אם בזה את מתכוונת שעליי לחייב אותו להכין שיעורים, אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך. אני כן חושבת, שאולי כדאי שאתחיל לתקן את המסר שלי שנוגע לבית הספר
תיראי, אני לא אומרת שהוא צריך להפוך לצייתן שעושה כל מה שאומרים לו. הוא בכל מקרה ינהג בהתאם ליכולות שלו.
העניין הוא המסר שלך. מה את משדרת בתוכך ומה את אומרת לו?
אם את מסכימה כי למסגרת יש דרישות מסוימות, וכי את לא חייבת לאהוב אותן אך עלייך לבצע אותן (כפי שעלייך לנקות את השייש אחרי שבישלת, או את השירותים אחת ל...) אז ההתייחסות שלך וגם העשיה מגיעה ממקום מסכים/מקבל/נענה. אין שם הטלת ספק - צריך לעשות או לא?
את יכולה לבחור שלא לעשות אך את מבינה כי עלייך לעשות.
את מבינה את ההבדל ומהו המסר?
המסר - אתה עושה. אם הוא בוחר לחפף או יום אחד לא לעשות, אין זה משנה את הגישה או את המסר.
אם תהיה בעיה מתמשכת עם ש.ב, אך בלימודים זה לא משפיע, היתי מנסה "לגשר" בין המורה לתלמיד (שיגיעו להסכמות בינהם)
אם את רואה שחוסר עשיית ש.ב משפיע על הלימודים, יש כאן לעזור לו.
_בעיני חשוב שתיראי שאת כן מצפה ממנו. ובעיני זה בכלל לא נורא אם את מצפה ממנו, רוצה שהוא יצליח וידע להתמודד גם כשקשה.
העניין הוא, שאני באמת לא מצפה ממנו להכין שיעורי בית. מצד שני, אם הוא כבר מחליט להכין איזו עבודה, גיליתי שיש לי ציפיה שיעשה אותה "כמו שצריך", יתן לה כל מה שהוא יכול. ועכשיו כשאני כותבת את זה אני מבינה שזה לא לגמרי הוגן מצדי. כלומר, בהחלט גם אני הגשתי עבודות כאלה, אולי לא ביסודי, אבל בטח בתיכון ובאוניברסיטה. אני מאוד נרתעת מציפיות בנוגע לש.ב. וציונים, כי אם כל הכבוד לו והוא מוכשר וחכם כשהוא קיבל ציון טוב, מה זה אומר כשהציון הוא לא כל כך טוב? שהוא לא מוכשר וחכם? אני הרי יודעת שציון גרוע לא מעיד כהוא זה על החוכמה שלו._
צפיות הן לכריות
וברצינות, בוודאי שזה לא העניין ש.ב. כן או לא את מצפה, ובוודאי שהציון לא יעיד על מי הוא.
העניין הוא שאת רוצה לראות אותו יודע להתמודד גם במקומות מאתגרים, את רוצה שכשיהיה קשה הוא לא יברח, שהשריר הפועל לא יתנוון
והוא לא לומד לאף מבחן אף פעם. אז זה מעיד על כמה שהוא התאמץ? לא. הוא לא התאמץ בכלל.
האם חשוב לך שהוא יתאמץ?
. מצד שני, אם אתייחס לזה כאל משהו שהוא צריך בו עזרה, ולא כאל משהו מעיק שאני אמורה להכריח אותו לעשות - ואני מתחילה להתייחס לזה ככה - יהיה לי הרבה יותר קל.
משתמשת