באופן טבעי

ראו המלצות רופאי שיניים

מה לעשות כשהזאטוט לא-רוצה לא-רוצה לא-רוצה שנצחצח לו את השיניים:

• להתחיל בגיל מומקדם ככל האפשר- בהתחלה (נראה לי עד גיל שנה וחצי בערך) אפשר רק עם בד חיתול, זה מספיק יעיל. גם אכילה של תפוח מועילה להורדת חומציות.
• שהילד יראה את ההורים מצחצחים שיניים- כדוגמא אישית.
• לצחצח כל יום באותה שעה, באותו מקום, עם אותו אדם, או לחילופין- לאו דדוקא באמבטיה- אפשר גם מול הטלווזיה או במיטה לפני השינה.
• לצחצח ביחד- ההורה לילד והילד להורה.
• להסביר למה זה חשוב (בלי להבהיל)
• לתת לו לשחק עם מברשת השיניים במשך היום.
• לקנות מברשת שיניים חשמלית או מקושקשת.
• לחפש את המשחה המתאימה לילד המסוים.
• יש תקופות של סירוב לצחצח. לוותר ובתום התקופה ההתנגדות נעלמת.
• להקפיד לתמוך בראש שלו (הראש שלו למשל נשען על הבטן של ההורה כשהילד על שרפרף ליד הכיור וההורה מאחוריו). אחרת זה מנענע לו את הראש בצורה (כנראה) לא נעימה וגם יוצר מתח בצואר.
• גם הברשה בלי משחה היא מספיק טובה. המשחה מומלצת רק מהגיל השילד כבר יודע לירוק.
• לחילופין- יש ילדים שרק המשחה ממריצה אותם לצחצח.
• לבקש רשות לצחצח לו את הלשון, ו"לגנוב" קצת לכיוון השיניים.

שירים, משחקים וסיפורים:

• לצחצח קודם לדובי או לבובה
• להמציא כל מיני שירים כמו - "שפשף ושפשף ועצור (ואז עוצרים בצורה קצת מוגזמת כזו, כמו 'פריז' בשיעורי דרמה, ועוברים לשן אחרת/צד אחר), שפשף ושפשף ועצור, שפשף ושפשף ושפשף ושפשף ושפשף ושפשף ועצור. אחר כך להמשיך עם "גרגר" (לגרגר את המים) ו"תירק".
• לחקות את רעשי הצחצוח (נסו להשמיע "זקזקזקזק") או שפשוף השיניים עם האצבע. זה מאוד משעשע את החבר'ה.
• להקציב זמן, למשל- לספור עד 10 (או דו-רה-מי, א"ב וכו') ומה שיספיק - יספיק.
• "בא צחצח את מה שאכלנו היום" בקריאות מתלהבות. "הנה השניצלללללל!"
• להכין קלטת וידאו, בה מנציחים את עצמנו, את הסבים ואת הדוד הנערץ מצחצחים שיניים במרץ.
• הדמויות שמצחצחות: כל מיני בובות ומיקי וכאלה, לגלם "צרפתי", "סיני" עם המבטא והכובע התואם.

קריוס ובקטוס* ספר ילדים (די משעמם וגם לא הכי מתאים לגיל הרך) אך גם הצגה חביבה בכיכובו של דובי גל, המתארים את מעלליהם של זוג חיידקי שיניים מכוערים במיוחד- לעשות מרדף המשותף אחר החיידקים הנ"ל ולא פחות מגרושם הדרמטי אל הביוב (3 יריקות של מי השטיפה...).
אגב, מדי פעם גם חומקים להם קריוסים או בקטוסים שכאלה לשאר חלקי הגוף וזו הזדמנות מצויינת לדגדג את הילדון בכל גופו במרדף אחריהם וכמובן גם לעשות מיד אמבטיה...

• דיאלוג בין השיניים או בין המברשת לשיניים, למשל:

המברשת: "שיניים, איפה אתן?"
השיניים: "אנחנו פה, בפה של נמרוד"
המברשת: "אני מתגעגעת אליכן"
השיניים: "אז תבואי לבקר אותנו"
המברשת: "הנה אני באה. אח, איזה כיף פה [צחצוח לימין], וואו, כמה אוכל יש פה [צחצוח לשמאל] ... "

• להזכר בסיפורים על ההוא שלא צחצח מעולם ולא היה לו אף חור עד גיל 16, ומולו את ההיא שצחצחה בהקפדה והיו לה מלא חורים. כך שאפשר קצת להירגע.

תרמו: ליאת, אסנת אמא, עוף החול, נורית מ, תבשיל קדרה, רונית סלע, שי אבא של הילי, מיה גל, חגית ו, סימונה ואבנר, מ י כ ל, אמא לשתיים ועוד אחד, עודד המחפש.

ולאמהות - לצחצח שיניים לפני שמרדימים את הקטנים, אחרת נרדמים איתם בלי לצחצח...

My daughter (8 teeth) still breastfeeds throughout the night. Is it still a reason to worry about tooth decay? I always thought that breastmilk has antibacterial qualities. What does it mean for the teeth? x
Thanks

אתמול פתאום הבנתי ה-כ-ל....
אני מנסה לצחצח לבתי את השניים, אך היא לא מוכנה להתקרב אלי כשיש לי ביד מברשת. היא גם לא מוכנה לפתוח את הפה לידי, אפילו אם אין לי מברשת ביד.
אני כמובן לא מכריחה אותה, כדי לא לגרום לה "טראומה" מצחצוח, ובונה על זה שבעתיד, כשתהיה גדולה יותר, תסכים לצחצח.
אבל, מה....
אתמול בזמן שאני מנסה לשכנע אותה, הגיעה הבייביסיטר שלה, הושיבה אותה על הברכיים, אמרה לה משהו כמו "הנה הדובי (על המברשת) רוצה לצחצח לך שינויים", תוך זמזום איזה שיר. הבת פתחה את הפה, והיא צחצחה לה שיניים כחמש דקות, מכל הכיוונים, תוך צחקוקים על כמה זה מדגדג! אני כמובן הייתי ב-ש-ו-ק!! 0-: עכשיו הבנתי הכל, זה פשוט אישי נגדי שהיא לא מוכנה לצחצח....

עכשיו הבנתי הכל, זה פשוט אישי נגדי שהיא לא מוכנה לצחצח....

אצלנו זה ככה עם הציפורניים. לא מוכנה שאני אתקרב אליה עם המספריים, ועם סבתא זה פשוט הפנינג היסטרי.
מה כ'פת לי. שסבתא תגזור.

<אולי תזמיני את הבייביסיטר לציחצוח שיניים כל ערב? >

אנחנו פשוט מצחצחים שיניים בחברתה, בבוקר בערב, היא במנשא או ביד יושבת על רגל שמונחת על השירותים. כרגע זה עדיין לא לשם ציחצוח (רק בת 5 חודשים וצופציק) אבל היא בהחלט מגלה עניין, וזה כל פעם נחמד להציץ עליה דרך המראה ליראות את המבט הסקרן של מה קורה בפה של אמא...

מקווה שזה יהיה יעיל להמשך, במקרה הכי גרוע נזמין את השמרטפית של טרה רוסה

נראה לי שזו יכולה להיות קריירה בשבילה. אנשים ישלמו מנוי חודשי, והיא תעשה ביקורי בית ותצחצח לילדים שיניים

מאז קניתי לה מברשת שיניים קטנה ואני לוקחת אותה כל בוקר וערב לראות איך אני מצחצחת. היא בהתלהבותרבה טובלת שוב ושוב את המברשת במים ומכניסה לפה למצוץ ... אני מתארת לעצמי שמתי שהוא היא גם תלמד לקרצף.

אני מתארת לעצמי שמתי שהוא היא גם תלמד לקרצף
אכן, הגדולה בת 4 וחצי, מצחצחצת לעצמה די יסודי.

רופאי שיניים לילדים טוענים שעד גיל 8 צריך לצחצח להם, אחרת זה לא שווה.

אני מעדיפה ככה מאשר להטמיע בילדים שנאה לצחצוח שיניים.

רופאי שיניים לילדים טוענים שעד גיל 8 צריך לצחצח להם, אחרת זה לא שווה.
מנסיוני זה נכון. אחרי שקראתי את הכתבה על זה באחד העלונים חזרתי לצחצח להן ובבדיקה של הגדולה לא היה כלום.
הרופאה אמרה לבעלי- אתם מצחצחים לה, נכון? רואים . (הייתי כל כך גאה ).
אצלנו הטריק הנוכחי הוא - הן שואלות "מה החיידקים שלי אומרים?"
ואני עונה בשם החיידקים. התשובה משתנה לפי היצירתיות, כשהקטע הוא שהחיידקים מנסים לשכנע אותן שלא יצחצחו, והן דווקא מצחצחות. ("הלוואי שהיא תשכח לצחצח שיניים", "אוף, למה היא לא יכולה לשכוח פעם אחת?" , "יאללה, תאספו אוכל בשקיות, היא הולכת לצחצח!" וכו')
הן מנהלות אתם דיאלוגים מורכבים ורבי תהפוכות, יש דמויות, אפוס שלם.
מודה שזה מייגע לפעמים, אבל רוב הזמן זה נחמד גם לי, וכבר לא קורה שהן לא מצחצחות.

שיטה נוספת שלפעמים משתמשים בה עם הקטן (2) כששאר השיטות לא עובדות:

אני יושב, ומושיב אותו עלי, עם הפנים מולי. אני מחזיק אותו בגב או בידיים, ומטה את גופו לאחור, כך שגופו נשען לי על הרגליים, והראש שלו בין הברכיים שלי. במצב כזה הראש תמיד ייטה למטה, כי הוא כבד. מספיק טיפה לדגדג אותו וכבר הוא צוחק וכמובן שהפה נפתח... ואז אני בזריזות מצחצח לו בלי שהוא ישים לב בכלל.

אני מניח שהפולנים צריכים להיזהר שלא ייחנק או דברים כאלה. אבל אצלי לא היו בעיות.

<למדנו את הטריק מרופאת השיניים, שככה בדקה אותו>

אצלנו אבא הוא "אחראי צחצוח" - איתו הכל הופך למשחק -

1. הוא מצחצח לברק, ואחר כך ברק מצחצח לו...
2. ברק נעמד רק כדי להסתכל איך אבא מצחצח, ואז לאט לאט מתחיל לחקות אותו...
3. סופרים עד 3 ומצחצחים את כ-ל השיניים (צריך לראות כדי להאמין) - ברק אוהב לספור, ואבא אוהב לצחצח....
4. מצחצחים אחרי שהוא כבר ישן עמוק (הוא פותח אוטומטית את הפה, ומיד חוזר לישון).
5. משתדלים לזכור שמותר לפעמים "לשכוח" לצחצח.

האם מותר לצחצח שניים לילדה בת שנתיים ורבע במשחת שניים רגילה של מבוגרים?

מה אתן אומרות על משחות שיניים לקטנים? עם פלואור? בלי פלואור? ולמה?

אנחנו משתמשים במשחת שיניים של וולדה לילדים. המשחות הרגילות מכילות חומרים לא טובים
ועדיף להמנע בעיקר עם ילדים שלעתים בולעים חלק מהמשחה.

והפטנט אצלנו הוא להשתמש במברשת שיניים חשמלית שעושה את עבודת הצחצוח
בעצמה וללא קושי

אנחנו התחלנו עם המשחה של וולדה, אבל הפסקנו לאחר שראיתי שלשיניים נהייה צבע צהבהב. כשחזרנו למשחות הקונבנציונליות השיניים חזרו להיות צחורות.
מלבד זאת, למרות הדוגמה האישית שלנו, השירים והמשחקים (המשחק האהוב עליה הוא משחק ניחושים לאילו חיות יש שיניים, אנחנו שואלים והיא עונה) היא עושה הכל כדי לחמוק מהצחצוח ואנחנו מרגישים קצת חסרי אונים. אשמח לעוד רעיונות איך לגרום לה לרצות לצחצח.

צחצוח שיניים ללא משחה עם פלואור לא מונע חורים בשיניים. עד גיל 6 ילד לא מסוגל לירוק טוב בדר"כ לפיכך מומלץ שימוש במשחת שיניים לילדים בריכוז פלואור נמוך (עד 500ppm). יש לשים כמות קטנה על המברשת - יותר קטן מאפונה. הבעיה עם משחות בריכוז פלואור גבוה יותר שעלול להיווצר פלאורוזיס שבמקרים הקלים מתבטא ככתמים לבנים שיהיו על השיניים הקבועות שטרם בקעו ונמצאות בתהליך התפתחות.
לגבי מברשת שיניים חשמלית זה תלוי בילד יש ילדים שהויברציות לא נעימות להם באזור החנייכים ואז מפספסים את האזור נחשוב בצחצוח. ולמי שסופר עד 3 זה לא מספיק כדאי עד 8-10.
הנקה ממושכת ותכופה גורמת לחורים בשיניים מאחר וגם בחלב אם יש סוכר. בלילה אין הפרשת רוק שיכולה לסלק את החומצה בעקבות הנקה / אכילה.
והמלצה נוספת לגשת לבדיקה ראשונה אצל רופא שיניים מומחה לרפואת שיניים לילדים חצי שנה לאחר בקיעת השן הראשונה או עד גיל שנה לקבל הדרכה ולבדוק האם יש חורים. ולגשת לבדיקה מידי חצי שנה כי חורים אצל ילדים מתקדמים מהר כי השיניים קטנות.

הנקה ממושכת ותכופה גורמת לחורים בשיניים מאחר וגם בחלב אם יש סוכר.
דעה שונה: הנקה ועששת

_http://www.h-tooth.net/index.htm
האתר של קלוד חייט._
כאן אפשר לקרוא דעה נוספת בעניין משחות שיניים (בעיקר שלא כדאי לצחצח עם משחה לפני השינה)

לבדיקה ראשונה אצל רופא שיניים
יש המלצות באיזור תל אביב?

אנחנו הלכנו לד"ר צביקה רפה (יש המלצות עליו בדף המלצות רופאי שיניים ). לא אהבתי חלק מהדברים שעשה (פירטתי שם בדף) אבל הוא נחמד ולבבי, ובשורה התחתונה הביקור היה מאוד אפקטיבי.

כבר הרבה זמן שהילד שלנו ממש מתנגד לצחצוח. הוא מסכים לצחצח רק אם המברשת ביד שלו והוא עושה הכל לבד בלי עזרה. מה שיוצא זה שהוא פשוט מוצץ את המברשת ובולע את כל המשחה ובכלל לא מצחצח. בעבר הצלחנו באמצעות משחקים שונים אבל לאחרונה כלום לא עובד ואו שאנחנו מוותרים או שאנחנו מצחצחים לו בכוח. הוא לא מוכן להרפות ולאפשר לנו לצחצח לו הוא סוגר בכוח את השיניים ומשתולל בכל הגוף וצורח שזה כואב (זה לא באמת כואב לו, הוא מגיב כך גם לחפיפת הראש, ושטיפת פנים). מה כדאי לי לעשות???

אני שותף לדאגה שלך לבריאות השיניים של ילדך וחושב שצריך למצוא דרך לשמור על בריאות השן, שבה יכובד הצורך של הילד בעצמאות.
אולי תוותר על חלק מהדברים שציינת - למשל, על חפיפת הראש ועל שטיפת הפנים והילד יסכים להתפשר בערב (הצחצוח הכי חשוב) ? אולי תנסה להציע לו לצחצח לך את השיניים (שתרגיש איך זה שמישהו מצחצח לך שיניים ) ואחר כך אתה תצחצח לו ? אולי תקנו עוד מברשת ותצחצחו לסירוגין (הוא יצחצח עם אחת ואתם עם השנייה) ? אולי תצחצחו שיניים גם בצהרים (ובעוד הזדמנויות בהן רק הוא יצחצח) ? אולי לילד יש הצעה אחרת ? אני ממליץ לשוחח על הנושא במהלך היום ולא בשעת הצחצוח.

משחק שהתחבב אצלנו: אמא "מוצאת" שאריות אוכל בין השיניים ותוך כדי כך מצחצחת אותן החוצה. "הנה לחם מהבוקר! הנה עוף מהצהריים! הנה מנגו!" וכולי וכולי.

בכל מקרה, שום דבר לא עובד אצלם לנצח. כל שיטה חדשה בתחום הצחצוח מחזיקה אצלנו חודשיים גג ואח"כ הוא שוב מסרב, נמאס לו וצריך למצוא דרכים יצירתיות חדשות.

הפטנט שלנו (מתאים לילדים שמתעניינים בפרוצדורות רפואיות למשל טיפולי שיניים, זריקות ובדיקות דם למיניהן):
אני רופאת שיניים. היא מחכה בתור. קוראים לה אחרי כמה דקות. היא שוכבת בספה. אני "בודקת" עם שני מכשירים (מכל הבא ליד), מצחצחת ביסודיות ומסיימת עם מכשיר נוסף. הגענו למצב שאנחנו עורכות משא ומתן בכמה מכשירים אני צריכה לטפל..

מה שעובד אצלינו:
אם יש איזה אורח בבית -- נגיד סבתא -- אז אומרים לה: את לא ראית איך אוריה מצחצח שיניים. את לא מאמינה כמה יפה הוא מצחצח, את פשוט חייבת לראות! (ככל שמשחקים את זה יותר דרמטי ומוגזם ככה זה עובד יותר טוב)
אם אין אורח צריך לאלתר, למשל:
אבא, אתה יודע שאתמול גיליתי שאוריה מגיע ממש טוב לשיניים האחוריות / יודע לשקשק ולירוק בצורה ממש מקצועית / וכד'? אתה לא מאמין, אתה ממש חייב לראות!

רעיון חדש:
החתיכות של השניצל מהצהריים צועקות: הצילו! הצילו! אנחנו תקועות פה! תוציאו אותנו מפה! הצילו, מברשת שיניים! אנחנו לא רוצות להישאר פה, רוצות לצאת החוצה לכיור! זה לא נעים לנו להיות תקועות בשיניים! לא רוצות להישאר פה כל הלילה! הצילו, החיידקים יבואו לטרוף אותנו! אמאל'ה!
וכו' וכו'.

אצלנו עוזר לרוב כשאמא מצחצחת לתמרה ותמרה מצחצחת לאמא ( מדגדג נורא אבל יעיל)

אנו מאפשרים "לצחצח" עם עלי מרווה כשהם ממש עייפים וגם אנחנו.

מצחצחים בשביל כולם....אומרים את השמות של כל הבני דודים והחברים שלה
עכשיו ליסמין, לשמר, לנויה וכן הלאה.

אצלנו השוס זה לצחצח את הלשון, אז תמיד שומרים את זה לסוף:
קודם היא לבד, אחר כך אני עוזרת ונותנת פיניש ואז הרגע המיוחל - הלשון

אז מאיזה גיל כדאי להתחיל? [בן 9 חודשים עם 6 שיניים]

הקטנה שלי (מעט לפני ארבע) מצחצחת כל לילה לבד את השניים. ואני רק בודקת אחר כך איך ציחצחה (עם המברשת כמובן על השיניים שלה) ומתפעלת כמה נקי היא מצחצחת ואפילו מתחננת שתצחצח גם לי. (היא מסרבת כמובן)

אנחנו בודקים איפה יש בבית היפופוטם ואיך הוא פותח פה גדול, וכמובן לא מפסיקים להתפעל מההיפופותם.

אני כבר ממש מיואשת! קטנצ'יק בן שנה וחצי פשוט לא מוכן לצחצח בשום אופן
השיניים שלו כבר ממש מלוכלכות ואפורות
ניסינו להציע בעדינות, ניסיתי להחליף מברשת (שוב ושוב, כל פעם עבד ליומיים) ניסיתי בצחוק, ניסיתי בכוח ועקשנות...לא עובד....
מה עושים?

_אני כבר ממש מיואשת! קטנצ'יק בן שנה וחצי פשוט לא מוכן לצחצח בשום אופן
השיניים שלו כבר ממש מלוכלכות ואפורות_
אצלנו אותה בעיה בדיוק.
כמה דברים שעזרו לנו:

• לנסות לא לעשות את זה כשהיא כבר יותר מדי עייפה - זה קשה כי לפני השינה היא הרבה פעמים כבר במצב של עייפות יתר, וזה הזמן הכי חשוב...
• לתת לה לצחצח קודם בעצמה (היא בעיקר מוצצת את המשחה אבל שוין) - אחר כך היא מתרצה ביתר קלות
• ברגע שהבנתי שאם אני מתעקשת לצחצח איאלץ להשתמש במניפולציות S-: החלטתי ללכת על הכי פחות גרועה וזה הולך ככה:

משחקים ומשתולליםי במיטה ואז עושים לה נשיקות ודגדוגים בבטן. כל פעם שהיא צוחקת, מצחצחים קצת ואז עוד משחקים, עוד דגדוגים וחוזר חלילה.
זה דורש מיומנות... היא מבינה את העניין ולא מתרגזת מזה, אם לא מגזימים. הבת הבכורה הצטרפה לחגיגה והיא ממונה לפעמים על דגדוג והצחקה,
ואז הרבה יותר קל לצחצח, כשלא צריך "לנדוד" מהבטן לפה.

היה לי מאוד מאוד חשוב שלא יהיה בכוח, מצד שני כבר היו לה כתמים מכוערים על השיניים.
מאז שהתחלנו להקפיד ערב ערב - הכתמים נעלמו כמעט לחלוטין.
בבוקר אני נותנת לה סתם להתמזמז ולהתיידד עם המברשת בעצמה, לא מתעקשת לצחצח לה.

צריך המון המון סבלנות...
בהצלחה

נסיתם לשים על המברשת משהו טעים - למשל קסיליטול? זה טוב לשיניים, מתוק ועם טעם לוואי מרענן.

אם הוא במקרה ילד תחרותי אפשר לנצל את זה. אפשר להתחרות מי מצחצח שיניים הכי הרבה זמן או לקנות שעון חול קטן שצריך לצחצח עד שהוא נגמר.
ו... אני חושבת שבהתחלה מותר גם לשחד. לדעתי זה חשוב מדי מכדי להימנע מהדברים שאנחנו לא מאמינים בהם ברגיל.
להגדיר ששבוע אנחנו מצחצחים בוקר וערב ומקבלים בתמורה משהו שמאוד מאוד רוצים. אחר כך שוברים את הראש איך להמשיך הלאה אבל לפחות כבר נבנה איזשהו הרגל.
בהצלחה

מצאתי בסופרפארם מברשת שיניים אצבע בלי המקל שמחזיק את החלק המבריש, אני מלבישה אותה על האצבע שלי (ואחר כך צ'וצ'ה על האצבע שלה בשמחה והתלהבות...) ומצחצחים בכיף בלי ההרגשה שמקל גדול נכנס לפה... אני בטוחה שגם המשחקים שלה אחר כך עם המברשת אצבע בפה עושים שם משהו ...

הופכים את הצחצוח למשחק "תופסים את החיידקים"
אמא מתחילה לצחצח ומייד אומרת הנה אני רואה את החיידיקים השובבים! אוי לאן הם בורחים? אולי הם למטה? (מצחצחים למטה) אולי למעלה? (מצחצחים למעלה), שמאלה, ימינה ,פנימה, החוצה ונגמר!
תפסנו את כולם, שוטפים את הפה וכולם מרוצים.

ניסיתי בכוח ועקשנות...לא עובד....
אני לא הייתי נלחצת, וממשיכה לנסות עם המון סבלנות בשלל העצות הנחמדות שיש בדף ולעולם לא נכנסת לו לפה בכח , דבר שרק יחריף את המצב...
באמת צריך לתת לו להתיידד עם המברשת, עם הסיטואציה, לצחצח לבובה, לאמא, שהדובי בכאילו יחזיק את המברשת ויצחצח לו, ולהתיחס לזה כתהליך שיכול לקחת שבועות... עדיף מאשר לפלוש לפה בכח ולקבע את החששות שלו- שזה לא נעים צחצוח שיניים.
בהצלחה!

אנחנו היינו בדיוק באותו מצב וניסינו ה-כ-ל ללא הצלחה:(. אני הייתי (ועדיין) נחושה לצחצח לה בכל מחיר בגלל שהיא יונקת בלילות.
הדבר היחידי שהצליח היה ועודנו שירים ביוטיוב. זה הפך לסוג של טקס כזה שלפני השינה הולכים לבחור שיר ולצחצח שיניים ואז היא בוהה במסך ואני מצחצחת לצלילי שירים נוסטלגיים של פרפר נחמד (ציפה דריפה, דודה טובה ועוד:) ). אורי לא צופה בטלויזיה ולכן בשבילה הצפיה במסך היא אטרקציה רצינית.

<היום שהיא כבר יותר גדולה (רבע לשלוש) אני מצליחה לפעמים גם אם סיפורים למיניהם שלא כוללים מסך אבל עדיין זה לא פשוט.>
בהצלחה!

אצלנו הצחצוח שיניים מצליח כי אני עושה מזה משחק שהולך ככה- אני שרה קרוקודיל גדול בלע... ואז ביחד אנחנו ממצאים מה הוא בלע ושרים את זה. נגיד: "קרוקודיל גדול בלע צפרדע ועוד ועוד צפרדע, קרוקודיל גדול בלע דלת, חלון ומשאית קרקודיל גדול בלע הכל!

אצלנו יש העדפה ברורה לחלק העמוק של הפה, איפה שהטוחנות. אז אני מתחילה משם, ומדי פעם משתדלת להגניב צחצוח או שניים לשיניים הקדמיות.

המון תודה לכל העונות
בנתיים החלטנו לעשות הפסקה בלחץ לכוון הזה, עברו על הקטנצ'יק מספיק דברים לא נעימים מהכון הרפואי בשבועיים האחרונים...נמשיך לנסות כשירגע הכל עוד שבועיים שלושה...

אצלנו משחה טיבעית בטעם תות פתרה את כל העניין, אם כי אני לא בטוחה כמה זמן זה יחזיק מעמד ברגע שהוא ייגלה שהוא יכול סתם למצוץ את המשחה בלי לתת לי לצחצח לו...
אבל יש לי שאלה למביני עניין - הדעות פה בדף חלוקות - כמה זה נורא שהוא בולע את המשחה (אני שמה קצת)? כי הוא ממש לא תופס את עניין היריקה

_הופכים את הצחצוח למשחק "תופסים את החיידקים"
אמא מתחילה לצחצח ומייד אומרת הנה אני רואה את החיידיקים השובבים! אוי לאן הם בורחים? אולי הם למטה? (מצחצחים למטה) אולי למעלה? (מצחצחים למעלה), שמאלה, ימינה ,פנימה, החוצה ונגמר!
תפסנו את כולם, שוטפים את הפה וכולם מרוצים._
אני עושה אותו דבר וזה מחזיק יופי כבר למעלה מחצי שנה. היא אפילו מחכה שזה יקרה...

כמה זה נורא שהוא בולע את המשחה? נראה לי שעדיף שלא. אני ממש התאמנתי איתה על יריקות לכיור (עם או בלי משחה) עם הרבה צהלות שמחה על הצלחות להגיע לחור של הכיור

ניסיתי כל שיטה שיכולה לעשות את זה פחות גרוע, וזה לא עובד ואני לא מוכן לוותר על זה, כיוון שחורים בשיניים וטיפולים בהרדמה מלאה זה הרבה יותר גרוע. הדבר היחיד שנשאר לעשות זה להכריח אותו. לא אוהב את זה, זה לא עושה טוב לאף אחד משנינו, אבל אני כבר לא מוצא דרך אחרת.

יש לנו בעיה.
הילדה שלנו בת עוד מעט 4, מגיל 3 התחלנו להתעקש להקנות לה הרגל של צחצוח השיניים (השיניים כבר היו צהובות).
העניין איתה הוא שיש לה קושי בויסות תחושתי שבא לידי ביטוי גם בפה, יש דברים שהיא פשוט לא מסוגלת לסבול את התחושה שלהם בפה ולא משנה מה נעשה.
זאת המשחה (לא מסוגלת בשום פנים ואופן), זאת המברשת והמגע שלה (כן כן ניסינו כמה וכמה סוגים), זה עוד כל מיני דברים עם מרקם חלק כמו למשל סירופ של תרופה, גבינה לבנה (אנחנו ללא חלב אבל שהיא רואה בגן היא ממש נגעלת)ועוד.
עברנו איתה את כל קשת הטריקים, ההצחקות, הנסיונות, המשחקים, החל מסבלנות אינסופית מצידינו וכלה בחוסר סבלנות קיצוני שנגמר בלהכריח אותה לצחצח(ממש לא נעים), או ויתור.
אנחנו לא מצליחים ליצור מצב בו הצחצוח בבוקר הופך לשיגרה כך שכל בוקר זה גוזל מאיתנו אינסוף אנרגיות, ולפעמים אנחנו פשוט מוותרים.
יש זמנים שהיא מקוררת שבוע ימים ולא מצחצחים (אין מצב להתקרב אליה עם זה כשהיא לא במיטבה) וכבר מתחיל ריח רע של ריקבון בפה ולפעמים גם איזה כאב קל בחניכיים ואני חושבת לעצמי..ריבונו של עולם, מה יהיה אם נאלץ להגיע עם הילדה הזאת לרופא שיניים?
האם עדיף להכריח לפעמים בשביל למנוע מצב קשה שהיא תאלץ להגיע לרופא שיניים?
מה יהיה יותר טראומתי עבורה-זה שנתעקש ולפעמים נכריח או אם נזניח ובסוף תיאלץ (אולי) לעבור טיפול?
הקושי שאנחנו חווים איתה מאד גדול ואנחנו ממש עובדי עצות איך להמשיך.

אין לי תשובה לגבי האם להכריח או לא ... לדעתי כדאי לדבר איתה, היא בגיל שאפשר לדבר ולהסביר, ולמצוא פשרה שמוסכמת גם עליה וגם עליכם ההורים.
אולי היא תסכים שכשממש קשה לה ומגעיל לה, אתם תזכירו לה כמה זה חשוב ואולי אפילו תלחצו עליה (כלומר תסכימו מראש שבמצבים מסויימים אתם מחליטים בשבילה, ועושים הכל כדי לעזור לה לעשות את זה בדרך שהכי פחות מגעילה ועם המון תמיכה, אבל לא מוותרים על הניקיון של השיניים)

יש לי כמה רעיונות לגבי הצחצוח עצמו:
במקום מרקם של משחה - אולי אבקת שיניים תהיה יותר נעימה לה? זה לא חלקלק. יש מתכוני אבקות בדף על ניקיון הפה והשיניים, שכחתי מה שמו
אפשר אבקה פשוטה וחסרת טעם כמו חימר ומלח (או רק אחד מהם, לטחון עד דק במכתש ועלי), או אבקה שכן יש לה טעם, אפשר כל מיני צמחי מרפא, קליפת תפוז ...

מה עם ללעוס מקל שוש או ענף אחר שמשמש למטרה הזו ? אולי זה יהיה לה פחות מגעיל ממברשת שיניים. זה מנקה נהדר ומשאיר שיניים חלקות, מניסיון.
אחר כך לשטוף את הפה כי מקל שוש הוא צהבהב...

אולי שטיפת פה ? זה יותר טוב מכלום. שטיפת פה עם מי מלח פשוטים או מים עם טיפת שמן אתרי שבטוח לשימוש לילדים. מה שפחות יגעיל אותה.

אולי תנסו עם קיסם אוזנים? אני לא צוחקת.
קיסם אוזנים או אפילו סתם פיסת בד על אצבע יכולים לנקות מעולה את השיניים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רצוי להשתמש במברשות שמותאמות יותר לילדים (הן מבחינת מבנה והן מבחינת גודל). מהניסיון שלנו המברשות הכי טובות הן של ד"ר ברמן - מרגע שניסינו אנחנו משתמשים רק בהן (קונים מרופא השינים). תראו ב- www.dentaco.co.il

אצלנו יש סיפור לפני השינה. ולפני זה יש את שאר הטקס: מקלחת,פיג'מה,צחצוח שיניים. אם לא מסיימים הכל לא מגיעים לסיפור.
בזמני מצוקה ממש אפשר גם להבטיח סרטון קצר ביוטיוב.
כמובן שחשיבות הצחצוח מוסברת כל הזמן, ותוך כדי דיבור על מה מוציאים מהשיניים: "אני מצחצחת את כל הפסטה וכל היוגורט, והנה נשארה פה עוד חתיכה וכו' וכו'" (וגם האמירה שמי שלא מצחצח שיניים גם לא יכול לקבל ממתקים - זה עובד רק ביום שמקבלים באמת ממתק...). ובאמת כמו שאמרו גם עוזר אם יש באזור סבא או דוד או שכן אפילו כדי להראות לו כמו הצחצוח מופלא וכמה ילד מופלא.
זה הכל גם תלוי גיל.
הגדולה בת 4 מצחצחת בלי להניד עףעף, כי היא רגילה מיום שצמחה השן הראשונה שפשוט אין דבר כזה לא לצחצח. והקטן בן השנתיים צריך לעשות עליו את כל המניפולציות הנ"ל וזה שהאחות הגדולה מצחצחת גם קצת עוזר. וההרגל גם כן קצת עוזר. אבל זה אכן התמודדות יומיומית בגיל הצעיר מאוד (וטוב שזה השתלם לנו כבר בגיל 4:-) עם הגדולה)

מוכרחה לומר שזה כל כך חשוב לי, שהיו זמנים שגם עשיתי בכוח כשממש לא הצלחתי למצוא אלטרנטיבה כי רציתי שזה יהיה ברור שלא מוותרים ועד כמה זה חשוב. אבל זה היה מעט,לרוב אני משתמשת במניפולציות אחרות,ומעדיפה שוחד מסוגים שונים, על פני להכריח בכוח. (משהו כיף לאחר מכן - כמו סרט או השתוללות על אבא או אמא או קפיצה על המיטות, רק דוגמאות קטנות). או אפילו עונש ("מי שלא מצחצח לא יכול לקבל ממתק, כי הוא לא יודע לצחצח שיניים אחרי" ולתת למחרת ממתק גם אם לא התכוונתי לחלק בכלל קודם. אבל זה סוג של תוצאה לדעתי. שרק מי שמצחצח ושומר על השיניים שלו יכול לקבל משהו מתוק)

איזו משחה ביתית אפשר לרקוח כדי שהצחצוח כן יכלול משחה אבל כזו שניתן לבלוע? כלומר בלי פלואור?
לחילופין אשמח להמלצה על משחה טבעית.

למה בעצם משחה?

אפשר לצחצח עם סודה לשתיה או עם מיץ לימון סחוט. לא בדיוק משחה, אבל מנקה ומותר לבלוע.

אנימנקה לכלוך כבד עם לימון וסוד הלשתייה, פחות הייתי רוצה לשים את זה בשיניים.

יוליקו אני רוצה משחה כי לצחצח רק עם מים פחות יעיל בעיניי.

איך מצחצים לתינוקת בת שנה שיונקת בלילות? עזרה? היא קטנה לכל ה מניפולציות שהזכירו כאן