברות.
תודה על העידוד אני באמת צריכה לקלוט שאני היחידה שיכולה לתת להם אמא.

[אהבת_עולם*]

כתבת פעם שהצלחת לקבל קצבת נכות. אני מתארת לעצמי שהחמות והגיסה יודעות על זה?
מבינות שיש לך קושי?

אני חושבת שהן אמורות להבין שיש לך את הקושי הזה, ולא 'לרדת' עלייך או לדרוש דברים שאת לא מסוגלת.
ואני חושבת שאת לא צריכה להתבייש להגיד להן 'יש לי קושי כזה וכזה, בבקשה תבינו אותי'.

[סבטקסט_כפול*]

אני צריכה ללכת לישון ואין לי כוח וחשק,בנוגע לחמותי וגיסתי הם היו בכל התהליך לצידי גם כשהייתי בכפר שאול ועדיין הם מצפות ממני את מה שהן מצפות מעצמם אני לא יכולה להגיד להן להבין אותי כי אין להן בכלל מאיפה להביא את ההבנה הזאת.
אני גם צריכה את העידוד לעשות דברים חדשים ולהתרומם ולא להשאר עם הקושי ולהתבחבש בו, בנתיים הבית יותר מסודר והילדים נראים יותר טוב ומקולחים יותר ואני די שמחה.
זהו לילה טוב אני פורשת למיטה

[סבטקסט_כפול*]

לא ישנתי הלילה עברתי כנראה את השעת שינה שלי כשגלשתי

[טליה_אלמתן*]

לאחרונה אני מתאמנת בהרפיה בכל הזדמנות, כהכנה ללידה הבאה (למרותש אני לא בהריון).
הולך לי הכי טוב באימונים כשאני כועסת, או כשאני הולכת לישון וחוששת לא להרדם. בדרך כלל זה עובד תוך כמה דקות, ובמיוחד כשאני מתרכזת בהרפית שרירי הפנים @}
(ואצל רופא השיניים לא הצלחתי בכלל, אפילו לשניה, אבל לא הפסקתי לנסות.)

[סבטקסט_כפול*]

מה התברר לי? ששנת הלימודים מסתיימת ביום רביעי,פשוט היה מסיבת סיום אז חשבתי שנגמר הגן,איזה צחוקים.

[רישגלית*]

סליחה שאני פחות נמצאת, קצת התעייפתי מהאתר...
בנתיים הבית יותר מסודר והילדים נראים יותר טוב ומקולחים יותר ואני די שמחה
טוב שאת מצליחה לשמח את עצמך! בקשר לדברים חדשים לעשות - את צודקת, אבל לא בטוח שהלימודים זה מה שירומם אותך. כדאי לך לבדוק מה באמת מדבר אלייך.
חוץ מזה, עד כמה שידוע לי אחת התרופות הבדוקות לדיכאון היא פעילות גופנית. הרבה. התעמלות אירובית, הליכה, שחייה - כל אלה משחררים את החומרים הנכונים במוח ומרוממים את מצב הרוח, ככה שיש יותר כוח לעשות עוד דברים שמוציאים מהתקיעות ועוזרים לעשות דברים חדשים ולהתרומם ולא להשאר עם הקושי ולהתבחבש בו.
מה את מתכננת לעשות עם הילדים בחופשה שלהם?

[סבטקסט_כפול*]

להיות בבית ולהשתתף בפעילות פה בישוב וגם שבוע אצל סבתא

[אהבת_עולם*]

באתי לתת פרח בחזרה.
וגם חיבוק .

הם היו בכל התהליך לצידי גם כשהייתי בכפר שאול
מה זה כפר שאול?

אני לא יכולה להגיד להן להבין אותי כי אין להן בכלל מאיפה להביא את ההבנה הזאת.
כן, אני יודעת על מה את מדברת.
אבל את בעצמך יכולה להבין אותך?
גם כשאחרים לא מבינים, את חושבת שאת יכולה לזכור שיש לך קושי אמיתי, ולא להלקות את עצמך על כך?
לזכור שאת לא חייבת לעמוד בסטנדרטים ובציפיות של אחרים? שאת עושה רק כפי יכולתך?

אם את יכולה להסתכל כך על הדברים, זה כבר עוזר מאוד.

[סבטקסט_כפול*]

כפר שאול זה בית חולים לחולי נפש.
אני לא ממש מאמינה שיש לי קושי ומאוד מלקה את עצמי על זה שאני לא עושה יותר
טוב שאת אומרת לי

[רישגלית*]

אני מסכימה מאוד עם הדברים של אהבת עולם. הלקאה עצמית אף פעם לא עוזרת, להפך, היא מחלישה אותך עוד יותר.
לכולנו יש קשיים. אף אחד לא יכול למדוד למי קשה יותר ומי קשה פחות. זה כמו עם כאב - רק מי שחש את הכאב בגופו יכול לדעת כמה כואב לו. אי אפשר למדוד ולהגיד "לי זה כואב יותר".
קשה לך. יש לך אפילו "אישור רשמי" לקושי שלך: היית חולה, היית מאושפזת, קיבלת עזרה מהרשויות.
אף אחד לא צריך להגיד לך שאת לא עושה מספיק. את עושה בדיוק מה שאת יכולה.
@}
אני חוזרת על מה שאמרתי בדף הזה כבר כמה פעמים, אולי במלים אחרות: לדעתי מגיעה לך יותר עזרה. אם ביישוב שאת גרה בו אין לך מספיק תמיכה וטיפול, אולי כדאי לחפש את זה במקומות אחרים. אולי אפילו לעבור לגור במקום שיהיה לך קל יותר (קרוב להורים שלך? זה היה עוזר לך?).
אלה החיים שלך, הזמן שלך פה בעולם הזה. יש לך אחריות - לדאוג לעצמך. לדאוג לבריאות שלך. ככל שתרגישי טוב יותר יהיה טוב יותר לאנשים שקרובים אלייך, בעלך וילדייך.

[סבטקסט_כפול*]

אני מפחדת לקבל עזרה כי בדרך כלל מי שעוזר מרגיש אפוטרופוס ומתחיל להעיר הערות,ואני מרגישה יותר חלשה וחסרת כוחות. ההורים שלי לא יכולים לעזור לי.
היום יבוא חבר של בעלי לנקות קצת- ניסיון ראשון

[סבטקסט_כפול*]

אני מרגישה שאני עובדת (משקרת) על אנשים כשאני אומרת שיש לי קושי.

[טליה_אלמתן*]

ווי היום ניקיתי פעם ראשנה מאז פסח - אשכרה! כלמר, כן טאטאתי פה ושם, אבל נקיון אמיתי עשיתי רק היום.

[רישגלית*]

אני מרגישה שאני עובדת (משקרת) על אנשים כשאני אומרת שיש לי קושי.
למה את מרגישה ככה?
האם היית מרגישה ככה אם היית חולה בסרטן? או אם היית יושבת בכיסא גלגלים?
כשהבת שלי שואלת איזו מחלה יש לחברה שלנו שחולה בדיכאון קשה שמונע ממנה אפילו לצאת מהבית, אני מסבירה לה את המחלה גם במונחים פיזיים: המוח שלה מפריש יותר מדי מחומר אחד או פחות מדי מחומר אחר, וזה מוציא את הגוף שלה מאיזון. אם הייתי אומרת רק "היא יותר מדי עצובה מכדי לבוא לבקר אותנו" זה היה רק הסבר חלקי. אי אפשר להפריד את הנפש מהגוף, וזה נכון לשני הכיוונים, לא?
הלא אם זה היה תלוי בך לא היית בוחרת שיהיה לך קושי.

אני מפחדת לקבל עזרה כי בדרך כלל מי שעוזר מרגיש אפוטרופוס ומתחיל להעיר הערות,ואני מרגישה יותר חלשה וחסרת כוחות.
בשביל זה יש אנשי מקצוע שמתמחים בנתינת עזרה לכל מיני סוגים של קשיים. הם לא אמורים להיות מתנשאים כמו שעלולים להיות אנשים לא מקצועיים.

[מי_מה*]

רישגלית כתבה כל כך מדויק. לגזור ולשמור.
ממה שאת כותבת עולה תחושה טובה של התקדמות. זה טוב לראות את זה כתוב מול העיניים.

[טליה_אלמתן*]

יפה אמרת, רישגלית. מקווה שגם סבטקסט מתחברת

[סבטקסט_כפול*]

מתחברת.דווקא אנשי מקצוע מכניסים יותר את האף.
השעות שינה שלי הסתבכו,אני עוד מעט אלך לישון שוב.

[סבטקסט_כפול*]

נכנסים לשגרת חופש.

[סבטקסט_כפול*]

הילדים אצל חמותי ואנחנו "בחופש " מיום חמישי ,היינו במסעדה ובפאב וב"צימר". אני מתגעגעת אליהם...

[רישגלית*]

הילדים אצל חמותי ואנחנו "בחופש " מיום חמישי ,היינו במסעדה ובפאב וב"צימר".
איזה כיף לכם! אני מקווה שגם אנחנו נצליח לעשות את זה בזמן הקרוב. @}

אני מתגעגעת אליהם...
ברור... (-:

[סבטקסט_כפול*]

אתמול גילנו שחבר שלנו הומו-איזה כיף יש לי חבר הומו

[רישגלית*]

אתמול גילנו שחבר שלנו הומו-איזה כיף יש לי חבר הומו
D-:
מה חוץ מזה? איך החופש הגדול עם הילדים? את נמצאת אתם יותר? ומה שלומך את?

[סבטקסט_כפול*]

הכל בסדר הילדים איתי ואני מרגישה סביר,קשה קצת לחזור לשגרה בבית אחרי שלא הייתי איתם יותר משבוע אבל אני מסתדרת.
מה שלומך...?

[סבטקסט_כפול*]

לכמה דקות לא היה לי אינטרנט והתחלתי להלחץ מה אני אעשה בלי אינטרנט,כנראה אנחנו מכורים קשה...

[סבטקסט_כפול*]

אני בזמן האחרון מרגישה מאוד מוזר,אולי זה החום

[ריש_גלית*]

מה שלומך...?
אנחנו בחופשה משפחתית, אני כמעט לא פותחת מחשב, דווקא כיף ככה.
@}

[סבטקסט_כפול*]

בעלי אומר שאני לא מדברת,מה לעשות?(אני חושבת שאני מדברת מספיק)

[סבטקסט_כפול*]

הבן שלי בן 4 היום ואני לא יודעת מה לעשות

[טליה_אלמתן*]

בדיוק לפני כמה דקות באה אלי מיכלי ושאלה אותי מתי כבר נחגוג לה את היומולדת עם כל החברים :-\ אין לי אנרגיווווווווות לזההההה!

[סבטקסט_כפול*]

היום העלבתי שכנה ,שאלתי אותה אם היא בהריון והיא סתם שמנה

[סבטקסט_כפול*]

בסוף אמא שלי באה עם עוגה ואוכל וקנינו לו מתנה(חרב)

[סבטקסט_כפול*]

אחותי באה אלי מחר,
עוד פעם לא הלכתי לפעילות ישובית ואני בבית מתוסכלת.

[ריש_גלית*]

בסוף אמא שלי באה עם עוגה ואוכל וקנינו לו מתנה(חרב)
מזל טוב!

(שלי בן ארבע ורבע והוא מתעניין בכלי נשק, מלחמות וכו' בצורה בלתי נלאית. אם הייתי יודעת לפני כך וכך שנים שאני אגדל ילד עם כזאת נשקייה בבית... P-:)

[מי_מה*]

מזל טוב לילד!
כשאת מרגישה תסכול ממה שלא עשית זה זמן מעולה להזכיר לעצמך דברים שכן עשית.
לא הלכת לפעילות כי לא יכולת או כי לא התחשק לך? אם זה מהסיבה הראשונה אני מבינה לגמרי את התסכול ואם זו הסיבה השניה פרגני לעצמך על זה שאת קשובה לחשקים שלך. לא חשוב אם לא התחשק לך בגלל שהרגשת מדוכאת או עייפה או כי פשוט לא התחשק לך. פרגני לעצמך.
מאחלת לך שתהני מהביקור של אחותך ובכלל שתמצאי הנאה בדברים שקורים @}

[סבטקסט_כפול*]

אני לא מצליחה לישון,יש לנו ספה חדשה(בשבילנו) מהפח,ואני חוששת שיש פשפשים.

[ריש_גלית*]

חוששת שיש פשפשים
אם כבר, פרעושים ולא פשפשים (פשפשים זה מסריח ובכלל כנראה אין בארץ כעת. אבל פרעושים עוקצים בצורה שבהחלט יכולה להטריף). את יכולה לרסס, לא אקולוגי אבל מועיל, אם כי כדאי גם לרסס את הרצפה ולצאת מהבית לשעתיים עם הילדים. או... לחיות עם הפרעושים. (-:
אני לא מצליחה לישון
מי בכלל מצליח לישון בחום הזה? או שאצלכם פחות חם, לא יודעת. בתל אביב נורא, עכשיו אני בצפון ופחות נורא. בלילה אפילו קריר.

[סבטקסט_כפול*]

מתי מתחילים הגנים? אנחנו עדיין קמים בצהריים ואני לא יודעת איך אקום בבוקר ,בסוף למדרשה אני אלך יום אחד בשבוע,ואני גם רוצה ללמוד נהיגה וריקוד.
הסתפרתי סוף סוף,אני מקווה שזה יעזור לי להתמודד עם הכינים,וואו יש המון טפילים אצלי,אוף למה?.
אני מתה מעייפות.

[סבטקסט_כפול*]

שמתי לב שאני חיה בערפל כדי שלא יכאב לי הלב כל כך

[ריש_גלית*]

יש המון טפילים אצלי,אוף למה?.
אולי כי את מתה מעייפות? פרגני לעצמך זמנים למנוחה!

שמתי לב שאני חיה בערפל כדי שלא יכאב לי הלב כל כך
על מה כואב לך הלב?

[סבטקסט_כפול*]

על מה כואב לך הלב?
נפגעתי הרבה חברתית בביה"ס,וגם עברתי אונס קבוצתי,
ואני לא מצליחה להיפטר מהמשקעים שנוצרו,דוגמא -רק היום פחדתי מהחיילים כשעברתי לידם- שלא יסתכלו עלי

[אום_שלום*]

אלה באמת דברים שמכאיבים בלב.

לי עזרה מאוד ההופאופטיה להפרד ממשקעים שנשארו באירועים טראומתיים בעבר.
וגם נתנה לי כוחות והזיזה את רוב הערפל שהכביד עלי.

[ריש_גלית*]

אלה באמת דברים שמכאיבים בלב.
עצוב. וגם מכעיס.
גם אני חושבת שטיפול טוב - הומיאופתי או כל דבר אחר שתתחברי אליו - יכול לעזור. וזה אפילו חיוני. כי זה לא צודק שבחורה תסתובב בעולם עם כל כך הרבה כאב. ואת עוד אמורה לטפל בילדים, להחזיק את הבית, ללמוד... אבל מה ייתן לך כוחות?

[סבטקסט_כפול*]

התחלנו את הגן ושוב אני מרגישה שלא בא לי שהם יהיו שם,אבל זה לטובתם.איך אני אצליח לקום בשמחה, לתת להם ארוחת בוקר (מתפספס) לארגן אותם,ולקחת אותם לגן בשמחה?

[סבטקסט_כפול*]

איזה סוג עזרה הייתם ממליצים לי?

[שלוות_חולין*]

ראיתי שאת מתחברת לריקוד- אולי תנסי תראפיה בתנועה?
הטראומה שעברת היתה גם נפשית וגם גופנית לכן חשוב לעבד את הכאב ולנסות לשחרר אותו בשני המישורים.
אני לא מכירה אותך אך הבנתי מקריאה בבלוג שלך שאת לא מאד מילולית, האם הבנתי נכון?
טיפול באומנויות יכול מאד לעזור לאנשים לא מילוליים.
פתאום מגלים שאפשר להתבטא לא רק דרך מילים ומישהו מבין את צורת הביטוי הזאת ולפעמים זה גילוי מאד משמעותי עבור מטופל.

אני חושבת שאת זכאית לטיפול כזה ללא תשלום או בתשלום מופחת מאד.
אם תרצי- אוכל לתת לך שמות של מטפלות שאני מכירה.

מובן שיש טיפולים אחרים שיכולים לעזור, פשוט זה התחבר לי לרצון שלך לרקוד.
הכי חשוב שאת תתחברי לסוג הטיפול שתבחרי.

[טליה_אלמתן*]

איזו מחשבה יפה, שלוות חולין!
סבטקסט, אולי תתני למישהו משימה למצוא לך משהו כזה ולארגן את זה? מי מהאנשים סביבך יכול לעשות את זה, לדעתך?

[סבטקסט_כפול*]

עבר החג בלי רעידות מיותרות

[סבטקסט_כפול*]

אני בדיכאון ,הילדים שניהם אמרו לי שאין להם חברים בגן,אני לא יודעת מה לעשות וכל הטראומה שלי עולה ומציפה אותי.
הרעיון של תרפיה בתנועה מוצאת חן בעיני בעיני בעלי קצת פחות .הוא מעדיף שאלמד ריקוד במסגרת רגילה ושאלך למדרשה(ליום אחד).
לא יודעת

[לבנה*]

עבר החג בלי רעידות מיותרות ברוך ה'


שאלך למדרשה(ליום אחד). זה נותן המון כוח
בהצלחה
שנה טובה ומאושרת

[סבטקסט_כפול*]

היום לא הלכנו לגן,אני לא יודעת איך להתמודד עם זה ,אני שולחת אותם עם תחושת מועקה,וכשאני לא שולחת אותם אז אני עצבנית.

[סבטקסט_כפול*]

איזה כיף החג ושיש להם חופש,למרות שהם מעירים אותי מוקדם ואז אני מסטולית מעייפות,
מחר אני עושה כמעט סלטות באויר כדי ללכת להופעה של אתי אנקרי אני מקווה שזה יהיה שווה את זה.

[טליה_אלמתן*]

וואו זה חייב להיות משהו מיוחד - ההופעה שלה! תהני

[מי_מה*]

הופעה של אתי אנקרי בהחלט מצדיקה סלטות באויר. איזה יופי שאת הולכת.
חג שמח

[סבטקסט_כפול*]

חמותי העירה לי שבני לא מדבר מספיק וברור היא אומרת שהוא מדבר כמו ילד שקטן ממנו בשנה.
השאלה שלי היא האם אני צריכה לעשות משהו בנושא או שזה יסתדר לבד.

הגעתי למסקנה שאני חולה במניה דפרסיה מעצבנת כי שלב ההיפו מאני שמאופין בחשיבה רבה ובהיי מלווה אצלי במצב פסיכוטי כלומר ניתוק מהמציאות.
אני די מאוזנת לא היה לי התקף כבר חצי שנה

[טליה_אלמתן*]

אני די מאוזנת לא היה לי התקף כבר חצי שנה
ב"ה עד 120!
יש מצב בכלל שאצל מי שמקפיד על התרופות יהיה התקף? חשבתי שהתרופות נותנות הגנה של 100%.
הילד שלך קטן, לא? בן שלוש? לדעתי אם חמותך היא היחידה שמתלוננת, ואת ובעלך לא מרגישים שיש בעיה, אז נראה לי ממש מוקדם בשביל להיות מודאגים. כמובן, אני מדברת לגמרי באוויר ואני לא מכירה בכלל את הילד ולא יודעת במה מדובר הגננת אמרה לך משהו כזה?
ואיך היה בהופעה?!?!?!?!

[סבטקסט_כפול*]

הבן שלי בן ארבע,כפי שכתבתי בעבר היה חשש לפיגור סביבתי בגלל שאני לא מדברת הרבה,והוא ילד מאוד שקט.לא דברתי עדין עם הגננת השנה.
ההופעה היתה מענינת אתי אנקרי אלתרה די הרבה

[פלוני_אלמונית*]

יש לי בת כמעט בת ארבע והיא מדברת לא כ"כ ברור ועד לאחרונה גם דיברה ממש מעט (ואני דווקא מדברת הרבה...).
אני מכירה הרבה ילדים קטנים ממנה שמדברים ברור יותר והשפה שלהם הרבה יותר מפותחת באופן כללי.
כשהיו לנו חששות- התיעצנו עם קלינאית תקשורת ולפי דבריה הילדה היתה בתחום הנורמה והיום אני רואה שהיא מתחילה לסגור פערים עם בני גילה, בלי שעשינו משהו מיוחד.
פשוט כל ילד מתפתח בקצב שלו והתפתחות איטית יותר לאו דווקא מעידה על בעייתיות.
אם יש לך חששות (ונשמע שיש)- תתייעצי עם קלינאי/ת תקשורת, אם הכל תקין תהיי רגועה יותר ואם לא, תוכלי לטפל בבעיה בצורה יעילה.
אל תתני לדבריה של חמותך להחליש אותך או להרפות את ידייך (אני לא יודעת איך הרגשת עם מה שהיא אמרה, אבל אותי דברים כאלה נורא מחלישים).

אם קשה לך ליצור קשר עם איש/אשת מקצוע, אולי בן זוגך יהיה מוכן לעשות זאת?
אנחנו עשינו את זה רק בשיחת טלפון בלי אבחון מקיף, פשוט תיארנו איך היא מדברת, את אוצר המילים שלה, איך היא מבטאת מילים מסוימות וכו' והיא מאד הרגיעה אותנו.

[ריש_גלית*]

הי חמודה, רק באתי לעדכן אותך שלא יהיה לי אינטרנט בזמן הקרוב אז אל תדאגי אם אני נעלמת, זה לא אישי (-:.
אני מצטרפת להמלצה להיפגש עם קלינאית תקשורת, אני אוהבת לדעת מה אנשי מקצוע אומרים ואז לעשות עם המידע מה שאני רוצה. גם אני מכירה בני ארבע שמדברים לא ברור ואפשר לחשוב שהם צעירים בשנה. מה שחשוב בעיני תמיד זה להסתכל על הילד, שאת כאמא שלו מכירה הכי טוב, ולראות איך הוא יחסית לעצמו: האם הוא משתנה כל הזמן? האם אוצר המלים שלו גדל? האם יש מלים שהוא לא אמר ברור ועכשיו כבר אומר ברור? האם יש אותיות שהיה לו קשה לבטא ועכשיו קל לו? וכו' וכו'.

את נוסעת לפארק הירדן השנה?

[סבטקסט_כפול*]

כן אני נוסעת ליום אחד לקראת הסוף

[פלונית_כרגע*]

גם לדעתי כדאי לך לפנות לקלינאית (אפשר דרך הקופה- התפתחות הילד.)
לנו יש בן 3 שמדבר ממש גרוע וכיום אנו בטיפול צמוד של קלינאית וכנראה שגם גן שפה.
לא כדאי להזניח, מקסימום הקלינאית תגיד שהוא בנורמה.

[סבטקסט_כפול*]

קראתי בשבת את הספר "בוחרים להרגיש טוב" מומלץ.

[סבטקסט_כפול*]

הבן שלי עם 39 מעלות חום, וירוס, לא מוכן לקחת אקמול,עשיתי לו אמבטיה פושרת אבל החום עלה מיד אחר-כך שוב,שוקלת לתת לו נר

[סבטקסט_כפול*]

הגעתי למסקנה שהמידה עליו אני צריכה לעבוד זה נדיבות

[סבטקסט_כפול*]

הבת שלי כל הזמן מיבבת מה לעשות?

[סבטקסט_כפול*]

למה אף אחת לא מגיבה?

[אהבת_עולם*]

אני קוראת, אבל אני לא מתמצאת בנושאים ששאלת עליהם, אז לא היה לי מה לכתוב. (לא תמיד יש לי מה להגיד ).

אני אוהבת לקרוא אותך, ולראות את הדרך האמיצה שאת עושה.

[אהבת_עולם*]

חוצמזה, אני חושבת, אם את רוצה תשובות בנושאים ספציפייים - כמו חום אצל הילד, או היבבנות של הבת -
כדאי לשאול את זה בדפים מתאימים באותו נושא.
או, אם את לא מכירה דף מתאים, לשאול ב-ככר השוק - ולבקש שיַפנו אותך לדף מתאים ויענו לך שם.
ככה את מקבלת היענות יותר גורפת.

רפואה שלמה לילד.
מה שלומו היום?

[מי_מה*]

את בטח כבר לא קוראת כי נכנסה השבת, שבת שלום! אבל שתדעי שגם אני קוראת ולא תמיד יודעת מה ליעץ, אז שותקת.
שתהיה לכם שבת של שמחה ואהבה ורפואה שלמה

[טליה_אלמתן*]

הבת שלי כל הזמן מיבבת מה לעשות?
לצאת איתה החוצה אולי (כל עוד לא יורד עליכם שלג...). זה בדרך כלל מעודד אותם.

(שולחת עידודים אליך - לא פשוט לשמוע יבבות כל היום - יודעת מנסיון...)

[ההולכת_באתרים*]

הבן שלי עם 39 מעלות חום, וירוס, לא מוכן לקחת אקמול,עשיתי לו אמבטיה פושרת אבל החום עלה מיד אחר-כך שוב,שוקלת לתת לו נר
תנסי נורופן או אדוויל. יעיל מאוד.

[סבטקסט_כפול*]

קראתי את הספר "מסופוטמיה:שתיקת הכוכבים " ספר מרתק פילוסופי

[סבטקסט_כפול*]

הבן הבריא והבת חולה.

[סבטקסט_כפול*]

אז ניגשתי לגננת וסיפרתי לה על הקשיים שלו והיא הפנתה אותי לבדיקת ראיה ושמיעה ובדיקת התפתחות במכון להתפתחות הילד ולפסיכולוגית הגן שאמרה שיש לו הרבה דברים שהוא מפגר אחרי בני גילו,רק לקלינאית תקשורת לא שלחו אותי.אני לא יודעת מה לחשוב,אולי עשיתי טעות כשפניתי אליה?אולי הם רואים משהו שאני לא רואה?

[ריש_גלית*]

הי, חזרתי (כלומר התחברתי סוף סוף לאינטרנט בבית החדש שלי). מצטערת שלא הייתי כאן כששאלת ואף אחת לא ענתה. גם אצלנו היו מחלות וכל מיני צרות. אני חושבת שהחוסן הגופני של הילדים תמיד נפגע בתקופות של שינויים ומעברים, ומכיוון שרק עכשיו בעצם נכנסים לשגרה של המסגרות אחרי החופש הגדול והחגים וההיקלטות מחדש, וגם מזג האוויר לא יציב (חם ביום, קר בלילה) אולי הילדים מגיבים לזה בקשיים כמו מחלות. ככה זה היה אצלנו בתקופת הגן...
גיליתי שילדים שונאים אקמול כי יש לו טעם לוואי מר נורא. וחוץ מזה, 39 אצל ילד בגיל הזה זה חום די סביר, צריך לעקוב ולהיות רגישים אבל לא חייבים תמיד להוריד את החום. תסתכלי בדף (החשוב!) חום גבוה.
בקשר לבדיקות, אני מניחה שמתחילים מבדיקות פיזיות כי אם יש ליקוי בראייה או בשמיעה זה משפיע על ההתפתחות. רק אחרי שישללו את זה ועדיין תרגישי שאת רוצה להעמיק בבדיקות - אז בקשי קלינאית תקשורת.
לילה טוב ושבת שלום! שיהיה סוף שבוע שלו של התחזקות והחלמה. @}

[סבטקסט_כפול*]

http://ifeel.co.il/page/16516?[po]utm source[/po]=newsletter&utm medium=email&utm campaign=HorimBig 11 10 "זה כן זמן למשחקים"

[סבטקסט_כפול*]

יכול להיות שכל הבעיה של בני זה בגלל שלא שיחקתי איתו אף פעם (גם עם ביתי)תנו לי בבקשה עצות איך להתחיל לשחק איתו.

[ריש_גלית*]

O-:
אני לא כל כך אוהבת לשחק עם הילדים שלי... בכלל, קשה לי לשחק.
אבל אני חושבת שאם את קשובה לילדים ומשתדלת להיות נוכחת כשאת איתם, לחיות כל רגע במלואו (ככל שניתן באותו רגע), את לא מוכרחה לעשות דברים שלא מתחשק לך. בעיני חשוב להיות בנאדם שלם בחברת הילדים, ושלם זה בדרך כלל לא-מושלם.
בקיצור, זה לא מה שביקשת, אבל... אולי תנסי פשוט ליהנות בחברתם. ואז לא חשוב מה בדיוק תעשו יחד. אני, למשל, תמיד מעדיפה להקריא להם ספרים מאשר לשחק איתם. בעיקר עכשיו, כשהם כבר יכולים ליהנות מספרי פרקים שגם אני אוהבת ולא צריך לחזור עשרים אלף פעם על מיץפטל או האריה שאהב תות (ספרים טובים, אבל כמה אפשר...)
מה עשית בסוף עם החום? כולם כבר בריאים?

[טליה_אלמתן*]

אני לא כל כך אוהבת לשחק עם הילדים שלי... בכלל, קשה לי לשחק.
ווי גם אני! שולחת אותם לחברים, או מבקשת שיזמינו, או שהולכים לגן שעשועים למצוא ילדים נוספים, או מציעה להם שישחקו אחד עם השני (אצלך התינוקת עדיין תינוקת, אבל לא תאמיני כמה מהר הם ישחקו אחד עם השניה!). אני חושבת שאחד הייתרונות של החיים בשבט, זה שלילדים תמיד יש עוד ילדים סביבם, לשחק איתם. חסרון רציני של החיים שלנו, שכל משפחה גרה בבית משלה... אני חושבת שזה לא טבעי לנו, המבוגרים, לשחק עם הילדים.
הי - אולי תזמיני איזו נערה לשחק איתו, תמורת תשלום סמלי, אם את מרגישה שהוא זקוק לזה ?

[סבטקסט_כפול*]

נתתי לו נר בסוף.כולם בריאים. אתן מדברות ממש לליבי.

[ריש_גלית*]

טוב לשמוע! @}

[סבטקסט_כפול*]

מתחילה לחשוב על ילד נוסף

[טליה_אלמתן*]

כל כך טוב ללמוד ממך ולקבל השראה! בנוגע לכח, בנוגע לאמונה, בנוגע ליכולת של אדם לצמוח ולהתעלות מעל סיפור חיים לא פשוט!
את פשוט סיפור הצלחה מעודד ומופת לנשים (וגם גברים)
מקווה שאת זוכרת את זה בכל יום, ומתפעלת מעצמך ומהדרך שעשית ושאת עושה!!!

[סבטקסט_כפול*]

תודה