אושר (2011-06-28T11:51:52):
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/221885
תינוק נחנק כנראה תוך כדי בהנקה בשכיבה
בבית היולדות
דינה (2011-06-28T11:54:12):
שם הדף מציג מסקנות עוד לפני שיודעים מה קרה שם באמת- ולכן מטעה- וצריך לשנות לדעתי.
paolina (2011-06-28T12:01:42):
קשה לי עם "סכנות בהנקה בשכיבה" כי בסופו של דבר, ארגון הבריאות העולמי עדיין ממליץ על לינה משותפת של אמהות ותינוקות, תוך הקפדה על מספר כללים בסיסיים והגיוניים
פלונית (2011-06-28T12:05:59):
ארגון הבריאות העולמי עדיין ממליץ על לינה משותפת של אמהות ותינוקות
באמת? את מוכנה להראות לי איפה זה כתוב?
(תמיד חשבתי שזו מחלוקת בין ללצ'ה ושות' לבין ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות.)
רוני.של.4 (2011-06-28T12:10:27):
OMG - הנה מספר פנינים מהכתבה:
- עם כניסת האם למחלקה אחות תינוקות מסבירה לאמהות על תהליך ההנקה והסיכונים הכרוכים בו (והרי ידוע שהנקה היא היא זו שמסכנת את האנושות!!)
- חלק מהאחריות של הצוות הרפואי והאחיות של המחלקה הוא להסתובב בין החדרים ולוודא שהאמהות, בעיקר הטריות ביניהן, לא יניקו בשכיבה במיטה או לחלופין לא בישיבה כשהתינוק נרדם להן על הידיים (השאלה המתבקשת היא, איך הן אמורות להיניק אם כך? אולי בעמידה על ראשן?)
- צריך להבין שמדובר בנשים שרק ילדו. הן כואבות ותשושות, מלאות מתח וסבל (כן, גם זה ידוע. מלאות מתח וסבל. זה מה שעושה לידה, לא? לידה זה סבל, תשישות, וכאב. זה כל מה שזה).
- לטענת עובד בית החולים, האם היניקה את התינוק במיטתה, ברגע מסוים נרדמה ונראה כי תוך כדי השינה נשכבה על התינוק, עד שזה נחנק. לגירסת בית החולים ומשרד הבריאות, מנגד, הטרגדיה קרתה לא במיטה אלא בכורסה שלצידה. האם היניקה את התינוק ישובה בכורסה ונרדמה מבלי להחזיר אותו לעריסה כנדרש, ואילו התינוק נחנק כנראה מחלב אמו מבלי שהיתה לו היכולת לעכל אותו. (יפה. טוב שכולם יודעים בדיוק מה קרה, ולכן יכולים להסיק מסקנות כל כך נפלאות: פשוט אסור להיניק, לא בישיבה ולא בשכיבה, וגם לא בחלב כי נחנקים ממנו ואי אפשר לעכל אותו (???) ולכן הכי טוב להכניס ליילוד זונדה או צינורית ישירות לקיבתו. ככה הוא לא ייחנק בכלל ויהנה מאיכות חיים נהדרת).
זו רק אני שלא מתרגשת מכתבות פופוליסטיות בעיתונים מפוקפקים? אני לא אומרת שלא נחנק תינוק, אני רק אומרת שהכתבה הזאת כה הזויה, והפרטים כל כך מעורפלים, שמי בכלל יכול להסיק מסקנות ממנה?
רוני.של.4 (2011-06-28T12:11:25):
ארגון הבריאות העולמי עדיין ממליץ על לינה משותפת של אמהות ותינוקות
באמת? את מוכנה להראות לי איפה זה כתוב?
חפשי הנחיות של יוניצ"ף. אני אחפש עוד מעט בעצמי - אין לי פנאי כרגע, אולי את תמצאי לפניי.
שולי (2011-06-28T12:19:27):
(יפה. טוב שכולם יודעים בדיוק מה קרה, ולכן יכולים להסיק מסקנות כל כך נפלאות: פשוט אסור להיניק, לא בישיבה ולא בשכיבה, וגם לא בחלב כי נחנקים ממנו ואי אפשר לעכל אותו (???) ולכן הכי טוב להכניס ליילוד זונדה או צינורית ישירות לקיבתו. ככה הוא לא ייחנק בכלל ויהנה מאיכות חיים נהדרת).
זו רק אני שלא מתרגשת מכתבות פופוליסטיות בעיתונים מפוקפקים? אני לא אומרת שלא נחנק תינוק, אני רק אומרת שהכתבה הזאת כה הזויה, והפרטים כל כך מעורפלים, שמי בכלל יכול להסיק מסקנות ממנה?
לא- לא רק את
paolina (2011-06-28T12:21:08):
מצרפת קישור לאתר של ד"ר סירס, המדבר, בין היתר על לינה משותפת באופן בטוח
לד"ר סירס ספר הנקרא "הורים גם בלילה" ובו מדבר לא מעט על לינה משותפת
http://www.askdrsears.com/topics/sleep- ... ing-habits
בכל מקרה, וללא קריאה שנייה של החומר עד כמה שאני זוכרת, לינה משותפת עם תינוק היא בטוחה כל עוד ממקמים את התינוק בצורה בטוחה וכמובן כל עוד ההורים אינם תחת השפעה של אלכוהול ו/או סמים ו/או תרופות מסויימות.
פלוני אלמונית (2011-06-28T12:25:53):
ואינם מעשנים, ואין במיטה יותר מדי שמיכות / כריות, והמזרן לא רך מדי.
תזמורת הים (2011-06-28T12:39:21):
גם אני חושבת שהפרטים כל כך מעורפלים שאי אפשר להסיק שום מסקנות.
בנוסף לנקודות שרוני ציינה, לא ידוע מה היה מצבה של האם, אולי היתה תחת השפעת משככי כאבים חזקים? לא ידוע איך עברה הלידה, מה ניתן לאם במהלך הלידה ואחריה, מה ניתן לתינוק (דרך השלייה) שהשפיע עליו?
די ברור שימצא מי שיטיף בעקבות המקרה להמנע מלינה משותפת (ואולי להמנע מהנקה???).
אני בכל אופן אמשיך לישון עם התינוקות שלי ולהניק בשכיבה מרגע הוולדם.
פלונית (2011-06-28T12:41:34):
שימצא
בזמן עתיד?
אשרייך את לא קוראת טוקבקים /-:
paolina (2011-06-28T12:54:54):
כנראה בגלל זה "ואינם מעשנים, ואין במיטה יותר מדי שמיכות / כריות, והמזרן לא רך מדי" אני לא אוכל לממש את הפנטזיה של לינה משפחתית...
או שאני אעביר את המעשן לישון בחדר אחר..
רוני.של.4 (2011-06-28T13:12:26):
או שאני אעביר את המעשן לישון בחדר אחר.
עישון הוא גורם סיכון למוות בעריסה גם אם לא ישנים עם התינוק. מספיק שיש שאריות על הבגדים והידיים של המעשן, וקמצוצי עשן בבית או בסביבה שבה נמצא התינוק... סיבה מצויינת לשכנע את המעשן להתחיל גמילה!
פלונית (2011-06-28T13:20:45):
אבל אם ישנים אם התינוק זה מקפיץ את האחוזים )-:
פרופ' אידלמן בכנס לה-לצ'ה: "הורה מעשן שישן עם התינוק שלו זה כמעט פלילי".
רוני.של.4 (2011-06-28T13:25:35):
אבל אם ישנים אם התינוק זה מקפיץ את האחוזים
נכון. ולכן
סיבה מצויינת לשכנע את המעשן להתחיל גמילה!
paolina (2011-06-28T13:37:32):
אכן סיבה מצויינת לגמול את המעשן מהסיגריות, אבל לא כל כך פשוט...
טליה אלמתן (2011-06-28T15:05:19):
טוב בקיצור הכי חשוב תרשמו הכל גם בטוקבקים!!!
תמרוש רוש (2011-06-28T16:34:40):
רוני, שכחת את זה:
- מסיבה כלשהי היא נרדמה בזמן ההנקה.
"מסיבה כלשהי", כמובן, כי מדוע ולמה שאשה תירדם בזמן ההנקה? איזה מן רעיון מופרך זה? מה פתאום שאשה תירדם בזמן ההנקה??
(נו, תזכירי לי למה ההנקה מרדימה את האם. זה ההורמונים, האנדורפינים או משהו אחר?)
והדבר הכי מגוחך בעיני: אף אחד לא מתחיל לחשוב על חלקה של המיטה / הספה במה שקרה, ועל הצורך לווקא שכל הרהיטים בחדרים יהיו כאלה שאפשר יהיה להיישין עליהם אם ותינוק ביחד, בבטחה. מבחינת גובה, רוחב, איכות מזרון וכו'.
כי נשים נרדמות בהנקה
(אפרופו שם דף:
תינוק בן יומו נפטר בבית החולים. כרגע, זה כל מה שידוע לנו. העובדה היחידה בכתבה שכולה השערות)
מלכת שבא (2011-06-28T18:13:42):
ברגע מסוים נרדמה ונראה כי תוך כדי השינה נשכבה על התינוק
זה באמת מוזר. תחשבו לכם. לאישה אחרי לידה, הרי הרחם מתכווצת כל פעם בהנקה בימים הראשונים. איך אפשר להרדם כשכל כך כואב?
דבר שני אם היא ישבה על הכורסא איך הצליחה לשכב על התינוק? אולי הוא החליק לרצפה והיא נפלה עליו ואז חנקה אותו? ( (_: ), עד כדי כך ישנה עמוק ולא התעוררה מהנפילה שלה
נו קצת הגיון.
אפשר ויעיל להניק בשכיבה אם ראש התינוק מונח על הזרוע ("המאחורה של המרפק" כמו שהבן שלי אומר) ולא על המיטה וכך אין סיכוי שהוא יחנק כי זה בדיוק כמו הנקה בישיבה.

(2011-06-28T19:23:21):
בואו נעצור רגע את ההתלהמות וההזדעזעות הבאופנית ונשלח תפילה וחיזוקים לאישה ומשפחה שאיבדו תינוק בן יומו בתאונה מצערת.
שרון מ (2011-06-28T19:55:36):
זו לא היתה
תאונה מצערת. זה היה מוות בלתי נמנע של תינוקת שככל הנראה היתה לא בריאה.
זה היה קורה גם בתינוקיה, רק שאז היו מאשימים את בית החולים.
כתבתי קצת יותר ב
מעצבן לראות מסביב
מה שמעצבן בסיפור הקשה הזה הוא הקלות שבה עיתונאים כותבים שטויות לא מבוססות בלי לחשוב על ההשלכות של דבריהם. ואיפה התגובה
המסודרת של בית החולים?!
זו רק אני שלא מתרגשת מכתבות פופוליסטיות בעיתונים מפוקפקים? אני לא אומרת שלא נחנק תינוק, אני רק אומרת שהכתבה הזאת כה הזויה, והפרטים כל כך מעורפלים, שמי בכלל יכול להסיק מסקנות ממנה? אסור להאמין לשום דבר שכותבים בעיתון! צריך להטיל ספק אוטומטית. כבר יצא לי להכיר סיפורים באופן אישי ולראות איך הם מסולפים בתקשורת. לא יאומן שעל זה אנחנו צריכים להתבסס כאמת אובייקטיבית. שיתביישו העיתונאים חסרי המוסר והיושרה המקצועית האלה. מגעיל.
פלונית (2011-06-28T22:42:31):
תינוק בן יומו נפטר בבית החולים?. כרגע, זה כל מה שידוע לנו. העובדה היחידה בכתבה שכולה השערות
אז מסתבר שאפילו העובדה הזאת לא מדויקת.
לא יאומן שעל זה אנחנו צריכים להתבסס כאמת אובייקטיבית. שיתביישו העיתונאים חסרי המוסר והיושרה המקצועית האלה. מגעיל.
פלוני אלמונית (2011-06-28T23:57:48):
רק חבל שפירסמו את הכתבה הזו ועשו עוול נוראי ליולדת....
פלוני אלמונית (2011-06-29T02:20:08):
מה שמעצבן בסיפור הקשה הזה הוא הקלות שבה עיתונאים כותבים שטויות לא מבוססות בלי לחשוב על ההשלכות של דבריהם. ואיפה התגובה המסודרת של בית החולים?!
אסור להאמין לשום דבר שכותבים בעיתון! צריך להטיל ספק אוטומטית. כבר יצא לי להכיר סיפורים באופן אישי ולראות איך הם מסולפים בתקשורת. לא יאומן שעל זה אנחנו צריכים להתבסס כאמת אובייקטיבית. שיתביישו העיתונאים חסרי המוסר והיושרה המקצועית האלה. מגעיל.
זה תמיד היה בקרב העיתונאים. רק שהמילה הארורה הזו, "הרייטינג", הביאה אותם לשיאים של שפל.
כן, זה נשמע מופרך, אוקסימורון. אבל איך נקרא "לשיא" של התהום? (בייחוד שהשיא נשבר שוב ושוב).
השיפון (2011-06-29T03:43:56):
אחרי קריאת כל התגובות, אני עדיין מרגיש שמשהו מאד בסיסי לא נאמר באופן ברור:
הסקת מסקנות כלשהן ממקרה אחד בודד (לא משנה מה התוכן של המקרה), זה... אין לי מילה מתאימה.
הנה דוגמאות נוספות:
ילד של מכרים שלי נחנק למוות מאכילת תפוח. מסקנה: אכילת תפוחים מסוקנת לילדים.
כל שבוע נהרגים כך וכך אנשים בכבישים. מסקנה - יציאה מהבית מסוכנת.
באופן קבוע מתרחשים מקרי אונס בשירותים ואין מי שיושיע. מסקנה - תשתינו ברחוב, זה הרבה יותר בטוח
החיים מסוכנים. כל מי שאי פעם חי - מת!!! לא צחוק, מת!!
עזבו אתכם הנקה, ועוד בשכיבה. אל תביאו ילדים, הם ימותו מזה.
מלכת שבא (2011-06-29T08:54:27):
אמא'לה ! אני מפחדת לחיות שמא אני אמות
דנה ה (2011-06-29T10:16:29):
ראשית - אני שולחת תנחומים בלב למשפחה. כל כך עצוב לי לחשוב על לאבד תינוק או תינוקת לאחר הלידה.
שנית, המחשבות שלי נודדות אל מה יהיה הלאה... מהיכרותי עם מערכת הבריאות, אני כבר יכולה שתוך יומיים יהיה נוהל חדש שאומר שלאימהות אסור להיניק בשכיבה או בחושך, שאסור ביות, שאסור להיניק אם קיבלת טשטוש, שאסור להיניק אם זו לידה ראשונה ללא השגחת אחות, שיש צורך לדווח כל 4 דקות מה מצב התינוק וכו...
טוב, ברור שאני קצת מגזימה, אבל רק קצת. לפני כמה חודשים נולד אצלנו תינוק שלאם היה ריבוי מי שפיר בהריון. בהמשך התינוק הזה שאף לריאות את מה שאכל ובבירור התגלה שיש לו הצרות של הושט ושאין מעבר של מזון לקיבה אלא לריאות.
התוצאה של זה היתה שאסור להיניק תינוקות אם היה ריבוי מים עד שלא מבררים שיש מעבר לקיבה (מן הסתם באמצעות זונדה...).
הנטיה של המערכת היא להגן על עצמה. להגן מפני תביעות, להגן מפני ירידה ברמת ההכנסה, להגן מפני רגשות אשמה ועוד. כל הזמן מתווספים עוד ועוד נהלים ועוד ועוד אמצעים שיבטיחו שלא יקרה כלום ושגם אם יקרה אז אי אפשר יהיה להפנות אצבע מאשימה אלינו...כל כך מגוחך. מצד שני, אני יכולה להבין את זה ברמות מסויימות.
לפני כמה זמן הצענו למישהי להתאשפז בשבוע 41 לצורך זירוז - בגלל הריון עודף ומיעוט מים. היא סירבה וחתמה על סירוב אשפוז. אחרי יומיים היא באה לביקורת ושוב סירבה להתאשפז. בסופו של דבר היא התאשפזה בשבוע 41 וחמישה ימים, בערב הוכנס בלון להרחבת צוואר הרחם וכשהיא הגיעה למוניטור בבוקר, התינוק היה ללא דופק.
מאוד מאוד עצוב. המשפחה שלה, מאז, מקדישה הרבה מאוד אנרגיה להאשמת בית החולים ברשלנות איומה, וכבר כל העיר הסמוכה יודעת שאנחנו הרגנו לה את התינוק.
בנסיבות הללו קשה להאשים את ההתגוננות של המערכת...
בכל אופן אני מקווה שהפעם לא יעשו מן המקרה הזה יותר ממה שהוא ולא יהפכו על פיהם את נהלי הביות או ההנקה. מה גם שבאמת לא ברורה סיבת המוות ובאמת אי אפשר לאף מילה שכתובה בעיתון...
או רורה (2011-06-29T10:35:52):
שמעתי ראיון ברדיו עם מישהי מלה לצ'ה.
ממש עצוב. היא ניסתה, אבל עשתה את זה כל כך רע.... צריך מישהו שיודע לדבר..... ברדיו.
מה שמרתיח אותי זו הבורות בקשר להנקה.
הקריינית שאלה אותה - "אז מה, אפשר שהתינוק אכל יותר מידי ונחנק מהחלב"? "מה זה ביות מלא"? "אוי, למה שמישהו יעשה את זה"?
או רורה (2011-06-29T10:36:44):
אכן, הנקה וביות מלא הם אוייבי האנושות, כך מסתבר, במשולב עם אמא בבית והיעדר "מסגרת" בגיל הענקי של... חצי שנה לדודמא.
עוד פלונית (2011-06-29T21:01:51):
אני מקווה שהיולדת לא תקרא כאן. מה קורה לכן?? איפה העיקר כאן? אלוהים אדירים. אשה היניקה תינוק, או לא, שכבה, או לא, הוא נפטר והיא איבדה אותו.
דמיינו שאתן נכנסות לכאן, אולי לשאוב מעט נחמה ממקום שבפירוש נושא על דגלו כך וכך וכך...ונתקלות בערימות הציניות האלה, בשיח הקר על עיתונות, בדאגה לתדמית של ההנקה, כאילו בה, בהנקה מדובר, ולא בחיים.
סליחה על ההתפרצות אבל הדף הזה מזעזע.
או רורה (2011-06-30T10:01:28):
אף אחד לא מקל ראש בטרגדייה הנוראית של האם והאב וכל המשפחה.
עם זאת, זה דף ציבורי באתר שעוסק, בין השאר, בהנקה ובביות מלא וביחס לתינוקות.
אז מדברים על זה.
מה רע?
פלוני אלמונית (2011-06-30T12:48:36):
לי נראה שכולם כאן תמימי דעים שמה שהיולדת עשתה או לא עשתה לא היה יכול לגרום למות התינוק, ושטוב שהיא היתה איתו ברגעיו האחרונים.
עוד פלונית (2011-06-30T13:30:27):
לי נראה שכולם כאן
מבוהלים ומגיבים בפאניקה על טרגדיה שנסיבותיה נוגעות בקו כזה או אחר לחייהם הפרטיים. (וגם אני, אגב.)
טוב, לא כולם, ראו תגובתה של
דנה ה . יש הרבה מה ללמוד מהתגובה הזאת.
המערכת, מטבעה ומתוקף תפקידה הבלתי אפשרי לנהל ולטפל בחיים פרטיים, כאילו היו גוף אחיד וחד גוני, היא חלשה, ויש בה הרבה פחד, והשילוב הזה מעורר לעתים קרובות את השימוש בהפחדה, ציניות, איום, וזילזול כברירה הפרקטית היחידה. בדיוק , אגב, כמו אופן הביטוי כאן בדף, שעולה גם הוא, לדעתי, מפחד, חולשה, ותחושת סכנה.
יש מקום לדיון על מקומה של העיתונות בעיצוב דעת הציבור על נושאים שונים, ועל מניעיה ביצירת פרובוקציות, ועל האופן בו מערכת כמו בית חולים משנה את נהליו לפי האסונות. ויש גם מקום לדבר על זה, אורורה, בטח שכאן, אבל משהו צרם לי , ומתוך הפאניקה הפרטית שלי הגבתי כמו שהגבתי. אני מרגישה שחיזוק לאמא ולאבא שאיבדו תינוק הוא קודם. אבל זה בכלל לא נושא אמיתי לויכוח. וכמו שכתבת זה אתר ציבורי.
רק גילוי נאות: לו אני הייתי בית חולים, הייתי מרדימה את כולם כהליך קבלה כבר בכניסה, קושרת אותם למקרה שההרדמה תפוג, ומטפלת כך. למה? כי בכל דרך אחרת זה מפחיד מדי. ומסוכן.
השאלה היא מה כפרטים בציבור אפשר לעשות, ולא כמה בעזות נחציף פנים אל המערכת ונבטל בזילזול כמו נוער מתבגר שברח משיעור.
או רורה (2011-06-30T15:13:26):
בסדר, מבינה.
אבל מה אנחנו כפרטים יכולים לעשות? לבחור לא ללדת שם.
לבחור ביות מלא על אף ההפחדות.
להוציא את התינוק שלי מהתינוקייה על אף שלוש אחיות שרצו אחריי ואיימו עליי (לניאדו, לפני כולה שנתיים. הזוייי..).
זה מה אני יכולה לעשות.
וזה לא ממקום של עזות מצח.
זה ממקום של שמירה על זכויות אדם בסיסיות. שלי ושל ילדיי.
עוד פלונית (2011-06-30T18:11:31):
נכון. או לחילופין להשתמש במערכות לפי רצונך, בלי כעס.
להבין עם מי עושים עסק, ולא לכעוס כל כך כשהמערכת עושה את הקולות שמערכות משמיעות.
אם להשתמש רגע במחווה של בתי המתבגרת: "זה ...המערכת, כאילו?"
זו לא זכות אדם בסיסית מובנת מאליה להתאשפז בבית חולים. בחלקים רבים בעולם , אפילו בארצות הברית, אשפוז כזה הוא בגדר מותרות.
אצלנו זה מובן מאליו בגלל המדיניות פה, ואז אנחנו גם גדושי טענות כרימון רסס.
ועיתונות, תקנו אותי אם אני טועה, אבל זה לא גוף ניטרלי שקיים לרווחת הציבור. זה גוף פרטי שאלוהים יודע מה מנחה את האינטרסים שלו. אז אם אנחנו יודעים את כל זה, על מה ההתרגשות? שמישהם יחשבו שהנקה מסוכנת? נו, ואז, מה יקרה? שמישהו יסביר לי יותר טוב בבקשה.
שולי (2011-07-14T10:01:25):
דבר ראשון- אני לא מבינה למה שם הדף עדין לא שונה. הוא ממש לא לעניין.
דבר שני- אני מביאה לפה מכתב שכתבה האמא מהטרגדיה הנוראית- היא כתבה את המכתב בפורום לידה פעילה בתפוז.
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... irstmsg=15
זאת אני שקרה לה האסון הנוראו אמאעצובה2 ו 09:10 | 09/07/11
שלום לכולן
ראיתי שהגבתן על הכתבה בעיתון לפני כשבועיים שהייתה גרועה ולא אניפורמטיבית. הנה המקרה האמיתי:
זאת אני שלה זה קרה
אני שלא נרדמת בלילות, אני שחושבת רק על זה, אני שעיניה נוצצות מבכי כבר שלושה שבועות וכנראה שיעבור עוד זמן רב עד שאוכל לחיות עם העצב כרגע אני רק עצובה
הכתבה באמת לא מוסרת שום אינפורמציה
אז האסון היה ככה: ההריון היה יותר ממושלם, הילדה (ירדן) הייתה בריאה ולא קיבלתי אפילו הערה אחת על כל הבדיקות...ועשיתי את כולן, מי שפיר, סקירת התפתחות הילד וכל מה שחובה ובגדר המלצה..הכל הכל הכל, גם הבדיקות הגנטיות הי מושלמות כמו ירדן.
ההריון היה מושלם, הרבה תודות לפורום הזה ולעוגישמוגי ועוד נשמות טובות כמו נאורה וכו'. הגעתי בלית החולים (שיבא) עם פתיחה 5 וקריאות של "איזה יופי" מהאחות וישר לחדר הלידה.
סחבתי בצעקות עד פתיחה 8 ואז לקחתי אפדירול שכנראה שמיד תקע את הלידה. אחרי 3 שעות בפתיחה 10 הפסיקו לי את האפדירול ולאחר שעה התחילו צירי הלחץ (בדיוק יחד עם מנת הפיטוצין אבל לא נראה לי שהיא השפיעה). צירי הלחץ היו כואבים אך ההתרגשות לראות את ירדן/פיצפוצית היו כה גדולים. אחרי40 דקות היא יצאה, יפה, ברורה ועם מלא שיער בדיוק כמו בן אחותי שנולד שבוע לפניה.
הנקתי מיד עם עזרת המיילדת, צילמנו מלא תמונות (מזל..הזכרון היחיד המחושי שיש לי חוץ מהחדר ושאר הדברים שהכנתי עבורה בהתרגשות ואהבה)
ירדן קיבלה אפגר 9 ובבדיקה השניה אפגר 10....מצטיינת!
ירדן עברה לבדיקות (שהיו מושלמות) ואני לחדר התאוששות, מיד כשיכולתי הלכתי להניק.
חברים ומשפחה באו לבקר וכולנו שמחנו.
לפני שהלכתי לישון כעור 40 שעות ערות ולידה של 14 שעות ש 10 שעות מתוכה ללא אפדיורל) הנקתי אותה שובב וגם החלפתי חיתול
ב 12 בלילה בעלי שישן איתי בחדר שמע את הטלפון מצלצל והעיר אותי ללכת להניק..הלכתי להניק
באחת בלילה שוב הטלפון העיר רק אותו והוא העיר אותי והלכתי להניק, שאלתי את האחות איך זה שירדן צריכה לאכול כל שעה, והאחות ייעצה לי את עצת המוות..קחי אותה לחדר (כך פשוט כך ללא הסבר על הוראות בטיחות כלשהן ללא התייחסות לעייפות הרבה שלי - הבנתי שבבתי חולים אחרים מחתימים את היולדת על הוראות בטיחות לפני שהיא מקבלת את התינוק לחדר בלילה - אשמח לשמוע מכן אם כך זה נעשה בפועל). הנקתי בחדר וכל אחת מאיתנו הלכ לישון במיטתה כשאנו צופות אחת על השניה. כנראה שקצת אחרי 3, הבכי של ירדן העיר את בעלי והוא מסר לי אותה למיטה. אני לא זוכרת הרבה (למרות שרוב היום עובר עלי בנסיון לשחזר את הארוע) אבל זוכרת שרציתי להגיד לו שאני עייפה מדי ושלא ייתן לי ואתה כי ארדם איתה. בעלי אומר שנראתי מתפקדת לחלוטין ושסידרתי אותנו כך שאניק אותה בשכיבה (ירדן היא ביתי הראשונה כך שאין לי שום מושג כיצד עשיתי את זה גם בערות ופי כמה תוך כדי שנה) הדבר הבא הוא שהתעוררתי ב 6 בבוקר כאשר ירדן מולי כחולה. המחשבה הראשונה וגם אחרי המון ברורים הייתה שכנראה הזקתי לה תוך כדי השינה המשותפת. רצתי מיד (אחרי זה לא הבנתי איך הצלחתי לרוץ עם כל התפרים האלו) לתינוקיה אך ידעתי שגם אם יחיו אותה מצבה לא יהיה טוב. בכיתי ובכיתי לא התפללתי או קיוותי לדבר ו20 דקות אחרי זה בישרו לי את האסון הגדול שילווה אותי לכל ימי חיי.
עקרונית זה נחשב מוות בעריסה, מסתבר שב 2009 בגרמניה היו 17 מיתות או כמעט מיתות (שהסתיימו בהחייה לאו דווקא מצילת נפש אך מצילת חיים) ביממה הראשונה ו 12 מתוכם היו תינוקות שנמצאו בזרועות אמם (רובם בשעתיים הראושנות אחרי הלידה). אף אחד לא יודע להסביר אבל החשד הוא כמו בשינה על הבטן שהקרבה לאם יוצרת כיס של CO2 שהתינוק במקום לבכות או לזוז פשוט נחנק.
אשמח לשמוע את דעתכן, אשמח לשמוע אם נרדמתן עם תינוקכם בלילה הראשון, אשמח לשמוע אם הזהירו אותכן בבית החולים ממצב כזה.
בעצב רב
אמאעצובה
פלוני אלמונית (2011-07-14T17:30:02):
אוי כל כך עצוב. תמיד פחדתי מזה מאוד ופחדתי להירדם לשינה עמוקה לידם. זה נראה כמו משהו שלמרות שעושים הכל בסדר עלול לקרות. היא מספרת שישנה שינה כבדה מאוד, ממש מדגישה את זה. אולי החומרים שקיבלה? אולי עייפות גדולה מאוד. אני מאמינה לה שסידרה אותה טוב באינסטינקט אימהי להנקה בשכיבה. כמו שבעלה סיפר, בביטחון. ידעה מה לעשות, וזה בכל זאת קרה. כל כך עצוב.
בשמת א (2011-07-15T12:44:04):
אף אחד לא יודע להסביר אבל החשד הוא כמו בשינה על הבטן שהקרבה לאם יוצרת כיס של CO2 שהתינוק במקום לבכות או לזוז פשוט נחנק.
אני מוכרחה לומר שזה לא נשמע לי סביר, מהידע שיש לנו על שינה משותפת.
אני מבינה את המחשבות של האמא (אני בכלל לא מדברת על הרגשות, שהם מזעזעים ובמיוחד מזעזעים לכל אמא), אבל אני לא מאמינה בהיפותיזה שהיא מעלה.
+}