אחרי הלידה השנייה שלי היתה לי היפרדות קלה (שתי אצבעות) של השרירים האורכיים.
(נדמה לי שתמיד כשמדברים על
היפרדות שרירי בטן לאחר לידה - זה השרירים האורכיים. נכון?)
בנוסף, היתה חולשה רצינית בשאר שרירי הבטן (האלכסוניים ובעיקר הרוחבי).
הלכתי לפיזיותרפיסטית של שרירי רצפת האגן והבטן, שאבחנה את ההיפרדות, נתנה לי תרגילים והזהירה אותי באזהרה חמורה:
- לקום רק דרך הצד
- כמובן לא לעשות שום כפיפות בטן
- לא להרים שום דבר כבד (מעל 3 קילו נגיד)
- לאסוף היטב היטב את רצפת האגן לפני כל מאמץ של שרירי הבטן (עיטוש שיעול צחוק דיבור הרמת חפצים קלים)
זה נכון תמיד כמובן.
חוץ מזה היא כאמור נתנה לי תרגילים. בהתחלה רק להכניס את הבטן (כמו בשביל לסגור את הכפתור בג'ינס) בישיבה, עשר פעמים, לעשר נשימות כל פעם, כמה פעמים ביום (כשרצפת האגן אסופה כמובן).
בהמשך כשהתחזקתי הונחיתי להוסיף על זה תרגילים בעמידת שש. הכנסת הבטן עשר פעמים, לעשר נשימות כל פעם כנ"ל. אחרי שזה קל לי - לעשות את זה עם יד אחת באוויר עשר פעמים, לעשר נשימות כל פעם, ולהחליף יד. אחרי שזה קל לי - להוסיף על זה גם רגל אחת באוויר, עשר פעמים, לעשר נשימות כל פעם, ולהחליף רגל. אחרי שזה קל לי - להוסיף על זה גם יד אחת ורגל נגדית באוויר עשר פעמים, לעשר נשימות כל פעם, ולהחליף יד ורגל.
התמדתי במשך כמה חודשים (3 או 4, לא יותר).
אחרי הלידה השלישית שלי, שנתיים אחר כך, חזרתי אליה. היא בדקה את רצפת האגן והבטן, קבעה שהם במצב מצוין (אין שום היפרדות!) וביקשה ממני לא לבזבז לה יותר תורים
.
משתמשת