החיוניות שלי חלק שמיני

בצה חדש מופיע לי ש מיכל בז כתבה פה ואני לא רואה כלום. מה קורה פה?

כנראה שכתבה ומחקה.

כתבתי ומחקתי. חשבתי שהתגובה שלי לא הכי רלוונטית.

אבל למה לא ראיתי פעולת עריכה?

כי אפשר למחוק מפה בלי להכנס לעריכה.

כלומר, אם אני מוחקת הודעה דרך המחוללת, זה לא מופיע במה חדש? מגניב נורא אם זה נכון!

לא התקנתי מחוללת, רק השתמשתי ב"מחק" בצד שמאל. הוספתי ומחקתי וזה לא נראה כעריכה. בקיצור, כן.

אז זה אפילו לא מחוללת, אלא האפשרות למחיקת הודעה. וואלה! לא ידעתי.

מיכל, חבל שמחקת. לא יודעת אם זה רלוונטי, אבל זה מעניין.

היי גוגוס, שוב באה להתייעץ איתך לגבי מזונות "חשודים": מה דעתך על שוקולד נא אורגני מחנות טבע,עם ארומה של קוקוס, אבל שלא מכיל בתכלס הרבה קקאו - 60%
אני בדרך כלל מעדיפה שוקולד 85% אבל במקרה של השוקולד הזה אני לפעמים מתפתה כי הוא "נא" ו"אורגני" אבל בתכלס מרגיש לי שזה פשוט ממתק... ברשימת הרכיבים כתוב עליו שיש בו "סוכר קוקוס" (??), לא כתוב סוכר רגיל.

גילו אצלי שחלה אחת פוליציסטית לאחרונה אז אני נזהרת מסוכר אפילו עוד יותר עכשיו, אני לא אוכלת אותו הרבה בכלל אבל כרגע הוא במקרה אצלי בבית ואני תוהה אם לוותר עליו לנצח כשאסיים את החבילה הקטנה הזאת.

תודה מראש @}

הי יקרה,

שוקולד נא בפירוש עדיף על אלו שהקקאו שלהם עבר עיבוד בקלייה ולא נשאר בו כמעט שום דבר טוב. האורגני כנראה לא נורא קריטי בקקאו כי רוב המטעים ממילא לא זקוקים לריסוסים משמעותיים (מקור למידע הזה - השוקולטייר האהוב עלי מאוד. לא יודעת עד כמה זה אמין ועד כמה הוא עצמו בדק באמת, לתשומת לבך. זה פשוט לא קריטי לי כי אני עצמי כמעט לא אוכלת שוקולד).
אז אם הייתי צריכה לבחור לעצמי - גם אני הייתי בוחרת שוקולד נא אבל לא מתרשמת נורא מאורגניות כנראה.
אם הוא 60 אחוז ויש בו סוכר קוקוס אז יש בו כמעט 40% סוכר. סוכר קוקוס נחשב מזין יותר מסוכר רגיל והוא בטוח מעובד פחות. אבל בסופו של יום זה עוד סוג של סוכר, מיצוי המתוק ממשהו טבעי. כמו קנה סוכר...

אם את רוצה להיפרד מהסוכר אז כן, לצערי גם זה צריך ללכת.
הנה משהו product]שווה count[/po]=72 לבדיקתך. יקר אש אבל לדעתי את יכולה לאכול מזה בשקט אם זה טעים לך. זה פשוט גירסה של מה שפרסמתי כמה פעמים בחיוניות בתור כדורי כוח. הממתיק הוא תמרים.
אני מכינה כאלה לבד אבל לא תמיד יש לי סבלנות ואלו גם הרבה יותר מגוונים ומעניינים.

רק בריאות @}

תודה על ההסבר וההמלצות @}
משום מה האינטואיציה שלי אומרת שעדיף לי לאכול לעתים נדירות קצת שוקולד 85% או אפילו 90%, גם אם הוא לא נא, מאשר את המתוק הזה באופן תכוף יותר או בכלל. כך שנראה לי שבאמת זו הפעם האחרונה.

חשובים לי גם התחושה והטעם, אם הטעם מתקשר לי יותר למתוק מרוכז מדי כמו של ממתקים, אז למרות שטעים לי נראה לי שעדיף להימנע כי זה פתח לבעיות. בעוד שעם השוקולד באחוזים הגבוהים אני אף פעם לא אוכלת הרבה בבת אחת, ובכלל לא בא לי עליו לעתים קרובות אלא רק לפעמים. הייתה לי תקופה שממש ירדתי על איזו חבילה כמעט שלמה ואחר כך גיליתי שיש לי מחסור במגנזיום... אבל ככה סתם ביומיום אני לא מחפשת את זה כל הזמן. וזה סימן טוב בעיניי, אם כי אולי זה לא אומר כלום.

אגב תמרים, אני אוכלת אחד או שניים מדי פעם אבל עכשיו עם כל העניין של השחלה הפוליציסטית שמתקשר לאינסולין, אני תוהה אם הם לא מקפיצים את רמת האינסולין בדם באופן חד מדי. ואם הפיתרון לעניינים האלה הוא לשלב כמעט תמיד פירות ופירות מיובשים עם אגוזים.

תחשבי על זה ככה - כשנוצרו השפות, לאיזה חלב המציאו שם קודם?
במקביל.
כי למעשה, במליוני השנים שהניקו אך לא גידלו בעלי חיים - לא היה צורך במלה מיוחדת ל"חלב". שימו לב שב"הנקה" העברית אין שום התייחסות לחומר שעובר שם אלא רק לפעולה.

ומה יש לנו בתנ"ך? "חלב אמו" (-: וכשסיסרא מבקש מים ויעל נותנת לו חלב, לא כתוב חלב של מי (אבל סביר שחלב עז). אם כבר מדברים על חלב בתנ"ך, אף פעם לא כתוב חלב של מי. את אמורה לנחש לפי ההקשר...

לגבי "זבת חלב ודבש" לאורי מאיר צ'יזיק יש פירוש מאיר עיניים לגבי זה (הוא טוען שהניקוד אחר). אח אח, מחכה כבר שייצא הספר שלו על הרמב"ם ואוכל לצטט (-: מרתק.

אני רואה שיצא לי לא ברור.
בעברית, במקור - אמרו "חלב" על כל חלב נקבה. רק "חלב". ואין ברירת מחדל - אם מדובר בתינוק, את צריכה להבין שמדברים על "חלב אם". אם על גדי, זה חלב עיזים. אם על פרה, זה חלב פרות. אם על נמרה, זה חלב נמרות. בתנ"ך התפיסה היא שלכל הנקבות המיניקות יש חלב. אין אפליה.
לכן, גוגוס - זה לא שאם אומרים "חלב" את מייד תסיקי שזה חלב ספציפי אלא תמיד תמיד את אמורה להבין מתוך ההקשר, או בכלל לא להבין (אני מניחה שהחלב שיעל נתנה לסיסרא לא היה חלב שאוב שלה, אבל אין לנו באמת מושג איזה חלב. אנחנו מניחים שכיוון שזה היה ככל הנראה חלב בכלי, אז הוא נחלב מחיה. זה ניחוש שמבוסס על ידיעה לגבי אורח החיים שלהם, לא על המלה עצמה.).

ולכן כבר היום, בלא מעט בתים בישראל, "חלב" אין פירושו בהכרח חלב פרה.
עד שנורמת התנ"ך תגיע למיינסטרים, עוד חזון למועד (-:

האינטואיציה שלי אומרת שעדיף לי לאכול לעתים נדירות קצת שוקולד 85% או אפילו 90%, גם אם הוא לא נא, מאשר את המתוק הזה באופן תכוף יותר או בכלל. כך שנראה לי שבאמת זו הפעם האחרונה.
האינטואיציה שלך לגמרי צודקת, לדעתי. ככל שהשוקולד פחות מתוק כך נוטים לאכול ממנו פחות, גם באותה פעם, וגם הדחף לאכול ממנו שוב הרבה פעמים פוחת כי המוח כבר לא מקשר "שוקולד" עם המתיקות המוגזמת שיש אפילו בשוקולד 60%.

אני תוהה אם הם לא מקפיצים את רמת האינסולין בדם באופן חד מדי
הם לא מקפיצים את האינסולין בכלל! סוכר התמרים (כשאלו תמרים מלאים, וזה פרי לא סירופ) בכלל לא אמור להקפיץ את האינסולין. סוכרי פירות זוכים לעיבוד בכבד, ורק אם הכבד "מקולקל" ועמוס מדי (כי הוא סוג של מחסן) הוא זורק אותם בחזרה לדם, שם נדרש האינסולין כגורם ששומר על הומאוסטזיס. כמות הגלוקוז, שמקפיץ אינסולין, היא נמוכה מאוד בפירות.
אם את לא סוכרתית ואין לך בעיות בריאות אחרות אז לא אמורה להיות לך שום בעיה עם תמרים. לא כל הסוכרים אותו דבר, ופירות זה עולם אחר. הפירוק של הסוכר שלהם שונה לגמרי, וזה לא מקרי שיש לא מעט אנשים שחיים רק על פירות ונראים מיליון דולר.
אם פירות היו מקפיצים את האינסולין האנשים הללו היו אמורים להיות סוכרתיים כבדים ביותר. והם לא...

סייגים:
היוועצי ברופא לגבי בעיות בריאותיות נוספות שאולי קשורות למצב הכבד שלך או לפירוק הסוכר בגוף שלך אם את לא שקטה בנושא.
ככל שתמר יותר מיובש כך הוא מכיל יותר סוכר בהשוואה לאותו זן פחות מיובש. אני משתדלת לאכול תמרים במצב עסיסי ולא מיובש לגמרי, כך שה"חבילה" שלהם תהיה כמה שיותר קרובה למה שהטבע התכוון.
אכן רצוי מאוד לאכול את התמר עם אגוזים באמצע. הגוף בדרך כלל אומר על זה תודה וההבדל מורגש בצורה ניכרת.

מקווה שזה עוזר @}

תודה גוגוס על ההסברים!

אז פירות, גם מיובשים, בכלל לא נכנסים למשוואה של רמת האינסולין? רק מה שמכיל סוכר מעובד? כי חשבתי שכל דבר שאוכלים בערך מעלה את רמת האינסולין, פשוט חלק מהדברים בצורה חדה ולא בריאה וחלק בצורה איטית יותר שזה עדיף?

היי שקטה, אני כותבת פה ואולי זה יעזור להרהורייך. אני גם סובלת (אולי סבלתי, צריכה לבדוק) משחלות פוליציסטיות ומה שעזר לי להסדיר את המחזור ולהיכנס להריון היה דווקא תזונת גוגוס: יענו פרות (ובהם תמרים) ממש ללא הגבלה. אני לא זוכרת כמה באמת אכלתי בפועל, אבל בטח לא מעט.
<מיכל בז>

היי מיכל, תודה ששיתפת @}

אני שמחה לשמוע שזה עבד אצלך.
אצלי למעשה המחזור סדיר (אבל הדימומים חזקים מאוד) וגם יש ביוץ ככל הנראה, משום מה בכל זאת לא נכנסתי להריון אחרי כשנה של נסיונות (לא תמיד מאוד נמרצים אבל בכל זאת...).
אז לא יודעת אם זה קשור לזה או לא.

אני כרגע עדיין בשלב של לנסות להבין את ההשלכות של מה שגילו אצלי. ייתכן שאין בעצם השפעה מעשית על הפוריות כיוון שרק שחלה אחת פוליציסטית אצלי וכאמור יש לי מחזור סדיר, אני פשוט תוהה אם זה שם אותי בקבוצת סיכון לסכרת בגלל זה. אני בכל מקרה בקבוצת סיכון למעשה כיוון שאמא שלי גבולית עם סוכר ואמה וסבתה היו שתיהן חולות סכרת. כך שמעבר לענייני הפוריות אני מנסה לבדוק אם אפשר לשפר עוד את התזונה שלי כדי למנוע בעיות בעתיד.

וכן האינטואיציה שלי והנטייה הטבעית שלי הן לא להגביל בכלל פירות, זה פשוט לא כל כך מקובל במיינסטרים לחשוב בצורה כזאת ובחומר כתוב שראיתי מוצאים את הטבלאות המשעממות של הדיאטות עם ה"חצי כוס תפוח" וכדומה...

סליחה גוגוס שנדחפתי לך לפה עם הבעיות שלי:) אפשר למחוק כשנוח לך.

שקטה, לא בדיוק...
וזה ממש בסדר להיות כאן. את לא נדחפת. זה משהו שנראה לי חשוב להבין.

תראי, יש שני ערכים שמשפיעים על העניין הזה. האחד הוא המדד הגליקמי, שאת בטח מכירה, ואומר לך בפועל כמה מהר הסוכר שבמזון הופך לסוכר בדם. אבל הערך הזה לא אומר לך המון בלי הבנת העומס הגליקמי, כלומר, כמה סוכר באמת יש במזון מסוים.
מכאן יכול להיות שפירות מדורגים די גבוה בערך הגליקמי שלהם, אבל בשורה התחתונה הם לא מעמיסים הרבה סוכר על הגוף כי הם מכילים הרבה מים וסיבים וכו'.
רוב הפירות ממוקמים במדרג הנמוך מבחינה גליקמית, אחרי שאת משלבת את הערך הגליקמי עם העומס הגליקמי שלהם. זה משום שיש בהם כמות מועטה של גלוקוז והרבה מים ברוב המקרים.

מה את לומדת מזה? שאם תקחי מהפרי את המים שלו, למשל, תעלי את המיקום שלו במדד העומס הגליקמי. הוא כבר לא אותו תמר יותר.
אם הדם שלך כבר מוצף בסוכר אז תמר יהיה קש אחד יותר מדי. אבל אם את בריאה והגוף שלך מעכל סוכרים בצורה נורמלית אז תמר לא יזיז לך.
רוצה לומר - זה כן נכנס למשוואה, כתלות במצב הבריאות שלך והאופן שבו הגוף שלך מפרק סוכר.
סוכר פירות ייתקל באינסולין אם הכבד שלך ברוויה ולא יכול לעבד אותו. אין סיבה שהכבד שלך יהיה במצב כזה אם את בריאה בדרך כלל. זה מצב קיצוני של סוכרת.

ומכאן לאתגר השני -
רק מה שמכיל סוכר מעובד?
ממש ממש לא!
הסוכרים שונים. מה שמפעיל אינסולין זה גלוקוז. אז כל רב סוכר שמתפרק לגלוקוז מדגדג את האינסולין.
בשאר המאכלים יש סוכרים אחרים שהם אלו שמעלים את האינסולין בדם. ולכן כמעט כל מה שאת אוכלת שהוא לא פרי או ירק יעלה את רמת הסוכר בדם. בהחלט לא רק סוכר מוסף או מעובד.
אם את חוששת אז יותר סביר להיפרד מהדגנים מאשר מהתמרים, מבינה?

זה מאוד מוצא חן בעיניי, בשמת.
שאנשים פשוט יגידו "חלב" ויהיה צריך להבין לבד מההקשר ומי שלא יבין ישאל.
אהבתי @}

וזה ממש בסדר להיות כאן. את לא נדחפת. זה משהו שנראה לי חשוב להבין.

תודה! ותודה שאת לוקחת את הזמן להסביר.
בשאר המאכלים יש סוכרים אחרים שהם אלו שמעלים את האינסולין בדם. ולכן כמעט כל מה שאת אוכלת שהוא לא פרי או ירק יעלה את רמת הסוכר בדם. בהחלט לא רק סוכר מוסף או מעובד.

אז בעצם מה שהכי בטוח לאכול זה פירות וירקות. למעשה לפי מה שאת אומרת, אם אני אוכל פרי הוא לא יעלה לי את רמת הסוכר בדם, אבל אם אני אוכל אורז עם עדשים לדוגמה רמת הסוכר כן תעלה? נשמע לי קצת מפתיע בהתחשב במתיקות של הפרי... במיוחד שכשבדקתי ככה על רגל אחת את המדד הגליקמי של אוכמניות למשל והוא נראה לי יחסית גבוה מאוד.
אגב מתוך סקרנות, את אוכלת דברים כמו אורז ועדשים?

יצא מובן?
מתחיל להתבהר, תודה @}

תודה! ותודה שאת לוקחת את הזמן להסביר.
יש לי אחוות אנגליות איתך

בעצם מה שהכי בטוח לאכול זה פירות וירקות.
מבחינת הקפצת האינסולין על ידי סוכרים - כן.
אבל גם מזונות חלבוניים יעשו את אותה עבודה פשוט כי אין בהם סוכר, וגם שומנים "נקיים" לא מעובדים. או במילים אחרות - תזונה טבעית כמה שפחות מעובדת. אין הפתעות בדבר הזה. תזונה כזו מתקנת סוכרת מסוגים שונים, אז בוודאי שהיא תהיה טובה למי שחושש מרגישות כלשהי לסוכר.

אם אני אוכל פרי הוא לא יעלה לי את רמת הסוכר בדם, אבל אם אני אוכל אורז עם עדשים לדוגמה רמת הסוכר כן תעלה?
בדיוק. ולא סתם, אורז עם עדשים יעלה אותה בצורה משמעותית.
אבל בואי נחזור רגע אחורה. העלאת הסוכר בדם היא תהליך טבעי ורצוי. הגוף יודע להתמודד איתו בכלים מעולים, וגם אנשים שאוכלים די גרוע לא ניזוקים ממנו. רמת הסוכר בדם היא אחד הדברים הכי שמורים בגוף והוא לא מוותר שם.
הבעיה היא שאם מתגרים במנגנונים האלה יותר מדי, בגסות ולאורך זמן, הם נשחקים ויכולים גם לצאת מכלל פעולה, כמו בחלק מהמקרים של סכרת.
לאכול אורז ועדשים זה לא משהו שמתגרה במערכת ששומרת על היציבות הזו. זה משהו שהגוף מסוגל להתמודד איתו היטב בכלים רגילים ולא חריגים בכלל. זה לא דבר שאמור לעורר בך חשש אם את בריאה.

נשמע לי קצת מפתיע בהתחשב במתיקות של הפרי... במיוחד שכשבדקתי ככה על רגל אחת את המדד הגליקמי של אוכמניות למשל והוא נראה לי יחסית גבוה מאוד.
כן, משום שאוכמנייה למשל היא ברובה הגדול מים. ולכן כשאת אוכלת מאה גרם אוכמניות את בפועל אוכלת מעט מאוד סוכר. זה סוכר מאוד מתוק אבל הריכוז שלו בפרי טרי הוא בפועל קטן יחסית. והחלק החשוב מזה הוא שזה פשוט... לא אותו סוכר ברובו. פרוקטוז מתנהג אחרת בגוף והוא לא כמו הגלוקוז שמקפיץ את האינסולין, ושנמצא בריכוז נמוך יחסית בפירות. בגלל זה כל כך מעצבן אותי כאשר אנשים מנחים אחרים להישמר בכמות הפירות שלהם. זו פשוט שטות מוחלטת לדעתי, אלא אם יש חשש לסוכרת.
וגם אז, הגבלת הפירות היא טפשית. שיוגבלו המאכלים שבאמת מקפיצים את הסוכר, הגוף יתאזן ואפשר יהיה לאכול כמה פירות שמתחשק אם האינסולין עוד במצב הפיך (שזה המצב אצל המוני סוכרתיים בעולם כיום).

את אוכלת דברים כמו אורז ועדשים?
לא.

קופצת רגע לדברים של מיכל כדי להוסיף משהו - לאכילה של דגנים, ובעיקר חיטה, יש השפעה וודאית על הוסת. אני לא יודעת להגיד לך בדיוק כמה ואיך ולמה, אבל זה בוודאות מנשים שעבדתי איתן ופעם אני אעשה על זה מחקר מסודר אם עוד אין. אני לא יודעת איך עוד אכילה שלהם משפיעה על פוריות אבל זה לא מופרך בעיניי.
זה לא אומר שהם משפיעים על כולן, או על כולן אותו דבר. אבל משהו שם... לא יודעת... הוא מסקרן.
אם את רוצה להיכנס להריון, ואין לך איזה דחף נורא חזק לאכול דגנים, נסי להיפרד מהם לכמה חודשים שבהם אתם מנסים ברצינות. להחזיר תמיד אפשר. ועוד הייתי מציעה לך לדבוק מאוד במזונות אורגניים מן החי. כלומר, כשאת אוכלת מן החי לאכול רק אורגני, אם עוד לא עשית את זה. יש אנשים שההורמונים בתעשיית בעלי החיים מתערבבים להם לא טוב וזה יוצר שיבוש.
אז שוב, זה תלוי כמה דחוף לך לנסות דברים כאלה, אבל זה בכל מקרה דברים נקודתיים שעושים לכמה חודשים של ניסיונות ואחר כך מסיקים מסקנות או יולדים

תודה רבה גוגוס, החכמתי:)

לגבי חיטה - כרגע הורדתי את זה לגמרי מהתפריט למרות שאני חובבת לחם ידועה. אני לא יודעת אם זה קשור אבל בימים האחרונים לא גירד לי בכלל בלילה. ולכן החלטתי להמשיך להימנע מחיטה עוד כמה זמן ולו רק בגלל זה.

כשאת אוכלת מן החי לאכול רק אורגני
זהו שאני לא כל כך יודעת איפה לקנות את זה... יש לנו קצב שאנחנו מחבבים והולכים רק אליו, לא בטוחה שאורגני אצלו אבל זול אצלו ואני מפחדת להגיע למצב שכל סטייק יעלה 20 פאונד או משהו... פעם קנינו אצל קצב אחר בשר לsunday roast ב40 פאונד!! לשני אנשים. לא יודעת אם זה היה אורגני אבל זה היה הבדל משמעותי מאוד במחיר כך שאולי זה היה. המחירים של בשר אורגני באיזורך שערורייתיים כאלה?

יש לי אחוות אנגליות איתך
sister!!

ובלי שום קשר, יצא לי המרגיעון הכי מעצבן שיש "מה את רוצה?"
תמיד אני מרגישה שהוא כאילו מסתכל עלי בפרצוף עקום ושואל אותי "מה את רוצה בכלל? מה את מבלבלת לאנשים במוח?"

רק לי זה נשמע ככה?:)

מוסיפה פה עוד משהו אחר לגמרי שאני רוצה שיהיה כתוב איפשהו. אחר כך אולי נעביר הכל לחיוניות (אם תרשי, שקטה). אפשר גם למחוק את הכינוי שלך אם לא נוח לך.

אני לומדת עכשיו על תזונה קטוגנית במסגרת התואר הראשון המדעי שלי בטיפול בתזונה. אני כמובן לא מומחית, אבל מה אומר לכן... זה לא מפתה בכלל כשמבינים איך בדיוק זה עובד, ויש לי תחושה שההצלחה הגדולה של התזונה הזו עלולה להזיק לאורך זמן.
שני דברים שקפצו לי לעין כחלק מהלימודים:
תזונה קטוגנית היא תוכנית ב'. הגוף אמור לעבוד על פחמימות, וכל המנגנונים שלו ערוכים לכך. היכולת של הגוף לעבור לתזונה קטוגנית היא תוכנית מגירה למקרי חירום ולא משהו שאמור לאפיין את החיים לאורך זמן.

למה זה משנה? כי בתזונה קטוגנית הגוף בעצם מקבל כל הזמן פחות ממה שהוא צריך באופטימום שלו. העיבוד של השומן לקטונים מייצר פחות אנרגיה מהמזון, ובתהליך האיזון של הגוף זה אומר שגם המוח מקבל פחות. לא פחות מהמינימום שלו, אבל פחות מהרמה שנוחה לו. או במילים אחרות - מצוקה מתמשכת.

המינימום הסוכרי שהגוף הממוצע לא יכול מתחתיו הוא 50 גרם פחמימה ליום. מי שמתעקש לתת לגוף לאורך זמן רק את המינימום, ובעצם לשדר בכך לגוף שזו עת מצוקה - שיהיה לו לבריאות. אני לא מסוגלת להמליץ על זה.

זה אולי אולי טוב לאנשים חולים שלא מצאו שום פתרון אחר, אבל במצב בריא אני לא רואה שום סיבה אפילו להתנסות בזה מעבר לפרק זמן מאוד קצר. זה כמו להתנסות בסוג של צום - זו יצירה של עקה מכוונת. דברים כאלה צריכים לדעתי להיות מוגבלים מאוד בזמן ולא להיחשב לאורח חיים תקין.

אגב, מקריאה בפורומים שונים אני רואה תופעה חוזרת - שכאשר לוחצים לקיר אנשים שחיים על תזונה קטוגנית מסתבר שהם חורגים מהתזונה הזו על בסיס קבוע. שהם בשאיפה מתמדת לאכול כך, אבל ה"בפועל" שלהם שונה, ולפעמים הם חורגים לטובת סוכרים על בסיס יומיומי, ולא לטובת סוכרים מזינים אלא סוכרים גרועים שנדרשים אולי על רקע המצוקה המתמשכת הזו של הגוף.
בנוסף, וסליחה שאני נאלצת לעשות בזה שימוש - ממחקרים אנחנו יודעים שאנשים משקרים באחוזים גבוהים בנוגע לתזונה שלהם, אפילו במחקר שכל מטרתו היא לבדוק תגובות למה שהם אכלו. אנשים מתביישים להודות במה שהם אכלו כאשר הם אמורים לאכול בצורה מסוימת אבל בפועל זה לא מסתדר להם. אני נוטה להניח שברוב התזונות שנחשבות קיצוניות, שיש בהן איסורים רבים (קטוגנים, טבעונים, טבעונאים ועוד) יש מצגות שקריות בפורומים של מה שאנשים באמת אוכלים בפועל.
להערכתי יהיה קשה למצוא קבוצה גדולה של קטוגנים שבאמת אוכלת לאורך זמן תזונה קטוגנית ללא חריגות מעל 50 גרם פחמימות ליום.

אני אפילו עוד לא קרובה לסיים ללמוד את הנושא ולכן מסייגת מאוד מאוד את דבריי. אני לא אוהבת הפחדות בכלל ואני בעד התנסויות. אבל כל חושיי כאן אומרים לי שהדבר הזה דורש בדיקה מעמיקה לפני שמתנסים בזה. כי זה לא כמו להתנסות בעוד סגנון אכילה אלא כמו להתנסות בצום.
מקווה שזה יצא לי מובן.

מאוד מעניין, תודה על זה @}

אחר כך אולי נעביר הכל לחיוניות (אם תרשי, שקטה). אפשר גם למחוק את הכינוי שלך אם לא נוח לך.

בכיף, במילא התכוונתי להציע את זה בעצמי. אין צורך למחוק את הכינוי שלי, אני לא מתביישת בשחלה שלי:)

אני לא יודעת אם זה קשור אבל בימים האחרונים לא גירד לי בכלל בלילה. ולכן החלטתי להמשיך להימנע מחיטה עוד כמה זמן ולו רק בגלל זה.
הא!!!
נורא בא לי להגיד לך - אמרתי לך

עכשיו תהיה לנו אחוות אחיות נוספת.
את יכולה לבדוק גם דגנים אחרים בתפריט שלך, אם יש כאלה בכלל. אני הייתי מוסיפה לזה גם את המשפחה הלא גלוטנית כמו אורז באמת. שוב, לפרק זמן מוגבל ורק לצרכי כניסה להריון.

אורגניים - אני ממליצה לך בחום רב ואינסופי על Riverford
זה הבשר הכי טוב שיש באנגליה, לדעתי. וגם הביצים. זה פשוט ליגה אחרת לגמרי.
אם את אוכלת מוצרי חלב - תשקלי גם משם.
סטייק לא יעלה לך 20 פאונד בכלל. המחירים שפויים מאוד, אבל בטח שיותר יקרים מבשר רגיל. יש סכום מינימום להזמנת בשר, והכל ארוז ביחידות קטנות. מקפיאים את מה שעודף ואוכלים קצת מופשר. עדיין עדיף בעיניי על כל בשר אחר של קצב לא אורגני.

תזכירי לעצמך שזה משהו שאת עושה לזמן מוגבל לטובת מטרה מסוימת. זה לא חייב להיות לכל החיים.

_הא!!!
נורא בא לי להגיד לך - אמרתי לך happy
עכשיו תהיה לנו אחוות אחיות נוספת._

אכן:) אחזור לדווח לגבי זה בהמשך אם המסקנות לא ישתנו. חיטה היא ממש אם כל חטאת אם זה נכון!

אורגניים - אני ממליצה לך בחום רב ואינסופי על Riverford

תודה על ההמלצה, אני בהחלט אבדוק @}

אני הייתי מוסיפה לזה גם את המשפחה הלא גלוטנית כמו אורז באמת
לאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!
זה מעבר ליכולותיי כרגע, עדיין מסתגלת להסרת הלחם מהתפריט ובעלי כבר חושב שאני משוגעת:) הוא לא מואר כמוני.

לגבי דגנים אחרים, לא חושבת שיש. לא באופן יומיומי בכל אופן.

שוב תודה על הייעוץ והתמיכה. אפשר להעביר לחיוניות אם את רוצה ולהמשיך (או לא) שם.

חיטה היא ממש אם כל חטאת אם זה נכון!
אני לא יודעת איך זה עובד בדיוק. מה שכן, אני רואה איך יש המון דברים קטנים ומעצבנים שהיעלמותה פותרת, ושפעם אף אחד לא היה חולם לפתור אותם בעזרת תזונה ובטח שלא על ידי דבר כמו פרידה מלחם...
אם היית אומרת לי לפני עשור שנשים יכולות להעלים לחלוטין כאבי מחזור חזקים שגמרו אותם רק בעזרת פרידה מחיטה הייתי אומרת לך שאת משוגעת, ביחד עם בעלך

אבל זה מה שאני רואה מנשים בפועל. כל אחת מפיקה מזה תועלת אחרת. זה כל כך משונה.
חיטה היא כמו יתוש נודניק כזה. היא עוקצת כל אחד במקום אחר (ויש כאלה שהיא לא עוקצת בכלל, כמובן).

זה מעבר ליכולותיי כרגע
אז לא. אולי לא תצטרכי בכלל. אני מאחלת לך. בגלל זה אמרתי שזה קצת תלוי כמה זה דחוף לך.

ולכן החלטתי להמשיך להימנע מחיטה
משהו קטן אבל לפעמים חשוב - במקום להימנע מחיטה נסי לאכול דברים אחרים במקום חיטה.
התוצאה לגוף זהה, אבל שונה - לתודעה

שוב תודה על הייעוץ והתמיכה
באהבה

במקום להימנע מחיטה נסי לאכול דברים אחרים במקום חיטה.

זהו, שלפעמים הדבר האחר הזה הוא אורז או אטריות אורז:)
ולפעמים זה להשתמש בגזר במקום בפרוסת לחם לכל מיני דברים, עובד לא רע כשיש לי חשק לזה.

אבל בהחלט מבינה למה את מתכוונת @}

גם אני אהבתי @}

צלצול
מאוד מענין מה שכתבת על תזונה קטוגנית. קראתי פעם בלוג של מישהי שטענה שצריך לקחת בחשבון גם את ההבדל בין נשים לגברים: שלנשים קטוגני עוד יותר קשה ועושה דיכאונות.

אפשר להצטרף גם לשאול?
זה משמעותי לי בצורה כלשהי שאני עוד לא יודעת לנסח בדיוק.
משום מה, עד לפני דקה בערך חשבתי שיש איזו נטייה משותפת לך ולפליאו לראות פחמימות בתחתית מדרג העדיפויות.
כלומר, שהכי טוב פרות אגוזים וירקות, נטיות שונות לגבי בשר ודגים, ובכל מקרה שגם אצלך וגם בפליאו תהיה העדפה גורפת של בשר דגים וביצים על פני פחמימה מכל סוג.
אז אם בעצם לדעתך כן פחמימות, ודווקא לא חיטה, אז.. חוץ מתפוחי אדמה, יש עוד פחמימה שהיא מומלצת בעינייך לא רק כ"נו טוב אם כבר פחמימה אז עדיף אורז מחיטה ועדיף קינואה מאורז"?
אני מתכוונת כרגע רק למה שזמין באופן יחסי בסופר ממוצע או בחנות טבע סבירה במחיר סביר.
ואיפה קטניות נכנסות לסיפור, לדעתך?

איכשהו, אבד לי איזה מצפן תזונתי במהלך השנה האחרונה ביחס למה הרצוי עם מידה מסויימת של גמישות.

_אז אם בעצם לדעתך כן פחמימות, ודווקא לא חיטה, אז.. חוץ מתפוחי אדמה, יש עוד פחמימה שהיא מומלצת בעינייך לא רק כ"נו טוב אם כבר פחמימה אז עדיף אורז מחיטה ועדיף קינואה מאורז"?
אני מתכוונת כרגע רק למה שזמין באופן יחסי בסופר ממוצע או בחנות טבע סבירה במחיר סביר.
ואיפה קטניות נכנסות לסיפור, לדעתך?_

מצטרפת לשאלה, גם אותי זה מעניין.

לא זוכרת מתי אכלתי חיטה לאחרונה אבל אני אוכלת הרבה (הרבה) כוסמין. נחשב?

אני לא בטוחה שנכון לחשוב ככה על המזון, ובכל זאת חשוב לזכור שפירות זה פחמימות.

מאוד מענין מה שכתבת על תזונה קטוגנית.
אני קראתי דעה הפוכה - שציידים לקטים היו קטוגנים בערך כל הזמן, ושקטוגניות זה טוב ומצויין. קראתי את זה ב"מעבר לפליאו". אני לא הולכת ליישם שום דבר כזה בנצח הקרוב, לכן לא התעמקתי במחקרים.
בעיקר מוזרה לי התפיסה של העדר פחמימות כמחסור.

לב
פירות מכילים פחמימות. אכילה של הרבה פירות מוציאה ממצב קטוגני. לא לזה מתכוונים כשמדברים על פחמימות בדרך כלל, אבל תזונה קטוגנית זה קיצוני.

נטייה משותפת לך ולפליאו לראות פחמימות בתחתית מדרג העדיפויות.
ממש הפוך

רוב התזונה שלי היא פחמימות, פשוט מפירות בוטניים (כלומר, גם מה שנהוג לכנות ירקות אבל הם פירות בעצם).

הכי טוב פרות אגוזים וירקות
ועלים. אני אוכלת מלא עלים ירוקים.

יש עוד פחמימה שהיא מומלצת בעינייך לא רק כ"נו טוב אם כבר פחמימה אז עדיף אורז מחיטה ועדיף קינואה מאורז"?
לא

אני מעדיפה שורשים על פני רוב המאכלים שציינת. בטטה, פרסניפ, ארטישוק ירושלמי וכאלה. אבל אני מודה שבאופן אישי אני אוכלת ממש ממש מעט כי זה לא באמת טעים לי בלי תיבול כלשהו וזה לא אכיל בכלל בלי אפייה או בישול או משהו. ואם לא טעים לי אז אני לא רואה סיבה לאכול את זה. לא חסרות לי פחמימות בתפריט.

ואיפה קטניות נכנסות לסיפור, לדעתך?
באמצע, כמובן

קודם כל, כי הן לא כל כך סוכריות. יש בהן עוד הרבה דברים אחרים יחסים לריכוז של הדברים האחרים האלה בדגנים, למשל.
ומעבר לזה, הן הרבה יותר אוכל בעיניי, כי אפשר להנביט את חלקן ולאכול אותן ככה כמו שהן.
אבל שוב, לי זה לא באמת טעים, בטח לא בלי תועפות מלח או תיבול אגרסיבי אחר, אז אני לא אוכלת את זה כמעט בכלל.

אני אוכלת הרבה (הרבה) כוסמין. נחשב?
יעלי, נחשב למה?
זה דגן עם גלוטן וסוכר, אם זה מה שאת שואלת.

נוכח הנטייה לבלבל בין עמדותיי המקצועיות לבין התזונה הפרטית שלי, אני אשמח אם מי שקוראת תשים לב מתי אני כותבת על מה. לפעמים מבאס אותי להסביר בדיעבד שלא כל מה שאני אוכלת בעצמי אני מנחה אחרים לאכול, או חושבת שזה מתאים לכולם, או שזה משקף איזו עמדה מקצועית כללית שלי.

מקווה שזה בסדר שאני מצטרפת לדיון שלא הוזמנתי אליו. אני מתעניינת במה שיש לך להגיד, גוגוס, לכן נכנסתי

.
קשה לי להתבטא בכתב, לצערי לוקח לי המון זמן להתנסח ואין לי את הזמן הזה (לאף אחד אין כזה זמן).
אני חולקת על הדברים שכתבת, גוגוס. ואני מבינה שזה קצת לא לעניין לחלוק מבלי שיש יכולת לגבות בהסברים מספקים. בכז רציתי לכתוב כדי שאם מעניין אותך, שקטה, יהיה לך כיוון אחר לחקור אחריו בעצמך. אני עושה זאת כי אני רואה בזה עניין בריאותי קריטי בשבילך.

מסייגת מראש שאני לא מקצועית בתחום. ויתכן שאני שוגה ולא מדייקת, אבל הכיוון הכללי כן נראה לי נכון. ואני לא מתכוונת כרגע להתאמץ לדייק או לבדוק את עצמי אחרת הדברים פשוט לא ייכתבו. תמו ההתנצלויות.

שחלות פוליציסטיות קשורות בדכ בתנגודת אינסולין, שזה למעשה מה שעומד מאחורי סוכרת סוג 2.
לכן בכל התייחסות לשקטה כן צריך להתייחס אליה כאל סוכרתית ולא כאל אדם בריא.
הקביעות שלך לגבי פירות שהם אינם מעלים סוכר נראות לי לא נכונות.
זה נכון שבפירות יש פרוקטוז, שאינו מעלה סוכר, אך יש גם גלוקוז שכן מעלה סוכר ואינסולין.
מאד פשוט לבדוק זאת ע"י גלוקומטר שאפשר לקנות ממש בזול (בארץ עולה פחות מ 100 שח).
אז שקטה, במקום להאמין לגישה זו או אחרת, אני ממליצה לך לקנות כזה מכשיר ופשוט לנסות על עצמך.
נכון שמזון שכולו גלוקוז יקפיץ יותר את הסוכר מאשר מזון כמו פרי שמכיל גם פרוקטוז, אבל גם זה עדיין לא אומר שפרי יותר בריא מבחינת הסוכרת, כי הוא תורם לתנגודת אינסולין בכבד. ובכל מקרה כאמור לדעתי גם יקפיץ את הסוכר, אשמח מאד לשמוע את התוצאות אם תבדקי על עצמך.
ממליצה להמנע בכלל מכל פחמימות שהן, ולצרוך בעיקר שומן.
אם אין לך כח להתעסק עם דקירות אחרי אוכל את יכולה גם לעשות ניסוי פשוט, לנסות כל שיטה במשך שלושה חודשים. בסוף כל ניסוי לבדוק בדם HB A1C שזה המוגלובין מסוכרר, הוא נותן את ממוצע רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים. שלושה חודשים בתזונה דלת פחמימות (מכל סוג שהוא), שלושה חודשים לפי השיטה של גוגוס. תשווי תוצאות ותגלי תשובה חד משמעית, לפחות לעניין של עליית הסוכר בדם. עדיין תישאר החידה של האם פירות תורמים לתנגודת אינסולין בעקיפין, לא דרך עליה בסוכר. את זה אפשר אולי לבדוק באמצעות בדיקת דם של אינסולין בצום.

אם הכיוון מעניין אותך תוכלי למצוא הרבה מידע ברשת, חפשי תזונה דלת פחמימות לסוכרת, או תזונת ברנשטיין ואם לא תמצאי מוזמנת גם לשאול אותי. פשוט לא רוצה לטרוח סתם אם הכיוון לא מעניין אותך. בטוחה שיש מחקרים על נושא של טיפול בשחלות פוליציסטיות באמצעות תזונה דלת פחמימות שאפשר למצוא באינטרנט. יש בפייסבוק קבוצה של דיאטה דלת פחמימות לסוכרת, אם את רוצה אחפש לך. ויש פה בבאופן דף על סוכרת שיש בו לינקים שימושיים.

לילה טוב

מיכלי, טוב שהצטרפת. ברוכה הבאה @}
אני חושבת שאת ממש לא צריכה להתנצל על כלום. יש המון אנשים שלא למדו יום אחד במסגרת מסודרת של לימודי תזונה ויודעים פי מיליון ממני ואני לא אתפלא אם את אחת מהן. אף אחד לא חייב לעסוק בתזונה בשביל לדעת היטב את החומר כי הידע נגיש ברובו באינטרנט וגם אני למדתי עד היום את הרוב ככה, תוך ניצול כישורי המחקר הרחבים שלי. רק בשלב מאוחר עשיתי דיפלומה והלימודים הנוכחיים שלי הם ממש בתחילתם.
אני מסבירה את כל זה למרות שזה ידוע, למען ההגינות. שיהיה ברור איזה סוג של בעלת מקצוע אני ובמה ההתמחות שלי - בשינוי התנהגותי שהרקע שלו הוא מזון והזנה. לא בריפוי של מחלות בעזרת תזונה, על אף שזה קורה הרבה פעמים בדרך.

אני בעד כל הרעיונות שלך, ואני בעד בדיקות אישיות עד מאוד, כולל היוועצות בבעלי מקצוע אחרים שאליהם הצעתי לשקטה לפנות עם כל דבר שהיא לא בטוחה בו. אני מאוד מקווה שלא השתמע אחרת מהדברים שלי.

לכן בכל התייחסות לשקטה כן צריך להתייחס אליה כאל סוכרתית ולא כאל אדם בריא.
כאן אני חלוקה איתך. זה שלשתי תופעות יש מכנה משותף עוד לא אומר שצריך להתייחס לאחת כאילו היא השנייה, ודווקא הקיצונית ביניהן.
אני כתבתי במפורש - אדם בריא, הגוף שלו מתנהל כך וכך, מי שלא בריא צריך לבדוק איך הגוף שלו פועל ומה בדיוק הדבר שאינו כשורה. כאן אני מסכימה מאוד עם הצעתך לשקטה לבחון את הגוף הפרטי שלה, אבל לא תחת ההנחה שהיא סוכרתית. מכאן ועד להניח שצריך להתייחס אליה כמו אל סכרתית רחוקה הדרך לדעתי.

זה נכון שבפירות יש פרוקטוז, שאינו מעלה סוכר, אך יש גם גלוקוז שכן מעלה סוכר ואינסולין.
כמובן שזה נכון. לולא זאת, לא היה טעם בכלל לחשוב על הערך הגליקמי שלהם, שמתייחס להעלאת הסוכר בדם, והם פשוט לא היו מופיעים בטבלאות. אני מתנצלת אם לא הבהרתי זאת קודם.
בפירות יש סוגים שונים של סוכר, רק אחד מעורר אינסולין, ובמרבית הפירות הוא בריכוז נמוך מאוד, והטבלאות מראות לנו שמי שלא סוכרתי ממש לא אמור לחשוב על זה בכלל כי כמעט כל הפירות נמצאים נמוך בשיקלול של מדד גליקמי ועומס גליקמי.
וכאמור, לדעתי, אין סיבה להתייחס אל בעלת שחלה פוליציסטית כאל סוכרתית. זו קביעה שדוחקת בפתרונות קיצוניים שלא לצורך.
אני בעד לבחון אותם ולחשוב עליהם ולהסתקרן מכל אחד ואחד מהם, אבל לא תחת ההנחה שבסוכרת עסקינן. למיטב ידיעתי (חשוב - זה לא התחום שלי ולא חלק מהמקצוע שלי!) עדיין לא ידועה הסיבה הברורה לשחלות פוליצסטיות. ההסבר של תנגודת האינסולין הוא בגדר ההשערה הכי טובה שיש, אבל הדברים לגמרי לא חד משמעיים.

בנוסף, אנשים נרפאו לחלוטין מסוכרת סוג 2 על ידי תזונה פירותית ברובה. זה מלמד אותנו פרק חשוב על הקשר בין פירות וסוכרת כזו. אם פירות היו מעוררים עוד יותר את תנגודת האינסולין זה פשוט לא היה יכול להתרחש.
אחת הטענות שאני מכירה (אבל לא חקרתי בעצמי ואני לא יודעת על איזה סוג של מדע, אם בכלל, היא מתבססת) זה שתזונה מלאת שומן מאפשרת לבעלי מיני מחלות לחיות יותר טוב ולסבול פחות (בין היתר קנדידה, סוכרת, עייפות כרונית וכו') כי מסירים להם את הדבר שמגרה את המערכת לפעולה הלא נוחה, בעוד שתזונה חיה לגמרי של פירות וירקות פשוט פותרת להם את הבעיה ומחזירה אותם לנקודת ההתחלה.
גם אם זה לא נכון מדעית עדיין, או לכולם - עצם זה שיש אנשים שנרפאים ככה לגמרי צריך להוביל להרבה מחשבה מחודשת בנוגע לקשרים הללו בין פירות, אינסולין, וסוכרת או מחלות רלבנטיות אחרות. אני נגנבת לפעמים מזה שסוכרתיים סופרים רבעי תפוח אבל לא מעלים בדעתם להוריד מהתפריט שלהם את הלחם או האורז.

לטעמי, אם מישהו מציע להסיר מהתפריט שלי קבוצת מזון שלמה, ענקית וטבעית, צריכה להיות לזה סיבה סופר טובה, מגובה היטב היטב. אני עדיין לא נתקלתי במשהו ששכנע אותי לשקול את זה או להמליץ על זה למישהו אחר. בזמן מחלה, נקודתית או כרונית - על אחת וכמה.
נגיד, אם מישהו היה אומר לי - אל תאכלי אבטיחים יותר כי יש להם ערך גליקמי גבוה - סביר שהייתי אומרת בסדר, או מנסה.
אם מישהי היה אומר לי - אל תאכלי פירות מרוססים - מאה אחוז.
אם מישהו היה אומר לי - אל תאכלי פירות טרופיים, הגוף שלך לא גדל באזורים כאלה וזה לא בשבילך - יאללה, מוכנה לבדוק.

טיפול שמבקש להסיר מהתפריט את כל הפירות באשר הם, ולהשאיר מהם רק את מה שנותן מינימום של סוכרים שיושב על הקצה התחתון של המערכת - לי אישית לא נשמע סביר בשום קנה מידה ועבור שום מחלה שהיא.
ואם הטיפול זה עובד (ואני בטוחה שהוא עובד לרבים!), ההשערה הראשונה שלי לבדיקה נוספת תהיה קשורה לדברים אחרים שה"כלל האוסר" הסיר לי מהתפריט, כמו סוכרים אחרים לגמרי. ואז אני יכולה להסיר אותם בלי להסיר ביחד איתם את כל השאר שבטעות נתפסו ברשת של הכלל הזה.

אחרי שאמרתי את כל זה אני שוב מזכירה, ולו משום שאני יודעת שהטונים שלי נשמעים לפעמים נחרצים או סמכותיים או מה שזה לא יהיה - אני לא נמצאת כאן על תקן של מטפלת, אין לי בשביל זה אפילו עשירית מהנתונים הנחוצים של שקטה, ורוב מה שאני כותבת כאן נוגע לי באופן אישי ולתזונה שאני מאמינה בה עבור עצמי וההחלטות שאני מקבלת עבורי ועבור בני משפחתי שתלויים בי.

מיכלי, תודה על ההזדמנות לדייק את ההסברים, להרחיב, ולהציב סייגים למה שאמרתי באופן אפילו עוד יותר ברור. זה באמת חשוב.

תודה רבה רבה לשתיכן על ההשקעה והדיון המעניין @}

מיכל, תודה שבאת לסייג ולהעלות כיוונים אחרים, אני אבדוק את מה שאמרת. מאוד מעריכה את זה שלקחת את הזמן להעלות לכאן את מחשבותייך.

_אני אוכלת הרבה (הרבה) כוסמין. נחשב?
יעלי, נחשב למה?
זה דגן עם גלוטן וסוכר, אם זה מה שאת שואלת._

אם נחשב כמו חיטה לעניין הנזק...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דיון מענין.
אני רוצה להוסיף עוד מבט, מניסיון שלי עם תזונה ומההיכרות עם סכרתיים.
אם נניח מורידים את כל הדגנים והפירות (בלי פחמימות בכלל). מה כן אוכלים?
הרבה אנשים לא מחזיקים מעמד עם תזונה כזו. ואז הם מרמים. פה נפילות לפרוסת לחם ושם לקוראסון.
אבל גם בלי לרמות. מה אוכלים? בשר ועוף ודגים. אבל בארץ הרוב מאוד בעייתי, אין בשר אורגני אוכל עשב. אז אם אוכלים הרבה ממנו לא מעלים סוכר אבל מכניסים לגוף בעיות אחרות. לאורך זמן זה נראה לי בעייתי. לעומת בשר, פירות וירקות כן ניתן להשיג אורגניים בשפע.

אם נחשב כמו חיטה לעניין הנזק...

כן, גם אני תהיתי לגביו כי מצד אחד ראיתי שזה לא חיטה ומשמש כתחליף, מצד שני במקומות אחרים קראתי שזה סוג של חיטה וגורם לאותן אלרגיות אצל מי שרגיש?

בתחושת בטן ובהפעלת ההגיון - כוסמין עדיף על חיטה. יש בו בוודאות פחות גלוטן ופחות סוכר (גם כאשר משווים בין חיטה מלאה לכוסמין מלא). ועדיין, זה דגן רגיל ביותר והכמויות של שני אלה לא מבוטלות בשניהם.

לצד כל זה, ובעיקר למי שעברה לכוסמין כי החיטה לא היתה לה נעימה והשאירה תופעות מרגיזות - פשוט לבדוק. כל גוף מגיב אחרת וזה יכול להיות די קל לבדוק אם כשאני אוכלת כוסמין לאורך זמן אני מרגישה יותר טוב או אותו דבר או פחות.
כדאי לקחת בחשבון גם: שאם קשה לי להפסיק לאכול מזה אז משהו מהבהב לא טוב, ושהרבה פעמים במוצרים מוכנים מוסיפים גלוטן לתערובת כי אחרת היא לא תופחת מספיק, או יותר שמרים וסוכר ואז שכרנו יוצא בהפסדנו.

מעניין לעניין, בספר של פרלמוטר יש הסבר מפורט למה דגנים מלאים גרועים מדגנים שעברו קילוף בכל הנוגע לאינסולין. ההסבר שלו במילים פשוטות (מקווה שהבנתי נכון, לא התעמקתי וקראתי את זה מזמן אז מוזמנות לתקן פה) זה שבגלל שהפחמימה המלאה מתפרקת הרבה יותר לאט היא גם מעבידה את האינסולין להרבה יותר זמן, ולדעתו מוטב לתת בום של סוכר מקמח לבן ולסיים עם זה ולא למשוך את פעולת המנגנון כל כך הרבה זמן. אז נכון שמקבלים מדגנים מלאים הרבה יותר ויטמינרלים, אבל יכול להיות שברמות אחרות הוא פחות מתאים לגוף. זה חומר למחשבה, לא עובדות מדעיות.

ועוד משהו חשוב שרציתי לומר בענייני אינסולין.
ההורמון הזה, ביחד עם קורטיזול, הוא חלק מציר שנקרא HPA Axis ומחבר בין ההיפותלמוס, בלוטות האדרנל ויותרת המוח (מקווה שככה קוראים לה בעברית, אני עובדת עם זה באנגלית). הוא קשור בקשר הדוק מאוד מאוד לכל מה שנוגע לסטרס, ולחיבור שבין סטרס ואכילה.
למה זה נראה לי חשוב? כי אינסולין זה לא מנגנון שמופעל רק באמצעות אוכל. הוא לא מתקלקל רק בגלל אכילה וקשה לתקן אותו רק בעזרת אכילה מאחר שהוא מעורב בכל כך הרבה דברים, חלקם לגמרי בשליטתנו!
מכאן שיש מצב שמישהי שיושבת גבולי על בעיות של תנגודת אינסולין תרוויח יותר מזה שהיא תשנה את אורח חייה ותפחית לחץ מאשר אם היא תאכל עוד תמר או פחות תמר, תוריד לחלוטין פחמימות מהתפריט או תאכל רק פירות כל היום.
לתזונה יש חלק חשוב בעירור המערך של האינסולין אבל היא ממש לא לבד בזה, היא טריגר. אינסולין הוא חלק ממארג של משובים חיוביים ושליליים בין כמה איברים בולטים וכל אלו שהם מתקשרים איתם מחוץ לציר הזה וחשוב לא לחבר אותו באיזה קשר חד ערכי לתזונה. זה לא מצב פשטני כזה שבו אכילה של מזונות עם גלוקוז מעלה את האינסולין ואכילה בלי גלוקוז מורידה אותו ובזאת סיימנו.

שינוי של התזונה יותר קל משינויים אחרים, אבל לא בהכרח פותר הכל כי הוא לא זה שמקלקל הכל.

בספר של פרלמוטר יש הסבר מפורט למה דגנים מלאים גרועים מדגנים שעברו קילוף בכל הנוגע לאינסולין
לי זה נראה לא הגיוני בעליל. הסכרת (למרות הקשר שלה לסוכר) זו מחלה די מודרנית. כלומר, היא הייתה קיימת די מזמן ויש אפילו מסמך שמסביר מה מותר לאכול לחולי סכרת מלפני המון זמן (המאה ה-18? ימי הביניים? לא זוכרת בדיוק), אבל היא לא הייתה מחלה נפוצה.
היא נפוצה בימינו, עם הקמחים הלבנים למיניהם. וקמחים לבנים למיניהם גורמים להמון בעיות לחולי סכרת, וממש לא מומלצים. גם קמחים מלאים לא מומלצים, אבל פחות.

חוץ מזה, דברים שמתפרקים לאט בדוף נחשבים ממש עדיפים לחולי סכרת.

כך שמה שהוא אומר נשמע לי מפוקפק מאוד.

שני פוסטים מבלוג דל פחמימות. הראשון מדבר על קצת על קטוזיס: http://www.carbfree.co.il/?p=4014
והשני מדבר על סטרס http://www.carbfree.co.il/?p=3830

ממליצה על הפוסטים ועל הבלוג. אני משתמשת במתכון למאפינס לימון-קוקוס, ולאג מאפינס, ונהנית מהם מאוד.

תודה גוגוס ואישה במסע.

גם לי נשמע מוזר העניין הזה עם דגנים מלאים או לא, כמו שאמרה אישה במסע גם אני קיבלתי את הרושם שהמצב הרצוי הוא ממש לא
לתת בום של סוכר מקמח לבן ולסיים עם זה

אלא לנסות ליצור מצב שבו כל דבר מתפרק לאט בדם.

אולי אני אלך לחפש בדיוק את הציטוט כי יש לי את הספר לי המיטה עדיין. בכל מקרה, אני די בטוחה שהוא לא התכוון לחולי סכרת אלא לאנשים שהכל אצלם בסדר, וצריך לזכור שבמקור הוא מתנגד חזק וקולני לדגנים באשר הם.
כאמירה כללית - לא כדאי להתייחס לאנשים בריאים אותו דבר כמו לאנשים שהמנגנון שלהם כבר מקולקל, לפעמים אפילו בצורה לא הפיכה. לא תמיד הדרך למנוע את הקלקול היא אותה הדרך שבה מספקים איכות חיים נוחה למי שכבר התקלקל אצלו. לפעמים מה שבוחרים בהינתן הקלקול הוא כמו קביים, הוא לא משיב את המצב לקדמותו אלא רק את התיפקוד למצב נוח.

אז יכול להיות שמה שטוב בסוכרת לא קשור למה שטוב בלי סוכרת, ולהפך.

אישה במסע, תודה על הקישורים. המידע מוגש בהם יפה, אף שלא ממש התחברתי להמלצות שלה בנוגע להריון. אני מסכימה מאוד שלא צריך לחשוש מקטוניזציה כי זה באמת חלק טבעי מאוד מהחיים, אבל יש דרך ארוכה בין מה שקורה באופן טבעי לבין אימוץ של אורח חיים כזה לכל אורך שעות היום ולאורך ימים רבים, ועוד בהריון.
ואני מודה שטרם סיימתי להתחרפן מהחיבורים המאולצים והמדומיינים בחלקם בין מה שאולי נכון לנו לבין מה שאולי עשו אימותינו ההריוניות לפני אלפי שנים בתנאים שונים מהותית משלנו. עדיין לא מצליחה להבין איך הבסיס הרעיוני הזה משכנע מישהו במשהו, אבל ניחא.
אני אוהבת את הבלוג שלה ואני מחבבת מאוד מתכונים מיעוטי פחממות. יש ביניהם טעימים עד מאוד, למרות שכל השומנים המחוממים האלה לא תמיד נראים לי הרעיון הכי טוב שיש.

אבל יש דרך ארוכה בין מה שקורה באופן טבעי לבין אימוץ של אורח חיים כזה לכל אורך שעות היום ולאורך ימים רבים, ועוד בהריון.
שימי לב שהיא, וכל הבלוג, מיועד לחולי סכרת. (ע"ע ההבדל בין מה שטוב לחולים ולבריאים).
באופן כללי אפשר לראות את ההבדלים בהמלצות למי שחולה סכרת, ולמי שלא.

בנוגע לאימוץ אורח חיים כז - זה הסיבה שקישרתי לבלוג הזה. בלוג שבו רשום בפירוש שהמטרה היא לא להגיע לקיטוזיס, אבל אם זה קורה באופן טבעי זה לא רע (במיוחד לנוכח זה שאין ראיות ברורות לכך שקטוזיס מזיק איכשהו, בעוד שפחמימות לחולי סכרת מזיקות בצורה ברורה ומוכחת).
יש גם את הבלוג "מעבר לפליאו" שדווקא תומך בקטוזיס בתור המצב הטוב יותר, ומביא ראיות וקישורים למחקרים (שאני לא קוראת). הוא לא חולה סכרת, אלא רק טרום-סכרת.
הוא נוטה להתייחס לכולנו בתור פגועים (ליתר דיוק, הוא רואה בסכרת את הצד הקיצוני של "התסמונת המטבולית", כלומר שיבוש בכל הדברים שקשורים לאינסולין ואיזון הסוכר, כתוצאה של תזונה גרועה), בגלל התזונה המערבית שלנו. אני נוטה להתייחס לגישה הזו בסלחנות, למרות שלדעתי הוא קצת מגזים. גם בגלל ניסיונו האישי, וגם בגלל הכמות העצומה של אנשים באמת שי אצלם משהו משובש בנושא.

<מציגה עמדות שונות. אין לי ממש עמדה בנושא. אני לא חולת סכרת אני אוכלת לחם שיפון של ד"ר מרק, ומידי פעם גם יוצא לי לאכול פחמימות אחרות. זה סוג-של עמדה, אבל לא ממש>

תודה שכתבת את זה, כי גם לי אין עמדה, למרות שאולי משתמע אחרת.
זה חומר (תזונה קטוגנית) שרק עכשיו התחלתי להיכנס אליו ברצינות בגלל הלימודים ולכן פירטתי פה מה אני מרגישה בתחושת בטן ביחס למה שלמדתי. אבל יכול להיות שזה עוד ישתנה לכל כיוון ככל שאני אעמיק בזה.
ומה שאני בעיקר חושבת זה שהפתרונות לאותן בעיות בדיוק יכולים להיות מפתיעים לגמרי בשונות שלהם, לפעמים עד כדי קיצוניות, ולכן לא כדאי לפסול שום דבר אפילו אם נתונים כאלה ואחרים נראים נורא משכנעים ומדעיים ומה לא.

מאותן מחלות בדיוק אנשים יצאו בעזרת תזונה בשרית לגמרי, פירותית לגמרי, או כזו שמבוססת על דגנים או על שילובים באמצע. מה שכן, בכל הדרכים שאני רואה יש חזרה כמעט הרמטית להכנת המזון בבית ולכמה שפחות עיבוד.

הפתרונות לאותן בעיות בדיוק יכולים להיות מפתיעים לגמרי בשונות שלהם
מסכימה מאוד. קראתי סיפורי הצלחה של אנשים שעברו לאוכל טבעוני ושל אנשים שאכלו פליאו ושל תזונה סטנדרטית יחסית. ואגב, חלק מהטבעונים ממש לא חזרו לאוכל ביתי, והם משתמשים במיני תחליפים טבעוניים לכל מיני דברים.

אין פתרון אחד ויחיד. ובהחלט יכול להיות שיש שונות גדולה מאוד בין קבוצות שונות ביחס לתזונה קטוגנית. כמו שיש אנשים שכמעט ולא צריכים בשר וטבעונות מתאימה להם, ויש כאלו שהיא גורמת להם בעיות בריאותיות לרוב.
<ולצערי, מחקרים מדעיים עדיין נוטים להתייחס ל"בני אדם" ולנסות להסיק מסקנות על כולם, ומעט מידי מתייחסים לשוני העצום והרב שיש בינינו>

אהבתי מאוד את הפוסט האחרון בבלוג\ אודות רשות

הלוואי שאשכיל לאמץ אל הלב, כשם שאימצתי אל הראש

תודה, ובהצלחה בכל אשר תלכי.

חלק מהטבעונים ממש לא חזרו לאוכל ביתי, והם משתמשים במיני תחליפים טבעוניים לכל מיני דברים.
כן, חלק מהדברים האלה דוחים אותי קשות, ובשעתו זו היתה אחת הביקורות החריפות על ההרצאה של גארי יורופסקי, שבשם העיקרון ממש עודד אנשים לחפש את הדברים האלה. כל מיני תחליפים מפוצצים בתבלינים בטעם של בשר.
אני מתקשה לדמיין אנשים מבריאים ככה ממשהו. שמעת סיפורי הצלחה של אנשים שהבריאו ממשהו כרוני בתזונה שכללה תחליפים כאלה על בסיס קבוע?

ולצערי, מחקרים מדעיים עדיין נוטים להתייחס ל"בני אדם" ולנסות להסיק מסקנות על כולם, ומעט מידי מתייחסים לשוני העצום והרב שיש בינינו
זה לא הרבה שנים מאז שחוקרים הטריחו את עצמם לכל הפחות להבחין בין נשים וגברים במחקר...

טליה יקרה, כמה נעים שבאת להגיד את זה. תודה גדולה על המילים החמות.

ואם תרשי לי לעוץ לך עצה שלא ביקשת בנוגע לשאלת הרשות, אז הלוואי שאשכיל לאמץ אל הלב, כשם שאימצתי אל הראש - משאיר אותך בלי גוף

כי את רוצה להשכיל (שכל) בשביל להגיע ללב (רגש). ואני חושבת שהרשות היא לא פחות מזה - חוויה גופנית.
היא סוג של הרפייה עמוקה.
אז אם תרצי להתחיל לנוע במסלול הזה, הדבר הראשון שאת יכולה לעשות מול אוכל ואכילה זה ממש פיזית להרפות את הגוף (ולחייך). התנועה הפנימית הזו לא יכולה להתקיים במלואה בלי הגוף.
שיהיה לך בהצלחה רבה @}

שמעת סיפורי הצלחה של אנשים שהבריאו ממשהו כרוני בתזונה שכללה תחליפים כאלה על בסיס קבוע?
כן. בפורום טבעונות בתפוז. חלק מהאנשים שם אוכלים יחסית סביר, אבל יש שם המון תחליפים, ושמחה וששון על מוצרים טבעוניים תעשייתיים חדשים, כמו שניצלי טבעול.

ובנוגע לגברים ונשים - אפילו את זה לא תמיד עושים, למרות שההבדל מוכר ומוכח.

ש שם המון תחליפים, ושמחה וששון על מוצרים טבעוניים תעשייתיים חדשים, כמו שניצלי טבעול.
אצל אנשים שמדווחים על שינוי משמעותי בבריאות שלהם?
טבעול זה כאילו הכי... צבא. זה נראה הגיוני לאכול את זה רק כאשר מישהו מנתק לך בכוח בין הראש לשאר חלקי המערכת, לא?
וואו, אני בשוק שאנשים עוד אוכלים את זה. הדבר שהכי זכור לי מהעיסה הזו זה טעם הלוואי הבולט שלה. זה כמו... לאכול פיצה מקפיצה ב 2015.

אצל אנשים שמדווחים על שינוי משמעותי בבריאות שלהם?
כן.

לגבי ציר ה-HPA, אם עדיין לא יצא לך אז אני ממליצה לקרוא משהו ממה שדינה ראלט כתבה על ״דאגת הגוף״ (יש הרבה, קצרים, אפשר לבחור).

יונת, תודה, אני מכירה את הרעיון היטב כאחד ההסברים הכי רווחים למה דיאטות לא מצליחות וגורמות נזק. למה חיברת את זה דווקא ל HPA?

תודה על קבלת הפנים המזמינה

וכאמור, לדעתי, אין סיבה להתייחס אל בעלת שחלה פוליציסטית כאל סוכרתית.
סוכרת סוג 2 זו תנגודת אינסולין (סוכר גבוה בדם זה סימפטום, תוצאה של הבעיה, שהיא התנגודת).
אצל רבות בעלות שחלות פולי מוצאים תנגודת אינסולין לכן יש הגיון להניח תנגודת, אבל למה להניח הנחות? שקטה, אם עדיין לא נבדקת לכך אני במקומך הייתי רצה.. ובוודאי עם הסטוריה של סוכרת במשפחה. (בטח בדקו A1C ואינסולין בצום? ואולי עוד כמה מדדים לכך שאיני מודעת להם, וגם הייתי בודקת כבד שומני). אם יתגלה שיש תנגודת, בודאי כדאי להתייחס לכך בדיאטה. לדעתי, לשכוח מההמלצות הרשמיות לסוכרת שהן אכן מגוחכות. פשוט למדוד.

וגוגוס לגבי קטוגניות, כאן מכרה זהב של מקורות, תהני

http://healthinhebrew.co.il/

מכרה זהב של מקורות, תהני
נראה מעניין מאוד מאוד. תודה רבה @}

שקטה, אם עדיין לא נבדקת לכך אני במקומך הייתי רצה.. ובוודאי עם הסטוריה של סוכרת במשפחה
עשיתי בדיקות דם שקשורות לפוריות כדי לבדוק למה אני לא נכנסת להריון, זה היה סט ראשוני כזה של בדיקות. אחר כך הרופאה דיברה איתי ואמרה שתשלח אותנו לקליניקת פוריות להמשך בדיקות או משהו כזה. לא אמרה כלום על אינסולין או משהו בסגנון. אני גיליתי לבד את הקשר כשקראתי על זה ומחברות שיש להן גם כן בעיה כזאת. אני כנראה צריכה באמת לקבוע עוד פגישה עם הרופאה ולבקש שתפנה אותי לבדיקות נוספות שקשורות לממצאים האלה כי היא לא עושה את העבודה שלה כמו שצריך...

תודה על ההמלצה @}

לגבי דאגת הגוף:
הטענה היא כי השמנה תלויה לא רק בכמות האוכל שאוכלים, אלא גם במה שהגוף מחליט לעשות איתו: לשמור לימים קשים, או להשתמש בנדיבות כבר עכשיו.
ציר ה-HPA הוא מנגנון שמאפשר לגוף לנהל את ההחלטות האלה.
(למיטב הבנתי, יכול להיות שאני פספסת בגדול.)

יונת, הבנת לגמרי. זה בדיוק כך גם ממה שאני למדתי, למרות שלמיטב הבנתי (ואולי כמו בכל דבר מורכב כזה בגוף) HPA הוא לא האחראי היחיד לקבלת ההחלטות האלה. פשוט בחומר של דינה שבחרתי לקרוא בצורה אקראית זה לא הופיע כך אז לא הבנתי למה כיוונת. אולי קראת חומרים אחרים שלה שבה החיבור היה מפורש. בכל אופן, תודה רבה.

רציתי להגיד תודה על הדיון הזה, בתור מישהי עם שחלות פוליציסטיות שמנסה להיכנס להריון.
אני עושה הרבה שינויים בתזונה בחודשים האחרונים לצורך העניין, באופן עצמאי ולפי דברים שאני קוראת פה וברחבי הרשת.

אחר כך הרופאה דיברה איתי ואמרה שתשלח אותנו לקליניקת פוריות להמשך בדיקות או משהו כזה. לא אמרה כלום על אינסולין או משהו בסגנון.
אצלי אף אחד מהרופאים (החלפתי כמה עד שמצאתי אחד שנראה לי) לא התייחסו כלל לעניין התזונה.
כן שלחו לבדיקות דם מקיפות יחסית, גם סוכר ואינסולין, אבל לא ציינו שזה קשור ולפי מה שראיתי בתוצאות יצא תקין (לרוב רופאים לא ממש מציינים דברים שיוצאים תקינים, רק מה שיוצא בעייתי).

בינתיים הגברתי מאוד את כמות הירקות, פירות ועלים ירוקים ביחס למה שהייתי אוכלת בעבר. הפחתתי כמעט לחלוטין סוכר לבן (מנסה שיהיה לחלוטין אך עדיין לפעמים מתפתה בסופי שבוע...), ומנסה לצמצם גם סוכרים טבעיים יותר (דבש/סילאן) - אבל זה יותר קשה לי. אוכלת הרבה אגוזים/זרעים וגם קטניות.
הורדתי את כמות הדגנים, הניסיון להפסיק לגמרי לא עשה לי טוב - נהייתי מאוד חלשה, אבל משתדלת לאכול לא יותר מפרוסה-שתיים ביום, של לחם כוסמין ואם אין אז קמח חיטה מלא. לפעמים אורז בסמטי/מלא, או מעט קוואקר, גריסים, קינואה וכאלה. לא אוכלת בשר/דגים, כבר הרבה מאוד שנים.

בינתיים בשילוב עם דיקור וצמחי מרפא יש שיפור, לצערי עדיין לא הריון, אבל כן שיפור בתדירות הווסתות ובתסמינים הנלווים (בעבר יכלו להגיע פעם בכמה חודשים, עם כאבים בלתי נסבלים ומצבי רוח קשים). מרגישה שהדיקור עשה את השינוי הגדול, אבל התזונה מאפשרת לזה להתקיים בצורה טובה יותר. למשל, הפחתת הכאבים התחילה עוד לפני הדיקור, בשילוב של ריקון דם הווסת ושינוי בתזונה בלבד. בעבר כבר עשיתי דיקור אצל מטפלת אחרת, אבל ללא שינוי תזונתי (כלומר ניסיתי, אבל לא באופן כולל כמו היום וגם לא הצלחתי להתמיד), וזה לא השפיע כמו שזה משפיע היום, אז אני מאמינה שלתזונה כן יש חלק מהותי בעניין.

שיהיה בהצלחה רבה עם ההריון @}

תפילה_לאם

פרח, מרגש לקרוא.
שיהיה בהצלחה רבה עם ההריון

פרח, תודה ששיתפת! מעניין שזה בא לי בדיוק בתיזמון מתאים כי התחלתי גם אני דיקור וצמחי מרפא לפני יומיים.
אני סקרנית לראות אם ייצא מזה משהו... וגם קצת מתבאסת שזה עולה המון המון כסף ושהצמחי מרפא ממש מגעילים:) איכססס:)

שיהיה לך בהצלחה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלת שייקים:
הבנות שלי מאוד אוהבות שייק פירות. אני רוצה לגוון ולהעשיר את השייקים. מה מתאים?
לא יאהבו שייקים מרירים או משונים מדי.
בנוסף, כיוון שהבסיס מים אני מחפשת דרך להוסיף קצת שומן.
תודה!

איזו העשרה את מחפשת?

דברים ירוקים שלא עושים טעם מריר - אצלנו הכי הולך תרד, משתלב מעולה עם פירות. אפשר גם לזרוק חופן אגוזים/שקדים לבלנדר ולטחון הכל ביחד, זה נותן גם שומן. לי טעים גם להוסיף כף שמן קוקוס לשייק אבל אני אוהבת את טעם הקוקוס ולא כולם אוהבים. אפשר גם חלב קוקוס, אם רוצים משהו קרמי יותר.

גוגוס ותפילה, תודה

שקטה, גם לי לקח זמן ללכת על זה בגלל הכסף, וגם לקח לי זמן למצוא מטפלת כי רציתי להגיע דרך המלצות ולא סתם לחפש באינטרנט.. אבל אמא שלי שכנעה אותי, עזרה לי למצוא מישהי ואמרה שתעזור כלכלית אם יהיה צורך

לגבי הצמחי מרפא - בעבר יצא לי לקחת כמה סוגים של פורמולות, שהיו מגעילות ממש והרגשתי שלא הועילו. הפעם זה משהו שהמדקרת שלי מכינה לבד, כמה תמציות שהיא עירבבה או משהו. זה קצת פחות מגעיל ובעיקר מרגישה שזה הרבה יותר מועיל וממש עושה שינוי. בעלי קרא לזה תמצית הפלא כי במחזור הקודם זה העלים לי את הכאבים תוך כמה שעות, וגם לדעתי עזר הביא את הביוץ בפעם האחרונה.

לגבי האוכל, חשבתי אחרי שכתבתי שבכל הרשימת מכולת לא הזכרתי שאני אוכלת חלב וביצים. נראה לי ששכחתי בגלל שזה לא חלק מהותי מאוד בתזונה שלי, אבל כן אוכלת קצת חלב, יוגורט, שמנת חמוצה ולפעמים חמאה. וביצים 3-4 פעמים בשבוע, אבל בעיקר כי בעלי אוהב ותמיד כשהוא מכין זה ישר עושה לי חשק...
גוגוס, ראיתי בדף על הכאבי מחזור שכתבת לאחרונה שנשים שעבדת איתן והפסיקו מוצרי חלב חוו שיפור בכאבי מחזור. מדובר על כל מוצרי החלב? גם יוגורט עיזים למשל? כי נשמע לי מעניין לנסות, אבל למרות שזה לא חלק מאוד גדול בתזונה שלי, קשה לי לוותר עליו לגמרי...

תמי, לגבי השייקים - העלים שהכי פחות משפיעים על הטעם לטעמי זה חסה (בעיקר העלים הקטנים שבחלק הפנימי שלה), אז אפשר אולי להתחיל משם, זה גם לא עושה צבע ירוק מדי כי הם די בהירים. גם סלרי יוצא מוצלח לטעמי. אפשר לנסות להוסיף קצת ולהעלות כמות בהדרגה.
לגבי שומן - אנחנו אוהבים להוסיף חמאת בוטנים או טחינה. וכמובן אגוזים מסוגים שונים. ולפעמים קוקוס טחון.

ושקטה, שיהיה המון בהצלחה! מקווה שיגיע אלייך מהר

אבוקדו

גוגוס,

גלשתי עכשיו בפרץ נוסטלגיה אל החיוניות שלי הדף הראשון, ו- וואו!

אנחנו מכירות כבר מאז שנת 2010! (קצת לא יאומן, לא?)
פעם נפגשנו באוניברסיטה והעברת לי ממרח נוטלה (לא, לא, נו, פולי קקאו, אגוזי לוז ותמרים, מה חשבתן לעצמכן?) שהכנת!
איזו חתיכת דרך עברת מדף החיוניות הראשון ועד הלום. מדהים. ועוד יותר מדהים שהכל מתועד ככה, זה כל כך יפה לראות.

נשיקות מכאן.

תמי,
גם אני בעד טיפטיפונת עלים עדינים. רק שימי לב שמרירות העלים מושפעת מאוד מהזן שלהם ומעונות השנה וכמות המשקעים שהם גדלו בתוכם. תרד זו דוגמה טובה כי אין דבר כזה תרד באמת. יש לפחות שלושה עד חמישה סוגי תרד שנפוצים במכירה בייתית וטעמם בשייק שונה מאוד מאוד. חלק יכולים להיות בלתי מורגשים בעוד אחרים עשויים לחרב את השייק לגמרי אפילו בכמות סבירה.

את יכולה לנסות גם גבעולי סלרי (העלים מאוד טעימים לי, אישית, אבל יותר מרירים) ובולבוס כזה של שומר. אני שמה מהם בנדיבות גם בשייק של פירות בלבד ואף אחד לא מתלונן.

אני מוסיפה לכל שייק אגוזים וזרעים. עדיפות גבוהה להשרייה של אגוזים ללילה (אם אני זוכרת).
אני שמה שני חופנים גדולים של אגוזים על ויטמיקס מלא, וארבע כפות של תערבות זרעים (דלעת, חמניות, המפ, צ'יה).
לזה אני מוסיפה כף ענקית של אבקת שורש כלשהי. מצאתי שמבין הקיימות בשוק המאקה הכי טעימה לנו. ספירולינה ועוד ירוקה אחרת שאני לא זכורת היו מרות מדי. לי לא הפריע אבל הילדים התלוננו.
המאקה מזינה מאוד מאוד ויש לה טעם של משהו בין קקאו לקפה. לנו זה טעים.

לגבי חלב קוקוס - אני אישית שזה מוצר מעובד לי מדי ולא מחבבת אותו בשייק. זה טעים נורא אבל תזונתית אני לא בטוחה מה זה שווה. לא נכנסתי לעומק של המוצר הזה כי הוא... מוצר

לא בדיוק אוכל בעיניי.
מי קוקוס זה דווקא רעיון נחמד במקום חלק מהמים, אבל זה יקר רצח לדעתי, בכמויות כאלה.

גוגוס, ראיתי בדף על הכאבי מחזור שכתבת לאחרונה שנשים שעבדת איתן והפסיקו מוצרי חלב חוו שיפור בכאבי מחזור. מדובר על כל מוצרי החלב? גם יוגורט עיזים למשל?
לצערי אין לי תשובות מדויקות. המוקד היה הדגנים, דווקא, והפחתה של מוצרי החלב הניגר. הנשים שעבדתי איתן בהקשר הזה לא אכלו בכלל מוצרי חלב עיזים אז אין לי תשובה על זה.
אני ממש צריכה לארגן איכשהו בעצמי מחקר על זה. אפילו איכותני, רק שיהיה משהו עם כיוון או מגמה. רושמת לעצמי פתק

פולי קקאו, אבקת חרובים (או בעצם פשוט חרובים אם יש בסביבתך)

יעלפו אהובה, העלית כזה חיוך על פניי...
כל כך הרבה דברים קרו מאז 2010. באמת וואו.
בכל כך הרבה מישורים.

פעם נפגשנו באוניברסיטה והעברת לי ממרח נוטלה (לא, לא, נו, פולי קקאו, אגוזי לוז ותמרים, מה חשבתן לעצמכן?) שהכנת!
זו היתה פגישתנו הראשונה, נכון? כי מה שאני זוכרת ממנה זה כמה את יפה

ושהיה נורא מוזר להיפגש אחרי כל כך הרבה זמן ולהגיד בסך הכל שלושה משפטים ולעשות סחר חליפין

מצד שני, זה היה נורא הגיוני בו זמנית, כי כל כך הכרנו כבר...

לפעמים אני תוהה אם עוד נחגוג כאן עשור. כל פעם שאני בטוחה שסיימתי כאן אני מגלה שבעצם לא.
אני חבה לדף הזה המון. בדיוק ניסחתי את התמצית של העשייה שלי באנגלית, שיהיה משהו באינטרנט בשביל אנשים שעובדים איתי באנגליה. וראיתי בקלות איך הליבה של מה שאני עושה היום בכזו הנאה היא ממש ממש מכאן. נשאר לי בעיקר להמשיך ולנסח אותה יותר ויותר טוב ומדויק, ולהמשיך לחפש דרכים יצירתיות להביא את זה לאנשים אחרים.
הנה, תראו את זה בעיניי זה ממש חיוני

גוגוס, רציתי לשאול בדף הבית, אבל נראה לי רלוונטי לפה. את זוכרת אולי מה אכלתי כשניסיתי להיכנס להריון אז? אני שואלת פה כי:

מנסה שוב וזה שוב לא קל.
בתקווה שזה יעזור לחברותיי הפוליציסטיות.
כי אולי את זוכרת, אני לא ממש. כמובן שאני יכולה לנבור במיילים אבל אלוהים, כמה חפרנו! כפרה עלינו.

את זוכרת אולי מה אכלתי כשניסיתי להיכנס להריון אז?
בטח

מלא פירות ועלים ירוקים ואגוזים (הרבה שקדים, נדמה לי, ובטוח הרבה שקדיה

), ירקות חיים (הרבה סלטים בבית ובהרכבה עצמית בחוץ) ומבושלים (שחף היה מבשל לך אז לא מעט, זוכרת? לא יודעת אם זה עוד ככה היום. הייתם עושים כל מיני ירקות בתנור)ועוף ואולי קצת בקר ודג. את העוף אני זוכרת בוודאות.
גם קצת ביצים אכלת אז.
נפרדת אז מהדגנים והסוכר, ולדעתי מרוב מוצרי החלב.

במילים אחרות - אכלת פשוט אוכל אמיתי ובסיסי, נורא פשוט.

אלוהים, כמה חפרנו! כפרה עלינו
היה נורא כיף

ועם תוצאה משמחת ברמות על. בת כמה עלמה היום?

מנסה שוב וזה שוב לא קל.
כי את מרגישה שאת לא יודעת מה לאכול או כי את מתקשה לאכול כמו שאת רוצה?
בכל אופן, קחי בחשבון שאת כמה שנים אחרי, הגוף אחר והנפש אחרת וכל שיגרת החיים השתנתה. אי אפשר להתעלם מזה ולנסות לחצות שוב את אותו נהר.
בכל מקרה, אני קוראת עדויות אנקדוטליות (אבל מה לעשות, עובדות בשטח) שהירוקים הם סוג של מפתח. אולי תתחילי משם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה לכן. אחת הבעיות היא שמכשיר השייק שלי די פשוט. והבנות ממש נרתעות מחתיכות בשיק.
הוספתי קוקוס שהותיר גרגירים וזה לא עבד טוב.

אבוקדו בשייק פירות זה יאמי

פפפ

הגעתי למסקנה שלהכין שיק זה כמו להכין עוגה. צריך לדייק, להקפיד, אי אפשר לזרוק פנימה כל מיני דברים בכל מיני כמויות, כמו שעושים עם מרק.
אוף.
הבוקר הכנסתי לשיק 2 תפוחים, אגב וקיווי, וחופן (גדול מדי) של אגוזי מלך שהושרו כל הלילה.
הקטנה לא הצלחתי לשתות יותר מלגימה אחת. באמת לא יצא משהו. האגוזים השתלטו והפכו את המשקה לאנמי מאוד.
אמשיך לנסות.

זו הייתי אני - תמי

להכין שיק זה כמו להכין עוגה. צריך לדייק, להקפיד
להפך, תמי. להפך.
אחרי התנסות מאוד קצרה את תדעי מה מתאים ומה לא ומשם לא תהיה לך שום בעיה ושום צורך במדידות.
קחי נשימה, חייכי, ונסי לגשת להתנסות הזו מהתחלה.
את גם יכולה ללכת בדרך הבטוחה יותר, ולהוסיף דברים בעדינות במקום שתצטרכי אחר כך לגרוע. על ליטר וחצי שייר שימי בהתחלה כף אחת של אגוזים. זהו. אפילו אם לא יורגש שום הבדל.
יצא טעים? מחר הוסיפי כף וחצי. ככה, לאט לאט, במקום מהר ובבת אחת ואז יוצא לא טעים וכבר אולי לא רוצים לנסות עוד וכל הרוח יוצאת מהמפרשים.
בהצלחה @}

אגב, אגוזי מלך הם בעייתיים קצת לדעתי. אני שמה אותם רק כחלק מתערבות אגוזים, אז על כל השני ליטר יש מהם אולי כפית, אבל על בסיס יומי.
שקדים יותר קלים כי הם מתוקים, גם קשיו ואגוזי לוז ופקאן. עניין של טעם, כמובן.

צלצול,
תודה על העידוד, אני בהחלט זקוקה לו (:

וגם אפשר לתקן שייק שיצא לא טוב (נגיד להוסיף תמר ואז זה מתוק יותר, או כמה תותים ואז זה אדום יותר. איכשהו אצלנו הילד בטוח שזה טעים יותר אם זה אדום). אם יוצאת ככה כמות גדולה מדי אפשר להכין ארטיקים עם מה שנשאר. לאחרונה אפילו הקפאתי שייק בבקבוק אחרי שהכנתי ובסוף לא רצו, ליום שבו לא יהיה לי זמן בבוקר. נראה איך זה ייצא אחרי ההפשרה.