חיסונים מבחירה

אנונימי

שליחה על ידי ליסה* » 23 יולי 2001, 11:40

אני רוצה להעלות כאן הצעה כללית למי שכן מחליט לחסן את הילדים שלהם, גם אם חלקית: לנהל רישום לצד פנקס החיסונים ורשום בו בכל חיסון איזה חיסונים ניתנו, את שם היצרן והמס' הסידורי שעל הבקבוקון, לבקש (רוב הסיכויים שלא תקבלו, אך שווה לבקש) את עלון היצרן המצורף לחיסון שבין היתר מזהיר על תופעות הלוואי האפשריות, ולנהל רישום במשך שבועיים על כל תופעה יוצאת דופן שנצפתה בילד המחוסן. יכול להיות שיש תופעות שלא תזהו כתופעות לוואי של החיסון עד אשר אותן תופעות יופעיו לאחר החיסון השני והשלישי בסדרה....לא יזיק, אולי יועיל, ויהיה שימושי מאוד במקרה של תגובה חריפה לחיסון.

...
חשוב לזכור שמצבי כחד הורית חשוף ופגיע הרבה יותר משל כולכם כזוג. אפילו במקרים של גרושות, יש בן זוג שיכול היה לומר: אני מתנגד!! אז יש כאילו מישהו שנותן שיווי משקל. החד הוריות חשופות פי כמה ואני צריכה להיזהר בעניין חשד להזנחה. בגלל זה אני לא רוצה שיגיעו אלי בגלל הלשנה, בגלל זה עשיתי חיסונים (:-) - מדינת משטרה?)

ואללה אני יכולה להבין את הענין של החיסונים. לפעמים דברים מתחילים כמעט מכלום ופתאום לפני שהספקת להבין מאיפה זה בא עליך - מתגלגלים בצורה קפקאית מופרעת.

השאלה היא -למה עשית חיסונים

עשיתי חיסונים כדי לא להתעסק עם המערכת. לפני שנכנסתי להיריון הזהירה אותי עובדת סוציאלית שלא להתעסק עם הקולגות שלה: אחיות טיפת חלב, גננות, עובדות סוציאליות ועוד - המערכת. היא אמרה שכחד הורית, יכולים להוציא מרשותי את הילד על שטויות לעומת העלמת עין ממצב גרוע בהרבה אצל נשואות. היא אמרה: לכי למעקב, תעשי חיסונים בזמן, וכדומה
השנה, כשעשיתי את המאבק שלי במערכת הרגשתי את החרב הזאת כל הזמן על הצואר, זה היה מתיש מאוד.
אחרי המאבק הנ"ל - אני רוצה לראות שמישהו יתעסק איתי

מדהים,
לנו לא עשו בעיות
שאלו כמה פעמים
אם נבוא
עד שהתייאשו
וככה זה התמסמס לו לאיטו
במין אקט פאסיבי לגמרי מצידנו

יפעת, לא עשו לי בעיות, מראש החלטתי לא להאבק על זה
בין השאר בגלל ההזהרה שקיבלתי
אולי זה היה פשוט יותר - לא לקחת אחריות
אז לקח לי 6 שנים
ועכשיו אני לוקחת אחריות על חינוכו - שאלוהים יעזור!!!

כאבא לשלושה לא מחוסנים ומטפל (נטורופתיה ורפואה סינית) אני רואה בשאלת החיסונים דרך קלה לפתור את שאלת האחריות לבריאות הילד - אני מניח שאתם דואגים כמיטב יכולתכם לבריאותה ומכאן שאתם "מחסנים" אותה בעזרת תזונה טובה, הרבה אהבה ותשומת לב לירידות חיסוניות לפני שזה מגיע לידי משבר (כך לפחות אני ממליץ)

מישהו, שלא מתנגד באופן גורף לחיסונים, אלא רק לחלקם, יכול להסביר לי למה הוא מתנגד / תומך בחיסונים השונים? שאלתי קודם, אבל כנראה שזו נשמעה שאלה בקורתית, אבל היא לא. אני באמת רוצה לשמוע הסברים

כרמית, אני מקווה שמישהו ייתן תשובה יותר מפורטת, אבל אני אענה באופן עקרוני:

כל חיסון הוא מזיק. מלבד החומר המחסן עצמו, החיסונים כוללים חומרים רעילים ומזיקים לגוף.
אף חיסון הוא לא מוחלט. החיסון מוריד את הסיכוי לחלות, אבל לא לאפס. וכנראה שכל חיסון מלאכותי יעיל פחות מהתחסנות טבעית (כלומר - לחלות ולהבריא).
חלק מהמחלות שהחיסונים נועדו נגדם אינן קשות, והסיכון לסיבוכים נמוך. לכן במחלות האלה עדיף ללכת על החיסון הטבעי - לחלות ולהבריא.
המחקר לגבי החיסונים אינו חף משיקולים מסחריים, וכולל כמה סיפורים מזעזעים בחוסר אנושיותם. לי אישית זה מפריע ומוריד את רמת האמון שלי במה שאומרים בעלי אינטרסים בתחום.

אלה רק עקרונות כלליים - עדיין נשאר לבדוק כל חיסון לגופו ולשקול את הסיכונים של החיסון לעומת הסיכונים באי-חיסון. עוד דבר שכדאי לשקול זה דחיית חיסונים.

כרמית, אנחנו קנינו את החוברת של ד"ר רוזנטל ואחרי קריאתה התייעצנו עם הרופאה שלנו, שעוסקת ברפואה סינית והיא גם רופאה "רגילה", מאחר שהיא מעודכנת גם בכל המידע החדש יותר. בעקבות זה, אנחנו נותנים רק פוליו בזריקה, ודלקת קרום המוח. מתישהו ניתן את הטטנוס, ולקראת גיל ההתבגרות צהבת B. השיקולים הם בעיקר מה שיונת כתבה, ובנוסף - שתי המחלות האלה יכולות להיות קטלניות, בסיכון גבוה יותר מהמחלות האחרות שנגדן מחסנים.
הרפואה הסינית רואה חשיבות במחלות הילדות, ויש בעיה עם הימנעות מהן. לא שזה גורם לנו לחפש להדביק את הילד בכל המחלות, בינתיים.
אגב, כל זה נכון לגבי הבן הצעיר שלנו - עם הבכורה היינו הרבה פחות מודעים, והיא חוסנה "כרגיל", פרט לחיסון נגד צהבת A - עד שהוא הגיע, כבר למדנו (-: ואבעבועות היא חטפה מזמן.

מה לגבי העובדה, שמרבית הילדים היום מחוסנים ולכן הסיכוי להפגש בחצבת, למשל, בגיל צעיר היא קטנה, אבל במהלך החיים, מי יודע? אני לא יודעת ספציפית לגבי חצבת, אבל חלק ממחלות הילדות נעשות קשות אם חולים בהן בגיל מבוגר (אדמת שהיא מחלה קלילה, מזיקה מאד לעובר אם חולה בה אשה בהריון)...
(אני חוזרת, השאלות שלי לא ציניות)

בפורום של עקרון הרצף באינטרנט נתקלתי בהרבה הורים שהחליפו מידע ביניהם על מישהו שחולה במחלת ילדות כזאת כדי לרוץ ולהדביק את ילדיהם באדמת, חזרת, חצבת ולא זוכרת מה עוד.

אני ממש מפחדת, שאם החיסון נגד אבעבועות רוח ימשיך וייהפך לפופולארי, הילדים כבר לא יחלו בה באופן טבעי, וגם המחלה עצמה כנראה (לפי נסיון העבר) תשתנה ותהפוך להיות יותר קשה ויותר מסוכנת.

בעיקרון, אני מחסנת את ילדי. יש חיסונים (כמו אדמת/חצבת/חזרת) שאני עושה בגילאים מבוגרים יותר ולא ברצף של טיפת חלב, ויש חיסונים שאני לא עושה (אורן עברה אדמת, אבל איתמר לא יעבור אדמת, לעומת זאת, חזרת וחצבת הוא כן יעבור. אבעבועות רוח שניהם לא עברו ולא יעברו. אורן חלתה, ואיתמר עדין לא. לי היה העונג המפוקפק לחלות פעמיים באבעבועות רוח. פעם אחת בגיל 6 והפעם השניה בגיל 24. הפעם השניה היתה קשה והיסטרית הרבה יותר מהראשונה). בעיקר, בשביל שהגוף של הילד יהיה חזק יותר להתמודד עם כל הנגיפים האלה שדוחפים להם. ואני חושבת שזה נורא נחמד לא לחסן את הילדים מתוך אידאולוגיה, אבל, לצערי, האידאולוגיה הזו מבוססת המון על כך שהסביבה כן מחסנת את הילדים. הראיה הטובה ביותר לכך היא, שכאשר הפסיקו לחסן את האוכלוסיה כנגד פוליו המחלה התפרצה שוב.

ביחד עם כל זה, אני מסכימה שבהרבה מאוד חיסונים (כולם?) הסיכוי להסתבכות כתוצאה מהחיסון היא גדולה בהרבה מהסיכון להסתבכות כתוצאה מהמחלה. ולצערי, גם כאן אני מכירה מקרה לא קל... בחור (כיום בן 45) שחוסן נגד פוליו וחלה במחלה בעקבות החיסון ומאז הוא משותק בשתי רגליו.

לא ראיתי בכל הדף הזה הפניה למקור מידע רציני על החיסונים שניתנים בישראל.
את ד"ר רוזנטל ואחרים שהוזכרו כאן איני מכיר, אבל נראה לי שחשוב לדעת גם מה אומר הממסד ולא רק מה אומרים מתנגדיו (-:

לצערי, מצאתי שלמימסד אין מה להאמין.
הם משוחדים, שבויים בקונצפציה, ומאמינים באופן עיוור לתעשיית החיסונים, שהיא התעשייה הרווחית ביותר בעולם (חיסונים מכניסים הרבה כסף).
בשום מאמר "מימסדי" לא מצאתי התייחסות לכל החומרים המסוכנים שנמצאים בחיסונים. הם מעמידים פנים עדיין שמדובר בהזרקה של חיידק מוחלש שנגדו מפתח הגוף נוגדנים. לא נכון.
גם אין התייחסות לעובדה שמגדלים את החיידקים בתוך רקמות של בעלי חיים, וכך כנראה התפתח נגיף האיידס (נגיף שעבר מוטציה בדרך מהקופים לבני האדם, כנראה דרך גידול חיידקי הפוליו ברקמות קופים למען חיסוני הפוליו באפריקה. חיסונים אחרים מגדלים ברקמות של ארנבים, וכן הלאה. מי יודע מה משם עובר לתוך החיסון ומוזרק ישירות לתינוקות בני חודשיים).

לא עדיף לנקוט אמצעי מניעה (לא להזריק סמים ולא לקיים יחסי מין בלתי מוגנים, למשל) מאשר להכניס לגוף חיסון מפוקפק?

סיור באתר של ה- CDC מגלה שההמלצות הרשמיות בארה"ב (שיש להן חסרונות דומים להמלצות הרשמיות פה, ובכל זאת הם עובדים על סדרי גודל אחרים של אוכלוסיה, ולכן יותר נסיון) מאד מענינות, ושונות מהמקובל פה. קראתי ברפרוף, אז מעדיפה לא לסכם כרגע, אבל מי שזה רלוונטי - כדאי לבדוק שם.

אין לי החוברת של ד"ר רוזנטל לידי, אבל במידה מסוימת הוא קרוב ל"ממסד" - הוא אחראי על הרפואה המשלימה בבית החולים תל-השומר, אם אני זוכרת נכון את ההגדרה.
עדי, הסיפור של החיסונים הרבה יותר מורכב ממה שאתה מתאר. שווה ללמוד אותו לעומק, במידת האפשר.

מה עם חיסון נגד שחפת?
יש למישהו מושג?

הצצתי באתר http://vaccinfo.com ונפגעתי.

מעבר לכך שהאתר דורש תחזוקה דחופה (תמונות לא מופיעות, טקסט קטן ולא קריא): כמות המידע הרפואי אפסית, ה"מידע" שמופיע מלא להט דתי ממש נגד חיסונים. תופעות הלוואי שמתוארות בדף "תופעות לוואי" נראות כמיועדות להבהיל: האם באמת יש עדויות רפואיות לקשר ישיר בין: סרטן, סכרת, טרשת נפוצה, דלקת קרום המוח - לחיסונים ספציפיים? מהן העדויות האלה?

האם המטרה של "חסון" היא למנוע לחלוטין שימוש בחיסונים בישראל? אם כן - ניתן להסתכל על רמת הבריאות של מדינות העולם השלישי אשר אינן משתמשות בחיסונים כלל. אין ספק שבמדינות אלה, התמותה מסרטן, סכרת וכו' נמוכה בהרבה, פשוט כי כמות האנשים המגיעים לגילאים בהם מחלות אלה מופיעות קטנה מאוד. אני מעדיף את המצב אצלנו...

אם, לחילופין, המטרה של "חסון" היא רק "להפיץ את המידע ולתת לאנשים להחליט בעצמם", זו קריאה לפרזיטיות רפואית: כיוון שרוב הציבור מחוסן, יש להניח שהסיכון באי-חיסון אינו גבוה במיוחד. כל עוד רק קבוצה קטנה של אנשים יימנעו מחיסון, ניתן לשמור על יציבות. לי זה נראה קצת בעייתי מבחינה מוסרית.

על סמך מה, אם כן, נטען כי חסון עוזרת ליצור שיפור משמעותי בבריאות הילדים בישראל?

יש גם בעיות אחרות:

הילדים שאינם מחוסנים עשויים להגיע יום אחד למדינות אחרות בהן המחלות נפוצות יותר. (אני יודע, זו הפחדה נפוצה. אבל הנה משהו יותר מקורי:)
למיטב ידיעתי אין סטטיסטיקה מספקת של שיעורי תמותה/מחלות/"תופעות לוואי" של חיסונים (כפי שמתוארות באתר), אצל אנשים שנמנעו מחיסון במדינות שבהן רוב האוכלוסיה מחוסנת. במילים אחרות, לא ברור האם בהימנעות מחיסון אכן יש משהו מועיל (מעבר לסיפוק רגשי).

אני דווקא מעוניין בנתונים יותר רציניים: באילו חיסונים יש מתכות וחומרים רעילים אחרים? איזה חיידקים ונגיפים לא רצויים נמצאים באילו חיסונים?

עדי, בכל החיסונים יש מתכות וחומרים רעילים אחרים - זה המצע שמחזיק את החיידקים. בנוסף, מגדלים את החיידקים ברקמות של חיות, וגם זה עלול ליצור בעיות. גם דרך השכפול של החיסון (העברת החיידקים ממצע אחד לשני) היא בעייתית כי היא עלולה לגרום למוטציות שמחמירות את המחלה, או מחלות אחרות שעוברות בהזדמנות. בקיצור: חיסונים זו טכנולוגיה מורכבת עם הרבה חוליות חלשות וסיכונים. זה בסדר לעשות את השיקול ולהחליט שעדיף להשתמש בטכנולוגיה הזאת, אבל זה לא חכם להאמין בה באופן עיוור.

לאשתי יש תגובות אלרגיות לחיסונים שהיא מקבלת מאז שהיא ילדה: זה מתבטא בחם, חולשה לתקופה של כמה ימים, וכשהיא היתה ילדה גם היו לה פירכוסים. כמעט כל הרופאים אליהם היא הלכה הגיבו בזלזול לסיפור (אף אחד לא מכיר תופעות לוואי כאלה לחיסונים המדוברים - אנטיטטנוס ואלה שמקבלים בתור ילדים), ואחרי מחקר מקיף שהיא ערכה הסתבר שהגורם לתגובות הקשות הוא כנראה אלרגיה שיש לה למתכות מסויימות שבהם משתמשים בחיסונים (כפי שיונת ציינה). אחת הדרכים שהוצעו היתה לחלק את החיסון למספר מנות קטן: זה הוכיח את עצמו בחיסון לצהבת B (או A, אני לא זוכר בדיוק), אבל אחרי שהיא קבלה כבר את כל המנות (חלקו לה את זה לשלוש מנות, רק במנה השלישית היה לה קצת חם) הסתבר שלפי הוראות היצרן אסור לעשות את זה, לכן חשוב לבדוק ישירות עם היצרן ולא עם הרופא.
כל זה לא אמור להכניס מישהו/מישהי להיסטריה - סך הכל זה לא מאוד נפוץ. אבל אם ידועה אלרגיה כלשהי למתכות או משהו כזה כדאי להיות מודעים.

יונת
אני משתדל לא להאמין באופן עיוור לשום דבר. אבל ברגע שאומרים "מתכות וחומרים רעילים אחרים" בלי לפרט, זה נשמע לי כהפחדה.

אני מעוניין (באמת) בנתונים קונקרטיים (שאלתי כבר קודם, אולי יותר מפעם אחת, ולא קבלתי תשובה):

באיזה מתכות מדובר? יש מתכות שאפילו דרושות לגוף (ברזל, נתרן, מגנזיום...) ולעומתן כאלה שרעילותן ידועה (כספית, עופרת, קובלט...) האם בכל החיסונים יש אותן מתכות?
איזו כמות של מתכות יש בחיסון? אמנם גוף התינוק קטן, אבל גם החיסונים ניתנים במנות קטנות, מיליגרמים בודדים.
אילו כמויות של מתכות נחשבות מסוכנות?
לגבי חומרים מסוכנים אחרים - אותן שאלות.
האם יש סטטיסטיקה של חיסונים שהיו בהם מוטציות או שגרמו למחלות אחרות? גם אם אין מחקרים של יצרני החיסונים, סביר שיש נתונים כאלה לרשויות הבריאות במדינות שונות.

זה מזכיר לי טריק שיווקי מלוכלך (תרתי משמע) שהצליח לשכנע אנשים תמימים לקנות מסננים יקרים למי הברז: איש מכירות מגיע לבית ומבצע "בדיקה של זיהום המים". הבדיקה מתבצעת ע"י הכנסת אלקטרודות לכוס מי ברז והעברת זרם במשך כמה דקות. המים נצבעים בצבע ירוק מזעזע. בכוס עם מים מסוננים, התופעה לא מתרחשת. מה שהלקוח לא יודע הוא שהצבע מגיע מהתפרקות האלקטרודה ולא מהמים עצמם - לאחר סינון, המים מכילים פחות מלחים ולכן ההתפרקות איטית יותר. מסקנה מתבקשת: כדאי לסנן את מי הברז (כמובן, עם המסנן שלנו, שהוא הטוב ביותר בשוק).

מה הקשר? מסתבר שאנשים מפחדים מאוד מזיהומים, והפחד הזה נתמך בקלות באמירות כלליות ובנפנופי ידיים. הסברים ופרטים טכניים משפיעים פחות, במיוחד אם הם באים להרגיע (הרבה אנשים מפחדים מטכנולוגיה מלכתחילה).

אותו דבר נכון גם לנושא קרינה למיניה (ראו גם מכשיר מיקרוגל) ויש לי רושם שגם לתחום החיסונים. אם כי, כאמור, אשמח אם מישהו יתקן אותי (טוב, לא ממש אשמח, אבל זה חשוב יותר מהאגו שלי).

קצת תשובות:

המתכות הן לפחות כספית ואלומיניום.
מנת החיסון, למרבה הצער, אינה מחושבת לפי גודלו ומשקלו של התינוק (נגיד, יצור ששוקל 4 קילו), אלא זהה למנות הניתנות לאדם מבוגר.

הדבר דומה לתקנים לחומרי ההדברה, שמסתבר שהכמויות המותרות שלהם מחושבות א. כל חומר לחוד, בלי להתייחס כלל לאינטראקציה בין חומרים ולמה שקורה אם אכלת גם עגבניה עם רעל א וגם מלפפון עם רעל ב באותו סלט וב. לפי גודל של גבר לבן בוגר - ולא, למשל, לפי גודל ממוצע של תינוק בן שנה שאתה רוצה לתת לו מלפפון לא אורגני.

עדי, יגעתי (מאוד) ומצאתי רשימת תכולה של החיסונים, משנת 1997: http://groups.yahoo.com/group/cbirth/fi ... DIENTS.doc.

אגב, היה מאוד מעניין לחפש את המידע הזה ב-CDC. הנה למשל מה שאמור היה להיות תשובה פשוטה לאנשים דתיים שמפריע להם שימוש ברקמות של עוברים שהופלו בשביל לגדל חיסונים: http://www.cdc.gov/nip/vacsafe/concerns ... ancell.htm. בכלל, די קשה למצוא שם מידע יבש - כמעט כל מה שכתוב שם כולל הרגעות סמכותיות. קצת מפחיד.

שאלה: בתור אנשים שבוחרים לא לחסן את ילדיהם, מה דעתכם על המצב האפשרי שבו יהיה רוב של אנשים שיתנהגו בצורה זו,
ואז מחלות שהיום כמעט ולא מופיעות, יחזרו להופיע, ובגדול?
כמובן שהאחריות שלנו היא בראש ובראשונה לילדינו, ולעצמנו, אבל מה לגבי האחריות שלנו לשאר החברה?
אני לא באה להעביר ביקורת, ממש לא, אלא פשוט למצוא תשובות לשאלות שאני מתלבטת לגביהן...

את הילדים שלי חיסנתי בכל החיסונים "לפי הספר" (לא בטוח בכלל מה אעשה בילד הבא). יש מספר מחלות, שדווקא העובדה ששאר האוכלוסיה מחוסנת והמחלה לא נפוצה, היא המדאיגה ואולי זה מה שיוביל אותי כן לחסן (עוד לא יודעת מה ובאיזו מתכונת) למשל - פוליו, אדמת ואם יקח יותר מדי זמן אז גם אבעבועות רוח... וגם במחלות האחרות - השיקולים הם מה קורה אם כן חולים, ואני לא יוצאת מנקודת הנחה שלא יחלו.

את מניחה שתפוצת המחלות האלה קטנה בעקבות החיסונים ההמוניים. קשה לדעת אם זה נכון. לפחות חלק מהירידה בתפוצה נגרם ככל הנראה משיפור תנאי ההגיינה ומהפחתת המגע עם חיות (פחות חקלאים).

יש משהו שחשוב לזכור ביחס לשאלה "למי להאמין":
התומכים בחיסונים מייצגים אינטרסים כלכליים כבדים ביותר, פלוס אגו של רופאים שבכל נושא דוגלים במה שייתן להם מקסימום שליטה וסמכותיות.
המתנגדים לחיסונים אינם מרויחים מזה פרוטה.
כמו בהנקה, הכסף נמצא בפורמולות.

לא מדוייק.. למטפלים הומאופטים, למשל, יש הרבה מה להרוויח מחיסון הומאופטי במקום קונבנציונלי.

אני חושבת שרובים אלה שלא מחסנים לא משתמשים גם בחיסונים ההומאופתים (אנחנו למשל). לא מתוך אידיאולוגיה, זה פשוט לא משהו שיש לו הרבה תפוצה ומודעות.

נקודה למחשבה!
היות ויש מחלות שהפכו לנדירות ביותר עקב מתן החיסונים, רופאים רבים אינם מכירים את המחלות הללו והסימפטומים שלהן ולכן יכול להיגרם מצב לפיו, בעת מחלה, יהיה קשה לרופא לאתר אותה ולטפל בה, עקב חוסר נסיון ומגע עם חולים שכאלה.

שליחה על ידי א* » 08 מרץ 2002, 01:22

אנחנו מטופלים בהומאופתיה כבר יותר מ-12 שנים ולא נתקלנו מעולם בחיסונים הומאופתיים וכמו עדי אנחנו לא מחסנים משום סוג, איפה אפשר למצוא על זה מידע?
לדניאלה: אם מטפלים בדרך של טיפול באדם +מידע על הסימפטומים שרואים אצלו, ושומעים ממנו או מסביבתו על התנהגותו או רגשותיו- זה לא משנה איך קוראים למחלה אלא איך עוזרים לאדם להתמודד איתה. במקרה כזה הרופא לא צריך בכלל לאתר את המחלה וחס וחלילה לא להדחיק אותה פנימה (כמו שבדרך כלל הם מצטיינים בלעשות)

מה שמרגיע אותי בקשר ללא לחסן, זה שבכל מדינה מחסנים חיסונים אחרים. גם שמעתי מפי דיאנה קרת המהוללת שבמדינות אירופה מפסיקים לחסן נגד צהבת הפטיטס בי, כי נתגלה קשר ישיר בין קבלת החיסון לבין עליה במספר מקרי האוטיזם. גם תינוקות שחוסנו נגד דלקת קרום המוח, חלו אחר כך בדלקת קרום המוח נגיפית, או באחד הסוגים האחרים, לא מחסנים נגד כל הסוגים שיש.
גם שמעתי כבר על כמה מקרים מזעזעים של נזקי חיסונים. ואני חושבת, החיים כל כך מלאי סכנות, מכל כך הרבה סוגים, אז למה לקחת צ'אנס עם הדבר הזה שמחליש את המערכת החיסונית. כל הקידמה הזאתי חוזרת אלינו כל הזמן בהפוכה. (לא הייתם מעדיפים שהשיחה הזאת תתקיים מסביב למדורה?) כל התערבות מלאכותית מקלקלת משהו טבעי. וגם מחקרים מדעיים יש להם הרבה מאד מגבלות. ואני ממש מאמינה שמחלות ואפילו פציעות הן פונקציה של מצב רגשי, ואני חושבת שהאחריות הכי גדולה שלנו היא להיות בריאים ככל הניתן מבחינה רגשית. נכון שזה לא תמיד נשלט ויש נפילות מסוגים שונים, ירידות לצורך עליות, ואז אפשר להעזר בכל מיני מרפאים ולפעמים אפילו ברפואה הקונבנציונאלית, שלרוב "מטפלת" רק בסמפטומים.
אני חושבת שהחיסונים רעים כי הם מייצרים פחד. ופחד הוא הדבר הכי מסוכן מבחינתי. למישהו יש חיסון נגד פחד?

למישהו שלא חיסן את ילדיו, או חיסן באופן חלקי, יש ניסיון בטפסים שנותנים למלא ברישום למעון יום?
מופיע שם סעיף בנוסח, בערך "אני מצהיר כי ילדי קיבל את כל החיסונים הדרושים". הניסוח "כל החיסונים הדרושים" הוא קצת מעורפל. דרושים מבחינת מי? מבחינתי כאמא? בהחלט, כן. מבחינת משרד הבריאות? הם לא דורשים, רק ממליצים. מה דעתכם - להתעלם, לחתום ולשלוח את הילדה, או להתחיל לשאול שאלות קיטבק?
(ואני רוצה את המעון הספציפי הזה, אנחנו לא בחינוך ביתי ולא נהיה. אני לא רוצה שעל זה ייפול המעון).

בהקשר של מערכות החינוך- מה שחשוב להם בעיקר זה חיסון נגד אדמת! תארי לך שיש גננת בהריון, ונגיד שהחיסון שלה כבר לא פועל (אני מכירה המון כאלה), וילד הלא -מחוסן חלה?! לכן אני קוראת לאדמת "החיסון החברתי".
כל היתר, לדעתי זה הכסת''ח הרגיל- שלא תתבעי אותם אם הילד ידבק חלילה במשהו במעון. כי הרי רוב הילדים שם מחוסנים ממילא. אז תגידי כן, כן ותעברי הלאה.

שליחה על ידי א* » 05 אפריל 2002, 00:22

אנחנו כתבנו בסעיף הזה- לא מקבל חיסונים , (וגם לא תרופות- אפילו לא אקמול.וגם לא אוכלים שוקולד....)ולא אמרו לנו כלום. יש לי הרגשה שאף אחד לא קורא את זה.
מה שכן, כתבנו שמיד כשהילד מרגיש קצת לא טוב לקרוא לנו מיד.
טפו טפו טפו זה לא קרה כמעט (אני מפחדת לכתוב את זה) אבל כשקראו משהו מהמשפחה מיד בא ולקח הביתה.
כלל אחד בטוח לא חותמים על מה שהוא ממש ממש נכון , לא חלקי ולא נעלים! זה עלול להיות מסוכן.

לפני שבועיים קיבלנו מכתב שמסביר שלא מקבלים תרופות בגן, ואם אנחנו מעוניינים, אפשר לחתום על טופס שמאפשר לגננות/מטפלות לתת אקמול במידת הצורך. לא חתמנו מהסיבה ששנינו תמיד זמינים, והילד מסוגל לחכות כמה דקות עד שנגיע אם יש לו חום, ובכלל, אני לא נותנת אקמולים להורדה, אלא תרופה הומיאופתית, כך שרק אנחנו נותנים, (בטח לא איזה מטפלת שתחשוב שהגלובולינים האלו הם סוכריות נחמדות ותיתן חופשי לפי ראות עיניה), בכל מקרה, מעל 5. 38 מעלות אני מעדיפה שהילדים יהיו איתנו בבית, וגם הרבה לפני זה, אין הקלות בעניין הזה.
לעניין הטופס, לא חתמתי ולא החזרתי.

שליחה על ידי א* » 05 אפריל 2002, 12:42

לשגית, הדברים בעיר קצת שונים, יכולה להיות מטפלת או מנהלת מעון שלא תסכים שהטופס לא יהיה מתויק אצלה (כסת"ח) אבל אולי לא תעמוד על כל סעיף.
לגבי האקמול- ברוך השם שזה ככה כי עם הגדולים היינו צריכים להילחם כפרימיטיביים שלא יתנו אלא יקראו לנו.
לשם כך צרפנו למערך המשפחתי דודים סבאסבתא וכדומה - העיקר הוא שילד שלא מרגיש טוב(אנחנו לא משתמשים במונח -חולה)יקבל את התמיכה ממשהו קרוב אליו.

שליחה על ידי ליסה* » 13 מאי 2002, 12:07

מזמן לא נכנסתי לאתר. אחרי שעברתי על ההודעות, רציתי להגיד כמה דברים:
אם כדי לדרבן הורים לבדוק את נושא החיסונים יש להפחיד אותם, אז אני בעד להפחיד. חיסונים הם אכן מפחידים! היצרנים עצמם מעריכים שרק כ10% מתופעות הלוואי מדווחות בכלל, והרבה מהתופעות לא מיוחסות לחיסונים.
חיסונים מכילים גם מתכות (כספית ואלומיניום) וגם חומרים אחרים רעילים, כגון פורמלין (שהוכח כמסרטן). הכמויות אכן מכוונות למשקל אדם מבוגר ולא לתינוק, קרי תינוק שמקבל את כל החיסונים המומלצים עד גיל שנה מקבל מעל לרמה המותרת מחומרים אלה למשקלו וגילו. הם גם מכילים מחלות מהחיות שעל חלקי גופותיהם מגדלים את החיסונים.
אין כמעט מקום אליו לא הגיעו חיסונים. באוכלוסיות לא בריאות, בד"כ שלא חיות בתנאים סניטריים נאותים ולא נוזונות בתזונה מאוזנת ובריאה ומספקת, החיסונים כמו המחלות מביאות גלי חולי ותמותה, במיוחד כאשר התנאים הסניטריים של החיסונים עצמם אינם טובים (שימוש חוזר של מחטים ללא עיקור). יש מחלות שמתפרצות בעקבות חיסונים - פוליו, למשל.
כן, כל זה תועד והמידע נגיש בספרים באנגלית, ואצל קית' אלכסנדר מ"חסון".
אין אף מחלה שחוסלה ע"י חיסון. לעומת זאת, יש מחלות שעברו או ירדו דרסטית ונהיו לא מסוכנות גם ללא חיסון, ויש מחלות שעלו בעקבות חיסונים. פוליו כנראה היה עובר מהעולם אילולא החיסון, לפי מתפתחיו, וזו הסיבה שלא משתמשים יותר בחיסון החי נגד פוליו בארה"ב.

יש עוד הרבה מה לומר בנושא, אך מידע זה מה שחשוב, ואת זה תמצאו באתרים כמו www.909shot.com ובספרים.

על MMR ואוטיזם - שבהתחלה טענו שיש קשר, אח"כ טענו שאין, ועכשיו שוב אומרים שאולי יש:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/quer ... d&[po]list uids[/po]=12145534&dopt=Abstract
ובשפת בני אדם:
http://www.sky.com/skynews/article/0,,3 ... 22,00.html

היום הייתי בטיפת חלב וזכיתי לשמוע את ההרצאה הסטנדרטית של הרופאה שם לגבי למה כל סטיה מהנחיות משרד הבריאות היא לא בריאה. אחד הדברים שהיא אמרה הוא שדלקת קרום המוח מהסוג שנגדו מחסנים היא מחלה מסוכנת רק עד גיל שנתיים. מישהו יודע על זה משהו?

חשבתי שעניתי ואני רואה שנעלם. מוזר. בכל אופן, גם כשאנחנו באנו, באיחור עפ"י לוח הזמנים המקובל, לקבל דחף לחיסון הזה, נענינו בשלילה - אחרי שנתיים כבר לא מחסנים.

היא מחלה מסוכנת מאוד עד גיל שנה, אחר כך לא. ככה נאמר לי על ידי רופאת הילדים כאשר שוחחנו לגבי החיסונים.

יונת, לגבי חיסון לדלקת קרום המוח - אכן, לא מחסנים נגד המחלה אחרי גיל שנתיים. היא לא מסוכנת יותר מעבר לגיל זה. כך אמרה לי היום האחות כשהתקשרתי לקבוע תור לחיסון מחומשת עבור איתמר (שנתיים וחודשיים).
אליה וקוץ בה - בגלל שאני לא יכולה לחסן אותו יותר במחומשת (לא נותנים "סתם" חיסון) הפרידו לי את החיסונים ל "משולשת" + "פוליו" (בזריקה). בקיצור, במקום זריקה אחת - שתיים.

נעה, אם כבר פיצלו לך (ואני מהדוגלים בפיצול) אז אולי תרצי לשקול הפרש של שבועיים-שלושה בין החיסונים.

מצאתי אתר עם המון מידע על החיסונים: http://www.whale.to/vaccines.html
בין השאר, יש שם גם את המידע שחברות החיסונים מחלקות לרופאים - תכולת החיסון והוראות שימוש. חומר קריאה מאלף.

אפשר גם לפנות לליסה בטלפון 316753-054 או בדואל lisatrudler@hotmail.com.
זה ציטוט מראש הדף, לא ניסיתי את הטלפון, אבל הדואל כבר אינו זמין.

ושאלה - בתי בת חדשיים וחצי ולא מחוסנת.
כדאי לחסן נגד דלקת קרום המוח?
ופוליו?
ומה עוד, אם בכלל?

במוסף הארץ יש מכתב מאחד, ד"ר צחי גרוסמן, שכבר כמה פעמים כתב מכתבים למערכת והוא, איך לומר, לא בדיוק בראש של באופן טבעי. בכל אופן, הוא אומר שאין שום מחקר רציני שמראה שילדים לא מחוסנים בריאים יותר מן המחוסנים. מישהו מכיר מחקר כזה?

כמה מפתיע. והמימון למחקר כזה יבוא מ...? והרופאים שיעשו אותו, אלה שאין עליהם שום לחצים של חברות תרופות, יבואו מ...?

תראי, על הנקה, למשל, עשו המוני מחקרים - אם כי כמובן, רבים מהם ממומנים ע"י תעשיית התמ"לים, אבל לא רק. מימון מגיע מקרנות מחקר. אני לא אומרת שזה קל...

שאין שום מחקר רציני
כלומר - יש מחקרים. רק שהוא לא מאמין להם?

בשמת, יש הבדל בין משהו שמתפרסם בלנסט לבין משהו שמתפרסם בירחון ההומאופתים של אוסטרליה... אני חושבת שלזה הכוונה.

בירחון ההומאופתים של אוסטרליה
אוקיי, אבל מה הם מצאו? מה הם שאלו?
כתבי עת מכובדים יש להם כל מיני שיקולים לא לפרסם.

יש מעין סקרים לגבי הקשר בין חיסונים לאוטיזם, אבל לדעתי מאף אחד מהם לא ניתן להסיק מסקנות ברורות.

_בירחון ההומאופתים של אוסטרליה
אוקיי, אבל מה הם מצאו? מה הם שאלו?_
ירחון ההומאופתים של אוסטרליה הוא עוד עיתון שהמצאתי, לצורך הדוגמה (אם כי העובדה שהמצאתי אותו לא סותרת את אפשרות קיומו).
כתבי עת מכובדים יש להם כל מיני שיקולים לא לפרסם.
נכון, אבל גם הראש הקונספירטיבי שלי מסרב להסכים לאפשרות שגם הלנסט, גם ה-NEJM וגם כל השאר סירבו לפרסם מחקר כזה, לאורך כל השנים שבהן מבוצעים חיסונים.
תוך כדי כתיבה נזכרתי שיש לי החוברת הראשונה של ד"ר רוזנטל, ואני יכולה להעיף בה מבט, אבל למען האמת, גם שם ברפרנס יש נוכחות בולטת של ירחון ההומאופתים הנ"ל ודומיו. לגבי MMR ואוטיזם - באמת אין עדיין הוכחות חותכות, אם כי יצא לי לראות ולקרוא כמה ראיונות עם משפחות לילדים שנשמעים משכנעים ולמעלה מזה. אבל אם הבנתי נכון, ד"ר גרוסמן התייחס לא למחלות קשות ספציפיות שיכולות להיגרם כתוצאה מן החיסונים, אלא לטענה הכללית שילדים לא מחוסנים בריאים, באופן כללי, יותר מן המחוסנים. הרי אחת הטענות שנשמעות נגד החיסונים היא ההתערבות והמתקפה האגרסיבית שלהם על מערכת החיסון.

חיסונים הומיאופתיים -
ההומיאופתים הקלאסים ממש לא נוקטים בשיטה הזו - היא למעשה מנוגדת לכל רוח ההומיאופתיה. מה שכן - אם ילד חולה במחלה x - מטפלים בו בהתאם לסימפטומים שהוא מציג.

אני לא חיסנתי את בני (אם כי אני בהתלבטות לגבי פוליו וhib - ואם נסע למדינות שעדיין יש בהן אפשרות לחלות בפוליו אני אשקול לחסן) מתוך מחשבה שאפשר לטפל בהומאופתיה באופן מאד אפקטיבי במרבית המחלות שמחסנים נגדן (למשל אבעבועות רוח, אדמת, חזרת, חצבת, שעלת) והגוף מרוויח בטווח הארוך מחשיפה למחלות ילדות כאלה.
מחקר שיראה שילדים לא מחוסנים בריאים יותר ממחוסנים - באמת שלאף גוף בעל ממון אין שום אינטרס לקיים מחקר כזה. הומיאופתים לא ממש עושים מחקרים מהסוג הזה - אם כבר יש כסף בהומיאופתיה (בקושי) הוא בדרך כלל מוקצה לprovings של תרופות הומיאופתיות חדשות...

אני לא רוצה להלחיץ אף אחד, אבל יש המון מקרי שעלת בבתי החולים בארץ, אז אותי אישית זה הלחיץ וחיסנתי את החברה נגד שעלת. אחרי הרבה זמן שלא חיסנתי אף אחד משום דבר.

די, חבר'ה, סליחה מכל ההומאופתים באשר הם, זו היתה בדיחה... לצורך העניין אפשר גם היה לקרוא לזה שבועון פותחי הצ'אקרות של איסלנד (וסליחה מראש עם כל פותחי הצ'אקרות).

לטענה הכללית שילדים לא מחוסנים בריאים, באופן כללי, יותר מן המחוסנים. הרי אחת הטענות שנשמעות נגד החיסונים היא ההתערבות והמתקפה האגרסיבית שלהם על מערכת החיסון
אני חיסנתי וגם אחסן בעתיד בדיוק בגלל שלא השתכנעתי שהמאזניים הנ"ל נוטים לכיוון אי החיסון. רב המחלות מפחידות אותי מאוד.

בהרצאה של דוקטור רוזנטל נאמר שלפעמים ילדים חולים בפוליו וההורים אפילו לא יודעים כי זה עובר קל.

האם אפשר לבצע בדיקת דם לגילוי נוגדנים?
אחנו שוקלים לחסן(אופיר בת שנה ושלוש) ואולי בכלל לא צריך.

אחרי קריאה והתלבטויות החלטתי לחסן את בתי נגד דלקת קרום המוח ופוליו בקיץ הקרוב בו תהיה בסביבות גיל חצי שנה (ילידת ינואר), ואח"כ גם נגד טטנוס.
אתמול הסתבר לי שהחיסון נגד דלקת קרום המוח מגיע בארבעה שלבים, יש דרך לעקוף את זה? כדאי בכלל לעקוף את זה?

במוסף הארץ על בריאות ילדים יש כתבה על הורים שלא מחסנים. כמובן שהכתבה אינה אוהדת. בכל מקרה אני הופתעתי לקרוא את שתי הפסקאות האחרונות בכתבה על ד"ר רוזנטל. טוב, לא באמת הופתעתי כי זה מובן מאליו, אבל זה לא נשמע כל כך טוב לשמוע את זה ממנו.
הכתבה

בכתבה כתוב שכל שנה מתים חצי מליון יילודים מטטנוס, בגלל זיהום בטבור.
על פניו, נשמע מטורף ולא הגיוני.
מה הקישקוש הזה? חיסון טטנוס נותנים בארץ לראשונה בגיל חודשיים . כלומר, אף יילוד ישראלי איננו מחוסן נגד טטנוס כיילוד. זה טיעון בעד חיסון טטנוס לתינוקות בני חודשיים????
והקישקוש הבא: אמהות שמקבלות טטנוס מזיהום בהפלה, לידה או ניתוח קיסרי. שוב: טטנוס?? החיידק שנמצא באדמה????
ומה הקשר בין אי חיסון של תינוקות מתחת לגיל שנתיים - לבין אמהות לא מחוסנות? למיטב ידיעתי, עדיין לא אירעה בעולם לידה לתינוקת בת שנתיים (אם כי ילדה בת 6 היתה פעם בהריון, קראתי בעיתון ולך תדע אם זה נכון).
יש הבדל בין התנגדות לחסן תינוקות - לבין התנגדות להתחסן בעצמנו.
יש הבדל בין מחלות קטלניות, כמו טטנוס או כלבת - לבין מחלות כמו אדמת או אבעבועות רוח.
יש הבדל בין תינוק יונק שגדל צמוד לאמא ואחר כך מקבל מזון מוצק טרי וטבעי, אפילו אורגני - לבין תינוק פורמולה שנשלח למשפחתון בגיל 3 חודשים, מקבל דייסה בגיל 4 חודשים ובמבה, מיץ ממותק ומוצרי חלב ממותקים ומצובעים בגיל חצי שנה. הראשון די מוגן - את השני כנראה עדיף לחסן.
יש הבדל בין תינוק בריא במשפחה בלי מחלות או רגישויות מיוחדות - לבין תינוק בסיכון (אם כי דיאנה תוכל להעיד שלא היתה לה דרך לדעת מראש על הסיכון שבחיסון לבנה, תקני אותי אם אני טועה, דיאנה).
בקיצור:
בחירה פירושה גם אחריות, והתייחסות אישית לכל ילד.
לא חיסון כמו עדר בגלל שקיבלנו פקודה.
ואמצעי טיפול חלופיים זמינים למקרה מחלה, כדי שאם הילד יחלה, נטפל בו ונעזור לו להבריא, ולא הזנחה בנוסח "אם הוא יחלה בשעלת זה כבר יעבור לבד".

ומי האנשים שמתו מדיפטריה או מ"סיבוכיה"? והאם הם מתו מהמחלה או מהטיפול? ולמה מתה אותה ילדה במאה שערים? איזה טיפול היא קיבלה? אני לא אוהבת הפחדות מעורפלות שאי אפשר לדעת אם אינן דמגוגיה טהורה!
וההולנדים והפוליו? אולי מי שלא התחסן נדבק מהנגיף שהגיע לגופם של המחוסנים - מהחיסון?
עוד: מחלת השעלת חזרה קודם כל למבוגרים שחוסנו בילדותם! מהם נדבקו אחר כך ילדים לא מחוסנים. בכתבה זה הוצג כהתפרצות השעלת בגלל אי החיסון.
ואם ילדים חלו בצהבת כתוצאה מתנאים לא הולמים? זו סיבה לחסן? אולי זו סיבה לשפר את התנאים? ומה קרה לחולים? אז מה אם חלו? כל מחלה היא כבר סיבה לחסן?
אדמת: הם בעצמם אומרים שחיסון האדמת לא יעיל. האמת היא שהוא עוד פחות יעיל ממה שנכתב שם. הווי אומר: נשים חוסנו אך לא היו מחוסנות.
אז בגלל זה לחסן עוד? אולי דווקא עדיף לגרום למחלה להתפשט שוב, כי האדמת היא מחלה לא מסוכנת ועדיף שכל הילדות יחלו בה בילדותן?
והסייפא הדמגוגי:
רק הורים "עם כסף" מרשים לעצמם לא לחסן, וזכות הבחירה תפגע ב"חלשים" (כלומר, המנעות מחיסון ילדי הופכת אותי פתאום לעשירה, שפוגעת בסולידאריות החברתית ובאה על חשבון ה"עניים").
נשמע לכם מוכר, אנשי חינוך ביתי?
ומעבר לזה, אילו בקרב אלה שמוגדרים בכתבה הזאת באופן דמגוגי כ"חלשים" היו רווחים גם הנקה, טיפול בילדים בבית ותזונה בריאה - כולם מנהגים חסכניים יותר גם בכסף - גם הם היו מוגנים יותר.
אבל למה שהמדינה תשקיע ביתר בריאות כשבמקום זה מישהו יכול לשלשל רווחים נאים מכספי המיסים שלי לתעשיית החיסונים?

שליחה על ידי שרה* » 29 מאי 2003, 02:12

אני מסכימה עם בשמת! אילו היו דואגים שהאוכלוסיה תדע על תזונה נכונה אין שום סיבה שלא יוכלו להתמודד עם מחלות ילדות.

וגם כן, במאה שערים כל הילדים לא מחוסנים (כי הם נמנעים מתעודת זהות) ויש להם הרבה ילדים אז למה אין מגיפות במאה שערים? מה? ולמה הם לא מספרים על כל הילדים שמתו מהחיסונים. משתיקים את זה..

עוד דבר שצרם לי בכתבה - אני כותבת מזכרון, אין לי את הכתבה מול העיניים: היה כתוב שם שהוכח שאין קשר בין פגיעה עצבית לחיסון, ואחרי כמה פיסקאות - שהסיכוי לפגיעה עצבית בעקבות החיסון מאד קלוש, משהו כמו 1 לכמה מאות אלפים.
אז שיחליטו, יש קשר או אין קשר? ואם אין שום קשר מאיפה הסטטיסטיקה המדוייקת הזו?
הכתבה מאד דמגוגית מתנשאת ומרגיזה.
בכלל לא מזכירים שם את הסיבוכים החמורים של החיסונים, מתייחסים רק לתופעות של חום והרגשה כללית רעה אחרי החיסון. אף אחד שם לא דיבר על מחלות אוטואימוניות כמו שבני קיבל.
בשמת, אכן אף אחד לא אמר לי שום דבר על סיבוכים חמורים של החיסונים. ולא באתי לחסן באופן אוטומטי כמו בפעמים הקודמות. אחרי שבר הרגיש כל כך רע אחרי חיסון הצהבת "נטול תופעות הלוואי", אמרתי לאחות שאני מאד מודאגת ושוקלת לדחות את החיסון. היא ביטלה את חששותי בזילזול, לא חסכה בהפחדות לגבי כל הדברים הרעים שיקרו אם אדחה את החיסון, והרגיעה אותי שמאחר ומדובר בחיסון הא-צלולרי, אפילו הסיכון הקטנטן לתופעות לוואי כמו שחווינו לאחר החיסון נגד צהבת לא קיים כאן. לא שמעתי ולו מילה אחת על תופעות הלוואי החמורות.
אחר כך קראתי במידע על חיסונים במרכז למניעת מחלות בארה"ב, וראיתי שתופעת הלוואי הזו ידועה ומתועדת היטב. רק שלא טרחו לידע אותי, כמו שלא טורחים ליידע אף הורה שבא לחסן את ילדיו דרך משרד הבריאות.

והטיעון על חיסון העדר - אוף, איזה טיעון דמגוגי מרגיז. כלומר, שאני צריכה לסכן את הבן שלי, ולחסן אותו למרות שרוב הסיכויים שלא יחלה (יונק, נשאר בבית בשנתו הראשונה וכו'), כדי להגן על ילד אחר, שחוסן, ובכל זאת החיסון לא עבד אצלו, והוא נמצא בקבוצת סיכון לחלות (לא יונק, נמצא במעון מגיל 3 חודשים, מערכת חיסון שהתמודדה עם התקפות של חיסונים מאסיביים מגיל 0 וכו'). למה אני צריכה להגן על ילד אחר על חשבון סיכון הילד שלי?

מיה - אני לא זוכרת בדיוק, אבל עד כמה שאני זוכרת ככל שהילד גדול יותר נדרשות פחות מנות, ומעל גיל מסויים כבר בכלל לא נותנים את החיסון הזה (נדמה לי שנה או שנתיים). תנסי לבדוק ב www.cdc.gov - המרכז למניעת מחלות בארה"ב, יש להם דפי מידע מאד מפורטים על כל חיסון. ככל שהילד קטן יותר החיסון פחות "תופס" ולכן צריך עוד ועוד מנות דחף. כשהילד גדל מספיק פחות מנות דחף.

תודה דיאנה

מיה - אין בעד מה, אני לא יודעת אם הצלחת למצוא את המידע, אבל נראה לי שמצאתי את הטבלה המתאימה במסמך הזה:
(רק כדי לודא - מדובר בחיסון HIB, אני מקווה שזה אותו חיסון)
http://www.cdc.gov/nip/vfc/hib.pdf
והנה הטבלה:
Age (months) at
first vaccination Primary series Booster
7-11 2 doses, 2 mos apart 12-18 mos
12-14 1 dose 2 mos later
15-59 1 dose ----
אני מנסה לסדר אותה מחדש:
הגיל בחודשים בזמן קבלת המנה הראשונה סדרת החיסונים דחף

7-11 2 מנות בהפרש של חודשיים בגיל 12-18 חודשים
12-14 מנה אחת לאחר חודשיים
15-59 מנה אחת אין צורך בדחף

לאחר גיל 5 אין צורך בחיסון.

אני מציעה להוסיף שני אתרים לקישורים בראש העמוד:
http://www.cdc.gov/nip - מידע על חיסונים באתר של ה CDC - מרכז למניעת מחלות בארה"ב. מידע על כל החיסונים הניתנים בארה"ב.
וגם תמונה

מתוך www.tipa.co.il - תוכנית החיסונים הניתנת בארץ.

הצילו, לא מצליחה ליצור טבלה.... וגם יצאה לי התמונה עצמה במקום הקישור. מקווה שמישהו מומחה לענייני צ'יק צ'אק יסדר את העניינים.

נכון שזה בוטה, אבל בהחלט נכון ואני מסכימה עם בשמת. אנחנו לא עשירים ומצבנו לא מזהיר כרגע. ובכל זאת בחרנו לא לחסן כרגע את ילדינו (בן חצי שנה).
מודעות ובעיקר אחריות לא עולים כסף!!!!

שליחה על ידי שרה* » 29 מאי 2003, 20:05

לפי משרד הבריאות בארה"ב כן צריך להתחסן גם אחרי גיל חמש: כל שנה חיסון נגד שפעת ל כ ל ה ח י י ם כל שנה! - - - - מרושעים!

שרה, כתבתי ספציפית על ה HIB ולא על כל החיסונים.

וואו דיאנה, ממש המון תודה על ההשקעה...

אדבר שוב עם טיפת חלב ונראה מה יש להם להגיד בעניין.

שליחה על ידי שרה* » 30 מאי 2003, 01:41

מחומשת ואז 'מרובעת' ואז יהיה 'משושה' ואז יהיה 'מתומן'... (ויש להם עוד 200 חיסונים לפחות, מוכנים לשליפה מהשרוול בשנים הבאות). ומה הלאה?

הלאה? מד"ב.
אני מציירת לי ערים גדולות, מסטולרות, מכוסות בסוג-של-גג.

שליחה על ידי שרה* » 30 מאי 2003, 20:37

וכולם יסתובבו עם מסיכות סטריליות של 'סארס' בכל הצבעים

קראתי היום את הכתבה, בלי קשר לדף ודיי ביאס אותי לקרוא את דבריו של רוזנטל. אז מה זה אומר? שבכ"ז הוא חושב שצריך לחסן? אבל רק בגלל שהרוב מחסנים זה בסדר אם כמה כמונו לא יחסנו וגם נמאס כבר הקטע הזה עם היאפים שמקבלים מידע חלקי מהאינטרנט, מה השטויות האלה?

שלום לכולם!
נכנסתי לפורום מכיוון שאני מאוד מתלבטת (כמו רבים) אם לחסן או לא, אני עדיין מתלבטת... מאוד חשוב לי להגיב על כמה מהדברים שקראתי פה וכמובן בלי לפגוע באף אחד. יש פה "חלשים" שלא "דואגים" כמו שצריך לילדים שלהם בכך ש: אמהות לא מניקות, פעוט שנכנס לפעוטון בגיל 3 ח', והורים שנותנים לילדים שלהם "אוכל זבל" ובכן זה נשמע קצת גזעני ומעליב לא? ואם יש לי בעיה רפואית ואני לא יכולה להניק וכמו-כן יש לי בעיה כלכלית ואני חייבת להמשיך לעבוד והסבים והדודים שבאים לבקר מציעים לילדיי שוקולד ובמבה לפחות פעמיים בשבוע וכשביתי הולכת לחברה אז אמא שלה מציעה נקניקיות וכו' אז? אני לא יכולה לחסן כי ילדיי בסיכון גבוה יותר ואני במעמד נמוך? תאמינו לי שאני אמא שאוהבת דואגת ונותנת לא פחות מאמא אחרת.

כתבה מעניינת ממעריב: סיכון מחושב - כבר 14 שנה פועלת בישראל ועדה לפיצוי נפגעי חיסונים, שלא פסקה פיצויים לאיש
http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/493/191.html
בהתחלה שמחתי לקרוא שיש ועדה כזו, שחלק מהכספים ששילמתי לטיפת חלב הגיעו אליה, וחשבתי לתבוע פיצויים על מה שקרה לבר, משום שבנוסף לכל הפסדנו הרבה כסף בתקופה הזו, שנינו לא עבדנו חלק גדול מהזמן ושרפנו את כל החסכונות שלנו. אחר כך קראתי שם על המקרים הכל כך קשים שבהם ילדים נשארו פגועים לכל החיים, והועדה קבעה שלא מגיע להם כלום...

פלונית - הנקודה היא שלא משנה למה את לא מיניקה (זו יכולה להיות הסיבה הכי מוצדקת בעולם) או למה הילדים שלך (או שלי) אוכלים אוכל זבל ונושמים אוויר מזוהם - בשורה התחתונה, זה הופך את הגוף שלהם ליותר פגיע (ואז מסוכן יותר לחסן או מסוכן יותר לא לחסן? שאלה טובה...). אין כאן עניין של האשמות. להיפך, מכיוון שאת אמא שדואגת לילדייך, את צריכה לקחת בחשבון את הסיטואציה הפרטית שלכם - וזה כולל את השאלה האם הם יונקים, האם הם במעון וכדומה. מה שבשמת אמרה (תקני אותי אם אני טועה), שזה לא עניין של מעמד חברתי-כלכלי, אלא של דרך חיים - ושבמקום לקטר על זה שהחלשים לא יכולים להרשות לעצמם, יחנכו/יתמכו בדרך חיים בריאה - וזה לא עולה הרבה יותר כסף (ומדובר על אוכלוסיה לא על אם ספציפית שיש לה בעיה ספציפית).

דיאנה - אולי אם תפעלי לדיווח (איפה בעצם? ספרות רפואית? חברת החיסונים?) על המקרה של בר, כך שתחשבו "אחד משלושה (סתם זרקתי מספר) מקרים יחידים המדווחים", לוועדה לא יהיה מה לומר.

החשיבות היא בסלילת דרך לכך שהועדה הזאת תקבל תביעות, ו"יהיה דבר כזה" ילדים שנפגעו מחיסון.
כי אם ועדה כזאת יושבת, ודוחה את כל התביעות, המשמעות היא ש"בישראל אין ילדים שנפגעו מחיסון".

רציתי לשתף אתכם שלפני שבועים נסעתי עם ליבי לרופאה לבדוק צלע אחת שמורגשת מוזר. היא בולטת קצת.
אחת מהשאלות היו: היא מחוסנת (הרופאה יודעת על התלבטויותינו)? אמרתי שכרגע רק לדלקת-קרום-המוח (בינתיים גם לפוליו). היא שלחה אותי לבדיקה אצל מומחה ובמכתב ההפניה ציינה 3 (!!!!!!!!!!!!!!!) פעמים שאנחנו לא מחוסנים. פעם אחת אפילו כבעיה אפשרית: Un-Vaccinated Child...
עברנו רופאה!

נו, הרי ידוע שאי-חיסון יכול לגרום לצלע בולטת, לא ידעת? /-:

גילה - באמת אין לי מושג למי מדווחים ואיך. חשבתי שזו האחריות של בית החולים לעשות את זה, ושל משרד הבריאות לדאוג לכך שבתי החולים עושים את זה, מאחר ומשרד הבריאות ממליץ לחסן... אבל מסתבר שלא. אף אחד לא דואג לדווח על סיבוכים של חיסונים. זה מאד נוח, כי אחר כך אפשר לטעון שאין דווחים על סיבוכי חיסונים, וזו סתם היסטריה של חבורת מטורפים...

לפלונית: אם את לא מניקה בגלל סיבה רפואית, את יכולה לברר אם זה נכון. אם יש לך בעיה כלכלית את יכולה לפנות ליועצות הנקה בהתנדבות מהאירגון לה לצ'ה ולהתייעץ איתן אם יש אפשרות בכל זאת להניק. אם זה בגלל תרופות, אפשר למצוא רופא שתומך בהנקה וימצא דרך או תרופות אחרות שכן תוכלי להניק. ואולי אפילו כן אפשר עם התרופות הנוכחיות, אבל הרופא שלך לא יודע על זה.
לא משנה מה הסיבה כדאי להתייעץ. אפשר אפילו לגרום לעצמך לייצר חלב מחדש אפילו אם עבר הרבה זמן. זה יחזק את הילד שלך. דווקא בגלל שאין לך כסף, הייתי ממליצה על הנקה בגלל שזה יחסוך לך בעיות בריאות שזה עולה כסף, יחסוך לך באוכל.. גם לי אין כסף (ואפילו עד פת לחם) וחסכתי המון כסף בזה שאני מניקה

בהרצאה של רוזנטל השבוע הוא סיפר על הועדה הזו. מסתבר שלפי הקריטריונים שלהם נזק מחיסונים נחשב כמשהו שמופיע עד- שימו לב היטב- 3 ימים מהחיסון!!!
כאילו דא?