אני לא מסכימה עם ביולוג על הפרשנות לכתבה.
לא נראה לי שמישהו אמר שם שזה שוביניזם או טמטום. אפחד גם לא רמז.
הבעיות שהוא מצביע עליהן אמיתיות.
אלא מה, בגלל שהן אמיתיות אז צריך להתמודד אתם!
זה מסבך מאוד את המחקר - נו, מה, ומשתנים אחרים לא מסבכים את המחקר? אז עובדים כדי לבודד ולבדוק אותם אחד אחד.
מחקר זו עבודת נמלים מסובכת טיכו. תמיד.
העניין הוא שעד שלא נצברו ראיות אנקדוטליות ששווה להשקיע בסיבוך
הזה - וזה לדעתי כן קשור לת]יסות חברתיות - זה לא התחיל לקרות.
אבל אני רוצה להגיד שההתקדמות האמיתית תהיה כשברפואה הרגילה יבינו שכל אדם שונה מהשני.
מבחינה היסטורית זה קצת הפוך. התקדמות ענקית ברפואה מערבית התחילה כשרופאים הבינו איך אנשים שונים דווקא דומים אחד לשני, ואיך אפשר לחקור אותם כקבוצה.
אני לא בקיאה בתאריכים, אבל כשהתחילו הניסיונות לרפואה מבוססת מחקר, המון רופאים טענו שאי אפשר לחקור "מחלה", כי כל אדם הוא שונה, לכולם תופעות שונות ותסמינים שונים וכו' וכו'.
ואז גילו שאפשר, וזה גם נותן תוצאות, והטיפול השתפר.
כמובן שיש מקום לעוד ועוד אינדיווידואליזציה של הטיפול, ושגם היא תהיה מבוססת מחקר. יש שאיפות לזה, ויש אנשים שעובדים בכיוון.
(למשל, כבר עכשיו ידוע בישראל שיהודים אתיופים מפרקים תרופות באופן שונה משאר האוכלוסיה, ולכן - בניגוד לרושם הדקיק והשברירי שהם עושים - הם זקוקים למינון יותר גבוה של הרבה תרופות. זו אידיווידואליזציה של קבוצה אתנית. אני חושבת שלאט לאט הם ירדו לקבוצות יותר ויותר ספציפיות)
העובדות הן שנשים בעולם המערבי חיות חמש שנים (בממוצע) יותר מגברים. כך שהייתי אומר שהרפואה המערבית קידמה יותר את הנשים מאשר את הגברים כך שמי שמקופח הם הגברים (לפחות לפי התוצאות).
נו, ברור, כי ברפואת חירום מצילת חיים אנחנו טובים.
אבל מה בנוגע לאבחנה מוקדמת? טיפול שמתאים למחלה
מהתחלה? קיצור משך המחלה? צמצום תופעות לוואי?
אלה נתונים חשובים בפני עצמם, בכל דיון על בריאות, ומובילים רק לעתים נדירות למצב מסכן חיים.
תוחלת חיים זו רק עובדת קצה, והיא נותנת לנו אינפורמציה מאוד מוגבלת ומצומצמת על בריאות האוכלוסיה.
כך שהעובדה הזאת (בדבר תוחלת חיים) בכלל בכלל לא סותרת מצב של הזנחת נשים ברפואה.
אני לא מסכימה עם ביולוג על הפרשנות לכתבה.
לא נראה לי שמישהו אמר שם שזה שוביניזם או טמטום. אפחד גם לא רמז.
הבעיות שהוא מצביע עליהן אמיתיות.
אלא מה, בגלל שהן אמיתיות אז צריך להתמודד אתם!
[u]זה מסבך מאוד את המחקר[/u] - נו, מה, ומשתנים אחרים לא מסבכים את המחקר? אז עובדים כדי לבודד ולבדוק אותם אחד אחד.
מחקר זו עבודת נמלים מסובכת טיכו. תמיד.
העניין הוא שעד שלא נצברו ראיות אנקדוטליות ששווה להשקיע בסיבוך [b]הזה[/b] - וזה לדעתי כן קשור לת]יסות חברתיות - זה לא התחיל לקרות.
[u]אבל אני רוצה להגיד שההתקדמות האמיתית תהיה כשברפואה הרגילה יבינו שכל אדם שונה מהשני.[/u]
:-D
מבחינה היסטורית זה קצת הפוך. התקדמות ענקית ברפואה מערבית התחילה כשרופאים הבינו איך אנשים שונים דווקא דומים אחד לשני, ואיך אפשר לחקור אותם כקבוצה.
אני לא בקיאה בתאריכים, אבל כשהתחילו הניסיונות לרפואה מבוססת מחקר, המון רופאים טענו שאי אפשר לחקור "מחלה", כי כל אדם הוא שונה, לכולם תופעות שונות ותסמינים שונים וכו' וכו'.
ואז גילו שאפשר, וזה גם נותן תוצאות, והטיפול השתפר.
כמובן שיש מקום לעוד ועוד אינדיווידואליזציה של הטיפול, ושגם היא תהיה מבוססת מחקר. יש שאיפות לזה, ויש אנשים שעובדים בכיוון.
(למשל, כבר עכשיו ידוע בישראל שיהודים אתיופים מפרקים תרופות באופן שונה משאר האוכלוסיה, ולכן - בניגוד לרושם הדקיק והשברירי שהם עושים - הם זקוקים למינון יותר גבוה של הרבה תרופות. זו אידיווידואליזציה של קבוצה אתנית. אני חושבת שלאט לאט הם ירדו לקבוצות יותר ויותר ספציפיות)
[u]העובדות הן שנשים בעולם המערבי חיות חמש שנים (בממוצע) יותר מגברים. כך שהייתי אומר שהרפואה המערבית קידמה יותר את הנשים מאשר את הגברים כך שמי שמקופח הם הגברים (לפחות לפי התוצאות).[/u]
נו, ברור, כי ברפואת חירום מצילת חיים אנחנו טובים.
אבל מה בנוגע לאבחנה מוקדמת? טיפול שמתאים למחלה [b]מהתחלה?[/b] קיצור משך המחלה? צמצום תופעות לוואי?
אלה נתונים חשובים בפני עצמם, בכל דיון על בריאות, ומובילים רק לעתים נדירות למצב מסכן חיים.
תוחלת חיים זו רק עובדת קצה, והיא נותנת לנו אינפורמציה מאוד מוגבלת ומצומצמת על בריאות האוכלוסיה.
כך שהעובדה הזאת (בדבר תוחלת חיים) בכלל בכלל לא סותרת מצב של הזנחת נשים ברפואה.
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות 
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות