והנה העוד שהובטח:
אני אפילו לא זוכרת איך ומתי הגעתי הנה בפעם הראשונה. לפני שנים, עכשיו שאני חושבת על זה, יותר מעשר. לא זוכרת מה חיפשתי אפילו. מה שמעניין אותי, בהקשר זה, זה - נו, חיים טבעיים ופשוטים ואקולוגיים יותר. באתי ללמוד לעשות קומפוסט ולנקות את הבית עם חומץ; לחפש המלצות על סבונים, שמפו ודאודורנטים טבעיים (כיום גם ממש דוחים אותי ריחות מלאכותיים של מוצרים "רגילים"); לקרוא על תזונה וצום, ועוד כהנה וכהנה.
גרה בחיפה, בהדר עליון (עושה, אגב, קומפוסט בגינה של חבר-שכן, ומי שבסביבה ואין לה איפה לשים את השאריות האורגניות - מוזמנת), בבית עם אישה ובניה, תאומים בני 4. התבקשתי לפרסם את התנאים, שתיוודענה אפשרויות אחרות מאשר להרוג עצמך בעבודה כדי לשלם שכר דירה: המגורים שלי (בעצם, לא רק שלי - ועל כך, אולי, בהמשך) כאן הם בתמורה לבייביסיטר פעמיים-שלוש בשבוע, והתחלקות בחשבונות. אוהבת את התחושה המשפחתית, זה שפשוט יש עוד אנשים בבית. עברתי הנה אחרי תקופה לא ארוכה של שיטוטים ודוג-סיטינג בארץ, אחרי ששבתי מאנגליה, שם שהיתי כמה חודשים, בתחושה של בידוד שאני קולטת רק ברטרוספקטיבה.
אני טבעונית די הרבה שנים (שבע? שמונה? לא ברור - המעבר נעשה מאוד בהדרגה). התחלתי והמשכתי מסיבות מצפּוּניוֹת, ולאחרונה גם נכנסת יותר לענייני בריאות וטבעונאות, אם גאה לשתי צנצנות
פטרית תה קמבוצ'ה (אם מישהי רוצה לגדל בעצמה נראה לי שכבר יש לחלוקה), מכינה כאן באופן קבוע חלב מטחינה וכך יש פחות צורך לקנות חלב אם מפָּרות, ובכלל מתנסה בכל מיני מתכונים טבעונאיים פשוטים כמו שייקים ויוגורט, רוצה לנסות להכין חמוצים, נהנית מכל ההתעסקות בזה.
בענייני נשיות, חשוב לי לספר שאני משתמשת בשיטת המודעות לפוריות (
תכנון הריון באופן טבעי - כאמצעי להימנעות מהריון, תודה, למדתי אצל
תמי ורדי) ובווסת ב-
תחבושות רב פעמיות ובעבר גם ב-
טמפון רב פעמי (קצת עזבתי את זה כי נעים לי לתת לדם לזרום) וממליצה בחום רב - על שתיהן, מכל סיבה אפשרית: העצמה, התחברות לגוף והכרה שלו, בניגוד למתן הכוח לממסד ולשוק, וכמובן סביבתנות.
אני מתפרנסת מעבודות כמודל לציור (ורישום, ופיסול) בכל מיני מקומות, הגהה ועריכה וגם קצת דוג-סיטינג - מישהי צריכה משהו?
חוץ מזה אני פשוט חיה בצמצום וככה לא צריכה לעבוד הרבה, קונה אוכל בשוק וקצת מלקטת - מהטבע העירוני (בהשפעת טיולי לקטים) ומהפחות טבע (
מה אספתי מליד פח הזבל), לא קונה בגדים כי אם מוצאת ומקבלת ונותנת (אגב, באזור מגוריי אני מוצאת קבוע ערימות של המוני בגדים ליד ובתוך פחים, כולל, אגב, המון בגדים לילדות וילדים - אני לא צריכה והבית גם ככה עמוס ומבולגן ולכן משאירה אותן שם, אבל כואב הלב על הכמויות שהולכות - לאן, בעצם? בעוד א/נשים מצד שני בוחרות להוציא כסף על בגדים), ולאחרונה כשאני צריכה משהו אני מנסה להשיג ולא לקנות - גם מסיבות סביבתניות, כמובן, וגם כי זה פשוט תענוג להזמין מהיקום נעלי בד ואז למצוא זוג אחד, לקבל זוג שני, ושלישי לקנות בשוק הפשפשים.