ילד לא רעב לא אוכל

[אמא_דואגת*]

אני מחפשת תמיכה ועצות מעשיות עם ילד שהפך תוך מספר חודשים משמנמן ואכלן מעולה (מגוון של פרות, ירקות,גבינות בשר תאבון בריא ונהנה מאוכל) לשחיף לא רעב לא נהנה מאוכל עם נטייה לאכילת ג'אנק ומתוק - הוא ממש הצטמצם ובגיל מאוחר יחסית 6.
יש מבחר אוכל בבית ואני מוכנה להתפשר גם על פחות בריא
עצוב לי שהוא לא רעב לא מתעניין ולא נהנה מהאוכל.
הוא פיתח רגישות מדהימה לאוכל לאחרונה
אוכל גבינה רק מחנות מסויימת, קציצות בשר רק מחנות אחרת (ולא את הקציצות המדהימות שאבא מכין)
הרבה פעמים אנחנו מסכמים לע מנה מסויימת ואז הוא לא רוצה לאכול את מה שסוכם.
לפעמים הוא אומר לי שהאוכל לא טעים לו ומפתח טכניקות ע"מ לא להרגיש את הטעם...
ניסיתי שיטות אלטרנטיביות שונות, ויטמינים בנתיים אין ממש שיפור,
אני מנסה לשחרר ולהעביר לו אחריות אבל בד"כ נשברת כי אני מרגישה שזה פוגע בבריאותו.
כשאני עוברת על מה אכל ביום אני שואלת את עצמי אם לא נגרם לו נזק לטווח ארוך -
מבחינת שקילה/גובה אנחנו במעקב והא בסדר, גם בדיקות דם שעשיתי בעבר היו תקינות..
לדוגמא היום אכל קורנפלקס, גלידה, פנקייק ומרק תירס ושתה חלב.
בתור תינוק היה נוח וחייכן השנה האחרונה היתה קשה ומלאת מאבקים,
עכשיו יש שיפור וחשבתי שאיתו גם יבוא שיפור באוכל אך ההפך הוא הנכון
רעיונות יתקבלו בברכה ביקורת פחות.

[פלוני_אלמונית*]

אני במצב דומה עם ילדה בת 5, מבינה אותך מאד, מה שאני עושה הוא להכין לה שוב ושוב את מה שהיא בכ"ז אוהבת (אצלינו קוסקוס עם מרק ירקות) ועד מנה או שתיים שהיא אוהבת, גם אצלינו לפעמים לא אוכלת כלום יום שלם.

[טרה_רוסה*]

לדוגמא היום אכל קורנפלקס, גלידה, פנקייק ומרק תירס ושתה חלב.
נראה לי שסך הכל זה די הרבה אוכל, רק שזה ג'אנק, אז את "לא סופרת את זה".
מה הוא היה עושה אם לא היית נותנת לו את האוכל הזה? נשאר רעב ?

לקחת אותו לרופא לבדוק שאין לו פטריה על הלשון או משהו אחר שגורם לאוכל להיות לא טעים ?

אתם אוכלים צנוברים בבית?

אם הוא אוהב אוכל עם טעמים חזקים, תנסי לכין לו אוכל ממש מתובל. אני יודעת שזה ההיפך ממה שנהוג לחשוב שילדים אוהבים, אבל יש ילדים שמעדיפים את זה, דווקא.

[דף*]

כדאי לעשות בדיקות דם ושתן עדכניות כולל אנמיה (שגורמת לירידה בתאבון) וצליאק. במקרה של ירידה משמעותית בתאבון צריך לדעתי לשלול קודם כל את הגורם הרפואי.

[דפנה_שטרן*]

אם הבנתי אותך, את משערת שהשינוי באכילה שלו קשור לשנה הקשה שהוא עבר ולכן את מצפה שיחד עם ההטבה יגיע גם שיפור באכילה. אם זה כך, קחי בחשבון שהסיבה שהתחילה את השינוי היא לא תמיד זו שממשיכה לקיים אותו. שינוי בדפוסי אכילה של ילד יכולים לעורר דאגה אצל ההורים. אם במקרה לילד יש מה להרוויח מהדאגה הזו, הוא עשוי לנסות ולשמר אותה. מה למשל, הוא יכול להרוויח? תשומת-לב, שינוי בסטטוס שלו במשפחה, תחושת שליטה, לגיטימציה לאכילה של מתוקים (העיקר שיאכל) ועוד.. .

את מספרת שבינתיים הוא בריא. אז אולי זה יכול לתת לך שקט בינתיים, כדי שתוכלי להעביר אליו את האחריות. את תוכלי להמשיך ולהיות אחראית על הבדיקות והמדידות, ועל האוכל שתגישי.

נסי לשים לב לכמות הממתקים והפחמימות שאוכל- אצל ילדים הם יכולים "לקלקל" את התאבון ולהשפיע על אכילה של מגוון מצומצם שכולל בעיקר פחמימות

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום.
בן שש וחצי.
לא אוכל.
צועק שהוא רעב. מכינים לו אוכל וברגע שהוא רואה את הצלחת הוא מוצא בה משהו שלא לטעמו, יכול להיות כל דבר הכי קטן, ואז הוא מתוסכל כי הוא לא יכול לאכול. וצועק ונעלב.
מדי יום מתווסף משהו חדש לרשימת המאכלים שהוא לא אוכל.
ולא נשאר הרבה...
מישהו מכיר את הבעיה?
רעיונות להתמודדות?
נראה לי קשור לגיל... אבל מדאיג אותי.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

איך אתם כמשפחה עם אוכל?
אוכלים ביחד?
נהנים להכין? האוכל מגוון? בררנים?
שמתי לב מניסיוני העשיר עם סרבנות אכילה (היום טפו טפו טפו כבר לא) שזה הרבה היה קשור
לכל מיני שריטות שלי עם אוכל (למרות שכלפי חוץ זה נראה בסדר...).

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לי יש ענינים עם אוכל. חשוב לי להיות רזה. בשנתיים האחרונות. לפני כן הייתי שמנה. והיינו אוכלים ביחד. היום אני רזה ופחות אוכלת כל דבר, גם פחות מקפידים על לאכול ביחד ועל לעשות עניין מארוחות. מה שפעם היה נורא חשוב.
חוץ מזה לי באופן אישי חסר זמן עם הבן זוג, זה בגלל שהקטן (עוד מעט שבע...הקטן) לא מפסיק להפריע לנו לדבר... אז אם הוא לא בא לשולחן לאכול אני יותר חווה את זה בתור הקלה... רק שהעניין החמיר יותר מידי.
בנוסף התחיל ללכת לגן השנה ושם הניג'סים מחריכים לטעום.... שוחחתי איתם והצלחתי להוריד אותם ממנו, שיאכל מה שהוא רוצה. אבל חלק מזה כבר השפיע עליו אני חושבת.
וכמובן גם עניני הבית.

[אילה_בשדה_הדגן*]

אני עונה לאמא הדואגת:
קודם כל רופא!
בדיקה כללית.
אכן יש את העינין עם הוירוס של הצנוברים שגורם שהכל יהיה מר.זה מזכיר גם הצטברות של כל מני רעלים, לא עלינו שגןרמים לטעם מתכתי .

והיה והעינין הרפואי נשלל אז:
להוציא מהבית את כל מה שהוא לא אוכל.דברים שיש בהם סוכר לבן וקמח לבן ובטח ובטח שצבע מאכל וחומר משמר.
לקנות המון ירקות ופירות ולהניח על השולחן בצורה אסתית.אפשר לשתף את הילד בלחתוך את הפירות לצורות של ליצנים ורכבת של ירקות ונבטים על מגש.יש כל מני סכינים שעושים צורות של גלים ועיגולים וסילסולים,אז זה כיף.
גם אם הוא לא אוכל, שיהיה על השולחן.
יש ילדים שיאכלו סלט, אם לא כל דבר בנפרד בצלוחיות אפילו .

אפשר 'לעבוד עליו'- להכין פנקיק מקמח כוסמין וסילאן,לתת שייק בננה ,תמרים ואגוזי קשיו במקום גלידה (שכאמור ,מומלץ להפסיק לקנות)
הילדה שלי מאוד אוהבת פסטה, אז אני לא מגישה לה רק פסטה, קמח מלא כמובן,אלא שתמיד מעורבבת עם רוטב.את הרוטב אני מכינה מירקות וקיטניות וכדי שאי אפשר יהיה להפריד אני טוחנת בבלנדר.מתקבל רוטב עשיר ובעל צבע יפה.אפשר עם שמן זית.
אם הילד שלך אוהב מרק תירס, תוסיפי לזה קיטניות ועלים ירוקים,מיסו במקום מלח.

ועוד עינין לברור: כמה הוא פעיל?
וגם שאלה היא באילו שעות הוא צריך בכלל אוכל?
לפי מה ששמתי לב אצלנו במשפחה -יש מי שצריך את האוכל מוקדם בבוקר ויש מי שרק אחרי 3-4 שעות .
אם אני יכולה להציע לילד שהבטן שלו מתעוררת מאוחר כוס מים ,סיבוב אופנים,חצי תפוח ,להכין ארוחת בוקר ורק אחר לשבת לאכול-עדיף לו.

הרבה ילדים מתקשים לעכל משהו ולגייס תאבון בשביל ארוחת ערב.הרבה יותר רעבים בשעות אחר הצהרים. אז במקום נישנושים דלוחים משקיות מרשרשות-אפשר להציע את האוכל של ארוחת צהרים/ערב.

**************
נשאר העינין של כל הצרחות והמאבקים.לא פשוט בכלל.
לכן השארתי את זה לסוף.

אוכל הוא מקום שאליו מתנקזים הרבה עינינים ותסכולים לא פתורים: עיפות ,עומס גירויים,סתם כעסים ותסכולים.
זה כמו שסקס משקף הרבה עינינים בזוגיות.להבדיל.

ילד יכול להביע את חוסר שביעות רצונו.הוא בהחלט יכול לעשות את זה בצורה הכי קולנית,מנסרת ת'מוח,ניגסית, דביקית ולהשכב על הרצפה במקומות ציבוריים ובארוחות חגיגיות עם הסבתא.
ברור שהיינו רוצים שיקשור את מפית מבד שיפון על צאוורו ,יאכל בפה סגור עם סכין ומזלג בעיקר ברוקולי אורגני ומעדנים מגוונים ,ויגיד שהבישול הביתי שלנו טעים לו כל כך שרק נלמד אותו את המתכון.
הפער גדול..

אני לא רואה מנוס מכך שכהורה אני אכיל את הכעסים והבכי,ואקבל אותם בשלווה ובציפיה שאכן הם יתקיימו ,אבל אתמיד לכוון את הילדים שלי לעבר תזונה איכותית.

[פלוני_אלמונית*]

איזה רופא בודק דבר כזה?
תודה על התשובה הארוכה.
נראה שיש באמת איזו בעיה לא ברורה. כי הילד רואה צלחת עם אוכל שהרגע הכינו לו לבקשתו ומסרב לאכול למרות שהוא ביקש שיכינו לו אותה כי הוא רעב. נוצר מצב של תסכול נוראי, ככה לפחות נדמה לי. לא מצליחה להבין למה ילד רעב לא אוכל מנה של פסטה שהכינו לו. מעדיף לריב ולצעוק ולבכות לא מנסה להגיע לפשרה או לשום דבר. כאילו מעוניין בעימות...

[פלוני_אלמונית*]

מעדיף לריב ולצעוק ולבכות לא מנסה להגיע לפשרה או לשום דבר
אז תעזבי אותו לנפשו, שיבין שזה מה יש.
ילד שביקש אוכל, אמור להיות רעב, ומקבל את האוכל שביקש - אם עכשיו הוא לא אוכל - זבש"ו.
לא הייתי נכנסת איתו למשאים ומתנים בכלל. לא הייתי הופכת את האוכל לזירת עימותים.
ביקשת, קיבלת, לבריאות. לא רוצה - גם לבריאות.
אבל אמא לא מתכוונת לנהל על זה דיון, או להכין משהו אחר. כשתהיה רעב, הצלחת שביקשת מחכה לך בשמחה רבה.