על ידי צפריר_שפרון* » 04 מרץ 2014, 10:40
תקשור הוא מצב בו יש אינטראקציה בין האדם או האנשים הנמצאים באירוע לבין איזה "מקור" - ה"מקור" לא ניתן להגדרה במילים.
ישות? כוח עליון? נשמה? אלוהים? העצמי הגבוה?
כל אלה כולם אך ורק הסברים להניח את דעת המבקש לפתור כל פרדוקס ולהגיע לתוצאה רצויה או מסקנה מול כל עניין או תהליך.
המסרים העוברים בתקשור תלויים בהחלט באנרגיה האישית של השואל,
בהחלט יש מצבים בהם נראה שהשואל מדבר עם עצמו, עם אותם חלקים רדומים בזמן ערות, אותם חלקים נרחבים ונשגבים מהבלות חיי היומיום.
אלה, חלקי הקיום האלה משותפים באופן נרחב שכן כולם נוגעים באחדות ומשם עולים הדברים.
מסרים כאלה ניתנים למשל לאדם באמצעות חלומות, מחשבות חמקמקות העוברות בעת הירדמות ויקיצה, הנחיות ברורות שניתנות באופן הזה והאדם מחליט אם להתעלם מהן אם לאו.
מסרים עוברים לאדם בדרכים רבות מאוד, בסרטים, במחזות, בכתבי הקודש.
העניין הוא לא כל כך מהיכן המסרים האלה מגיעים אלא מה בוחר האדם לעשות אתם ואם בכלל להתייחס אליהם.
שכן כל אדם מתקשר את עצמו לעצמו באופן הזה של שיחה פנימית בין האני והעצמי למשל.
הכמיהה לתשובות מוחלטות בהחלט מובנת ואנושית להפליא -
עם זאת, אין תשובות מוחלטות לשאלות יחסיות, אין אפשרות לבנות מכונית אחת לכל בני האדם באשר הם לא כי הדבר נבצר טכנית אלא כי האנושות לא מסכימה לזה.
כל אדם מטיל את ספקותיו למען ייחודו והבדלתו מהאחר.
אי הסכמה, התבדלות מתבקשת ומתחייבת על מנת לשמור על תחושת הקיום והערך.
כאשר אם כך יש פניה אל האחדות להניף במחי מלה או רעיון אחד את השלום וההסכמה על כל העולם בבת אחת אין פלא שעולה אכזבה רבתי.
עם זאת, טוב לזכור שהאחדות מקדשת את היחיד ומאפשרת לו להתבדל מתוך הסכמה פשוטה.
לגבי המתקשר או האדם המאפשר לכל זה לעבור דרכו,
(כאן טוב לקרוא את התיאור הבא בעיניים מאבחנות שכן מדובר אך ורק מתוך ההתבוננות הפרטית של הכותב, כמתקשר וכאחד שעובד עם מתקשרת אחת בלבד)
רמת הניקיון של המתקשר ניכרת במובן הזה של עד כמה מצליח לא להכניס את דעותיו וידיעותיו לתשובה אלא רק לדבר את המילים העולות מאליהן, בקצב, בעצמה, ניגון ובמילים הספציפיות.
רמת הניקיון של המתקשר מתעדנת עם הזמן היא איננה בהכרח רגעית או יומית.
כאן טוב גם להתבונן על המצב ההכרתי של השואל שבהכרח מתרחב להיבטים נוספים באישיותו,
הקשבה והתנגדות, ספקות והתרחבות הלב, הסכמה, קבלה או דחייה,
כל אלה מאוד אישיים והם עולים נוכח האנרגיה של המתקשר, או האנרגיה שמקיפה את האדם המתקשר.
זה יותר חשוב מהמילים, כמו שהניגון חשוב מהמילים אבל זה אולי בפעם אחרת.
(יש יותר אפשרויות לתמרוני התחמקות כשאת מדברת עם ישויות בתקשור, מאשר עם מורה בשר ודם שיכול למרפק אותך ולהגיד לך "הלו! איפה את?
לא מדויק, לעתים נמצא המסר העובר כמו מעמיד את האדם במקומו, אם במילים קשות, אם בהפניית תשומת הלב לאיוולת שבהתנהגותו ואם בהומור.
כאשר אדם מתרחב מעבר להכרתו המודעת היומיומית ונמצאות המילים כמעט נוזפות או מוכיחות או מאבחנות - יש קושי גדול לתמרוני ההתחמקות.
לא אוכל לא להגיב לרעיון של תקשור ללא מטרת רווח.
יש מתקשרים שזו פרנסתם. המקצוענים אינם תלויים בדבר, יכלים להיכנס לתקשור גם באמצע אבל או קושי גדול.
איני יכול להעיד על שרלטנות, מעולם לא נתקלתי בה בעניין זה, כאמור, על עצמי לא אעיד כשרלטן ומורתי היקרה בוודאי שאיננה שרלטנית.
עם זאת, לעתים קרובות הבאים לתקשור נחשדים בשרלטנות, במובן הזה שלא באים על מנת להרחיב את הדעת,
אלא על מנת להיווכח שוב ושוב שכ העניין אינו תואם את אמונותיהם הבסיסיות.
תודות
תקשור הוא מצב בו יש אינטראקציה בין האדם או האנשים הנמצאים באירוע לבין איזה "מקור" - ה"מקור" לא ניתן להגדרה במילים.
ישות? כוח עליון? נשמה? אלוהים? העצמי הגבוה?
כל אלה כולם אך ורק הסברים להניח את דעת המבקש לפתור כל פרדוקס ולהגיע לתוצאה רצויה או מסקנה מול כל עניין או תהליך.
המסרים העוברים בתקשור תלויים בהחלט באנרגיה האישית של השואל,
בהחלט יש מצבים בהם נראה שהשואל מדבר עם עצמו, עם אותם חלקים רדומים בזמן ערות, אותם חלקים נרחבים ונשגבים מהבלות חיי היומיום.
אלה, חלקי הקיום האלה משותפים באופן נרחב שכן כולם נוגעים באחדות ומשם עולים הדברים.
מסרים כאלה ניתנים למשל לאדם באמצעות חלומות, מחשבות חמקמקות העוברות בעת הירדמות ויקיצה, הנחיות ברורות שניתנות באופן הזה והאדם מחליט אם להתעלם מהן אם לאו.
מסרים עוברים לאדם בדרכים רבות מאוד, בסרטים, במחזות, בכתבי הקודש.
העניין הוא לא כל כך מהיכן המסרים האלה מגיעים אלא מה בוחר האדם לעשות אתם ואם בכלל להתייחס אליהם.
שכן כל אדם מתקשר את עצמו לעצמו באופן הזה של שיחה פנימית בין האני והעצמי למשל.
הכמיהה לתשובות מוחלטות בהחלט מובנת ואנושית להפליא -
עם זאת, אין תשובות מוחלטות לשאלות יחסיות, אין אפשרות לבנות מכונית אחת לכל בני האדם באשר הם לא כי הדבר נבצר טכנית אלא כי האנושות לא מסכימה לזה.
כל אדם מטיל את ספקותיו למען ייחודו והבדלתו מהאחר.
אי הסכמה, התבדלות מתבקשת ומתחייבת על מנת לשמור על תחושת הקיום והערך.
כאשר אם כך יש פניה אל האחדות להניף במחי מלה או רעיון אחד את השלום וההסכמה על כל העולם בבת אחת אין פלא שעולה אכזבה רבתי.
עם זאת, טוב לזכור שהאחדות מקדשת את היחיד ומאפשרת לו להתבדל מתוך הסכמה פשוטה.
לגבי המתקשר או האדם המאפשר לכל זה לעבור דרכו,
(כאן טוב לקרוא את התיאור הבא בעיניים מאבחנות שכן מדובר אך ורק מתוך ההתבוננות הפרטית של הכותב, כמתקשר וכאחד שעובד עם מתקשרת אחת בלבד)
רמת הניקיון של המתקשר ניכרת במובן הזה של עד כמה מצליח לא להכניס את דעותיו וידיעותיו לתשובה אלא רק לדבר את המילים העולות מאליהן, בקצב, בעצמה, ניגון ובמילים הספציפיות.
רמת הניקיון של המתקשר מתעדנת עם הזמן היא איננה בהכרח רגעית או יומית.
כאן טוב גם להתבונן על המצב ההכרתי של השואל שבהכרח מתרחב להיבטים נוספים באישיותו,
הקשבה והתנגדות, ספקות והתרחבות הלב, הסכמה, קבלה או דחייה,
כל אלה מאוד אישיים והם עולים נוכח האנרגיה של המתקשר, או האנרגיה שמקיפה את האדם המתקשר.
זה יותר חשוב מהמילים, כמו שהניגון חשוב מהמילים אבל זה אולי בפעם אחרת.
[u](יש יותר אפשרויות לתמרוני התחמקות כשאת מדברת עם ישויות בתקשור, מאשר עם מורה בשר ודם שיכול למרפק אותך ולהגיד לך "הלו! איפה את?[/u]
לא מדויק, לעתים נמצא המסר העובר כמו מעמיד את האדם במקומו, אם במילים קשות, אם בהפניית תשומת הלב לאיוולת שבהתנהגותו ואם בהומור.
כאשר אדם מתרחב מעבר להכרתו המודעת היומיומית ונמצאות המילים כמעט נוזפות או מוכיחות או מאבחנות - יש קושי גדול לתמרוני ההתחמקות.
[hr]
לא אוכל לא להגיב לרעיון של תקשור ללא מטרת רווח.
יש מתקשרים שזו פרנסתם. המקצוענים אינם תלויים בדבר, יכלים להיכנס לתקשור גם באמצע אבל או קושי גדול.
איני יכול להעיד על שרלטנות, מעולם לא נתקלתי בה בעניין זה, כאמור, על עצמי לא אעיד כשרלטן ומורתי היקרה בוודאי שאיננה שרלטנית.
עם זאת, לעתים קרובות הבאים לתקשור נחשדים בשרלטנות, במובן הזה שלא באים על מנת להרחיב את הדעת,
אלא על מנת להיווכח שוב ושוב שכ העניין אינו תואם את אמונותיהם הבסיסיות.
[hr]
תודות
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות 
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות