הילד בן 4.
כשהייתי בהריון איתו, חליתי ב CMV.
הבדיקות שעשינו היו תקינות, מי שפיר בחרנו לא לעשות, החלטנו שגם אם העובר נדבק לא נפיל.
אחרי הלידה הסתבר שאכן נדבק. אבל לא נפגע.
עשינו מעקב שמיעה במשך כשנה וחצי. בדיקת ברה בגיל חודשיים ושתי בדיקות שמיעה בתא אקוסטי בגילאים 8 ו 15 חודשים (בערך), כולן תקינות. בשלב הזה שלחו אותנו הביתה והפסיקו את המעקב. בינתיים הילד התחיל לדבר, היום מדבר שפה עשירה ורהוטה, הוגה היטב את כל ההגאים.
אבל מה- לאחרונה כל הזמן שואל "מה". לפעמים אני צריכה לחזור על דברי פעמיים ושלוש. גם אבא שלו.
שאלנו בגן (הולך לגן כפעמיים בשבוע) ושם לא נתקלו בתופעה.
הבנתי שזו יכולה להיות תופעה התנהגותית ללא קשר לבעיית שמיעה.
אבל בגלל ה CMV- אני לא שקטה. בזמנו קראתי שבעיות שמיעה יכולות להתעורר עד גיל חמש.
בקיצור, החלטנו שנעשה בדיקת שמיעה.
הלכנו לבדיקה (בקופת חולים). נכנסנו לתא האקוסטי. הילד שיתף פעולה מצוין. ואז הקלינאית בקשה שיחבוש אזניות. הילד סרב. לא עזרו שכנועים ונסיונות שוחד- כלום. הלכנו הביתה כלעומת שבאנו בלי לבצע את הבדיקה.
ברור לי שהבדיקה חייבת להתבצע עם שיתוף פעולה שלו כדי להיות אפקטיבית. אז איך עושים את זה?
האם יש מקומות שעושים את הבדיקה בצורה שונה- בלי אזניות, עם אזניות קטנות יותר? איך משכנעים את הילד לשתף פעולה? האם עדיף ללכת באופן פרטי? ואם כן האם יש המלצות?
ובנוסף- האם באמת יש בסיס לחששות שלנו? האם העובדה שהילד מדבר שוטף ורהוט אינה שוללת בעיית שמיעה? האם באמת יש אפשרות של השפעה מאוחרת של CMV אחרי 4 שנים? כי אלמלא ה CMV לא חושבת שהייתי טורחת לבדוק.
עד כמה באמת נפוצה תופעת ה"מה" בגיל הזה? יש לציין שנולד לו אח קטן לאחרונה, הבנתי שזה יכול להיות קשור.
אשמח לתשובות מקלינאיות תקשורת או כל מי שיש לו מידע/נסיון בנושא. תודה
בינתיים לא קבעתי תור נוסף לבדיקה אבל אני לא רגועה.
באמת חבל, אם היה מקבל זה היה עשוי להשפיע... הקלינאית היתה די נחמדה אבל לא ממש ידעה איך להתמודד עם ההתנגדות שלו.
משתמשת