על ידי אילה_בשדה_הדגן* » 28 אפריל 2012, 07:08
אני עונה לאמא הדואגת:
קודם כל רופא!
בדיקה כללית.
אכן יש את העינין עם הוירוס של הצנוברים שגורם שהכל יהיה מר.זה מזכיר גם הצטברות של כל מני רעלים, לא עלינו שגןרמים לטעם מתכתי .
והיה והעינין הרפואי נשלל אז:
להוציא מהבית את כל מה שהוא לא אוכל.דברים שיש בהם סוכר לבן וקמח לבן ובטח ובטח שצבע מאכל וחומר משמר.
לקנות המון ירקות ופירות ולהניח על השולחן בצורה אסתית.אפשר לשתף את הילד בלחתוך את הפירות לצורות של ליצנים ורכבת של ירקות ונבטים על מגש.יש כל מני סכינים שעושים צורות של גלים ועיגולים וסילסולים,אז זה כיף.
גם אם הוא לא אוכל, שיהיה על השולחן.
יש ילדים שיאכלו סלט, אם לא כל דבר בנפרד בצלוחיות אפילו .
אפשר 'לעבוד עליו'- להכין פנקיק מקמח כוסמין וסילאן,לתת שייק בננה ,תמרים ואגוזי קשיו במקום גלידה (שכאמור ,מומלץ להפסיק לקנות)
הילדה שלי מאוד אוהבת פסטה, אז אני לא מגישה לה רק פסטה, קמח מלא כמובן,אלא שתמיד מעורבבת עם רוטב.את הרוטב אני מכינה מירקות וקיטניות וכדי שאי אפשר יהיה להפריד אני טוחנת בבלנדר.מתקבל רוטב עשיר ובעל צבע יפה.אפשר עם שמן זית.
אם הילד שלך אוהב מרק תירס, תוסיפי לזה קיטניות ועלים ירוקים,מיסו במקום מלח.
ועוד עינין לברור: כמה הוא פעיל?
וגם שאלה היא באילו שעות הוא צריך בכלל אוכל?
לפי מה ששמתי לב אצלנו במשפחה -יש מי שצריך את האוכל מוקדם בבוקר ויש מי שרק אחרי 3-4 שעות .
אם אני יכולה להציע לילד שהבטן שלו מתעוררת מאוחר כוס מים ,סיבוב אופנים,חצי תפוח ,להכין ארוחת בוקר ורק אחר לשבת לאכול-עדיף לו.
הרבה ילדים מתקשים לעכל משהו ולגייס תאבון בשביל ארוחת ערב.הרבה יותר רעבים בשעות אחר הצהרים. אז במקום נישנושים דלוחים משקיות מרשרשות-אפשר להציע את האוכל של ארוחת צהרים/ערב.
**************
נשאר העינין של כל הצרחות והמאבקים.לא פשוט בכלל.
לכן השארתי את זה לסוף.
אוכל הוא מקום שאליו מתנקזים הרבה עינינים ותסכולים לא פתורים: עיפות ,עומס גירויים,סתם כעסים ותסכולים.
זה כמו שסקס משקף הרבה עינינים בזוגיות.להבדיל.
ילד יכול להביע את חוסר שביעות רצונו.הוא בהחלט יכול לעשות את זה בצורה הכי קולנית,מנסרת ת'מוח,ניגסית, דביקית ולהשכב על הרצפה במקומות ציבוריים ובארוחות חגיגיות עם הסבתא.
ברור שהיינו רוצים שיקשור את מפית מבד שיפון על צאוורו ,יאכל בפה סגור עם סכין ומזלג בעיקר ברוקולי אורגני ומעדנים מגוונים ,ויגיד שהבישול הביתי שלנו טעים לו כל כך שרק נלמד אותו את המתכון.
הפער גדול..
אני לא רואה מנוס מכך שכהורה אני אכיל את הכעסים והבכי,ואקבל אותם בשלווה ובציפיה שאכן הם יתקיימו ,אבל אתמיד לכוון את הילדים שלי לעבר תזונה איכותית.
אני עונה לאמא הדואגת:
קודם כל רופא!
בדיקה כללית.
אכן יש את העינין עם הוירוס של הצנוברים שגורם שהכל יהיה מר.זה מזכיר גם הצטברות של כל מני רעלים, לא עלינו שגןרמים לטעם מתכתי .
והיה והעינין הרפואי נשלל אז:
להוציא מהבית את כל מה שהוא לא אוכל.דברים שיש בהם סוכר לבן וקמח לבן ובטח ובטח שצבע מאכל וחומר משמר.
לקנות המון ירקות ופירות ולהניח על השולחן בצורה אסתית.אפשר לשתף את הילד בלחתוך את הפירות לצורות של ליצנים ורכבת של ירקות ונבטים על מגש.יש כל מני סכינים שעושים צורות של גלים ועיגולים וסילסולים,אז זה כיף.
גם אם הוא לא אוכל, שיהיה על השולחן.
יש ילדים שיאכלו סלט, אם לא כל דבר בנפרד בצלוחיות אפילו .
אפשר 'לעבוד עליו'- להכין פנקיק מקמח כוסמין וסילאן,לתת שייק בננה ,תמרים ואגוזי קשיו במקום גלידה (שכאמור ,מומלץ להפסיק לקנות)
הילדה שלי מאוד אוהבת פסטה, אז אני לא מגישה לה רק פסטה, קמח מלא כמובן,אלא שתמיד מעורבבת עם רוטב.את הרוטב אני מכינה מירקות וקיטניות וכדי שאי אפשר יהיה להפריד אני טוחנת בבלנדר.מתקבל רוטב עשיר ובעל צבע יפה.אפשר עם שמן זית.
אם הילד שלך אוהב מרק תירס, תוסיפי לזה קיטניות ועלים ירוקים,מיסו במקום מלח.
ועוד עינין לברור: כמה הוא פעיל?
וגם שאלה היא באילו שעות הוא צריך בכלל אוכל?
לפי מה ששמתי לב אצלנו במשפחה -יש מי שצריך את האוכל מוקדם בבוקר ויש מי שרק אחרי 3-4 שעות .
אם אני יכולה להציע לילד שהבטן שלו מתעוררת מאוחר כוס מים ,סיבוב אופנים,חצי תפוח ,להכין ארוחת בוקר ורק אחר לשבת לאכול-עדיף לו.
הרבה ילדים מתקשים לעכל משהו ולגייס תאבון בשביל ארוחת ערב.הרבה יותר רעבים בשעות אחר הצהרים. אז במקום נישנושים דלוחים משקיות מרשרשות-אפשר להציע את האוכל של ארוחת צהרים/ערב.
**************
נשאר העינין של כל הצרחות והמאבקים.לא פשוט בכלל.
לכן השארתי את זה לסוף.
אוכל הוא מקום שאליו מתנקזים הרבה עינינים ותסכולים לא פתורים: עיפות ,עומס גירויים,סתם כעסים ותסכולים.
זה כמו שסקס משקף הרבה עינינים בזוגיות.להבדיל.
ילד יכול להביע את חוסר שביעות רצונו.הוא בהחלט יכול לעשות את זה בצורה הכי קולנית,מנסרת ת'מוח,ניגסית, דביקית ולהשכב על הרצפה במקומות ציבוריים ובארוחות חגיגיות עם הסבתא.
ברור שהיינו רוצים שיקשור את מפית מבד שיפון על צאוורו ,יאכל בפה סגור עם סכין ומזלג בעיקר ברוקולי אורגני ומעדנים מגוונים ,ויגיד שהבישול הביתי שלנו טעים לו כל כך שרק נלמד אותו את המתכון.
הפער גדול..
אני לא רואה מנוס מכך שכהורה אני אכיל את הכעסים והבכי,ואקבל אותם בשלווה ובציפיה שאכן הם יתקיימו ,אבל אתמיד לכוון את הילדים שלי לעבר תזונה איכותית.
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות 
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות