מילים טובות על בית הספר

[אנונימי]

זהו! הסתיימה שנת הלימודים. החופש הארוך מתחיל. רגע לפני שמתחילים בילויי וכיופיי הקיץ אני רוצה לעצור ולאמר כמה מילים טובות על בית הספר.
כל פעם משהו קטן, ואתם מוזמנים להוסיף משלכם.

---

[עוף_החול*]

1. 6.2004

איתמר חזר היום עם התעודה.
בבית הספר שלנו (משגב במוא"ז משגב) קוראים לזה דפי הערכה.
בעמוד הראשון דף כפול ועליו מצויירת רכבת ארוכה ויפה ולה הרבה קרונות ולכל קרון שם: פינת חי, דרמה, טבע, ספורט, חשבון, כתיבה... ובכל קרון כתובות מילים יפות ומעודדות בעטים צבעוניים. לדוגמא: "רכשת הרגלי עבודה בסימון, גזירה, צביעה, העתקה והדבקה. אתה משקיע מאמצים והדבר ניכר בהשיגך." (אומנות)
או "במהלך השנה עשית מאמצים לרכישת מיומנות הקריאה. אתה קורא יפה......" (קריאה) וכך הלאה. אין ביקורת ואם יש הערות הן ניתנו בעדינות יתירה לדוגמא: "כדאי לתרגל את מה שכבר למדת במהלך החופשה", "כדאי להקפיד להקשיב בזמן ההסבר על מנת שיהיה לך קל יותר להצליח במשימות אחר כך"

בדף השני גם הוא כפול ומצוייר להפליא הערכה עצמית של התלמיד. עם אפשרויות שונות לבחירה (כולן חיוביות) והכל נצבע ע"י איתמר בצבעים מלאי חיים.

ואז מס' ציוני דרך בכיתה א'.
ספר שכל ילד צייר לאורך שבוע (כל יום ציור אחד) כשלמדו את צליל החיריק (סיפור עם מילים בחיריק שכל ילד המציא וצייר) , תמונה שצולמה בכיתה בפורים
ומס' ציורים מיוחדים שצויירו ע"י איתמר במהלך השנה.

כמובן שלא נעדר מן התעודה גם מכתב אישי מהמחנכת לאיתמר ובו מילים יפות ונעימות שמעידות על הערכתה אליו, הכירות אמיתית ורוח חיובית.

מה אני אגיש לכם?
תענוג לקבל כזו תעודה.


חשוב לי גם לציין שבמהלך השנה הילדים לא נבחנו כלל ולא חולקו להקבצות. אין בכלל עינין של מדידה או השוואה וגם בשנה הבאה תישמר הרוח הזו.
ועוד מילה לסיום: לתעודה צורף פתק ובו כתוב שמומלץ לילדים לקרוא הרבה בחופש ומי שרוצה מוזמן לכתוב יומן חופש ובו לכתוב חוויות ולהדביק תמונות מבילויי הקיץ,
והכי חושב לבלות ולהנות ולנוח הרבה.

וזהו! בלי עבודות לחופש.


נכון חוויה טובה?

[עידית.ק*]

בקי, נורא כייף לקרוא. נשמע שנפלתם על מחנכת אמיתית.

[נאוה_פרנס*]

היי בקי,
חורגת ממנהגי ומגיבה אליך על דפי הרשת.

התעודה שאת מתארת נהוגה בבתי הספר היסודיים (בוריאציה כזאת או אחרת) כבר כמה שנים.
זה בהחלט מתבטא בפחות מתחים ופחות "מלחמת ציונים" בשלב הזה של ביה"ס.
זה גם מעלה את הבטחון של הילדים ונותן להם אפשרות ביטוי שנשחקת במעלה הכתות.

אגב,
כמי שעברה הרבה בתי ספר ומורים בכל רחבי הארץ ובאנגליה (8 כתות בי"ס יסודי ב- 6 בתי ספר)
אני יכולה לומר בבטחון שיש גם חוויות חיוביות במוסד הזה שידוע לשמצה (במיוחד במחוזותנו).

יש מורים שהם פנינות,
יש מנהלים שהופכים את בית ספרם לנוה במדבר.
ומועצות שאכפת להן גם יכולות לתרום
ואז יש לנו כותרת שכזאת לדף ב"באופן".

אני מאוד שמחה עבורכם שבסופו של דבר, הייתה לאיתמר ולכם חוויה טובה מביה"ס.
זה בודאי שינוי מרענן לחוויות תחילת השנה.
בשורה התחתונה, אין זה משנה אילו בחירות אנחנו עושים כל זמן שמצליח לנו לתת לילדינו את מה שמתאים להם.

מאחלת לכם המשך חוויה חיובית בכל הבחירות שאתם עושים
שהחיים ימשיכו לחייך, להזין ולהעשיר אותך ואת בני ביתך.

אוהבת אותך אהבה גדולה ועמוקה

[רוני_בלוני*]

לבקי שלום!
תענוג לשמוע שיש מישהו שכן מרוצה מבית הספר, סוף סוף יש דף כזה.
מקווה שיש עוד בתי ספר כאלו ומורות מדהימות כאלו.
נהניתי לקרוא את הדברים בראש הדף רק קחי בחשבון שמדובר בבית ספר יסודי וההמשך הוא שונה למדי.

שתהנו גם בחופשה וגם בשנה הבאה!
בהצלה

[אביטל1*]

גם הילדה שלי סיימה אתמול את כתה א'. אי אפשר להגיד שאני מרוצה מהשיטה. הציונים בתעודה לא לפי מספרים אבל מתחלקים ל-4 רמות, והילדים לא ממש מטומטמים ומבינים איזו משבצת רצוי שתהיה מלאה. נדהמתי לגלות במשך השנה שבחשבון עשו להם אפילו כמה מבחנים של כ-3 עמודים וציונים מדוייקים עם מספרים. עם כל האיכס הזה היה לביתי מזל גדול. מחנכת הכיתה שלה מדהימה באהבתה לילדים ולמקצוע. כל ילד זכה לחיבוקים ונשיקות (ברשות כמובן...) ולכינויי חיבה, בהפסקות הבנות שיחקו לה בשיערות, עשו מסז'ים. מקווה מאד שהמורה תמשיך איתם בשנה הבאה ואח"כ תחזור ללמד כיתות א', כדי שהבן הקטן יהנה גם. היתה לי התלבטות איך להתייחס לתעודה (המבריקה) של ילדתי. בכל זאת יש בבית ילד גדול שנכווה מהמערכת והוא בחינוך ביתי. לבסוף שאלתי אותה אם היא מרוצה ועדיין אוהבת ללמוד. היא שמחה וגאה בעצמה וזה הכי חשוב, היא לא אוהבת ללמוד במסגרת ביה"ס אבל עדיין לא איבדה את הסקרנות ואוהבת שאני מסבירה לה דברים.

[יעל_צ*]

מה זה, דף תמיכה לאימהות ששולחות ילדים לבית ספר?
אז גם הבן שלי נמצא במקום נהדר. חטיבה צעירה מטרום חובה עד כיתה ב'. צוות נהדר ומשקיע.
הרבה פעילויות רב-גיליות של ילדי החטיבה ביחד. אין ציונים, אין מבחנים. אין שיעורים.
הרבה יצירתיות וכיף. למרבה השמחה גם קרוב לבית ואפשר ללכת ברגל.

[אביב_חדש*]

היום היתה לנו שיחת סיכום עם המחנכת של הבכור.
הוא היה בכיתה א'.
אני הרגשתי שהוא עדיין לא בשל לעלות לכיתה א', ולא יהיה בשל לעולם, בעצם. אבל הרגשנו שאין לו מה להמשיך ולהיות בגן בשנה הנוכחית (אלו תחושות מלפני שנה כמובן). ניסיתי לשכנע את הזוגי שיילך ל-באר בית ספר סביבתי אבל לא הצלחתי.

לפני תחילת הלימודים היתה לי שיחה עם המורה והסברתי לה כמה קשה לי שהוא הולך לבית הספר ואני חושבת שהוא לא מתאים.

השנה החלה, המשיכה והתפתחה והוא לא מצא את עצמו בכיתה. הוא איבד הרבה מהחיוניות והסקרנות שלו, היצירתיות שלו החלה להיעלם, הפסיק להתבטא בציור (דבר שהיה מפותח בצורה מדהימה אצלו). חברים כמעט ולא היו לו (פרט לשניים שהיו חברים שלו מהגן) ומדובר בילד חברותי בצורה מדהימה. היו לו גם כל מיני התנהגויות לא טובות שהראו לי שהוא במצוקה. לא הצלחתי להעביר לזוגי את המסר הזה, והוא המשיך ללכת לבית ספר.
אני בכל הסיפור הזה הייתי במצב לא טוב. הרגשתי שלא טוב לו שם, והיה לי קשה לשלוח אותו לשם והוא כמובן שהרגיש את המסר הלא-מדובר הזה.

במהלך השנה היו לנו כמה שיחות עם המורה וגם עם היועצת ואמרתי להם שוב שאני חושבת שהוא לא מתאים לבית הספר וניסינו להתאים לו מערכת רק בשבילו שכללה שיעורי טבע ויצירה (שני דברים שהוא אוהב מאוד מאוד) עם כיתות אחרות ולא עם בני כיתתו. זה לא עזר לתחושת ההנאה שלו מבית הספר. זה פשוט לא עשה לו טוב.

אין לו בעיות לימודיות, הוא הצליח ללמוד לקרוא, ללמוד חשבון יפה ואפילו קיבלנו מחמאות על דרכו היצירתית לפתירת בעיות מתמטיות סבוכות (שניתנו לכל הכיתה והוא היחיד שהעיז וניסה לפתור ואפילו הסביר לכל הכיתה).

אבל היום היא פשוט אמרה שהלוואי ויכלה להגיד שהצדק עם הזוגי. הצדק איתי. הילד לא מרגיש טוב בבית הספר והיא נמנעת מלהגיד: "אומלל". לא טוב לו בבית הספר. הוא לא מוצא את עצמו וכדאי למצוא לו מערכת חלופית. היא יודעת שלא צריך בית ספר כדי ללמוד, ויודעת שהצדק איתי לגבי מקומו בעתיד: בית ספר אלטרנטיבי או בבית. באופן כללי אמרה שילדים מאבדים את סקרנותם בבית הספר, ואם בכיתה א' הם עוד יורדים מהאוטובוסים בשמחה, בסוף כיתה ב' זה עובר להם כבר... ושבית ספר הוא מקום שמוציא את שמחת הלמידה מהילדים.

יצאתי מהשיחה בהקלה גדולה. ברור לי איפה מקומו (זה היה ברור גם לפני אבל נכנעתי ללחצים) ויש לי גיבוי מהמערכת מול הזוגי. אי אפשר היה לפתור את המצב אחרת. הלב שלי מקפץ בשמחה ואומר יייייששששש כל הזמן. מגיע לילד שלי את הכבוד הזה וללכת לאן שהוא מתאים.

תודה רבה לרחל המורה. את באמת היית נפלאה.

[תבשיל_קדרה*]

עצוב, ושמח.

[יונת_שרון*]

מאחלת לכם חופש מהנה ומרגיע.

[שרית_אמיר*]

לאחר 5 שנות חינוך ביתי, החליטה בתי להכיר חלקית את בית הספר.
וההפתעה רבה
בית הספר שנקרא מצפור סביונים במעלות- בית ספר המוגדר רגיל לחלוטין-
הביע פתיחות לקבל את בתי בצורה חלקית או בכל דרך שנבחר.
הן המנהלת, המחנכת והילדים קיבלו אותה כמובן מאיליו, מגיעה מדי פעם ופתאום שבוע איננה והמסגרת פשוט מקבלת אותנו כמו שזה.
ממש הפתעה משמחת.
בתי נהנת שם מהלימודים לומדת בעיקר תנך וגאוגרפיה, והסקרנות וחדוות הלמידה עדין לא נפגמה.(נקווה שגם לא תפגם).
הלואי על כולנו בית ספר כזה