בעלי חוב ותת משתכרים

אנונימי

מדור כסף עבודה.
ראה גם להגיע לחירות כלכלית | תת השתכרות וחובות

מרימה את הכפפה לנסות ולכתוב על הקבוצה והשיטה. נתחיל מהמושגים:
קבוצות לבעלי חוב אנונימיים פועלות בעולם, במקביל לכל הקבוצות של ההתמכרויות השונות. ההתיחסות לחוב היא כמו להתנהגות כפייתית אחרת: אלכוהול, אכילה, יחסים וכו'...
המושג תת-משתכר הומצא כל הידוע לי על ידי אדם בשם מונדיס, שגילה כי גם לאחר שנפטר מחובותיו עדיין השתכר באופן קבוע פחות ממה שהוא צריך. הוא הבין כי תת השתכרות הינה גם צורה של התנהגות מזיקה. וכי אם באופן קבוע אדם אינו מרוויח די צורכו הרי שהגיוני שהוא יהיה בעל חוב.
יש 3 חוקים יסודיים להחלמה/המנעות:

להפסיק לצבור חוב על בסיס יומי
לא לקבל עבודה שהשכר בה הוא פחות ממה שאנחנו צריכים (כלומר שהיא תת השתכרות עבורנו)
לא להגיד לא לכסף.

זוהי ההחלמה הפיזית. ההחלמה רוחנית רגשית היא 12 הצעדים.

המשך יבוא לפי דרישה

עמותת אנונימוס: שיטת 12 הצעדים בישראל
נגמלים רבים נשבעים בשיטת 12 הצעדים, הבסיס להקמתן של עשרות קבוצות גמילה - מאלכוהוליסטים עד בעלי חוב אנונימיים. בדיקה של השיטה ויישומיה בישראל מעלה תופעה מרתקת של אנשים שלקחו שליטה על גורלם, אימצו תפיסה דתית ללא דת וקמים כל בוקר עם תפילת "ברוך שעשני אלכוהוליסט"

דורשת...

היי אני האלמונית מהדף הקודם שהתעניינה. עדיין מתעניינת ואשמח לעוד הרחבה. אני אלמונית כי עדיין לא הקדשתי מחשבה לכינוי אז בנתיים.

איך להמשיך?
הצעד הראשון שלי היה לרשום כל שקל שהוצאתי. אני עדיין מנהלת רישום כזה על בסיס יומי. זוהי שיטה ידועה וותיקה שחשפה בפני הרבה מאד טעויות, כפילויות. למשל שאני משלמת יותר מדי כסף ביטוחים, יחסית למה שאני מכניסה. בירור עם סוכן הביטוח הפחית עלויות.
אינני משתמשת בכרטיס אשראי, אלא במקרים נדירים שאין דרך לקנות את מה שאני רוצה אלא באינטרנט או דרך הטלפון. עדיין יש ויכוח בבית האם עדיף לקנות באשראי ולחסוך 20 שקלים או במזומן. אני מעדיפה במזומן. לא החלטנו סופית.

אינני משלמת בתשלומים. כלומר, אני משלמת במזומן על מה שאני צורכת כעת. אם אין לי כסף, לא אקנה את המוצר שאני רוצה. הרבה שפיות נכנסה לחיי כתוצאה מכך. זה לא כולל צ'קים שאני נותנת עבור חוגים למשל, תמיד אוכל, אם המצב יורע, לבטל את השתתפותי ואז לא לשלם. בכל מקרה, גם בכך אני משתדלת לצמצם, כדי להיות בשליטה מלאה.

יש לי חובות. זה חלק מהחיים הלא שפויים עם כסף. אבל כיום אני משלמת את חובתי לפי יכולתי בלבד. אם יש לי כסף, אני לא אשלם בבת אחת את כל החוב, אלא רק ביחס ישיר לכסף שנכנס, כדי לדאוג קודם כל לשוטף ההכרחי. בינתיים הצלחתי להגיע עם כל הנושים להסדר כזה, אפילו עם מס הכנסה, שהם בדרך כלל מאד קשוחים. מסתבר שכשמגיעים אליהם בצורה ברורה, זה מסתדר.

בהתחלת הדרך, היה לי מאד קשה והרגשתי שאני מטפסת על הר תלול ולא פעם כשחשבתי קדימה התייאשתי. זה מייאש לחשוב שבמשך 20 השנים הבאות תשלם חובות ולראות שהצרכים של המשפחה כל כך גדולים ואיך בכלל מצליחים להרוויח כל כך הרבה כסף? האמת שאלו עדיין שאלות שאני שואלת את עצמי, כי לנהל את העסק הזה של החיים עולה כסף והרבה. אבל אני עובדת את התוכנית כל יום רק ליום אחד. ובמצטבר קרו דברים שלא יואמנו.
על כך בפעם הבאה, אם זה מעניין מישהו. והכי טוב - תשאלו שאלות ספציפיות.

סעיפים 2 ו-3 לא סותרים זה את זה?

ובמצטבר קרו דברים שלא יואמנו.
תוכלי לתת דוגמא? לפחות אחת? נשמח ליותר, כמובן...

עדיין יש ויכוח בבית האם עדיף לקנות באשראי ולחסוך 20 שקלים
במקרים כאלה לא ממליצים לגזור לגמרי את כרטיסי האשראי?
ואגב, את יודעת שיש מינימום הוצאה בכרטיסי אשרה. אם עושים פחות מדי פעולות, אז צריך לשלם דמי חבר...
חוץ מזה צריך לשלם דמי הגבלת אחריות (לא הרבה, אבל לדעתי המון למי שלא משתמש כמעט בכלל בכרטיס), וגם איזה תשלום חודשי על כרטיסי אשראי (אולי 5-6 שקלים, אבל שוב - המון למי שמשתמש בכרטיס שלו אולי פעם בחודשיים).

סעיפים 2 ו-3 לא סותרים זה את זה?
לא בכלל לא. דוגמאות: קבלתי הצעת עבודה, שברגע הראשון היתה נראית לי לא קשורה אלי ולכישורים שלי. הנטייה הטבעית שלי הייתה לדחות אותה על הסף. אבל בדקתי והסתבר שהעבודה לא מוגדרת מבחינתי כתת השתכרות (זאת אומרת השכר לשעה אינו תת השתכרות) ולא לקבל אותה היה להגיד לא לכסף. אמרתי כן ואני שמחה.
אפשר גם לנסח אחרת: להגיד כן לכסף, בתנאי שהעבודה תמורתו איננה תת השתכרות.

במקרים כאלה לא ממליצים לגזור לגמרי את כרטיסי האשראי?
יכול להיות אבל אני לא לבדי.... וצריכה לפעמים, כשזה לא נוגע אלי ישירות, להתפשר. אישית הייתי שמחה לוותר על זה לגמרי. בכל מקרה, אבדוק את נושא המינמום הנדרש. תודה.

דוגמאות
זה לא שנפל עלי כסף מהשמיים. זה לא. אבל ההתבהרות בתוכי, חוללה בתוך החיים שלי הזדמנויות שלא שיערתי שקיימות. חלק מהן אני ממש לא יכולה כרגע לחשוף. אבל אספר רגע על מס הכנסה. לפני חצי שנה, בעקבות כל מיני עניינים, מס הכנסה החליטו שאני חייבת להם סכום די גדול. רואה החשבון שלי טען שזה לא נכון, אני ידעתי שזה לא נכון, אבל הם התמקחו ובעיקר איימו שהמשפט יעלה לי יותר. התייעצתי (בלי להלחץ שזה לא יואמן בפני עצמו) והחלטתי לשלם בתנאי שזה יהיה בתשלומים שאני יכולה לעמוד בהם. למס הכנסה יש מין חוק כזה שהמקסימום שם מאשרים זה ב-18 תשלומים ומה לעשות, אני רציתי ביותר. ולא לשלם בכרטיס אשראי....
ההבתהרות והנחישות עזרו. מס הכנסה הלכו לקראתי. קשה להאמין. מסתבר שיש גם ערוץ לאנשים כמוני.
סיפורים נוספים בהמשך

אנונימית בהצלחה. תסיימי עם החובות ותצאי לדרך חדשה.

מחזיקים לך אצבעות.

עיריית תל אביב שלחה לי עכשיו התרעה לחיוב על 460 ש"ח שאני חייבת להם, מדירה ששכרתי בת"א לפני שנתיים וחודשיים!
בטוח שסגרתי את כל החובות שלי אז, בדקתי הכל ביציאתי מהדירה, בעלת הבית גם בדקה חובות לא משולמים, לפני שרשמה את הדירה חזרה על שמה!
מאז היציאה מהדירה קרו כל כך הרבה דברים, אין לי מושג איפה יש לי קבלות של זה, אם בכלל יש קבלות.
איך אפשר להוכיח את חפותי ולא לשלם? האם אפשר פשוט לא לשלם? (את המים הם יכולים לסגור לעצמם אני לא שם)
איך מבררים מה הריבית על זה? מצדי שיגרר ויגרר, זה דווקא ישמח אותי.
בדקתי ולמיטב ידיעתי חוק התיישנות הוא 7 שנים זה נכון?
ממש מעצבן כל הסיפור, רוצה הכל חוץ מלשלם להם על מה שממש לא מגיע להם!
עצות יתקבלו בברכה.

סעיפים 2 ו-3 לא סותרים זה את זה?
אם את דוחה עבודה משום שהיא במשכורת נמוכה מדי, את בעצם אומרת לא לכסף. לא ככה?

לא בהכרח. בהנחה שלא מדובר במישהו שעומד צעד אחד לפני הפיכה להומלס או שאין אוכל בבית פשוטו כמשמעו, יכולים להיות כל מיני שיקולים בדחיית עבודה.
למשל, שהתשלום המתקבל מן העבודה לא יכסה את ההוצאות הנלוות לה (נסיעות שאינן מכוסות ע"י המעביד אלא רק עד ערך מסוים, הוצאות בייביסיטר), וגם בהחלט שהתשלום מהווה עלבון לעובד.

במקצוע שלי ובדרגה שלי יש רמה מסוימת של שכר שנראית לי סבירה כשכירה (אני כמובן לא משווה לעבודה פרטית). וכשהציעו לי במקום אחד חצי ממה שנראה לי סביר, ובמקום אחר שכר מינימום, אמרתי "לא" והרגשתי עם זה טוב מאוד. הרבה יותר טוב מאשר אם הייתי מקבלת את העבודה ומרגישה לא מוערכת (כן, כסף הוא גם סוג של הערכה), לא רוצה להשקיע, וקמה בלי חשק לעבודה ועושה את העבודה לא כמו שאני יודעת לעשות בגלל מרמור.

אם המצב הכלכלי שלי היה נוראי נוראי אולי הייתי עושה בחירה אחרת, ואולי עוד כל מיני בחירות אחרות (למשל לוותר על חינוך ביתי כי יותר זול לשלוח ילדים לבי"ס מאשר להחזיק אמא בבית, גם אם היא עובדת במשרה חלקית) אבל הוא לא היה עד כדי כך רע.

<מה נשמע תבשיל?>

לא אמרתי שזה לא טוב לסרב לעבודות כי המשכורת נמוכה מדי (נמוכה כמו לא מכסה הוצאות זה לא לקבל כסף. זה לא נחשב.).
אני לא רואה פרשנות אחרת ל"לא להגיד לא לכסף" מאשר "לקבל כל עבודה (שמכסה את ההוצאות ומשאירה משהו)".

> טוב. שנים. אנחנו בעוצר-זוטא באמצע השבוע. <

ואין בודקים את החשבונות?

באופן טבעי

באופן טבעי