לוגיסטיקה של גמילה מחיתולים

טריק נחמד שעוזר לנו בשיתוף פעולה עם שיטת הסיר: להושיב בובה אהובה של הילד על הסיר גם כן, ולומר שהיא עושה פיפי/קקי.
במקום לנג'ס לו "בוא שב על הסיר", אני מבקשת ממנו להניח את בובת הנמר האהובה שלו על סיר נוסף שיש אצלנו. שניהם יושבים כל אחד על הסיר שלו, הנמר מדבר איתו ומספר לו שהוא עושה בסיר

ובד"כ אחד מהם משאיר שם פיפי.

שליחה על ידי ממ* » 09 יולי 2006, 11:14

עדכונים:
אחרי שתהליך השחרור מהחיתולים התקדם היטב--בבית עירומה ועושה בסיר, בחוץ חיתול--הפיצית היתה כל כך חולה שבועיים שלמים (רק שכבה), עד שנאלצנו להחזיר אותה לחיתולים למשך כל היום.
כשהבריאה, שוב החלה להסתובב בבית עירומה, אבל כשהיתה צריכה פיפי/קקי ביקשה חיתול, וסירבה לחלוטין לעשות בסיר. ברוב ייאוש (מודה. אבל זה בעיקר משום שבא לי לתת לה חופש מהדבר הרטוב הזה שדבוק לה לטוסיק) נתתי לה לצפות בקלטת המעצבנת "בלי חיתולים". זאת קלטת מרגיזה ביותר, שסיפורה מתחיל בכך שאומרים לילדים לשבת במקום, עניין הפרסים בה מאוד מרכזי, ומשתמשים בה במושגים כמו "תקלות". אבל יש שם שיר אחד חמוד שבו ילדה יושבת על האסלה, והפיצית הביעה עניין רב בקונסטלציה הזאת (אסלה ושיר). מאז ישבה פעמים רבות על הסיר, אבל לא הצליחה, הפיצית הקטנה, לשחרר את הסוגרים. לפחות היתה מעוניינת לשבת על הסיר. לאחר שראתה חברה עושה פיפי בשירותים, ביקשה לשבת על האסלה בבית ופשפשה! מאז היא מבקשת בבית ובחוץ עדיין עם חיתול.
סבלנות היא האלמנט העיקרי פה, וגם כמה שפחות להציק (אני עובדת חזק על התאפקות, בדרך כלל זה עובד).
בשביל לעשות קקי היא מתעקשת על חיתול (אחרי שכבר עשתה קקי בסיר לפני שהיתה חולה). אז אני כמובן נותנת לה מיד. רצונה--כבודה.

שאלות: 1. איך ללמד אותה לבקש ללכת לשירותים גם כשלובשים מכנסיים? עד היום התייחסה למכנסיים כאל חיתול.

איך ללמד לעשות פיפי כשנמצאים בחוץ?

שליחה על ידי ממ* » 09 יולי 2006, 21:23

בחוץ אפשר להלביש בשמלות - היא לבושה, ומתחת אין כלום אבל אף אחד לא רואה. לה זה עוזר לא לפספס
ושכחתי--עצה מצוינת, בשמת א , תודה. היום השתמשתי בה, והפיצית לא פספסה ועשתה פיפי בשירותים אצל חברה.

איך ללמד אותה לבקש ללכת לשירותים גם כשלובשים מכנסיים? עד היום התייחסה למכנסיים כאל חיתול.
המכנסיים הם מכשול גדול.
אם יש לה שמלות וחצאיות, ויש אפשרות פשוט להשאיר בלי כלום למטה, הייתי דוחה עד כמה שאפשר את המכנסיים לאחרי שכל עניין הפיפי/קקי יתייצב. אם רק אפשר.
(את מתחילה להבין מדוע עד תחילת המאה העשרים הולבשו גם הבנים בשמלות, עד גיל 3 בערך?)

איך ללמד לעשות פיפי כשנמצאים בחוץ?
לא כל כך הבנתי. את יכולה להסביר מה בדיוק את רוצה ללמד?
את מתכוונת, ללמד אותה לבקש?
אם לזה התכוונת, אז זה כבר יבוא מעצמו כשבבית היא כבר תהיה "גמולה".

איזה קטע, ממ, כתבתי לפני שראיתי את התוספת שלך (-:

שליחה על ידי ממ* » 10 יולי 2006, 08:35

בשמת א , תודה רבה על התשובות המהירות והמועילות! הן עוזרות ממש. מבהירה את הלא ברור ועוד שתי שאלות.
אם יש לה שמלות וחצאיות, ויש אפשרות פשוט להשאיר בלי כלום למטה, הייתי דוחה עד כמה שאפשר את המכנסיים לאחרי שכל עניין הפיפי/קקי יתייצב

בסדר גמור. אחכה עם המכנסיים כמה שאפשר.
הבעיה היא, וזאת בעיה, שבחוץ בגינות ועל מתקנים השמלות ממש לא נוחות. הן מקשות על הטיפוס והגלישה וההתרוצצות(וגם לא כל כך נעים לגלוש ולשבת על משטחים בחוץ עם פיפי חשוף, אני חושבת). אז בכל זאת? או שפשוט בחוץ ממש (לא אצל אנשים), נשים חיתול? אתמול, אצל חברה, הלבשתי לפיצית שמלה קצת ארוכה, כדי שיהיה לה נוח לשבת על הבד של השמלה, וראיתי שזה מפריע לטפס על הספות. או שאני טועה?

(את מתחילה להבין מדוע עד תחילת המאה העשרים הולבשו גם הבנים בשמלות, עד גיל 3 בערך?)
בסין (האחיינית שלי חצי סינית) עדיין מלבישים את הפעוטות במכנסיים רחבים עם חור גדול ליד הטוסיק והפיפי.

_איך ללמד לעשות פיפי כשנמצאים בחוץ?
לא כל כך הבנתי. את יכולה להסביר מה בדיוק את רוצה ללמד?
את מתכוונת, ללמד אותה לבקש?_
היא כבר מבקשת לעשות פיפי בשירותים, או מבקשת חיתול כשצריכה לעשות קקי. שאלתי היא: בגינה, פארק, ים, כשאין שירותים שאליהם אפשר "לכוון
את תודעת הפיפי" (שכאין אפשרות להראות לה את השירותים ולומר: "כשתצטרכי לעשות פיפי אמרי לי ונלך לשירותים"), איך מכוונים את בקשת הפיפי? משהו כמו "כשצריך נלך לשיחים ונעשה פיפי? ואיך מלמדים אותה לכרוע בין השיחים?

התהליך הזה הוא ממש תענוג. הוא מגלם בתוכו את בסיס היחסים: תקשורת, כבוד לפיצית, ביטחון בתקשורת, שיתוף. כיף. אם תהיה פעם הבאה, אנסה בלי חיתולים. כל כך נכון. הכל בזכותך, בשמת א , קראתי את דברייך על בלי חיתולים בכל הדפים הרלוונטיים (ובשאר דפים). בכלל, נורא מוצא חן בעיני (אני, שכל הזמן עסוקה בתיאוריות) שהדומסטיקה מקבלת את הכבוד הראוי לה ומודעות למורכבות ולחשיבות האנושית שיש לה. הדיונים ממש מעניינים.

הבעיה היא, וזאת בעיה, שבחוץ בגינות ועל מתקנים השמלות ממש לא נוחות. הן מקשות על הטיפוס והגלישה וההתרוצצות (וגם לא כל כך נעים לגלוש ולשבת על משטחים בחוץ עם פיפי חשוף, אני חושבת)
טוב, זה מתחלק לכמה חלקים:

א.אם את רואה שזה מפריע לה במשחק, אז מובן שזה לא מתאים. אבל תבדקי אם זה באמת מפריע לה. יש אפילו אפשרות שאת תראי שזה מסרבל לה קצת את התנועות אבל לא מפריע לה (לא גורם לה בעיה, אין לה קטע עם זה). אני מדגישה את זה כי בתי רצתה רק שמלות, וטענה שזה לא מפריע לה, ובאמת עשתה הכל גם אם לפעמים היתה צריכה להתחשב בשמלה.

ב. לשבת עם פות חשוף - מסכימה איתך, ממש לא לעניין מכל הבחינות.

ג. וזו התשובה האולטימטיבית: זה בחוץ! בגינה! לא על ספה של אף אחד! מה איכפת אם היא תשכח לבקש ואת לא תשימי לב לסימנים והיא תעשה במכנסיים? אם יש מים בגינה, אפשר בקלות לשטוף נדנדה או מגלשה שנרטבו, וזה אפילו יתייבש מהר במזג האוויר הזה. אם אין שם מים, אפשר לסחוב בקבוק מהבית עם מי ברז ליתר ביטחון (אם יש עגלה, זה שימוש מצויין בשבילה, לסחוב את התיק והמים והבגדים להחלפה).

בקיצור: הכי טוב לצאת בלי חיתול למקומות כאלה, שבאמת שום דבר נורא לא קורה אם היא עושה במכנסיים.

כשצריך נלך לשיחים ונעשה פיפי
כן. אני גם אומרת שנשקה עץ. או נשקה את השיחים. אני אומרת שהעץ אוהב שמשקים אותו, כי הוא צמא. וזה נכון.

ללמד לכרוע - אני עד גיל די גדול (מעבר לשלוש) החזקתי באוויר, באותה תנוחה שמעל לכיור. אם יש מכנסיים או תחתונים, הלוגיסטיקה לילד מסובכת במיוחד, בעוד שכאשר את מחזיקה, בסך הכל צריך להפשיל לקרסוליים ולהחזיק ככה שזרם הפיפי לא ייצא על הבגדים.
בחיק הטבע, בדרך כלל אני כורעת כדי שהילד יהיה קרוב לאדמה.
את יכולה ללמד אותה לכרוע, אבל בשביל שזה יצליח רצוי שהיא תהיה נגיד עם שמלה בלי כלום מתחת, לא ארוכה כדי שיהיה לה קל להפשיל את השמלה מספיק למעלה, שהיא תהיה מסוגלת לפסק את הרגליים מספיק לצדדים בזמן הכריעה, שלא יהיה על האדמה שום צמח דוקר או שום דבר מפחיד.
מנסיוני עם בת ועם בן - לרוב לא מתקיימים כל התנאים האלה... את הילדה שלי החזקתי באוויר עד גיל 6 בטח.

ושימשיך להיות בכיף D-:

שליחה על ידי ממ* » 10 יולי 2006, 11:11

תשובות נפלאות ומרגיעות, מאמצת את כולן. הן מחזקות אותי בהחלטה לא לשים חיתול גם כשיוצאים מהבית. תודה.

אז בעצם אין פתרון כולל לישיבה עם פות חשוף בתקופת טרום התחתונים (שלא חייבים אותם עם מכנסיים לדעתי, אבל כן נוח יותר לקטנטנות שמתרוצצות בשמלות--אין גבול למתיקות) או טרום החזרה למכנסיים. אפשר שמלות ארוכות קצת, ולדחוף אותן מתחת לטוסיק כשיושבים או מתנדנדים אם הן מתרוממות בזמן הישיבה. אבל זה כרוך בלהציק לפיצית בתנועתה החופשית. כשגולשים, מן הסתם יש סיכוי גדול שהפות יהיה חשוף על המגלשה. אבל אין מה לעשות, זאת הרי תקופה בלבד.

אז בעצם אין פתרון כולל לישיבה עם פות חשוף בתקופת טרום התחתונים
בעצם לא.
לפני מאה שנה, לפני המצאת התחתונים, השמלות פשוט היו ארוכות.
ובחוץ, גם אפשר תחתונים. שוב - מקסימום, יירטבו.

אנחנו עדיין לא שם, אבל מתי מגיע השלב שבו גם סבתא/מטפלת יצטרכו לוותר על החיתול ולהתחיל לקחת לפשפושים? (הוא עם סבתא מספר שעות ביום).

אמא שלי החזיקה היום את אדוה בת הארבעה חודשים, ודי התעצבנה כאשר גילתה שהיא עשתה עליה קקי.
מה באמת עושים כשהסבים, דודים וכו' רוצים להחזיק את הבלתי מחותלים?

מתי מגיע השלב שבו גם סבתא/מטפלת יצטרכו לוותר על החיתול ולהתחיל לקחת לפשפושים?
אף פעם.
או בעצם, התשובה תלויה בסבתא או במטפלת.
אני מכירה סבתות ומטפלות שהצטרפו בשמחה ובהתלהבות לפישפוש, כולל כאלה שהתייחסו בביטול גמור ל"סכנה" שהתינוק יעשה עליהן פיפי - ולעומתן, אני מכירה כאלה שנמנעו מלהחזיק את התינוק שלי בגלל הפחד הנורא ש"הוא יעשה עליהם פיפי". אוי איזה אסון.

קומה ג, פשוט תשאלי את הסבתא. איך היא מרגישה עם זה? מה מתאים לה?

כמובן, יש גיל שבו הילד פשוט כבר מספיק גדול ולא זוכר מה זה חיתול. ובגיל הזה, הוא כבר באמת לא עושה "על הסבתא", אבל יכולות להיות שלוליות על הרצפה ויכול לעשות במכנסיים. וזה קורה גם לנכדים בתהליכי גמילה. מסבתות שייכנסו להיסטריה על פיספוס של ילד בגמילה כדאי תמיד להתרחק (-;
למשל, בגיל שנה, הבן שלי כבר מזמן לא לבש חיתול. חודשים.
אז בכלל לא היתה אופציה "להלביש לו חיתול כשהולכים לסבתא".

ודי התעצבנה כאשר גילתה שהיא עשתה עליה קקי.
רגע, היא לא ידעה שהיא מחזיקה תינוקת בלי חיתולים?

אצלי, כל מי שהיה מתעצבן אם היו עושים עליו פיפי/קקי - לא החזיק.

כל מי ש ביקש להחזיק את התינוק שלי - ישר אמרתי "אבל הוא בלי חיתול" ורובם הגדול נרתעו וויתרו.
לפי דעתי, אמא שלי וחמותי לא החזיקו את התינוק שלי לפחות שנה (אבא שלי ממש לא נבהל והחזיק אותו ברגע שהתינוק הרשה לו, "אפשר לחשוב, אז יעשה פיפי").
עוד דבר שעשיתי: נתתי אותו תמיד רק אחרי שהוא עשה (לא פיספוס, כי כמה דקות אחרי פיספוס צפוי עוד פיפי).

פשוט תשאלי את הסבתא. איך היא מרגישה עם זה? מה מתאים לה?
עד עכשיו זה לא התאים לה

דווקא הבנתי את זה - מן הסתם החליפה מספיק חיתולים בחייה (והיא עוזרת לי מאוד). אפילו חיתולי בד חסכתי ממנה (ואת הדז'ה וו

), ולמעשה חוץ מהלילה, הזמן היחיד שהוא בחיתולים ח"פ זה עם סבתא.
לעומת זאת, היא תומכת מן הצד בכל העניין - שמחה לשמוע על מעללי הסיר והשירותים שלו כשהוא איתי, ומשבחת אותו. פעם גם לקחה אותו לשירותים בצהריים (בהנחייתי, כי הוא לא עשה בבוקר כהרגלו), והתרשמה מאוד מהחוויה...

אבל אני שואלת לא לגבי "בלי חיתולים" - אנחנו למעשה עכשיו על התפר שבין בלי חיתולים חלקי לבין גמילה מוקדמת, כשאני יודעת שהכיוון הוא גמילה, אבל לא מצפה שהוא יהיה גמול ממש בקרוב. האם יש כלל רצוי לגמילה בהקשר הזה? מהתשובה שלך אני מבינה שלא

גמילה מוקדמת
אין בעצם "גמילה" אמיתית בתהליך הזה.
סתם השתמשתי במונח "גמול" בשביל לתאר את המצב שבו אין יותר חיתולים בחייו של הילד, בכלל.
ומזכירה שוב, שגם ילדים "גמולים" מפספסים (אז זה פיספוס שלהם, לא של ההורה), וזה לא נורא.

אז לגבי הסבתא:
כל עוד לא מתאים לה, וכל עוד הוא עדיין לפעמים עם חיתול - אז זה בסדר.
הבעיה האמיתית תתחיל כשהיא תישאר המקום האחרון שאליו הולכים בחיתול. אז, זה כבר יהיה לא מכבד מבחינתו.
אני מקווה שעד אז הוא ילמד לסמן שהוא צריך לשירותים - והרי סבתות יכולות לקחת לסיר או לבית שימוש אם התינוק יודע להגיד "פיפי" או איזה סימן ברור אחר. ממש כמו שהן יכולות לקחת ילד בן 3.
חייבת לטוס.

תודה @}

_אין בעצם "גמילה" אמיתית בתהליך הזה.
סתם השתמשתי במונח "גמול" בשביל לתאר את המצב שבו אין יותר חיתולים בחייו של הילד, בכלל_

טוב... אז היום צ'וצ'ו בן שנה וחצי בדיוק, ועל פי ההגדרה הזו אפשר לקרוא לו גמול (ביום...)

זה כך כבר כשבועיים, מאז ששאלתי פה בערך, וסבתא משתפת פעולה ברצון ובלי בעיות. האמת היא ששאבתי גם עידוד מההגדרה שלה שהיא נתנה לי בזמנו - "מתחילים לגמול כשהילד כבר הולך בעצמו ואומר פיפי וקקי". זהו, שני סימני בשלות ולא יותר

להבדיל מהרשימה האופנתית המופרכת של "יודע להוריד וללבוש את המכנסיים בעצמו, יודע להטות את הפועל פישפוש בשלושה זמנים שונים בלטינית" וכולי.

זה נכון ש אין בעצם "גמילה" אמיתית בתהליך הזה (הוא גדל בלי חיתולים חלקי למדי), כי רוב הזמן אני והיא מזכירות לו או מציעות לו לפשפש, ורק חלק קטן מהפעמים הוא מודיע בעצמו. אבל היי, למי איכפת? הילד רק במכנסיים וזה כייף חיים, פשוט קרנבל. יש לנו פספוסים פה ושם, בממוצע פחות מאחד ביום.

שליחה על ידי ממ* » 29 יולי 2006, 22:57

להבדיל מהרשימה האופנתית המופרכת של "יודע להוריד וללבוש את המכנסיים בעצמו, יודע להטות את הפועל פישפוש בשלושה זמנים שונים בלטינית"

כל כך נכון. בכלל, הפיצית רק אתמול, כמה חודשים לאחר תחילת התהליך, החלה להוריד את המכנסיים בעצמה וללובשם בחזרה (מרימה את המכנסיים עד אמצע הטוסיק, ומיד רצה לענייניה... אין קץ לחמידות והמתיקות)

עוד עדכונים. הפיצית (שנתיים ורבע) גם "גמולה" לגמרי ביום. עושה פיפי בשירותים, בגינה, בשירותים של חברות, בלי שום בעיה. מבקשת חיתול כדי לעשות קקי. לפני שהיתה חולה (מאוד חולה שבועיים-שלושה) עשתה קקי בסיר, אבל עכשיו משום מה חוששת. אני מציעה בעדינות סיר פעם אחת בלבד, ומשום שמסרבת, שמה מיד חיתול. בטוחה שזה גם יגיע בזמן המתאים. חוץ מזה אין פספוסים בכלל (בעצם בכל התהליך היו ספורים)
מאוד ממליצה על שיטת השמלות של בשמת עד שהעניין מתבסס. לנו זה לקח כשבוע וחצי-שבועיים, ואז חזרנו למכנסיים (בינתיים בלי תחתונים).
משנת הצהריים היא מתעוררת בחיתול יבש. אז בקרוב לא אשים לה חיתול בצהריים. בלילה, לא יודעת מה לעשות. היא נרדמת עם בקבוק--המון נוזלים.

עידכונים מרגשים!

אז ככה, הפסקתי לכתוב בדף הזה כיוון ש..
מאז יום שישי היא התחילה להתאפק המון, וגם כשכבר יוצא לה היא עוצרת באמצע,
הפיצי נכנסה לשלב של התאפקות שפשוט לא ידעתי איך לצאת ממנו, לא היה איכפת לי שתעשה פיפי וקקי בכל הבית העיקר שתוציא ולא תחזיק כל כך הרבה.
אחרי שהיינו במפגש בו יום שלם היא לא עשתה פיפי, החלטתי לעשות הפסקה יזומה וחזרנו לגמרי לחיתולים, באותו שבוע גם היה לפיצי חיידק מדבק שגרם לשילשולים במשך שבועיים, כך שבכל מקרה החיתולים היו נחוצים.
אחרי ההפסקה היזומה פיצי לא הראתה כל עיניין בסיר ואהבתה לחיתולים גדלה והיא בקושי הסכימה להיות בלי חיתול.
כך שהחלטתי להמשיך עם ההפסקה ובעצם לעשות סוג של "ריסאט" ואח"כ כשיגיע הזמן להתחיל מחדש בצורה "נקיה" יותר (כמו עם דף חלק).

בחודש האחרון באמת התחלנו מחדש, לאט ובעדינות כל יום קצת בלי חיתול וגם בלי סיר פשוט שתעשה פיפי איפה שבא ושתלמד מחדש להרגיש את תחושות הגוף. לאט לאט ובלי לחץ גם חזרנו לסיר כשקקי היא עדיין עשתה בחיתול.

עד שבסופ"ש האחרון נסענו סוף סוף לצפון להורי ושם , בזכות אוויר ההרים וכמובן סבא וסבתא מדהימים ואוהבים , היא עשתה לראשונה קקי בסיר וגם פיפי בדשא בכריעה ובסיר. משם כבר החלטנו שבחזרה הביתה ניסע בלי חיתול ושבכלל היא תהיה עם חיתול רק בשינה.
וזהו מאז היא בלי חיתול במשך היום ועם מעט מאוד פיספוסים, אפילו נסענו השבוע לצימר בצפון נסיעה ארוכה של כשלוש שעות והיא הייתה יבשה ממהתחלה ועד שהגענו. בדרך כמובן עשינו עצירות ובהן היא עשתה פיפי בחוץ בכריעה וממש בקלות בלי כל בעייה.

בקיצור אני מאוד שמחה ומתלהבת ומאוד גאה בבת המדהימה והגדולה שלי (עכשיו היא בת שנתיים וחודשיים).
וכמו שקורה הרבה, כשמחליטים פשוט לוותר ולהניח לדברים , הם פשוט קורים מעצמם ואפילו בצורה טובה יותר ממה שקיוינו וחלמנו.

כניראה שבאמת יצא לנו להתעסק כל פעם עם ילד אחד עם חיתולים עד הלידה שצפויה באמצע פברואר.

המרגיעון שיצא לי "כולנו משפחה אחת" אז בינתיים תודה לכולכן על ההקשבה התמיכה והעצות הטובות - עזרתם לי מאוד!

נתקענו קצת עם הגמילה
אופק בן שנה ו-7 , בגיל צעיר ניסיתי קצת בלי חיתולים, ובתחילת הקיץ הורדנו לו לגמרי
בבית כשהוא בלי מכנסיים זה הולך נהדר, כמעט אין פספוסים וגם אם יש בד"כ זה פספוס של ההתחלה בגלל שהוא לא הספיק להגיע לסיר או לגינה, בעיקר כשלא כל כך קשובים אליו.
כשאני מלבישה לו מכנסייים, בד"כ רק לפני שיוצאים מהבית, אז מתחילות הבעיות, הוא כאילו לא מרגיש את הצורך ומפספס המון- אבל רק פיפי.
בחוץ הוא לא ממש מסכים להשקות עצים או לעשות בשירותים , לפעמים הוא מתאפק הרבה זמן ואז עושה בבית ולפעמים מפספס, בנסיעות הוא בכלל לא מפספס אבל אנחנו עוצרים אולי 5 פעמים לפני שהוא מחליט שבאמת הוא צריך ועושה בחוץ. ניסינו להסתובב עם סיר, אז בנסיעה זה פשוט, אבל במקומות אחרים זה נורא מסורבל ולא נוח.

אני מתחילה לתהות מה נעשה בחורף, ברור שלא חוזרים אחורה ומאוד שמחנו להפטר מהחיתולים אבל יחסית לזמן שהוא כבר גמול אני מרגישה שלא התקדמנו הרבה מבחינת כמות הפספוסים.

אצלנו בכלל אין שת"פ.
רק הודעות "קקי" כשהיא עם חיתולים (וכבר לא עושה אפילו בלי חיתול, כנראה מתאפקת) ו"פיפי" כשיש שלולית על הריצפה. השבועות בהם שהינו בבתים של אחרים עשו נזק ואני מרגישה שהיא מבולבלת ואני מיואשת מלנסות.
היא גם לא מוכנה ובצדק, להיות לפעמים עם חיתול ולפעמים בלי. העניין הוא שמחוץ לבית היא בלי חיתול כי היא רק מפספסת ולא עושה אף פעם בשירותים/סיר.בימים האחרונים עלה לי ללמד אותה לעשות במקלחת מעל החור, כי אנחנו לאחרונה מתקלחות יחד וממילא יוצא לה, אז לעודד את זה ככה.

חוץ מזה אנקדוטה: לפני כמה שבועות אמא שלי קנתה לה מקטין אסלה רק עם ציורים, חשבתי שזה יעשה לה חשק לעשות בשירותים. כשאמא שלי הגיעה עם הקניה ופתחתי את האריזה, הפיצקולית פרצה בצעקות שימחה "גיגל גיגל" ("גלגל, גלגל") וניסתה להלביש את זה על הראש, כמו גלגל ים

היא גם לא מוכנה ובצדק, להיות לפעמים עם חיתול ולפעמים בלי
אני חושבת שמתישהו יגיע הרגע שתצטרכי לקפוץ למים

ולהשאיר בכלל בלי. זה לא חייב להיות עכשיו, אלא מתי שתרגישי, אבל הבלבול הזה של בלי חיתולים חלקי, עם ילד בגיל שכבר מודע אבל לא משתף פעולה אוטומטית, לא משרת הרבה.
אצלנו התקופה הזו שבה החיתול ירד כמעט לגמרי השתלמה בגדול, גם בגלל שאני פיתחתי שוויון נפש (היתה תקופה של כמה חודשים שפשוט הייתי חיה מפספוס לפספוס, מנגבת וממשיכה, אבל לא שמתי חיתול אלא כשהצורך היה קריטי), וגם בגלל שהוא עבר איזה תהליך - לקח לו זמן לעלות על הפסים.

"גיגל גיגל"

אני חושבת שמתישהו יגיע הרגע שתצטרכי לקפוץ למים
קפצתי למים והיא בלי חיתול בבית. הבעיה היא שיש גם ימים שאנחנו לא בבית, סידורים, ביקורים וכו'. ימים שאחרים שומרים עליה בבית. אני לא יכולה לקחת ילדה מפספסת לאנשים הביתה, גם לטיולים כאן בגן שעשועים לא ממש (אולי כן). היו גם פעמים שהשארתי בלי חיתול ואז בשניה שהיא נכנסה לאמא שלי וזה קורה הרבה פעמים ביום, הלכתי לדקה וחזרתי מצאתי ילדה עם חיתול. עכשיו זה קורה פחות כי הסברתי והבינו, אבל באופן כללי זה לא תמיד מתאים. במלחמה למשל, והיא נגמרה לא מזמן, בכל פעם שנכנסנו למקלט דבר ראשון שמתי חיתול. הוא היה מאד קטן וצפוף, בקושי מקום לשלושה המבוגרים שהיינו בו מלבדה (מקלט ביתי), גם כל השהות בבתים של אחרים לא תרמה. זה נגמר, אבל הבלבול שלה וחוסר השת"פ לא נגמר.

את לוקחת ילד שלא מסכים לעשות בסיר/שירותים לבתים של אחרים או למכולת בלי חיתול? אני לא. היא לא עשתה כבר הרבה זמן בכיור/סיר/שירותים וגם כבר אין קשר הדוק וישיר בין מה שהיא מודיעהלבין באמת עשתה או לא. כלומר, רק פיספוסים. זה לא נראה לי כמו לקפוץ למים, יותר כמו לשחות בפיפי.

מקטין אסלה רק עם ציורים
התכוונתי לרך עם ציורים כמובן.

נו, במקלט ודאי שלא תרשי לפספוסים לקרות

אבל מה הבעיה עם גן שעשועים? אני הייתי הולכת איתו כשהוא לבוש במכנסיים או תחתונים ומכנסיים, ועם המון "החלפות" בתיק. אם יש פיפי סטנדרטי, הרוב מרטיב את המכנסיים וכמעט לא נוזל מעבר לזה. או מקסימום, שינזל קצת על הרצפה/החול. בואי עם בקבוק מים, שפכי על זה קצת וזה יתייבש בשמש.

כשיצאנו באותה תקופה, הייתי יוצאת לשעה וחוזרת (או דואגת שאהיה במקום שאפשר לפשפש, או יושבת איתו ממש שעות כל יום עם שמיכה על הדשא בפארק הסמוך). או שהייתי יוצאת מייד אחרי פיפי, בידיעה שיש לי איזה שעה או שעה וחצי של חסד יבש.

ביציאה לסידורים קצרים, שמתי טטרה מקופל על העגלה והושבתי אותו לבוש במכנסיים. למרות שבאותה תקופה הוא הרטיב בלי חשבון, אני זוכרת לטוב סצינה אחת בקופה בסופר, שבה הוא סימן לי "מצב חירום". שילמתי בטיל, יצאתי איתו מהר והספקנו לקקי בחצר האחורית...

(הכל נוקה והלך לפח הסמוך כמובן).
לבתים של אחרים כמעט לא הלכנו, ואם הלכנו שמתי לו חיתול בד. אבל אם הייתי במצב של החלטה לא לשים יותר חיתול, הייתי נמנעת מבתים של אחרים עד שיתייצב קצת. או הולכת רק לזמן קצר, מייד אחרי שהיה פיפי רציני.

לא אומרת שלא היו פספוסים מבאסים, כולל קקי במכנסיים ועל הרצפה, כולל פיפי בעגלה פעם-פעמיים, אבל בכל מקרה כזה הזכרתי לעצמי, שזה לא הולך ונהיה נעים יותר עם הגיל, ושעדיף לי לספוג את זה עכשיו מתינוק בן שנה פלוס, מאשר אחר כך. עכשיו זה משתלם בגדול, ויש פספוסים ספורים בשבוע, אולי 3-4. לפני זה חודשי הרטיבות נמשכו מאז חודש מרץ, והמצב הלך והשתפר בהדרגה. בהגדרה שלי הוא "גמול" רשמית חודש וחצי.

לגבי אחרים שמטפלים בה - שיחתלו אותה, מילא (אצלנו סבתא חיתלה בח"פ 5-6 שעות כל יום!). אבל ככל שהיא תתרגל לזה איתך, זה יידרש גם איתם. ואז פשוט תציבי להם עובדה, שהילדה בגמילה וכך צריך לנהוג. ראי גם תשובה של בשמת פה בדף (מה-10.7) לשאלה שלי בעניין הסבתא.

זה לא נראה לי כמו לקפוץ למים, יותר כמו לשחות בפיפי.
זו בעצם הגדרה לא רעה למה שהיה אצלנו

בידיעה שיש לי איזה שעה או שעה וחצי של חסד יבש.
היא שותה המון ומשתינה תכופות. הפסקות כאלה לא קורות אצלנו הרבה.

אני מרגישה התקדמות מצד אחד ונסיגה מצד שני.
ההתקדמות היא יוזמה שלי. החלטתי שבמקום שהיא תשתין לי באמצע הסלון בכל הפעמים, אקח אותה למקלחת, לעמוד מעל החור שם (למרות שיש שם עכשיו שטיחון נגד החלקה) וארטיב לה מעט את הרגליים. אז לפחות פעמיים או שלוש פישפשתי אותה ככה היום ובכל פעם שיצא (לבד) נתתי חיזוקים חיוביים. פעם אחת עם הצינור בגינה, פעם במקלחת של אמא שלי, אצלי...
מבחינתי זו התקדמות כי אני מעדיפה פיפי במקלחת על הסלון (והיו גם בסלון וגם בסלון של הוריי היום) אבל עוד יותר כי זה נותן לי הזדמנות לתת לה חיזוק חיובי כשזה במקום שמתאים לי, כשקודם זה לא היה קיים. אפילו כשהיא משתינה בחצר היא מעדיפה את השביל על הדשא או הצמחים או האדמה, שמבחינתי היה עדיף ההיפך. אז החלטתי ליצור את המצבים ההפוכים ולתת לה חיזוקים עליהם.

הנסיגה שמהצד השני היא קקי. אם היו לה סימונים ברורים מהתחלה אלה היו של קקי, סימנה, אמרה. גם היה עוד קטע של להודיע ושאספיק לתפוס אותה ולרוץ לכיור כשזה יוצא. עוד קטע של להגיד ולעשות אחרי חמש דקות (אבל לא חלילה בשרותים/סיר אם לוקחים אותה). בימים האחרונים אני מרגישה שהיא ממש בוחרת לעשות קקי בחיתול, העדפה.
היום לדוגמה, היא התעוררה בבוקר, לא מיד הורדתי את החיתול, לפעמים אני לא רוצה להציק לה מיד ונותנת לה עוד 10 דקות, היא שונאת התעסקויות של בגדים וחיתולים, לתת לה להתעורר טיפה. הורדתי לה והיה קקי. אחר כך היא היתה בלי עד הצהיים, לשנת צהריים שמתי לה חיתול ר"פ, התעוררה ואמרה לי "קקי" לדעתי עשתה ואז העירה אותי או משהו בסיגנון. אחר כך שוב היתה בלי חיתול כל הזמן, עד הערב אחרי ארוחת ערב ואמבטיה. חיתלתי ללילה, לא מיד אחרי האמבטיה, שיהיה יותר קרוב לשינה- קקי. ועוד שניים מזה שילשולים בגלל מזון בעייתי. אפילו בהם כשהם לא חמורים היא מצליחה לשלוט. משחררת רק בחיתול. לא לגמרי רק, כי לפני יומיים דווקא עשתה בחוץ אחד, אבל באופן כללי מעדיפה את החיתול. באסה.

בקשר לבגדים אני בבעיה. הבוקר היה טיפה קריר לפני שנעשה חם בטירוף. בדרך כלל הייתי נותנת לה להסתובב עם חולצה בלבד בחצר, אבל לבשתי מכנסיים, מכנסיים קטנים, הכי קטנים (3-6) בלי חיתול והם התחילו לנשור לה, אין טוסיק שיחזיק אותם.
שמלות זה אחלה רעיון של בשמת, אבל מתוך 4 שיש לנו, אז אולי אחת או שתיים ממש כיף לי להלביש לה, את האחרות לא. אני לא אתחיל לקנות לה שמלות כי יש לי בשבילה בגדים בערך עד כיתה ג' בכמויות שלא יאומנו בכלל. להלביש לה פשוט חולצה עם תחתונים זה גם רעיון שעלה לי אבל לא הכי נחמד לי לתת לה להסתובב ככה בגני שעשועים ובכל מיני מקומות למרות שבחצר כאן היא מסתובבת עירומה וכל העולם עובר ורואה, אבל התחושה שלי אחרת לגבי זה.

ועוד משהו על הזמנים שאנחנו מחוץ לבית: באוטו על הכיסא (שגם לא בדיוק שלי) ממש לא בא לי פיפי. אנחנו ממש לא מתניידות כל הזמן ברגל. מחר למשל אנחנו הולכות לראות איזה משפחתון שאולי היא תהיה בו בימי העבודה שלי, נראה לי לא ריאלי לבוא לשם בלי חיתול, למרות שאין לי ספק שזה שאיתי היא עם חיתול לפעמים זה מסבך מאד את העניינים.

עכשיו זה משתלם בגדול, ויש פספוסים ספורים בשבוע
אחרי שכתבתי לך, חשבתי שאולי אני קצת מגזימה - מן הסתם אי אפשר להמליץ על הדרך שהיתה לנו כ"שיטה" מסודרת, ואולי בכלל הגמילה שלו לאחרונה היא תוצאה של צירוף נסיבות, או פשוט גיל ומוכנות מסוימת, ולא רק תוצאה של החודשים הרטובים.

אני כן מספרת על זה כשאנשים שמים לב ושואלים אותי על הנושא ("זה מוקדם, לא?"), כי נראה לי חשוב להדגיש שלא צריך לפחד מהפספוסים, ולא צריך לצפות מהילד לכל מיני דברים כמו "תמיד להודיע לפני", וכל מיני שטויות שאנשים ממתינים להן כסימן לגמילה. אבל הרי את כבר יודעת את כל זה...

אז בקיצור, זה לא יותר מאשר הניסיון שלנו ומה שעבד אצלנו - אחרי שאני עצמי התגברתי על כל מיני עכבות, ואחרי שהוא קלט שאני כבר לא לחוצה, ואחרי שהוא קצת גדל.

מכנסיים קטנים, הכי קטנים (3-6) בלי חיתול והם התחילו לנשור לה, אין טוסיק שיחזיק אותם
גם אצלנו זה כך, ואני מקפלת את הגומי פעם או פעמיים סביב עצמו...
אולי אפשר להלביש חולצה טיפה ארוכה עם תחתונים, כך שלא בדיוק יראו מה קורה שם.

היום לדוגמה, היא התעוררה בבוקר, לא מיד הורדתי את החיתול, לפעמים אני לא רוצה להציק לה מיד ונותנת לה עוד 10 דקות, היא שונאת התעסקויות של בגדים וחיתולים, לתת לה להתעורר טיפה
טוב, את בת מזל, כי אצלנו הוא מעיר אותי

ואני צריכה לגייס את כל כוחותיי ולקום, לשים אותו על הישבנון לקקי של הבוקר. קורה שאני חושבת "נו, עוד דקה", ובינתיים בורח לו קצת, למרות שהוא לרוב מתאפק וממתין. אני משתדלת שזה לא יקרה בכלל. למעשה זה הדבר היחידי שמקפיץ אותי מהמיטה בבוקר, אחרת הייתי ממשיכה לנמנם כשהוא לידי.

לפעמים אני לא רוצה להציק לה מיד
ולעזוב אותה לעשות בחיתול?...

ולעזוב אותה לעשות בחיתול?...
היא שונאת התעסקות עם הבגדים והחיתולים. שונאת. להתפשט, להתלבש, להוריד חיתול. לפעמים היא מתעוררת ורוצה להתעורר קצת.
הבוקר, קקי בחיתול. רוב היום טוסיק בחוץ (היינו בבריכה כשעה, בדך לשם ובחזרה וגם שם היא היתה עם חיתול ים של קושיז, שנראה ומרגיש כמו "סתם" בגד ים", כבר קרה ששאלו אותי אם היא בלי חיתול כשהיתה איתו) . בצהריים לשנת צהריים חיתול- כמה דקות אחר כך קקי- תוך כדי הניסיונות הרדמה. כבר לא נראה לי מקרי. קקי רק בחיתול. באסה.
אל תשכחי שלכם יש "פור" של איזה 3 חודשים עלינו, לכם גם לא היתה מלחמה להסתובב בה כמה שבועות שבתחושה שלי חירבו הרבה בתחום הזה, פשוט חירבו, אין מילה אחרת. בינתיים פיפי בסון או במקלחת. היא גם לא רוצה שאקח אותה למקלחת, נראה לי שאניח לזה.
מה עשית בבתים של אחרים?

בצהריים לשנת צהריים חיתול- כמה דקות אחר כך קקי
החיתול הוא אופציה, לכן גם קקי בחיתול הוא אופציה. אני לא אומרת שתורידי לה עכשיו ומייד, אלא שזו כנראה ציפייה גדולה מדי כרגע, שהיא גם תהיה מחותלת כדי לתת לך שקט נפשי וגם תסמן כדי שתקחי אותה. אז לפחות אל תתאכזבי מזה.

מה עשית בבתים של אחרים?
לפני הורדת החיתול המלאה - חיתול בד.
אחרי - מכנסיים בלבד (ממילא הלכנו רק לחברות עם ילדים בגילאים דומים, שידעו פחות או יותר מה הקטע. אז לא היינו מאוד לחוצה. אבל הלכנו ממש מעט מאוד באותה תקופה. כמעט כל המפגשים היו בחוץ על הדשא, או אצלי).

לכם גם לא היתה מלחמה להסתובב בה כמה שבועות שבתחושה שלי חירבו הרבה בתחום הזה, פשוט חירבו, אין מילה אחרת.
כן, תוצאת לוואי מבאסת מאוד...

עליתי על משהו.
העניין הזה שאני מורידה הנקות, מאפשר לי להיות יותר קשובה ולא להרים חולצה באוטומט.
היום היינו במשפחתון לשעה, שתתרגל למקום ולאנשים. היא ביקשה לינוק ומרתי בבית והיא המשיכה להידבק וקלטתי שהיא עשתה בחיתול- לא נוח לה אז במקום להודיע "קקי" כשבעבר, היא מבקשת לינוק. החלפנו.
בבית, אחרי המקלחת, השארתי אותה בלי חיתול לפני השינה. סיפור עניינים והיא מבקשת לינוק והרי רק כרגע ינקה. היא שוב מבקשת ומסתובבת בחוסר שקט, ולא ברור לי, הרי לא רק שהיא ביקשה את הסיפור הזה , זה הרי ספר שהיא מאד אוהבת. נעמדת, משתינה בקשת. טוב, הבנתי- בגלל זה היא מבקשת לינוק .

גם בלילה הוא בלי חיתול? איך הולך עם זה? מודה שאני לא מעיזה. אין מצב שהיא תישאר על מגבת, זאתי המציאה את הגילגולים מתוך שינה.

אז לא היינו מאוד לחוצה
אופס, איזה משפט יצא לי

טוב, הבנתי- בגלל זה היא מבקשת לינוק

(ואיך יוצאת לה קשת? כל הכבוד

)

גם בלילה הוא בלי חיתול? איך הולך עם זה? מודה שאני לא מעיזה
גם אני לא... אנחנו עם פול-אפס בלילה. למרות שכן הייתי מסכימה להקריב כמה לילות רטובים כדי שניפטר מהחיתולים לגמרי, אני משתפנת כל פעם. גם הוא אמביוולנטי בנושא - לילה אחד הציב סימן שאלה על החיתול. אמרתי לו, בסדר, תישן בלי חיתול ואמא תיקח אותך לפשפוש בלילה. מזה הוא כבר נסוג..

מצד שני, יש בהחלט לילות שהוא קם יבש, ואני ממשיכה להשתעשע ברעיון ולדבר איתו על זה. דווקא נראה לי הגיוני להוריד הכל יחד, יום ולילה. חשבתי שאולי אמתין עד שנפסיק למזג בלילה, שזה יהיה מתישהו בספטמבר, ואז אוכל לתת לו לישון חצי עירום, וגם לא להתרגש מרטיבות (=קור). חלון הזדמנויות לפני החורף.

וצהריים?
אצלי היא קמה מאד רטובה משנת צהריים. כשהיא היתה יותר קטנה נתתי לה כמהפעמים לישון בלי חיתול והיא התעוררה מהשלולית או ישנה בשלולית, לא התעוררה לפני. גם הקיץ עשיתי כמה ניסיונות בצהריים.

נראה לי גם ככה שזו תקופה של המון שינויים, מתחילים משפחתון חדש, אני חוזרת לעבודה, צמצום של הנקות. אולי זמן לא כל כך טוב לצפות ממנה לשת"פ. מה שמדאיג אותי הוא שאין לי איפה להציע לה לעשות פיפי, ככה אני מרגישה.
שירותים עם או בלי "גיגל" היא לא רוצה, הסיר לא מפתה אותה ובצדק, הוא ענק, נקנה בזמן הקרוב קטן יותר אבל לא בטוחה שתרצה. במקלחת היא גם לא רצתה לעשות היום, התנגדה כשהיצעתי.
בעצם, כשלקחתי אותה להתקלח הצעתי לעשות במקלחת והיא עשתה בלי שאפתח את המים, רק מזה שהצעתי לה.

אחת הסיבות שאני קצת לחוצה היא שעוד מעט נגמר הקיץ. חוץ מהשינויים שאנחנו עוברות עכשיו יש גם מזג אויר. כאן נעים בערבים גם בקיץ בדרך כלל ועוד מעט יתחיל להיות קריר וכאלה, נשאר חודש, אולי חודשיים שזה יהיה סביר לא להלביש אותה. גם אין יותר מדיי שומן על הגוף שיגן עליה מקור.
ממש לא רוה את עצמי עוברת עוד חורף עם חיתולים בצורה מלאה. מצד שני מי אמר שאי אפשר להיגמל ולהבשיל בחורף.

צהריים בלי חיתול, במכנסיים, על המיטה כמו שהיא (יש שעוונית קבועה מתחת לסדין).
הבעיה שלי עם הלילה זה לא שיהיו פספוסים, אלא שאני אצטרך לקום לטפל בהם... בצהריים אני לא ישנה, כך שאין בעיה כזו.

שאין לי איפה להציע לה לעשות פיפי, ככה אני מרגישה
נראה לי פשוט להמשיך להציע ולחפש. וגם לשאול אותה איפה היא מעדיפה..

נשאר חודש, אולי חודשיים שזה יהיה סביר לא להלביש אותה
אז תלבישי אותה (ושהפספוסים ייספגו בתחתונים/מכנסיים), ותקני המון מכנסיים זולים בשוק. נראה לי חשוב להוריד את הלחץ ולא להסתכל בלוח השנה, אחרת תסתבכו עוד יותר (היא די דעתנית הקטנה שלך, לא?

).

היא די דעתנית הקטנה שלך, לא?
אין לך מושג כמה. מנהלת את העולם והבית.

היום היה קצת קריר, במקום טוסיק בחוץ היינו חלק ניכר מהיום עם מכנסיים. שמונה זוגות או אולי תשעה. לא כולל החיתול בצהריים ולא כולל השלשול באמצע הסלון.
מה שכן, הלכנו למכולת/סופר, זה טיול כי אנחנו עוצרות ומסתובבות, מרימות עלים, לפעמים גן שעשועים בדרך. יצאנו די מיד אחרי פיפי ולא התעכבנו המון בהלוך. איך שסיימתי לשלם פיפי נושר דרך העגלה לריצפה. לפחות היא לא ישבה אלא עמדה בתוך העגלה. לא נעים, הלכתי וביקשתי שיתנו לי משהו לנגב וכאלה. לא בטוחה שזה כזה רעיון טוב אם היא לא מסכימה בכלל לשום הצעה לפיפי בשומקום. יש לה צורך גדול ליזום, למשל היא מנסה להתלבש לבד (לא מצליחה ולפעמים מתעצבנת שמנסה לעזור לה או להלביש אם צריכים ללכת). אולי לעזוב ולחכות שיגיע ממנה. אני חושבת להשאיר כמו שהיה- בבית בלי חיתול, בחוץ עם. לפחות כשנוסעים באוטו או הולכים לסופר.
ברור לי שאנחנו בענייני שליטה, אבל היום הרגשתי שאני לא עומדת בזה עם כל המכנסיים. לה דווקא לא הזיז, גם לא היה איכפת לה בכלל להישאר עם מכנסיים רטובים. הפתיע אותי אבל שגם לא הפריע לה להחליף ברוב הפעמים.
היא גם היתה היום מצוננת כבר מהלילה הקריר שהיה. טוסיק בחוץ יבוא פחות ופחות בחשבון. נזרום ונראה.

ותקני המון מכנסיים זולים בשוק
אם יש משהו שלא חסר לנו בארון זה מכנסיים בשבילה. עד כיתה ג'.

היה לנו היום פיפי בסיר.
אמא שלי כבר המון זמן אומרת שצריך לדאוג לסיר קטן שיהיה לה נוח, זה שיש לי כאן ענק ולא נוח לה. אמרה וקנתה לפני כמה ימים. היום הרגשתי שהיא צריכה. הצעתי, עזרתי לשבת, נעזרה בי לקום, אחרי רגע- פיפי ליד הסיר. שמחתי שזה בכל זאת קרוב.
עברה רבע שעה, הלכה לסיר ביוזמתה, התיישבה עליו לבד, שמעתי פיפי, בפנים. שמחתי ועודדתי אותה. מאז היו עוד, על הריצפה, אבל שמחתי כל כך על היוזמה שלה.
מתלבטת אם להמשיך לתת לה להיות בעירום בבית, או להלביש מכנסיים, שתתרגל שצריך להוריד.

מעולה!

להמשיך לתת לה להיות בעירום בבית
כל עוד קיץ, עדיף.
כשההרגל יהיה לגמרי יציב, וכמעט כל הפיפי יהיה בסיר כמו שצריך (ובטח גם יתקרר קצת מזג האוויר), אז אפשר להוסיף את המכשול הבא, שצריך קצת לוגיסטיקה כדי להסתדר איתו.

הבן שלי (שנתים)לא רוצה יותר חיתול.הענין שהוא גם לא מוכן לשבת בסיר או באסלה.כשהוא צריך פיפי/קקי, אני רואה שהוא נלחץ, ולא יודע לאן ללכת.אנחנו לא לוחצים עליו ומדי פעם מדרבנים אותו ללכת להשקות את העץ בגינה.
לרוב זה לא עובד, ואז או שבורח לו, או שהוא מבקש ללבוש חיתול.
איך עוברים מהשלב של בלי חיתול לת'כלס לעשות בסיר/באסלה?

שליחה על ידי ממ* » 06 ספטמבר 2006, 19:55

ההמלצות שלי:

בעקבות בשמת א , הכל צריך להיעשות ברגיעה מוחלטת ובהנאה.
סיר עדיף על שירותים (או ישבנון על שירותים) בתחילה. הוא קטן, חמוד, לא מאיים, אפשר לשבת עליו באופן עצמאי, נוח, מאפשר תנוחת כריעה.
5 הפיצית, אגב, משתמשת לסירוגין בסיר ובישבנון. לעתים ברור שהישבנון 'גדול עליה' תרתי משמע, והיא מעדיפה סיר. בקיצור, כדאי להחזיק בבית את שניהם.
בניגוד לדחף המקורי שלי, בשלב כלשהו העברתי את הסיר לסלון והראיתי לפיצית שהוא שם אם היא רוצה להשתמש בו. אני בהחלט בעד שילדים יידעו היכן המקום המתאים לפיפי/קקי, אבל ראיתי שחברות מנוסות עשו כך וזה אכן עזר. זה מספק מיקוד ויזואלי.
אם אין אחים גדולים, כדאי להראות לבן כיצד אתם הולכים לשירותים ולשים את הסיר לידכם. פעמים רבות הם רוצים להשתתף בשמחה. אני אפילו התיישבתי בעצמי על הסיר פעם-פעמיים כדי להראות לפיצית איך זה נראה. זה מאוד מצא חן בעיניה. אם יש חברים עם ילדים גמולים, כדאי להיפגש ולתת לו לראות אותם בשירותים. הפיצית מאוד התפעלה כשראתה ילדה בגילה עושה פיפי בסיר ורצתה גם. הכל כמובן במינימום נאומים או לחץ.

ואז... ההתכוונות לסיר פשוט מגיעה. לא לדאוג.

התקדמות ובעיה.
התקדמות: היום ביקשה לשבת על ה"גיגל" ועשתה פיפי, שמחתי מאד.
בעיה:עושה קקי רק בחיתול.
אם אני משאירה את החיתול קצת אחרי הקימה, היא תעשה מייד כשמתעוררת. אם אני אוריד מיד ותהיה ערומה- תעשה מאוחר יותר. היום היתה שעתיים במשפחתון, עם חיתול, עשתה שם.
שמתי לה חיתול לפני השינה, קקי.
לא כל כך יודעת איך להתמודד עם זה. היא עוצרת לא לעשות על הריצפה/בסיר כנראה, למרות שאף פעם לא אמרתי לה שזה לא בסדר או משהו. מה שכן, לא הרשיתי לה להתפלש ולהימרח.

איך גומלים מחיתולים בזמן שינה, גם בלילה אך גם בשנת הצהריים?

פיצי כבר בת שנתיים ושלושה חודשים גמולה במשך היום בצורה נפלאה. עכשיו לפני שמתקרר אנחנו רוצים להמשיך עם הגמילה גם ללילה, וגם היא כבר רוצה בכך, אתמול החליטה סופית לישון בלי חיתול.
הלילה הראשון בלי חיתול עבר עם שתי הרטבות גדולות (ומאוד צפויות) רק מה שלא היה צפוי זה שהיא בכלל לא התעוררה מהן, אלא המשיכה לישון שינה עמוקה ונינוחה, ואני גילית את זה במקרה כשבדקתי מה מצב הסדין.
בהתאם לציפיות הפיפי יצא פעמיים בתחילת הלילה ומשעה שתיים היא נשארה יבשה עד הבוקר, אז היא העירה אותי ואחרי כמה זמן עשתה פיפי בשרותים.
אחרי ההחלפה האחרונה כבר השארתי אותה ערומה לגמרי בלי פיג'מה, כדי שלא תתקרר אם היא תעשה שוב פיפי ויקח לנו זמן לגלות את זה.

זהו העידכון בינתיים, אשמח מאוד לקבל טיפים ועצות לגבי גמילת לילה וגם לגבי כל הלוגיסטיקה של איך מתגברים בקלות על המלאי החדש של סדינים ובגדים רטובים, כך שגם כל ההתארגנות עם החלפת הסדינים בלילה תעשה במהירות ובקלות ובלי להעיר יותר מידי אף אחד מאיתנו.

תודה
נהר

אנחנו באמצע התהליך

(אגב, יש דף גמילה מחיתולים בלילה , מקווה שזכרתי נכון).

להכין ליד המיטה מגבת גדולה/עבה ופיג'מה ספייר. אם הרטיבה, לפרוש מגבת ולהחליף מכנסי פיג'מה (אם החולצה נרטבה קצת, כפרה... אני לא מחליפה).
בימים של יאוש וכביסות מרובות, אחרי שנכנסתי לישון והוא היה בשינה עמוקה, פרשתי כבר מראש את המגבת מתחתיו (מהמותניים ומטה), בלי להעיר אותו. כך שאם ירטיב, אוכל רק להסיר את המגבת והסדין יישאר יבש יחסית.
יש כאלה שמעירים את הילד לפיפי, או אפילו שמים אותו חצי ישן, מעל הסיר, באמצע הלילה. אם היא מסכימה לזה, מה טוב (שלי מסרב).
וגם - הנהיגי איתה טקס "פיפי לפני השינה".

עידכון מהיום.

כבר לילה שני ושינה שלישית (כולל צהריים) שפיצי נרדמת בלי בקבוק, לוקח קצת יותר זמן, אך בסה"כ הולך דיי בקלות (טפו, טפו, טפו), וזה כמובן הולך יחד עם לישון בלי חיתול, כיוון שעד עכשיו היא הייתה גומרת בקבוק של 240 מ"ל חלב אורז לפני השינהוזה כמובן משפיע מאוד על הפיפי של הלילה.
אתמול היא שתתה את הבקבוק בסלון במקום במיטה והיום אכלה ארוחת ערב מלאה והלכה לישון בלי בקבוק בכלל, כך שאני מקווה שזה ישפיע על כמות הפיפי בלילה.
וכמובן שהיא עשתה לפני השינה פיפי בשרותים.

אז זהו עכשיו היא ישנה רק עם חולצה, ובלי מכנסיים (הסקת מסקנות מאתמול) ומתחת לסדין שמנו גם מגבת. מתחת ולא מעל כיוון שהיא זזה המון בלילה כך שמגבת מעל היתה סתם מצ'טקמקת ולא יעילה.
בינתיים היא עדיין יבשה (הלכה לישון ב- 21:00) ונקווה שתמשיך ככה.

לילה טוב ויבש.
נהר

עדכון טרי טרי.
ויבש יבש.

כפי שניתן להבין הלילה עבר בצורה חלקה ויבשה וללא התעוררויות בכלל של כל הנוגעים בדבר.
רק שניראהשהיה לק קצת קר ברגליים אז הלילה אני בכל זאת אשים לה מכנסיים ונקווה לעוד לילה יבש.

תודה על כל העצות המחכימות!

גם אנחנו קופצות למים...
אחרי כמה חודשים של ישיבה על סיר וקולות פששששש (מלוות בתנועות גוף חינניות..(-: )
אבל בלי אף טיפת פיפי -
הקטנה עשתה אתמול פיפי לראשונה בסיר!!

מאתמול היא ישנה צהריים בלי חיתול - אני מוצאת שזה קל יותר כי אני ערנית ובודקת מידי פעם שהיא יבשה, מה שלא מתאפשר בלילה.
אנחנו מתיישבות כמה פעמים ביום על הסיר (אני על האסלה מולה)
ומשתדלות להשאר כמה שיותר כי אולי ייצא משהו.
חוצמיזה קראנו כמה פעמים את "סיר הסירים" של אלונה פרנקל בתור הכנה תיאורטית לנושא ..(-;

אני יודעת שבדיוק עכשיו מתחרף, אבל אחרי כמה חודשים של יובש תרתי משמע, פתאום כעת הקטנה נראית יותר בשלה ומוכנה.
@}

נאיבית שכמותי!

מה באמת חשבתי שזה ילך כל כך בקלות?!?

אז ככה, התלבטות ובקשת עצות:
איכשהו בלילה ההרדמות בלי הבקבוק הולכת דיי בקלות, אך בצהריים זה נהיה ממש קשה, בוכה נורא ומתחננת לבקבוק וליבי יוצא אליה.
האבא אומר שאם נותנים בקבוק אז שנשים כבר גם חיתול, כי ככה ברור שהיא תעשה פיפי מכל השתיה (ולוגית זה נכון כמובן - שתייה=פיפי)
אך הבעייה היא שנורא קשה לה בצהריים בלי הבקבוק. טוב אבל זה קשור יותר לדף שעוסק בגמילה מבקבוקים.
אז בעיניין החיתול, לרוב כשהיא עושה פיפי בשינה היא בכלל לא מתעוררת מזה, אתמול בלילה היה פיפי קטן אז החלפתי לה מכנסיים ופרסתי מגבת גדולה מתחתיה והיא המשיכה לישון כל הזמן הזה.
ולי ניראה שחלק מהרעיון של ליגמול מחיתול בשינה, זה שהיא תלמד להרגיש (כמו במשך היום) את הצורך בפיפי ותתעורר מזה וכמובן שתלמד להחזיק קצת עד שהיא מגיעה לסיר, אך אם היא בכלל לא מתעוררת, איך היא תלמד את זה?

בקיצור אשמח לקבל תגובות ועצות (בשני הנושאים אם אפשר).
תודה.

נהר.

אני אומרת, לא לכפות.
אם היא רוצה בקבוק, זה סימן שזה חשוב לה. למה בעצם להתנגד?
הגישה שלי, שכמובן לא מתאימה לכל אחד, היא שאי אפשר בכלל לכפות גמילה. אפשר לעודד בכל מיני צורות (אבל לא בשוחד, כי גם זה לא מתאים לדעתי), אבל לא לכפות. לא לתת בקבוק כשהילדה מתחננת לבקבוק - אופס. לי זה נראה מקום להתנצל, להגיד סליחה, טעיתי, לא יודעת מה עבר לי בראש, את רוצה בקבוק אז הנה, בטח.
לקבל את העובדה, שיהיה מחיר של הרטבה בשלב הראשון. לי נראה, שעדיף שהיא תקבל בקבוק ותרטיב ותיגמל משניהם בקצב שלה, מאשר שתרגיש שלא מקבלים אותה ומנסים לשנות את מה שהיא.
כמובן, על המזרון לפרוס סדין גומי (יש בסופרפארם אפילו), ואולי מעל לסדין אפשר לשים שעוונית כזאת של מיטת תינוק באיזור שהיא מרטיבה, ועליה מגבת גדולה או סדין של מיטת תינוק אם יש לכם (אני קיבלתי יד שנייה או שלישית ממישהי).

ואולי לא נורא שהיא תישן על רטוב. יש לי תחושה, שילד שמוצא את עצמו על רטוב, לומד יותר מהר להרגיש ולא לעשות במיטה.
ככה שאולי לא נורא קריטי לרדוף אחרי כל הרטבה ולהחליף הכל מהר ולדאוג שתישן על יבש וכל זה.
לדאוג להלביש חם בחלק העליון, לדאוג לשמיכה - כן, אם את רואה שלשינה ברטיבות יש תוצאות.
לעצם זה שהרגליים קרות לא חייבים להתייחס. רק אם זה גם גורם למחלה או משהו דומה.
בכל אופן, רעיון לחשוב עליו, אולי תקחי מזה משהו.

צריך רק לקבל בהבנה את זה שזה תהליך ושהתהליך הדרגתי.
אין קיצורי דרך, מה לעשות.
ככה זה בכל תהליך למידה.
מה שאפשר זה רק לתמוך בילדה, לא לכפות שום דבר, ולעשות סידורים לוגיסטיים שיקלו עלייך כמה שיותר.
זה כולל למשל ייבוש של הסדין בלי כביסה... סה"כ, הפיפי שלהם סטרילי. לא מוכרחים באמת לכבס כל פעם. אפשר אחרי שניים או שלושה פיפי... אף אחד לא ימות מזה. גם להוריד, לתלות, לחכות לייבוש, להחזיר למיטה, זה מספיק עבודה.
בהצלחה!

_איכשהו בלילה ההרדמות בלי הבקבוק הולכת דיי בקלות, אך בצהריים זה נהיה ממש קשה, בוכה נורא ומתחננת לבקבוק וליבי יוצא אליה.
האבא אומר שאם נותנים בקבוק אז שנשים כבר גם חיתול_

נהר, אני בדיוק באותו מקום, ומזדהה עם תחושות לבך. על כן אני משאירה בינתיים את החיתול בשנת הצהריים ובשנת הלילה. הפיצית כל כך אוהבת להירדם עם בקבוק, כך שלבי לא מאפשר למנוע ממנה אותו. חברה טובה האירה את עיניי באומרה שבעוד שמבוגרים נכנעים להתמכרויות שלהם, הם דורשים מהפצפונים לגלות עוצמות נפש ולהיגמל. על כן, אחכה שתגדל עוד קצת ותבקש "בלי חיתול" בזמן השינה, ואז אסביר על הבקבוק ונראה אם תרצה בעצמה להפסיק לשתות לפני השינה. אתמול, לפני שנת הלילה, הארכתי את זמן ה"נעים בגב" ונראה לי שהיתה פחות מעוניינת בבקבוק. אבל, אני לא מתכוונת לכפות דבר. בינתיים קשה להפסיק עם החיתול משום שהיא עושה המון פיפי בלילה. אולי אשקול זאת בכל זאת ואאמץ את הסידורים הלוגיסטיים שהציעה בשמת א .

עוד דבר חשוב: כששוחררה מחיתולים, הפיצית לא עשתה פיפי בשנת הצהריים למרות הבקבוק! אני בטפשותי במקום פשוט לא לשים חיתול בשנת הצהריים, החלטתי לחכות עוד קצת כדי לראות אם זה מתבסס. ואז.... היא חזרה לעשות פיפי בחיתול בשנת הצהריים. בקיצור, בלבלתי אותה! לא צריך לחכות.

אנחנו בשביתה כבר כמה זמן, מדי פעם יש שת"פ נדיר.
יש לי כמה תובנות וכמה תהיות.

הבנתי שהשביתה התחילה דווקא ביום שיצאנו החוצה בלי חיתולים מפני שלא הייתי ערוכה לזה. אולי היו לי מכנסיים להחלפה בתיק אבל לא הייתי ערוכה להציע לה פיפי בחוץ, לה לא היה ברור איפה ואיך וכל הסיטוציה היתה חדשה ולא מוכרת ויש לי ילדה שזקוקה לביטחון ולדברים מוכרים ולכן זו היתה טעות גדולה ללכת ככה החוצה, גם עבורי וגם עבורה כי זה הכניס לחץ למערכת (ופיפי בעגלה של הסופר בישוב שלנו זה לא נעים, מכירים אותנו). עכשיו אני מחתלת במצבים שברור לי שילחיץ אותי אם היא תעשה, כמו לפני שנכנסים לסופר.

אתמול הבנתי שחלק מהקושי בזמן האחרון הוא שהיא עושה כמעט תמיד, פיפי או קקי, בעמידה. לא כריעה, לא ישיבה.
היום זה בלט לי כי היום כשעשיתי ביקשה גם. הצעתי לה לשבת על המקטין אסלה והיא לא רצתה, הושבתי על האסלה והחזקתי שלא תיפול, התעצבנה, התחילו צרחות, ניסיתי להעמיד אותה על המושב (רק כריעה לא ניסיתי בדיעבד אולי זו היתה טעות) וצרחות והתעצבנויות, בסוף הורדתי אותה לריצפה ואז היא עשתה. גם סיר הצעתי לה, אגב.

עוד משהו שעלה לי היום ושוב קשור להבדל בין בית וחוץ: בחוץ בחצר, אם היא עושה על האדמה אני משבחת אותה, בניגוד לשביל או למקום מרוצף שלא, רק אומרת "עשית פיפי?" אם היא לא אומרת. אז יצא שהשבוע היא עשתה על האדמה איזה פעמיים וזה נדיר, היא מעדיפה את השביל איכשהו. היום עמדתי בחוץ והיא עמדה לצאת, עמדה על סף הבית מבפנים וכשהגבתי לפיפי אמרה "אדמה". פעמיים עשתה באמבטיה היום ואמרה "אדמה" פעם אחת, אולי מפני שלפעמים אני משבחת אותה גם באמבטיה (זה נראה לי ממש בסדר להשתין באמבטיה, בטח אם האלטרנטיבה היא רצפה). אני תוהה אולי היא בכלל לא מבינה וכל ההבדל הזה בין איפה כן ואיפה לא מתלבל לה כשיש חוץ מהסיר והשירותים עוד מקומות שאני משבחת אותה ומה ההבדל ביניהם, נראה לי שזה לא ברור לה.
השבוע היינו בטיול והשתינה יחד איתי מאחורי השיחים, אבל שיתפה פעולה כי זה היה איתי, ככה בישוב אם אציע לה היא לא תעשה, תעדיף את המכנסיים.

רוקדת לאור ירח
מנסיוני זה פשוט עניין של זמן.
אם תקראי קצת יותר למעלה תוכלי לראות את התהליך שאנחנו עברנו (בחודשים האחרונים) במשך היום, והיו בו הרבה עליות וירידות עד שבסופו של דבר כשהיא הייתה ממש מוכנה זה פשוט קרה ביום אחד, שמעתי על זה מחברות , אך לא האמנתי שזה יכול באמת לקרות. בסוף זה קרה כמובן רק אחרי, שאני הייתי במקום אחר, של חוסר ציפיות ושל ויתור מוחלט - כבר השלמתי עם זה שהיא תיגמל בגיל 3 במקום בשנתיים ושיהיו לי שתי ילדות עם חיתולים בו זמנית (אני בהריון עכשיו).
גם אצלנו בהתחלה היא עשתה הכל בעמידה, במיוחד קקי, אח"כ רק בסיר ורק פיפי (קקי עשתה בחיתול) ואחרי הפסקה של חודש ומשהו מתהליך הגמילה, ובעצם ויתור על הגמילה מצידי, ורק איוורור של הטוסיק מדי פעם, זה קרה.
אז תני לה זמן, זה תהליך עם הרבה שלבים, אל תלחיצי את עצמך ואותה (גם לי בהתחלה ממש לא היה נוח ללכת איתה בלי חיתולים בסופר וכו', ולא ידעתי איך להסתדר עם זה מבחינה לוגיסטית. עכשיו אנחנו לרוב לוקחים איתנו סיר לכל מקום, בעגלה או באוטו ואם אי אפשר לעשות בחוץ, למשל בקניון או חנויות למיניהן, אנחנו לוקחים אותה אם הסיר לשירותים הציבוריים, וזה עובד מצויין).
ובקיצור בהצלחה ותמשיכי לעדכן.

ועידכון לגבי גמילת הלילה אצלנו.
אז ככה, כל התהליך עם הבקבוק היה בסופו של דבר הרבה יותר קל ממה שחששתי
שאי אפשר בכלל לכפות גמילה. אפשר לעודד בכל מיני צורות (אבל לא בשוחד, כי גם זה לא מתאים לדעתי), אבל לא לכפות.
לא כפינו שום דבר, רק אמרנו שחלב לא טוב לשיניים לפני השינה וזה הספיק לה, ועכשיו היא כבר לא מבקשת בקבוקים כדי להירדם, אלא סתם כשבא לה במשך היום, ואז היא כמובן מקבלת אותם.

ולגבי השינה בלי חיתול, עכשיו כשהיא לא נרדמת עם בקבוק, אנחנו משתדלים לעשות הפרדה של שעה בערך בין השתיה לשינה (אלא אם כן היא מאוד צמאה לפני השינה), כמובן שעושים פיפי לפני השניה. בלילות האחרונים התחלנו לנסות לשים אותה על הסיר בערך שעתיים אחרי שהיא נרדמת ולרוב זה עובד מצויין והיא עושה מיד פיפי בסיר, ונשארת יבשה עד הבוקר. הבעיה היא שבשבוע הבא בעלי נוסע לכמה ימים ולי אסור להרים אותה, בגלל שאני בהריון (אפשר לקרוא על כך ב- הריון שני אחרי לידה מוקדמת ) , אז אין לי מושג מה יהיה, כניראה שאני פשוט אצטרך להכין מלאי מגבות גדול וסדינים, ולנסות לסדר לה סביבה יבשה בלי יותר מידי בלגאן ואיכשהו גם בלי להרים אותה. בקיצור שבוע מעניין עומד לפנינו.

מעודד לשמוע.
ברור לי שזה יבוא, אני רק לא רוצה להלחיץ אף אחת בדרך, לא אותי ולא אותה.
לפעמים, כמו היום, היא אומרת גם כשהיא עושה פיפי בחיתול. גם אם היא לא רוצה שאוריד לה לעשות עצם זה שהיא מרגישה ומודעת זה הישג מבחינתי.
בעניין העמידה: אתמול הצעתי לה עץ בגינה, הרמתי אותה וסירבה. הורדתי אותה, נעמדה מטר משם והשתינה על האדמה, בעמידה.
כנ"ל אתמול לפני האמבטיה, אני עשיתי והיא אמרה שגם, הרמתי בכריעה מעל האסלה (מה שעובד בגיל חצי שנה לא עובד בשנה וחצי כנראה) וסירבה, הורדתי, ניגשה למקלחת ועשתה מעל השטיחון, במקום שעודדתי אותה לעשות. אז לפחות יש איזה רצון לעשות איפה ש"מותר": אדמה, מקלחת, גם אם עוד לא בכריעה/ישיבה בסיר או בשירותים, אני רואה שאנחנו כבר פחותתקועות וככה יותר קל לי, כי הרגשתי שנתקענו בגלל הלחצה שלי.
חוץ מזה היום התיישבה על הסיר במכנסיים (וחיתול בד שסבתא שמה לה לפני כן ולא רצתה שאוריד לה) ואמרה לעצמה "פשששש", עצם זה שהיא חוזרת לשחק בסיר זה גם סימן טוב מבחינתי. אנחנו בתקופה מאד לא קלה מהרבה בחינות, כמעט כל בחינה שהיא, ככה שאם יש תזוזה בכיוון חיובי זה מעודד אותי.

מקווה שאני בדף הנכון, תרגישו חופשי להעביר אם לא.
קטנצ'יק בן 2.5, הגמילה כבר הרבה זמן באוויר ורק בשבועיים האחרונים התחלנו ממש להיות בלי חיתולים
כל היום, פרט לשנת הלילה.
על פניו, הולך בסדר. הוא מודיע שיש לו קקי/פיפי, בחלק מהפעמים מספיקים להגיע לשירותים/עץ ובחלק יוצא על הרצפה.
הענין הוא שהוא מכריז רק סמוך מאוד לזמן ההתרחשות ולכן יש הרבה פספוסים, מטריד במיוחד כשזה קורה על השטיח החדש של סבא...
הערב היה עם חיתול כי היינו אצל חברים "לחוצים" ועשה פעמיים קקי בכלל בלי לדבר על זה.
אולי התחלנו מוקדם מדי? אחרי כמה זמן של נסיון הייתם עושים "אחורה פנה" וחוזרים לחיתול?
אח, איפה הצרות הקטנות של גזים ושיניים...

מטריד במיוחד כשזה קורה על השטיח החדש של סבא...
אוי...

בתקופת גמילה - או שמבקשים מסבא לקפל את השטיח, או שמתנצלים ואומרים שתבואו לבקר בקרוב, כשיהיה קצת יותר בטוח מבחינה זו.
חייב להיות חלון זמן שבו את נותנת לו מרווח פספוסים כלשהו, ורצוי מאוד שיהיה לך איכפת כמה שפחות - על דברים שיירטבו וכולי. "למגן" את הבית, לשהות איתו בחוץ כמה שיותר (בדשא, בחוף הים כל עוד נעים), ולא לתת גישה לשום שטיח חדש

זה גם בסדר לשים חיתול בנסיבות כאלה, אבל קחי בחשבון שאתם כבר בהארד-קור, ושלא לטווח ארוך (בטח לא בגיל הזה) יהיה אפשר "לשחק" איתו בכן חיתול-לא חיתול. @}
הצד המעודד: הוא מכריז, הוא נמצא בדרך לשירותים. למעשה זה נראה לי נהדר: הוא משתף פעולה, ורק צריך להשתלט עוד קצת על הטכניקה.

תודה קומ"ג, כנראה שאנחנו באמת בכיוון וסתם נלחצתי פתאום (ולא, לא בגלל השטיח, אולי כי הגוזל שלי מתבגר לי מול העינים...)
הוא באמת משתף פעולה ואפילו נהנה מכל ההתעסקות ותשומת הלב ככה שזה באמת בסדר.

ואגב, נפגשנו פעם מזמן בגן-ללא-גן והקטן שלך (שבטח כבר ענק) זכור לי כמתוק להפליא.

נהדר!

יתגשם החלום , עניתי על שאלתך בדף גמילה מחיתולים שאלות ותשובות (מספיק להציב את השאלה בדף אחד בלבד :@} )

הגוזל בשלבי הבראה מפטריה בפות, כזו שנגרמה משימוש בחיתולים, למרות שהשימוש היה חלקי ביותר בתקופה הזו.
אני תוהה מה לעשות כשיש פספוס פיפי. עד עכשיו הייתי פשוט מחליפה מכנסיים ותחתונים, אבל נראה שכדי למגר לגמרי את כל האדמומיות הזו כדאי לעשות משהו אחר אולי, כי אתמול אחרי כמה פיספוסים בערב שוב העור היה אדמומי.
לשטוף בכל פעם? איך בדיוק?

אחרי פספוס פיפי רציני אני מעבירה על הרגליים והטוסיק מגבת קטנה ספוגה במים חמימים.
במקרה שלכם, בגלל הפטרייה, אולי כדאי להזליף על המגבת גם כמה טיפות חומץ ולהעביר באזור הנגוע.
בלי קשר, לתת לה לאכול יוגורט ביו, לא לתת סוכרים, וכל הטיפול הרגיל בפטרייה.

תודה. קצת קשה, כי היא זזה, בקושי מוכנה להחליף מכנסיים, אבל ננסה.

מה בדבר טיפול לפטרייה מרופאת המשפחה/הילדים? למשך 3 שבועות?

מטפלים, שאלתי חוץ מהטיפול. גם עברנו בלילה לחד פעמי.

בת שנה ואחת עשרה חודשים.

תהיות:

סופסוף התחמם והגעתי עם הגננת במשפחתון להבנה שנתחיל בלי חיתול גם שם ונראה. לי יש הרגשה שהרבה מהבלבול שנוצר בבית הוא בגלל שיומיים בשבוע היא בגן עם חיתול.

כמו שהגננת אומרת, היא לא מבקשת פיפי וקקי והרבה פעמים איך ששמים לה חיתול זה הזמן בו היא מעדיפה לעשות קקי.
זה נכון, היא באמת מעדיפה קקי בחיתול, אם כי ויתרה לגמרי על האפשרות הזו בבית ברגע שהורדנו את חיתול הלילה לאחרונה, ככה שהיא בעצם בדרך כלל עושה בשירותים.
רק מה- לא אומרת.
בבית אנחנו עומדים על פספוס פיפי או שניים ביום אבל זה רק מפני שאני לוקחת אותה לעשות כל הזמן ולמרות שהיא אומרת שהיא לא רוצה אני מושיבה אותה. אם היא ממש מתנגדת אז לא, אבל כשהיא אומרת שלא צריך אני בכל זאת לוקחת והיא בכל זאת משתינה...
אגב, אני ממש לא בטוחה שזו דרך טובה ויש לי הרבה השגות עליה, אבל שם אנחנו כבר כמה וכמה זמן, יותר או פחות.
ברור שאני בדרך כלל יודעת לקרוא פיפי, השאלה איך לעזור גננת ביומיים שהיא איתה. לגבי קקי אני מניחה שפשוט להושיב אחרי האוכל או בזמנים די קבועים (ככה גם בבית עובד בדרך כלל) אבל לגבי פיפי- פשוט לקחת כל שעה?

יש לנו רק שירותים אחד בבית. אתמול בבוקר למשל היא התעוררה והייתי בשירותים. לקח לי קצת זמן והיא באה, ראתה אותי יושבת על האסלה ו- הופס, יצרה שלולית תחתיה. וזה אחרי לילה יבש.

את הסיר היא לא מחבבת במיוחד והרבה פעמים אנחנו צריכות יחד. בדרך כלל אני אושיב אותה קודם ואחכה, אבל מצבים כמו אתמול קרו וקורים יותר מפעם אחת, בעיקר כשהיא רואה שאני עושה אז זה מביא לה חשק.
רעיונות ופתרונות?

עוד משהו בקשר לסיר ולשירותים: היא ילדה מאד מאד עצמאית שאוהבת לעשות דברים בעצמה. היא מתלבשת לבד (הציור מאחורה אבל מה זה חשוב), בגללה החלטתי להוריד חיתול בלילה כי היא ביקשה, אני בטח הייתי מחכה עוד ובינתיים היא עומדת בזה יפה ויש עוד.

בעניין השירותים והסיר נראה לי שמה שמפריע לה זה שהיא צריכה להעזר. בקיץ כשהיתה הרבה יותר קטנה וכל הבית היה שלוליות, בכל זאת כשהיתה עירומה מדי פעם ניגשה לסיר ועשתה בו פיפי, פשוט בלי להגיד או להזדקק לעזרה.

לתחושתי אחד הדברים שמפריע לה ושבגללו היא מסרבת הרבה פעמים לשירותים ודי מתבאסת מכל הסיפור של הגמילה זה בדיוק זה: היא לא יודעת לעלות לבד לאסלה, להוריד מכנסיים ולהתיישב. המקטין אסלה נח לה וקניתי לה שרפרף שתוכל לטפס אליו אבל אפילו לרדת ממנו היא צריכה עזרה ולא עולה על דעתה לעלות לשם לבד. גם להוריד מכנסיים היא יודעת אבל נראה לי שכל הפרוצדורה יחד קצת מורכבת מדי בשבילה. גם על הסיר לא ממש נוח לה וכמו שציינתי היא מעדיפה מאד את השרותים על הסיר כי כל מי שהיא מכירה יושב על שירותים ולא על סיר.

לגבי פיפי- פשוט לקחת כל שעה?
אני כבר לא יודעת כל כמה זמן הוא עושה. עד לפני כחצי שנה זה היה הכלל הקבוע של בלי חיתולים - בבוקר כל חצי שעה, די תכוף, אחה"צ לפעמים גם כל שעתיים. אבל עכשיו הוא כבר "גדול" ומתאפק פשוט כמה שבא לו (לפעמים בורח לו טיפה בתחתונים ואז הוא אומר). אני כמעט לא מנדנדת, ולכן כבר כמעט לא מחשבת מתי עשה - רק לפני השינה זה קריטי לי, כדי שלא יילך לישון בשלפוחית מלאה.

אחלה שהורדתן כבר חיתול בלילה

אתמול בבוקר למשל היא התעוררה והייתי בשירותים. לקח לי קצת זמן והיא באה, ראתה אותי יושבת על האסלה ו- הופס, יצרה שלולית תחתיה. וזה אחרי לילה יבש.
בבוקר אני לא לוקחת צ'אנסים. אנחנו אומנם קמים בד"כ יחד. אם אני ממש צריכה, אני עושה במהירות הבזק, ומייד מושיבה אותו. גם זה רק בהנחה שהוא כבר עשה פעם אחת בלילה (בד"כ קם לעשות באמצע הלילה, לפני שהוא עובר ממיטת המעבר למיטה של אמא). אם הוא לא עשה, אני קודם כל מושיבה אותו ומתאפקת עוד קצת. זה או זה או פספוס.
עד לא מזמן בסיטואציה כזו, הייתי אומרת לו ללכת להביא את הסיר. עכשיו הוא כבר לא עושה בסיר - הוא כבר גדול מדי, וחצי מהפיפי משפריץ החוצה, ולמרות שהוא אהב מאוד לשבת על הסיר, החרמתי אותו בגלל שנמאס לנקות כל פעם מסביב לסיר כאילו זה פספוס).

לגבי פיפי- פשוט לקחת כל שעה?
מה שרציתי לומר לסיכום תשובתי הארכנית

היה שכן, כל עוד היא משתפת פעולה, קחי אותה, אבל אח"הצ זה יכול להיות גם שעה וחצי או שעתיים ויותר (תלוי כמה שתתה).

טוב גם אני רוצה להשתתף בדיון
אני במצב דומה אבל שונה
המלאכית בת שנה ועשרה חודשים
כבר חודש וחצי בלי טיטול רק ביום (בלילה נחכה שיתחמם)
קקי מהשבוע הראשון היא לא מפספסת ולא משנה איפה אנחנו נמצאים או מי עומד לידה
היא יכולה לבקש מכל אדם והיא מוכנה לעשות בכל מצב
באסלה, ישבנון בכריעה וכו'
הפיפי זה הסרט
נראה לי שהיא כבר שולטת בזה יופי
ופשוט לא בא לה
יותר קל להחליף בגדים מאשר לעשות פיפי וזה רק בבית
כשהיא בחוץ ,בגינה, אצל חברים ,במסיבה היא מתאפקת יפה
ומידי פעם אני לוקחת אותה לעשות פיפי והיא עושה
כשאנחנו בבית אני ממש מרגישה שהיא מרשה לעצמה
וזה מעצבן אותי
ניסיתי לא להתעצבן להיות אדישה לא להגיב כן להגיב אין שינוי במצב
אני גם תוהה על ייעילות ה - "לקחת אותה לעשות פיפי" וזה מה שכרגע אני עושה
כי נראה לי שאני מפריעה לה בתהליך של הלימוד
אבל מצד שני - כמה כביסות אפשר לעשות
די מתבעסת מזה וכבר לא יודעת איך לנהוג

אחלה שהורדתן כבר חיתול בלילה
לא האמנתי שהיא תעמוד בזה. עד שבוע-שבועיים לפני שזה קרה היא עוד היתה קמה בבוקר ספוגה לגמרי מהלילה, עם פיפי שעבר את החיתול וחילחל מהצדדים של הכיסוי והרטיב את כל הפיג'מה, אף פעם ל כמו הסיפורים על חיתול יבש בבוקר, תמיד עמוס ביותר. לא נתתי לזה סיכוי בכלל. אבל היא המשיכה לבקש ואני החלטתי לחכות לפסח לפחות שיהיה קצת חם. הסברתי לה ופתאום פחתו כמויות הפיפי והיא קמה בבוקר עם חיתול כמעט יבש, לא עמוס. אחרי כמה ימים כאלה החלטתי להענות לבקשתה ובינתיים- לא רוצה לכתוב על זה באינטרנט אבל רוב הלילות היה ממש בסדר. מרגישה שיש לזה חלק שזה בא ממנה בניגוד לפיפי ביום שאולי הופעל עליה קצת לחץ פיזי מתון (סתאאם) והיא עדיין לא מודיעה.

בבוקר אני לא לוקחת צ'אנסים
גם אני בדרך כלל מיד לוקחת אותה בבוקר. לפעמי היא קמה אחרי או מתעוררת מעצם זה שקמתי ואני לא במיטה, אתמול פשוט לקח לי זמן לנגב, את יודעת, קקי של בוקר...
מצד שני, הבוקר היא קמה המון אחרי, הגיעה אלי לסלון ולא היתה מוכנה לעשות פיפי וממש התנגדה, קודם לינוק! נתתי לה לינוק ואחרי כן היא עשתה פיפי, יעני העדיפה להתאפק עוד 20 דקות אחרי כל הלילה. בלילה אני מציעה לה לעשות והיא לא רוצה, ככה שכשהיא קמה יבשה זה אחרי שהיא לא עשתה כל הלילה. הבוקר היה לה ממש שתן כהה ומרוכז כזה, בדרך כלל זה לא מגיע לידי כך.

די מתבעסת מזה וכבר לא יודעת איך לנהוג
ממממ... אפשרות אחת היא לקחת אותה. אם היא משתפת פעולה אז זה בסדר. תחשבי על כל הפעמים שלקחת אותה לשטוף ידיים אחרי האוכל. אני לא יודעת מה עם שלך אבל שלי מבקשת הרבה פעמים בסוף האוכל לשטוף ידיים, היתה תקופה שבמקום להגיד שסיימה לאכול היתה מודיעה "לשטוף ידיים". אז בעצם אם יש שיתוף פעולה זה אותו דבר, לימוד שכשהיא צריכה אז עושים בשירותים.
אם היא מתנגדת אז יש כל מיני פתרונות יצירתיים. בקשר לכביסה- יש ימים ויש ימים. בימים קרים או שאני עייפה ולא מרוכזת אני צריכה אחר כך לכבס המון. מצד שני אם לכבס חיתולים או לכבס מכנסיים אני מעדיפה מכנסיים. מבחינתי פיפי זה משהו שעושים בשירותים או בגינה וזה מה שאני מלמדת, כמו לשטוף ידיים.

תהיה נוספת שיש לי:
אני רוצה לנסוע איתה לטיול לכמה ימים בפסח.
עם אוכל אני כבר אסחב חצי בית, מילא. פחות ברור לי מה נעשה בעניין שירותים.
פיפי זה קל, בכל עצירה בכל מקום וברור לי שיהיה די בסדר.
לא כל כך יודעת מה לעשות עם קקי.
לקחת איתי סיר שיהיה עם הציוד ונפגוש אותו בוקר וערב? לנסות לשכנע אותה לעשות בחוץ כמו פיפ? כשהיא היתה קטנה ולא היה מוצק יצא ככה כל הזמן, אבל עכשיו כבר לא... לחכות לפיספוסים? לדעתי במצב הזה היא תעדיף פשוט לעשות במכנסיים בטיול וזה אומר שחלק מהפעמים המכנסיים יוצאים נקיים אבל התחתונים לא ואז איך למזער נזקים בטיול? מים ונייר?

לנסות לשכנע אותה לעשות בחוץ כמו פיפ?
איך המבוגרים עושים בטיול הזה? אם הם עושים בחוץ, אז שגם היא תעשה בחוץ (טוב, בשאיפה...).

איך המבוגרים עושים בטיול הזה?
כולם בחוץ. חופרים בור קטן ואחרי כן מכסים.

נו, אז זו בכלל התעסקות מעניינת. תביאי לה כף-חול שתחפור בכייף

למה להיות פסימית?

למה להיות פסימית?
כי ככה אני. כף חול זה רעיון מעולה.יותר מהפספוסים מטריד אותי שעוד לא מצאתי/החלטתי על מנשא מתאים שיהיה נוח לי ולה, מה שנוח לה לא נוח לי ולהפך. אולי ניסע רק לימים של החניה, אבל אז איפה כל הכיף של הטיול.

איפה כל הכיף של הטיול
אני, העירונית המפונקת, בטח לא יכולה לענות על זה

המקטין אסלה נח לה וקניתי לה
אני מודה וקצת מתביישת, אבל חייבת לשתף: קניתי מקטין אסלה במחיר עתק ב'אמבין' - הוא מרופד ועם ציורים של פרות משה רבנו וצפרדעים, ומאז שהוא אצלנו הבונבון מתה על השירותים. (גם התקנו לה שם מדף עם 2-3 ספרים)

מודיעה "לשטוף ידיים".
אני מקנאה... כל שטיפת ידיים אצלנו זה מאבק.

ושאלה שלי:
הבונבון בת שנה ו-7. קקי נעשה כמעט תמיד בשירותים (כשהיא איתי. עם אחרים פחות), וגם הרבה פיפי (אנחנו עם טיטול רב היום וסופרים הצלחות ולא פספוסים (-:). בלילה מעולם לא הסכימה להתפשפש.
בלילות האחרונים היא בוכה בהרדמה, ולפעמים גם קמה בלילה:פיפי פיפי. לוקחים אותה לשירותים והיא עושה. מחזירים למיטה ולחיתול ועוד פעם: פיפי פיפי. חוזרים לשירותים...וחוזר חלילה, יכול להיות 5-6 פעמים או עד שאני נשברת ואומרת מספיק. הרבה פעמים באמת יש לה עוד קצת ועוד קצת, וזה בסדר מבחינתי (למרות שאני צריכה לרוץ הלומת שינה איתה בידיים הלוך חזור...) אבל לפעמים איך שאנחנו מגיעות לשירותים היא צועקת לא לא לא...נומי נומי וכשמגיעים למיטה: פיפי פיפי. נראה לי שהיא איכשהו מקשרת את עניין הפיפי עם השינה וכשאומרת פיפי לפעמים מתכוונת שהיא רוצה לישון אבל לא מצליחה, או שמשהו אחר מציק לה. לפעמים כשאני מבינה שזו אזעקת שוא אני שרה לה שיר והיא נרגעת ונרדמת (והחיתולבאמת יבש). אבל לא תמיד אני מבינה וכולנו מבולבלים ועייפים.
חשבתי שהיא בעצם מבקשת להגמל ולהוריד לה חיתול בשעות הערות בבית, אבל בינתיים היא חטפה צינון אז זה קצת מתעכב.
מישהו נתקל בבעיה דומה? לא כל כך יודעת איך לעזור לה (ולכולנו) עם העניין.

מישהו נתקל בבעיה דומה? לא כל כך יודעת איך לעזור לה (ולכולנו) עם העניין.
קודם כל

בגלל שזה קשה.
ושנית, כבר שמעתי על משהו דומה. מה אפשר לומר? בעיקר שזה שלב, וגם זה יעבור...

בעיית לוגיסטיקה, לאו דוקא של גמילה...
אמהות לבנים- אשמח לטיפים.

אני מפשפשת את הקטן (שנה וחודשיים) בעמידה תוך כדי הפשלת המכנסיים וכיוון הפין כלפי מעלה. יש לו קשת יפה ורוב הפיפי זורם קדימה ומשקה איזה עץ, אבל הטיפות האחרונות תמיד מרטיבות את המכנסים. קצת מבאס אותי להחליף מכנסיים כל פיפי, והוא לא תמיד רוצה שאחזיק אותו בתנוחת פשפוש.
איך בנים משתינים בלי להרטב?

או ש"תמשכי" את המכנסיים המופשלים אחורה בזמן שהוא עושה, או שתעזרי לו לעמוד קצת נטוי קדימה. אם כי גם זה לא תמיד עוזר

לפעמים אכן נשארות כמה טיפות (אני לא "מחזיקה לו". לא נוח לי עם זה).

אז ככה:
בגיל שנה וחודשיים הייתי מפשפשת אותו עדיין בכריעה, כשאני מכוונת את הפין כלפי מטה, כדי שהזרם שעולה לא יגיע למכנסיים.

אבל מרגע שפישפשתי בעמידה ועד היום - אני עוזרת לו לעמוד נטוי קדימה. אין ברירה אחרת. אלא אם הוא בלי מכנסיים ואז עזרתי לא נחוצה.

היום באמת התפשפשנו כשהוא היה נטוי קדימה (יצא ככה במקרה) ואכן, סוף סוף הוא נשאר יבש!
קניתי.

אני רוצה להתחיל לגמול את הגדולה (אוטוטו בת שנתיים)
לפעמים אנחנו בלי חיתול, היא לא עושה פיפי בסיר אלא רק "מפספסת"
(בכל הבית ואז מחליקה על זה)
היא לא אוהבת את הסיר וגם לא את הישבנון, אין לה טיפת סבלנות לשבת עליהם
כשהיא יושבת על הסיר לבקשתי, לפעמים יוצא לה קצת פיפי
אז היא יורדת מהסיר, כורעת לידו, אומרת "אוי, עוד פיפי!" ואז
עושה שלולית בגודל של אגם קטן
ובכלל היא אוהבת לעשות צרכים "ליד הסיר"
מצד שני היא אוהבת להיות בלי חיתול ובורחת כשרוצים לשים לה.
מה אני עושה????
ז"א אני מבינה שהיא אוהבת לעשות את צרכיה בכריעה-
איך פיזית ניתן לאפשר לה זאת?
אין מצב שאני ארים אותה, היא בטטה בלי עין הרע...

קט קטית - גם אצלי מצב דומה עם הקטן..
הוא דווקא אוהב לשבת על הישבנון אבל כשהוא צריך פיפי הוא יורד ממנו ועושה על הרצפה.

אני פשוט ויתרתי והחזרתי אותו לחיתולים.
הסברתי לו שכשהוא ירצה לעשות פיפי וקקי בשירותים נוריד ונלבש תחתונים ועד אז הוא עם חיתולים כי לאמא לא מתחשק לנקות אחריו כל הזמן.

במשך שבועיים בערך בכלל לא הזכרתי עניין הגמילה ובימים האחרונים הוא מבקש..
יותר בחוץ מאשר בבית [פיפי על העץ הבגינה שווה הרבה יותר מפיפי בשירותים] אבל מה אכפת לי העיקר שהוא מראה נכונות..
אז לא הורדנו חיתול לגמרי - כשהוא מבקש אני מורידה ואח"כ מחזירה..
וכשזה יהיה קצת יותר מסודר נוריד לגמרי או כשאני אחליט שיש לי כוח לנקות אחריו במשך שבועיים שלושה....

וכשזה יהיה קצת יותר מסודר נוריד לגמרי או כשאני אחליט שיש לי כוח לנקות אחריו במשך שבועיים שלושה....

אני כבר הבשלתי.מוכנה לנגב גם 3 חודשים. אנחנו כבר חצי שנה "מנסים" לסירוגין ואמרתי די לשגע את הילדה.
היום הורדתי לגמרי והיא פיספסה על בעלי והוא מרוב הפתעה התעצבן עליה מדי מדי מדי,
מיד בלמתי אותו, היה מאוד לא נעים, היא מיד ביקשה את החיתול בחזרה.
לקחתי את בעלי לשיחה וקבענו שהוא פשוט שותק אם היא מפספסת ואני כבר אגיד לה משהו-
בואי ננקה ביחד, אוי תראי ברח לך - אני כבר אגוון, העיקר בלי האימפרוביזציות שלו...
גם ככה אני זו שמנקה, אז מה קרה השתינו עליך...
בקיצור מחר אני שוב מורידה ושומרת על שניהם.
תשמעי הגענו למצב לא נעים בו החיתולים במידה הכי גדולה לא נסגרים עליה!
עשו לה סימנים ברגליים, בא לי לבכות, כמו ילדה מוזנחת

יאללה לקחתי אחריות, אין חיתולים, יש סיר וסמרטוט!
בהצלחה גם לך פו והתוספות, המצב שלך נראה ממש קל מפה

בן כמה הקטן?

_ז"א אני מבינה שהיא אוהבת לעשות את צרכיה בכריעה-
איך פיזית ניתן לאפשר לה זאת?_
באמבטיה, או במקלחת.
אפשר גם לפרוש מגבת על רצפת השירותים, למשל, וללמד אותה להשתין שם (ולהחליף אותה לפני הצורך נגיד פעמיים ביום).
אם יש גינה- זה ה מקום להתפשפש.
מנסיוני- לזרום איתה, לאפשר לה להשתין איך שנעים לה. רק אז היא תתחיל לשתף פעולה.

אני הורדתי חיתול בגיל שנה, ניגבתי שלוליות חודש וחצי והיום הילד בן שנה וארבע, בלי חיתול בכלל, לרוב בלי פספוסים. זה אפשרי ואני ממליצה בחום (הסיפור המלא בדף מעבר מבלי חיתולים לגמילה)

שתי שאלות:

גאיה בגמילת יום. האם שנ"ץ לשים חיתול או לא לשים? (בינתיים שמה והוא יבש)
הולכים למשפחה ושם רוצים שגאיה תהיה עם חיתול כי יש לה פיספוסים. ושם יש שטיחים ובכלל הכל סטרילי (איכס).

האם זה לגיטימי לשגע את הילדה על ההתחלה של הגמילה או אולי עדיף לדחות את הביקורים??

שליחה על ידי ממ* » 08 יוני 2007, 14:09

(בינתיים שמה והוא יבש)

אם הוא יבש, מיד להפסיק לשים חיתול בשנת הצהריים! אצל הפיצית שלי גם היה יבש, השארתי את החיתול והיא חזרה לעשות בו פיפי. ואז היה צריך לעבור תהליך שיכול היה להימנע.

_הולכים למשפחה ושם רוצים שגאיה תהיה עם חיתול כי יש לה פיספוסים. ושם יש שטיחים ובכלל הכל סטרילי (איכס).
האם זה לגיטימי לשגע את הילדה על ההתחלה של הגמילה או אולי עדיף לדחות את הביקורים??_
בשום פנים ואופן לא לגיטימי לשגע את הילדה. זה משגר לה מסר שאת לא סומכת עליה, ושאין לה זכות לעבור את תהליך הגמילה ברוגע ועם פספוסים. מי שלא רוצה לקחת את הסיכון ה"איום ונורא" של פיפי על השטיח שלא יזכה בביקורים מכם עד שתיגמל לגמרי. היא גם תקלוט את הלחץ שלהם, וזה בכלל לא מוצלח.
זה בכלל הורס אותי שיש אנשים שיותר חשובים להם שטיחים מאשר שמחתה ושלוות רוחה של בת משפחה פצפונת שבסך הכל עוברת תהליך מצוין של שחרור מחיתולים. אפשר לחשוב שהם לא היו פעוטות.
סליחה על הניסוח הנוקשה, אני מבינה שגם את לא אוהבת את הסטריליות.

אני מבינה שגם את לא אוהבת את הסטריליות
סטריליות כמטרה משגעת אותי........
מקווה שגם כשאהיה סבתא כל הקטה הזה עם הפיספוסים ופירורים בסלון יהיה על ה... שלי

תודה על התגובה התומכת!

שליחה על ידי ממ* » 08 יוני 2007, 14:18

קט קטית , אני שוב מדגישה שהניסוח העצבני בשום פנים ואופן לא היה מופנה אלייך, אלא למבוגרים שדורשים מבת משפחה לשים חיתול לנוחיותם שלהם.

וגם, תמיד כדאי לבקש מבשמת א להיכנס לדף. עצותיה שימושיות ומופלאות.