מבחני אינטיליגנציה

האם מישהו יכול להמליץ על אתר שבו יש ניתוח כלשהו לגבי ניקוד במבחני אינטיליגנציה.
עד כה נתקלתי רק באתרים בהם יש מבחנים לדוגמא, אתה יכול לעשות מבחן כזה ולקבל את תוצאות הניקוד. וזהו.

הניקוד המקובל מניח שהציונים מתפלגים לפי עקומה נורמאלית.
אין בזה שום הגיון מתמטי, פסיכולוגי או אחר, אבל זה אחד השקרים המוסכמים במדעי החברה.
למעשה, אין יחידות במבחן הזה, אלא רק סדר (ניקוד).
לכן הם עורכים את האוכלוסיה לפי הסדר, ומנרמלים מחדש את הציונים כך שיתאימו לעקומת הגאוסיאן.
לשם כך קובעים מה תהיה סטיית התקן. ברוב המבחנים זה בין חמש עשרה לשש עשרה וחצי. יש גם מבחנים שבהם זה 25.
את השאר כבר עושה התוכנה הסטטיסטית האדיבה, בלי שהפסיכלוג יבין ולכן בלי שהוא ימנע ממנה לעשות דברים שאין להם משמעות.

אני אפרק את מה שיש לי להגיד כאן לכמה מקטעים

בכל אופן, אני רוצה לציין שאני מאד בעד מבחני אינטליגנציה ומבחנים פסיכומריים - כאשר הם משמשים בידים הנכונות, למטרה הנכונה, ומתוך הבנה מה הם כן, מה הם לא, ומה המשמעות של השימוש בהם. הבנה שנדיר למצוא במקומותינו, ובעיקר בין פוליטיקאינו (הקוראים לבטל את הבחינות הפסיכומטריות).

נניח שהניקוד שנבחר הוא שש עשרה וחצי לסטיית תקן.
זה מקובל במקומות רבים.
אז יש בערך 5% מהאוכלוסיה מעל ציון 125 (בגלל שכפו על התוצאות התפלגות נורמאלית).
מעל 133 יהיו כשני אחוזים, ומעל 150 - כפרומיל.
משרד החינוך האפור מגדיר "מחונן" כמי שיש לו מנת משכל מעל 133, "מצטיין" - מעל 125, ו"מחונן-על" - מעל 160 (כאחד מעשרת אלפים).

ותודה ל רועי שרון על הקישור bambili]הזה news[/po]/katava main.asp?news id=8933&sivug id=8 בנושא.

מומלץ ביותר הספר "אין מידה לאדם" של סטיבן גולד, שמסביר בין השאר למה אין למבחנים האלה את הערך שנהוג לייחס להם, ומה קורה כשהם משמשים בידים הלא נכונות (בדרך כלל הם מהווים חותמת "מדעית" לדעות קדומות ומאפשרים בכך את אפליתם של קבוצות או פרטים על בסיס "מבחן מדעי") .
שאלה אחרת היא האם ניתן בכלל לכמת את האינטלגנציה האנושית, או חלק ממנה, או אפילו ביצועים מסויימים בלבד. כנראה שלא, אבל זה לא ימנע מאתנו להמשיך להאמין...

איך הגיעו לרעיון של שש עשרה וחצי נקודות לסטיית תקן?
הסיבה היא כזו:
מבחני האינטליגנציה נולדו ככלי לאבחן ילדים מפגרים בין כלל הילדים אשר נכנסים לבית הספר בצרפת של ראשית המאה. קודם האיבחון נעשה על ידי מראיינים, וזה היה יקר ולא מדוייק. מבחני האינטליגנציה הראשונים השיגו תוצאות הרבה יותר טובות. למעשה, הם התגלו ככלי מושלם למטרתם: הם זיהו במדוייק מי המפגרים.
המונחים הראשונים שבהם השתמשו מבחני האינטליגנציה היו גיל כרונולוגי (גילו האמיתי של הנבחן) וגיל שכלי.
מהו גיל שכלי?
נניח שבמבחן יש שמונים שאלות.
מעבירים את המבחן למאה ילדים בני שש. נניח שהחציון של מספר התשובות הנכונות שלהם הוא ארבעים וחמש. כלומר: חמישים מהילדים בגיל שש ענו נכון על 45 שאלות או יותר, וחמישים ענו נכון על 45 או פחות.
במקרה כזה נגיד ש45 תשובות נכונות מאפיינות ילד בן שש.
הניסוח של החוקרים: מי שעונה נכון על 45 שאלות - יש לו גיל שכלי 6.

אחר כך מעבירים את אותו המבחן לילדים בגילאים אחרים: ארבע, חמש, שבע, שמונה, תשע וכן הלאה.
נניח שחציון בני השבע עונים נכון על 50 שאלות. אז 50 תשובות נכונות משקפות גיל שכלי 7.
נניח גם שלפי אותה שיטת חציון, שלושים תשובות נכונות משקפות גיל שכלי 4, ארבעים משקפות גיל שכלי חמש חמישים וארבע משקפות גיל שכלי שמונה, וחמישים ותשע משקפות גיל שכלי 9.

אם ילד בן שש עונה נכון על שלושים שאלות, אז הגיל השכלי שלו הוא ארבע. אם הוא עונה נכון על חמישים, אז הגיל השכלי שלו הוא שבע.
עכשיו מחלקים את הגיל השכלי בגיל הכרונולוגי, ומכפילים במאה.
נניח שילד בן שמונה מקבל גיל שכלי 8, אז ציון ה- IQ שלו יהיה שמונה חלקי שמונה כפול מאה, זאת אומרת מאה - בדיוק החציון של בני גילו.
נניח שהוא קיבל גיל שכלי של 10, אז הציון הוא 125: עשר חלקי 8 כפול מאה.
כך שמנת המשכל אצל ילדים אמורה היתה לשקף את היחס בין הגיל השכלי לגיל הכרונולוגי, באחוזים.

באותם ימים נראה היה שהגיל השכלי אינו מתקדם מעבר לגיל 18:
מספר התשובות הנכונות החציוני של בני 18, בני 19, בני 20 ובני 35 היה דומה.
לכן הסיקו שהאינטליגנציה מפסיקה להתפתח בגיל 18.
המסקנה הזו, אשר היתה נכונה לזמנה, כאשר אנשים הספיקו ללמוד בגיל 18 והתחילו לעבוד בעבודות מטמטמות-מח בבתי חרושת, אינה נכונה יותר היום.
דא-עקא, היא נשארה כמו מסמר בלי ראש: רבים מאמינים שאנשים מפסיקים להפוך לאינטליגנטיים יותר מעל גיל 18.

אם אין משמעות לגיל שכלי גדול יותר מ- 18, אך איך צריך לחשב IQ למבוגרים?
החליטו לפלג את האוכלוסיה נורמאלית, ולהעתיק את סטיית התקן מהילדים, ובא לציון גואל.
זה נותן תשובה מבחינה מספרית, אך אין לתשובה הזו שום משמעות מעבר לכך שהיא מסדרת את האינטליגנציה על סקאלה סדורה.

עודד
תודה.
איך ניקוד במבחן פסיכומטרי ( למשל במבחני קבלה לכל מיני מקומות) מתקשר לקביעת IQ ?

סביר שיש לו מתאם מסוים עם התוצאות במבחני אינטליגנציה. הוא גם נקבע באותה צורה שעודד תיאר: התפלגות הציונים במבחן פסיכומטרי מתוקננת לפי ממוצע 500 וסטיית תקן 100, אם כי, למיטב ידיעתי, הממוצע היום ב"שטח" הוא מעל 500. מתישהו אולי יצטרכו לתקנֵן מחדש.
יחד עם זאת, מבחן אינטליגנציה מכיל גם חלקים ביצועיים (כמו העתקת צורות, התמצאות במרחב ועוד), ואילו מבחן פסיכומטרי מכיל תתי מבחנים מילוליים בלבד -- ורק את אלה שנמצאו בעלי מתאם גבוה יחסית עם ציונים גבוהים בלימודים אקדמיים.

למבוגרים:
נניח שהנבחן קיבל X תשובות נכונות.
נניח שהממוצע של תשובות נכונות למבוגרים הוא E, ושסטיית התקן היא S תשובות נכונות.
נניח גם שזה מבחן אשר מגדיר את סטיית התקן כ- 16.
אז ציון התקן שלו יהיה
m=(X-E)/S
(אשר יכול להיות חיובי או שלילי),
ומנת המשכל תהיה
100 + 16m

לילדים:
נניח שהילד הוא בן A, ומספר השאלות שהוא פתר מתאים לחציון של הילדים בגיל B.
אז מנת המשכל תהיה 100B/A

סמדר, הסיפור עם המבחנים הפסיכומטריים הרבה יותר מורכב.
ראשית ,החציון שם, אשר היה אכן 500 וכדי לשמור על תאימות אחורה, עם העליה בציונים, נדד לכיוון ה- 550, הוא החציון של הניגשים לבחינות הפסיכומטריות, אשר אינם חתך מייצג של האוכלוסיה. (הם נחשבים מעל האוכלוסיה. לדוגמא, גם מבחני GMAT מתפלגים סביב ה- 500, אך שם מדובר על בוגרי תואר ראשון אשר ניגשים לתואר שני, והחציון שלהם גבוה עוד יותר).
שנית, בשנים האחרונות הבינו שהקצוות לא ממש מעניינים: מי שיש לו 750 יכול ללמוד את אותם המקצועות אשר יכול ללמוד מי שיש לו 800, ומצבו של מי שמקבל 300 דומה לזה של מי שמקבל 200 בכל מקומות הלימוד הדורשים פסיכומטרי. לכן מתחו את הסקאלה באמצעה, כדי להשיג הפרדה טובה יותר בתחום הרלוונטי.

המשך במקטע הבא.

עוד שינוי שנערך במבחנים הפסיכומטריים היה בהרכבם.
פעם היו חמש חמישיות, בעלות משקל זהה:

חשיבה מילולית / לשונית
חשיבה כמותית / מתמטית.
אנגלית.
ידע כללי.
צורות.

המרכז הבינאוניברסיטאי לבחינות ולהערכה מקיים מעקב מתמיד (ומקצועי) על המידה שבה ציוני הפסיכומטרי מנבאים את ההצלחה במקצועות שונים.
(יש כמובן מקצועות שבהם הפסיכומטרי אינו הקריטריון המועדף, כמו ארכיטקטורה שבה דורשים לראות יכולת שרטוט, ורפואה שבה מראיינים את האדם, אך זה לא קשור לנושא שלנו כרגע).

בכל אופן, מההתחלה הסתבר שידע כללי הוא מנבא שלילי בנוכחות המנבאים האחרים (לא שהוא מנבא שלילי בפני עצמו, אך הוא אינו משפר את יכולת הניבוי של ארבעת האחרים, אלא רק פוגע בה. הסטטיסטיקה מכירה באפשרות שכלי עם יכולת ניבוי חיובית מסויימת יהיה מנבא שלילי בנוכחות מנבאים טובים יותר).

הסיפור המעניין הוא לגבי מבחן הצורות.
כידוע, בארצנו נפוצו הקורסים לפסיכומטרי.
עלתה השאלה, כמה הם פוגעים בתוקף הניבוי של המבחן.
הסתבר שהם אינם פוגעים בתוקף הניבוי של שלושת החלקים הראשונים, ואין חשיבות לגבי הידע הכללי, שכן הוא ממילא היה בדרך החוצה, אך הקורסים משפרים את כישורי הפתרון של כל האנשים בצורות, במידה כזו שהופכת את פרק הצורות במבחן למנבא שלילי בנוכחות שאר החלקים.

לעומת זאת, הפרק הלוגי-לשוני והפרק הכמותי מתמטי נשארו מנבאים טובים מאד גם בתוך עידן הקורסים. יש לזה הסברים שונים, ואני אכתוב את הניחוש שלי במקטע הבא.

כיוון שהם מנבאים טובים, הציון והמבחן היום בנויים מעשרים אחוזים אנגלית, ארבעים אחוזים כמותי-מתמטי וארבעים אחוזים לשוני-לוגי.

יש דעות שונות למה הקורסים לא מעוותים את התוקף המנבא של המבחנים הפסיכומטריים.
אחד ההסברים ששמעתי הוא "כולם עושים קורסים". עד כמה שאני יודע - זה לא נכון.
ההסבר שלי הוא אחר: הקורסים לא רק משפרים את היכולת לעבור את המבחן, אלא הם גם ממש משפרים את היכולות הבסיסיות הנבחנות.

לית מאן דפליג שלימודי הדקדוק והעשרת אוצר המלים באנגלית, לא רק משפרים את התוצאות בפרק האנגלית במבחן, אלא הם גם ממש משפרים, בדרך כלל, את האנגלית של התלמיד.
אומנם יש דגש רב על טכניקות בחינה, אך בצידן יש גם תוכן אמיתי שלומדים.

כלומר, מי שלומד אנגלית לבחינה הפסיכומטרית, במקרים רבים האנגלית שלו באמת משתפרת, לא רק בבחינה.
קצת יותר קשה לשכנע, אבל אני מאמין בזה, שגם מי שלומד לקרוא גרפים ולפתור בעיות חשבוניות - החשיבה המתמטית-כמותית שלו משתפרת.

שהרי הדרך הטובה ביותר לשפר את הציונים של מישהו בבחינה בחשיבה מתמטית היא לשפר את החשיבה המתמטית שלו.

עוד יותר קשה לשכנע, אבל אני מאמין גם בזה, שהלימודים לקראת הבחינה הלשונית-לוגית משפרים במידה מסויימת את הכישורים הלוגיים והלשוניים של האדם.

הציון והמבחן היום בנויים מעשרים אחוזים אנגלית, ארבעים אחוזים כמותי-מתמטי וארבעים אחוזים לשוני-לוגי.
ככלל. פקולטות או חוגים ספציפיים יכולים לשקלל את המבחנים ביחס שונה ולקבוע את מדיניות הקבלה לפי הציון החדש (אם כי אין לו תוקף רשמי), אם גילו ששקלול אחר נותן ניבוי טוב יותר של ההישגים.

עודד
אני לא יודעת במה אתה עוסק או מהיכן הידע שלך, אך נראה שאתה מבין בדברים שכאלה.
אם בכל זאת, השאלה לא בתחומך, קבל ביטול

שאלתי אליך, לא מזמן ראיתי תצוכנית של האוניברסיטה הפתוחה ובה דיברו על מחקרים שנעשו בנוגע ל " מה הדרך בטוה ביותר לשפר את ידיעת השפה האנגלית על בוריה". המסקנה שניתנה היא, שקריאה, לא כפי שחשבו, אינה משפרת באופן משמעותי את אוצר המילים. מכמה סיבות. בין היתר כי קריאת ספרים בשפה זרה אורכת המון זמן, ובסיום כל קריאה שכזו באופ יחסי לזמן שהושקע - אין התלמיד מעשיר את אוצר המילים שלו במידה ניכרת.

מה שכן, את איך כן לשפר את אוצר המילים - הם השאירו לתוכנית הבאה (שלא הספקתי לראות).
יש לך מושג איך כן משפרים בזמן קצר את אוצר המילים (כלומר, בחצי שנה בערך) ?

טובי,
זו בהחלט לא המומחיות שלי, אבל אני עושה נסיון מסויים בתחום.
בבקשה תשלחי לי על זה דואל:
תורידי את ה- Q מהכתובת:
dedelQ@ootips.org

תודה,
עודד

אין לי חומר לשלוח לך.
מה שכתבתי זה מה שאני זוכרת.

אז אני לא ממש

לא התכוונתי שתשלחי לי חומר אלא כתובת, אבל בסדר, נעזוב את זה.

טובי, יכול להיות שהאזנה, ראי מקרה הטלנובלות-והספרדית. אולי כדאי לנסות לראות סרטים בלי תרגום. או לשמוע הרבה חפושיות (הרבה הטיות למילה love)

עוד יותר קשה לשכנע, אבל אני מאמין גם בזה, שהלימודים לקראת הבחינה הלשונית-לוגית משפרים במידה מסויימת את הכישורים הלוגיים והלשוניים של האדם.

אני מאמינה שאתה צודק. באופן ספציפי יותר - בפרק החשיבה המילולית מופיע קטע הבנת הנקרא ואחריו 6 שאלות (מתוך 30 בפרק כולו). למיטב ידיעתי, בקורסי ההכנה מלמדים איך לקרוא קטעים כאלה, ואיך לחלץ את הרעיונות המרכזיים ולהבין את הקשרים ביניהם. אין ספק שמיומנויות כאלה נחוצות לתלמידי ה- BA ברוב המכריע של תחומי הלימוד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לי עצוב כי הבן שלי נער מבריק אוהב ללמוד לחקור לחשוב קיבל ציון ממוצע באיקיו וזה פגע לו בבטחון העצמי

חשוב לזכור שני דברים עיקריים

הראשון הוא שהבן שלך נשאר נער מבריק, אוהב ללמוד לחקור ולחשוב כשהיה לפני שעשו לו את מבחן האינטילגנציה.

השני הוא שמבחני האינטילגנציה בודקים היבטים מאד צרים של החוזקות האנושיות. הם תוכננו לפני שהתודעה הקולקטיבית קבלה את זה שיש ריבוי אינטיליגציות.
מבחן איקיו אינו בודק אהבה ללימודים או את הגורם המניע אדם לחקור ולחשוב. ממשיכים להשתמש בהם כאמצעי מיון כי קשה לשנות נהלים. זה הכל.

כאבא לילדים מאד שונים זה ומזה ומוכשרים כל אחד בדרכו. ילדים נפלאים שלכל אחד מהם רמות הישגים שונות בבית הספר, אני מציע לך
שאתה בתור אבא שלו, לא תהייה עצוב. יש לך את אותו בן מוכשר שהיה לך לפני המבחן.
חשוב שבתור אבא שלו תסביר לו שזה רק מבחן. מבחן שלא אומר עליו דבר.
מבחן שנמשך מספר שעות מצומצם בלבד.
מנגד, יש לו למשל אותך, שמכיר אותו מיום לידתו ואף לפני כן
שאתה מודע לכישרון שלו, ליכולת שלו, לחכמתו ושאתה לא צריך מבחנים כדי לדעת איזה נער מוכשר הוא.
הבן שלך צריך מאד מאד את חוות הדעת הסוביקטיבית שלך שהוא מוכשר ראוי והכי חשוב אהוב בזכות עצמו
אם תהייה עצוב, אתה עלול לגרום לו נזק נוסף על זה שכבר חווה ולקבע אצלו את התחושה שהוא לא מי שהוא באמת.

לעניין עצמו
אם תרצה לכתוב מדוע עשיתם את המבחן ואיזה מבחן זה בדיוק (איקיו, התאמה למחוננים, פסיכומטרי ועוד) אוכל להיות יותר מדויק.

באופן טבעי

באופן טבעי