על ידי מ_י_כ_ל* » 16 מרץ 2004, 20:20
כשברוב הפעמים משהו שכתבתם נשאר ללא תגובה התחושה די דומה לשיחה ערה שמתנהלת מעל לראשכם מבלי לשתף אתכם. ובפעמים האלו יכלתי להסתתר מאחורי הזרות שלי.
כמו שמיכת, טרה וענת, גם אני שותפה לתחושות האלה. אני גם מצטרפת להסברים של ענת. כך שבהקשר הישיר של הפוביה הזו (לפתוח עוד דף?

) אין לי הרבה מה להוסיף. מה שמענין אותי, הוא הקישור שמויש עושה בין הפוביה הזו לבין ההמנעות מפתיחת דף בית אישי. על זה לא חשבתי. אולי מפני שלפחות עבורי הפוביה הזו קיימת עם דף בית או בלעדיו.
אולי אפילו יש אנשים שאוטומטית מדלגים על השם שלך ברגע שהם רואים אותו
כן, זו אני. לא זו שמדלגת, זו שבטוחה שמדלגים על דבריה. אני מניחה שזה ההסבר להתמתנות ההערות המבודחות שלי. כי גם כשאני מקבלת תגובה חיובית על הערה כזו (או אחרת), ברור לי שעל כל אחד שכן הגיב בחיוב יש 20 שמקללים אותו ואותי גם יחד...(ועכשיו, הם נשענים לאחור במושביהם וחושבים: 'סוף סוף קלטה את הרמז'. אז זהו, שלא. לא עד הסוף >:)).
התעלמות, קהילה, שזירה אסוציאטיבית וכו', זה מביא אותי לחשוב על נושא משיק - שמתם לב, שפעמים רבות, דפים מאופינים באותם כותבים. כלומר שברור לך שאם ראית בדף שֵם X זה רק ענין של זמן לפני שיצטרף שֵם Y, ואז כמעט בטוח שלא תתקל שם בשֵם Z (כמעט משוואה בשלושה נעלמים...)? לפעמים זה מרגיש כאילו מתנהלות כמה קהילות במקביל, עם מספר מדוד של חוטים מקשרים. ואולי, במידה מסוימת, ה'כאילו' במשפט הקודם מיותר. ואני מודה, שיש דפים שאני חוששת להצטרף אליהם, שמא יתעלמו ממני. בהפגנתיות. (ואותם אלה שנשענו לאחור, נופלים עכשיו מהכיסא, ואומרים 'שיתברך'...).
ואם כבר מדברים על פוביות - עוד מישהו רוצה להעיר משהו על המקפים שלי?!?
כן, כן, ראיתי אתכם בדפים אחרים... אז במקום לקטר, הכינו דף על דרישותכם מניק (כמו שיהא ניתן להקלדה ביד אחת עבור המיניקות, שלא יאזכר מזון עבור המרזים, שלא ישלב אותיות לועזיות ועיבריות עבור אלה המתעצלים להחליף שפה, שלא יצור תעלומות מגדריות עבור אוהבי הסיווג והפמיניסטיות, שלא יהא דומה מדי לניקים אחרים עבור הבלתי מרוכזים, אה כן, ושלא יהא באידיש עבור הפרענקים (הערה אחרונה לאזניה של זו שהלעיזה על מקפי ממש לפני הרף רגע...)), ועכשיו, אלצו את כל החרדים מפני פתיחת דף בית, גם להענות לדרישות האלה! ריפוי בטראומה?!?
<המממ...מיכל לא באמת כועסת

>
[u]כשברוב הפעמים משהו שכתבתם נשאר ללא תגובה התחושה די דומה לשיחה ערה שמתנהלת מעל לראשכם מבלי לשתף אתכם. ובפעמים האלו יכלתי להסתתר מאחורי הזרות שלי.[/u]
כמו שמיכת, טרה וענת, גם אני שותפה לתחושות האלה. אני גם מצטרפת להסברים של ענת. כך שבהקשר הישיר של הפוביה הזו (לפתוח עוד דף? ;-)) אין לי הרבה מה להוסיף. מה שמענין אותי, הוא הקישור שמויש עושה בין הפוביה הזו לבין ההמנעות מפתיחת דף בית אישי. על זה לא חשבתי. אולי מפני שלפחות עבורי הפוביה הזו קיימת עם דף בית או בלעדיו.
[u]אולי אפילו יש אנשים שאוטומטית מדלגים על השם שלך ברגע שהם רואים אותו[/u]
כן, זו אני. לא זו שמדלגת, זו שבטוחה שמדלגים על דבריה. אני מניחה שזה ההסבר להתמתנות ההערות המבודחות שלי. כי גם כשאני מקבלת תגובה חיובית על הערה כזו (או אחרת), ברור לי שעל כל אחד שכן הגיב בחיוב יש 20 שמקללים אותו ואותי גם יחד...(ועכשיו, הם נשענים לאחור במושביהם וחושבים: 'סוף סוף קלטה את הרמז'. אז זהו, שלא. לא עד הסוף >:)).
התעלמות, קהילה, שזירה אסוציאטיבית וכו', זה מביא אותי לחשוב על נושא משיק - שמתם לב, שפעמים רבות, דפים מאופינים באותם כותבים. כלומר שברור לך שאם ראית בדף שֵם X זה רק ענין של זמן לפני שיצטרף שֵם Y, ואז כמעט בטוח שלא תתקל שם בשֵם Z (כמעט משוואה בשלושה נעלמים...)? לפעמים זה מרגיש כאילו מתנהלות כמה קהילות במקביל, עם מספר מדוד של חוטים מקשרים. ואולי, במידה מסוימת, ה'כאילו' במשפט הקודם מיותר. ואני מודה, שיש דפים שאני חוששת להצטרף אליהם, שמא יתעלמו ממני. בהפגנתיות. (ואותם אלה שנשענו לאחור, נופלים עכשיו מהכיסא, ואומרים 'שיתברך'...).
ואם כבר מדברים על פוביות - עוד מישהו רוצה להעיר משהו על המקפים שלי?!?
כן, כן, ראיתי אתכם בדפים אחרים... אז במקום לקטר, הכינו דף על דרישותכם מניק (כמו שיהא ניתן להקלדה ביד אחת עבור המיניקות, שלא יאזכר מזון עבור המרזים, שלא ישלב אותיות לועזיות ועיבריות עבור אלה המתעצלים להחליף שפה, שלא יצור תעלומות מגדריות עבור אוהבי הסיווג והפמיניסטיות, שלא יהא דומה מדי לניקים אחרים עבור הבלתי מרוכזים, אה כן, ושלא יהא באידיש עבור הפרענקים (הערה אחרונה לאזניה של זו שהלעיזה על מקפי ממש לפני הרף רגע...)), ועכשיו, אלצו את כל החרדים מפני פתיחת דף בית, גם להענות לדרישות האלה! ריפוי בטראומה?!?
<המממ...מיכל לא באמת כועסת :-)>