על ידי טרה_רוסה* » 15 אוגוסט 2008, 12:54

אפילו פגשתי כמה באופן אישי
%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95#.D7.97.D7.A9.D7.99.D7.91.D7.95.D7.AA[/u].D7.AA.D7.96.D7.95.D7.A0.D7.AA.D7.99.D7.AA]על חומצות אמינו מויקיפדיה (מעניין שיש חומצות אמינו שהן חיוניות בילדים ולא במבוגרים):
_בגוף האדם יש עשרים חומצות אמינו סטנדרטיות המשמשות לבניית החלבונים, הניתנות לצריכה מהמזון.
את חלקן מסוגל הגוף לסנתז בעצמו, בעיקר בתאי הכבד. חומצות אלו אין האדם חייב לקבל מהמזון ולכן הן נקראות חומצות אמינו בלתי-חיוניות. בכל רקמות הגוף, ובעיקר בכבד, נעשה גם תהליך המכונה דיאמינציה (deamination), כאשר חומצות אמינו הופכות לחומרים כימיים אחרים וביניהם גם לשומן.
שמונה חומצות אמיניות נקראות חומצות אמינו חיוניות משום שאין ביכולתו של גוף האדם לסנתז אותן מתרכובות אחרות ברמה הרצויה ולפיכך עליו לקבל אותן באמצעות צריכת מזון, בעיקר בדרך של פירוק חלבונים. חומצות האמינו החיוניות המתקבלות בתזונה הן: לאוצין, טראונין, פנילאלנין, ליזין, איזולאוצין, טריפטופאן, ולין, מתיונין.
ארבעת חומצות האמינו ציסטאין, טירוזין, היסטידין וארגינין הן חומצות אמינו חצי חיוניות בעיקר בילדים, משום שהמסלולים המטבוליים המובילים לסינתוזן אינם מפותחים באופן מלא. גם חומצות אלו מתקבלות על ידי פירוק חלבונים.
בנוסף, יכול גוף האדם לקבל גם את החומצות אלנין, אספרגין, גלוטמין, גליצין, חומצה אספרטית, חומצה גלוטמית, לויצין, ליזין, סרין, פנילאלנין, פרולין, ציסטין ותראונין בדרך של פירוק חלבונים.
כמות צריכת חומצות האמינו הדרושה תלויה גם בגילו ובמצבו הבריאותי של הפרט, ולכן קשה לקבוע באופן מוצהר את דרישות הגוף לחומצות אמינו מסוימות._
:-D אפילו פגשתי כמה באופן אישי
[url=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%AA[u]%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95#.D7.97.D7.A9.D7.99.D7.91.D7.95.D7.AA[/u].D7.AA.D7.96.D7.95.D7.A0.D7.AA.D7.99.D7.AA]על חומצות אמינו מויקיפדיה[/url] (מעניין שיש חומצות אמינו שהן חיוניות בילדים ולא במבוגרים):
_בגוף האדם יש עשרים חומצות אמינו סטנדרטיות המשמשות לבניית החלבונים, הניתנות לצריכה מהמזון.
את חלקן מסוגל הגוף לסנתז בעצמו, בעיקר בתאי הכבד. חומצות אלו אין האדם חייב לקבל מהמזון ולכן הן נקראות חומצות אמינו בלתי-חיוניות. בכל רקמות הגוף, ובעיקר בכבד, נעשה גם תהליך המכונה דיאמינציה (deamination), כאשר חומצות אמינו הופכות לחומרים כימיים אחרים וביניהם גם לשומן.
שמונה חומצות אמיניות נקראות חומצות אמינו חיוניות משום שאין ביכולתו של גוף האדם לסנתז אותן מתרכובות אחרות ברמה הרצויה ולפיכך עליו לקבל אותן באמצעות צריכת מזון, בעיקר בדרך של פירוק חלבונים. חומצות האמינו החיוניות המתקבלות בתזונה הן: לאוצין, טראונין, פנילאלנין, ליזין, איזולאוצין, טריפטופאן, ולין, מתיונין.
ארבעת חומצות האמינו ציסטאין, טירוזין, היסטידין וארגינין הן חומצות אמינו חצי חיוניות בעיקר בילדים, משום שהמסלולים המטבוליים המובילים לסינתוזן אינם מפותחים באופן מלא. גם חומצות אלו מתקבלות על ידי פירוק חלבונים.
בנוסף, יכול גוף האדם לקבל גם את החומצות אלנין, אספרגין, גלוטמין, גליצין, חומצה אספרטית, חומצה גלוטמית, לויצין, ליזין, סרין, פנילאלנין, פרולין, ציסטין ותראונין בדרך של פירוק חלבונים.
כמות צריכת חומצות האמינו הדרושה תלויה גם בגילו ובמצבו הבריאותי של הפרט, ולכן קשה לקבוע באופן מוצהר את דרישות הגוף לחומצות אמינו מסוימות._