הורות משותפת סטרייטית והומואים

[אולי_אמא*]

אני בחורה סטרייטית בת 31 שמחכה כבר המון שנים להקים משפחה. הייתי בזוגיויות ארוכות וקצרות, אבל משפחה לא נולדה מזה. לאחרונה אני מהרהרת על הקמת משפחה אלטרנטיבית עם הומו או עם זוג הומואים ומחפשת חומר לקרוא ואנשים לדבר איתם, שכבר יצרו משפחה דומה כדי ללמוד מנסיונם. הרעיון שלי הוא הורות שיוויונית של שני בתים, אבל תפיסה של משפחה אחת. האם מישהו מכם, המשוטטים כאן, יכול להושיט לי עזרה ועצה.

[אדמה_טובה*]

ממליצה לך להתייעץ עם פורום הורות הומולסבית בתפוז.
ערכי שם גם חיפוש בארכיון, יש הרבה מידע.

יש דיווחים על משפחות כאלו שמוצלחות וטובות
ויש סיפורים על משפחות כאלה בהן זוג ההומואים השתמש באישה כפונדקאית בעצם ואחר כך ניסו לנשל אותה מחלקה בהורות.
ויש סיפורים על מורכבות גדולה.

[אמא_אינקובטור*]

יש לי תלמידה שאומצה מסין על ידי אם חד הורית, ש"אימצה" לה אח צעיר, ילד צעיר ממנה בכמה שנים (ודומה לה להפליא, ולא רק כיוון ששניהם אומצו מסין) שאומץ על ידי זוג גברים. הם החליטו בעצמם שהם אח ואחות ומתנהגים זה לזו באופן מקסים ואוהב. אמא שלה והאבאים שלו גם התקרבו, מכורח הנסיבות, וההרגשה היא של משפחה לכל דבר למרות שאין שום סידור רשמי בעניין.

[חגית_ל*]

היה על זה סרט תעודי בערוץ 8.
בחורה שהביאה ילד עם בחור שהיה לו חבר.
ההריון עוד היה איכשהו.
אח"כ זה הסתבך כי האבא והחבר שלו התחתנו ועשו בבית שלהם חדר לתינוק הצפוי.
מרגע שהתינוק נולד נהייתה בעייה - האבא רצה שהתינוק ישהה אצלו ואצל חברו והאמא לא הייתה מוכנה להיפרד מהתינוק בשום אופן.
נהייתה מלחמה.
אחרי שנה או יותר הם מצאו איזה שהוא איזון שהילד יבלה אצל כל הורה - כמו אצל הורים גרושים.
זה מה שאת רוצה לילדים שלך?

[חגית_ל*]

ותאמיני לי, מניסיון - את לא תרצי להיפרד מהתינוק/ת שלך אפילו לא לשנייה @}

[תזמורת_הים*]

_מרגע שהתינוק נולד נהייתה בעייה - האבא רצה שהתינוק ישהה אצלו ואצל חברו והאמא לא הייתה מוכנה להיפרד מהתינוק בשום אופן.
נהייתה מלחמה_
במצב כזה נהוג לחתום מראש על חוזה ולסכם בו בדיוק איפה ואצל מי הילד יהיה.
טבעי שאם גבר מוליד ילד הוא ירצה לקחת חלק פעיל בגידול שלו. מי שזה לא מתאים לה באמת עדיף לה לשקול אופציות אחרות (למשל בנק הזרע).

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

_במצב כזה נהוג לחתום מראש על חוזה ולסכם בו בדיוק איפה ואצל מי הילד יהיה.
טבעי שאם גבר מוליד ילד הוא ירצה לקחת חלק פעיל בגידול שלו. מי שזה לא מתאים לה באמת עדיף לה לשקול אופציות אחרות (למשל בנק הזרע)._
במקרה ההוא (בסרט) באמת היתה אי-הבנה גדולה והיסחפות של כל הצדדים. האשה ככל הנראה טיפחה פנטזיות כלשהן על אחד מבני הזוג (זה שמזרעו נולד הילד), היא לא באמת השלימה עם כך שהיא חסרת בן זוג. הבחור נסחף ושיחק איתה במשחק של "כאילו זוג", החבר שלו קינא והרגיש זנוח. בעצם המאבקים סביב הילד הרסו את היחסים בין כל אחת מצלעות המשולש. לא יודעת אם הם עשו חוזה (לדעתי כן), אבל בלי קשר לחוזה הם נסחפו בציפיות לא ריאליות.

מקרה הפוך שאני מכירה, שעובד מצוין עד היום - הספרית תומר רשף עשתה ילד עם זוג הומואים (נחשפו מספר פעמים בטלוויזיה ובעיתונות). הילד כבר בן 6 או 8 לפי חשבוני. הסידור שלהם היה שהילד נמצא יום אצלה ויום אצלם.

[אלה_לי_לה*]

אופציה נוספת - בניית בית משולש הורים
לא כולכם צריכים להיות מאהבים כדי לגור ביחד ולגדל את הילד ביחד
אתם צריכים להנות מחברתכם ולהרגיש טוב ביחד
ואז, למה שלילד לא יהיו שלושה או ארבעה הורים שאוהבים אותו ומגדלים אותו ביחד?

[מיצי_החתולה*]

אחות של בנזוגי ילדה לאחרונה ילד, לאב הומוסקסואל. בינתיים (טפו טפו), השניים הם מודל ומופת להורות מהסוג הזה: הפכו לחברים טובים, האבא מעורב בחיי תינוקו הרבה יותר מרוב הגברים הסטרייטים שאני מכירה, העניינים התגלגלו כך שהם גרים דלת ליד דלת, מה שמקל על הכל כמובן.
הם חתמו אצל עו"ד על חוזה מאוד מפורט - בין השאר שבשנה הראשונה התינוק יישן רק אצל האמא, איך תהיה החלוקה בהמשך, איך תהיה חלוקת החגים (עם מי יילך הילד בפסח ובראש השנה בכל שנה), באיזה רדיוס זה מזה מותר ואסור להם לגור ועוד ועוד.

אולי אמא, אם תרצי לשוחח עמה או להתכתב איתה, אני אשאל אותה אם זה מתאים לה. אני מאמינה שהיא תשמח להשיב על שאלות שלך.

[עירית_לוי]

תציצי באתר של המרכז להורות אחרת.
הם מספקים גם מידע וגם תמיכה וליווי מעשיים.

[אדמה_טובה*]

מצב כזה נהוג לחתום מראש על חוזה ולסכם בו בדיוק איפה ואצל מי הילד יהיה.
שום חוזה בקשר לילדים לא תקף אחרי לידתם. הכל פתוח לדיון מחדש, תחת כותרת "טובת הילד". את בית הדין לדיני משפחה לא מעניין שום חוזה, אלא מה ישרת באופן הטוב ביותר את צרכי הילד. ואם יש מחלוקת שאינה ברת גישור בין הצדדים, מוסדות המדינה בדמות פקידת סעד נכנסים לתמונה, ואבחונים פסיכולוגיים ו"כשירות הורית". לא מאחלת לאף אחד לבסס הורות הכוללת אלמנטים אלה.
יש לי מכרה שעשתה ככה ילד עם זוג הומואים ויש שם מלחמות קשות כבר הרבה זמן. אני שומעת דיווחים גם על הצלחות. ככה שאולי זה עניין אישיותי.
מצד שני, כבר שמעתי מזוג הורים של הומו וסטרייטית שעשו יחד ילד, שהיא חושבת שמדובר בשותפות "כמו משפחה" והוא מגדיר את יחסיהם כ"כמו הורים גרושים". הפער הזה בתפיסות של שותפות לעומת גירושים נראה לי כבעל פוטנציאל פיצוצי, בשל פערים משמעותיים בציפיות שכל תפיסה מביאה איתה. זה רק שאלה זמן מתי תצוץ הזדמנות לחוות את המחלוקת המהותית.

[ב*]

לאחרונה אני מהרהרת על הקמת משפחה אלטרנטיבית עם הומו או עם זוג הומואים
למה את רוצה בזה?
מה באפשרות הזו מוצא חן בעינייך?

<שאלות ענייניות ומתעניינות לחלוטין>

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

יש דיון קשור בדף של איפה האבא

[אלמונית*]

הסידור שלהם היה שהילד נמצא יום אצלה ויום אצלם.
בלי להכיר את הנפשות הפועלות, בדרך כלל זה סידור מאוד בעייתי. ילדים זקוקים על פי רוב לבית אחד עיקרי, "בסיס אֵם". דמיינו את עצמכן ישנות כל לילה בבית אחר.

אני מכירה כמה הסדרים כאלה של הורות משותפת, לא מאוד מקרוב.
גבר אחד שאני מכירה מגדל ילד בשותפות עם ידידה סטרייטית. יש ביניהם ידידות אמיתית ודומה שזה עובד יפה. נראה שיש התאמה בין הציפיות שלהם בנוגע למידת המעורבות שלו בגידול הילד ולרמת האינטנסיביות של הקשר ביניהם (האם חוגגים יחד חגים וכדומה).
הייתה לי חברה לסבית שרצתה לבנות הורות משותפת עם גבר הומוסקסואל שפגשה דרך הורות אחרת. הדימוי שלה ליחסים בין ההורים במודל כזה היה של "גירושין טובים". יש שותפות ותיאום, יש שיתוף פעולה ורצון משותף בטובת הילד, אך מעבר לזה כל אחד חי את חייו בנפרד. כמו זוג גרוש, יש כאן גם הרבה פוטנציאל לקשיים וקונפליקטים, למשל כשאחד הצדדים מעוניין לנסוע לתקופה ארוכה בחו"ל או אפילו לעבור דירה למקום מרוחק יחסית. בסוף היא ויתרה על הרעיון מסיבות שונות.
לעומת זאת, יש לי לא מעט חברות או מכרות שהעדיפו בסופו של דבר להשתמש בשירותי בנק הזרע. הן ויתרו על המעורבות האבהית ועל התמיכה הכספית כדי לאפשר לעצמן עצמאות מלאה בגידול הילד, וכדי לפנות מקום לזוגיות העתידית שלהן, אם תתפתח.

אין ספק שלכל אחד מהמודלים יש יתרונות וחסרונות רציניים. חשוב גם שתזכרי שאת רק בת 31. אני מתארת לעצמי שאת מרגישה עייפה ולמודת אכזבות בזוגיות, אבל בכל זאת ייתכן שהזוגיות הנכונה בשבילך נמצאת ממש מעבר לפינה. אני מכירה לא מעט נשים שמצאו את בן הזוג שלהן רק בגיל 35 ואפילו מאוחר יותר. מאחר שכל אחד מהפתרונות בנושא האימהוּת אינו נטול בעיות ומחירים, אולי בכל זאת שווה להשקיע את האנרגיה שלך בשנתיים שלוש הקרובות בחיפוש בנזוג?

[חוה_ש*]

אם את מחפשת חומר קריאה כדאי לקרוא את הספר של עמיה ליבליך סדר נשים שמספר סיפור של כל מיני משפחות מהזווית של האישה האמא

[טלי_מא*]

בלי להכיר את הנפשות הפועלות, בדרך כלל זה סידור מאוד בעייתי. ילדים זקוקים על פי רוב לבית אחד עיקרי, "בסיס אֵם". דמיינו את עצמכן ישנות כל לילה בבית אחר.
לא מזמן פסק בימ"ש במשפט גירושין שהאם והאב יהיו אלה שיבואו וילכו מהבית ושהילדים ישארו בבית שהכירו כביתם.

[טליה_אלמתן*]

במצב כזה נהוג לחתום מראש על חוזה ולסכם בו בדיוק איפה ואצל מי הילד יהיה.
מזכיר לי קצת את הבטחתה של בת הטוחן לעוץ-לי-גוץ-לי לתת לו את בנה הבכור בתמורה לכך שיציל אותה בכך שיהפוך את הקש לזהב.
אף אחת לא יכולה לתאר לעצמה את ההרגשה של "להיות אמא", וקשה לדמיין את הקושי בלמסור את התינוק (הילד) לאחריותו ולטיפולו של מישהו אחר, ואפילו הוא אבי התינוק.
שככה יהיה לי טוב, אני יודעת כמה קשה לי "לשחרר" לטובת בעלי כשהוא עם הילדים, ואיך אני לא מצליחה "לסגור את האזניים", וזה עוד כשאני נחה בחדר והם בסלון באותו הבית
איך אני אוהבת לתת עצות בנושאים שאני לא מבינה בהם כלום... בעצם, רגע - יש לי קרוב משפחה בן 6 שנוצר בהסכמה, וגם שם זה לא ממש הולך בנחת. שם זה על רקע חוסר מעורבות מספיקה של האב לדעת האם. אז הנה, מצאתי לגיטימציה לחלק כאן עצות

[טליה_אלמתן*]

על רקע חוסר מעורבות מספיקה של האב לדעת האם
(בעצם גם של הילד. יש לו יציאות קורעות לב נוסח "אני יודע שאבא לא אוהב אותי...")
(אבל, איך אומר המרגיעון עכשיו: "הכל בעיני המתבונן")

[אילה_בשדה_הדגן*]

אני לא יודעת כמובן מי את .ממה שכתבת בהתחלה עלה אצלי איזה דימוי שלך :
את מחפשת זוגיות , או שהתיאשת מזוגיות ?
את לא נהנית מגברים?
את בעצמך חשה שעם גבר אין סיכוי לבנות מערכת זוגית שתתפקד?

אני חושבת שלהורים יש צורך בהמון תיקשורת , המון תמיכה ,תמיכה מהסוג שיש באהבה ואינטימיות אמיתית.
אין לשום דבר תחליף להציע את זה.

יש עכשיו הרבה אמהות חד הוריות מרצון , זו תופעה שאני לא מרגישה שאני מבינה בה מספיק.
אני חושבת שאישה שנכנסת למצב כזה מראש צריכה לפי דעתי לקחת בחשבון שהיא

1. לא תקבל ולו שבריר תמיכה ועזרה וכל העול יהיה מוטל עליה .

(אם את נשואה באושר ועושר ,יש לך איזו אשליה בדמות הכתובה שידאגו לכסותך ועונתך ובלה בלה בלה וערמת הכלים בכיור יכולה להגיע לגובה מגדל איפל ואין אפילו אשכולית במקרר)
כלומר , לנקות את עצמה מכל ציפיה .

1. מאבקים ,

למרות שאולי יש עורכי דין חכמים ומתוחכמים שיצרו הסכמים נפלאים .
צריך לזכור שההסכמים האלה נחתמים כשכולם בריאים ובמצב רוח טוב במשרד ממוזג ולא בחודש אוגוסט מיוזע בנוכחות קטנצ'יק שיש לו עכשיו שילשולים והקאות .
ומי הולך לכבס את כל זה ?

בקיצור , מה שאני אומרת לך זה שג'וק האמהות לא יסנוור אותך .
ילדים =עבודה קשה .
החויות עם ילדים יכולות להביא כל אדם לקצה של עצמו , במוקדם או במאוחר.
לפי מה שאני חויתי באופן אישי ,הילדים שינו אצלי הרבה הנחות יסוד ולכן לא הייתי מציעה לך על הסכמים מראש .ההסכמים האלה יהיו שוים כקליפת השום אחרי הלידה .

מה שכן אני יכולה לומר לך , שאם את יודעת מה את רוצה מעצמך ואם את בטוחה שאת אישה שאוהבת גברים /נשים שפשוט צריכה שיגיע השותף/ה הנכון/נה ,או יודעת שיתאים לך להיות אמא חד הורית ,לכי על זה.
אל תתפשרי בדברים כאלה.
תחשבי בעיקר שבהחלטה שלך להכנס להריון במצב שהוא לא אופטימלי לגמרי ושאת שלמה איתו לגמרי , את עושה לעצמך נזק .את הנזקים לילד כנראה אף פעם לא תוכלי אפילו לאמוד.
אני חושבת שילד שגדל באוירה של כעס על ציפיות שלא מולאו וחוסר תמיכה ואינטימיות ,נהיה חסר ביטחון ,מבולבל ,כאוב ומדוכא.

[ח*]

אולי אמא,
אני מכירה מקרוב סטרייטית שיש לה שני ילדים עם גבר הומו ובשבילם זה עובד ממש טוב (כמובן עם ויכוחים, ריבים עם ה"חמות", וכל הדברים האלו שהחיים מורכבים מהם). לאבא יש בן זוג הרבה שנים, אך למרות שהוא מטפל בילדים ודואג להם והם אוהבים אותו מאוד הוא לא "אבא" שלהם. עכשיו הבנזוג גם מחפש להפוך לאבא בסידור דומה.
היא קבעה לעצמה אולטימטום לזוגיות קבועה (נדמה לי גיל 36) וכשזה לא קרה היא החליטה ללכת על הורות משותפת.

[פלוני_אלמונית*]

האם זה לגיטימי להכניס לחוזה של הורות משותפת (סטרייטית + גיי), סעיף שמחייב אותי שבמידה ואני רוצה להביא עוד אח\אחות עם תרומה אני מחוייבת לקחת שוב ממנו. כמובן שאם אני אמצא זוגיות אני משוחררת מהסעיף הזה.
תודה