באופן טבעי

כבר כמה שנים אני שואלת איפה ההתחלה של הסיפור הזה.
יש דבר כזה? "נקודה" שממנה מתחיל הכל!?

גיל 34 .הרופא אומר :"מזלטוב" ושולח אותי לשמירת הריון לעובר בן 6 שבועות.אני , אינטליגנטית תלאביבית בדימוס , ערסית סמויה בעלת נעלי שפיץ אדומות שדורותי מהקוסם מארץ עוץ שמרה לעצמה לבתמיצווה, מגרדת את הראש מהכינים שהשאירו עלי תלמידות כיתה א' מהביתספר לטבע, ואומרת לעצמי: "מה שמירת הריון , איזה שמירת הריון, חשבתי שבחודש שמיני יש דבר כזה למורות מהביתספר (שוב) לטבע שכבר מתות לצאת לחופשת לידה ומסדרות להן אישור מהרופא ומורה מחליפה וחוזרות, פונקט, בספטנבר הבא!
בייסורי מצפון קשים של עובדת מחונכת אני חוכחת בדעתי אם לקחת בכלל חופשת מחלה.""איך אפשר לעזוב ככה את הסטודנטים ככה לקראת פרוייקט סיום סוף שנה.יפטרו אותי מהעבודה.שיט צריך לשלם ארנונה ואת התשלום האחרון של הכרטיס טיסה לברצלונה.."""""
אני מחליטה להפסיק לעשן.מה..זה מאוד פשוט להפסיק לעשן קופסה ביום תוך יום.רק אולי עוד סיגריה להתאושש מהבשורה על ההריון, עוד 2 סיגריות להתאוששות מהרופא המאוס של הקופה המאוחדת, עוד 3 סיגריות לפני שאני מתקשרת לבקש חופשת מחלה.
בעלי מסיע אותי לנוח אצל אמא . משום מה אני לוקחת "לחופשת-שמירת-הריון" מצלמת סטילס , מצלמת וידאו ונעלי התעמלות!

הקוסקוס היה טעים. העובר היה שבע רצון במיוחד והתכונן לשנת צהריים נהינתנית אחרי שטרפנו ביחד 2 לחמים , צלחת קוסקוס עם ירקות בשר עוף וחתיכת דג(שיהיה!)
במקום זה נעלתי נעלי התעמלות ושתי מצלמות ו5 פילם ובאופן בילתי ברור בעליל הובילו אותי הנעליים (זה לא אני -זה הם!) לשכונה הצפונית הצפונית של העיר איפה שהתחנה המרכזית הנטושה איפה שפעם התחילה העיר בערים הסמויות מן העין של קלוינו, והיום היא מסתיימת.שמה היתה הילדות שלי. הלכתי לצלם אותה.אבל איך מצלמים ילדות , עם מצלמת וידאו, מצלמת סטילס ו5 פילם?!(ועובר שמאיים לנטוש)

הופהההה...

<תופסת מקום ביציע>
@}

שמיימוש כפררה..התפקיד שלך ושל נעה זה לחפש פרשנויות של ד"ר שטיינר לסרט התורכי הזה! לא??.

הופהההה... !!
> יושבת שורה ראשונה ומפצחת בינתיים גרעיני אבטיח<

פיתום עוברת המוסטנג של חסן בכביש ממול. הוא מצפצף ומצפצף והורס לי את הפריים הראשון אחרי שעה של שוטטות.חסן היה התלמיד המועודף. לא רק(!!) ביגלל שהקפיד להביא חומוס ופיתות וזעטר לכל ביקורת עבודות חדשית, אלא ביגלל שמצא חן בעיני איך הבדווי הזה עוד מחפש את עצמו אחרי 13 אחים , אבא מניאק אישה ו4 ילדים, 8 כבשים ומצלמה!
עליתי על המוסטנג . אמרתי לו "סע". השמש שרפה אותי.הרגשתי את העובר בבטן דופק על החלון מתחנן :"תעשי מערוף אחותי , תזרימי קצת מים"!
חצינו את פסי הרכבת , החצר האחורית של העיר,איפה שנגמרים היהודים ומתחילים הערבים,שמה חסן גר.
אמרתי לו "תיסע לאורך המסילה אחי, שמה קורים הדברים שכבר הפסקנו לראות מאז שסגרו לנו את החלונות בקרונות החדשים של הרכבת איפה שאפשר היה להוציא את היד מהחלון ולנופף לשלום לילדים שמשחקים את משחק הפסלים מהספר "סוף משחק" של חוליו קורטאזר.
המצלמה היתה כבר על מצב on.
שוט 1 : מסילה שוממה ותרנגולת בדרך למסע התאבדות
שוט 2 : כמה נרקומנים פותחים את הבאסטה
שוט 3 : אחד מהם מצביע על דמות עלומה במוסטנג עם מצלמה.
שוט 4 : שני נערים עומדים בקצה עם שני סלעים מחכים לנו במערכת העיכ/קול!

הופהההה... !!
<מביא שישיית בירות.>

הופהההה... !!

איזה פחד, מזל שאני יודעת שהסוף טוב..

< רואה א הסופגניה מחייך למול עיני >

הופהההה... !!_ _הופהההה... !!

מזל שאני יודעת שהסוף טוב..

לוונדרית, למה את מגלה.

איזה פחד, מזל שאני יודעת שהסוף טוב..
איך את יודעת הא?
אני עדיין במתח.

הופהההה... !!

<ע-נת, זוזי קצת, את מסתירה >

הופהההה... !!

<שתקו כבר, תנו לשמוע.>

הופהההה... !!

<מתיישבת עם קנקן תה ומעבירה כוסות לכל דיכפין.>

אם כבר סיפור,
ואם כבר צילמת,

אפשר בליווי שקופיות?

_הופהההה... !!
> צמצמו ברכיים אני עוברת תופסת מקום טוב באמצע <_

אחרתי לשלב ה הופהההה... !!, אה?
מתישבת מקדימה, עלרצפה, ממש בתוך הסיפור. לא לפספס שום פריים.

כפררות וואלה איזה רעש אתם עושים עוד מעט תתחילו להעיף צלחות!
(תגידו לע-נת שהיא מעיפה את הקליפות של הגרעינים ישר על הראש של בר ברה)

מתישבת מקדימה, עלרצפה, ממש בתוך הסיפור
אפשר טיפטיפה שמאלה?

אפשר טיפטיפה שמאלה?
לא!!! היא תסתיר לי.

עוד הופהההה אחד
ואני מעיפה לכם הפוכה ערסית לפנים.
תעבדו קצת על התגובות!
<מישהו הביא גרעיני אבטיח? לא? מה יהיה, אין על מי לסמוך. טוב , גם במבה זה בסדר>

אני הבאתי גרעיני אבטיח!
את הקליפות אני תמיד זורקת לשקית!
עמדתי, אז הסתרתי לפרח,
התיישבתי בפיסוק, אז ביקשו לצמצם ברכיים
אז הלכתי לקנות סופגניות ופירות יבשים והתיישבתי למעלה מימין
ת ו ד ה >אפשר להמשיך!<

מי מפנה לי קצת מקום? הבאתי פופקורן!
<מיצי משחדת באוכל>

מי מפנה לי קצת מקום?
את גבוהה אז בואי לידי
> מקווה שזה פופק' על בסיס חמאה. לא כ"כ באופןטבעי אבל טעיםאוד <

לא!!! היא תסתיר לי.
מי מסתיר? אני? את מתבלבלת.

מי מפנה לי קצת מקום? הבאתי פופקורן!
כאן יש מקום, בתנאי שאת עומדת על משבצת אחת ולא מעיפה את הפופקורן הקשים שבקרקעית לרצפה.
הבאתי קורנפלקס בטעם במבה <מתוק אבל ממכר>

מקווה שזה פופק' על בסיס חמאה ברור. תמיד חלמתי שיהיה לי בבית את הברז של החמאה הנוזלית לפופקורן כמו שיש בבתי הקולנוע בארה"ב.

הבאתי קורנפלקס בטעם במבה איכס. אני דבקה בפופקורן שלי. במבה לא עושה לי את זה. אבל תודה על המשבצת.

ערסית, נו, מה קורה? אנחנו בשיא המתח.

איכס
זה בדיוק מה שהבת שלי אומרת על זה. וגם אבא שלה. יש לי נטייה לאהוב דברים מוזרים.
מצטרפת לדרישה
ערסית, יאללה, תמשיכי

תוך 2שניות אני סוגרת את החלון בצד שלי מפני 2 גורילות עם 2 סלעים ש מכוונים ישר למוח היהודי שלי!.באותן 2 שניות חסן פותח את החלון בצד שלו ויורה צרור קללות בערבית לעוד 2 גורילות שמכוונות ברזלים למוח הערבי שלו .אני, נעלם לי הקול מרוב השוק שנתפס לי במיתרים של הקול.וחסן ממול בתוך הצרורות של הקללות בערבית בלי נקודות בלי פסיקים הוא עם האיבן שרמוטה יא מניאק רב רב רבבבק וכאילו(לא הצלחתי לעקוב!).
חוק:תמיד שיש באלאגנים בכפר ערבי , על כל 2 גורילות שהולכות מכות, יש 4 צופים. אז תעשו תחשבון. אם היו שם חמש שש שבע גורילות כמה קהל היה לנו שם !
והם אפילו לא הביאו פיצוחים!!!

לא נאריך . אין מה להאריך.עד עכשיו יש לי צילצולים באזניים מהקללות של חסן "זאת המורה שלי יא איבן כלב זה לא מישטרה יא מפגר זאתי ניראת כמו שוטרת זאתי יחרב בייתק ערסססס"
זה לא עבד.
חסן ראה זה לא עובד עם הצד השמאלי של המח אמר :"אולי נעבור לצד הימני"

• "אני הולך להביא לכם את האחים שלי יהרגו אותכם אחד אחד"!

• האמת, בשכונה של הרכבת ראו הקליינטים של הסוחרי סמים הרבה דברים , סירות שטים באויר, סוסים אדומים, אוירונים בגודל קופסת גפרורים ראו .אבל בדווי שמסתובב באמצע הבוקר עם המורה שלו בהריון ומצלמת וידאו ומצלמת סטילס וחמישה פילם-עוד לא ראו!

נו....

נשאר מקום ביציע מאחרים?
( מבטיחה לשבת השקט ... מישהו רוצה קצת שתיה?..)

עוד עוד עוד

כמה רעש.

<עצבני>

לא יאמן. אבל האחים של חסן תיקתקו עיניינים מעבר למצופה. זה כמובן בזכות הדודה שלו הזקנה שאחרי שרדפה אחרי כמה ערסים עם מטאטא קראה לכל החמולה לחלץ את "הילד המפגר" שאח שלה גידל.

בערב חסן התקשר לספר שההם ביקשו סליחה ממנו אלף פעם(פחדו ממלחמת חמולות).
אבל אני לא סלחתי. לא לחסן .לא להם ולא לעצמי.

עברנו את הפסים. בחזרה לצד השני. חסן רצה לקחת אותי הביתה. אבל שמעתי את עצמי אומרת לו :"תוריד אותי פה" כשעברנו פיתאום ליד "הריק" שהיה פעם בית ילדותי.
האדמה היתה חרבה. מכוסה עשבים שוטים .גלי אבנים מפוזרים בכל מקום .היה רק חסר דגל שחור בסוכת המציל. בקצה של מה שהיה פעם "השכונה" נותרה רק משפחה אחת לגור עד היום.כבשים תרנגולות עצי פרי . ושממה מסביב.
עמדתי מול הבית .דממת טבע. הבטתי . ניסיתי להזכר: "הנה פה היה הבוסתן של השזפים של עאדל עם הכיבשה פטמה המכוערת ושם הבית של מאדם לוי ומאדם לונה שהיו מסתובבות כל הזמן עם לחם יבש בכיס ובפינה התאומות קוראות בקפה (אם תשים ת'תחתית של הקפה שלך אצל שתיהם כל אחת מסדרת לך גורל אחר)ובסיבוב הבית של קטי שנפתרה מקרום הבתולים בגיל 14 , התחתנה בגיל 15 , ילדה בגיל 16 והתגרשה בגיל 17 !
כולם היו שם .ורעש גדול בתוך הראש. השמש כבר המיסה לי את המוח. ובבטן עובר בן 6 שבועות דופק ודופק . ואני לא שומעת.

חזרתי הביתה. נכנסתי למיטה לישון.הכאבים ניסרו לי את הבטן. בלילה כל האחיות באו להגיד מזל טוב מזל טוב.אמרתי תודה רבה כפפרות. ורצתי לשירותים. העובר כבר התחיל את דרכו חזרה למקום שממנו הוא בא. הלך לבקש מאלוהים סידור יותר נוח הפעם. הוא הרגיש שסידרו אותו!

רגע רגע, אני הסתומה היחידה שלא מבינה מה קורה פה?
< אני זוכרת מפורשות שלוונדר הבטיחה סוף טוב.. >
< ואפילו ווידאתי שוב. >

רגע רגע, אני הסתומה היחידה שלא מבינה מה קורה פה?
לא את לא היחידה. אני מצטרפת אליך לאגף הסתומות
>או שאולי הערסית תסביר לאט, כדי שנבין<

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר, לא?
חוצמיזה אנחנו רק ב take8 ויש עוד לפחות 394 בדרך.




<שששש...>

ערסית, נו, מה קורה? אנחנו בשיא המתח.
את שוברת לי ת'מילה פה...

< אני זוכרת מפורשות שלוונדר הבטיחה סוף טוב.. >
רמז: לוונדר פיספסה את הגיל של הערסית שהוזכר בתחילת הסיפור. לא את יומולדת 36 היא חגגה בינואר האחרון יחד עם יומולדת שנה של הערס הקטן...
אבל אל דאגה, תיכף מגיע התיקון של דורותי.

"לא בכל בוקר פוקחת ילדה את עיניה ומוצאת את עצמה במיטתה, אך בארץ אחרת לגמרי. זה קרה לדורותי. היא הלכה לישון בקנזס, בארצות הברית, ובזמן שישנה סופת עלעול (טורנדו) חזקה הניפה באוויר את ביתה והנחיתה אותו בארץ עוץ הקסומה והרחוקה. עד מהרה מסתבר לדורותי שביתה נחת על מכשפה רעה והרג אותה, ושרק עוץ, הקוסם האדיר היושב בקריית אזמרגד, יכול לעזור לה ולכלב שלה, טוטו, לחזור לקנזס.
דורותי וטוטו יוצאים במסע הממושך אל קריית איזמרגד, וכבר בתחילתו מצטרפים אליהם שלושה ידידים חדשים. הראשון הוא דחליל ממולא בקש, "שלא יודע כלום" כדבריו, ויותר מכל הוא רוצה שהקוסם יכניס לו קצת שכל לראש. השני הוא איש הפח, שאיבד בעבר את ליבו. הוא חולם שהקוסם יעניק לו לב חדש, כדי ששוב יוכל להרגיש. המצטרף השלישי הוא אריה מוג לב כדבריו, המשתוקק לכך שהקוסם ייתן לו אומץ. כעת דבר לא יעצור את החבורה: לא המרחק הרב שיצטרכו לעבור ברגל ולא הסכנות האורבות להם בדרך. ביחד יתגברו על מכשולים, כשהם נפגשים עם מכשפות טובות ורעות ועם שלל יצורים מוזרים. כשיגיעו לעיר הירקרקה-מסנוורת של הקוסם מצפה להם הפתעה אדירה! מה יתגלה להם שם אודות הקוסם? והאם יצליחו להגשים את משאלות ליבם? קראו וגלו בספר"

לאן הלך העובר?
האם העובר זה היפיוף כחול העיניים?
לא מבינה <דופקת תראש בקיר>

כפפפררה סבלנות!
חוצמיזה אנחנו רק ב take8 ויש עוד לפחות 394 בדרך

_לאן הלך העובר?

העובר הפך לכאב פאנטום.האבל נמשך בין חודש לשנה.אבל לא כמו אצלינו "השחורים" עם 7 מקוננות וצרחות עד לב השמים שמרעידות את הכוס קפה של אלוהים על הבוקר. אלא, אבל פואטי, כמו אצל סבתא של ג'ף בפלימוף , אנגליה טמונה בתוך הארון באמצע הכנסיה עם איפור כבד ומלמלה ונחרדת מהזיופים של מרים אמא של ג'ף שאהבה מאוד הלויות כי רק שמה היה לה הזדמנות ממש לשיר!
***
הרופא הביט בי במבט משועומם של "אמרתי לך שזה עומד לקרות אבל לא היה לי נעים להרוס לך ת'שבת"
ושלח אותי הביתה לחסל את העיניינים , איך אומרים את זה אצלינו :"באופן טיבעי"!
***
שבועיים אחרי זה , רופא אחר עם נקודות חן בקרחת כל כך נחרד מהכמות האפסית של ערך הדם שנותר לי בגוף , ששקל לתבוע את רופא קופת החולים המשועמם , בניסיון לרצח!
***
כעבור חודש (אולי) "באופן בילתי ברור " הודח הרופא המשועומם מתפקידו.(!!!)
***
במקומו הגיע גניקולוג נמרץ ומלא עזוז , שבמאור עיניים וגבות סומרות, כמו מי שגילה את הקבר של תות אנח אמון, סיפר לי שגילה אצלי חוסר אחריות מחפירה וגידול שפיר בצוואר הרחם!
"יופי שהפלת " הוא אמר, "אחרת -אני -לא-רוצה-להגיד-לך-מה -היה-קורה-אילולא"!

העובר כבר התחיל את דרכו חזרה למקום שממנו הוא בא
המשפט מהדהד ומהדהד

ובכל זאת חייבת להודות שגם ברגעים של כאב את משעשעת אותי

גם אותי
}{
מתגעגעגעת אלייך!

אחרת -אני -לא-רוצה-להגיד-לך-מה -היה-קורה-אילולא
כפרה על העובר, מה שהיה צריך לקרות קרה. והאילולא הזה, אילולא אמאשלו.
<לוטם מזדהה. בין אם הרופא משועמם ובין אם הוא חדור עזוז, גניקולוג נשאר גניקולוג. התפיסה הבסיסית שלהם זה שהרחם מלא במשהו ששייך רק להם ואנחנו רק מפריעות באמצע, או בתווך.>

החסידה היתה בכלל הדודה פורטונה.המכשפה הראשית במשפחה.לפני 40 שנה בערך כשאמא שלי היתה הולכת עם הזונה של השכונה לטיפולי פוריות אצל הגיניקולוג המפורסם שדאג לארגן לזאת בת ולזאת בן, באה דודה פורטונה בריצה כל הדרך מצפת עם שקית ביד וסיפרה שחלמה חלום. בחלום באה אליה הזקנה הצולעת מהמודרגים ואמרה לה "שימי לה את זה וזה וזה וזה בכוס . תערבבי .ותיתני לה לשתות. צ'יק צ'ק תיהיה בהריון"! ככה אחותי נולדה
ואני אמרתי לו: " וואלה! בוא נקצר תהליכים, ניסע לדודה פרטונה-נעשה ילדים!!!
לא אומגות לא חומצות ולא ברזלים. ערכת קפה, מצלמה,פקט סיגריות ומינימום בגדים בדרך לצפת-ככה התכוננו להריון!

בואו לא נכחיש את העובדה המצמררת שהידיעה על cin1 , cin2,cin 3 ( שזה בסינית : דרגה גבוהה של גידול שפיר בצוואר הרחם) דווקא הקלה על ליבי. ריגשות אשמה-רבותי!סוף סוף היה את מי להאשים!
זה לא אני- זה הם!זה לא בגללי ולא בגלל המצלמה ולא בגלל חרא של נרקומנים וגם לא בגלל חסן ולא בגלל בעלי ששלח אותי לאמא שלי ולא בגלל הדוקטור המודח- זה רק רק ביגלל כמה תאים שהתחילו להתרבות בלי הכרה-במקום הלא נכון . ובזמן הנכון!(נניח)

מאוד קצר. הרדמה כרורגית. אני שטה בספינה ומי שמחכה לי בצד השני של הנהר מנופפת לי לשלום עם השימלה הלבנה שקניתי בשוק בברזיל זאת אני.
היה צריך לחסל צבא שלם של תאים מיותרים כדי להתחיל את המסע לארץ החדשה-הגוף שלי!

הו, איזו חשיבה חיובית! כל הכבוד!

התיקון ארך שנה בדיוק.עברנו דירה.בעלהבית הסכים לשחרר אותנו מהחוזה בקלילות מה. כניראה ביגלל שהערס הגדול הסביר לאישה מהמכולת שהרוח של אדון קסטרו יהי זיכרו ברוך מסתובבת בבית ומקפיצה דרינקים בלילות ירח מלא. דיפדפתי אצל ד"ר שטיינר מהסוף להתחלה כדי להבין איך עושים גינה ביו דינאמית. יצאה גינה כמו הקשרים בשערות שלי. פה חצי עגבניה , שם מלפפון, קצת צנוניות וגזר גמדי זרעתי וזרעתי אחד על השני ליד השני מאחוריו ומצדדיו. איכשהו נפלו לי לידיים זרעים של ארטישוק.השקתי והשקתי . בעלי אמר שלפי כמות המים יש מצב שגודל לי שדה של אורז או מקסימום תה צמחים! במקביל עברתי על כל רשימה אפשרית ביזארית בנושאי התעברות.חיפשתי תשובות מדויקות "תעשי ככה תעשי ככה יצא ילד".לא מצאתי. אחרכך גמילה חסרת תקדים מסיגריות , אחרי שהתברר שאחת הסיבות מבין חמשת אלפים להוצרות גידול בצואר הרחם זה העישון.אחרי שלא הצלחתי לגמור 10 ברכות בברכה האולימפית, אחרי שהשחיינים השריריים דיווחו על איזו אחת שעושה להם פקק תנועה בשורה, ואחרי שצמחו לי 5 שערות לבנות על הראש.ככה הפסקתי לעשן. במקביל אמרתי "ואללה- אולי על הדרך נעשה גם דייטה" . ככה כמה שחשבתי על הדייטה ככה אכלתי. אחרכך טיולי אפניים מסביב לפרדסים. בישביל הויטמין c. אמרו צריך לאכול תפוז ביום .אכלתי 5. הארטישוק התחיל לתת סימן שהולך לצאת ממנו משהו. לא ממש בדקתי עד איזה גובה הוא אמור לצמוח.בוקר אחד אחרי שראיתי את הילדים של הפעוטון עושים פיקניק מתחת לשיח הארטישוק, ואחרי שכל העגביות התאבדו מהצל שהוא נתן. הבנתי שמדובר פה בשיח עצבני במיוחד.במקביל הייתי מבקרת בתדירות של אחת לשבוע אצל איזה רופא מומחה שאמרו עליו שמהקליניקה שלו כולן יוצאות בהריון (הומממ). אמר לי "אין לך כלום -לכי הביתה" . התעקשתי שאולי בכל זאת הוא מפספס משהו..אולי איזה מחלה נדירה או עקמת באונה הימנית...אבל הוא בשלו : "לכי ..לכי..ואל תחזרי -הבנת!" לא הבנתי. במיוחד לא הבנתי איך אנחנו עושים את כל מה שהמורה לטבע לימדה אותנו בשיעורי מין בכיתה ו'.ביוץ אחרי ביוץ אחרי ביוץ.ואין כלום. נאדה. בעלי אמר לי שאני "מחזיקה". לא הבנתי מה מחזיקה. כולה מגדלת מוטציה של גינה אורגאנית, נגמלת ממלבורו לייט, עושה דייטה, שחייה,טיול אפניים וקטיף אימתני בפרדסים ממול.מה לא בסדר!ככה התקרב לו חודש אפריל.ככל שנעלמו הסיגריות ככה גדלו מספר הבריכות. המורה לשחייה אפילו הרשה לי לבוא כשיש אנשים. מישהי סיפרה על הדרך איך הצליחה להתעבר אחרי שלקחה קורס בדימיון מודרך . שו האדה! דימיון מודרך? מי מדריך את מי? הבנתי בדימיון מודרך בידיוק מה שאני מבינה בגינות ביו דינאמיות(או שיחי ארטישוק)ובכל זאת הייתי מתאמנת מתחת למים בתידרוך הדימיון. בעלי לא הבין למה לוקח לי לעשות 30 בריכות ב3 שעות! רק בבריכה ה29 הייתי מצליחה להרגע מתיכנון האסטרטגיה הבאה לכניסה להריון.בבריכה השלישית הייתי מצליחה להעלות סוף סוף תמונה שלי בהריון עם ביקיני! (טוב הבטיחו לי באינטרנט שבהריון מוסיפים לפחות 12 קילו.. לא 26!!!!!).אחרי התיעצות עם הרופא המומחה הוא המליץ בחום על המסיבת טראנס שלושה ימים בכינרת."ואחרכך נעשה לך צילום רחם רק תצאי מפה בבקשה". אז הלכנו למסיבת טראנס כדי לשחרר מה שכולם אמרו שאני "מחזיקה" ולא הבנתי מה. ושיחררתי. באבו אבוה שיחררתי . לא דייטות, לא גמילות ולא ארטישוקים ...! לקח לי חודש להתאושש! אמא שלי כבר איימה ללכת לשים תרומה אצל כמה קדושים מתים שחיים ממש טוב במירון. שיח הארטישוק הגיע כבר לגובה של מטר וחצי ועדיין סרב להוציא פרי . אמרתי לעצמי בטח עבדו עלי במשתלה מכרו לי סכך לסוכה!הצילום רחם היה מוצלח-כצפוי הרופא איים עלי שאם אני מתקרבת עוד פעם לקליניקה שלו הוא מזמין לי משטרה. בדרך הביתה השקתי את בעלי בכמה בקבוקי רוזטה מהשוק בנתניה ויצאתו למשימה החודשית!
כעבור שבועיים: קמתי בבוקר בעיניים עצומות הלכתי להשקות את ממה שנשאר "משדות" האורז הביו דינאמיים שלי ....רק אחרי 10 דקות של השקיה אינטנסיבית פיתאום גיליתי ארטישוק קטן ושרלילי מבצבץ לו מבין שדרת שונזליזה שנהיתה לי שם מכל השיחים! ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד....מלאן תלפים ארטישוקים...רצתי להעיר את הערס..בדרך אמא שלי התקשרה להגיד ששמה סטיפה של כסף על 5 קברים במקביל ...ככה רקדנו הורה ממטרה מסביב לארטישוקים כל הבוקר!
למחרת התברר שאני בהריון!8-)

ושיחררתי. באבו אבוה שיחררתי
הייתי מוכנה להיות יבחוש על שיח ארטישוק כדי להציץ במחזה המרהיב הזה!!

למחרת התברר שאני בהריון!
ידעתי שיש סופטוב ובכל זאת אני נרגשת כולי
קולללללללללללללווווווווווללללללללללללללללווווווווו

ערסית סיפור גדול !

ידעתי שיש סופטוב ובכל זאת אני נרגשת כולי !!!

אח, אח, איך את כותבת. כשרונית שכמוך

גדולה
אהבה

נפלא!
איזה כיף כזה סוף על הבוקר (המאוחר)

ידעתי שיש סופטוב ובכל זאת אני נרגשת כולי
את כותבת מופלאה.



< מתי הסרט? >

ענט, אם היית יבחוש על שיח ארטישוק היית מפסידה את מחזה הבאבואה של הערסית כי המסיבת טראנס שלושה ימים_ היתה _בכינרת.
<ממצמצת בקטעים הכי חמים אה??>

דיפדפתי אצל ד"ר שטיינר מהסוף להתחלה
תגידי, איפה אפשר לקרא את הפרק על "איך הגיעו הדפים של שטיינר למדפים בסלון של הערסים" ??

ו בקבוקי רוזטה מהשוק זה אלה עם הלבַן/שקדים הזה?
זה אומר שאת טריפוליטאית בכלל??
<לא יכול להיות...- זה לא מסתדר לי עם הפריקַסֵה הטוניסאי>

ערסית, את כותבת מדהים, נפלא, מטריף. חייבת ספר!
וסופטוב באמת. יצא לכם אחלה ארטישוק מכל הבלגן, כל הכבוד!

גדולה
< מתי הסרט? >

מה שיפה זה שיצא גם ארטישוק אורגני
וגם ערסון אורגני - מה צריך יותר מזה?!
ד"א - אם הילדים של הגן יתחילו לשבת בצל של הערסון, רק אז
צריך לחשוד שריססת אותו במשהו ,עד אז -
הכל נשמע סבבה!
יופי של סוף, אמצע והתחלה!

מי זאת דורותי? (הפסדתי משהו) ..
וואללה מחר אני עושה איזה מנוי לבריכה אולימפית. עשית לי חשק ונתת לי אחלה רעיון איפה לחפש את התיקון.
גם את בעלי שלחו לאכול הרבה שקדים.
תודה.

אה..ושכחתי לציין שתאריך ההתעברות הנ"ל הוא בדיוק אותו תאריך של הקודם בהפרש של שנה. (ההוא שעזב אחרי 6 שבועות).
מי יודע.... אולי זה אותו אחד..הלך וחזר!!!!

• מי אמר שאין קוסמים בשכונה!

כפרות..אתן כל כך יפות שם בקהל .לילה טוב אני הולכת לבשל עוד כמה ילדים!(חודש אפריל מתקרב!)

מי זאת דורותי?
בוחן פתע מחר בשמונה בבוקר!

אני הולכת לבשל עוד כמה ילדים
פשששששששש,יפה לך אחותי!!!

ש מים וארץ אני לגמרי מוכנה ל בוחן פתע מחר בשמונה בבוקר!
היית מפסידה את מחזה הבאבואה של הערסית כי המסיבת טראנס שלושה ימים היתה בכינרת.
אני פשוט השתמשתי בשפת השכונה על עולם דימוייה האורגני הססגוני והקוסמי
>חוצמזה, מי אמר שאין שיחי ארטישוק גם בכינרת<
>יבחושים בטח יש<

ערסית מאז שקראתי את הדף (לפני שלושה ימים) אני כל הזמן חוזרת.
כאילו שפתאום תלדי עוד אחד ויפציע סיפור חדש.
או שאולי איזה סיפור על פדיון (היה?)
זרקי עצם יא ערסית.

אחותי, אז יש לך את זה גם בפארמקלצ'ר?
מגניב, אני בדיוק מחפשת מורה!

וגם אני הייתי מוכנה להיות יבחוש על שיח ארטישוק כדי להציץ במחזה המרהיב הזה!!
או לחילופין, לרקוד אתכם הורה ממטרה מסביב לארטישוקים כל הבוקר!

}{

"או שאולי איזה סיפור על פדיון (היה?)"
פידיון?
את מדברת על הטקס הזה שמוכרים את הילד עם כל העגילי זהב והצמידים והשרשראותוהילהלומים-ואחרכך קונים אותו חזרה?!
נו טוב..לא היה פידיון...כי זה לא הילד הראשון...
הבכור על פי היהדות זה ההוא שפרש אחרי שישה שבועות....

תגידי, איפה אפשר לקרא את הפרק על "איך הגיעו הדפים של שטיינר למדפים בסלון של הערסים" ??
שמיימוש כפפרה אני מוכנה לספר לך על הרבה דברים שהערסים יודעים בלי לגמור 12 שנות לימוד!

אני לצערי-גמרתי!

אחותי, אז יש לך את זה גם בפארמקלצ'ר?
חי חי חי.פארמהקאלצ'ר..
אפרופו-שימי לב שאוטוטו הגשם מתחיל וגם הירח מתמלא-זה הזמן "לזרוע"

מצטערת. לא ידעתי על כל ההתוויות לפדיון... וגם לא ידעתי שזה מה שעושים, שמוכרים את הילד. חתיכת טקס קפיטליסטי .
ערסית גם בקיאה ביהדות...
סחטיש.

מי זאת דורותי?
זאת זותי עם הנעליים האדומות:
ערסית סמויה בעלת נעלי שפיץ אדומות שדורותי מהקוסם מארץ עוץ שמרה לעצמה לבתמיצווה

אני לצערי-גמרתי!
וואלה, גם אני איכשהו, אבל מה קשור 12 שנות לימוד לאיך ששטיינר התגלגל לסלון שלי...או שלך?
טוב לא חשוב יפיופה, תתמקדי בtake הבא.

אה...
נכשלתי במבחן פתע...

ערסית סמויה בעלת נעלי שפיץ אדומות שדורותי מהקוסם מארץ עוץ שמרה לעצמה לבתמיצווה
הרסתותי מצחוק..רק לא הבנתי את מי את מצתתתתת פה...(יכול ליות שגם בשכונה שלך יש ערסים?)

תקראי שוב את take1 תראי את מי היא מצתת.

שמיימוש כפרה ניגמרו לי התייקים .זהו נגמר הסיפור. את מזמינה סיפור חדש אינבעיות נספר לך סיפור חדש.אבל אני יש אצלי פסיקים ונקודות ואיפה שיש נקודה זה סימן שפה זה בידיוק הזמן להתחיל סיפור חדש. ככה אצלנו בשכונה לא נושמים בין טייק לטייק. מטקטקים אחותי.
בעיניין של האיש הזה שטיינר שכותב כל כך משעמם בא לי למות ממנו וממי שהקליט ת'הרצאות שלו בלי לשים קצת תבלינים וקצת ערק שיהיה כייף לקרא.כלום!
אז גם אני נורא מצטערת כי גם אני לא הבנתי כלום מהתשובה שכתבתי לך. מה שהבנתי זה שגמרתי(12 שנות לימוד) מה הקשר גם אני לא יודעת. אולי התכוונתי שלא בניתי וילה בהרדוף וזללתי חסות אורגניות בישביל להכיר אותו. כוללה הייתי עושה פעם בשבוע נסיעה מתלאביב לירושלים ללמוד כמה נספחים שלא הספקתי.בתלאביב תאמיני לי אכלתי חצצ ודוחות תנועה. שום חסה. ואז הגעתי לסיפריה שמה בירושלים וחיפשתי איזה ספר טוב ככה של גרשום שלום כמה מתכונים ל"שחור" ועוד כל מיני כישופים ואז פיתום אני רואה על הקצה של הסולם איזה ספר על איך קונים דעת בעולמות העליונים. אמרתי :"וואלה -נפלת עלי בול" לא ממש טרחתי לבדוק מי כתב את זה עד שאחרי חודשיים התברר באופן "מפתיע" שהוא אבד (אחרי שטחנתי אותו עד דק בשרותים כל בוקר)ואז הייתי צריכה לקנות להם ספר חדש אז הלכתי לחנות ההיא בירושלים מתחת לבית של גידעון אפרת המורה שלי ל"פילוסופית השכונה" שישב במסעדת אוקיינוס הא'הבל וצייר על המפות וחשב שבעל הבית הפריק מניאק יקנה ממנו את הציור.רק שזה בא לו בהפוכה והיה צריך לשלם 300 שקלים רק על המפה עוד לפני הטיפ.
ככה חיפשתי להם בחנות את הספר האבוד . ופיתום- מה אני רואה: שהאדם המבריק הזה שהורג אותי משיעמום כל יום בשרותים ושביגללו יש לי עצירות כבר חודשיים , כתב עוד כמה ספרים. אז קניתי את כולם.אמרתי אולי הקיבה תישתחרר כשאני אגיע ל"עולמות העליונים" . וככה היה!

יא _גנובה אחותי קרעת אותי את וגילה וכל התבשיל ים שלה...דדיי כמה אפשר ליצחוק. זה אמור ליהיות סיפור עצוב לא?!

ואיפה שיש נקודה זה סימן שפה זה בדיוק הזמן להתחיל סיפור חדש.
מעולה. זה מה רציתי לשמוע.

(אחרי שטחנתי אותו עד דק בשרותים כל בוקר)
take ענק! שוס ממש.
כשתגיעי לשלב של ה art / לוקיישן וכל זה- דברי איתי. אני אמליץ לך על כמה דברים.

מעולה. זה מה רציתי לשמוע.
אני אפילו לא ידעתי שזה מה שרציתי. אבל, כן!!
> יאללה, חייבת לרוץ ל00 <

טובי חייבת לדעת אם הסיפור על הצייר והמפה אמיתי
אמיתי עלהעיני אמיתי. ..גידעון אפרת, שהיה מעדיף שיגידו את השם שלו במילעייל , היהצייר אהבל אבל פילוסוף גדול ("במהלך היום מספר לנו אפלטון, האש הפנימית זורמת דרך אישון העיניים החוצה למען תיפגוש את האש החיצונית של אור-השמש"). זה קרה בבוקר יום שבת בירושלים אחרי שאני ויוסקה חיפשנו איזה חנות פלאפל פתוחה לנשנש לצהרים ואז בדרך פיתום ראינו את מסעדת אוקיינוס פתוחה !אני שיקשקתי במטבעות בכיס ויוסקה בכרטיס אשראי .ככה מצאנו את עצמינו בארוחת שחיתות שבשולחן ממולנו ישב גידעון אפרת וצייר על המפה . זה היה מופע ראוי לשמו. השף של אוקיינוס (אללה ירחממה)היה מטורף בצורה מדורגת , זה עוד בימים שעוד לא קראו לזה "שריטה"(או -סריטה)הוא חיכה בשקט עד שגידעון יגמור את הציור ובסוף הגיש לו את החשבון!

אין מילים
<מרוב צחוק>

וגם
"במהלך היום מספר לנו אפלטון, האש הפנימית זורמת דרך אישון העיניים החוצה למען תיפגוש את האש החיצונית של אור-השמש"
אם הוא רק היה מכיר את השמש הישראלית, הוא לא היה ממהר לשפוט שוכני מערות...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ארטישוק קטן ושרלילי!! ענק!!

לגבי העניין של פדיון בן (שבאמת לא קשור בסיפור הזה), התורה אומרת שכל בכור שייך לקב"ה, קצת כמו ביכורים של פרי העץ.
במקור אלה החבר'ה שהיו צריכים להיות כוהנים בבית המקדש, מאז השם הרג כל בכור בארץ מצריים במכת בכורות ההיא. "פטר כל רחם בבני ישראל לי הוא" אלא שקרה מה שקרה והבכורות איבדו את המעמד הזה, ומה שנשאר זה השייכות שלהם מבטן לקב"ה.
הדרך לנתק את השייכות הזו ולאפשר לו לחיות בזכות עצמו זה לפדות אותו כמו שכתוב בתורה. כמו שפודים עבד. הזמן הראשון והעיקרי לעשות את זה זה בגיל 30 יום. והמחיר (אם אני לא טועה) חמישה שקל כסף. כלומר משקל מסויים של כסף טהור.

<אלה היו 60 שניות על פדיון הבן.>