כוחו של חיבוק

[מגע_בריאות*]

תמונה זו לקוחה ממאמר המפרט את השבוע הראשון בחייהן של זוג תאומות. מסתבר כי כל אחת מהן היתה באינקובטור נפרד, והרופאים ציפו כי האחות הצעירה לא תשרוד. אחת מאחיות בית החולים נלחמה בחוקי בית החולים, והעבירה את שתי התינוקות לאינקובטור אחד. כשהן מוקמו יחד, האחות הבריאה מתוך השתיים הניחה את זרועה על אחותה בחיבוק. דופק ליבה של האחות הצעירה התייצב וטמפרטורת הגוף שלה עלתה לדרגה נורמלית.

בואו לא נשכח לחבק את אלו שאנו אוהבים

[ילדה_יפה*]

מצמרר..
ויחד עםזאת מעלה חיוך שאומר נכון..אני באמת צריכה לחבק (יותר) את בן הזוג שלי...
@}

[אמא_של_יונת*]

אם צעירה שילדה פג קטן מאוד, סיפרה לי שהאחות בפגיה הציעה לה להכניס את הידיים לאינקובטור ולהחזיק את התינוק (בתוך האינקובטור) כדי שיחוש מגע-יד של אמא.

[תבשיל_קדרה*]

הלו!
ומה עם לתת לאמא לחבק את הפגונים האלה?
זה כבר מוגזם... /-:

> גילה עוד כועסת על הרופא ההוא שאמר לאמא לפגית "קנגרו? זו שיטה פרימיטיבית מדרום אמריקה" <

[בשמת_א*]

גם בשמת עוד כועסת כמו גילה (רציתי להגיב ואז ראיתי שגילה כבר אמרה את זה לפני).

[מגע_בריאות*]

נתקלתי בזה שלגברים הרבה יותר קשה לחבק מלנשים.
אם הם עברו את מחסום הרתיעה האינסטקטיבית, והם כבר מחבקים - אז לעיתים זה מעורר אצלם קונוטציות מיניות, ולעיתים הם לוחצים חזק מדי וטכני מדי. כנראה שזו אומנות נשית יותר לחבק עם הרגש...

[קרן*]

כנראה שזו אומנות נשית יותר

לא לא לא לא לא! מכירה הרבה גברים "מחבקים" והרבה נשים שלא...

[תבשיל_קדרה*]

לא לא לא לא לא! מכירה הרבה גברים "מחבקים" והרבה נשים שלא...
כנ"ל.
האמת? אני מאוד לא-מחבקת. אבל עם הילדים (שלי) זה פשוט נמחק. איזה מזל!

[אמא_של_יונת*]

ומה עם לתת לאמא לחבק את הפגונים האלה?
גילה, לדעתי, במקרה המסויים הזה לא היה לזה מקום (לא רק בגלל יחס הממסד הרפואי).
לא רוצה להרחיב כאן. אם יעניין אותך אפרט בטלפון או במייל.

[ה_עוגיה*]

שאלה עקרונית לגבי פגים:
האם אפשרי שהפג יהיה על אמא במקום באינקובטור?
זאת אומרת, מה האינקובטור מספק - חום? זהו? או שיש שם עוד דברים?

[בשמת_א*]

האם אפשרי שהפג יהיה על אמא במקום באינקובטור?
לא רק אפשרי, אלא גם מומלץ.
לזה קוראים שיטת הקנגורו, שהתברר שיש לה שלל יתרונות על פני האינקובטור.
הפג יכול להיות מחובר לצינורות והכל - על אמא, במגע עור לעור כששניהם עטופים בשמיכות או מתחת לבגד של אמא.
"רחם חיצוני".

[ויויאן_מיוחס*]

שיטת הקנגורו היתה מקובלת בהר-הצופים כשנועה נולדה, אבל הגבילו אותה בזמן. כלומר, אחרי שעה האחיות היו אומרות לי שאני מחממת אותה יותר מידי (נו באמת) וצריך להחזיר אותה לאינקובטור (פרימיטיביות בתחפושת של טכנולוגיה וקידמה - give me a brake). בקיצור היא זכתה למגע גוף אמא/אבא מקסימום שלוש פעמים ביום - יותר מזה כבר הבהירו לי שאני מגזימה, לא הסכימו יותר ודרשו שנחזיר אותה לקופסה המשוכללת. מה יכולנו לומר, הם הרי הצילו את חייה, אז נכנענו.
אני רוצה להאמין שמעט המגע גוף אל גוף שלנו הוא זה שהאיץ את הגדילה שלה ואת שחרורה הביתה אל חיק חיבוקינו האינסופיים.

[מיכל_מ*]

קראתי פעם מאמר שטען משהו כזה (זה היה מזמן...), שמגע כמה פעמים ביום מאיץ גדילה אצל פגים. אז אם יש מאמר... נו, עכשיו אפשר להאמין בשקט

[שרהלה*]

כשאני נדרשת להסביר את יתרונות ה"חינוך הביתי", אני מספרת שאתמול בשעה עשר וחמישה הבן שלי ניגש אלי ואמר "אני צריך חיבוק עכשיו", וקיבל מעיכה ממושכת. מי היה מועך אותו בכזאת השתוקקות בבית ספר? בדיוק בשעה שהוא היה זקוק לזה? בדרך כלל אני זוכה להנהוני הבנה, אבל גם חזיתי בהרמת גבה וכחכוכי גרון המיועדים לסטיות מדרך הישר.

[תבשיל_קדרה*]

שיטת הקנגורו היתה מקובלת בהר-הצופים כשנועה נולדה, אבל הגבילו אותה בזמן.
אוף. בדיוק כתבתי את הדברים הבאים, והחלטתי להמנע מלהשמיץ, אז לא לחצתי על "שלח":

יש גם דברים "נחמדים" לגבי קנגרו:
נחקר ונמצא ש"קנגרו" במשך 20 או 40 (איני זוכרת) דקות ביום, משפר התפתחות של פגים (נשימה, שמירה על חום גוף, יניקה, עליה במשקל).
לכן יש בתי"ח בהם יש נוהל של סשנים באורך בדיוק 20 דקות קנגרו.

[נועה*]

לכן ממלץ לעסות תינוקות פגים ותינוקות בכלל. הבמגע והעיסוי עוזרים לעליה מהירה יותר במשקל.
ובכלל יש יותר כיף מעיסוי?

[גלית_ועמרי*]

הייתי בסיור עם הבת שלי בפגיה של שניידר לפני כמה ימים והאחות האחראית שם סיפרה באריכות על כמה שהם מעודדים את שיטת הקנגרו והסבירה לילדים בפרוטרוט על היתרונות ועל כמה שהמגע חשוב לפגים, היה ממש נפלא לשמוע את זה ובהחלט מהווה לגבי עוד נקודת זכות לשניידר.

[פלוני_אלמונית*]

מה לדעתכן יכולה להיות הסיבה שתינוק בן 6 חודשים אינו סובל חיבוקים
רק לאמו הוא מרשה וגם זה מוגבל.
אודה על התייחסות

[פלוני_אלמונית*]

הוא מאד בוכה ומתפתל כשמחזיקים אותו. גם כשהאב או הסבתים והסבתות מנסות הוא בוכה מאד. גם עם האם הוא מעדיף לשכב חופשי ולא להיות מחובק.

[מונו_נוקי*]

אולי יש סוג מגע אחר שהוא אוהב יותר. עיסוי, ליטוף עדין, דיגדוג, נשיפה.......

[סיגל_ב*]

אולי יש לו רגישות תחושתית כלשהי.
לא שאני ממש מבינה בזה, ואין לי מושג גם איך מבררים דבר כזה (מישהו יודע?).

[ענת_שן_לוי*]

האם הוא נולד בלידה טראומטית במיוחד? או שחווה מתח רב בסביבה שלו בחודשיו הראשונים?
בעיות בין ההורים? או שהיו לו איזה בעיות מיוחדות אחרות?
יתכן שהוא סובל ממתח רב שכדאי לנסות לעזור לו לפרוק.
נסו להיות איתו על הידיים בתנועה, במקום בעמידה, או בישיבה. לזוז איתו, לרקוד איתו, לנוע איתו תנועות - אפילו מהירות וקצביות מאד, ותראו איך הוא מגיב. יש ילדים שזקוקים גם לסוג תנועה כזה. יש איזו תנועת נוזלים במוח שמשחררת משהו בתנועה קצבית מהירה.
בנוסף, הטיפולים האלטרנטיביים שיכולים להועיל מאד למצבי מתח וחוסר איזון לתינוקות בגיל הזה הם - אוסטיאופתיה וקרניו סקרל.
אם את רוצה המלצות למטפלים צייני את איזור מגוריכם.

[יונת_שרון*]

חיבוקים לתינוק??? נשמע לי מוזר. אני לא חיבקתי את התינוקות שלי, רק נשאתי אותם. האם הוא לא אוהב שנושאים אותו על הידיים?

[תבשיל_קדרה*]

הוא מאד בוכה ומתפתל כשמחזיקים אותו. גם כשהאב או הסבתים והסבתות מנסות הוא בוכה מאד. גם עם האם הוא מעדיף לשכב חופשי ולא להיות מחובק.
נורא פשוט - הוא יותר אוהב את אמא ואבא שלו מאשר את הסבים, עד כדי כך שהוא לא רוצה להיות על הידיים שלהם. זה נורמלי. סביר שזה יעבור לו מתישהו.
מה שאני לא מבינה זה למה נותנים לו לבכות ולהתפתל על הסבים והסבתות? למה לא הם מסתפקים בזה שהוא מבהיר שהוא לא רוצה להיות שם, ומוותרים?