על ידי שקט_חם* » 09 פברואר 2006, 11:02
ומכיוון שהזמנתי לבקר...
שמי מור, אמא לשי, כבר בת שנתיים, ואנחנו פוסעות בנתיב חדש של חיים, גדלות ומגלות.
לפני כמה חודשים "נגמר" לשי המשפחתון (שהיתה בו מגיל 8 חודשים, 3 שעות ביום), ומאז היא אתי. אינטנסיביות של 24 שעות, למעט השעות שאני מלמדת יוגה או, פעם ב, מטפלת במים, ווטסו.
בהתחלה מאוד פחדתי, אבל אחרי שהתרגלתי נראה לי מוזר ולא טבעי לשלוח ילד בגילה לגנון D-: פתאום נפתחתי ממש לחינוך ביתי, למרות שאצלנו החוץ והטבע משחקים תפקיד הרבה יותר נכבד מהבית @},מה זה עושה לי, מה זה דורש ואילו תגמולים מונחים בצידו.
המודעות, הבחירה והשקט הפכו והופכים לידידים קרובים. מרגישה שהשינוי שאני עברתי ועוברת, משותף לרבים אחרים, ויחד באמת משתנה הנוף החינוכי וההוויתי בעולם. לאט לאט אבל בטוח.
כיום מתגוררות (עם יולי הכלבה, טאו ופאי החתולים, דגים וזוג ארנבות) בתל יוסף, עמק חרוד (למרגלות הגלבוע), ואני מוכנה ופתוחה להכירויות חדשות, לקשרים, לקרבה.
הרבה אהבה ואור
ומכיוון שהזמנתי לבקר...
שמי מור, אמא לשי, כבר בת שנתיים, ואנחנו פוסעות בנתיב חדש של חיים, גדלות ומגלות.
לפני כמה חודשים "נגמר" לשי המשפחתון (שהיתה בו מגיל 8 חודשים, 3 שעות ביום), ומאז היא אתי. אינטנסיביות של 24 שעות, למעט השעות שאני מלמדת יוגה או, פעם ב, מטפלת במים, ווטסו.
בהתחלה מאוד פחדתי, אבל אחרי שהתרגלתי נראה לי מוזר ולא טבעי לשלוח ילד בגילה לגנון D-: פתאום נפתחתי ממש לחינוך ביתי, למרות שאצלנו החוץ והטבע משחקים תפקיד הרבה יותר נכבד מהבית @},מה זה עושה לי, מה זה דורש ואילו תגמולים מונחים בצידו.
המודעות, הבחירה והשקט הפכו והופכים לידידים קרובים. מרגישה שהשינוי שאני עברתי ועוברת, משותף לרבים אחרים, ויחד באמת משתנה הנוף החינוכי וההוויתי בעולם. לאט לאט אבל בטוח.
כיום מתגוררות (עם יולי הכלבה, טאו ופאי החתולים, דגים וזוג ארנבות) בתל יוסף, עמק חרוד (למרגלות הגלבוע), ואני מוכנה ופתוחה להכירויות חדשות, לקשרים, לקרבה.
הרבה אהבה ואור