לפעמים יש לי חורים במחשבה

[קואלה*]

יש לי בעיה קצת מוזרה
לפעמים אני מסוגלת לקבוע שני דברים במקביל ואז לגלות שהם לא מסתדרים ולהתפדח מול בן אדם אחר
לפעמים אני משנה תוכניות ולא ברורה בשינוי לצד השני
בכלל קורות לי יותר מדי אי הבנות בחיי
אני רוצה להיות בסדר ובלי כוונה כאילו יש לי חורים במחשבה אני עושה טעויות
זה כאילו אני צריכה מזכירה אישית צמודה כי לבד מתחרבש לי

[ורד_דרור*]

המורה שלי להסטוריה היתה אומרת שההיפך מלשכוח זה לרשום. אולי את פשוט צריכה יומן?

[אמא_אינקובטור*]

ישיבת בוקר עם עצמך. לוח שנה גדול על המקרר. תזכורות בטלפון.
ישיבת בוקר עם עצמך - לי יש מחברת שהיא הדף היומי ובה אני מתכננת את כל סידורי היום. מתחילה במה שכבר נקבע לאותו היום, סוגרת חלונות זמן (עבודה? טכנאי שצריך להגיע? תור לשיננית? קפה עם חברה?). עושה רשימה של כל הטלפונים שאני צריכה לעשות באותו היום, ענייניים וחברתיים גם יחד.
הלאה: דברים שצריכים לצאת מהבית (ספרי ספריה להחזיר, בקבוקים למיחזור, שקית בגדים לתרומה, מכתב לתיבת הדואר).
הלאה: דברים שצריכים להכנס הביתה (מתנה ליומהולדת בשבת. השלמות קניות. חוט לתיקון בובה שנפרמה).
לפי זה, מתכננת את המסלול היומי
הלאה: מה אבשל היום. מעדכנת את רשימת הקניות, מוציאה דברים מהמקפיא להפשרה, משרה קטניות אם צריך.

מתחילה בטלפונים הפחות נעימים וממשיכה לאלו שאני שמחה לעשות. אחרי השיחות, סוגרת עוד חלונות זמן. תוך כדי ההמתנות בטלפון בודקת אימיילים, ובלי להרגיש לוח השנה מתמלא.
יוצאת לענייני היום - בית ספר, עבודה אם יש, סידורים, הליכה, חברות, הליכה עם חברות.

לוח השנה שעל המקרר הוא היחיד שאני רושמת בו פגישות. אם אני מחוץ לבית, אני מעדכנת את הלוח מיד כשאני חוזרת הביתה.

[אהבת_עולם*]

לפי הבנתי את מה שכתבת, קרו לי דברים דומים.
כמו מין אי בהירות במחשבה, איזה קו מחשבה לא הגיוני בעליל, שיקול דעת משונה.
שלאחר מעשה לא הבנתי 'מה בדיוק חשבתי לעצמי?'.

למשל,
נוסעת במיוחד לעיר אחרת לשלוח שם משהו בדואר - וכשמגיעה מתברר לי שהדואר לא עובד באותו יום אחה"צ. ואני טופחת לעצמי על המצח: איך לא חשבתי על זה? הרי אני יודעת שהדואר לא עובד כל יום. מה גרם לי לעשות את השטות הזאת?
כאילו, הסתלקה ממני בינתי באותו זמן.

או, צריכה להגיע ממקום למקום. לוקחת אוטובוס אחד לנקודה מסוימת, ומשם מחליפה לאוטובוס אחר. מיטלטלת המון זמן באוטובוסים.
ורק אחר כך עולה בדעתי שמהמקום שהייתי בו יש קו אוטובוס אחד בנסיעה קצרה לאן שהייתי צריכה, ולא כל ה'אירוך' הזה שעשיתי.
ושוב: מה חשבתי לעצמי?! איפה השכל שלי היה באותו רגע?!

כאילו, דברים מובנים מאליהם, שבימים כתיקונם אני לא אפספס.
ופתאום, כאלו טעויות מוזרות בשיקול הדעת.

האם התכוונת גם למשהו דומה? או שאני בכלל לא בכיוון?

[קואלה*]

האם התכוונת גם למשהו דומה? או שאני בכלל לא בכיוון?
כן, בדיוק כאלה דברים. כלומר העצות לסדר יום ועשות לוח השנה הן מצויינת, אבל עדין יש לי בעיה שיש לי חורים במחשבה. בנהיגה ובחציית כביש זאת ממש סכנת נפשות וכבר מספר פעמיים כמעט עשיתי תאונה ופעם אחת אפילו גרמתי לתאונה שבמזל לא היתה קטלנית (התנגשתי במכונית שנסעה במהירות 90 קמש)
היתה תקופה כשעשיתי בגרויות שלקחתי ריטלין כדי להצליח להתרכז יותר טוב. כשלקחתי מדי פעם ריטלין גם בעבודה, הבוסית שלי שמה לב שמשהו שונה בי ואמרה לי שאיך פתאום אני עובדת מצויין וכל כך מאורגנת. זאת אומרת שיש לי בעיות קשב וריכוז. וכל פעם אני עושה טעיות, שאחר כך אני לא מבינה איפה היה הראש שלי.

[צוויליך*]

אני רוצה להיות בסדר ובלי כוונה כאילו יש לי חורים במחשבה

רק שתדעי שכתבת שיר.

צוויל

[מתעניינת*]

נשמע שיש לך הפרעת קשב וריכוז שצריכה התחייחסות טיפולית ,
ריטאלין או הומיאופטיה קלאסית או כל דבר אחר שעובד ...
בהצלחה

[רוקדת_לאור_ירח*]

לפני הכל הייתי עושה בדיקות דם, יש עוד דברים חוץ מהפרעות קשב וריכוז שיכולים לגרום לתופעות דומות: אנמיה, מחסור ב b12 , מחסור באומגה ועוד. שווה לשלול את אלה.

[שבע_יהלום*]

_אני רוצה להיות בסדר ובלי כוונה כאילו יש לי חורים במחשבה
רק שתדעי שכתבת שיר._

וזה לא פחות חשוב מלהיות בסדר.

[אמא_אינקובטור*]

גם לי יש חורים כאלה לפעמים, והם גדלים ומתרבים בעיקר בסיטואציות מלחיצות שבהן אני צריכה ללמוד הרבה ובזמן קצר. זה עלה לי כבר בכמה עבודות ובדוקטורט שנאלצתי לפרוש ממנו.
ישיבת הבוקר עם עצמי מאלצת אותי לא לשלוף מהשרוול ולהתמודד עם כל התקלה בנפרד, אלא לנסות לצפות מראש חלק מהמעקשים של היום. רשימת המטלות היומיות מעמתת אותי עם כל הלא-נעימים שאני בדרך כלל דוחה ודוחה.

[קואלה*]

תודה לכולכם, איזה חמודים! וגם בכלל לא שמתי לב שכתבתי שיר, קטעים...

[קשב_בענן*]

גם לי.
הקשב שלי יכול להיות מופנה פתאום רק פנימה ואז קשה לי לעשות מטלות חיצוניות באופן יעיל והגיוני.
קשור גם לתחושת זמן פנימית ששונה לחלוטין מהזמן החיצוני ואז פתאום אני "מתעוררת" ורואה שחלף המון זמן והספקתי לעשות ממש מעט מטלות...
פעם עשיתי עם זה עבודה והמטפלת דווקא לא ניסתה לתת לי כלים להתייעלות, אלא עודדה אותי וכיוונה אותי לראות ולשמוח עם מה שכן עשיתי והספקתי במקום להתמקד במה שלא.

[כוכבת*]

קואלה ואהבת, כשלי קורים דברים בכאלה, זה סימן בשבילי שאני לא מספיק מדויקת, ובעצם צריכה לעשות משהו אחר. או שאני עייפה מאד.