שפע, כנראה, זה מה שאתה מרגיש עם מה שיש לך, לא מה שיש לך.
(בדומה לפתגם: 'איזהו עשיר השמח בחלקו').
ובדומה לזה שמעתי פעם הגדרה בשיעור חסידות שהייתי בו ל:'מה זה אושר'? וההגדרה: 'אושר זה
כמה אור אתה מפיק ממה שיש לך'. (נראה לי שאפשר להחליף את המילה 'אושר' במילה 'שפע').
כלומר, זה
לא כמה יש לך, אלא כמה אתה מסוגל להפיק מזה !
כי הקבלה והחסידות רואות בכל דבר משהו שיש בו אור אלוהי. והאור הוא אינסופי. השאלה היא: כמה אור
אתה מסוגל להפיק מזה.
יש מישהו שיאכל מאכל טעים ויתענג על כל נגיסה ונגיסה, ויש מישהו אחר שיבלע בלי לשים לב ויאכל עוד ועוד מאותו מאכל ולא ירגיש מסופק.
או מישהו שיישב מול הים רבע שעה, ויהיה מאוד קשוב ושקט, ויילך עם תחושת סיפוק עמוקה. ומישהו שיישב שעתיים, וכל הזמן המחשבות שלו יתרוצצו, דאגות ובלאגנים, והוא יילך משם לא מסופק, וירגיש שלא היה שם מספיק זמן וכו'.
ובעניין ה:
אני נדהם מכך שיקום סופי יכול להנחיל שפע אין סופי (
עומר ס)
אני רוצה להגיד משהו דומה למה שאמרה
ענת שן לוי (
אולי שפע שייך ליקום אחר.):
אני מתארת לעצמי שכשאנשים אומרים שביקום יש שפע אינסופי, הם לא מתכוונים ליקום החומרי (שעליו מדברת הפיזיקה), אלא לכל העולמות כולם. כך לפחות אני מתכוונת כשאני אומרת 'יקום'.
וזה כולל את כל העולמות הרוחניים, את כל היקומים המקבילים, את כל הרוחות והנשמות והמלאכים, הספירות, ומה שמעבר לספירות, אור אינסוף וכו' וכו'. ה-כ-ל. וזה בעצם מקביל אצלי למילה 'אלוהים'. כשאני אומרת 'היקום' אני מתכוונת ל'אלוהים'. וכשאני אומרת 'אלוהים' אני מתכוונת לכל מה שיש. ואני מאמינה שכל דבר הוא אלוהים, וגם מה שמעבר לכל דבר זה אלוהים. (כמו בחסידות: אלוהים הוא 'ממלא כל עלמין' ו'סובב כל עלמין' - כלומר 'ממלא את כל העולמות וסובב את כל העולמות').
אני מבינה,
עומר ס, שאתה התכוונת ליקום החומרי, ולכן שאלת איך ייתכן שהוא מנחיל שפע אינסופי, כאשר אתה רואה בזה כאילו אנשים מייחסים לטבע את היכולות של אלוהים. וזו הייתה כוונת תהייתך - להראות לנו את האבסורד לכאורה שבמחשבה שלנו (האם אני צודקת?).
ואילו אני אומרת כשאנשים מתבטאים כך, הם מתכוונים לאותו הדבר שאתה מתכוון כשאתה אומר 'אלוהים'. (לפחות להבנתי).
ולכן אין כל סתירה.
וזה מתאים גם למה שענת אמרה, כלומר, שהשפע האינסופי הוא לא בעולם החומרי אלא בעולם הרוח, או מעבר לזה. שאולי אפשר לראות את זה כ'יקום מקביל'. אך לא מחייב.
ואולם, זה שהשפע הוא בעולם הרוח ולא בחומר, זה לא אומר שאיננו מגיע לכאן, כי יש כל הזמן יחסי גומלין בין הרוח לחומר, והרוח מתגשם בחומר.
אך עדיין, החומר עצמו, לפחות על פני כדור הארץ, ברור שהוא מוגבל ולא אינסופי, ומה שאמרה אותה מורה רוחנית לדעתי היה היקש מוטעה.
ועל כל פנים, אני חושבת, שאם נחשוב שלמרות שהחומר פה סופי, זו לא בעיה כי אפשר למשוך לכאן שפע מהעולם הרוחני - זה לא יעבוד כך. אם היקום נותן לנו מתנות שאנחנו מתייחסים אליהן בקלות ראש, למה שייתן לנו עוד?
כשאנחנו לא יודעים ליהנות ממה שכבר יש, אלא כל הזמן רק רוצים עוד ועוד ועוד בלי לחוש שום סיפוק, כשאנחנו משתמשים וזורקים משתמשים וזורקים, בלי שום כבוד אמיתי ועמוק למה שקיבלנו - למה שנקבל עוד?
כדי שנקבל שפע עלינו לכבד את מה שכבר יש לנו.
שפע, כנראה, זה מה שאתה מרגיש עם מה שיש לך, לא מה שיש לך.
(בדומה לפתגם: 'איזהו עשיר השמח בחלקו').
ובדומה לזה שמעתי פעם הגדרה בשיעור חסידות שהייתי בו ל:'מה זה אושר'? וההגדרה: 'אושר זה [b]כמה אור אתה מפיק ממה שיש לך[/b]'. (נראה לי שאפשר להחליף את המילה 'אושר' במילה 'שפע').
כלומר, זה [b]לא[/b] כמה יש לך, אלא כמה אתה מסוגל להפיק מזה !
כי הקבלה והחסידות רואות בכל דבר משהו שיש בו אור אלוהי. והאור הוא אינסופי. השאלה היא: כמה אור [b]אתה[/b] מסוגל להפיק מזה.
יש מישהו שיאכל מאכל טעים ויתענג על כל נגיסה ונגיסה, ויש מישהו אחר שיבלע בלי לשים לב ויאכל עוד ועוד מאותו מאכל ולא ירגיש מסופק.
או מישהו שיישב מול הים רבע שעה, ויהיה מאוד קשוב ושקט, ויילך עם תחושת סיפוק עמוקה. ומישהו שיישב שעתיים, וכל הזמן המחשבות שלו יתרוצצו, דאגות ובלאגנים, והוא יילך משם לא מסופק, וירגיש שלא היה שם מספיק זמן וכו'.
ובעניין ה:
[u]אני נדהם מכך שיקום סופי יכול להנחיל שפע אין סופי[/u] ([po]עומר ס[/po])
אני רוצה להגיד משהו דומה למה שאמרה [po]ענת שן לוי[/po] ([u]אולי שפע שייך ליקום אחר.[/u]):
אני מתארת לעצמי שכשאנשים אומרים שביקום יש שפע אינסופי, הם לא מתכוונים ליקום החומרי (שעליו מדברת הפיזיקה), אלא לכל העולמות כולם. כך לפחות אני מתכוונת כשאני אומרת 'יקום'.
וזה כולל את כל העולמות הרוחניים, את כל היקומים המקבילים, את כל הרוחות והנשמות והמלאכים, הספירות, ומה שמעבר לספירות, אור אינסוף וכו' וכו'. ה-כ-ל. וזה בעצם מקביל אצלי למילה 'אלוהים'. כשאני אומרת 'היקום' אני מתכוונת ל'אלוהים'. וכשאני אומרת 'אלוהים' אני מתכוונת לכל מה שיש. ואני מאמינה שכל דבר הוא אלוהים, וגם מה שמעבר לכל דבר זה אלוהים. (כמו בחסידות: אלוהים הוא 'ממלא כל עלמין' ו'סובב כל עלמין' - כלומר 'ממלא את כל העולמות וסובב את כל העולמות').
אני מבינה, [po]עומר ס[/po], שאתה התכוונת ליקום החומרי, ולכן שאלת איך ייתכן שהוא מנחיל שפע אינסופי, כאשר אתה רואה בזה כאילו אנשים מייחסים לטבע את היכולות של אלוהים. וזו הייתה כוונת תהייתך - להראות לנו את האבסורד לכאורה שבמחשבה שלנו (האם אני צודקת?).
ואילו אני אומרת כשאנשים מתבטאים כך, הם מתכוונים לאותו הדבר שאתה מתכוון כשאתה אומר 'אלוהים'. (לפחות להבנתי).
ולכן אין כל סתירה.
וזה מתאים גם למה שענת אמרה, כלומר, שהשפע האינסופי הוא לא בעולם החומרי אלא בעולם הרוח, או מעבר לזה. שאולי אפשר לראות את זה כ'יקום מקביל'. אך לא מחייב.
ואולם, זה שהשפע הוא בעולם הרוח ולא בחומר, זה לא אומר שאיננו מגיע לכאן, כי יש כל הזמן יחסי גומלין בין הרוח לחומר, והרוח מתגשם בחומר.
אך עדיין, החומר עצמו, לפחות על פני כדור הארץ, ברור שהוא מוגבל ולא אינסופי, ומה שאמרה אותה מורה רוחנית לדעתי היה היקש מוטעה.
ועל כל פנים, אני חושבת, שאם נחשוב שלמרות שהחומר פה סופי, זו לא בעיה כי אפשר למשוך לכאן שפע מהעולם הרוחני - זה לא יעבוד כך. אם היקום נותן לנו מתנות שאנחנו מתייחסים אליהן בקלות ראש, למה שייתן לנו עוד?
כשאנחנו לא יודעים ליהנות ממה שכבר יש, אלא כל הזמן רק רוצים עוד ועוד ועוד בלי לחוש שום סיפוק, כשאנחנו משתמשים וזורקים משתמשים וזורקים, בלי שום כבוד אמיתי ועמוק למה שקיבלנו - למה שנקבל עוד?
כדי שנקבל שפע עלינו לכבד את מה שכבר יש לנו.
{@
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות 
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות