יש תינוקות שגם להם לא מתאים כל ענין הזרימה בהנקה ושינה ודווקא סדר יום מובנה ומסודר מטיב איתם הרבה יותר, הם ישנים יותר טוב והרבה יותר רגועים.
יש בהחלט תינוקות שישנים יותר טוב בנפרד מההורים שלהם. לא המון, אבל יש. מכירה לפחות שניים כאלה.
ויש תינוקות שיישנו אותו הדבר בין אם הם צמודים להורה ובין אם לא.
ויש הרבה מאוד תינוקות שיישנו יותר טוב צמוד לאמותיהם. כנראה שהם הרוב.
כנ"ל סדר יום - יש תינוקו תשיחיו עם זה בסבבה, יש תינוקות שלא.
מבחינתי, לזהות את הצרכים והיכולות של התינוק, לצרף לזה את הצרכים והיכולות שלך ולעבוד עם מה שיוצא מהמשוואה הזאת - זה א'-ב' של הורות.
אז אם התינוק זקוק או יכול לישון לבד - סבבה. (אחרי שלושת-ארבעת החודשים הראשונים, בכל אופן, כי שינה בטווח מגע עם הורה מקטינה את הסיכוי למוות בעריסה, ולמה לא לפרגן להם את זה)
מי קבע שכל בכי של תינוק הוא דבר שלילי?
מחקרים שהסתכלו מקרוב על תינוקות ומדדו את הרמת הורמוני הסטרס בדם שלהם ואת הדפוס של עלייה במשקל, קבעו שהבכי גובה מהתינוק מחיר גבוה.
כמובן שלא כל בכי הוא נמנע. תינוקות יבכו מתישהו, מה שלא תעשי. ויש זמנים שחייבים לתת לתינוק לבכות כי אי אפשר להיענות לצרכיו, או שאפשר אבל המחיר להורה גבוה מדי (הייתי שם - לבד בבית עם תינוק בשעת צהריים, אני רעבה, הוא עייף, והנקה במנשא תוך כדי הכנת אוכל פשוט לא הולכת). בזמנים כאלה - את עובדת עם מה שיש לך, ומשלימה עם הבלתי נמנע.
אבל אם אפשר, בקלות יחסית, לצמצם את משך הבכי או למנוע אותו - למה לא, למען השם?
הדף הזה מדבר על שיטת הרדמה
שמתעקשת לתת לתינוקות לבכות לפרקי זמן ממושכים, כביכול לטובת התינוק, בלי להתייחס ליכולות ולהעדפות ההורים, בלי לעודד שיקול דעת, ולכן תגובות הנגד מקבלות גם הן אופי חד-מימדי. בדפים אחרים תוכלי למצוא קצת יותר מרחב לקבלת השונות של הסגנונות ההוריים - עד גבול מסוים
וכן, האתר הזה הוא בהחלט אתר עם אג'נדה ספציפית בכל הנוגע להורות. ומקובל עלי שיש אנשים שזה מאוד לא ימצא חן בעיניהם!
תינוק בן חודשיים לא צריך גבולות - אין לו שום הבנה של המשמעות של זה ואין לו שום כלים להתמודד עם ניסיון להקנות לו הרגלים או גבולות. לא כל מה שתקף לפעוטות וילדים תקף גם לתינוקות רכים.
)
אני בטוחה שיש קשר בין החרדות והקושי להמצא לבדה וחוסר הבטחון והצורך להיות צמודה אלינו (אלי בעיקר), ואל התקופה ההיא של שיטת חמש הדקות.
משתמשת