) ושהבלוג יתמלא במילים של הפרייה הדדית.אני חשה צורך לחלוק עם העולם איך הלמידה של הילדים מתרחשת מעצמה לגמרי! היום, בעודנו מלבדים עלי שלכת, צפיתי בהלל שבחרה לא להצטרף לפעילות היצירתית. בהתחלה חשבתי שהיא משתעממת, אבל אז הבנתי שהכל בראש שלי ושהיא נמצאת במקום של השעמום המבורך, המפרה. כמה דקות אחר כך היא אמרה לי: אמא, כתוב פה קוקוס באנגלית! הופתעתי מאד, שהרי אנחנו ברוח האנסקולינג האמיתית מאמינים שאל לנו ללמד את ילדינו דבר העלול להפריע להם במלאכת החקירה העצמית. מסתבר שהיא למדה מעז! מדהים מה הילדים פשוט סופגים מהסביבה בלי שאנחנו מפריעים להם!
סיימתי להתפעל והלכתי לי לאפות לחם בטאבון הבוץ שבחצר, ולהכין גבינת קשיו (טעימה שחבל על הזמן), בעודי מרדימה את זאב ונהרה במנשא. אגב, את הקשיו אני טוחנת עם אבן עגולה על אבן שטוחה, זה תורם לטעם הייחודי.
את זוכרת מה היה בהדלקת נרות אצל אמא בחנוכה!!!
משתמשת