ילדים עוסים חוק ואנושיות בסיסית

[אנונימי]

~ראו גם:
[po]התערבות רשויות הרווחה[/po] /
[po]חטיפת ילדים מרשות הוריהם[/po] /
[po]האם רשויות הרווחה משמשות כלי ציני ומרושע[/po] /
[po]העצמת ההתמודדות מול מערכות ככלי לשיפור תפקודי האמהות[/po] (קשור חלקית) / [po]התערבות המדינה באוטונומיה ההורית[/po]~

[hr]

בס"ד
[po]דף בלוג[/po] של [po]בן עמי[/po]

[b]דף לקריאה בלבד[/b].

מבקשת - רק לקרא ולדעת .
[b]לא להגיב.[/b]

|!| |!| |!|


|שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן|

הבלוג לא מומלץ לבעלי לחץ דם גבוה, לנשים בהריון, ולאנשים עים רגשות אנושיים.
למרות שאחרי שקראתי את הבלוגים שנכתבו כבר, זה כמעט צפוי, אתה תמיד תחשוב שזה פשוט לא יכול לקרות למי שנותן את הנשמה לילדים. כל כך פשוט, אך מזעזע לחלוטין .

|שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן|

2008-04-24T12:07:28
[b]עולם ומלואו[/b] :
_ובסוף אחרי כל החיטוט וההשפלה, הן מחליטות.
מתי נישן ביחד ומתי לא, מתי היא תהיה איתי ומתי לא. עושים תצפיות בגן ואני לא יודעת מזה בכלל, באים לביקורי בית ונפגשים אצלם וזה ממשיך ככה עוד ועוד.
בוכים בוכים בוכים בוכים כעוצרים לאיזו הפוגונת לקחת נשימה. ושוב בוכים בוכים בוכים
אני מותשת כבר מההתמודדות הזו. הפרידות בגן בבוקר נוראיות. צרחות כמו שלא היו מעולם. זה גומר לי את כל היום.
מחר דיון ברבנות. כן יתן גט? לא יתן גט? אלוהים איך הסתבכתי עם האיש רע הלב הזה, שהופך כל דבר למו"מ וכלי ניגוח נגדי. הפקסית הגישה המלצות על חופשת הקיץ. ייאמר לזכותה שהיא מאוד בסדר יחסית לזוועות הידועות._

[b]זוהר אור[/b]:
[u]אני זוכרת את הפעם היחידה שבאה אלינו הביתה יועצת חינוכית כדי לראות אותנו. איך אני הייתי כולי מכווצת, והוא איכשהו נתן את השואו של החיים שלו. ואיך אח"כ, היא העיזה, אחרי בסה"כ 3 שעות איתנו, להמליץ על משמורת משותפת. וכמה היה ברור לי שהיא לא סובלת אותי ("אח"כ ההורים של הלינה המשותפת באים אלי כדי שאני אטפל בתסביכים שהילדים שלהם קיבלו מזה") וכמה היא מעריצה אותו על הרצון שלו להיות עם הילד. איזה גבר רגיש הוא. אם היא רק היתה רואה את הרגיש בסיטואציות אחרות....[/u]

[b]אמא כמוך[/b]:
[u]סליחה שקראתי רק את הקטע הראשון שכתבת ועל השאר רפרפתי בדמעות. אני מבינה ללבך מאד כי אני עוברת את אותו הדבר. מזועזעת מכך שאת עוברת את זה עם ילדה בת שנתיים וחצי. זוועת כל הפקידים, העובדות הסוציאליות והפסיכולוגים שדורסים בתוך הבית והנשמה מוכרת לי היטב.[/u]
מ-[po]בלוג הגרושים שלי[/po] עולם ומלואו.

[b][po]גירושין וחינוך ביתי[/po] ענת[/b]:
_ובכן, הבוקר התקשרה אלי קרובת משפחה ושאלה:
"זוכרת את השכנה שלי, שגם אצלה הילדים לא הולכים לבתי ספר? אז היא ביקשה ממני לשאול אותך משהו. היא כנראה עומדת להתגרש. ומבקשת עצה איך לנהל את הגירושין כך שאי אפשר יהיה להפסיק את החינוך הביתי לילדים בניגוד לרצונה."
אוקיי. אני משתהה עם תשובה אליה. מה זאת הסערה הזאת שאני מרגישה? הכמעט בכי כמעט צחוק הזה? אולי כך נראית שמחה לאיד? מה, התחרפנתי, לשמוח לאידה של אשה שעולמה אולי ייחרב עליה?
ואולי גרוע מזה, אולי כך נראית ההוכחה לכך שצרת רבים באמת מעלה סיכוי קל לפתרון ונחמה, חכמים ככל שנהיה? מה אני כל כך מתרגשת קיבינימט??!!_

|תמר||תמר||תמר||תמר|

כל דף הוא עולם אחר,כל דף והסיפור שלו, יש לדפים רק מכנה משותף אחד:
_קוראים ומרגישים זעם על כל מעשי העוול, על היחס השרירותי והאטום, על חריצת גורלות כלאחר יד. מה קורה פה?
לפעמים התחושה היא כאילו יש שני סוגי אנשים: בני אדם, ויצורים אטומים שאיבדו כל קשר לאנושיות בסיסית_

|שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן|
[h=2]א[/h]

2008-04-24T23:18:53
אתה פונה, הם מציאים עזרא , אתה קורא מדיניות של "הפנים לקהילה"..
אתה עדיין לא קולט, שאת מה שנאמר בעל פה- לעולם לא תוכל להוכיח.
רק לחודש.. גג חודשיים. לא, לא יהיה בעיה בחזרה, זה עם הפנים לקהילה..
הרי גם אנחנו חושבים שטובתם להיות במהירות האפשרית בבית..
[b]בטח, זה קרוב לבית!! חופשות באמצע השבוע. יחס חם..[/b]
מתברר שפעם בשבועיים, "חופשה" של חצי יום בקושי, אחת ..
מקום דתי, כיפות סרוגות, קרוב לבית, אתה חושב שהם בטח בני אדם.. בטח היחס לפחות כמו באולפנה..
וגם כל כך קרוב לבית..
וכל כך רחוק.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

זה לא עים הפנים לקהילה, זה אולי עים ה$+!
ואם כבר מדברים עים עו"ס - אז רק עים מכשיר הקלטה [b]חובה![/b].
וגם אז- עדיף כבר לפנות לסיוע מהכנסיה הנוצרית, או לחילופין מהחמאס..
אתם יודעים, גם הם מגישים לציבור שלהם עזרא- בלי לנקוב במחיר..
רק מאוחר מידי אתה מבין, שהמחיר על הסיוע זה המחיר של עורך דין צמוד,
וגם אז הוא יצתרך לעשות שמיניות באויר כדי לעזור.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

וזה קרוב לבית, ולוקח זמן לקלוט את גודל הזוועה..
ואם הילדה, שכבר עשתה שעות שיעורי בית, לא גמרה אותם, אז-
גם [b]אחרי שלוש שבועות שלא ראית אותה - היא תיענש שלא לחזור הביתה לשבת[/b]
[b]אני חוזרת - אחרי שלוש שבועות שלא ראית אותה - היא תיענש שלא לחזור הביתה לשבת !![/b]
טלפונים, יש עונש להיות בחצר, אין כניסה לחדר, שעה שעתיים? לא. ב4-בחוץ, ב6- עדיין בחוץ, גם אחרי 9.
לא פעם פעמים בשבוע- כמעט יומיום.
מה הפשע? היא החסירה מקלחת אחת בשבוע.. לא הכינה שיעורים..
תגידו- אתם הייתם יכולים לעשות שיעורים בכזה מצב?
עונש להעתיק 200 פעם, באיזה מאה אנחנו? ד"ר ספוק קם לתחיה?
כשאני הייתי ילדה כבר היו עונשים מתקדמים יותר אפילו בממ"ד.
חופשת פסח- הילדים מתים לחזור שבוע לפני ליל הסדר- רק הבת שהעו"ד התערב בעיניינה בבית..
השאר צריכים "להנות" בקיטנה.. לך תוכיח שהם נקרעו שלא חזרו הביתה, ושגם יהיה לך למי..
הזוועות הרציניות יותר שם לא נכתבות- כי פשוט קשה להאמין, ואין הוכחה ..

|תמר||תמר||תמר||תמר|

היא לא משתפת פעולה עם הצוות, עם צוות כזה נחמד לא לשתף פעולה? טוב, זה בטח בגלל האמא.
אז העוסים מבקשים לנתק את הקשר הטלפוני גם..
השופטת מסרבת כנראה לרדת - ל &%!# וזה לא עובר בבהמ"ש..
אתה נחרד, ושניה לפני שהם מתיאשים אתה מבטיח לזה שהכי נשבר מהיחס- שתילחם להחזירם הביתה,
ושומע מהעו"ס שזה פגע בילדים, צריך לתת להם את "בירכת הדרך"..
את בירכת הדרך אתם יודעים לאן.
[b]העוסית "שכחה" כנראה שהם אמרו שהם יתנו תוך גג חודש חודשיים לילדים את בירכת הדרך הביתה[/b]

|תמר||תמר||תמר||תמר|

אלוקים - חשבתי שיחזרו חופשי, הרי זה קרוב, והם מתגעגעים נורא..
חשבתי שהיחס הוא היחס שכל אחד מאיתנו היה נותן לילד בכזה מצב...
הייתי מוותרת על הבלוג.. אבל אולי זה ימנע ממשהו ליפול בפח, אז בכל זאת, נכתוב.
כן, גם אני חשבתי שזה קורה רק לאלוקים מי יודע מה.. זה לא, זה יכול לקרות לכל אחד.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

טוב, איך ניחשתם ?
יש עוד.
אבל התעייפתי...

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

התעייפתי, אבל חייבים לכתוב, ש - |!| |!| |!| |!| |!| |!|

[list]
[*] זה
[/list]
יכול
לקרות
לכל
אחד
שמבקש
מהם
עזרא
!!!!*


|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

_קוראים ומרגישים זעם על כל מעשי העוול, על היחס השרירותי והאטום, על חריצת גורלות כלאחר יד. מה קורה פה?
לפעמים התחושה היא כאילו יש שני סוגי אנשים: בני אדם, ויצורים אטומים שאיבדו כל קשר לאנושיות בסיסית_

|שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן|
[h=2]ב[/h]

2008-04-30T18:31:26
טחנות הצדק טוחנות לאט..
השאלה היא לא אם הילדים יחזרו או לא עד סוף שנת הלימודים- אלא כמה נזק יגרום להם הניתוק מהבית עד אז.
כל שבוע, כל יום נוסף.

מה שמדהים, שאם אני או כל הורה אחר היה משאיר ילד בחצר במשך שעות, היה ברור שמשהו פה לא תקין.
אם בפנימיה זה עונש, אז זה בסדר גמור.

אתמול הקבוצה יצאה, היא בחרה להישאר, המקלחת היתה נעולה עד אחרי 10.
שעה לקח לשכנעה את הילדה ללכת לישון, כי היא חששה שאם לא תתקלח לא יתנו ללכת לביהס,
ואז העונש הוא הפסד שבת בבית. בסוף נתנו לה להתקלח בבוקר, אבל איפה כל המתח הנפשי , במשך שעות,
של מה יהיה אם אני ארדם, לא אתקלח, ואפסיד שבת..

הפחד הזה, שהם יכולים להחליט שלא תחזור אפילו כל שבת שניה הביתה, וזה עוד נחשב עונש סביר.
ילד בפנימיה, אפשר בכלל להבין מה הוא מרגיש ששאר האחים חוזרים הביתה והוא נקרע כל השבת?
אפשר בכלל לדמיין את הסבל הזה? שבת שלמה, שעוברת כל כך לאט..
זאת החלטה שלה, היא יכלה לסיים אותם. ומה עם היא כבר מותשת מכל הדפים שעשתה קודם?
אפשר בכלל לדמיין את המשמעות של לראות את כל הילדים בבית בשבת, ורק אחד חסר?
למה?... כי הוא לא גמר לעשות שיעורים !!!
כמה אטימות צריך כדי לבצע את העונש הזה, אם זה לא להרוג יתוש בפטיש של 500 קילו, אני לא יודעת מה כן..

אלוקים, אם הייתי יודעת איזה נזק אני גורמת לילדים שלי בחתימה הזאת, אבל לא הייתה ברירה,
ידעתי שזמנית בלבד טובת הילדים להיות במקום מסודר וחם,
והבנתי שהם יעודדו כמה שיותר קשר ויציאות הביתה וחזרה מהירה לקהילה ולבית.
אומרים שימותו הקנאים.. אבל הנאיבים צריכים למות הרבה לפניהם..
על אימון, משלמים, בימינו ביוקר. לא רק ביוקר, משלמים בריבית.

אתה יודע איזה נזק נפשי נגרם להם, פשוט, כי לא ידעת שאת מה שנאמר בעל פה חייבים לרשום בכתב.
ואולי הורה, שהוא מספיק נאיבי כדי להאמין ולחתום לעוס"ים, הוא באמת "לא ראוי".
ולא יודע להגן על ילדיו. להגן אליהם ממי? מהמדינה שלך? ממי שהיא הסמיכה לסייע לילדים?
אבל בן אדם מביט לך בעניים ואומר "גם אנחנו וחושבים שטובת הילדים לחזור בהקדם האפשרי הביתה"-
מדברים על חודש חודשיים גג.
ועוד אומרים שכשמישהו מביט לך בעניים הוא כנראה לא משקר..
אז אומרים..

_קוראים ומרגישים זעם על כל מעשי העוול, על היחס השרירותי והאטום, על חריצת גורלות כלאחר יד. מה קורה פה?
לפעמים התחושה היא כאילו יש שני סוגי אנשים: בני אדם, ויצורים אטומים שאיבדו כל קשר לאנושיות בסיסית_

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-05-02T13:13:23
בבהמ"ש
מאחורי השופטת
יש את סמל מדינת ישראל..
פעם הסמל הזה עוד אמר לי משהו.

היום הוא מזכיר לי רק:
[b]מארכת בריאות -[/b] שבמקרים רבים מידי לא מתפקדת. יש עומס יתר..
[b]מארכת חינוך-[/b] שעוסקת בעיקר באין תקציב, ואין תקנים.
[b]עיריות-[/b] שמסיגות תקציב להגנת האזרחים -רק אחרי שהיא מאיימת להסיג תקציב מיגון מגאידמאק..
[b]מארכת רווחה[/b]- שבמקום להתאים עצמם להנחיות המוצהרות של המשרד -
במקום להפוך שולחנות כמו המורים לעוד תקציב, ולהבין שעברנו כבר את שנת 2000-
עדיין מתנהלים חושבים ומתפקדים כאילו אנחנו עדיין בתש"ח.
[b]מארכת משפט-[/b] שמקיימת דיון בשנה, ובמקרים מסוימים של עיניני ממון, עדיף לוותר מראש מאשר לחכות לשופט.


חבל רק שהם בחרו דווקא להכניס את המנורה לסמל...
אולי במקום את המנורה הם צריכים להכניס את התמונה של אחד השופטים, ומתחת גם לרשום את המשכורת...
איזה מזל שבשירות לא הייתי בצבא- אלא בגוף שממש משרת את האזרחים.
לא גוף שמנוהל על ידי המדינה, שהסמל הזה מייצג אותה.
לתיפארת מדינת ישראל..

|תמר||תמר||תמר||תמר|

משני צידי המנורה, יש שני ענפים של עץ זית, שמסמלים כניראה את השמן זית זך, למאור.
היום ענפי הזית מזכירים יותר את הזית שהביאה אחרי המבול היונה אל נח, ואת פירוש רש"י על כך.
רק כנראה שהמצב כאן הוא כמו לפני שהגיע המבול .. ולא אחריו.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

[list]
[*] ד"ש חם לשר האוצר הקודם ,שגנב את הכסף, ולנשיא לשעבר שהביא לנו המון כבוד..
[/list]
ועוד שילמנו להם.. ד"ש חם גם לכל ילדי מדינת ישראל, ולזקנה במסדרון,
שאם היו מוציאים עליהם ועל הביוב בעזה את הכסף, היו פחות חדשות פוליטיות ובטחוניות.
כולם לשיר את "התקווה" ולעמוד..
לתפארת מדינת ישראל*.

|שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן|
[h=2]ג[/h]

גניבת דעת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גניבת דעת בהלכה היהודית הוא האיסור להטעות את הזולת ולגרום לו לחשוב באופן מוטעה על כל דבר, ובכללו לתת לזולת רושם מוטעה על כוונותיך האמיתיות כלפיו.
המקור במקרא לדעת חז"ל הוא בפסוק "לא תגנבו" (ויקרא יט, יא) שכולל גם גניבת דעת בכלל שאר הגניבות.

בתנ"ך -גניבת דעת תוך שימוש בביטוי של "גניבת לב".
"וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה, לְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט, אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַיְגַנֵּב, אַבְשָׁלוֹם, אֶת-לֵב, אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל." (שמואל ב', ט"ו ו')

בתוספתא (מסכת בבא קמא פרק ז' משנה ג') נכתב כי "שבעה גנבין הן: הראשון שבכולן גונב דעת הבריות...ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב, שכל הגונב דעת הבריות - נקרא גנב."

הרמב"ם פוסק (משנה תורה, הלכות דעות פרק ב'):
יא. אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי. ולא תהיה אחת בפה ואחת בלב, אלא תוכו כברו; והעניין שבלב, הוא הדבר שבפה. ואסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעת הגוי.

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/גניבת דעת

[list]
[*] כֹּה אָמַר יְהוָה, עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל, מִיַּד עָשׁוֹק; וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל-תֹּנוּ, אַל-תַּחְמֹסוּ,
[/list]
וְדָם נָקִי, אַל-תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה*.

_קוראים ומרגישים זעם על כל מעשי העוול, על היחס השרירותי והאטום, על חריצת גורלות כלאחר יד. מה קורה פה?
לפעמים התחושה היא כאילו יש שני סוגי אנשים: בני אדם, ויצורים אטומים שאיבדו כל קשר לאנושיות בסיסית_

|שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן|
[h=2]ד[/h]

YOUT TUBE (באותיות רגילות)
שירים ותמונות

קליפ- "זה היה ביתי"..
"שיר מוקדש לדרוזים התותחים ולהבדוים שמשרתים בצבא."
טעות התרגום המילולי- שרים בדם, לא וגם.

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

[b]להאזין לשיר ולהתפלל.[/b]

כשרגעים עוברים החששות גוברים
גלי האדישות סביב אותכם שוברים
אתם בנפשכם נוברים וכעסים אתם צוברים
[b]הם לא מאמינים למה שהם דוברים[/b]

תמיד ידענו שאפשר לבטוח וצריך לסמוך על חברים
וחבל הצלה ניתן למתוח מכאן ועד מעבר להרים
ידענו שהלב נשאר פתוח כי לב אף פעם לא סוגרים
[b]אנחנו לא נשקוט ולא ננוח עד שאתם תהיו בין החוזרים[/b]

אז בואו נתפלל גם בטיפת תקווה שנשארה לנו.
"ריבונו של עולם שמור על עמך ישראל מכל רע,
שלח רפואה שלמה לכל חולי עמך,
זכה את עמך ישראל שיעזרו זה לזה,
בטל מעמך ישראל כל גזרות קשות ורעות"

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

עיתונאי קטן
אריק איינשטיין
הם כותבים במסמכים מה שהם רוצים
מלכלכים מלכלכים בלי שום רחמים
[b]מעותים את העובדות מקשקשים בדווחים[/b]
ואין מה לעשות אין פה רחמים

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

מלבינים את הפנים פוגעים במשפחה
[b]אם היום היה תורי אז מחר יהיה תורך[/b]
המלך הוא עירום כולנו ילדים
שרואים לו את הטוסיק שותקים ולא קמים

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

אז איך אתה ישן בלילה
&!"@ קטן שלי איך אתה נרדם
על מה אתה חולם בלילה
אחרי שפיכת הדם
איך אתה נרדם?
בן אדם איך אתה נרדם

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

הם הורגים עם המילים משחקים בנשמה
לאן אני שואל הלכה האהבה
שברו לו את הלב שברו את הילדה
אז בטח שתהיה פה תהיה פה מלחמה

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

אז איך אתה ישן בלילה
&!"@ קטן שלי איך אתה נרדם
על מה אתה חולם בלילה אחרי שפיכת הדם
איך אתה נרדם

בן אדם?
איך אתה נרדם
איך אתה נרדם

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-04-21T14:32:58
על יד השולחן ילד קטן, יושב וציור מצייר לו.
הוא לבדו הוא גם כתב, לאלוקים עוד מכתב..
אלוקים שמור על אמא, אלוקים שמור על אבא..
שמור אלי זה הבית, אלוקים שמור עלי..

_קוראים ומרגישים זעם על כל מעשי העוול, על היחס השרירותי והאטום, על חריצת גורלות כלאחר יד. מה קורה פה?
לפעמים התחושה היא כאילו יש שני סוגי אנשים: בני אדם, ויצורים אטומים שאיבדו כל קשר לאנושיות בסיסית_

|שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן|
[h=2]ה[/h]

2008-04-29T14:46:28
הקטן בבית.
תגיע משטרה, לא תגיע משטרה-
התוקף של החתימה עבר, עברו מעל לחודשיים.
השמה חוץ ביתית?
לא חוקית!!

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-05-02T13:13:23
הגענו יחד לשבת, הקטן מתחיל לחזור לעצמו,
הוא דווקא היה במקום שבו קיבל יחס חם.
הוא עוד שואל כל הזמן אם יצתרך ללכת שוב.. אבל פחות.
רק בלילה, עוד תופס אותי חזק, עד שנרדם.
בוכה שהוא מתגעגע לאחים שלו.
צריךרק להבטיח לו שגם אותם נחזיר הביתה..
להפוך עולמות, להילחם כמו השיעים בגיהד.
עד שגם הם יחזרו
הביתה.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-05-05T17:51:29
[b]אנחנו לא מאמינים בניסים אבל אנחנו מתחשבים בהם[/b]
הקטן עדיין בבית, וזה כבר נס.
לא נותקו השיחות טלפון עם הילדה, באדיבות ביהמ"ש, נס נוסף.
לא נראה שהם יוכלו לחזור פעם בשבוע, ולא בשבועיים, אז אין נס רביעי . הנס השלישי חסוי..
אולי עוד נס קטן והם יבואו פעמיים בשבוע? אם אלוקים ממש יתעמץ..
עד שנשיב אותם הביתה..

|שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן|
[h=2]ו[/h]
2008-05-04T15:55:26
זה לא אמור להיות מוסד סגור. קוראים לזה פנימיה, אבל זה מוסד סגור.
כשנער מועשם בפליליים- לא נותנים לו כל כך מהר "מוסד סגור".
הילדים האילה לא עשו דבר. [b]החוק מאפשר להנהלה להחליט- מתי הם יצאו הביתה ומתי לא[/b]
הילדים האילה, גיל 10 פלוס ומינוס- לא יכולים לצאת לראות את הבית, יותר משעות ספורות בשבועיים.
פעם בשבועיים, שבת, אם אין עונש להישאר!! ופעם בשבועיים ל 3,4, שעות ביום חול !!!!!!!
שוב- פעם בשבועיים ל 3,4, שעות, ביום חול!!!
[list]
[*] לישון בבית? לצאת הביתה פעמים בשבוע עם לינה?
[/list]
זה החלום הכי ורוד שלהם. אבל ההנהלה לא עוסקת בחלומות, וגם העוסים לא.*
ואם הילדים פשוט מתענים נפשית ומתים להיות בבית, זה ממש לא רלוונטי, החוק אומר שהכל לפי החוקים בפנימיה.
ולילדה הקטנה לא נותר אלא לשיר כל הזמן בחופשות
"אנחנו מאמינים בני מאמינים שאין לנו על מי להישען - אלא, אלא על אבינו אבינו שבשמיים"...
ולהגיד במשך שעות תהילים בפנימיה שאלוקים יעשה שהיא תחזור..
תפילות של תינוקות של בית רבן...
מהפה שלה, לאלוקים..

דבר אחד בטוח-
שהכסף והאנרגיה שמוקדשים להחזרת הילדים הביתה- מספיקים די והותר כדי לטפל במשפחה מרובת ילדים..
_קוראים ומרגישים זעם על כל מעשי העוול, על היחס השרירותי והאטום, על חריצת גורלות כלאחר יד. מה קורה פה?
לפעמים התחושה היא כאילו יש שני סוגי אנשים: בני אדם, ויצורים אטומים שאיבדו כל קשר לאנושיות בסיסית_

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-05-11T11:53:49
הילדה אחרי חופשה של 4 ימים בבית. צריכה לחזור ל"מוסד".
מבטיחה לילמוד טוב אם תישאר בבית, לעשות כל מה שרוצים מימנה, רק להישאר.
לא מבינה למה, יודעת שכשתחזור לא תשוב לבית הרבה זמן.
שוב עונשים, שוב לחכות לשופט, שאולי..
נהנתה 4 ימים, רואה שהכל בבית בסדר, גם עם הקטן, לך תסביר למה אין לה את הזכות להישאר בבית..
בסוף היא תחזור לשם. [b]להסביר לה למה?[/b]
אין מילים.

_קוראים ומרגישים זעם על כל מעשי העוול, על היחס השרירותי והאטום, על חריצת גורלות כלאחר יד. מה קורה פה?
לפעמים התחושה היא כאילו יש שני סוגי אנשים: בני אדם, ויצורים אטומים שאיבדו כל קשר לאנושיות בסיסית_

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-05-12T20:44:15
הגדולה חזרה מבית הספר הביתה, במקום לפנימיה.
היא ממש סובלת מחיים בתנאי פנימיה, ומהבית מגיעה לביה"ס בזמן .
קצת תמוהה, אם ישתמשו בשרותי המשטרה כדי להחזיר אותה-
הולכים על הסכמה של האם ליותר מחודשיים- אבל צריך ניידת..?
ועוד זמן קצר לפני שהעניין נדון בביהמ"ש..
מה הם חושבים- שאני אומר לה ללכת מהבית שלה?
עם כל שלל העונשים שמחכים לה שם עוד מלפני הביקור, על כל צעד ושעל?
יש לה מוטיבציה טובה ללמוד אם היא תישאר בבית.
אבל עוד כמה שבועות של לימודים על בסיס ענישה, וגם המוטיבציה הזאת תרד..
תגיע ניידת, לא תגיע, גם הם כבר הודו שהילדה לא מרוויחה שם דבר..
אבל זה לא משנה, הרי כבר למדנו, מה שהם אומרים בעל פה, חולף עים הרוח בביהמ"ש..

רק מסכנים הפועלי ביניין מול הבית, כי אם תגיע ניידת, הם יהיו בטוחים שבאו לעצור אותם שוב.. :-P :-D :-P

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-05-12T21:14:06
להכריח את הגדולה לחזור כדי לא לפגוע בביקורים שלהם, או בסיכויים של הקטן להישאר?
באיזה זכות? זה גם הבית שלה..
בכל מקרה הם נקרעים כל פעם מחדש כשהם חוזרים ל"מוסד", מתחננים ל"עוד שעה", או "רק להלילה"
ולראות את המבט הזה כשהם הולכים, את העצב, את היאוש..

אבל רק לראות את הקטן רץ לחלון, ואחר כך רץ לדלת,לפתוח, בהתרגשות לא נורמלית כשהוא הבין שהיא חזרה,
זה כבר היה שווה את הכל.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

_קוראים ומרגישים זעם על כל מעשי העוול, על היחס השרירותי והאטום, על חריצת גורלות כלאחר יד. מה קורה פה?
לפעמים התחושה היא כאילו יש שני סוגי אנשים: בני אדם, ויצורים אטומים שאיבדו כל קשר לאנושיות בסיסית_

אולי הפעם לא נראה אותם "מכשירים עוד שרץ" ב- ק"נ תירוצים..
כי שרץ- נשאר שרץ, גם אם נטבול אותו במקווה אלף פעמים,
הוא נשאר שרץ גם עם ראיות מפה עד הודאה חדשה למה אולי הוא "כשר"..
אולי, אולי רק הפעם, ההיגיון, והאנושיות, יגברו על כל ה"תובנות" הפדגוגיות והעוס"יות, לשם שינוי..

|שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן|
[h=2]ז[/h]

2008-05-13T08:31:37
קוד האתיקה א. מבוא
קוד האתיקה יתרום לחינוכם של העובדים הסוציאליים; יכוון את עשייתם המקצועית; יגדיר את הנדרש מהם כלפי לקוחות,
עמיתים, מעסיקים, המקצוע והחברה; ויקבע אמות-מידה שיהיה ניתן להעריך ולשפוט על-פיהן את התנהגותם.
.. עליו להיות בקיא בכללי האתיקה המקצועית, ועליו לפתח ולחדד כלים ודפוסים אישיים של בחינת סוגיות
וקבלת החלטות על-פי הכללים האלה. ..במקביל, קיימת חובת המקצוע, להפיץ ולהעמיק את הידע בתחום זה באמצעות מוסדותיה החינוכיים והארגוניים של העבודה הסוציאלית.

עליו להביא לידיעת הלקוח את העלויות הצפויות לו כתוצאה מן ההתקשרות.. :-D
עליו לפעול כדי להבטיח לכל אדם גישה למשאבים, לשירותים ולהזדמנויות הנחוצים לו.. :-P
עליו לפעול במסגרת תפקידו [b]מתן שירות אנושי[/b] ... ועליו להתריע כאשר עיקרון זה אינו נשמר. |נורה|
שומה עליו להיות ער למצבים שבהם השפעות ולחצים עלולים להפגוע בשיקול-הדעת המקצועי הדרוש לביצוע תפקידו.
עובד סוציאלי לא יהיה שותף למעשים שיש בהם אי-יושר, תרמית והטעיה. |שקרן| |!|
האחריות האתית של העובד הסוציאלי כלפי מקצועו -

[b]עובד הסוציאלי חייב לשמור על כבודו ועל תדמיתו של מקצוע העבודה הסוציאלית.[/b] |אוף|
:-S:-S:-S

|תמר||תמר||תמר||תמר|
|!| |!| |!| |!|

שולחן העורך 05.05.08
ל' ניסן, תשס"ח 5 מאי, 2008
ממשיכים ומחריפים את העיצומים פעילות האיגוד

לכבוד
העובדים הסוציאליים בלשכות לשירותים חברתיים
העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים
ידידי העוס"ים, ממשיכים ומחריפים את העיצומים בערב פסח התחלנו בעיצומים, אשר על פי הבנתנו המקצועית והאתית, נחשבים כקשים: הפסקנו לקבל לטיפול פונים חדשים המגיעים אלינו עם מצוקותיהם.
(|נורה| איזה מזל לפונים החדשים...)
[list]
[*] עשינו זאת כי היום, במעמסה הבלתי אפשרית המוטלת עלינו, איננו מסוגלים לתת את הטיפול .. אותו אנו רוצים להעניק.
[/list]
שירותי הרווחה קורסים תחת המעמסה*.

אנו לא נוותר על דרישותינו לתקינה סבירה, שתאפשר עבודה מקצועית טובה. :-P
לאור האמור לעיל החל מתאריך 5.5.2008 אנו מחריפים את העיצומים ובנוסף לאי קבלת פונים חדשים,
שלא היו מוכרים לנו קודם, לטיפול להלן הצעדים הנוספים שיינקטו על ידינו:
לא יתקיימו דיוני וועדות החלטה בנושא פעוטות בסיכון – סידורי מעונות...
לא יתקיימו וועדות החלטה בנושא הארכות סידורים חוץ ביתיים לילדים ונוער.
לא יתקיימו ישיבות וועדת חוק סיעוד לאישור תוכניות טיפול...

במצב הפוליטי והחברתי של מדינת ישראל ברור לנו שמאבק זה מתיש ומתנהל בקושי רב,
אך הוא שלב במאבק על עתידה של העבודה הסוציאלית ודמותה של מדינת ישראל, כמדינת רווחה.
לאנשים השרויים במצוקות ובעוני מגיע לקבל שירותי רווחה איכותיים וזמינים.
אנו רוצים להעניק שירותים אלה אך התשובה לכך מצויה בידי ממשלת ישראל,
[b]שלא מאפשרת, נכון להיום, מתן שירותים הולמים, בדרך שתכבד אותנו, כספקי השירות ואת המטופלים, כמקבלי שירות[/b]
( |נורה| ..אז אולי עדיף לא לתת שירות מאשר לתת שירות לא הולם? כי אין תקציב לאופציות אנושיות יותר?)

אני משוכנע שנושא זה חשוב לכל אחד ואחת מכם, ואני מאמין כי בעזרת שיתוף הפעולה המלא של כל העובדים הסוציאליים בשירותי הרווחה, נצליח במאבקנו הצודק. עמידה איתנה ואחידה של כולנו, כאיש אחד, תביא להצלחת המאבק ותאפשר מעט רווחה לשירותי הרווחה. ;-)
עבודת העובדים הסוציאליים הינה לעיתים עבודת חירום.
[b]במעמסה הקיימת איננו יכולים ומסוגלים להעניק את השירות הטוב והיעיל...[/b] |!|
יחד נצליח במאבקנו הצודק!
שלכם
עו"ס איציק פרי יו"ר איגוד העו"ס
ומרכז מטה המאבק

|תמר||תמר||תמר||תמר|
|!| |!| |!| |!|

פרוטוקול מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, א' בתמוז התשס"ו (‎27 ביוני ‎2006), שעה ‎13:30
לקראת התקציב לשנת ‎2007: ילדים - החוליה החלשה בתקציב המדינה

[b]הלל שניד: דיקן הפקולטה לעבודה סוציאלית, אונ' ירושלים[/b]
אנחנו מבקשים לשנות את ההקצאה שמיועדת להשמה חוץ ביתית ולטיפול בקהילה. אנחנו מבקשים לחזק את המגמה שהתחלנו בה. אנחנו לא מדברים רק על ריקון כלי אחד שזה הפנימיות וחיזוק כלי אחר שזה הקהילה וכל המוסדות הקהילתיים. זה מופיע בכתובים: ההוצאה לילד היום בממוצע במסגרת חוץ פנימייתית מגיעה לסדר גודל של ‎34,000 שקל בעוד שבמסגרת קהילתית אנחנו מדברים על ‎8,300 שקל. זה פי ‎4 אבל לא רק הכסף צריך להוביל אותנו. אנחנו צריכים לנהוג בצורה מושכלת בין שני הכלים האלה ולפתח יותר שירותים בקהילה, שנובעים מאידיאולוגיה מסוימת.

[b]מוטי וינטר: - משרד הרווחה[/b]: אני חושב שאחד הדברים שרן כהן אמר ואכן כך הדבר, המחסור הגדול הוא בשירותים קהילתיים. [b]זו בושה בפער. כששאלת את עמדת משרד הרווחה ביחס לחוק, אני חושב שאני, אישית, וגם חברים אחרים בטראומה של שנים מהעבודה שהיו השקעות רבות מאוד, בלתי פרופורציונאליות בסידורים החוץ ביתיים עם השקעות מצומצמות וחוסר יכולת לפתח את השירותים הקהילתיים.[/b]
לא. אין לי זמן לפרט, אבל אגיד לך שהצעתי לוועדת העבודה והרווחה, לרן כהן והוא הסכים לזה, שירחיב את החוק שהוא מציע, [b]שיהיה הוגן ולא משפט שלמה. בוועדת תכנון, טיפול והערכה, כשמחליטים על גורלו של ילד, שתהיה אופציה קהילתית ואופציה חוץ ביתית.[/b]
.. המחסור הגדול הוא בשירותים קהילתיים. זו בושה בפער. כששאלת את עמדת משרד הרווחה ביחס לחוק, אני חושב שאני, אישית, וגם חברים אחרים בטראומה של שנים מהעבודה שהיו השקעות רבות מאוד, בלתי פרופורציונאליות בסידורים החוץ ביתיים עם השקעות מצומצמות וחוסר יכולת לפתח את השירותים הקהילתיים.

[b]רן כהן:[/b] ...דבר שני, לגבי משרד הרווחה, חייבים לתגבר את כל הנושא של טיפול בילדים בקהילה. צריך לדעת שהדבר הזה מאוד חיוני.

[b]הלל שניד:[/b] דיקן הפקולטה לעבודה סוציאלית, אונ' ירושלים
....לא. אין לי זמן לפרט, אבל אגיד לך שהצעתי לוועדת העבודה והרווחה, לרן כהן והוא הסכים לזה, שירחיב את החוק שהוא מציע, [b]שיהיה הוגן ולא משפט שלמה.[/b] בוועדת תכנון, טיפול והערכה, כשמחליטים על גורלו של ילד, שתהיה אופציה קהילתית ואופציה חוץ ביתית.

נכחו:
חברי הוועדה: שלי יחימוביץ - היו"ר
אורי אריאל נאדיה חילו דב חנין
רן כהן יצחק לוי אלכס מילר


|תמר||תמר||תמר||תמר|
|!| |!| |!| |!|

פרוטוקול מס' ‎104 מישיבת הועדה לזכויות הילד
סדר היום: מדיניות משרד הרווחה לטיפול בילדים בסיכון, עם הפנים לקהילה

[b]היו"ר מיכאל מלכיאור:[/b] עם כל ההתרגשות על מה שקורה בכנסת, מה שקורה פה יותר חשוב, אנחנו רוצים ברשותכם להתחיל את הישיבה.
היום זו ישיבת מעקב, [b]אחרי שממשרד הרווחה הודיעו שיש מדיניות חדשה עם הפנים לקהילה.[/b]
אנחנו קיבלנו את הדברים, אבל אמרנו שנבדוק אותם היטב ונעקוב בקפדנות, שהילדים לא "נופלים" באמצע.

[list]
[*] מוטי וינטר:
[*] מה שהניע אותנו לפתח את המדיניות החדשה, זה תסכול שהולך ומתמשך כבר עשרות שנים,
[/list]
שעיקר ההשקעות בילדים בסיכון במסגרת השרות לילד ונוער הוקצו לטיפול חוץ ביתי.*
זאת אומרת, אם לפני ‎14 שנה הקצנו ‎76% מהטיפול בילדים בסיכון בטיפול חוץ ביתי ו-‎24% לשרותים קהילתיים,
מתוך זה ‎80% למעונות יום ומשפחתונים, שזה בעצם עיקר ההשקעה בגיל הרך.
במהלך ‎15 השנים האחרונות, התקדמנו בסה"כ מ-‎76 ל-‎67% השקעה, אבל עדיין ההשקעות בסידור החוץ ביתי הלכו וגדלו. זאת אומרת, אם קלטו משהו, ואם היום יש צמצום בהקצאה חוץ ביתית, נעמוד על המספרים,
זה כתוצאה מהמודעות וההטמעה של המדיניות שבעצם נפל דבר בארץ,
[list]
[*] שאנחנו רוצים לעשות את מה שאנחנו אומרים ואנחנו לא נדבר כל הזמן על קהילה ונפעל בדיוק ההפך,
[/list]
מה שעשינו הרבה מאד שנים. אני חושב שזה הדבר העיקרי.*

[b]יהודית טל:[/b] כמובן שהפער הזה נובע מחוסר תקציב, כי תוכניות הן יקרות, עולות כסף, ועשינו ככל יכולתנו ולא תמיד יכולנו.
... מה בעצם היינו רוצים בשביל לעזור לילדים להשאר בתוך הקהילה שלהם.

[b]היו"ר מיכאל מלכיאור:[/b] אבל כל ילד חוץ ביתי, זה בערך תקציב של ‎120 אלף.
.. ‎44 אלף כפול ‎4, היה לנו ‎176 אלף שקל, שהתוכנית בעצם מקיפה יותר מכפול, ‎350 אלף ומעלה, מתוך גיוס המשאבים שלנו,[b]ובמקום ל-‎4 ילדים שהיו מסודרים מחוץ לבית אנחנו נותנים היום בעצם סיוע לעשרות ילדים.[/b]

[b]שמחה שמוש:[/b] למעשה התפיסה המרכזית שנגשנו אל הפרויקט, היא בעצם בהתיחס לילד, קודם כל התפיסה הבסיסית, מקום הגידול של הילד הוא בביתו, במשפחתו ובקהילה.

[b]היו"ר מיכאל מלכיאור:[/b] אני מבין שזה לא חידוש. :-D

[b]שמחה שמוש:[/b] .. לעומת זאת אם הילד נמצא במסגרת חוץ ביתית, ..כל אחר הצהרים שלו יש תעסוקה כל שהיא.
.. אבל הוא לא בבית עם אבא ואמא. |U|

[b]היו"ר מיכאל מלכיאור:[/b] ... זה לדעתי היתה טעות בתפיסה, התחלת בזה שאמרת שלעולם יכולנו לתת את הטיפול הדרוש בקהילה כי הלחצים היו להעביר את כל האמצעים להשמה חוץ ביתית. ולכן כן העמדת את זה מול זה, אני מבין את זה כשיש לך עוגה וצריך לחלק, לא על זה היה הויכוח פה. אני רק רוצה לחדד את זה.

[b]מוטי וינטר:[/b]
[list]
[*] אנחנו אמרנו, שיש רבים מהילדים, והעיד על כך מחקר של ברוקדייל, שועדות החלטה החליטו לסדר ילדים מחוץ לבית כאשר אותם ילדים היו יכולים להשאר בקהילה אם היו להם השרותים,
[/list]
על אלה יצא הזעקה שלנו. לא על אוכלוסיות קצה שצריכות להיות כלפי פנים.*

[b]קריאה:[/b] מוטי אמר פה משהו מאד חשוב שהוא גם משמעותי פה. שילדים שממילא מסודרים מחוץ לבית,
אלה שנשארים מחוץ לקהילה בין ‎3 וחצי ל-‎4 שנים. הילדים חוזרים הביתה לא בגלל שהחזרנו אותם הביתה,
הם חוזרים כי נמאס להם, כי סודרו בגיל צעיר מדי, חוזרים לקהילה בבום, ואז כל מה שעשיתה בשבילם ב-‎4 שנים שהיו מחוץ לקהילה

[b]היו"ר מיכאל מלכיאור:[/b] [b]כולם יודעים ומבינים שזה הבסיס שילד צריך להיות בבית. ולגדול אצל ההורים, זה דבר פשוט ומובן מאליו וזה נאמר על ידי כולם.[/b] ...אני חוזר לנקודה, ודאי ובודאי שזה מה שצריך לעשות, וזה מוסכם. רק השאלה, שוב, הנחת היסוד פה היא שכדי לעשות את הדברים בקהילה.
[b]חייבים להחזיר ילדים הביתה[/b] אני מאד בעד החזרת הילדים.

אני רוצה בסיכום קצר מאד. קודם כל לברך על המגמה והיא נראית כמגמה נכונה ושהיא עונה על צרכים בקהילה בלי להזניח, ושאנחנו מאד רוצים לדרבן לפיתוח של הפתרונות בקהילה, הרבה יותר ממה שיש היום,
כדי שהמספרים של הילדים שחוזרים שיש להם הצעה רצינית בקהילה, שזה יתפתח מהדוגמאות שקבלנו פה היום,
שמענו דברים מאד יפים, אנחנו רוצים שזה יהיה נחלת הכלל במדינת ישראל. ואנחנו אכן, כפי שמוטי הציע
אני מציע שתוך חצי שנה אנחנו נעשה פה ישיבת מעקב, אם זה אהיה אני או רן או מישהו אחר,
[b]אינני יודע מה יהיה בעוד חצי שנה אבל הילדים לבטח יהיו פה, ולכן צריך לעשות את המעקב ולעמוד על זכויותיהם.[/b]
אני מודה לכולכם על ההשתתפות בישיבה. תודה רבה.

|שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן| |שקרן||שקרן| |שקרן| |שקרן|
[h=2]ח[/h]

[h=2]יתומי הרווחה[/h]
עיתון ידיעות 22.2.2008
ט"ז אדר תשס"ח
מרב בטיטו

40 אלף ילדי רווחה בישראל חיים כיום מחוץ לבתיהם-
שיעור הגבוה פי 5 מהממוצע בעולם המערבי.
תחקיר "7 ימים" חושף את הקלות הבלתי נסבלת שבה מסייעים פקידי סעד ממשלתיים
להוצאת אלפי ילדים בבתיהם מידי שנה.
הנפגעים העיקריים: משפחות מעוטי יכולת חד הוריות ועולים.
ארגונים חברתיים והורים תוקפים את מדיניותו הדורסנית של משרד הרווחה:

..תגובת דובר משרד הרווחה:
מ2003 שם המשרד דגש על מדיניות "עים הפנים לקהילה". מכך הוחזרו ילדים מפנימיות.
[b]הרשויות המקומיות הונחו להמיר תקציבים מסידורים חוץ ביתיים לטיפול בקהילה.[/b]
כתוצאה ממעמץ גדול של המשרד, מספר הילדים בסידור חוץ ביתי קטן ביותר מ1200 ילדים.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

"עים הפנים לקהילה". ( "על הפנים לקהילה", לא עים.. הוא כנראה היתבלבל..)
.. ואם הם שמים &^! על הנחיות המשרד?
מה אז, אדוני הדובר....

כתוצאה ממעמץ גדול של המשרד..
סליחה, אבל מי שמתעמץ פה בנתיים זה עורך הדין ...
העוסים יכלו להחזיר אותם בועדה אחת..

|תמר||תמר||תמר||תמר|

מוטי וינטר - ציטוט:
[u]כששאלת את עמדת משרד הרווחה ביחס לחוק, אני חושב שאני, אישית, וגם חברים אחרים בטראומה של שנים מהעבודה שהיו השקעות רבות מאוד, בלתי פרופורציונאליות בסידורים החוץ ביתיים עם השקעות מצומצמות וחוסר יכולת לפתח את השירותים הקהילתיים[/u]
הם בטראומה?? מי שכאן בטראומה הם ההורים..

|תמר||תמר||תמר||תמר|

עוד על מדיניותו הדורסנית של משרד הרווחה:
[b]להרבה הורים שילדיהם הושמו בפנימיות אין מה לעשות מול הרשויות[/b] -
גם אים ההורים רוצים להילחם על זכותם לגדל את ילדיהם.
[list]
[*] ברגע שהורה דורש את החזרת ילדו הביתה, ולא "משפט שלמה", כפי שמתאר זאת מוטי וינטר,
[/list]
הוא מוגדר כ "הורה מסיט" נגד פנימיה, הפוגע בשילוב ילד, שיש "לתקן" ולשנות את השקפתו.*
(חינוך מחדש?? .. לא מזכיר לכם קצת את רוסיה לפני המהפכה אחרונה??)

[b]הורים הרוצים להשיב את ילדיהם הביתה, זכות טיבעית של כל הורה, ישמעו מעובדי הרווחה כי הם פוגעים בילד!![/b]
ועולה חשש לניתוק הקשר בין ההורה לילד עד שיחזור בו מההתנגדות.
רשויות הרווחה מעבירים מסר חד משמעי שהורה הרוצה את ילדו חזרה הביתה פוגע בילד ועושה דבר פסול!!

_שאנחנו רוצים לעשות את מה שאנחנו אומרים ואנחנו לא נדבר כל הזמן על קהילה ונפעל בדיוק ההפך,
מה שעשינו הרבה מאד שנים. אני חושב שזה הדבר העיקרי._
מוטי ויטנר, לתשומת ליבך....

[b]הם לא מאמינים הם לא מאמינים הם לא מאמינים למה שהם דוברים[/b]

_קוראים ומרגישים זעם על כל מעשי העוול, על היחס השרירותי והאטום, על חריצת גורלות כלאחר יד. מה קורה פה?
לפעמים התחושה היא כאילו יש שני סוגי אנשים: בני אדם, ויצורים אטומים שאיבדו כל קשר לאנושיות בסיסית_

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

[h=2]ט[/h]

איך העוסים מלבישים על המשפחות את ה "שימלה" המתאימה להם-
איך הם מתמודדים אים זה לא מתאים למציאות
איך האיבחונים מתאימים עצמם לדוחות העוסים
ומה עושים שזה לא מסתדר :

[b]א[/b]
כשסיבת הפניה אליהם מעידה על משבר זמני, פשוט כותבים סיבה אחרת.
איזה מזל שלפחות זה ניתן להוכחה..

[b]ב[/b]
..הבדיחה הכי טובה שלהם היתה- שפסיכולוגית באיבחון של אחד הילדים לא יכלה לגשר על הפער בין "הזנחה"
לבין הרמה הגבוהה מאוד של הילדה, אז היא כתבה שיש לה כנראה "כישרון מיוחד ללמוד במסגרת פורמאלית..." בביה"ס.. :-D
לפחות את הגננת, שליותה אותה מגיל 3 עד ביה"ס, וכתבה לה בסוף הגן שהיא ברמה של כיתה ב, או ג בחשבון,
ילדה שקראה שוטף, בתחילת גן חובה, בדפוס ובכתב.. וממש לא בגלל ה"מיסגרת" זה פשוט הצחיק.
עוד ילד שלומד בחוג באוניברסיטה, אתם יודעים, זה לא בזכות השקעה בחינוך הביתי, או בזכות שיטת מונטוסורי,
זה בגלל "כישרון מיוחד לקלוט דברים במיסגרות הפורמליות.." :-P
ועל הבית, שאולי לא מצוייד במיטב הרהיטים, בניגוד לתאורים השיטחיים של העוסים,
היה למחנכת של הילד, שהיתה בביקור בית בזמן שהיה בלי מסגרת- רק דבר אחד להגיד- "רואים שזה בית לומד"...

[b]ג[/b]
אם הילדה כן מתארת בית מתפקד- שניכנס למצוקה זמנית- והדבר לא מתיישב עים התאוריה של העוסים, אז
הם לא מתקבלים כאמינים.
אים צריך- לוקחים משפטים של הילד והאם- ומעוותים אותם לחלוטין, כדי שזה יתאים.

[b]ד[/b]
אם אמרת שלדעתך ביום שהילד קם על צד שמאל או מצב רוחו עצוב בגלל סיבה זו או אחרת-
ניתן היה להשאירו יום יומיים בבית, כמו שמשאירים את הילד בבית כשהילד חולה, (וזה לא קורה לעיתים תחופות).
אך בה"ס היה נוקשה, והילד לא הרוויח כלום אים הוא הגיע לביה"ס ביום כזה-
יכתבו שאמרת בביה"ס מוסד נוקשה כי יש שם דרישה להגיע בזמן ובאופן סדיר .

[b]ה[/b]
אם אמרת שבזמן כזה טיבעי שהמצב משפיע על מצב רוחו- מי יותר ומי פחות,
יכתבו שאתה לא רואה בעיה במצב שתיפקוד הילד יורד.

[b]ו[/b]
אם יש איבחנו פער עצום בין מצב רוחו של הילד בבית- מאוד טוב, ובפנימיה- גרוע, יש להשאירו בפנימיה, ולטפל במצב רוחו..

[b]ז[/b]
אם מצב רוחו של הילד הישתפר כשהבין שההורה נלחם להשיבו הביתה- אז ההורה פוגע בשילובו בפנימיה..

יש עוד, אבל אין זמן...

|תמר||תמר||תמר||תמר|

כשהם מגיבים על הכתבה בעיתון (יתומי הרווחה) הם אומרים שהם עושים הכל כדי להחזיר את הילדים הביתה, ולתת להם סיוע בקהילה!! הם לא כותבים שם כי הורה הנלחם להשיב את ילדיו מוגדר כהורה מסיט!!
מול העיתון - הם מאאאוד רוצים פיתרונות בקהילה, [b]הם לא מעיזים לדבר שם נגד הורים שרוצים את הילד בבית[/b]
שוב-
[b]מול ההורים- הם מוגדרים כמסיתים, פוגעים בשילוב הילד, יש לשנות את רצונם להחזיר את הילד הביתה ב"טיפול"[/b].
..אז למה הם לא כתבו את זה בתגובה לכתבה בעיתון?? שינסו למכור את התאוריה הזאת לציבור...

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

[h=2]י[/h]

קראתי שיש פיסקי דין- ששופטים החזירו הביתה אפילו ילדים שההורים התעללו בהם, או שנמצאו בגיל צעיר מאוד משוטטים ברחוב.
פה המצב אפילו לא מזכיר את זה.

היה ילד במצב שהיה צריך טיפול מאסיבי שלא איפשר טיפול בשאר הילדים.
כי ראשויות החינוך עיקבו במשך חצי שנה את איבחונו ולא נתנו לו את הזכויות שעכשיו הוא מקבל .
שגם מביה"ס התריעו שיש לערוך ועדה דחופה בעינינו עוד בשנה שעברה ונתקלו בקיר אתום שנקרא משרד החינוך.
וחבל שאי אפשר להוסיף פרטים על המצב בו היה.
לא עזר אז ששלחנו מכתב חמור במיוחד לועדה לא עזרו פגישות עים נציג משרד החינוך
ביהס עשה "שמיניות באויר" כדי להסיג סיוע לא קיבלו כל מענה עבורו.
הילד יכול ללמוד, אך רק כמו בחינוך הביתי - באחד על אחד. קיבל איבחון וסיוע רק בחודשים האחרונים.
בשבועות האחרונים דרשו בביה"ס לתת לו ליווי מלא, ונלחמו שיקבל את כל השעות המגיעות לו ממשרד החינוך.
זה לא שהם "עלו" על הזנחה זה שהיו התרעות מצידי [b]שעם טיפול כל כך צמוד בילד[/b] אין אפשרות
גם למלאך משמים לתת אפילו טיפול מינימאלי לשאר, אלא אם יקבל את הסיוע הדרוש.
עים סיוע מתאים, היינו מסתדרים הייטב.

היום הילד מאובחן, מקבל לפחות חלק מזכויותיו. מצבו טוב.
יש רק בעיה אחת, מגיעות לו זכויות נוספות אם הוא יהיה בבית, אז למה לא לחסוך...
ומה העילה שלא להחזיר את השאר?
הרי ברור שאם הילד היה מקבל את הזכויות המגיעות לו גם הוא יכל לשוב...

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

[h=2]יא[/h]
2008-05-11T12:43:49
סוסת פרא- ציטוט
_היה כאן אתמול טכס יום הזיכרון.
לא התכוונתי ללכת, אבל בזמן הצפירה הרגשתי צורך להזדהות.
כי גם ככה אני מזדהה מעט מדי לדעתי.
אז הזדרזתי והלכתי. הקריאו כמה קטעים והשמיעו כמה שירים.
אני, מיד כמעט כשהגעתי נפתח לי הברז
ועד סוף ההקראה המשכתי לבכות.
יש לי יכולת הזדהות מאוד גדולה.חשבתי על כך
מה כ"כ גורם לי לבכות בנושא הזה.
נראה לי שזה פחות המוות עצמו.
המוות כבר כמעט לא מפחיד אותי.
אבל הנושא של 'פרידות' מאוד מאוד כאוב אצלי.
פרידה של הורים מילד. פרידה של אח מאחיו. פרידה של ילד מהוריו.

פרידה של הורים מילד.
פרידה של אח מאחיו.
פרידה של ילד מהוריו._

|תמר||תמר||תמר||תמר|

הקטן בבית, גם הגדולה שהכי סבלה בנתיים חוזרת מביה"ס הביתה.
וראה זה פלא- לא היה צריך להעניש אותה, והיא עשתה אחלה עבודה לביה"ס לבד..
[b]בפנימיה אמרו לילדה הקטנה שתחזור היום לכמה שעות הביתה, ברגע האחרון היא לא. כי זה מותנה בהיתנהגות..[/b]
האים אתם יכולים לדמיין ולו לרגע, איך היא מרגישה עם זה? כימעט הביתה, אבל לא.
ילדה מתחת לגיל 10, יכולה לראות את הבית רק פעם בשבועיים לשישי שבת.
ועוד 3-4 שעות בשבועיים אם תתנהג מספיק יפה.
בפועל- זה יוצא פחות, היו שבועות שהילד שבועיים לא חזר, רק בכל שבת שניה.
לך תעמוד בלא לראות את הבית כל כך הרבה זמן. [b]אם זה לא היתעללות בילד- אני לא יודעת מה כן.[/b]
הם יכלו להיות ולישון היום בבית. בעצם, כל יום.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

הם לא חושבים שהמצב רוח של הילדים היה משתפר אם הם היו רואים פעם בשבוע את הבית?
איך ילד יכול בכלל לתפקד עם חור כזה בלב?
אם הם היו יכולים לבוא פעם בשבוע עים לינה או פעמים בלי- המצב שלהם יכל להיות אחר.
כמה שנים אם ביכלל יקח עד שהטראומה הזאת שנקראת פנימיה תעבור?
והם בסך הכל גיל 10 + - .
אבל אין לך מה לעשות. גם אם הם פשוט ניגמרים .

|תמר||תמר||תמר||תמר| .

2008-05-25T09:21:53
מצבם של הילדים שנותרו בפנימיה הולך ומתדרדר.
ילדים בגיל כל כך צעיר ונתק של שבועיים.
מסתבר שלקחת אותם פעם בשבועיים לשעות ספורות ולהחזיר אותם גורם ליותר נזק מתועלת.
אני לא מסוגלת יותר להביא אותם פעם בשבועיים הביתה רק כדי לראות את המצב הולך ומחמיר
לראות את המצב שלהם כשהם מבינים שצריך לעזוב את הבית שוב
ואין "עוד לילה" ואין "עוד שעה"
הפסקתי כרגע לגמרי את הביקורים רק לא לראות אותם ככה
אבל גם לא לראות אותם בכלל זה לא מצב שאפשר להיות בו

|תמר||תמר||תמר||תמר|

הם יכלו להביא אותם פעמים בשבוע עים לינה
ולהתחייב להשיב אותם הביתה בסוף שנת הלימודים
אבל גם זה חסר טעם כי כבר למדנו שההתחייבויות שלהם לא שוות הרבה
במצב שאקח אותם לבד לא יהיו להם הסעות לביה"ס ולילד לא יהיה סיוע שצריך
אז זה לא ילך

|תמר||תמר||תמר||תמר|

הם לא יבינו בחיים שלהם מזה בשביל ילד הניתוק הזה מהבית.
בשביל להבין את זה צריך קצת רגשות אנושיים, וזה משהו שהם לא מכירים.
אולי היה להם פעם, מזמן, שהם רק התחילו להיות עוסים, אחרת הם לא היו יכולים לעמוד בזה גם.
כמו החובשים, שאחרי חודשים ספורים כבר עובדים על אוטומאט, כשהמצב מזעזע מידי.
הרי הילדים באחריותם, וכל מי שידבר איתם על הניתוק הקיצוני הזה, יראה שנגרם להם סבל שאי אפשר לתאר..
בפועל- המצב ישאר כך לפחות עד סוף השנה.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-05-14T13:14:02
לפעמים נראה שזו מלחמה אבודה.
מבחינתי- ניסיתי, לעשות כלללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל מה שהיה אפשר.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

מוטי וינטר: - משרד הרווחה
_אני חושב שאחד הדברים שרן כהן אמר ואכן כך הדבר, המחסור הגדול הוא בשירותים קהילתיים. זו בושה בפער.
בלתי פרופורציונאליות בסידורים החוץ ביתיים עם השקעות מצומצמות וחוסר יכולת לפתח את השירותים הקהילתיים._
בפועל יש ועדות שעוסקות בעיקר ב"משפט שלמה", ומייצרות עוד ועוד "יתומי משרדהרווחה".
תחנות הצדק טוחנות לאט, ואותנו הן כבר טחנו עד הסוף.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

כתבתי, קראתם, גם אתם יודעים.
וזה מספיק.
שכחתי, תודה לכל מי שנכנס לדף וקרא.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

והקטן יושב עלי ושואל- "מה כתוב שם? זה תפילה? כי זה באותיות כמו של תורה"..
( כמו ה- א,ב של ספר "המסורת" לקטנים)

|תמר| [u]פרידה של הורים מילד |תמר||תמר| פרידה של אח מאחיו |תמר||תמר| פרידה של ילד מהוריו.[/u]|תמר|

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

[h=2]סוף[/h]

בהתחלה "אבדו" ההרים
אחר כך "אבד" הכסף ( נו על העומס בביהמ"ש כבר כתבנו..)
אחר כך "אבד" החינוך הביתי לשניים מהילדים
אחר כך "אבדו" הילדים
מזל שלא נשארו עוד הרבה דברים לאבד.

כאשר אנך מחזיק בדבר דבר אינו אובד... :-D |נורה|
_נפש .. שאינה קשורה לדבר אינה מחזיקה ואינה מרפה
ועל כן דבר לא אובד לה משום שמעולם לא היה ברשותה_
רק שכאן זה נראה יותר כמו הומור שחור...

|תמר||תמר||תמר||תמר|

ורק הפועל, שעובד עים בעל הדירה פה, כל פעם שהוא רואה את הילדים הולכים, מביט לשמים ואומר:
כל מן אלללה... הככככככככככככככל מאלוקים.
ורק לי זה מזכיר יותר את השיר- "הכל מבני אדם, לא משמיים"..

צריך רק שאלוקים
או אלללה
או מי שלא יהיה
יעשה רק עוד נס אחד משמים
ויתן לנו את הכוח לחכות עד שמשהו יזוז..

[b]הם לא מאמינים הם לא מאמינים הם לא מאמינים למה שהם דוברים[/b]

|תמר||תמר||תמר||תמר|

[b]אני מקווה שלפחות משהו אחד יצא מהבלוג, שהורים שרוצים להעזר ברשויות, יבינו, שהם עלולים לאבד את כל עולמם[/b].
ושגם אים הם מעוותים דברים שניתן להוכיח, אין לך כל כך למי .ואים זה ימנע אפילו מהורה אחד ליפול בפח-
אז הבלוג היה שווה.

האמת שגם אין טעם להגיע לביהמ"ש הרי השופטת מסתמכת על הדוחות שלהם
וגם אם אפשר להוכיח שחלקים עיקריים בדוחות לא תואמים את המציאות
לך תתחיל להפריך את התאוריה שלהם בבהמ"ש לא עוסקים בזה
ולך תוציא את כל הכוח על ועדות משפטים איבחונים ועוד

אני לא מתכוונת לייאש הורים אחרים אני חושבת שכל הורים במצבים דומים צריכים להילחם ככל יכולתם
רק אל תהססו מלכתוב אים יש פה עוד חברה במצבים דומים והם רק קוראים
זה מה שנותן למצב להימשך שקולם של ההורים לא נישמע

[u]"זה בידיים שלי. אני היחידה שיכולה להביא את זה לסיום. לא עורכי הדין. לא השופטת, לא אף אחד. אני ורק אני".[/u]
עולם ומלואו.
[b]זה בידיים שלנו. אנחנו היחידות שיכולות להביא את זה לסיום. לא עורכי הדין. לא השופטות, לא אף אחד אחר.[/b]

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-05-18T10:20:11
אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם. וְנָתַתִּי אֶת-לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם
הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ. רָאִיתִי אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. מְעֻוָּת לֹא-יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא-יוּכַל לְהִמָּנוֹת.

אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת-הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא-יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת-בְּעָלָיו.

אִם-עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל-תִּתְמַהּ עַל-הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם.

אֶת-כָּל-זֶה רָאִיתִי וְנָתוֹן אֶת-לִבִּי לְכָל-מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ.

מְעֻוָּת לֹא-יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא-יוּכַל לְהִמָּנוֹת.

מַה-שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע אֲשֶׁר-הוּא אָדָם וְלֹא-יוּכַל לָדִין עִם שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ.

עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת. עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים. עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד.
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא. עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.

מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל-חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל.

סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מצותיו שְׁמוֹר כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם.
כִּי אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל-נֶעְלָם אִם-טוֹב וְאִם-רָע.

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

|תמר| פרידה של הורים מילד |תמר||תמר| פרידה של אח מאחיו |תמר||תמר| פרידה של ילד מהוריו. |תמר|

2008-05-28T15:38:44
[list]
[*] המשטרה עומדת להתערב |תמר|
[/list]
הם הורסים בית ומשפחה של 4 ילדים |תמר|
בית של פעוט שנהנה כל רגע מחינוך ביתי ברמת טיפול של כל ילד אחר שגודל בבית |תמר|
הם לא רוצים לודא את זה בביקורי בית הם מעדיפים משטרה |תמר|
לפחות הוא הספיק אתמול להיות בחוף הים
והיום לעשות אמבט קצף לשחק בבוץ בלגו ובחימר אבל זה כנראה לא מספיק |תמר|
שאו אותנו במחשבותיכם |תמר|
ותכתבו
תמיד תכתבו
זה תלוי רק בנו אים זה לא יעזור בבלוג העשירי
זה יעזור בבלוג ה100 |תמר|
אבל אל תפסיקו לכתוב*

|תמר| |תמר| |תמר|

התקשרו שה"שימחה" עברה ליום ראשון
כי "הם עסוקים" שם :-D
הם שכחו ששיעור ב סוציולוגיה אימון ואזרחות כבר למדנו :-P
באופן טיבעי :-(

|תמר||תמר||תמר||תמר|

למרבה הצער הם כבר שכחו מה הם למדו בסוציולוגיה
לפחות אים ההתעללות בקופים הייתה מונעת מהם להתעלל בבני אדם
"סוציולוגיה" ליאונרד ברום ופיליפ סלזניק
עמוד95 צרכים של ילדים ואחלה "ניסוי"

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

אם לא מספק אותם הטיפול שלי השד יודע למה
הם יכלו להעביר את הילד רישמית אלי ואז הוא יכל להיות
מיד עים סיום שנת הלימודים בקייטנת הכנה של הגן אליו הוא נרשם
כך שהוא יתרגל שאני חוזרת לקחת אותו יום יום.

יום פה יום שם מלחיץ אותו מאוד.
כל פעם שיש פגישה ועדה או ביהמ"ש וכו צריך לשים את הילד ביום גן בביביסיטר וכו
ולשמוע שוב את הילד שואל 1000 פעם אים אני אחזור לקחת אותו. :-(
אז למה ללכת אליהם ל"חקירה" או למצא בייבי סיטר לילד או סידור אחר
ולקבל ילד ששוב שואל יומיים אחר כך אים הוא יצתרך ללכת שוב ?
כדי לשמוע אותי הם יכולים לבוא לעיין בכמה מסמכים ולחקור אותי כאן. :-P
או לקרא כאן את הבלוג :-D

|תמר||תמר||תמר||תמר|

ואים העניין הוא לקחת את הילד בניגוד לרצונו מהאמא
הם יצתרכו לקחת אותו לא מהגן או מהבייביסיטר אלא מכאן
צריך לשמור על האימון והביטחון של הילד
כי לא יהיה מצב שאני אבטיח לילד שאבוא לקחת אותו ולא אעמוד בזה
ילד צריך את הביטחון שאמא אכן תבוא לקחת אותו כשנפרדים
אחרת כל פעם שיהיה בגן או במקום אחר יביא אותו לפחד
שמי שהביא אותו לא יחזור לקחת גם אים הוא אומר

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

איך קוראים לאהבה שלי
מילים: יהודה פוליקר ויעקב גלעד
לחן: יהודה פוליקר

וזה עולם יפה ממש וזה מזרח תיכון חדש
וזוהי יפו תל אביב זה רק שבוע לא רגוע מסביב
וזאת בועה מאוד קטנה וזה אני וזה אתה
זה לא זהב זה סתם נוצץ וזאת בועה שאם תיגע היא תתפוצץ.

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

ואלה הם חיינו בזמן האחרון יכול להיות יותר טוב
יכול לבוא אסון ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

וזה רובה זה מצלמה זה מצטלם כמו מלחמה
וזה נשמע כמו יריות ואין כמו יפו בלילות
זה לא האש זה הגפרור זה לא מקטרת זה ציור
וזה אתה וזה אני חבל שיום ראשון זה לא שני

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

ואלה הם חיינו בזמן האחרון יכול להיות יותר טוב
יכול לבוא אסון ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

אם סופה היא שיר של רוח איזו מנגינה יש לתקווה
איך קוראים לאהבה שלי לאהבה שלך
ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

ו זה הסתיו וזה עצוב וזה הבית זה הכלוב
זה לא סיגריה ראשונה זה בטח לא סיגריה אחרונה
זה מכונת המחשבות שלא הצלחתי לכבות
וזה אני וזה אתה זה הביחד שהיה כלא היה

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

ואלה הם חיינו בזמן האחרון יכול להיות יותר טוב
יכול לבוא אסון ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

אם סופה היא שיר של רוח איזו מנגינה יש לתקווה
איך קוראים לאהבה שלי לאהבה שלך
ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא

הדף הזה היה אולי ארוך מידי אבל בטח מישהו יקרא אותו עד הסוף...
שניים מהילדים ישנים בבית. הגדולה, ועדיין גם הקטן.
שניים מהילדים חסרים פה. חסרים מידי.

|תמר| [u]פרידה של הורים מילד |תמר||תמר| פרידה של אח מאחיו |תמר||תמר| פרידה של ילד מהוריו.[/u]|תמר|
|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-05-31T21:49:58
[u]שניים מהילדים חסרים פה. חסרים מידי.[/u]
אני חוזרת בשבת מהגינה עים הקטן, נכנסת הביתה,
וחושבת שאסור היה לי לחשוב אליהם, כנראה זה גורם להזיות..
אני חוזרת הביתה והילד, שמאז יום העצמאות לא ראיתי אותו, פותח לי את הדלת..
טוב אחרי שחיבקתי אותו מספיק כדי להבין שהוא כאן, לא הזיה ולא בטיח,
אמרתי לו שזה לא טוב שוא בורח, שיבואו להחזיר אותו..

|תמר||תמר||תמר||תמר|

והוא אומר לי לא ברחתי, הביא אותי המדריך..
אני מנסה לחשוב איך, כי כל הדיבורים על כך שאים הם לא יבואו פעמים בשבוע הביתה מצבם יתדרדר לא הועילו..
ואת השופר של המשיח אני עוד לא שומעת מסביב.
ואז הוא אומר שפכתי על הרכז כוס מים
אז *"שלחו אותי הביתה לעונש" ..
שלחו אותי הביתה לעונש
הביתה לעונש*
אתה הבנת את זה, ברוך...?
אלוקים, זה הפעם הראשונה שההגיון הפדגוגי העקום הזה פועל לטובתם, לטובתי..
[b]הוא נענש להיות בבית[/b]...
אים ילד מתפרע מידי הוא בעונש בבית..
חבל רק על הילדה, שהיא עדינה מידי כדי לשפוך כוס מים ולהענש..

|תמר||תמר||תמר||תמר|

ורק לראות את הקטן, משתולל איתו במיטה, לראות אותם בגינה ביחד,
והקטן, זולל עוד ארוחה של קידוש כי הוא רוצה לאכול גם איתו..
לראות אותם יושבים, והגדול מראה לו תמונות של כל פטריות היער מ החי והצומח של א"י.
רק לראות את הגדולה, במיטה שלה, ואת שני הבנים יושנים במיטות שלהם אחד ליד השני. .
זה שווה את הכל.
ורק הילדה חסרה פה .
חסרה מידי

|תמר||תמר||תמר||תמר|

ראתה איך משתלטים עליו ב"כוח פיזי סביר"? ,,נקווה שכך,
ראתה שהוא נשלח הביתה.. שהיא נשארה שם לבד.
כי היא לא מתנהגת מספיק גרוע, כדי להענש..
אלוקים מה עובר לילדה הזאת לפני שהיא נרדמת בראש?
מה עובר על הלילדה הזאת לפני שהיא נרדמת?
?
כל האחים שלה הלילה בבית..
[list]
[*] היית נותן את הכל רק כדי לראות גם אותה הלילה במיטה שלה.
[/list]
לראות את כולם במיטות..*

|תמר||תמר||תמר||תמר|

ואתה יודע שלפחות עכשיו אתה יכול לראות אותם במיטות שלהם.
ויודע שלא יניחו להם להישאר.
ויודע שאסור לך אפילו לחשוב על זה.
כי בשבילם אתה חייב, פשוט חייב לשרוד.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

לפחות את הרגע הזה, את הרגע הזה עכשיו, שאתה רואה אותם ישנים פה.
אף אחד לא יכול לגזול.

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-05-31T22:28:55
כבר אמרתי שאני מוכנה ש"ינחתו" מתי שבא להם כדי לראות שקטן מטופל הייטב.
מיד עים סיום שנת הלימודים, החבדניקים שומרים לו מקום, אים יוכל יצתרף לקייטנת הכנה לגן שלהם.
אים הטיפול בבית לא מספיק, הם יתנו לו במסגרת כל מה שילד בגילו מקבל.
אבל כניראה גם זה לא מספיק..
מחר המשטרה תתערב, בעיניין הקטן. אולי רק "שאלות", אולי ניתוק הילד מהבית בכוח.
אים זה לא [b]אלימות[/b] אני לא יודעת מה כן.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

החוק מתבסס על הדוחות, אותם לא ניתן להפריך.. כי לשופטת יש בקושי רבע שעה לשמוע את כולם,
והדבר האחרון שמעניין אותה זה אים לאמא יש מה לומר על הדוחות..
או אים החתימה היתבססה על פרק זמן של חודש חודשיים.
הדוחות הם תורה למשה מסיני.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

[b]השמה חוץ ביתית- לא חוקית.[/b]
הם מדברים על חוק. אבל

[b]אים יש פה מישהו שמוכן לוותר על הילד שלו - שיקום[/b]
טוב, לא צריך לעשות סקר, כדי לדעת ש [b]אף אחד לא קם..[/b]

|תמר||תמר||תמר||תמר|

הם מדברים על חוק.
ביהמ"ש עובד פה יופי.
חבל רק שהוא לא עובד כך כשמדובר בעיניינים של רכוש.
אנחנו לא מעוניינים עוד להיות תלויים לחלוטין בבטל"א.
גם אים "ילך" חלק ממש משמעותי מהרכוש.
נקווה רק שנוכל לעשות משהו עים המינימום שיחזור.
לא יכולים להרשות לעצמינו לחכות עד שכבוד השופטים העסוקים בביהמ"ש יתפנו,
כנראה במקרה הטוב תוך כמה שנים, להשיב לנו את הרכוש.
אתה פשוט יכול יום בהיר אחד להבין שהרכוש "הלך", וגם אים יש הוכחות למי הוא שייך-
אין מי שיראה אותם.
זה נראה לי כמו שוד לאור היום.
בחסות הביוקרטיה של ביהמ"ש.
כי אין דין, ואין דיין.. פנוי.

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-06-01T14:57:56
הגדול חזר הביתה מביה"ס, הוא עוד בעונש..
אלי, אלי, שלא יגמר לעולם.. :-D

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

בסוף שנת הלימודים, גם הבנות יכולות להיות בקייטנות חב"ד.
אלא אים כן נוכל לידרוש "חינוך ביתי", לפחות בחופש.. :-P
הילד, שפעם היה צריך להחזיק אותו , רגוע לגמרי.
(רק שאי אפשר להשאיר אותו בבית אפילו שעה,למרות שהוא גדול.
רק אים הוא בלי האחים, לבד, וגם אז רבע- חצי שעה גג..)
יש לו בביה"ס את כל הסיוע הדרוש.
לא רוצים שום סיוע נוסף אים זה מה שמעקב.
רוצים רק להמשיך.
יחד.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

אים הגדול, היה חוזר אלי ע"פ חוק- יכולתי לפנות לחפש לו מסגרת עד 4.
הוא צריך השגחה צמוד.
אבל עד אז הוא בבית מ-1, כי אי אפשר לשלב אותו באף מיסגרת בלי צו ביהמ"ש.
כשהיינו בהרים הוא היה יותר קל מכולם.
היה רץ על הגבלאות, טס על האופניים, רודף אחרי לטאות.. (רק כדי להתבונן בהם, לא כדי לתפוס)..
מארגן "פיקניק" לאחים על הבולדר הכי גדול בהר.
הוא עשה להם "מגלשת חול" בהר באורך 4-5 מטר..
וניקה שטח ענק בהר מהאבנים בשביל לשתול..
בין לבין היה לומד נהדר, וחוקר את כל העולם.
עצוב, נורה עצוב לראות אותו בעיר.
וגם פעילות בצהרון עד 4- זה תחליף עלוב לטבע.
אבל כנראה זה הדבר היחיד שיכול לעזור לו עכשיו.

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-06-08T13:59:54
3 ילדים בבית {@, מחכים לילדה... |U|

מתחילים לחזור לחיים יחד, בנתיים אף אחד לא מתערב, אבל יודעים שזה בנתיים..
יודעים במשפט תפור אחד או ועדה אחד תפורה הכל יכול להישתנות.
בנתיים מתכננים דברים רק על היום, על ממחר.. גג על השבוע..
|תמר|

מנסים לחזור לשיגרה, מחכים שההלם מהאירועיים יחלוף, כשהשיגרה תחזור נוכל אולי להתחיל-
להבין מה עבר על כל אחד, מה נשאר ממה שהיינו פעם
מה לא..
|תמר|

אבל יש דברים שלא יחזורו שוב, גם אים הילדים ישארו "רישמית".
גם אים יעברו חודשים, גם אים השיגרה תחזור-
אולי זה המובן מאיליו שהמשפחה ביחד,אולי גם הרבה דברים אחרים..
|תמר|

למדנו לקחת אוויר, להוריד את הראש לתוך המים, גם כשהגל שמגיע הוא בגובא של צונאמי..
בתיקווה שנחזיק מעמד עד שהגל יעבור.

עוד כמה ימים דיון "תפור" בביהמ"ש על הקטן, אולי אביא אותו איתי, ואסביר לשופטת על חשיבות עקרון הרצף.. :-D
אים הניידת המובטחת לא תגיע לפני כן.. |U|
|תמר|

|תמר| [u]פרידה של הורים מילד |תמר||תמר| פרידה של אח מאחיו |תמר||תמר| פרידה של ילד מהוריו.[/u]|תמר|

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-06-10T01:34:26
החג עבר, עים הבנים בבית. |L| |L|
הבנות הגיעו , הקטנה ללילה ולמחר. |U|
ארבע חודשים, לילה ראשון שכל הילדים במיטות. בבית.
כל הילדים בבית.
הילדים בבית.
[b]כוללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללם.[/b] |L| |L| |L| |L|
_"זה בידיים שלי. אני היחידה שיכולה להביא את זה לסיום. לא עורכי הדין. לא השופטת, לא אף אחד. אני ורק אני".
עולם ומלואו.
זה בידיים שלנו. אנחנו היחידות שיכולות להביא את זה לסיום. לא עורכי הדין. לא השופטות, לא אף אחד אחר._

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|


2008-06-12T10:59:05
המשטרה הגיע, בנתיים הלכו.. אני בדרך החוצה, אז נמשיך עוד מאט..
|תמר|

לא לידאוג, אנחנו לא בורחים..:-) רק יוצאים לסיבוב באופניים.. :-P
|תמר|

עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום. דברו דבר ולא יקום. כי עימנו אל.
?
|תמר|

!!!
|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-06-12T12:07:48
למדנו כבר,,הם יכולים לקרוע בית - מבני אדם. (אתמול בגוש קטיף, מחר במשולש, לא אליהם ולא עלינו ..)
השאלה היא אים הם גם מסוגלים לקרוע בני אדם, מהבית..
בני אדם קטנים במיוחד..
הם אמרו צו ביהמ"ש.
על מה, על הזנחה? שאלתי.
תראו לי פה משהו אחד מוזנח.
על זה לא הייתה להם תשובה, לא להם, ולא לעוסים.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-06-12T12:41:05
הוא אמר אנחנו רק זרוע מבצעת, אין לנו ברירה.
אין בעיה אמרתי.
רק תצתרך לירות בי קודם..
הוא ויתר על התענוג ואמר שהם לא משתמשים בכוח.. ו(בנתיים) הם הלכו .
מעניין אים הוא היה סתם נחמד, או שהמתווח האחרון שהם עשו היה כלכך מזמן שהוא שכח איך לדרוך..
אתם יודעים, התקציב..

אני דווקא עשיתי מתווח לפני שלוש ארבע שנים, כי היה קצת מתוח.
זה היה אחרי שירו באמא עים 2 ילדים בבית באיזה מושב .
וחשבתי שאים יהיו מחבלים ביישוב כדאי לדעת להשתמש באקדח של הבעל.
אבל הדבר היחיד שאני זוכרת מהמתווח היום זה שלא היה לי כוח לידרוך..
המאמן אמר שלא נורא- אים יכנסו מחבלים את תצליחי לדרוך מהפחד.. :-D :-P

|תמר||תמר||תמר||תמר|

עושים סיבוב באופניים, עושים ארוחת צהריים, הוא משחק באמבט..
מאוחר יותר תגיע הגדולה.
הגדול הגיע, עוד שעה שעתיים צריך לעשות איתו שיעורים..
היה פשוט יותר לעשות את זה לפני שהם הגיעו..
אבל צריך לכוון את הריכוז לילדים.
לא לתת למחשבות להתבזבז אליהם, כי אז קשה מאוד להמשיך בשיגרה..
לכתוב, ולנתק.
להפעיל "טייס אוטומאטי" שמבויית רק על המשימות והילדים, וההתיחסות אליהם.
רציתי לנסות יומיים בלי טלוויזיה, אלא רק דברים אחרים.
אבל למי יש כוח עכשיו.. אז חיברתי שוב את המכשיר..:-(

|תמר||תמר||תמר||תמר|

_ואלה הם חיינו בזמן האחרון יכול להיות יותר טוב
יכול לבוא אסון ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא_

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-06-13T10:04:10
יום השישי. 3 מהילדים בבית. גם הקטן.. |גזר|
ילדה אחת חסרה. חסרה מידי. |U|
|L| |L| |L|

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-06-15T23:17:37
השבת עברה. אתה נגמר, תגיע שוב ניידת, לא תגיע.. יקחו בכוח, לא יקחו..

מתרכז בילדים, לומד לנתרל את הכל מסביב כשאתה איתם.
לא לחשוב על שום דבר אחר.
לחשוב רק על כמות הקצף באמבטיה, על פו הדב, והשיעורים של הילד.ו
לקרא את "פאן" , כדי שיזכר שוב איך קוראים באנגלית..
אז השאלה הכי חשובה עכשיו זה אים על ריבה מברכים "על פרי העץ" או "שהכל". ועל מה מברכים אים יש תפוז ותמר..
(על תמר, כי הוא מ7 המינים.. :-) ) כי יש מבחן..

לחשוב על הניידת עכשיו זה "מוקצה", כי אי אפשר לחשוב על ניידת ולהמשיך כרגיל.. |U|

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

[h=2]סוף סוף[/h]

הזמן רץ, השבת עברה.
אני קוראת בפעם האלף, כדי להאמין...

החלטה:
הקטן והגדולה - נשארים בבית.
נשארים בבית - לקרא שוב ושוב ושוב ושוב ולא להאמין....
אתה קורא שוב, והולך שוב לראות אותם ישנים במיטות, ומנסה לשכנע את עצמך שאתה לא חולם.
|תמר|

הקטן, כמובן,בא איתי אבל לא היה די זמן להסביר לשופטת על עקרון הרצף...:-D

|תמר||תמר||תמר||תמר|

למשטרה יש "ברוך" אחד פחות על הראש.. :-D
ורק הפועל , שעובד פה עים בעל הבית, שמע, שתק, ולא אמר כלום,
הוא רק חייך, הסתכל לשמיים, ושלח נשיקה באוויר לאלוקים.
ועכשיו הגיע התור שלי להגיד- "כל מן אללללללללללללללללה",
הכל מאלוקים.

|תמר||תמר||תמר||תמר|

הקטנה באה מחר, ובסוף הלימודים גם אים יתהפך העולם, גם היא תשוב .
והילד הגדול מסתכל אלי לפני השינה, ושואל שוב אים גם הוא ישאר בבית.
ואתה מלטף אותו, ואומר לו "אתה רואה שכן".
(לגבי הבינוניים עדיין אין שינוי- אך הגדול מושהה בבית עד הקייץ, ועד הקייץ אלוקים גדול.)
אתה אומר לו שכן, כי אתה יודע, שגם אים יתהפך העולם, אתה תילחם שהוא לא יאלץ שוב לעזוב את המיטה שלו,
גם אים את זה, השופטת והעוסים עוד לא מבינים.. :-P :-)

_ואתה יודע, שגם אים יתהפך העולם, אתה תילחם שהם לא יאלצו שוב לעזוב את המיטה שלהם.
אף פעם._
|L| |L| |L| |U|

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-06-15T23:47:49
ורק מההנחה הנאיבית שפנימיות זה מקום חם, ושאים אתה נותן איימון תקבל איימון חזרה, התפקחנו.
ואני רק עוד לא החלטתי- אים נאיביות זה פשע, או ליקוי..
אני רק יודעת שאצל הרבה אנשים- יאנוש קורצאק מת מזמן, ואיתו גם מקראנקו, רק ד"ר ספוק חי וקיים..

|תמר||תמר||תמר||תמר|

ציטוט:
גיימס בונד
[po]העצמת ההתמודדות מול מערכות ככלי לשיפור תפקודי האמהות[/po]
[u]זה קרה בשבת בערב חג ראש השנה. לקחו ממני את ילדי .לא נתנו לי להפרד מהם ולא ידעתי אם הם עוד יחזרו אלי...קיבלתי טלפון בסגנון את לא תראי אותם יותר לעולם... הילדים חזרו כעבור כמה ימים אך תחושת חוסר האונים של מה שיכול לקרות במדינת ישראל נשארה לעולמים. מאז הייתי אמא אחרת.[/u]

_..לא בבית משפט העליון וגם לא בבית משפט הגבוה לצדק.
במקומות האלה השופטים לא יודעים יותר ממה שאומרים להם הניירות שכתבו עובדים סוציאליים או עורכי דין .
אני פונה אל השופט האחד והיחיד שם בשמיים. אם הוא רואה הכל אני לא צריכה הוכחות ומכתבים.
בתקופה ההיא כאשר ראיתי שמבתי משפט אין מה לצפות וכבר הייתי בבית משפט העליון והגבוה לצדק
לקחתי את ביתי אל הכותל בירושליים..
הרגשתי שאני צריכה לפנות למשהוא שלא אצטרך להוכיח כלום.
עד היום יש לי תחושה שזה מה שעזר לי בתקופה ההיא._

|תמר||תמר||תמר||תמר|

YOUT TUBE (באותיות רגילות)
"בת של מלך"

|תמר||תמר||תמר||תמר|

_אני חוזרת אל סיפורי. הייתי תמימה ושלמתי מחיר.
אני שואלת את עצמי אם התמימות הזאת היא בלתי נמנעת או חוסר אחריות.
העיפות לפעמים בעבודות הבית וגידול ילדים כל כך גדולה שהיא לא משאירה זמן למחשבות.
זה היה נוח וחיזק את הבטחון המדומה שלי וגם אוטומטית הצדיק את פעילות המערכות שכל כך רציתי להיות אתן בשלום. היתי תמימה ושלמתי מחיר. לא הגיע לי את מה שעברתי אך אני גם לוקחת אחריות על התמימות שלי.
אלוהים רצה שאלמד בדרך הקשה ביותר._

_זו הסיבה שאני למרות הסיכון בהחשפות משתפת אותכם קוראי היקרים באירועים הכל כך קשים של חיי.
אני מאמינה שבאיזה שהוא מקום יש אמא שקוראת ופתאום נופל לה אסימון.
יש מודעות לנושא הזה של להציב גבולות באמון במערכות. אמון במערכת לא בעיניים עצומות._
{@

ציטוט:
[u]הייתי מעדיפה לא ללחום על הזכויות שלי כהורה וזכויות התלמיד של בני, אך החיים לא נתנו לי את הפריולגיה הזאת ולפעמים בחיים נצחון הוא נצחון והוא חשוב...ובכל נצחון יש עצבות ושמחה...יש צחוק ובכי.[/u]
[u]אין לי זמן לנוח על זרי הנצחון...צריך להמשיך...שום דבר לא נעצר אם נצחתי או לא נצחתי...אבל ירדה לי חצי אבן מהלב. עכשיו צריך לפעול להורדת החצי השני.[/u]
ג"ימס בונד
{@

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-06-19T13:25:52
3 ילדים בבית, מחכים לילדה, |U|
מתחילים להתארגן שוב. |L|

|תמר||תמר||תמר||תמר|

תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב, פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות, אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות

איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר, איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה, רק תצביע אל האופק ותבטיח ש -

אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך, ואיתם אפשר לצעוד

וממש כמו צמחי הבר הבודדים, הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות אנשים על אם הדרך מחכים לאות

|תמר||תמר||תמר||תמר|

|L| גדול לכל אילו שנותנים את הנשמה כדי לעזור.
..וגם לאורלי.. :-)


|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

[h=2]חופש[/h]

2008-06-25
השבוע, כרגיל, הילדה שבפנימיה בחצר בעונש.
מה חדש?
ששאלתי אותה בפעם האחרונה מתי הכניסו אותה לקבוצה- התשובה הייתה-
"כשהחברה שלי היתה כל כך עייפה שהיא נירדמה בחוץ, אז הכניסו אותי גם כן".:-P
תחשבו לבד מה היה קורה אים היו מוצאים אצלי או אצלכם ילד שנרדם בחצר, כי הוא היה בעונש..

|תמר||תמר||תמר||תמר|

מצאתי כבר קייטנת הכנה לגן לקטן, עד 4. |L|
מה שבטוח בטוח..
יש גם קייטנה לבן הגדול. |L|
הגדולה לפחות בקייץ תוכל להיות ב"חינוך ביתי" .. |L|
והקטנה ממש רוצה קייטנה לא בפנימיה אלא בבית. |U|
[b]לפחות היא תבוא הביתה בתחילת הקייץ לשבוע חופש[/b].. |L| |L| |L| |L|

|תמר||תמר||תמר||תמר|

והגדולה אומרת-
אני יכולה ללמוד הרבה יותר טוב בבית.. :-D
אז אים אבא יסכים, הם יאשרו לי בשנה הבאה "חינוך ביתי" ?
הסברתי לה בעדינות, שכנראה לא.. :-( :-P

|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-07-01T18:00:30
|L| |L| |L| |L|
הגוזלים שלי חזרו אל הקן..
כול
הילדים
בבית :-P :-D

|תמר||תמר||תמר||תמר|

ולשופטת בדיון הבא אין ברירה אלא לאשר.
כי גם אים יגיע הקנס המובטח על עשרות אלפי שקלים אים אפר שוב את הצו (על הקטנה)
אין כאן ממילא מה לעקל :-P :-D

|תמר||תמר||תמר||תמר|

יש הסדר על השארת כל הילדים הביתה עים שת"פ. [b]מחכים לאישור בביהמ"ש[/b].
{@
|תמר||תמר||תמר||תמר|

2008-07-10T23:28:52
[u]יש הסדר על השארת כל הילדים הביתה עים שת"פ. מחכים לאישור בביהמ"ש.[/u]
"מאחר שיש התנגדות חזקה מצד האמא- אין מצב שהילדים ישתלבו בפנימיות, כך שטובת הילדים להיות בבית"..

כל הילדים חוזרים הביתה
[b]יש אישור מביהמ"ש[/b] :-D :-P :-P :-P :-P :-P :-P

|תמר||תמר||תמר||תמר|

הקטן מתחיל קיטנת הכנה לגן עד 4
וקיטנה בלי תשלום לגדול. |גזר|
פלוס חוגים לשנה הבאה. |גזר|
הבנות, כמובן מעדיפות לנפוש בבית.

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

ורק דבר אחד אני לא מבינה.
מאיפה היה לרבי החבדניק הזה את הביטחון, כשאפילו אני הייתי עוד מיואשת לגמרי,
ולא חלמתי עדיין לבקש בכלל שכולם יחזרו, להסתכל עלי ולהגיד- אבל כל הילדים יהיו ממש בקרוב בבית.
ניסיתי להסביר לו את המצב, להוכיח לרב שאין סיכוי.. שהרבי "מרחף"..
והרב רק צחק.
ואמר את תגידי שאין כל סיבה שהם לא יהיו בבית
והם בקרוב יחזרו...

|תמר||תמר||תמר||תמר|

וזה מזכיר עוד דבר אחד שכתב הרבי, שכאשר יש בעיות ומונעים בעניינים של מצוות או חינוך,
(ברית המילה ותלמודי תורה ברוסיה הסובייטית) אין לטפס מעל החומה, או לנסות לעבור מתחתיה.
בעינינים כאילה, יש פשוט להיכנס בחומה במסירות נפש.
ואז החומה מאליה תיפול..

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

כשביקשנו חינוך ביתי, אמרו שאין סיכוי- מטרד החינוך לא יאשר חינוך ביתי רק לילד אחד.
והילד למד בבית..
כשביקשתי הקלות בחוק דברת, אמרו שאין סיכוי- יום לימודים ארוך זה חלק מחוק חינוך חובה.
ושבוע הלימודים הארוך קוצץ בחצי..
היה רק צריך לברר במשרד החינוך באיזה מקרים כן נענים לבקשה..
כשדרשתי סיוע לילד אמרו שאין סיכוי- הוא לא יקבל יותר משעתיים בשבוע.
והילד מקבל ליווי צמוד.
כשדרשתי שילדים יחזרו הביתה, אמרו שאין סיכוי..
אבל המשפט הזה כבר היה מוכר לי מאיזה מקום..:-P

|תמר||תמר||תמר||תמר|

אי גט דה אול וורלד אין מיי הנד :-)
יותר נכון, 4 עולמות קטנים..
|L| |L| |L| |L|

|תמר||תמר||תמר||תמר|

הגדול היה היום עים הקייטנה בבריכה,
הקטן דווקא אוהב ללכת בבוקר לקיטנה בגן,
הקטנה הביאה חברה לישון אצלה, אחרי המממממממממממממון זמן שלא ניפגשו,
והבעיה הכי רצינית של הגדולה עכשיו זה אים קונים בגדים בבזאר או בקניון..:-P
מתחילים שוב עים מבול של "סידורים", אבל גם ה"צונאמי" הזה פעם יעבור, והעיקר-
שיהיה שוב אפשר, בין סידור לסידור, לקחת איתם אוטובוס ליםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
התיכון.... {@

|תמר||תמר||תמר||תמר|

ערב,הספקתי לנסוע לסדר כמה עינינים, להרים טלפונים לאן שצריך.
נגמר הלכבס, לבשל, לקחת את הקטן מהגן, להביא מכולת, וכל השאר. לארגן למחר, להעסיק את החברה, לשחק, להפריד.. להשכיב את הקטנציק לישון.. הקטן נרדם, הבינונים מקשקשים בחדר, הגדולה מול הטלויזיה, כמובן..
[b]אף פעם לא היה כל כך נחמד להיות "שפוך"..[/b]

|תמר||תמר||תמר||תמר|

מתחילים להתארגן שוב, מנסים להגיע בלי ביהמ"ש חזרה לחלק מהרכוש, כדי שלא נצתרך סיוע כדי לשרוד .
הילדים מקבלים בנתיים [b]בקהילה[/b] את כל מה שדרוש. מחכים ליום בו לא יהיה צריך.
מתחילים, כמו שכותבת בונד,[u]להציב גבולות באמון במערכות. אמון במערכת לא בעיניים עצומות.[/u]

|תמר||תמר||תמר||תמר|

_בהתחלה "אבדו" ההרים
אחר כך "אבד" הכסף
אחר כך "אבד" החינוך הביתי לשניים מהילדים
אחר כך "אבדו" הילדים_
הילדים חזרו.
מנסים להחזיר את הכסף -
אז אולי אפשר יהיה לחזור בעתיד שוב להרים.
ואולי, פעם, נוכל לחזור גם גם ל"חינוך הביתי..

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

[b]להאזין לשיר ולהתפלל.[/b]
מהאתר למען רון ארד לחופש נולד

אז בואו נתפלל גם בטיפת תקווה שנשארה לנו.
"ריבונו של עולם שמור על עמך ישראל מכל רע,
שלח רפואה שלמה לכל חולי עמך,
זכה את עמך ישראל שיעזרו זה לזה,
בטל מעמך ישראל כל גזרות קשות ורעות"

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

כשרגעים עוברים החששות גוברים
גלי האדישות סביב אותכם שוברים
אתם בנפשכם נוברים וכעסים אתם צוברים
הם לא מאמינים למה שהם דוברים

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

[list]
[*] תמיד ידענו שאפשר לבטוח וצריך לסמוך על חברים
[/list]
וחבל הצלה ניתן למתוח מכאן ועד מעבר להרים*
ידענו שהלב נשאר פתוח כי לב אף פעם לא סוגרים
אנחנו לא שקטנו ולא נחנו וגם אתם תהיו בין החוזרים

[b]אנחנו לא שקטנו ולא נחנו וגם אתם תהיו בין החוזרים[/b]
|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

מקווה שהבלוג יתן גיבוי ואולי קצת תקווה, למי שימצא את עצמו במצב דומה, במלחמה על לגדל את הילדים בבית.
לא צריך דבר, לא דיונים על דוחות, לא "מבחני הורות." ואין "חיה כזאת" שנקראת "הורה מסיט".
הורים לילדים בפנימיות צריכים לדעת, שהזכות לגדל את ילדיהם בבית זאת הזכות הבסיסית של כל אחד.
אים הילד בפנימיה, וההורה יודע כי הוא יכול לגדל אותו, פשוט לעשות את זה. אבל עורך דין, צריך..
_"זה בידיים שלי. אני היחידה שיכולה להביא את זה לסיום. לא עורכי הדין. לא השופטת, לא אף אחד. אני ורק אני".
עולם ומלואו.
זה בידיים שלנו. אנחנו היחידות שיכולות להביא את זה לסיום. לא עורכי הדין. לא השופטות, לא אף אחד אחר._

|תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר| |תמר||תמר||תמר||תמר|

[בן_עמי*]

בס"ד

_בהתחלה "אבדו" ההרים
אחר כך "אבד" הכסף
אחר כך "אבד" החינוך הביתי לשניים מהילדים
אחר כך "אבדו" הילדים_
הילדים חזרו.
רוב הרכוש יחזור על פי הוראת הדיינים.
מחכים לביצוע פסק הדין, ע"פ דין תורה, כדי שלא נצתרך סיוע כדי לשרוד .
הילדים מקבלים בנתיים בקהילה את כל מה שדרוש. מחכים ליום בו לא יהיה צריך.
מתחילים לחלום על ההרים.
מתחילים, כמו שכותבת בונד,להציב גבולות באמון במערכות. אמון במערכת לא בעיניים עצומות.

[אחת*]

[בן_עמי*]

בס"ד


דף לקריאה בלבד.
מבקשת - רק לקרא ולדעת .
לא להגיב.

[בן_עמי*]

הילדים גדלו אני בחזרה בדרך לצפון הארץ על מה שעברנו במדינה הזאת אפשר לכתוב ספר תודה לכל מי שקרה את הבלוג בהצלחה לכל ההורים שעדיין נילחמים או נידרסים תחת גלגלי המארכת