באופן טבעי

http://www.psychom.com/files/family.jpg]מגדל[/img] עם אפרת את יונתן שרק נולד ואנדה בת השנה ומוריה בן הארבע, אי-שם בין ראש-פינה לצפת.

"דר דרור גרין
פסיכותרפיסט, מייסד ומנהל 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה', עובד כמטפל פרטי, מרצה ומדריך. מחבר הספרים 'פרויד נגד דורה', 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש', 'רצח בפורום החדש' ועורך תיאורי-המקרים של פרויד בעברית. פרסם כשלושים ספרים לילדים ולמבוגרים.
בשנים האחרונות מתח ישומים של הפסיכותרפיה ברפואה, בחינוך, בעסקים ובמערכות חברתיות בתוכנית 'כללי-היסוד של הקשר הבין-אישי', וכמו-כן פיתח את 'הפורום החדש' המשמש כקליניקה וירטואלית לטיפול-נפשי באמצעות האינטרנט.

אז יש כאן עוד מישהו בשעה הזו...!

שלום לאיש ,
תתחדש על דף הבית .

אני תוהה מאיפה שמך מוכר לי... לא כתבת לפני כמה שנים מאמר חריף בגנות המיטה המשפחתית?

ברוך הבא, דרור.

רק אתמול דיברנו בטלפון והנה אני מוצאת אותך כאן.

האח הידד!

דרור, ברוך הבא.
אהבתי את ספרך המדריך למשתמש בטיפול נפשי. הוא כתוב מצויין ונותן כמה הבנות חשובות, ובהחלט היה דרוש שמישהו יכתוב אותו.
את השאר לא קראתי.

ברוך הבא! מענין מאוד לקרוא אותך.
אמנם אנחנו חיים אחרת, אבל אני מאוד מעריכה את דרככם.
@} @} @}

ברוך הבא! @} @}
תמיד מעניין לקרוא על אנשים שחושבים קצת אחרת, שעושים קצת אחרת.
(בעצם, זו אחת הסיבות העיקריות שאני אוהבת כל כך את האתר הזה. )

_ברוך הבא!
תמיד מעניין לקרוא על אנשים שחושבים קצת אחרת, שעושים קצת אחרת.
(בעצם, זו אחת הסיבות העיקריות שאני אוהבת כל כך את האתר הזה. )_

היא פשוט גנבה לי את המילים....@}

שלום דרור,

ברוך הבא...

כאשר את רואה בדברי ערעור על תפישת עולמך את מתעלמת מכך, ומעמידה תפישת עולם דתית שכל מי שמערער עליה הוא אויב. אינני אויב. אני מאמין, כמוך, בחינוך ביתי, אבל מנסה לעשות זאת בדרך אחרת.
פתאם קלטתי את זה ובאיחור הבנתי שזה כנראה היה מופנה אלי. (?)
אם כן, אז מה פתאם אויב. ממש ובהחלט לא. המאמר שלך הרגיז אותי, מעבר לאי הסכמה נקודתית עם כל מיני חלקים בו הרגשתי בו קצת "בגידה מרושעת" וכהרגלי לקחתי את הדברים כנכתבים אלי באופן אישי. (בכל זאת כתבת ראש פינה ומפגשים...(-: )
שכן אתה יודע, ולו בצורה שטחית, איך זה אצלנו, ואיך זה אצל המשפחה השנייה שעושה מפגשים, ועד כמה האבות במשפחות האלה - שעובדים ממש בתוך הבית- כן מעורבים, יותר מכל אב שאני מכירה, בחיים בבית.

וחוץ מזה, נראה לך שמי שמביא לי במתנה את סשה ארגוב ומתי כספי יכול להיחשב אויב?
ראה על זה דיון קצרצר (שגווע מהר מדי) ב מי זוכר את מילות השיר

אני תוהה מאיפה שמך מוכר לי...
גמני. ואז נזכרנו שבדיוק בשבוע שעבר קראנו את "רצח בפורום החדש".
ברוך הבא.

שלום לכולם, ותודה על קבלת הפנים החמה,

רק במקרה נכנסתי לכאן. לא ידעתי שמגיבים כאן גם על הדף האישי.
לא, עדי, מעולם לא כתבתי כלום בגנות המיטה המשפחתית (יש לנו מיטה ברוחב שני מטרים וששים סנטימטרים, ומה כבר אפשר לכתוב בגנותה?).
היי אורה, ויפעת, וענת. טוב לראות אתכן כאן.

שבוע טוב לכולם,

דרור

יש לנו מיטה ברוחב שני מטרים וששים סנטימטרים, ומה כבר אפשר לכתוב בגנותה?).
על רוחב כזה? לא הרבה (-; כנראה שאני מבלבלת עם פסיכולוג אחר בעל שם דומה.

דרור, אני עוקב אחרי דבריך המענינים בדף גיליון 55 ואם מבין אותם נכון, אז מחזק את ידיך.
גם אני סבור שנושא חשיבות הנוכחות האבהית לא מוערך נכונה ולא נתמך בשום מקום היכן שאנו חיים.

מכיוון שאתה פסיכולוג בהכשרתך, אולי יעניין אותך להציץ בדף הפסיכולוגיה עוקרת את הרצף

היי אורי,

התבוננתי בדף הפסיכולוגיה עוקרת את הרצף, וכלל לא הופתעתי.
ההורות שבה ומלמדת אותי שהנסיון האנושי חכם מכל התיאוריות הפסיכולוגיות. אני אמנם מוציא לאור את כתביו של פרויד בעברית, ומלמד פסיכותרפיה, אך התיאוריות הטיפוליות הן בעיני רציונליזציה המיועדת להקל על עבודת המטפלים. כ'מטפל' (אינני אוהב את המושג 'טיפול', ואני רואה אותו יותר כהדרכה או כמסע משותף) אני עושה שימוש באותם כלים המאפשרים לי להיות אב, כלומר לשים את עצמי ב'סוגריים', להקשיב למטופלי, ללמוד מהם ולסייע להם לפתח בכוחות עצמם את כישורי החיים שלהם (או, במלים אחרות, ללמוד להיות המחברים של סיפור-חייהם).
הטיפול הנפשי, בעיני, הוא סוג של הורות-מתקנת, וכתבתי על כך לא מעט בספר טיפול נפשי, מדריך למשתמש וכמו במשפחה היחסים בין מטפל למטופל חשובים בעיני יותר מכל תיאוריה.

להתראות,

דרור

ברוך הבא דרור @}
יופי שבאת!

ברוך הפותח דף בית אישי

נדודי שינה?! לדעתי בגלל ההריון עד עכשיו הייתי מתעוררת בשעות בוקר מוזרות (3-6) ועכשיו התהפך לי השעון ואני נרדמת בהן. למזלי יש לי חברה טובה בארה"ב אז אנחנו מצליחות לדבר הרבה. לרוע מזלי לא סוגרים את מה חדש בלילה ואני יכולה להתמסר להתמכרותי (-:
לגבי מאמרך אכתוב עוד בדף ההוא כאשר אתפנה (כשקמים ב 1200 היום נהיה קצר /-: )

ברוך הבא
בניגוד לחלק מהאנשים, הזדהתי הסכמתי לחלוטין עם מאמרך בגיליון 55 ולא הרגשתי מאויימת כלל. גם אני וגם בן זוגי מכירים בחשיבות הגדולה של הנוכחות הגברית בבית והמשמעות הגדולה של הורות מאוזנת של שני ההורים והשלכותיה על הילדים ועל המשפחה כולה. המאמר עצמו חשוב וטוב שנכתב.

דרור,
אולי תרצה לראות את הדיון המתפתח ב תחזוקת בעל מתחבר לי לדבריןם שדיברנו עליהם (ולא ענתי בסוף)

רק עכשיו ראיתי שיש לך כאן דף בית.

דרישת שלום.
מאמא של הדרור והאיילה

היי אמא של...

טוב לראות אותך כאן (ולדעתי אין כל סיבה שתסתירי את שמך האמיתי).

ד"ש לכולם,

דרור

תודה על דבריך בדף דווקא כשטוב לנו רע לי אמשיך לחשוב על מה שכתבת @}
ובדיוק מגוריין- "קחו זמן להפנמה"...