החתול ואני

[אנונימי]

לפני שנים, סטודנט,שלוש לפנות בוקר, שמירה על מעונות הסטודנטים, קור כלבים, עיניים נפוחות, בקיצור זיפט.

אני נכנס למעבדת המחשבים להתחמם למספר רגעים. יושבים שם סטודנטים עם פרצוף מת, בקושי לוחצים על המקש הנכון. ורק אחד שוכב מבסוט, נהנה מחום המסך וכלל לא מבין את ההולכים על שתיים שבמקום להנות מהמחשב עובדים אותו...

מייד עולים בי זכרונות מהדיון בין האדם לדולפין על המין התבונתי בעולם (עיין ערך המדריך לטרמפיסט בגלקסיה).

אני חוזר הביתה, מת לישון, אבל קודם צריך לתת לבעל הבית אוכל, הקערה שלו ריקה, אם כבר גם ארגז החול כבר מדיף ריחות...

ספרו לי על תבונה...

<איש ימיני פותח את החתול ואני למען שלום ואחווה כלל גלקטית ומקדיש אותו ל אל דנטה>
ותודה לאביב חדש על התיקון

[אל_דנטה*]

>כשזורקים לי עצם אני מיד מרים כפפה<
רגע קסום במיוחד בחיי עם החתולה שלנו היה רגע יציאת בני לעולם.
לפני הלידה, שנורא רצינו בבית והרופאים עם האולטרהסאונד והדימומים והשיליה והכל, אמרו לנו שבשום פנים ואופן לא בבית, ומיילדת, שפשוט לא מצאנו במשך חודשים פתאום הופיעה שבועים לפני הלידה וכשסתם, מתוך תמימות שאלנו אותה, ובבית, את עושה לידות? אז כשהיא אמרה כן ושאלתי, ככה עם פרצוף מבוגר ואחראי, ואלוהים יודע למה בכלל, כי זה לא היה מתוכנן ללדת בבית, "יש פה חתולה, אם הלידה תהיה פה. זה בסדר?" וכשהיא אמרה "בטח בסדר. מה, נולד לה אח לא?"
ואז, כשהלידה התחילה והיה ברור שהילד הזה או יוצא בבית או לא יוצא (לא לנו, לו) והיא (המיילדת) הגיעה לעשר הדקות האחרונות, ונכנסה מתוך השלג עם המעיל ורצה לחדר ליילד, והילד תיכף יוצא והכל היסטרי ואשכרה קדוש ומצחיק ומבהיל וזוגתי עם רגל אחת על הכתף של המיילדת, והיא עם המעיל (ואולי לא) ולפני ציר הלחץ האחרון או אחד לפני זה, מי זוכר, ברגע שבו לפתע כל המשתתפים ניגבו זיעתם לרגע ונשמו וניסו להדביק את הקצב ואפילו צחקו באה החתולה, והתיישבה בין רגלי זוגתי עם הגב לים ועם הראש לשם והסתכלה, בנינוחות של מיילדת מקצועית, ואני, עוד הפעם מיסטר קול שואל "זה, זה בסדר זה?" ומקבל תשובה "בטח בסדר למה לא?" ואת הראש של התינוק המקסים הראשונה או השניה שראתה היתה החתולה האהובה שלנו.

[אמא_אדמה*]

איזה יופי...

[אמא_של*]

[לוטם_מרווני*]

מקסימה החתולה הזו, משהו!

[איש_ימיני*]

סיפור נוסף, והפעם יש גם כלב.

הכול התחיל בכלבלב, שהיה רק כלב קטן וחמוד שרצה לראות את הוטרינארית. אולי הוא לא ממש רצה, אבל אני רציתי.
לקחתי תיק גב, הכנסתי את הבחור פנימה, עליתי על האופניים והתחלתי לנסוע לוטרינארית בצער בע"ח. בגלל שהיה קצת מחניק בפנים והוא בחר להוציא את ראשו החוצה ולהנות מהאויר צח ומהנוף החולף מאחורי גבי.

הוטרינארית, שידעה את האהבתי דווקא לחתולים, הציעה לי מתנה חתול, לא חתול אלא גור חתולים קטן וחמוד. סתם .D.S.H מצוי שאין בו שום דבר מיוחד מלבד היותו חמוד, כמו כל גור חתולים. ואני, כמובן, לא יכולתי לסרב.
בגלל שלא ממש מומלץ להכניס לתיק אחד כלב וחתול, שעדיין לא הספיקו להכיר אחד את השני, חיפשתי פיתרון אחר שיאפשר לקחת את החתלתול על האופניים. לאחר סיבובים רבים באזור, הפיתרון היחידי שמצאתי היה קופסת קרטון בגודל בינוני. החתלתול שלא ממש אהב את הרעיון שהוא סגור בקופסה המטלטלת מצד לצד וקופצת עם כל מהמורה בכביש, הרים את קולו וילל יללות מחאה קולניות.
מה ישנו עד כאן:
החתול סגור בארגז, קשור לאופניים ומילל בקול גדול.
הכלב יושב בתיק על הגב, מוציא את ראשו ומתבונן בנוף מאחור.
ואני נוסע ברחובות העיר, מלווה בקולות יללה עזים. כמובן שכל מי שהיה באיזור חיפש מהיכן מגיעות היללות ובחן אותי בתשומת לב רבה.

כמה חבל היה שלא יכולתי לפגוש את כל ההורים שהיו צרכים להסביר לילדיהם החמודים, שלא! לא הכלב השמיע את היללות, למרות שהילדים יכולים להשבע שהם ראו אותו מילל.
לך תסביר שכלב עושה "האו" ורק חתול עושה "מיאו".

[אמא_של*]

:-):-):-)

[לוטם_מרווני*]

תודה על צחוק נחמד!

[לוטם_מרווני*]

הבוקר החתול האדמוני עשה מעשה מרגש.
הוא עלה אל המיטה, ניגש על בתי התינוקת ונתן לה נשיקה על האף, ואז התכרבל בחיקה תוך גירגור גדול.
למה מרגש?
החתול הזה עבר תהליך- התחיל בלברוח ממנה כשרק הכרנו לו אותה לראשונה, אח"כ נשף בכל פעם שהתבוננה בו. אח"כ הסכים שתשכב לצידו מבלי לברוח ולאחרונה הואיל לתת לה לגעת בו מבלי לאיים. והנה השיא:-). אמנם התהליך נמשך שנה ושבועיים, אבל מי סופר?

[אל_דנטה*]

[איש_ימיני*]

אותו החתול החמוד הנ"ל זכה לקבל שם מקורי וחדשני חתול_ לא פחות ולא יותר. עד היום בבית מדברים על החתול הזה והחתול ההוא ועל _חתול. היצור החביב בחר לו מקום מקורי לנוח, אני יושב ללמוד והוא מתיישב לי על הכתף, אני הולך למכולת והוא על הכתף. ראש המחלקה רואה אותי במכולת ואומר "You Have A Cat on your sholder" כמה מקורי מצידו, באמת לא ידעתי. אם אנשים מרימים גבה כאשר הם רואים תינוק במנשא, דמינו כיצד יסתכלו על חתול על הכתף.

אני נוסע לוטרינר, הכלב מציץ מאחורה והחתול על הכתף - כמה תשומת לב לדעתכם מושך רוכב אופניים שעל הכתף ישנו חתול ומתוך תיק בגב מציץ כלב.

אוי חתול חתול, איכה?

[אוהבת_בעלי_חיים*]

הכי טוב זה לקנות רולים של ניירות דביקים (יש בכל חנות של דברים לבית או באייס למשל) וכך כל גלגול מדביק אליו את כל השערות ואז מסירים את הנייר שכבר מלוכלך ומקבלים נייר חדש דביק ונקי וממשיכים. זה יעיל וטוב מניסיון.

[מיכל*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

החתול המתוק שלנו עבר כנראה טראומה. מדובר בחתול חברותי טוב לב וסקרן. אתמול בלי ששמנו לב הוא יצא מהבית (הגיעו אורחים, שליח של פיצה, לא שמנו לב, לא ברור בדיוק מה קרה), ואחרי שהאורחים הלכו (אחרי שעתיים וחצי) פתאום שמתי לב שהוא איננו. חיפשנו וחיפשנו בבית ואז הבנו שהוא כנראה בחוץ. סוף דבר, אחרי כשלוש שעות בערך, הוא הופיע פתאום למטה, תשוש וכבוי. לא רצה לאכול, לא לשתות. רבץ על הרצפה. רק הלך לשירותים. בבוקר גיליתי שהוא מתחת לספה. הוא יצא קצת, שתה מים, וחזר למקומו מתחת לספה. הוא נראה ממש בטראומה ומאוד לא אופיני לו להתנהג ככה. זה חתול שכל הזמן מנקה את עצמו ועכשיו הוא מדובלל מהשטח, עדיין. אשמח מאוד אם יש כאן מישהו שמבין בחתולים ויכול לייעץ אם צריך לעשות משהו או פשוט לתת לו את הזמן.

[פלוני_אלמונית*]

הי מיכל, הייתי מציעה לכם לראות אם אוכל, שותה, עושה פיפי, בודקת קצת שלא נפצע או שבר משהו ומחכה יומיומיים אם לא ישתפר הייתי נגשת לוטרינר. ובנתיים מציעה לו אוכל טעים. חתול ביתי יכול מאד להבהל ממפגש עם חתולי רחוב, אם מעולם לא היה בחוץ.

[מיכל*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה. הוא קצת היה בחוץ בבית הקודם. עברנו דירה לפני 3 שבועות ומאז הוא לא יצא, ובשבילו זו סביבה חדשה לגמרי. הוא עשה פיפי, קצת שתה בבוקר ולא אכל את המאכל הטעים שהגשתי. רק מתחת לספה. מסכנצי'ק.

[עולם_חדש_מופלא*]

נראה לי שזמן ואהבה יפתרו את זה.
אם תוך כמה ימים אין שיפור, שווה לשקול יעוץ עם וטרינר.

[פלונית_אלמונית*]

לא הייתי מחכה יום או יומיים
צריך לקחת אותו לוטרינר מהר.
טראומה ומעברי דירה ושינויים יכולים להביא לבעיות פיזיולוגיות אצל חתולים.
מה שאת מתארת נשמע שיש צורך שוטרינר יבדוק אותו ממש בקרוב.

[מיכל*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

החתול חזר לעצמו, פחות או יותר. התחיל לאכול ולנקות את עצמו. הוא מקבל המון אהבה וליטופים ומקווה שיחזור לגמרי לעצמו תוך זמן קצר.
תודה על העצות והדאגה.

[מיכל*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

המשך הרפתקאות החתול
הוא אוהב להיות על אדן החלון. בדרך כלל זה בסדר, אבל לאחרונה עשינו שינוי בחלון ונוצר אדן צר יותר. הוא עלה לשם, נכנס למדף הצר, רצה להסתובב ו... צנח למטה. גובה של 2 קומות על עמודים. רצנו למטה מיד (עניין של סנדלים ושתי קומות) ואין חתול. היה כבר חשוך אבל היה ברור שאין כלום. החתול כאילו התאדה בנפילה. אחר כך יותר מאוחר ירדתי שוב וראיתי אותו מסתובב בין השיחים, בדיוק איפה שהיה בפעם הקודמת, אבל בשום פנים הוא לא רצה לגשת אלי. ממש פחד ממני (כאילו שבחוץ הוא לא מכיר אותי). רק בבוקר קראנו שוב והוא יצא מהשיחים. ניגשתי אליו ובעדינות רבה קראתי לו. הוא פחד, אבל הצלחתי להביא אותו הביתה. הפעם הוא לא היה תשוש, כנראה לא הלך רחוק, ודווקא כן היה רעב. ישר ניגש לאוכל.
מקווה שלא יהיו הרפתקאות נוספות..